{"bookId": "kabala-a9460fdaceb6", "part": "1", "torah": "135", "title": "ספר עץ חיים — שער מט פרק ט", "hebrewTitle": "שער מט פרק ט", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-a9460fdaceb6/1/135/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-a9460fdaceb6/1/135/", "segments": [{"index": 1, "he": "שער מט פרק ט\nבענין ב' שעירים הנזכר בפרשת אחרי מות ס\"ב הם סוד ב' אנשים מרגלים ב' מוחין חו\"ב \nדז\"א דקלי' נוגה דאצילות כנ\"ל ואותו של חכמה נמתק יותר ונשאר גורל א' לה' אך הב' \nמוח בינה דז\"א זה ניתן ביה\"כ שהוא בחינת בינה לעזאזל הוא ס\"מ ונוקבא דנוגה שהם כנגד \nזו\"ן דבי\"ע ולפיכך שמחים ולפי שנקרא זו\"ן דנוגה דאצילות עזים כנזכר בפרשת תרומה \nקמ\"ז לכן זו\"ן בקליפת נוגה דבי\"ע בנים שלהם נקרא עזא ועזאל לשון עזים וכללות שניהן \nנקרא עזאזל דוגמת צלמות ומצולת שהם כללות שניהן צל דוכרא מות נוקבא וכשנותנין השעיר \nהנ\"ל לעזאזל אז נאמר ותשליך במצולת ים כנזכר פ' אחרי דס\"ג יען הם מצולת נוקבא \nדקדושה ושיריה ונוקבא שלה (שירדה להנוקבא של נוגה) נקרא מות שהוא הדורש אל המתים \nכנזכר שם ד\"ע ואותן הי' כתרין דחרשין שם הם הי\"ס דנגה כי בהם סוד הכשפים הנ\"ל ולכן \nאלו העזים שהם ב' השעירים הם דין חזק וטהורים ודכורים שהם בנוגה דאצילות ושם לא \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "יגורך רע אך הם דין חזק. וז\"ש פרשת שמיני דמ\"א בענין העזים ע\"ש ובפרשת משפטים דף \nקכ\"א ע\"א על גדי היונק מחלב אמו כי הוא החכמה דז\"א דנגה ומה שאני מסופק בזה הוא זה \nדע כי ב' אנשים מרגלים הם ב' מוחין דזעיר אנפין דנוגה דאצילות ותרין ציפרין הם ב' \nמוחין דנוקבא וב' נשים זונות הם ב' מוחין דבי\"ע בכל הפרצוף שלהם ומפרשת אחרי דס\"ב \nנראה כי ב' שעירין הם ב' אנשים מרגלים ז\"א דאצילות ומפרשת משפטים קכ\"ה נראה שהם \nבבריאה בסוד נששים זונות ואולי נאמר כי נוגזיו מעולל הוא הגדי א' עולל ויונק שהוא \nבינה דנוגה דז\"א דאצילות ותחתיו הם שתי נשים זונות דבריאה ובזה יצדקו ב' המאמרים \nוהגדי יונק מאם עלאה מל' דאצילות דקדושה וממנו נמשך לנשים זונות בבריאה ואז נשים \nמשלו בו אחר שלקחו שפע ע\"י גדי ונתגברו עיין פרשת תצוה קפ\"ה איך השעיר יש בו מסאבא \nאך לא אתתקף וע\"ד שערי דיליה לא תליא ולא שעיע. לא שעיע בגין מסאבא דיליה ולא תליא \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "בגין דלא אתתקף במסאבא כהאי תתאה וזהו שעיר דר\"ח כנזכר שם לכן כל אלו הם ביום אך ב' \nצפרין דנוקבא דנגה יניקתם בלילה כנזכר פרשת ויחי רי\"ז ע\"ב וענין אלו ב' שעירים הם \nס\"מ ונחש דנגה דאצי' ובתחלה היו קדושים כנ\"ל ואח\"כ נפלו מקדושתן ונפילה זו היתה \nבנוק' דתה\"ר כי שם ג\"כ עזא ועזאל והוא בהיכל ז' דבריאה דנגה כנזכר אצלינו כי זו\"נ \nדקלי' דאצילות הם תמיד למטה בבריאה ואין עולין למעלה אם לא בעת יניקתם כנ\"ל שהוא ב' \nשעירי דיוה\"כ ובכל ר\"ח וב' צפרין בלילות כנזכר פרשת ויחי וזה היה יען לסבתם ירדה \nונפלה גם מל' דאצילות דקדושה סוכת דוד הנופלת בבי\"ע ראש לשועלים ואינה עולה באצי' \nאלא בעת התפלה ובשבתות וביו\"ט ואז נפלו עזא ועזאל ג\"כ למטה מעשיה ולמטה בעה\"ז \nוכנגדן בני האלהים עז\"א ועזאל דאצי' אשר אלו אינם בארץ למטה אלא בנוקבא דתה\"ר בינה \nדבריאה יען נתחברו עם בנות האדם ב' נשים זונות ב' מוחין דבינה דבריאה הנקרא נוקבא \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "דתה\"ר ואחר שבחרו שם נפלו שם כי כבר יש שם טומאה כי בבריאה יכול להתערב בה רע וזהו \nהחטא שלהם שנאחזו ברע ולכן נפלו כנזכר בס\"ד קע\"ח ע\"ב תרין מתחבקין הוו לעילא נחתי \nלתתא ירתי עפרא שהוא בריאה עפר המשכן אבדו חולקא טבא דהוי בהו שהוא הטוב דנגה \nדאצילות וזהו ענין סמאל ולילית שירדו מקדושתן ונטמאו ואע\"פ ששם נדרש על ב' נשים \nזונות כמ\"ש אז תבאנה ולא מקדמת דנא. והנה כיון שבנות האדם נפלו גם בני האלהים שעמהן \nעד למטה בהיכל הז' הנקרא נוקבא דתה\"ר. והנה כבר ידעת שיש ב' מיני נוקבא בקדושה רחל \nהנקרא מל' והיא היוצאת נגד יסוד דז\"א וכן למעלה נגד דעת דז\"א יצאה לאה שהיא בחינת \nמל' דבינה המתלבשת תוך ז\"א ההוא והרי הם ב' נשים לז\"א שגם הוא בחי' ישראל ויעקב \nוכנגדן יש לו ב' אחוריים שהן ב' שפחות בלהה וזלפה זלפה נגד לאה ובלהה נגד רחל ולוט \nועוג כי שניהן בחי' א' יוצאין אחור ז\"א ואלו יצאו מהג' עולמות שנזכר באדרא שהם \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "בתיקון א\"ל דדיקנא ושם שרשם ומה שנשאר מהם שלא נתברר ירדו א' בלאה והב' בז\"א והג' \nברחל ונעשו שם בסוד אחור שלהם זלפה עוג בלהה לוט וכמו שיש לז\"א ב' נשים וב' שפחות \nכן יש לעוג ערש ברזל ר\"ת בלהה רחל זלפה לאה ונקרא עבד ברוך שהוא אליעזר עבד אברהם \nשנכנס חי לג\"ע שנעשה מהטוב אך עוג זה היה מהרע שבו והרגו משה וז\"ס שארז\"ל עוג הוא \nאליעזר והבן זה. ואפשר לומר כי אליעזר ועוג היו דוגמת ישראל ויעקב עם ב' נשים וב' \nשפחות והנה לוט גם הוא כמו עוג שהוא צד הרע שבאליעזר לכן הוא ארור לוט לטיא כי הוא \nמהפסולת שבג' עולמות אחר שהוציא את העבד הנ\"ל עוג וב' שחות בלהה וזלפה חזרו להתברר \nומהפסולת יצאו כנגד בלהה וזלפה תרין צפרין ב' מוחין דנוקבא דקלי' דאצי' ונתחברו יחד \nיען כי כנגד לאה שהיא מבינה אין קלי' יכולה להיות שם וירדו למטה עם בלהה ונעשו בחי' \nא' בב' מוחין ב' צפרין והן ב' בנות לוט כי ממנו נמשכו ע\"י זווג לוט או עוג עם ב' \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "נשיו ושפחותיו כנ\"ל והם נעמה ואגרת אמן של השדים ו\nכנגד עוג עצמו הכולל יעקב וישראל כנ\"ל יצאו ב' אנשים מרגלים ונעשו בחי' א' דוגמת \nעוג שהוא א' והם ב' מוחין דז\"א דקלי' דאצילות כנ\"ל איך ג' בחי' שהם לאה ז\"א רחל \nכנגדם הוציאו ג' זכרים וג' נקבות והנה נגד מל' דבינה שהיא לאה יצאה נעמה צפור ראשון \nחכמה וכנגד מל' דז\"א יצאה אגרת צפור ב' בינה וכנגד מל' רחל יצאה לילית וכנגדן ג' \nזכרים והם אלו איש א' נגד מל' לאה ואיש א' נגד מל' דז\"א ואדם קדמאה בעלה דלילית נגד \nמל' רחל והנה זה א\"ק וכחותיו הם בחינת מלכות שבמלכות דאצילות דקלי' וכמו שבקדושה \nהמלכות דרחל יורדת לעשות כסא הכבוד והיא נכנסת תוך ג\"ר דבריאה גם אלו א\"ק ולילי\"ת \nיורדין שניהן בהיכל הז' העליון הבריאה דקלי' וזהו הלילית אשר שם נקרא נוקבא דתה\"ר \nאבל התחתונה נקרא נק' דתהומא סתם ולא רבא והוא כנגד כסא הכבוד דקדושה מלכות דרחל \nוהנה גם מבירור הג' עלמין אחוריים הסיגים שלהם ירדו למטה בבי\"ע ג\"כ והיו שם בבחי' \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "אחוריים כנ\"ל באצילות וכעד\"ז בבי\"ע ויוצאין מהם ג\"כ (עלמין) אחוריים אחרים והם \nהקלי' שבבי\"ע נמצא כי אלו הג' אנשים הנ\"ל הם הקליפות והאחורים. ונלע\"ד כי כמו שיש \nבאצילות ג' נשים עם ג' בעליהן נעמה אגרת ותחתיהן לילית הנה כן הם בשמם בשאר עולמוחת \nבי\"ע: \n \nשער נ פרק א\nהשער ן' שער קיצור אבי\"ע ובו י' פרקים: \nואחר שנתבאר כ\"ז נבאר בקיצור ענין העולמות כי כבר הארכנו בהם לעיל דע כי ד' עולמות \nאבי\"ע הם והנה ט' רקיעים הם ט' בחי' ראשונות דעששיה אך וילון ושאר הארץ הזאת היא \nבחינת מלכות דעשיה. והנה רצה המאציל יתברך שמו שבזו הארץ התחתונה יהיה בה כל כללות \nאבי\"ע וזהו בעמו ישראל אשר בחר בהם שהם יקשרו כל ד' עולמות ביחד כאן למטה והטעם כדי \nשיהיה בהם כח לברר כל הבירורים שיש מעץ הדעת טו\"ר מד' בחינות אבי\"ע. והנה גוף העה\"ז \nהוא עפר חלק הדומם וזהו כלי החצון המקיף אל כל האורות הפנימים דוגמת היכלות עליונים \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "כמ\"ש בע\"ה ובתוכו הוא הצומח כלי אל הרוח והבעל חי כלי אל הנשמה והמדבר כלי אל החיה \nוז\"ס ויהי האדם לנפש חיה והנה אלו הם ד' יסודות. וצריך שתדע כי המים הם נגד החיה \nשהוא נשמה לנשמה כנודע כי סימן ד' חיות הם מים אש רוח עפר והנה אלו המים הם מורכבים \nולא פשוטים אך היסוד של המים הפשוט היא בריכת המים העליונים שמעל לרקיע. ודע כי כל \nאלו הד' יסודות הם נפש תחתונה מלכות דמלכות דעשיה אך הנפש של י' גלגלי הרקיע שהם מן \nוילון זה ולמעלה נקרא נפש דאופנים והוא נפש אמיתות. ונחזור לענין כי הב\"ח באים \nמיסוד האש ולכן אוכלין בסוד אש אוכלת והמדברים הם מיסוד המים בסוד כי לא המטיר וגו' \nואדם אין וגו' וכשרצה לברוא האדם המטיר והשקה ואז ויצר וגו' והוא ממים העליונים \nכנ\"ל ואלו הם ד' מיני נפש שהזכירו חכמי הטבעים נפש המגדלת ונפש הצומחת והמרגשת \nוהמדברת והרי נתבאר הכלים והעצמות של הארץ שהיא מלכות דמלכות דעשיה כי המלכות עצמה \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "היא בוילון אמנם העפר עצמו הוא הגוף החצון שבכולם והצומח וחי ומדבר הם נגד הגוף \nהפנימי שעל הארץ שבו סוד צלם כנ\"ל והנה השדים והמזיקין הנמצאים בארץ הזאת הם נחלקים \nג\"כ לארמ\"ע כנודע והם הקליפות החיצונים והיותר קרוב ומוסכם האמיתי הוא כך שחיצוניות \nהוא העולם בעצמו שהם הרקיעים והארצות והבתים והיישובים והאלנות שיש בארץ הזו \nהתחתונה וכן בהמות חיות ועופות וכן האדם אשר כל בחי' אלו הם הארץ החומרי ונפש של כל \nא' וא' הוא הפנימי שבו. ונחזור לענין הנה העוה\"ז נתבאר שהוא גוף החיצון וב\"ח הם גוף \nהפנימי ואמנם האורות שהם העצמות כוללים י\"ס ויש בהם בחינת ה' פרצופים. והנה רחל היא \nירושלים נקודה אמצעית שבכ העולמות והוא יסוד שלה וז\"ס שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך \nולא הנשים לגרום זווג עלון ושאר בחינות מתפשטות בכל העה\"ז כנזכר זוהר פרשת בהר \nונקודת ציון בירושלים כנזכר בזוהר פרשת תצוה דקפ\"ד ע\"ב והקלי' הנדבקות בה ג\"כ \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "מתפשטות בכל העולמות אמנם היסוד דקלי' הוא בהר שעיר במדבר והנה נודע כי אמא עלאה \nנה\"י שלה מתלבשת תוך ו\"ק דז\"א והנה כנגדה ג\"ע נקודה סתימאה טבור דז\"א ששם יסוד אמא \nמתלבשת כנודע לכן ג\"ע טבור העולם וכן כל היישוב שהוא רחל א' מששים בגן כי הגן הוא \nס' דבינה מ' רביעא על ו' סטרין דת\"ת וכנגד הקלי' של אמא הוא סוד גיהנם שגם הוא סתום \nואינה נגלה ועדן הוא אבא של זה העולם והוא גנוז תוך הגן והעמוד שבאמצע הגן הוא \nנקודת יסוד דאמא לכן יש בו ג' גונין כנזכר פ' ויקהל דרי\"א ע\"א והם ג' גווני הקשת של \nיסוד לכן עולין בו הנשמות בפנימיות בסוד מ\"נ והרקיע שעל הגן הוא ז\"א וקן צפור הוא \nג\"ר של הגן קן בינה צפור אבא לכן הוא טמיר וגניז ורקיע שעל גבי העה\"ז הוא ז\"א ורחל: \n\n", "en": ""}, {"index": 11, "he": " \nשער נ פרק ב\nדע כי גוף האדם החומרי נחלק לד' חלקים שהם ארמ\"ע ד' ליחות לבנה אדומה ירוקה שחורה \nועיקרם הם בריאה וכבד ומרה וטחול כנזכר בזוהר ובתקונים כי הם ד' חלקי נפש הבהמית \nובאותה נפש בהמית מתלבש קליפת נוגה בסוד היצר טוב ויצה\"ר ובזה המלבוש דנוגה מתלבש \nנפש דעשיה אחר שאינה נהנית ונזונית מחיצוניות הנקרא נפש הבהמית אלא ע\"י התלבשות \nהיצה\"ר הגובר בה ומלכלך אותה ומקריב לה העכירות והשמרים הרע של נפש הבהמית כי גם \nהיא כלולה מטו\"ר ובהכרח תהיה הנפש בחלאים ותחטא כי מזונה הם מאכלים רעים אך \nכשהיצה\"ט גובר על הד' יסודות שהם נפש הבהמית עצמה אז אינו מברר רק זכות הדם והמובחר \nשבאותו נפש הבהמית ומקרב לנפש דעשיה אשר היא בכבד ואז היא בריאה ואינה חוטאת כי גם \nד' יסודות שהם ד' חלקי נפש ההמית מורכבים מטו\"ר וחלק הרע שבהן נקרא שתי בנות לוט \nכנזכר פרשה וירא דף ק\"ט ומאותו חלק הרע שבנפש הבהמית נזון היצה\"ר שהוא סמא\"ל נמצא \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "כי הכלי של הכבד הוא גוף חומרי ובתוכו נפש הבהמית טו\"ר ובתוכו יצ\"ט ויצה\"ר הנקרא \nסמא\"ל וכשזה גובר מקרב העכור והרע שבו אל נפש העיקרי דעשיה הנקרא יעקב כדאיתא פ' \nבראשית רכ\"ב ופנחס רל\"ד כי הנפש דעשיה היא טהורה אלא שיונקת ונזונית לזמנין מן \nהיצה\"ט ולזמנין מן היצה\"ר כי הם מלבושי דקלי' נוגה נמצא כי ד' יסודות נקרא נפש \nהבהמית והם כפולים ד' מסטרא דטוב וד' מסטרא דרע ובד' דמסטרא דטוב שוכן עליהם מלבוש \nדכתנות אור כי הוא קלי' נוגה הטוב שבו ובד' יסודות הרע שוכן עליהם מלבוש דכתנות עור \nמשכא דחויא כנזכר בתיקונים ואי לא זכה משכא דחויא דכליל ד' יסודין כו' הרי העלינו \nמזה סדר האדם וסדר המזון מה הוא והוא גוף האד החומרי הנחלק לד' יסודות שהם ד' \nיסודות ארמ\"ע ד' ליחות לבנה אדומה ירוקה שחורה ועיקרם הם בריאה וכבד וטחול ומרה \nומשם מתפשטים לכל הגוף ותוך זה הגוף מתלבש נפש הבהמית ופירוש הענין כי לא כל העולם \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "עשיה בשוה כי הרי שמים והארץ אינם בשוה. והנה הארץ יש לה ד' חלקים ארמ\"ע וכולן דומם \nוזה הדומם גוף ונפש דדומם המקיים אותם ויותר למעלה מזה הוא גוף הצומח כלול מד' \nובתוכו נפש הצומחת ולמעלה ממנו הוא גוף הבע\"ח כלול מארמ\"ע ובתוכו נפש בהמית ובודאי \nכי בעליון כלול בו התחתון נמצא כי הדומם הוא גוף ונפש הדומם והצומח יש בו חלק גוף \nונפש של הדומם ונוסף עליו בחי' עצמו שהוא גוף הצומח ונפש הצומחת ולכן הצומח גדול \nמהדומם והדומם נעשה צומח ואח\"כ הב\"ח יש בהם גוף ונפש מדומם וצומח ונוסף עליהם גוף \nונפש הבהמיות לכן גוף הדומם והצומח ניזונין מהם וכמו כן האדם יש בו דומם וצומח \nובחי' ב\"ח גוף ונפש ונוסף עליהן נפש המדברת נכללת מכולן נמצא כי עיקר מציאת האדם \nהוא מבחי' נפש הבהמית והמדברת כמ\"ש בע\"ה כי הצומח והדומם טפלים אליהן כנודע ונפש \nהבהמית אשר יש באדם חוצבה ממקום שנחצבה נפש הבהית וב\"ח שהם חיות ועופות ודגים אלא \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "שהוא הפנימית והמובחר שבנפש הבהמית ולכן היא מדברת וכשהאדם נזון ואוכל מתחבר ונוסף \nבו נפש הבהמית ממאכלי הדומם כגון מים ומלח. [הגהה - צמח בספר הליקוטים איתא כן שהוא \nדומם ובדרושים איתא שהוא צומח כי נעשה מהמים שהם חיים ובכוונות כתב שהוא בין דומם \nוצומח ונראה כי בליקוטים איירי במלח הנמצא בהרים כמו באשכנז ובדרושים מיירי במלח \nהנעשה ממים ועוד יש מלח ג' שהוא בין דומם וצומח שיש מן העפר מלוח ומבשלין במים \nואח\"כ מבשלין המים עד שנשאר נקי ולבן וזה נעשה בצפת ת\"ו ובמ\"א]: \nומצטרף עם נפש הדומם שבו שהוא יותר מעולה ומתגדל אך להיות עדיין בחי' דומם אינו \nעדיין מזון לכן הנודר מהמזון מותר במים ובמלח ואח\"כ באוכלו הצומח אותו הנפש הצומחת \nאשר בו מתחבר עם נפש הצומחת שבאדם שהוא מעולה יותר ומתגדלת. אך גוף הצומח יוצא בסוד \nמותרות לחוץ וכן כשאוכל הב\"ח יוצא הפסולת ונפש הבהמית אשר שם מתחבר עם נפש בהמית \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "שבאדם שהוא מעולה יותר ממנו והוא פנימית כנ\"ל ואז מתגדל עמה כנ\"ל והוא סוד מזון \nגופנית כי נפש הבהמית של אדם נקרא עדיין גוף ולא נפש והרי דומם והצומח וחי והמדבר \nהם הנקראים ד' יסודות כי כ\"א מהם כלולה מארמ\"ע והם בחי' גוף של האדם אשר כל אלו הם \nבחי' הארץ החומרי ומתפשט בתוכם המלבוש האחרון הוא גוף הרקיעים דבעשיה והם הקלי' כי \nכמו שחומר הארץ היא קלי' וגוף אל הפנימי שבה שרש נפש דומם והצומחת והבהמית כן אח\"כ \nחוזר על דרך זה והגוף של השמים דעשיה שהם הקלי' נכנסים תחלה והבן זה היטב סדר אלו \nהמרגות ואז מקליפת נוגה דטוב ורע גוף ושמים דעשיה נמשך ומתלבש באדם תוך נפש הבהמית \nשבו ובתוך קלי' נוגה זו שהוא יצה\"ט ויצה\"ר שם ג\"כ מתלבש אח\"כ פנימית הרקיע דעשיה \nונפש שלהם וזהו הנקרא נפש האדם ונפש האופנים והנה נפש זו נקרא נפש אל נפש הבהמית \nוהיא נזונית ממנה כמו שנפש הבהמית נזונית מהצומח כנ\"ל אמנם אינה נזונית אלא ע\"י \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "הגוף שלה שהוא קליפת נוגה יצ\"ט ויצה\"ר כנ\"ל והנה נמצא כי העכירות של נפש הבהמית \nשבאדם שעולה אל נפש דעשיה ניזון ממנה הוא גורם לגוף לחטוא ומי גרם לו עכירות בתחלה \nבנפש הבהמית שבאדם ודאי שנמשך לו מנפש הבהמית שבב\"ח שהיא חיצוניות נפש הבהמית שבאדם \nלכן כשאדם חוטא היה מקריב קרבן נפש הבהמית של ב\"ח שהיא גרמה לו לחטוא ונחית אש גבוה \nושורף אותו העכירות ואז שורש נפש הבהמית שבאדם נמשך לה זכות ונקיות כי הכל משורש א' \nחוצבו ומתכפר האדם והבן זה היטב סוד הקרבנות ולהיות כי גם נפש הדומם וצומחת הם יותר \nעכורים גם הם גרמו וסייעו להחטיא את נפש הבהמית מצד הרע שבהם לכן היו הנסכים וסלתות \nשהם צומח ונאמר על כל קרבנך תקריב מלח שהוא כח הדומם ובזה מתתקנין כל חלקי דצח\"ם \nוהבן זה (והטעם להקריב קרבן בהמה עיין פרשת פנחס רי\"ט ועיין בספרים קלי' נגה איקרי \nירדן שיורד ועולה ועיין פרשת בראשית דכ\"ב): \n \n", "en": ""}]}
