{"bookId": "kabala-a9460fdaceb6", "part": "1", "torah": "34", "title": "ספר עץ חיים — שער י פרק ד מ\"ב", "hebrewTitle": "שער י פרק ד מ\"ב", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-a9460fdaceb6/1/34/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-a9460fdaceb6/1/34/", "segments": [{"index": 1, "he": "שער י פרק ד מ\"ב\nאח\"כ יצא שם מ\"ה מהמצח דא\"ק והוא סוד טעמים ונקודות הראשונות מס\"ג נקרא עתה ב\"ן \nונתחברו עתה מ\"ה וב\"ן ומהם נתקנו כל הנקודות שהם המלכים שמתו ושאר המלכים שלא מתו \nשבין כולם נקרא אצילות ועתה אחר התיקון נקרא ברודים והוא שבא אחר הנקודים וזש\"ה \nעקודים נקודים ברודים שם של מ\"ה היוצא עתה ממצח החדש יש בו טנת\"א כמו ע\"ב וס\"ג \nטעמים של מ\"ה דכורא דעתיק והטעמים דב\"ן נוקבא דעתיק ונקודה של מ\"ה דכורא דא\"א. \nונקודות דב\"ן נוקבא דא\"א תגין דמ\"ה או\"א אותיות דמ\"ה זו\"נ. אך למטה כתבתי שכל בחי' \nדמ\"ה הוא דכורא וכל בחי' ב\"ן הוא נוקבא וא\"כ קשיא הא קאמר הכא דתגין דמ\"ה או\"א \nואותיות דמ\"ה הם זו\"נ ואפשר לומר דלא דק אלא שאמת הוא כמ\"ש למטה ואם תסתכל תראה כי \nכל אחד מה' פרצופים נחלק לב' ג\"כ. הכתר של ע\"ס ממנו נעשה עתיק וא\"א, דהיינו עתיק עד \nת\"ת שבכתר, וא\"א משם ולמטה. וכעד\"ז חכמה ויש\"ס, בינה ותבונה וז\"א ויעקב ורחל ולאה. \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "ואם תסתכל תראה כי שם מ\"ה הוא כללות כל השם שהוא טנת\"א של כל כללותו ואמנם שם ב\"ן \nאינו רק הנקודות דס\"ג לבד, אלא שהנקודות אלו דס\"ג נחלקים לטנת\"א ג\"כ. דכ\"מ שנזכר \nטנת\"א בשם ב\"ן שהוא ס\"ג כנודע אינו רק בנקודות לבדו של ס\"ג הכלולים בהם טעמים \nונקודות ושמור כלל זה. נמצא שכל אחד מהשמות הד' שהוא (טנת\"א) ע\"ב ס\"ג מ\"ה ב\"ן הם \nהא' טעמים והב' נקודות והג' תגין והד' אותיות וכ\"א מאלו הד' כולל כל הד' בחי' שהם \nטנת\"א אמנם בשם ס\"ג מצינו תוספת א' כי גם בחלק הנקודה שבו גם הוא כלול מד' בחי' \nטנת\"א נמצינו למדין מהם כי שם ב\"ן הוא חלק הנקודה לבד דס\"ג וזהו השם של ב\"ן נחלק \nלד' בחינות ושאר בחי' של ס\"ג שהם תגין ואותיות אפשר שהם בבי\"ע כנלע\"ד חיים להבין \nכפי הנ\"ל. גם נלע\"ד כי שרשם אינם זולת ב' בחינות שהם ע\"ב וס\"ג והם שורש החסד ודין \nואמנם הע\"ב כולל טנת\"א וכן הס\"ג ג\"כ והטעמים דע\"ב הם ברישא כנודע והנקודות שלהם \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "ממצחא ולמטה שהוא שם מ\"ה ושם זה כולל ג\"כ טעמים ונקודות וכו' נמצא הטעמים דע\"ב הם \nנגד הטעמים דס\"ג ונקודות דע\"ב הוא שם מ\"ה במצחא והם כנגד הנקודות של ס\"ג שהם בעינים \nוזה נקרא שם ב\"ן. אמנם קשה לפ\"ז כי הרי נקודות הם ס\"ג ולא מ\"ה א\"כ היה ראוי שיצא \nס\"ג דע\"ב שהם נקודה דע\"ב ולא מ\"ה שהם תגין. ונשארו עתה תגין ואותיות דע\"ב ותגין \nואותיות דס\"ג ואינו יודע מה נעשה בהם ואולי מהן נעשה בי\"ע ושמור כלל זה שאפשר שהוא \nאמיתי ויובן בו כמה דברים או אפשר שמתגין ואותיות דע\"ב ס\"ג נעשה מהם כלים של אצילות \nחדשים: \nוזה מ\"ש כתוב מכת\"י הרח\"ו ז\"ל מקונטרס הקיצור: \nנסתפק לי ג' ספיקו' באחר התיקון או דשם ס\"ג נשאר עגולי' וממ\"ה לבדו נעשה יושר לבדו \nדכל אצי' או שתחלה יצא ס\"ג דעגולים ואח\"כ בעת התיקון אז יצא גם היושר דס\"ג ויושר \nדמ\"ה שהוא מהיטבאל מלך הח' הדר כלול זו\"ן דמ\"ה ונשארו עגולים מס\"ג לבד ויושר ממ\"ה \nומס\"ג וע\"כ הס\"ג דיושר נקרא ב\"ן כי הס\"ג דעגולים לא נשתנה שמו והוא ס\"ג כבראשונה אך \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "היושר דס\"ג נקרא ב\"ן או שתחלה יצאו עגולים דס\"ג ובתיקון יצאו יושר דס\"ג הנקרא ב\"ן \nוגם עגולים ויושר דמ\"ה ונתחברו עגולים דמ\"ה ועגולים דס\"ג וכן יושר דמ\"ה עם יושר \nדס\"ג הנקרא ב\"ן ומהקונטריס הגדול דא\"ק משמע בהדיא כי העגולים והיושר דס\"ג שניהן \nיצאו תחלה אך שהיו בחי' נפש ואח\"כ יצאו בתיקון רוח שהוא עגולים דמ\"ה ויושר דמ\"ה \nוהוא פי' ד' קרוב לפי' ג' שנסתפקתי והראיה כי במיתת המלכים נכתב שם שהיו בדרך קוין \nשנפלו אחוריים דאו\"א שהג\"ר לבדו היו בדרך קוין וע\"כ לא מיתו אלא הז\"ת. ונודע כי אין \nקוין אלא ביושר וכן אין פנים ואחור אלא ביושר ואמנם לפי שנכתב בראש הקונטריס שלא \nהיה רצונינו לדבר כלל בעגולים אלא ביושר לכן לא נתבאר שם ענין מיתת המלכים העגולים \nאלא דיושר לבד ולכן לא נזכר בתיקונים אלא דיושר וכן נראה מקונטריס הקיצור שכתב כי \nבאח\"פ לא יש רק יושר אך בע(נ)ין ומצח שהם הנקודים יש יושר ועיגולים והנה נראה כי \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "בעין לבדו שהוא ס\"ג וכן במצח לבד שהוא מ\"ה יש יושר ועגולים בכ\"א מהם: \n \nשער י פרק ה\nתחילה היו הי\"ס כוללים כל עולם אצילות עצמות וכלים אלא שהעצמות היה שלם והכלים \nקטנים ולכן מתו פי' כי כלי נקודת עתיק היה חצי כתר דעתיק עד הטבור שלו וכלי נקודת \nא\"א היה חצי התחתון של הכתר ובו נכללין כל הי\"ס שלו וכן בעתיק וכלי אבא היה חכמה \nלבד ובו כלולים כל הי\"ס וכלי אמא היה בינה לבד ובו כלולים כל הי\"ס שלה וכלי זו\"ן \nהיו (נ\"א ז\"א היה) ז' כלים הא' מחסד לבד וב' מגבורה ג' מת\"ת ד' מנצח ה' מהוד לבד ו' \nמיסוד לבד הז' ממלכות לבד וכל י\"ס שלו כלולים בהם וכלי המלכות היה של מלכות ממש שבה \nלבד וכל הי\"ס שבה כלולים בה. ועוד שינוי אחר היה בהם קודם התיקון כי כל אחד היה זה \nלמעלה מזה ואין זו מתלבשת בזו כלל ואז נמצא שהכל נקרא פרצוף אחד וגם בלתי התלבשות \nשום ספי' בחברתה והיתה שיעור קומתה כמו שהוא עתה ממש כל אורך האצילות ואחר כל \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "התיקון אז נתוספו ט' כלים וחצי תחתון בכתר דעתיק וגם שנתלבשו ונתפשטו אלו באלו ובזה \nנתרחבו הכלים לאין קץ ויוכלו לסבול כל האורות עד שנשארו בקומתן שוה ונתוספו ט' כלים \nוחצי התחתון דכתר בא\"א וגם שנתלבשו אלו תוך אלו וגם נתלבשו כל הכלים דעתיק בתוך \nכלים דא\"א ונתוספו ט' כלים באבא זולת כלי החכמה שבה שכבר היה בה מעיקרא וגם נתלבשו \nאלו באלו וגם נתלבשו כל הכלים דא\"א ועתיק תוך כלים דאבא ונתוספו ט' כלים באמא זולת \nכלי הבינה שבה שכבר היה בה מעיקרא וגם נתלבשו כל כלים דעתיק ודא\"א ודאבא בתוכה \nונתוספו בז\"א ג' כלים הראשונים דכח\"ב וכלי האחרון דמלכות זולת ו' כלים דו\"ק שכבר \nהיה בו ולא עוד אלא שכל כלי שבו כלול מכל הי' כלים כנודע וכן בכל שאר הפרצופים והבן \nזה ונתלבשו אלו באלו וגם נתלבשו כל הכלים דעתיק ודא\"א ודאו\"א בתוך ז\"א ונתוספו ט' \nכלים הראשונים בנוקבא זולת כלי מלכות שבה שכבר היה בה מעיקרא וגם נתלבשו אלו באלו \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "וגם נתלבשו כל כלים דעתיק ודא\"א ודאו\"א וז\"א בתוך כלים שלה. וכבר ידעת שמלבד שהם י' \nכלים גמורים בכל פרצוף וגם כל כלי מהם כולל י' כלים וכו' ונמצא כי י' כלים נתרחבו \nלאין תכלית ושיעור קומתן לא נשתנה כי הרי נתלבשו זה תוך זה והבן זה מאד מאד ובזה \nיוכלו לסבול האורות. והרי נתבאר מה שהיה קודם התיקון ומה שהיה אחר תכלית כל התיקון \nאבל באמצע היו שינוים רבים כי התחילו לתקן מעט מעט כי כשנתקן עתיק נתקן כל בחי' \nעתיק שיש בכל הי\"ס [שממנו ולמטה] וכשנתקן א\"א ניתקנו כל בחי' כתרים שיש בכל הכלים \nממנו ולמטה ונעשה הכלים דכתרים בהם וכשנתקנו או\"א נתקנו כל בחי' כלים של חו\"ב שיש \nמהם ולמטה וכשנתקן ז\"א נתקנו כל הכלים של ו\"ק שיש מהם ולמטה בכל כלי מהם וכשנתקן \nהנוקבא שהיא מלכות נתקנו כלים של מלכות בכל כלי מהם ואז נתקנה הנוקבא הרי ביארנו \nדרך כלל עוד שורש א' בתיקון ז\"א וממנו נלמד לכל השאר כי אינו דומה עת תיקון ג' \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "תחתונים לעת תיקון ג' אמצעים ולעת תיקון ג\"ר והנה הז\"א הז' כלים שבו היה באופן זה \nכי תחלה היו ז' כלים וכל כלי מהם היה א' לבד חסד מחסד וגבורה מגבורה ת\"ת מת\"ת נצח \nמנצח הוד מהוד יסוד מיסוד מלכות ממלכות ובעיבור נתוספו נה\"י בכל א' שבכל כלי וכלי \nשבהם שבז' כלים אח\"כ ביניקה נתוספו חג\"ת בכל כלי מהם מן הז' כלים הראשונים ואח\"כ \nבמוחין נתוספו ג\"ר בכל א' מז\"ת ועוד נתוסף גידול אחר והם ג' כלים ראשונים כל א' \nכלול מי' וכל זה נעשה בגדלות האמיתי. והנה ג' כלים הראשונים יש בהם אחור ואמצע \nופנים ובג' כלים האצעים ג\"כ ג' לבושים וכן ג' כלים התחתונים ג\"כ ג' לבושים ונמצא כי \nבעיבור נעשה כלים דאחוריים לבד בג' תחתונים דנה\"י כל כלי כלול מנה\"י ומלכות שבו כי \nקודם העיבור לא היו רק ג' כלים דאחור זה מנצח לבד וזה מהוד לבד וזה מיסוד לבד \nובחג\"ת ניתוסף (נ\"אא וכן בחג\"ת ונתוספו) ע\"י עיבור ג' כלים בכל כלי מהם כי תחלה היו \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "ג' כלים דאחור זה מחסד לבד וזה מגבורה לבד וזה מת\"ת לבד (וכן בהנה\"י) כנ\"ל וע\"י \nהעיבור נעשה ג' (נ\"א ה') כלים דאחור בכלי החסד הם חסד ונהי\"ם שבו וה' כלים (נ\"א וג' \nכלים) דאחור בכלי דגבורה והם גבורה ונהי\"ם שבו וג' כלים דאחור בכלי הת\"ת והם ת\"ת \nונהי\"ם שבו (וכן בנה\"י דכלים) אך בג\"ר לא היה עדיין שום כלי כלל ועיקר וביניקה \nנתוסף כלי דגבורה ות\"ת בכלי חסד וכלי גבורה נתוספו כלי חסד ות\"ת ובכלי ת\"ת נתוספו \nכלי ח\"ג ובכלי הנה\"י חג\"ת בכל א' מהם הרי הם ו' כלים כל א' כלול מז\"ת ובגדלות \nנתוספו ג\"ר בכל כלי וכלי מז' כלים תחתונים ונתוספו לגמרי עוד ג' כלים ראשונים כל \nאחד כלול מי' כלים גמורים: \nהשער הרביעי שער המלכים ויתחלק לאחד עשר פרקים: \n \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "שער יא פרק א מ\"ק\nביאור מציאת המלכים שמתו מה ענינם וגם מציאות נקודות הראשונים שהיו קודם האצילות. \nדע כי הלא קודם מציאת התיקון של האצילות יצאו י' נקודות וכולם כלולים בכח נקודה א' \nוהוא מציאת הכתר באופן שכל י' היו בסוד הכתר נכללין בה וז\"ס עקודים נקודים וברודים \nכי תחילת הכל היו עקודים מקושרים זב\"ז והכל בסוד הכתר אח\"כ יצאו כולם יחד מהנקודה \nראשונה ואז נתהוו י' נקודות כל א' נקודה בפ\"ע וז\"ס נקודים באופן שלא היו מחוברים \nהי' נקודות רק בהיותן בכתר אך אח\"כ יצאו כולם כא' ונתהוו אלו י' נקודות כל א' בפ\"ע \nוכאשר נתקן רישא דעתיק אז נקרא ברודים כאשר נבאר בע\"ה. ואמנם י' נקודות אלו היו \nזעג\"ז ואורך שיעור קומתן היה כמו עתה אורך אצילות ושיעור קומתו כי עד מקום אשר \nהגיעו אותן הנקודות עד שם היה בחי' [נ\"א הוא עתה] עולם האצילות ומשם ולמטה עולם \nהבריאה. ודע כי י' נקודות אלו יצאו בסוד עצמות וכלים וסוד הכלי שלהם הם סוד שכ\"ה \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "ניצוצין כנזכר פ' פנחס רנ\"ח שהם שרשי הדינין ואמנם אין שכ\"ה ניצוצין אלו כלים רק אל \nז' נקודות האחרונים והם סוד ז\"פ אדם שהם גימטריא שט\"ו ועם ה\"ג הרי ש\"ך ונודע שה\"ג \nהם כפולים לכן הם שכ\"ה אך הג' כלים הראשונים אינם מאלו הש\"ך ניצוצין ואמנם אור אלו \nי' נקודים היה רב מאד וגם נתוסף בהם אור העליון ולא היה בהם כח לקבל ואז אותן הכלים \nמתו פי' ירדו למטה במקום שהוא עתה בריאה וירידה זו היתה מיתתן ואמנם אין זה רק בז' \nנקודות תתאין כי ג\"ר היה כח בכלים שלהם לקבל אור שלהם ולא מתו אך הז' כלים של ז' \nתתאין הם אשר מתו וירדו במקום שהוא עתה בריאה וזהו מיתתן ואמנם זמן מיתתן היה כאשר \nיצאו בסוד נקודים כי כאשר יצאו מסוד עקודים שהוא היותן יחד בכתר נכללין ומשם יצאו \nונחלקו לי' נקודין אז היה יציאתן ומתים תכף כמ\"ש באדרא כהני זיקין דאכתש אומנא \nבפרזלא ונפקי זיקין ודעכין לאלתר. והנה הז' אורות אלו של הז' נקודות תתאין נשארו שם \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "במקומן בלי לבוש והג' נקודות עלאין נשארו האורות בתוך כליהם ולא מתו ועתה נבאר \nמציאת תיקון האצילות איך נתהוה הנה הג' ראשונות כבר נתבאר שכליהם לא ירדו והנה מסוד \nהכלים של הג' נקודות אלו נעשה מהם רישא חדא ובתוכו ג' מוחין וזהו נקרא רישא דל\"א \nונקרא רישא דעתיק יומין הרי שג' נקודות הראשונים מן הי' נקודות הם סוד רישא דל\"א \nוהנה ג' אורות שבתוך אלו הנקודות הראשונים הם מתפשטין ומוציאין עד חשבון י' והם \nבחי' י\"ס דעתיק והנה הז' נקודות הנשארים מן הי' נקודות הראשונים הם סוד א\"א או\"א \nזו\"נ כמ\"ש בע\"ה והענין כי בג\"ר אין בהם רק בחי' ע\"י לבד אך מהז' ולמטה שם יש כח א\"א \nואו\"א וזו\"נ הכל מעורבין יחד וכולל ביחד בכל נקודה מהז' וגם כח הע\"י מעורב בהם כי \nכל דבר תחתון יש בו כח עליון בהכרח המתפשט בו ואמנם עתיק יורד בכולם ומתפשט ומתערב \nבהם אך כח התחתונים אינו מוכרח שיהיה בעליונים לכן הג\"ר אין בהם רק סוד עתיק לבד \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "והנה עד\"ז הוא בז' כלים תחתונים כי יש בהם בחי' כלים דעתיק א\"א או\"א זו\"נ והכל \nמעורב ביחד. ועתה נבין דרושינו כי הכלים ירדו למטה בעולם הבריאה אך האורות נשארו \nלמעלה במקומם בלתי לבוש והנה כאשר הגדילו הג' נקודות ראשונות ונעשו בסוד י' הנה הג' \nמהם כבר היו תחלה במקומן אך הז' לבד הם באים בסוד תוס' ואז כאשר באו אלו ז\"ת דעתיק \nבסוד תוס' אח\"כ אז ברדתן היו דוחין את הז' נקודות הראשונות העומדין בלתי לבוש \nונשארו במקומם ונמצא שהז\"ת דעתיק לקחו מקום של אותן הז' נקודות הראשונות ובזה תבין \nכי שיעור קומת ע\"י הוא כל האצילות כולו ואמנם כאשר היו דוחין אותן הז' נקודות ודאי \nשלא דחו אותן למטה שהרי ביארנו לעיל שאין מיתה רק בכלים והוא סוד הירידה א\"כ האורות \nשלא מתו לא ירדו רק מה שאמרנו שדחאום פי' לצדדין פי' שהיה נכנס הנקודה דעתיק בתוך \nנקודה א' של אותן הז' נקודות בסוד פנימותן ואז היתה נשארת אותה הנקודה הא' בסוד \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "לבוש אליה וכן היה בכל ז' הנקודות כי ירדו הז\"ת דעתיק ונתלבשו בז' נקודות הראשונות \nואורות הז' הנקודות הראשונות נשארו מקיפים וסובבים אותן בסוד מלבושים כמ\"ש וזהו \nהדחיי' שהיו דוחין אותן הרי ביארנו פנימית ועצמות העתיק איך נעשו הי' שלו: \n \nשער יא פרק ב\nועתה נבאר הכלים שלהם כי הנה הג' כלים הראשונים שלא מתו נשארין בסוד רישא אך כלים \nשל הז\"ת דע\"י היו מצד אותה בחי' דע\"י שיש בז' כלים תתאין שמתו כנ\"ל ואז אותן הז' \nכחות דעתיק שיש באותן הז' כלים עלו למעלה ונתחברו עם תוספת אור שהוסיפו ג' כלים \nעליונים שנשארו שלא מתו וכולן נתחברו יחד ונעשין כלים אל ז\"ת של ע\"י. והטעם שהיה \nעתה בהם כח לעלות הוא מפני שבתחלה היו כלים אל הז' אורות ולא היו יכולים לסבול גודל \nהאור אבל עתה אינן כלים רק אל ג' אורות לבד כנ\"ל כי הג' אורות עליונים נתפשטו והיו \nי' אורות וא\"כ עתה יש בהם כח לסבול ולקבל אותו אור ואז עלו למעלה ונתהוו שם בסוד \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "כלים וביאור מה שאמר למעלה כי הג' אורות נתפשטו ונעשו י' אורות וכן בכל מקום שנזכר \nמציאת התפשטות אין הכוונה שנמשך להם אור עליון מא\"ס ואז נתפשט דא\"כ הקושיא [נ\"א \nהקדושה] במקומה עומדת שהרי גם עתה היו י' אורות אך הכוונה כי מה שהיה תחלה ג' אורות \nנתחלק אורם כל א' לג' חלקים ונעשו י' ואז נתפשטו עד סוף האצילות כנ\"ל ובזה היה כח \nבכלים לקבל אותו אור. ואמנם יש חילוק א' בג' נקודות העליונים בין האורות עצמן ובין \nהכלים שלהם והוא כי סוד כלים שלהם פשיטא הוא שנשארו כל הג' כלים למעלה בסוד רישא \nדעתיק ואחר כך הגדילו ונעשו מהם (כלים למטה בז' כלים שמתו סכ\"י) ולמטה עד תשלום י' \nכלים דעתיק עם אותם הבחי' שיש למטה בז' הכלים שמתו כנ\"ל ונמצא כי הג' כלים נתהוו \nמהם כלי לכתר וכלי לבינה וכלי לחכמה ואח\"כ מהאור שלהם נתפשטו ז' כלים תתאין אל \nהעתיק רק שרשם הוא למעלה בכח\"ב דע\"י אבל בג' אורות שבג' כלים הראשונים יש ספק בהם \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "אם נאמר שג' אורות אלו נעשו כח\"ב דע\"י ואח\"כ מנקודת כתר נתפשט קו אמצעי ומנקודת \nחכמה נתפשט קו ימין ומנקודת בינה נתפשט קו השמאלי אך שורש שלשתם הוא למעלה בראש \nעצמו כמ\"ש בבחי' הכלים או אם נאמר כי מנקודה א' מהם נעשה ג\"ר ומנקודה הב' ג' אמצעית \nומנקודה ג' ג\"ת. באופן כי הנקודה הראשונה היא לבדה בתוך רישא עלאה דעתיק וב' נקודות \nהאחרות הם גוף אל העתיק או אם נאמר כי שלשתן הם ברישא דעתיק ואח\"כ נתפשטו אל הגוף \nבסוד ג' קוין וז\"ס מ\"ש באדר\"ז רפ\"ח דהאי רישא אקרי רישא דל\"א מה דאית בהאי רישא כי \nהספק מה דלא אתיידע הוא בפנימית האור שבתוך האי רישא כי אין אנו יודעין אם יש שם כל \nהג' נקודות עליונים רק שאחר כך נתפשטו בשאר הגוף או אם נאמר שאין שם רק נקודה א' \nהנחלקת (נ\"א אור אחד הנחלקים) לג' והב' נקודות האחרות נתפשטו למטה בסוד הגוף וזהו \nהספק לכן נקרא רישא דלא אתיידע מה דאית בגו האי רישא אבל ברישא עצמה כבר אנו יודעין \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "מציאותו שנעשה מג' הכלים של הג' נקודות כנ\"ל. וטעם הדבר למה הוא יותר פשוט לנו \nבכלים עצמן ששלשתן הם למעלה ברישא ואין ספק אצלינו אם הכלי א' תועיל לג' ראשונות \nוב' כלים האחרים נשארו למטה בסוד (נ\"א בסוף) הגוף דע\"י הטעם הוא מפני שיש לנו הקדמה \nושורש כי סוד השערות בין דאריך נפין בין דזעיר אנפין כולם הם מן סוד אותן מלכים \nשמתו ולכן צריך שימשך אור אליהן דרך השערות כדי שיוכלו לקבלו גם כי השערות עצמן \nבסוד המלכים דמתו בסוד הן עשו אחי איש שעיר והנה שערות אלו ישנם בראש דאריך אנפין \nורישא דאריך אנפין הוא בחסד גבורה דעתיק יומין כמ\"ש בע\"ה. והנה אם ח\"ג דע\"י היו \nכלים שלהם מסוד הכלים דג\"ר א\"כ למה נתהוו שערות כנגדן ברישא דא\"א אבל עתה שג' כלים \nראשונים דלא מתו נתהוו לעילא ברישא דעתיק א\"כ נמצא כי הכלים של ח\"ג דע\"י הם מסוד \nהמלכים שמתו כנ\"ל ולכן יצאו כנגדן שערות ברישא דא\"א שהוא כנגד ח\"ג אלו דע\"י. הרי \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "בארנו מציאת העתיק יומין איך נתהוה כל פרצוף שלו בסוד עצמות וכלים ועדיין נשאר שם \nמקום שאלה והוא אחר שביארנו שבז' נקודות מן הי' נקודות יש בה בחי' ע\"י בין בבחי' \nהכלים בין בבחי' אורות אם כן כמו שלעשות כלים לז\"ת הוצרך ליקח אותן ז' כלים שמתו \nמבחי' עתיק שבהם א\"כ גם אורות הז\"ת דעתיק יומין למה היו מסוד התפשטות הג' ראשונות \nדע\"י כנ\"ל למה לא יהיו מן אותן הכחות שלו שיש בז' אורות הז' נקודות הראשונים. \nהתשובה בזה כי אותן ז' כוחות שיש לע\"י באותן הז' אורות של הז' נקודות הראשונים מהם \nנעשה אח\"כ סוד אור מקיף לאצילות. ורצוני לגלות אזניך מעט מזעיר בענין אור המקיף מה \nענינו דע כי אור פנימי הוא אור גדול מאור המקיף וזהו בבחי' ע\"י דוקא ולא בשאר \nהאצילות ולכן מאור ג\"ר נתפשט אל ז\"ת בסוד או\"פ ומז' כחות של אורות התחתונים נעשה \nמהם או\"מ וסוד או\"מ מה הוא כבר ידעת כי ע\"י הוי ארכו שיעור כל האצילות ואח\"כ יש לו \n", "en": ""}, {"index": 19, "he": "מלבוש א' והוא הא\"א רק שאינו מלביש אותו כולו אלא לז\"ת שלו ולמטה ואח\"כ אבא ואמא \nוהם מלבוש ב' עליו ואח\"כ ז\"א ונוקבא הם לבושים החיצונים עליו והעתיק באמצע כולם \nובפנימיותו ואמנם בסוד אור מקיף הוא להיפך כי או\"מ דנוקבא הוא פנימי מכולם והוא \nחופף על נוקבא דז\"א ואח\"כ או\"מ דז\"א חיצוני והוא מקיף על מקיף נוק\nבא דז\"א ומקיף דאו\"א הוא מקיף למקיף דז\"א והמקיף דא\"א מקיף על מקיף דאו\"א ומקיף \nדע\"י מקיף על כל המקיפים כולם נמצא כי בבחינת או\"פ העתיק הוא פנימי מכולם ובבחי' \nאו\"מ הוא יותר חיצוני לכולן והענין הוא שבהיותו פנימי מכולם וחיצוני מכולם בוקע \nהאור שלו ונוקב בכל מה שבנתיים בין אור פנימי שלו ואור מקיף שלו ומאיר לכל מה \nשבנתיים כי כל האצילות שהוא מא\"א עד נוקבא דז\"א עם כל המקיפים כולם נתונים בין או\"פ \nדעתיק יומין ובין אור המקיף שלו וכולם מאירין ממנו: \n \n", "en": ""}]}
