{"bookId": "kabala-a9460fdaceb6", "part": "1", "torah": "25", "title": "ספר עץ חיים — שער ו פרק ח", "hebrewTitle": "שער ו פרק ח", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-a9460fdaceb6/1/25/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-a9460fdaceb6/1/25/", "segments": [{"index": 1, "he": "שער ו פרק ח\nענין אחור ופנים וחיצוניות ופנימיות כפי (מה שמוכרח) הנראה מוכרח שהכל דבר א'. \nוהענין שבהתפשט האור להאיר למטה הוא שיש לו חשק להשפיע תוספת (ל\"ג לתועלת) נשמות \nחדשות בתחתונים מה שלא היה עד עתה וא\"כ יהיה האור רחמים גמורים כי לולי שהתחתונים \nראויים אל הרחמים לא היה יורד ומתפשט למטה להאיר תוס' נשמות שלא היו עד עתה ולכן \nנקרא אור זה אור ישר שבא ביושר מעילא לתתא כי כן דרכו ויושרו להאיר בתחתונים ומטבע \nהחסד והרחמים הוא להיות מטיבים בעולם ונקרא אור של רחמים ג\"כ לסיבה הנ\"ל ונקרא אור \nזכר כי כן דרך הזכר להשפיע לזולתו שהיא הנקבה. ועוד כי טבע של הזכר הוא להשפיע \nנשמות חדשות ממש ונקרא אור הפנים כי הוא מביט בעין יפה ובפנים מאירים אל התחתונים \nוע\"כ הופך פניו אליהם ונקרא אור של פנימיות שהרי הנשמות מזווג הפנימי' של המוחין \nבאים והם שמות של הוי\"ה המורים רחמים ולא שמות אלהים המורים דין. אמנם כשאין \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "התחתונים ראוים האורות מסתלקים וחוזרין למעלה שאינם רוצים להאיר למטה. אמנם עכ\"ז לא \nיחפוץ המאציל ב\"ה בהשחתת העולם ומאיר לתחתונים שיעור חיות ומזון ושפע הראוי לעצמן \nבלבד ולא להוציא תוס' נשמות חדשות וכיון שהשפעת אור זה בלתי רצונו הנה הוא ממשיך \nאליהם אור מחיצוניותו בלבד שהוא אור מספיק לחיות העולמות די הכרחן ולא יותר ע\"כ \nנקרא אור חיצוניות ונקרא אור האחור שהוא היפך פניו בכעס עמהם בסוד דומה דודי לצבי \nומאיר להם אור ההכרח עם היותו מסתלק ואינו נותן להם האור אלא בהפיכת האחוריים אל \nהתחתונים ונקרא אור דין לסבה זו ונקרא אור חוזר כי בעת חזרתו והסתלקות למעלה שלא \nלהשפיע בהם שפע גדול אז נמשך להם אור ההכרחי הזה. ונקרא אור נקבה לב' סבות ע\"ד הנ\"ל \nאם לפי שהוא כדרך טבע הנקבה שמקבלת ואינה משפעת ואם בסבה שאין בה כח להוליד נשמתין \nכמו הזכר אלא בחי' המזון לבד כמ\"ש ותתן טרף לביתה וגו' שהם שמות אלהים שהוא דין. גם \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "יש עוד חילוק אחר שאור ישר כמעט שהוא נפרד ממקומו כדי לרדת ולהשפיע לתחתונים לכן \nהויו\"ת שלהם פשוטות ומלאים כולם הם הויו\"ת באותיות נפרדות זו מזו. אמנם אור החוזר \nהוא רבוע כזה א' א\"ל אל\"ה אלה\"י אלהי\"ם שתמיד האותיות הם מחוברים להורות שהם עולין \nומחוברים זו בזו עד שמתחברין עם שרשם ומאצילם כי רצונם להסתלק מן התחתונים. גם יש \nחילוק אחר כי המוחין של בחי' חיה אשר בז\"א הבאים מחכמה הם הגורמים זווג זו\"ן כדי \nלהוציא נשמות חדשות והם בחינת פנים כי הוא זכר והמוחין דז\"א מצד אימא הנקרא נשמה הם \nענין אחור והם נקבה: \nוהנה צריך להבין מאוד אמיתות הענין פנים ואחור כי באורות יקראו התפשטות והסתלקות \nונקרא יושר וחוזר. ובכלים נקרא פנים ואחור דהיינו שבאור לא שייך פנים ואחור שהכל \nפנימית. אמנם ודאי שהוא כולל דין ורחמים ובהיותו מתפשט ויורד למטה ונכנס במקום \nהראוי לו נקרא אור יושר כי הוא מאיר בבחי' הרחמים שבו וכשהוא חוזר לעלות אז מאיר \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "במקומו בהיותו שם למעלה בבחי' דינין שבו הנקרא אור חוזר ואז הכלי לא יקרא כלי דפנים \nכמו בהיותו מקבל אור יושר רק יקרא כלי דאחור. נמצא כי מ\"ש בענין זו\"ן שעומדין פב\"פ \nאו אב\"א אז הענין הוא שכשבאו המוחין דז\"א שהם בחי' חיה לחכמה שבו אז האור ההוא נקרא \nיושר שהם אלו המוחין עצמן שהם נשמה לנשמה ואז הכלים שלהם נקרא פב\"פ. אך כל זמן שאין \nלו מוחין בבחי' חכמה שהם עיקר אור יושר שלו ומסתלק למעלה ובהכרח שמשם מאיר בו בבחי' \n(נ\"א אז מאיר בו) אור חוזר שהם הדינין שהוא שאר חלקי האור ז\"א שמתחת מדריגת חיה \nולמטה ואז הז\"א עומד אב\"א ומקבל בכלי של אחוריים שלו ואז אינו יכול להזדווג. ומ\"ש \nבזוהר שהנשמה של אדה\"ר יצא מזווג אב\"א ר\"ל שעלו זו\"ן למעלה במקום או\"א ושם קבלו \nהמוחין אור ישר ושם חזרו כליהם בבחי' פב\"פ ונזדווגו. אמנם אין בהם כח לקבל אור \nהמוחין בסוד התפשטות למטה במקומו שאז נקרא אור יושר כי בעמדם למטה אינן מקבלים רק \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "אור חוזר וע\"כ למטה אינם רק אב\"א וכשיעלו אז הם פב\"פ. ואמנם מה הם ב' בחי' (נ\"א מה \nשהם בבחי' הללו) הללו בין באורות בין בכלים צ\"ע מה ענינם: \nואפשר לומר שג' בחי' צלם שהם נר\"ן שבמוחין דז\"א הם ג' בחי' הפנימים שהם עיבור יניקה \nומוחין וכולם פנימים כנודע כי המוחין הם פנימים. אלא שקשה לזה אם כן לא נשאר \nלחיצוניות רק אלו ב' בחי' שהם עיבור ויניקה לבד. או אפשר לומר שבחי' הפנים הוא \nכשבאין לז\"א מוחין מבחי' חיה שהוא חכמה (נ\"א בחכמה) כנ\"ל שאפי' בינה נק' אחור בערך \nהחכמה שאינה יכולה להוליד נשמות חדשות אלא בחכמה שהוא הזכר וא\"כ אין בחי' פנים לז\"א \nרק אחר היות לו בחי' חיה שהם מוחין דאבא ואז יכול להוליד. וראיה לזה מענין ברכת \nכהנים שהם מקיפים דצלם אבא קודם ויעבור שהוא זווג ז\"א ולאה ואח\"כ בא הזווג דיעקב \nורחל בנפ\"א ועוד ראיה גדולה מזה כי אפי' שזכרנו כי החיצוניו' והאחוריים של עליון הם \nהפנים של תחתון ואז אינו זווג בז\"א עצמו אלא ביעקב ורחל עכ\"ז יש צלם דאבא ג\"כ בברכת \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "כהנים ונ\"ל הטעם שאלו היה הזווג דז\"א עצמו אז היה כעין שבת שעולה בצלם דאו\"א למעלה \nבבחינותיהן ובמקומם האמיתי אך עתה יורד הצלם למטה ואינם מוחין גמורים לז\"א ועכ\"ז \nבערך יעקב הם גמורים ונקרא פנים ועיין בדבר זה שהרי נודע מהתיקונים שנשמת ז\"א \nהפנימיות (נ\"א הפנימים) אשר עליו (נקרא אדם) הוא שם מ\"ה דאלפין והוא בחכמה כ\"ח מ\"ה \nוהוא בחי' חכמה דז\"א כי חכמה עילאה דאבא הוא ע\"ב דיודי\"ן גם בזה תבין ענין העלאת \nמ\"ד ע\"י שם מ\"ה בז\"א כנודע והענין שמ\"ד שהיא (נ\"א הוא) הטפה בהוצאות נשמות חדשות \nאינו מוריד אותה אלא ע\"ש הזכר שהוא החכמה דז\"א (נ\"א ע\"י שם הנ\"ל דמ\"ה שהוא שם החכמה \nבז\"א) שהוא החיה שבו ואינה זו החכמה בבחי' עיבור או יניקה רק החכמה הנזכר בבחי' חיה \nדז\"א והנה נודע כי שם ב\"ן המעלה מ\"ן הוא בנימין ושרשו דכורא משם ע\"ב דיודי\"ן שהוא \nחכמה והוא כמנין חסד (והנה החסד שבע\"ב) יכול להעלות מ\"ן לצורך זווג אבא ואמא וזה \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "נמשך אל הז\"א מאבא שהוא חכמה לכן נקרא רוחא כי הוא זכר ממש שהוא בחי' רוח שהוא ז\"א: \n\nוהנה הזכיר במקום אחר בחי' חיה שהוא ג' מקיפי נר\"ן ואפשר שהוא ג' אותיות צלם דאבא \nכנ\"ל: \nהגה\"ה וזווג אב\"א אינו כפשוטו רק דע פירושו כי הזווג הוא שהזכר מוליד ומוריד מ\"ד \nוהנוק' מעלה מ\"ן של הברורין וכשהם עדיין אב\"א אין בה עדיין כח לברר מ\"ן ואין ביסוד \n(נ\"א בהיסוד) שלה מ\"ן להעלות וא\"כ איך יהיה הזווג ולזה צריך שיהיו שניהן עולין זו\"ן \nלמקום או\"א עילאין ואז היא מעלה מ\"ן עצמה (נ\"א עצמן) דבינה והוא מוריד מ\"ד ובהיותן \nשם ודאי שחוזרין שניהם פב\"פ (נ\"א פניהם) לצורך הזווג שלהם כי א\"א להזדווג אם לא \nפב\"פ ובהיותן למטה עדיין אין להם תיקון גמור להיותן עומדין פב\"פ מחמת הקליפות שלא \nיתאחזו בהם החיצונים באחוריים כנזכר לכן עלו למעלה עד או\"א ושם חוזרים פב\"פ כי אין \nשם פחד הקליפות ואז שם מזדווגים ע\"י מ\"ן דבינה עצמה שלקחה היא ביסוד שלה ומעלה אותן \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "בסוד מ\"ן נמצא כי כמעט זווג זה הוא עליון ואינו נקרא על שמם רק ע\"ש או\"א שהרי ע\"י \nכח מ\"ן שלהם עצמן הם מזדווגים ואחר שנגמר תיקונם בבחי' פב\"פ ויכולין להיות למטה \nבמקומם פב\"פ אז יש בה יכולת להעלות מ\"ן וזה נקרא זווג פב\"פ: \n \nשער ז פרק א\nשער השביעי שער מטי ולא מטי ובו ה' פרקים: \nכבר בארנו באורך בכ\"מ כי האצילות העליון התחיל להיות עקודים נקודים ברודים ועתה \nנחזור לבאר הענין באורך ונבאר מציאות העקודים מה ענינם: \nהנה קודם מציאות העקודים לא היה האור העליון יכול להתלבש בשום כלי כי לא היה יכולת \nבכלים לסובלו ושם היה האור בלתי מתלבש בכלי עד שהגיע התפשטות האור הגדול ההוא אל \nבחי' העקודים ושם נעשה מציאות כלי א' אל האור הגדול ההוא ואז התחיל האצילות להיות \nבו איזה מציאות הגבלת האור מה שלא היה יכול להיות הדבר עד עתה. אמנם תחלה היה האור \nכולו של החלקים המגיעים לאצילות כולם נעלמים תוך כלי א' לבד ואותו הכלי היה בו בחי' \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "כלי של כתר העליון אח\"כ נתפשט האור יותר למטה מבחי' הנ\"ל הנקרא עקודים ואז נעשית י' \nכלים אך כולם עדיין בסוד בחי' כלים דכתר. פי' שידוע הוא כי כל ספי' מהי\"ס היא נכללת \nמי\"ס ויש בכל א' בחי' כתר ואותו (נ\"א אמנם) חלק של הכלים שנוגעין למציאת הי' כתרים \nשל הי\"ס היה בהם יכולת להעשות בהם כלים ושם היו נגנזים כל הי\"ס כולם כי שאר חלקי \nהספי' לא היו יכולים להעשות בהם כלים כי הכלים שלהם לא יכלו לסבול האור ההוא עדיין \nוזה המציאות הנק' נקודים והוא מה שאנו קורין יו\"ד נקודות קודם האצי'. ובחי' העקודי' \n(נ\"א לי' נקודו' אצי' בבחי' העקודי') בראשונ' נקרא נקודה א' לבדה ואח\"כ נעשה סוד \nהאצי' כמ\"ש בע\"ה: \nונתחיל לבאר מציאות העקודים מה ענינו. דע כי האור העליון אשר הוא חלק הראוי להתלבש \nבאצי'. אשר יש בו כח הי\"ס אע\"פ שעדיין לא ניכר היותם י' אורות רק אחר גמר העקודים \nוכמ\"ש בע\"ה. אמנם ודאי שהכח של י' אורות אלו היה בהם תחלה רק לפי שלא היה האור נגבל \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "תוך הכלי לא היה ניכר עדיין מציאת היותן י'. והנה כאשר רצה המאציל העליון להוציא \nבחי' הכלי ההוא הנקרא עקודים מה עשה המשיך האור שלו למטה עד מציאות סיום שיעור \nהראוי להיות נעשה ממנו בחי' עקודים שהוא עד הטבור ואחר שהמשיכו חזר ונסתלק האור \nההוא למעלה במקורו בפה ונודע הוא כי האור העליון כשהוא מתפשט וחוזר ונעלם מניח רושם \nחותם למטה בהכרח. והנה אותו האור שהוא הרשימו הנשאר למטה כאשר נסתלק אור עליון \nונעלם במקורו אז נשאר אור רשימו ההוא למטה בלתי אור עליון ההוא (הנסתלק) ואז ע\"י \nהתרחקו ממנו אור עליון אז נעשה אותו (נ\"א באותו) אור הנשאר ונתהווה בחינת כלי כי \nסיבת התפשטות האור והסתלקותו אח\"כ גרם להעשות מציאות כלי ולפי שכאשר האור הא' חזר \nונסתלק היה מסתלק בבת אחת וברגע א' לכן כל מציאות אור הנשאר (מהם) נעשה (רק) מציאות \nכלי א' והוא נקרא בחי' כלי הנקרא כתר כי עדיין האור עליון לא היה נבדל בי\"ס כי \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "עדיין לא היה ניכר היותן י\"ס ומה שנקרא כתר ולא ספירה אחרת הטעם הוא כי לעולם הכתר \nקרוב אל המאציל: \nוהנה הכלי הראשון אשר האציל המאציל נקרא כתר בוודאי אך מה שהאציל אח\"כ עי\"ז הכלי \nהנקרא כתר אז יקראו חו\"ב כו'. אך עתה עדיין כולם בסוד י' כתרים ואחר התפשטות הב' אז \nנעשה שאר חלקי הספי'. סוף דבר הכלי שהאציל המאציל העליון לא יקרא אלא בחי' כתר לבד. \nונבאר עתה מציאות זה ההסתלקות של האור העליון כי הנה כאשר נעריך שמציאות זה הכל \nשכולל כל האור הנה בהכרח הוא כאשר מסתלק האור ממנו יהיה בו חלקים הראויין להביט אל \nהאור ההוא [המסתלק מהם] ובהתרחקו מהם יתרחק מהם הבטת פנים אל פנים כפי שיעור \nהתרחקו. והמשל בזה כי כאשר האור מסתלק מהחלק הי' של הכלי הזה אשר יקרא אח\"כ בשם \nבחינת מלכות כמ\"ש הנה אותו החלק הי' מן הכלי ההוא אשר ממנו נסתלק מהם האור ההוא \nשעי\"כ נעשה כלי כנ\"ל ואז הכלי הפך פניו למטה כי כיון שנעשה עתה בחי' כלי בהפרדו מן \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "שורש האור שלו אין בו יכולת להסתכל בו פב\"פ ואז הופך פניו אחר שנעשה בחי' כלי ואז \nאינו מסתכל באור עליון שנתרחק ממנו אלא דרך אחור. והנה גם האור העליון יקרא עתה \nאחור בעת הסתלקותו ויהיה הכלי עם האור ההוא אב\"א ואחרי אשר נסתלק האור ההוא ג\"כ עוד \nשיעור חלק א' אשר יקרא אח\"כ בחי' היסוד ונסתלק מכולו אז גם החלק הזה יהפוך פניו מן \nהאור העליון כי לא יוכל לקבלו ואז גם בחי' [כלי] ראשונה הנקרא מלכות כיון שהאור \nנתרחק ממנה תוכל להפוך פניה למעלה ואז יהיה המלכות ויסוד פב\"פ רק היסוד יהיה עם אור \nעליון אב\"א. וכן כאשר יסתלק בחי' אור של ההוד אז ההוד יהיה אב\"א עם האור העליון ואז \nהיסוד הפך פניו אל ההוד ויהיה ההוד ויסוד פב\"פ ומלכות תהיה פנים באחור פני המלכות \nבאחורי יסוד כי תאוות וחשק הספי' להחזיר פניהם אל האור אך הספי' הקרובה אל האור \n[אשר מסתלק ממנו] לא תוכל להחזיר עדיין פניו אליו עד שיתרחק מהאור שיעור ספירה אחת. \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "וכן כאשר יסתלק האור מבחי' הנצח אז הנצח יהיה אב\"א עם אור העליון ופב\"פ עם ההוד \nויסוד יהיה פנים באחור עם ההוד ומלכות ג\"כ פנים באחור עם היסוד וכן עד\"ז עד שתסתלק \nהאור מכל י' חלקי הכלי ואז יהיו כל הספירות פנים באחור פני תחתונה באחור עליונה אך \nהכתר עם החכמה יהיו פב\"פ כי הכתר עם האור [העליון] הם אחור באחור לטעם הנ\"ל ובזה \nמוכרח שכתר וחכמה יהיו פב\"פ: \nהרי ביארנו סוד הסתלקות ואיך נתהוו הכלים עי\"ז. אמנם אע\"פ שביארנו היות בכלי זה \nמציאות כלי מלכות ויסוד וכו' לא מפני זה יקראו י' כלים כיון שעדיין לא יש היכר \nלהיותן י\"ס וג\"כ כי האור נסתלק ביחד רק הענין הוא כדמיון כלי ארוך אחד אשר חלקים \nשלו אינם שוים כפי התרחקות של החלקים ההם מקצתם אל קצתם והרי ביארנו מציאות האור \nוהתפשטותו והסתלקותו והם ב' בחי' כמ\"ש בעזרת האל ועתה יש התפשטות והסתלקות אחר כאשר \nיתבאר בע\"ה ואז ישלימו ד' בחי'. והענין הוא שכאשר נשלם בחי' הכלי הזה ונעשה כלי ע\"י \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "הסתלקות האור אז כאשר יחזור האור להתפשט בו אז ישאר בחי' אורות וכלים. אמנם כאשר \nנתפשט האור בכלי זה פעם ב' אינו מתפשט כסדר הא' אך נגלה ונעלם וז\"ש בזוהר מטי ולא \nמטי ואלו הב' בחי' נקראו התפשטות והסתלקות (נ\"א בחי' שניים יקראו הסתלקות והתפשטות) \nהנ\"ל שבהם יושלמו הד' בחי'. והענין כי תחלה מטי האור תוך הכלי של הכתר ואח\"כ מסתלק \nממנו ואח\"כ מטי האור בכלי של חכמה וחזר אח\"כ להסתלק וכן עשה בכל י' כלים וזה (נ\"א \nואז) נקרא מטי ולא מטי הנזכר בזוהר תמיד ולעולם יש בטבע האור ההוא לבא (נ\"א להביא) \nולהאיר ואח\"כ מסתלק כמו שיש בטבע שלהבת הנר שהיא מתנועעת וכן נשאר תמיד האור ההוא \nלהיות מול\"מ בכלים האלו הנקרא עקודים כי לסבת היותן בכלי א' אין כח בכלי הזה לסבול \nהאור אם לא בהיותו מטי ולא מטי והרי בארנו בזה ד' בחי' שהם התפשטות הא' והסתלקותו \nוהתפשטות הב' והסתלקותו. וגם בארנו שזה התפשטות והסתלקות הב' נקרא מטי ולא מטי ולכן \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "נקרא הכלי ההוא עקודים לפי שהוא כלי א' והוא מקשר ועוקד י' אורות בתוכו. ובזה ג\"כ \nנתבאר איך הכלי נקרא כלי א' לבדו והאורות נקרא י' לפי שכשנסתלק האור (יש סילוק א' \nלעשות הכלי כנ\"ל (נ\"א הסתלקות ההוא נעשה כלים כנ\"ל) ואז נסתלק האור בבת אחת) ולכן \nהכל נקרא כלי א' לבד ולא י' כלים משא\"כ באורות שבתוכם שכאשר יחזרו להתפשט התפשטות \nהאמיתי שהוא התפשטות הב' הנה אינו מתפשט בפעם א' בתוך הכלי כמו שנסתלק אלא נכנס \nויוצא י' יציאות וי' הכנסות נכנס ויוצא י' פעמים א' בכתר וא' בחכמה וכן בכולם \nולסיבה זו נקרא י' אורות אבל הכלי בבת א' נעשה ע\"י הסתלקות א' שנסתלק בפעם אחת ולכן \nיקרא כלי א'. והנה ד' בחי' אלו הם מציאות ד' אותיות הוי\"ה כי י\"ו הם ב' בחי' \nהתפשטות וה' ה' הם ב' בחי' הסתלקות וכבר ידעת כי שם הוי\"ה אינו מתחיל אלא מחכמה \nולמטה. והטעם לפי שד' בחי' אלו לא שייכים אלא מחכמה ולמטה אבל בכתר לא יש בו רק ב' \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "בחי' בלבד וכנגדן נקרא י\"ה יהו\"ה וז\"ס כי ביה ה' צור עולמים לפי שבהם התחיל לצייר \nולברוא את העולם מתחלה שהוא סוד עקודים אשר הם סוד י\"ה הוי\"ה כי י\"ה בכתר והוי\"ה \nבשאר פרצופים כולם. והטעם כי הנה למטה בט\"ס יש בהם ד' חסרונות (האור אשר זה עצמו \nיגרום כינוי [נ\"א שינוי] השם באור העליון לשיוכל לקרות בשם הוי\"ה לד' חסרונות אלו \nאשר) ואלו הם הא' הוא התפשטות האור פ\"א כי אז התחיל האור להתפשט בכתר ראשון מכולם \nואז כל הט' שלמטה ממנו היו חסרים מאותו אור באופן זה כי בעת שנתהווה האור במציאות \nהכתר עדיין כל השאר היו חסרים והרי זה חסרון א' בהתפשטות הא' בט' כלים ואין חסרון \nזה נוהג בכתר. גם בהתפשטות הב' יהיה חסרון זה פ\"ב בט\"ס ולא בכתר הרי שיש ב' חסרונות \nבט\"ס ולא בכתר כי כאשר לא נאצל שום אור לא יקרא זה חסרון אך אחר שהתחיל כבר זה האור \nלהתפשט ונתפשט בכתר תחלה אז ט\"ס יקראו חסרי האור ההוא לפי שקדם אור הכתר אליהם. אך \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "הב' חסרונות אחרים (היו נוהגים) הם בין בכתר בין בט\"ס והוא ב' בחי' הסתלקות כי זה \nנקרא חסרון אמיתי בין אל הט\"ס ובין אל הכתר עצמו. ונבאר ענין זה מ\"ש כי בחי' אלו \nנקראו כי בי\"ה ה' צור עולמים והענין כי ז\"ס הפ' סולו לרוכב בערבות בי\"ה שמו ויש \nלדקדק בפסוק דהול\"ל י\"ה שמו מאי בי\"ה שמו אך הענין הוא כי כל השם כלול בי\"ה וזהו \nבי\"ה שמו כי י\"ה במילואו הוא יו\"ד ה\"א גימטריא כ\"ו שהוא הוי\"ה הרי כי בי\"ה הוא שם \nהוי\"ה ממש ושם י\"ה בכתר לרמז איך ממנו יצא שם הוי\"ה ובו כלולין כל ד' אותיות הוי\"ה: \n\n \n", "en": ""}]}
