{"bookId": "kabala-a9460fdaceb6", "part": "1", "torah": "134", "title": "ספר עץ חיים — שער מט פרק ה", "hebrewTitle": "שער מט פרק ה", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-a9460fdaceb6/1/134/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-a9460fdaceb6/1/134/", "segments": [{"index": 1, "he": "שער מט פרק ה\nאמנם הגוף ממש של החומר של האדם הוא בחי' אחרת ושל נעלך דמשה הוא מקליפת נוגה נאמר \nעל הרע שבה כי לילית אשר שם נקרא שפחה בישא טחול אוכמא מצד הרע שבה אך כשר וטהור \nהוא ואוכלו כנודע כי מסירים הדם והחלב שהוא הרע שבה והשאר נאכל וזהו הלילית שהיתה \nרוצה להזדוג לאדה\"ר בבחי' לבוש לנפשו אך הגוף העכור הוא העה\"ז הכולל כל העולמות \nוהוא פסולת הכל וחומר הכל ולכן תראה כי הרקיעים הנפש שלהם הם המלאכים דטוב ורע \nבקליפת נוגה כמ\"ש בתקני ס\"ו והם עצמם חומרים וגוף של אדם יש לו חומר זה ובפנים מזה \nיש לו ב' גופים אחרים א' הוא הגוף הזך והטהור מהחשמל כנ\"ל שבו זכה משה בסנה כנ\"ל. \nוהב' הוא מקלי' נוגה והוא כלול מיצ\"ט ומיצה\"ר מלאך ושד ונקרא נפש הבהמית טו\"ר והנה \nזה הגוף האמיתי שהוא מקלי' נוגה שהוא לבוש אל הנר\"ן אשר נקרא כתנות עור להיותו כלול \nמטוב ורע אחר שנתערב ע\"י חטא אדה\"ר צריך לבררו והוא נעשה ע\"י התורה והמצוה וזהו כל \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "הפעולה שעושין ישראל עד ביאת המשיח ושם הוא סוד נפילת אפים מקום רגליה יורדת מות \nכנ\"ל ממראה מתניו ולמעלה הוא טוב בתקונים ד\"ק וממראה מתניו ולמטה הוא רע כנ\"ל והרע \nשבו נקרא מות אילנא דמותא כנזכר בתקונים ק\"א ושם הוא נפילת אפים לברר משם הבירורין \nוהנה לא נתן הקב\"ה תורה ומצות לישראל אלא לברר ולצרף ולהסיר הסיגים מהכסף שהם לבוש \nהנשמה וע\"י כונת האדם בתורה ובמצות נגמר לבוש נשמה כנזכר פרשת ויחי רכ\"ז וע\"י התורה \nמזדכך נוגה דיצירה לבוש הרוח וע\"י מצות מעשיות מזדכך נוגה דעשיה ונעשה לבוש הנפש \nונמצא כי אלו הלבושים הנזכר פרשת ויחי אין פי' שנעשה מחדש ע\"י תורה ומצות אמנם \nמתבררים מהרע שנתערבו ע\"י חטא אדה\"ר ונעשים חדשים ממש והבן והנה כפי מה שחסר לאדם \nלהשלימו כך ימים קצבו לו וז\"ש פרשת ויחי דרכ\"ד כי מן יומין דב\"נ ממש נעשה לו לבושים \nוהבן זה והנה בקליפת נוגה יש רמ\"ח איברים ושס\"ה גידין טובים ובכולם נתערב הרע אך \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "אינן שוין כי הנה כל התרי\"ג מצות כלולין בי\"ס ורמ\"ח מ\"ע הם נגד זכור ואז בעשותן \nנתקן הזכר דנגה כי שם אין חלב טמא כלל אמנם הוא שקוע בקלי' שם וע\"י המצות בכל מצוה \nומצוה מוציא משם אבר אחד וע\"י שס\"ה לאוין שהם שמור כנגד הנוקבא כנ\"ל ששם טו\"ר ממראה \nמתניו ולמטה יש שם חלב טהור וחלב טמא וכל העובר על השס\"ה לאוין מערב הרע בטוב בחלק \nנפשו הבאה מהנוקבא דנגה כמ\"ש בתקונים מ\"ז וזש\"ה כאשה אשר נתת עמדי ואלו השס\"ה גידין \nהם שס\"ה עורקים מן הכבד ששם מדור הנפש נוקבא והם משתרגין בכל האיברים והדם נתפשט \nבהם ואם יעבור אדם על לאו א' אם הוא עורק העין מסתמה ואינו רואה כי הטוב שבו אינו \nמתגלה ואין העין של הנפש משיג שאינו מתלבש בו הנפש במלבוש ההוא עד שיסיר אותו מום. \n[הגהה - צמח בתיקונים כל אשר בו מום לא יקרב הכוונה הוא כל אבר הגוף אשר בו מום לא \nיקרב בו אבר הנפש דהיינו עין הנפש בעין הגוף וכן שאר האברים וזהו עין לא ראתה אלהים \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "זולתך ר\"ל עין לא ראתה עין הגוף זולת בהיות בו רוח אלהים]. ויש לאוין של דם שהם \nלמעלה ממתניו ובכל הגוף ויש של חלב והם מכנגד מתניו ולמטה אך כולם הם בנוקבא הסובבת \nגבר שס\"ה ל\"ת לכן לפי ניצוץ נשמת האדם כך מוכרח לקיום המצות של החלק ההוא כי מי \nשהוא מבחינת מתנים ולמעלה אין לו מצות ניקור החלב כי אינו צריך לו אך אם יאכלהו \nודאי שיפגום בו אך לא יתגלגל מתחלה ע\"ז ולכן הראשונים שהיו יודעין תליית הניצוץ \nשלהם היו מתדבקים לקצת מצות יותר מאחרים והמשכיל יבין. [הגהה - צמח וזהו ששאלו אביך \nבמאי זהיר טפי: \nוכעד\"ז בכונת המצות והתורה כי יש שנשמתו מן בריאה וע\"י עסק התורה בתלמוד מתברר בהם \nהרוח שלו ויש במשנה שהוא היצירה והוא ג\"כ ברוח שלו אך הוא רוח שברוח ובתלמוד רוח \nשבבריאה שהיא נשמה ולכן תראה כי אם הכבד הוא סמא\"ל איך אנו אוכלין אותו אך הענין כי \nהרע שנתערב עם הטוב אינו כי אם בכלי הנפש של הנוגה ולא בכלי של ר\"נ דנוגה והבן היטב \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "מאד. [הגהה - צמח הרוח שבאדם מתחלק לרמ\"ח איברים וז\"ס יוצר רוח האדם בקרבו ס\"ת רמ\"ח \nבקרבו של אדם ברמ\"ח איברים שלו ואמר יוצר בל' יצירה שהיא בחי' רוח]: \nוהנה הכבד של כלי הנפש דסמא\"ל דנוגה ובהסיר הרע מנו ע\"י מליחה יותר ונשאר הטוב שבו \nוכן בשאר האברים הנז' פ' פנחס באצטמוכא ובקיבה ובמרה ובטחול וכו' הכל בזה הנגה טו\"ר \nאך ממתנים ולמעלה לא יש רק הדם המתפשט בכלי והוא הרע נפש הבהמית כי הדם הוא הנפש \nנמצא כי כיון שבנגה הוא טו\"ר אם יתגבר הרע יתבטל הטוב שבו ונעשה קליפה גמורה לכן \nשמור על מל\"ת כי הם חלב טמא והם קלי' וכל אדם האוכל חלב נתגבר עליו הרע ויתבטל הטוב \nויחזור כל לבוש דנגה רע ויתדבקו בג' קלי' הרעות נמצא כי בשמור שס\"ה ל\"ת גורם שלא \nיתדבק בו הרע יותר וזהו ענין סור מרע והבן זה כי בזה נשאר על עמדו כמו שהיה ואח\"כ \nועשה טוב כי ע\"י הרמ\"ח מ\"ע הרע שבנוגה מתהפך לטוב ממש שמתדבק במוח: \n \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "שער מט פרק ו\nוהנה מצות המילה הוא בסוד הלבוש קדוש דנגה להפריד משם ג' קליפין אחרנין שביסוד \nדקליפה הרע והם מילה ופריעה ואטופי דדמא וענין נדה בסוד נוקבא שבנוגה לכן יש שם ה' \nדמים טמאים וה' דמים טהורים וכעד\"ז שאר המצות כולם שם הם וז\"ש בתיקונים לרשיעייא \nאינון קשורין לכל מקטרגא דילהון אך החסידים שאין הרע דקליפת נוגה לבוש שלהם אין \nצריך להם המצות לצורך זה רק מתקשר ממש בגוף העולמות ולא במלבושים שבנוגה כנ\"ל ועד\"ז \nכל המצות נחלקים בזה הלבוש דנגה. וכן מצות הטרפה היא הרע שברפ\"ח ניצוצין דקליפת נגה \nשנטרפה מן הכלב הרע שבקליפה שהוא סוד ב\"ן מל' של הקלי' הרע וכשחוזרת למוטב נתקנה \nבב\"ן מ\"ן דקדושה וזה הטרפה הוא מלבוש העליון דחשמ\"ל הנקרא בשר שנטרפה מאה\"ר וזהו \nובשר בשדה טרפה (והנה נתבאר ענין הנגה וחשמל כי זה לבוש דגופא ועלין וטרפין דיליה \nכי החשמ\"ל הוא עלין דאילנא דגנתא אך הפרי הוא בפנים מזה הלבוש) והנה כל ההיכלות \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "דבי\"ע הם סוד חשמ\"ל והנה נתבאר שבכ\"א וא' מהן יש ג' כלים פנימים בבריאה אמצעים \nביצירה חיצונים בעשיה והנה הרוחין הנזכר בהיכלות דפקודי הם רוחין וחיות דכל היכל הם \nהנפש ואח\"כ הג' כלים הנזכר אצלינו והלבוש שלהם הוא חשמ\"ל ועליו הנגה ועליו ג' \nקליפות והנה הרקעים דעשיה הם קלי' נגה דעשיה והם יריעות עיזים כי כל הבהמות וחיות \nועופות ודגים ואילנות ועשבים ואבנים כו' כולם טו\"ר מקלי' נגה אך הטמאים שבב\"ח \nוהאסורים לאכילה בעשבים ובעצים כגון ערלה וכלאי הכרם הם בג' קלי' הערלה ומ\"ש \nבתקונים ל\"ו כי הבריאה יכול לאתערבא עיה קליפה וכו' פי' בי\"ע יכול לאתערבא ביה קלי' \nוהוא קליפת נגה שבכולם ואינם שוין כי בבריאה רובו טוב וביצירה בינוני ובעשיה רובו \nרע וזהו ענין אסתר שהיתה מנחת שידה במקומה ומזדווגת עם אחשורוש כמ\"ש פרשת תצא דף \nרע\"ו ובתקונים ד\"ן והוא קלי' נגה שלה מבחי' הרע הנקרא שד והיתה יודעת היא ומרדכי \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "להשביע השד היצה\"ר שלה ע\"י שם המפורש כנזכר שם שיתלבש בדמות גוף וילך אל אחשורוש \nומשם נולד דריוש בן אסתר מצד השידה ההיא שלה והרי הוא בן אסתר ממש לכן היה חציו טוב \nוחציו רע. [הגהה - צמח עם האמור באסתר כאן תבין מ\"ש ביוסף ותנח בגדו אצלה היינו \nבחינת הלבוש וינס חוצה היינו פנימית]. לכן היה גוי וגם צוה שיבנה בהמ\"ק כי הוא נתן \nרשות תחלה קודם שמלך כורש. והנה הנגע הוא דכורא דנוגה הפך ענג דקדושה היא ורעה היא \nנוק' לילית ויש להם יכולת להזדוג עם אנשים יען הם לבוש הנפשות שלהם ונ\"ל כי אשמדאי \nשד יהודי הוא קלי' נוגה ונוקבא דיליה היא לילית זעירתא כנודע אך שדים אחרנין הם \nמשאר ג' קלי' והנה נגה סוד עור הנ\"ל משכא דחויא הוא רע וטוב הרי בעור רע וטוב לכן \nכל בחי' בעלי קריין נקרא רע בסוד ויהי ער בכור יהודה רע בעיני ה' כנודע והנה \nכשהיצה\"ר גובר אז בלילה מוליך עמו הנפש ואת היצה\"ט לקליפת נוגה ורואה חלום תבן וקש \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "שהם קליפה נגה וכשעוסק בתורה נאמר בו בשכבך תשמור עליך ומתגבר היצה\"ט שהוא מלאך \nומוליכו אצל המלאכים טובים דעשיה וז\"ס כאן ע\"י מלאך כאן ע\"י שד וז\"ס ושבע ילין בל \nיפקד רע שבע ילין מד\"ת אינו נפקד בחלומו ע\"י הרע של נגה הנקרא רע בסוד בעלי קריין \nכנודע: \n \nשער מט פרק ז\nפסל ומסכה הם ז\"ן דנגה וכנגדן ב' עגלי ירבעם ועגל המדבר כולל שניהן כמ\"ש בפסוק עשו \nלהם עגל מסכה עגל גימטריא ק\"ב נגד ק\"ב חרובין אשר שם ומסכה נגד פסל שם אדנ\"י. [הגהה \n- צמח נלע\"ד כי עגל גי' ק\"ב חרובין והם ק\"ב אותיות שיש בד' אחוריים כנודע ומסכה \nכמנין אחוריים דאדנ\"י והם סוד זכר ונקבה]: \nוגם פסל נקרא ע\"ש פסולת כנ\"ל ונרמז בתיקונים מ\"ז ובתקונים קל\"ב איך קורא אל היצה\"ר \nעץ הדעת טו\"ר גופא וסוסיא גם בריש מתניתא קורא ללהט החרב המתהפכת שהוא עץ הדעת \nאוכמא לא רגלין והנה שבתאי טחול אוכם בלא רגלין כי הנה הם בירורי המלכים הנקרא קב \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "חרובין בסוד הקיטע יוצא בקב שלו וע\"ש בתקונים ס\"ט כי כולם חגרין בעלי קבין ע\"ש \nהיטב. [הגהה - צמח קב חרובין היינו גימטריא בלע מלך ראשון וכן כולם דכתיב וימת שהיא \nחורבה]: \nוז\"ס הנחש שנתקצצו רגליו על גחונך תלך לכן מתהפך הפוכין בסוד להט החרב מתהפכת גוף \nטרוף בסוד היהפוך כושי עורו ונמר חברבורותיו והם גווני צרעת הלבנים שבעורו כנודע כי \nהוא כושי אוכם והוא עור משכא דחויא והוא נמר וממזר רפ\"ח ניצוצין ומ\"ש אשכחנא ברזי \nטמירין דמתניתין דטורי רמאין עמיקין ר\"ל כי היה להם ברייתות העוסקים בענין הקליפות \nהנקרא הרים וגבעות בסוד רוח חזק מפרק הרים ומשבר סלעים זכרים ונקבות דתמן יתיב הנחש \nבסוד דרך נחש עלי צור וכו' כנזכר בתקונים ובכת\"י בהקדמת תקונים ואמר כי מצא באותה \nמתניתא שמדברת בענין טורין רמאין חזקים עמוקים והם הקליפה שם מצא דרוש זה והוא כי \nגו סוספיתא ר\"ל פסולת תוך הזהב הנקרא סוספיתא דדהבא פסולת הגבורות שבצפון משם תפתח \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "הרעה ושם בקלי' יש חד בתוכם בלא רגלין הוא קלי' נגה כמה גלגלין סחרין ליה הם רקיעים \nדעשיה טו\"ר כנזכר בתיקונים דק\"ו כולהו מליין עיינין כגומרין דנורא הם מלאכים נפשות \nהכוכבים והגלגלין הנ\"ל ולהותן רקיעין הם עורות אלים מאדמים כנזכר פרשת תרומה קמ\"ז \nובתקונים דקל\"ב ע\"ב אית נפשא דמרכיבין ליה בכלבא כי כלב בקלי' נוגה הרע נעשה לבוש \nומרכבה אל נפש דעשיה שהוא משם ב\"ן קדוש וכנגדו בכלב ב\"ן טמא דנוגה דעשיה וזה הנגה \nהוא סוד הסוטה הנזכר בפרשת נשא בר\"מ דקכ\"ט והענין כי לנר\"ן שבבי\"ע הנקרא ערלה ונקרא \nעור כמ\"ש פרשת תצא רע\"ו יכיל קליפת נגה לאתדבקא אבל באצילות לא יכול לאתדבקא וז\"ס \nלשכב עמה פי' כי קליפת אש נתדבקה בנגה ונגה נעשה בסוד ערלה על המילה ודם נדה ביסוד \nדילה ואז נתחללה ואז ולו תהיה לאשה כי על ידה מתהפך משד למלאך וע\"ש פרשת תצא דרע\"ז \nע\"ב ענין ס\"מ ולילית שהם ב' קליפות נגה שבהם היו משתמשין בדור הפלגה והמבול וכנגדן \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "הם בנו מגדל בסוד ונעשה לנו שם זכר ונקבה והבן זה וכשגלתה שכינה סוד קב חרובין בסוד \nומלכותו בכל משלה אז הרע קרא שמו אלוה ואז נטרד סמא\"ל ובת זוגו שבתחילה היה רובו \nטוב ומיעוטו רע ועתה נטמא כי היה רובו רע וטמא כנזכר בתקונים ע\"ב וכנ\"ל בסוד פרה \nאדומה ושם הוא בן סורר ומורה הנמשך מנוגה הנקרא פרה סוררה כנזכר פרשת בלק קצ\"ז ע\"ב \nוז\"ס עזאזל שנותנין לו השעיר ונקרא מצולת ים שיורי בירורי סיגי המלכים והם ציה \nוצלמות דכורא ונוקבא לכן מתהפך למילף סניגוריא בהאי שעיר מצד הטוב ששבו כנזכר פרשת \nאמור דק\"א ע\"ב ושם היה מלחמת עמלק דקלי' נגה הרע שבו כנזכר פרשת תצא דרפ\"א ופרשת \nראה ע\"ש: \n \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "שער מט פרק ח\nוהנה שים עיניך במ\"ש פרשת אחרי מות דס\"ב ע\"ב על ענין שעירי דיוה\"כ והוא כי הנה קלי' \nנגה כבר נודע שהוא חציו טוב וחציו רע והיא מפסקת בין קדושה לחול וכשאדם עובר על \nמצות ל\"ת אז הוא משליט הג' קלי' רעות על יצה\"ר שלו שהוא סוד הגבורה שלו שלא נתקנו \nונעשית רע גמור וזהו סבת העונש העובר על מל\"ת. והנה ביה\"כ צוה הש\"י וברשותו אנו \nעושין לשלוח לס\"מ שעיר א' שהוא טו\"ר כנ\"ל ואז הוא שמח על ג' קליפות רעות כי כבר קבל \nהשפע והחיות באותו הטוב שבאותו השעיר כנודע כי הסבה אשר הם רודפין אחר הקדושה הוא \nלהחיות עצמן כי בלתה הם מתים וזהו שמחה גדולה שמקבל ס\"מ ע\"י שעיר לעזאזל ובפרט \nכשניתן לו מדעתנו מתנה גמורה שלא ביגיעה ואז היו ישראל מתוודים על עונותיהן וכה\"ג \nהיה מתודה וסמך ידיו על ראש השעיר ובכח התשובה הזו שהוא מ\"ע אז מתברר חלק היצה\"ר \nונפרד הטוב שבו מהרע שבו כי א\"א שיהיה כבתחלה קודם שחטא שהיו מעורבים ביחד כי ע\"י \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "עבירה נתגשם וגבר היצה\"ר ונתחזק והיה הטוב כפוף תחתיו ועתה ע\"י התשובה אותו חלק טוב \nשהיה כפוף תחתיו תשוב למקומו וזהו פי' תשובה ואז נמצאו נפרדין עי\"כ ואינו עתה \nמחוברים בקליפת נוגה אמנם הרע שבו שכבר נגמר היה נדבק באותו השעיר ויצא לגמרי אל \nהקליפה הגמורה והטוב חוזר אל הקדושה העליונה ולא אל קלי' נוגה וזהו שמחת סמא\"ל שראה \nשהתתקף עתה ובכל דעתו רוצה להדבק עמו והוא שוטה כי אדרבא גחלים אתה חותה על ראשו \nפירוש כי בתחלה שהיה בקליפת נוגה הרע מעורבת עם הטוב היה לו אחיזה גדולה כי בהכרח \nהקדושה עליונה היא משפעת לאותו הטוב שהוא מחלקה להחיותו כי ז\"ס גלות ישראל לבין \nהאומות שאמר רשב\"י ע\"ה שאז נאמר שמוני נוטרה את הכרמים והבן זה אמנם עתה שנפרד הטוב \nמהרע אבד סמא\"ל אותו החלק השפע הנשפע שהיה נשפע מבחי' אותו הטוב ונמצא כי זהו סבת \nרעתו של ס\"מ והפסדו גדול ואדרבא מה שהיה הוא תחלה נשלם ועתה הוא להיפך כי וה' \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "ישלימנו לך פי' כי הטוב נשלם ומתחבר עם הנפש דקדושה של האדם ואז נשלם האדם וס\"א חסר \nואבד הטוב ההוא. גם בזה תבין מ\"ש בפרשת ויקהל בהאי נוגה מפתי ס\"מ לאתתא והוא כי אשה \nיראת ה' מל' צריכה להשפיע בהכרח באותו קליפת נוגה מחמת הטוב אשר שם להחיותו אז ס\"ם \nנהנה משם. גם תבין ענין הזדונות הנעשות כזכיות כי הרי הם נפרדין ע\"י התשובה הטוב \nמהרע ואז הטוב שבהן הלך לקדושה לגמרי א\"כ הם נעשו כזכיות ממש אותה בחינת של הטוב \nשהיו מעורבים עם הרע כנ\"ל ולמ\"ד זדונות נעשו שגגות דס\"ל שגם ע\"י תשובה הלואי יספיק \nשיחזור כבתחלה מעורב טוב עם רע בקליפת נוגה שאז הם נקרא שגגות חציו טוב וחציו רע \nויצא מכלל זדונות שהם קליפות רעות גמורות אך לא יספיק שיפרידו לגמרי ויעשו זכיות: \n \n", "en": ""}]}
