# ספר עץ חיים — שער יג פרק יג

[קריאה בקורא](/reader/kabala-a9460fdaceb6/1/43/)

<div lang="he" dir="rtl">

שער יג פרק יג
ענין הסתכלות מצחא דעתיקא במצחא דז&quot;א הנזכר באדרא דקל&quot;ו הוא כי הנה כבר ביארנו איך 
ברישא דא&quot;א יש בחי&#x27; כתר שבו אשר משם מתפשטין י&quot;ג חוורתי דרישא שהם בחי&#x27; לבנונית 
הכתר ע&quot;ד מש&quot;ל ואמנם החוורתי או הם כוללים ג&#x27; הויות כנגד ג&#x27; מוחין אשר שם בפנים 
והבן זה היטב וכל הוי&quot;ה הוא משם ע&quot;ב דיודי&quot;ן והוי&quot;ה ג&#x27; שהוא חוורתי דרישא מבחי&#x27; דעת 
נמשכת דרך אחורי רישא דא&quot;א דמיניה ירתין צדיקייא ת&#x27; עלמין דכסופין כי הם ד&#x27; אותיות 
השם ע&quot;ב ובו ד&#x27; יודין וכ&quot;א כלול מי&#x27; הרי ת&#x27; אמנם ב&#x27; הויות אחרות שהם בחי&#x27; ב&#x27; מוחין 
חו&quot;ב אשר בכתר שיש בהם ח&#x27; אותיות ובהם ח&#x27; יודין הם נמשכין כנגד הפנים והם מתפשטין 
בבחי&#x27; הפנים דעתיקא ששם מאירין אלו הח&#x27; חוורתי והרי בין הכל י&quot;ב חוורתי ועוד יש חד 
חוור הכולל כל י&quot;ב חוורתי שעמו נקרא כולם י&quot;ג חוורתי דרישא וזהו החוור הי&quot;ג נשאר 
למעלה ברישא דגלגלתא. ונבאר אלו הח&#x27; חורתי שנמשכין על הפנים והם ב&#x27; הויות שבהם ח&#x27; 


אותיות כפשוטן אמנם הם במילוי יודין והם מתחלקין הוי&quot;ה א&#x27; בפן א&#x27;. הוי&quot;ה ב&#x27; בפן ב&#x27;. 
ואמנם כ&quot;א מאלו הויות יש בהם מ&quot;ב אותיות שהם ד&#x27; אותיות הפשוט וי&#x27; אותיות המילוי הרי 
י&quot;ד וכ&quot;ח אותיות דמילוי המילוי הרי מ&quot;ב אותיות בפן א&#x27;, ומ&quot;ב אותיות בפן הב&#x27;. וכבר 
נתבאר במקומו כי בחי&#x27; הפנים הוא תיקון ז&#x27; דת&quot;ד דא&quot;א כנזכר באדרא והוא תיקון תרין 
תפוחין קדישין והנה כל פן ופן משניהם כולל י&quot;ס כנודע כי אין דבר שבקדושה פחות מי&#x27; 
ונבאר ענין הפן א&#x27; וממנו יובן הפן ב&#x27; הנה נודע כי ענין נ&#x27; שערים שיש בבינה לפי שהוא 
ענין מ&quot;ב הנ&quot;ל שיש בבינה ולפי שהוא ז&#x27; שמות שבהם מ&quot;ב אותיות ועם ז&#x27; שמות עצמן הרי 
מ&quot;ט ויש שער ן&#x27; הכולל כל המ&quot;ט והוא כתר עליון שבהם הרי ן&#x27; שערי בינה כנזכר תיקון 
כ&quot;ב ובזה אל תתמה אם שער הן&#x27; הוא לבדו כתר וכל המ&quot;ט הם בט&quot;ס אחרות והנון כתר עליון 
כי הרי הוא כולל כל המ&quot;ט שערים (כולם) ואינו חלק שער פרטי. והנה לא נדבר עתה בענין 


כללות הז&#x27; שמות אשר עמהם הם מ&quot;ט ועם הכולל ן&#x27; אבל נדבר בשם מ&quot;ב עצמו שהוא שם מ&quot;ב 
אותיות והם מ&quot;ב שערים והנה נחלקים אל י&quot;ס הכוללים מ&quot;ב שערים והנה כתר (עליון) שבהם 
הוא שער העליון שהוא שער המ&quot;ב הכולל כל המ&quot;ב שערים אמנם ט&quot;ס תחתונים אין כל ספי&#x27; 
מהם כוללת כל המ&quot;ב שערים רק כל ספי&#x27; מהם כוללת כל המ&quot;א שערים לבד והענין כי שער 
המ&quot;ב הוא בכתר כנ&quot;ל ומ&quot;א שערים הם בט&quot;ס וכל ספירה מהם כוללת ג&quot;כ כ&quot;א כל מ&quot;א שערים 
א&quot;כ הם בט&quot;ס של הפן א&#x27; ט&quot;פ מ&quot;א והם גימטריא שס&quot;ט ועם כללותם הם ש&quot;ע שערים אבל הכתר 
שלהם הוא כולל כולן כי הוא (שער) מ&quot;ב הכולל כל המ&quot;א שערים התחתונים והנה הם נחלקים 
בכל ט&quot;ס וכל ספירה כוללת כל מ&quot;א שהם ש&quot;ע בין כולם והרי נתבאר כי בפן א&#x27; דעתיקא יש 
בו הוי&quot;ה דיודי&quot;ן ובה מ&quot;ב אותיות ובחי&#x27; שער העליון מן המ&quot;ב הוא הכתר אשר שם והמ&quot;א 
אותיות הם ט&quot;ס אשר כ&quot;א מהם כולל כל המ&quot;א שהם ש&quot;ע ושער העליון של תשלום המ&quot;ב כולל 


כולם והוא ג&quot;כ גי&#x27; ש&quot;ע וכמו שיש הוי&quot;ה בפן א&#x27; כעד&quot;ז בפן ב&#x27; והוי&quot;ה הב&#x27; אשר שם והנה 
נודע כי שם בעתיק לית שמאלא כי כולא ימינא כנזכר באדרא דקכ&quot;ט וב&#x27; הפנים נחשבין כא&#x27; 
וז&quot;ש הם (דף י&quot;ג סעיף מ&quot;ט) דקכ&quot;ח דעתיקא נתפשטו אנפוי לש&quot;ע רבוא עלמין עם היות שיש 
ש&quot;ע בפן א&#x27; וש&quot;ע בפן ב&#x27; והכל הוא התפשטות ההוא חוורתא כנ&quot;ל ועוד יש טעם בזה כי הנה 
בב&#x27; הויות אלו הם (ב&#x27;) מוחין חו&quot;ב אשר משם (נמשכו) או&quot;א כמ&quot;ש בע&quot;ה. ודע כי או&quot;א 
כחדא שריין ועכ&quot;ז אבא טמיר וגניז יתיר כנזכר באדר&quot;ז דרצ&quot;א כי להיותו טמיר וגניז 
יתיר הוא נכלל באמא לכן כל ב&#x27; הפנים נחשבין כא&#x27; ואינן נזכר אלא ש&quot;ע רבוא עלמין לבד 
אבל כפי האמת הם ב&#x27; ש&quot;ע כמבואר אצלינו ע&quot;פ ישעיהו פרק י&quot;א פסוק ח&#x27; ושעשע יונק על 
חוק פתן והנה ב&quot;פ ש&quot;ע גי&#x27; תש&quot;ם והוא נרמז בפסוק מפני שיבה תקום ר&quot;ת מש&quot;ת כי מפני 
שיבה הם ב&#x27; תפוחין דע&quot;ק וזהו שעש&quot;ע גי&#x27; תש&quot;ם וז&quot;ס והאדמה לא תש&quot;ם כמ&quot;ש בע&quot;ה ועוד 


ט&quot;א כי הנה אבא טמיר וגניז יתיר לכן סוד הכתר של אמא כלול באבא כי שער המ&quot;ב העליון 
שהוא כתר שבה כנ&quot;ל כלול באבא נמצא כי נשארין מ&quot;א לבד באמא וג&quot;ם באבא וז&quot;ס גם צפור 
מצאה בית כי צפ&quot;ר חסר ו&#x27; גי&#x27; ש&quot;ע נהורין היוצאין מן מ&quot;ב שערים הנ&quot;ל ואבא לוקח (הג&quot;ם 
הכוללין) הכ&quot;ע הכולל כל צפ&quot;ר ש&quot;ע נהורין וז&quot;ס כי א&quot;ם לבינה תקרא כי הבינה נקרא א&quot;ם 
מפני שחסר ממנה הכתר והיא נכללת באבא ולכן לעולם הבינה נקרא אם והבן זה גם צפור מלא 
ו&#x27; גי&#x27; שע&quot;ו וש&quot;ע הם ש&quot;ע נהורין של החוורתא הנמשכין אל הפנים ואות ו&#x27; רמז אל הפנים 
עצמן שהם תיקון ז&#x27; מי&quot;ג ת&quot;ד וזה תיקון ז&#x27; כולל כל ו&#x27; תיקונים הקודמין אליו שהם ו&#x27; 
של צפו&quot;ר. ודע כי כמו שאותן החוורתא מתפשטות בפנים של עתיקא כן ג&quot;כ מבחי&#x27; המצח 
הרצון של עתיקא נמשך הארה אל הפנים שלו והענין כמ&quot;ש במ&quot;א כי היסוד דעתיק גנוז תוך 
מצח דא&quot;א ולכן נקרא מצח הרצון והיסוד נקרא שלום כי הוא כולל כל שע&quot;ו נהורין הנ&quot;ל 


ואלו מתפשטין במצח ומשם נמ
שכין עד העינים וג&quot;כ עד הפנים גם ידעת מ&quot;ש באדר&quot;ז דרצ&quot;ב בענין ז&quot;א ממוח הדעת דברישא 
אתפשטו אנפוי ונהרין אנפוי ואסהידו אנפוי באו&quot;א כנודע שעד&quot;ז יהיה ג&quot;כ בא&quot;א כי דעת 
שלו הגנוז במצחא שלו אשר בתוך הדעת הזה הגנוז יסוד דע&quot;י וא&quot;כ גם דעת הזה מתפשט עד 
אנפוי דא&quot;א ואנהירו אנפוי מסוד הדעת שבו. והנה נתבאר כי הנה הפנים הם תיקון ז&#x27; מי&quot;ג 
ת&quot;ד דעתיקא והנה באדרא קל&quot;ב אמרו דיקנא דכהנא רבא בח&#x27; תיקונין אתתקן והענין כי י&quot;ג 
ת&quot;ד הם וה&#x27; תיקונים קדמאין הם בסוד מוחין של הדקינא שהם עד החסד לכן תיקון ו&#x27; ורב 
חסד כנודע ומשם עד תשלום י&quot;ג הם ח&#x27; תקונים וכולם נקרא ע&quot;ש החסד וז&quot;ש דדיקנא דכהנא 
רבא בח&#x27; תיקונים אתתקן כי החסד נקרא כהן כנודע. גם ביאור ענין זה הוא ע&quot;ד הנ&quot;ל כי 
הנה ח&#x27; חוורתא דרישא דא&quot;א הם מתפשטין בתרין תפוחין דיליה כנ&quot;ל ומהם נמשכין ח&#x27; ת&quot;ד 
דכהנא רבא שהוא סוד החסד בחי&#x27; זה החוורתא שהוא שם ע&quot;ב דיודין גימטריא חסד והנה אח&quot;כ 


מתפשטין אלו הח&#x27; חוורתא בגרון דא&quot;א ושם נעשין ב&quot;פ ע&quot;ב שהם שורש הח&#x27; חוורתא הנ&quot;ל 
ואלו הם בחי&#x27; אחה&quot;ע בגרון שהוא גימטריא מ&quot;ב מ&quot;ב ולפיכך יש שם בחי&#x27; זווג א&#x27; הנעשה 
ע&quot;י החיך והגרון כמבואר אצלינו והנה סוד אחע&quot;ה הוא זווג שם ס&quot;ג עם שם אהי&quot;ה שהם 
גימטריא אחע&quot;ה כי אלו הם ג&quot;כ זווג חו&quot;ב ואם תסתכל בכל הנ&quot;ל תבין כי כל בחי&#x27; האלו הם 
זווג חו&quot;ב ולכן כל אלו המשכות והתפשטות הנ&quot;ל הם בחי&#x27; חו&quot;ב ובזה תבין ענין או&quot;א 
וזו&quot;ן איך נמשך מכאן אליהם כח הזווג. והענין כי מאלו הפנים נמשך הארה לזו&quot;ן ואו&quot;א 
וכן מן המצח דעתיקא לפי ששם היסוד דע&quot;י מלובש בדעת דא&quot;א עצמו וכל זה הוא בחי&#x27; זווג 
ומשם נמשך אל הגרון אל הזווג אשר שם ומשם יצא הזווג אל או&quot;א אשר שם בגרון דא&quot;א כי 
שם ב&#x27; כתרים שלהם כמ&quot;ש. ונבאר תחלה איך נמשכים מכאן הזווגים שלהם דע כי כאשר או&quot;א 
או זו&quot;ן מסתכלין במצח של א&quot;א אז הזווגים שלהם הם שלמים לפי שאז הם שוין בקומתן 


למעלה אבל כאשר מסתכלים בפנים דעתיקא ולא במצח אז אין זווגם שלם ולא שלמים בקומתן 
והזווג הוא בסוד הרכנת הראש ר&quot;ל אע&quot;פ שהזווג הוא פב&quot;פ עכ&quot;ז הוא בהיות בחי&#x27; ז&quot;א 
בבחי&#x27; חצי ת&quot;ת ונה&quot;י שלו לבד עם נוקבא קצרות הקומה (שלה) כשיעור הנ&quot;ל וכעד&quot;ז באו&quot;א 
ב&#x27; בחינות וכמ&quot;ש לקמן בע&quot;ה. ודע כי ב&#x27; מיני הסתכלות הם א&#x27; הוא הסתכלות הז&quot;א או או&quot;א 
בעתיקא הב&#x27; הוא הסתכלות דעתיקא בהם וכ&quot;א מאלו הב&#x27; נחלק לב&#x27; אחרים והם ד&#x27; או כאשר 
הסתכלות הוא במצח או&quot;א (נ&quot;א א&quot;א) או כאשר הסתכלות הוא בעין לבד וכ&quot;א מאלו נחלק לד&#x27; 
בחי&#x27; או הסתכלות עין א&#x27; או הסתכלות ב&#x27; עיינין וגם כזה יהיה בז&quot;א המסתכל בעתיקא וכן 
ב&#x27; חלוקות אלו כאשר עתיקא מסתכל בז&quot;א סוף דבר הם חלוקות רבים ואנו לא ביארנו למעלה 
רק ב&#x27; בחי&#x27; לבד כנ&quot;ל שהם אלו הסתכלות או&quot;א או ז&quot;א במצח דעתיק או הסתכלות בפנים לבד: 



מ&quot;ק סוד הש&quot;ע נהורין דאנפין יש בכל צד של הפנים רבוע ע&quot;ב דהיינו קפ&quot;ד מימין וקפ&quot;ד 
בשמאל והם גי&#x27; עם הכוללים ש&quot;ע נהורין ואלו קפ&quot;ד דאחוריים של ע&quot;ב דיודין הם שורש 
לש&quot;ע נהורין אחרים שיש בפנים ג&quot;כ והם ב&#x27; א&quot;ל במלואם בב&#x27; צדדי הפנים ימין ושמאל וא&quot;ל 
במילואו גימטריא קפ&quot;ה ושניהם גימטריא ש&quot;ע ויש א&quot;ל ג&#x27; גם כן בחוטם שהוא בין ב&#x27; עינים 
וא&quot;ל זה יוצא מן ייא&quot;י דס&quot;ג שהוא גימטריא א&quot;ל: 
 


שער יג פרק יד
ובענין הש&quot;ע נהורין הנזכר באדרא קכ&quot;ח ומהאי אתפשט אורכא דאנפוי לש&quot;ע רבוא עלמין 
שמעתי ממורי זלה&quot;ה כמה בחי&#x27; (הם) וכולם הם ג&quot;כ ש&quot;ע נהורין א&#x27; הוא ע&quot;ד הנ&quot;ל כי הנה 
יש ש&quot;ע נהורין מצד החכמה וש&quot;ע נהורין מצד הבינה ואותן ש&quot;ע דאבא הם טמירין אמנם ש&quot;ע 
של הבינה הם מתגלים בפנים העליונים מצד הבינה שהיא אהי&quot;ה אשר יש בפשוט ומילוי 
ומילוי דמילוי א&quot;ם אותיות והט&quot;ס שהם בפנים העליונים המתגלים מצד הבינה כל ספי&#x27; שבה 
שם אהי&quot;ה בסוד א&quot;ם אותיות וכולם גימטריא ש&quot;ע נהורין רק כי של אבא הם טמירין ולכן 
ש&quot;ע אחרים אינן נזכרים. גם יש ש&quot;ע באופן אחר והוא מן י&quot;פ מילוי ס&quot;ג שהוא גימטריא 
ל&quot;ז וי&quot;פ ל&quot;ז גימטריא ש&quot;ע גם יש ש&quot;ע באופן אחר כי הנה בחי&#x27; פנים העליונים הוא תיקון 
ז&#x27; של י&quot;ג ת&quot;ד ובמקומו ביארנו כי הם מתחילין ממטה למעלה תיקון א&#x27; הוא א&quot;ל והוא 
המלכות כו&#x27; תיקון ז&#x27; שהוא אמת הוא בחסד הנקרא א&quot;ל וא&quot;כ בב&#x27; פנים הללו יש ב&#x27; שמות 


א&quot;ל וכשיהיו במילוי אל&quot;ף למ&quot;ד אל&quot;ף למ&quot;ד הם גימטריא ש&quot;ע. גם באופן אחר כי הפנים הם 
תיקון ז&#x27; הנקרא ואמת והנה הוא כללות פרצוף פנים עם החוטם כי ג&#x27; שמות ס&quot;ג יש בפן אחד 
וג&#x27; שמות ס&quot;ג יש בפן ב&#x27; והרי הם גימטריא שע&quot;ח וס&quot;ג א&#x27; בחוטם עצמו כי כן חוטם 
גימטריא ס&quot;ג וז&quot;פ ס&quot;ג גימטריא אמת. אמנם הששה ס&quot;ג לבד אשר הם בב&#x27; הפנים הם גימטריא 
שע&quot;ח וה&quot;ס ח&#x27; חוורתא דרישא המתפשטין בפנים לש&quot;ע נהורין כנ&quot;ל והרי הם ש&quot;ע ועם ח&#x27; 
חוורתא הם שע&quot;ח כנ&quot;ל. והנה דע כי אלו הש&quot;ע נהורין דאנפין עלאין נמשכין עד היכל הו&#x27; 
דהוד הנקרא היכל עצם השמים ושם האי רוחא דביה הנקרא אור פני&quot;אל ואותו הרוח של ההיכל 
נקרא כך כנזכר פ&#x27; פקודי רמ&quot;ו לפי שאלו השע&quot;ח נהורין נמשכין שם והם גימטריא אור 
פניא&quot;ל וגם ההבנה (נ&quot;א ההכנות) שלו הם אותיות נחלקות אור פניא&quot;ל ר&quot;ל אור הפנים 
העליונים הנמשכין מא&quot;ל שהוא ב&#x27; א&quot;ל במילוי וב&#x27; ס&quot;ג עם י&#x27; אותיות בכל אחד הם גימטריא 


פני&quot;ו והם לשון רבים ב&#x27; ס&quot;ג ב&#x27; א&quot;ל כנ&quot;ל גם נקרא חשמ&quot;ל כנזכר שם שגם הוא גימטריא 
שע&quot;ח. ודע כי יש בקליפה בחי&#x27; ש&quot;ע ואלו ש&quot;ע הם נגד ש&quot;ע דקדושה דא&quot;א והם נקרא ע&quot;ש 
בסוד כבגד יאכלם ע&quot;ש כי הוא האוכל ומכלה בגדים העליונים שהם בחי&#x27; מלבוש כמנין חשמ&quot;ל 
והענין הוא כי יש בחי&#x27; בקליפה והחשמ&quot;ל הנ&quot;ל אשר צרופה הוא ח&#x27; שמ&quot;ל כנזכר פ&#x27; ויקהל 
שהוא בחי&#x27; הקליפה שרוצה ליקח האור הזה ואינו יכול ליקח רק בחי&#x27; הש&quot;ע לבדו ומהם נעשה 
ע&quot;ש הנ&quot;ל אבל ח&#x27; היתירים שהוא בחי&#x27; ח&#x27; חוורתא כנ&quot;ל שהם עליונים המאירין בש&quot;ע נהורין 
שבפנים אין הקליפה לוקח אותן וגם ז&quot;ס עושה ע&quot;ש כסיל וכימה גם יש פי&#x27; אחר כמ&quot;ש באדרא 
קכ&quot;ח ומהאי אתפשט אורכא דאנפוי לש&quot;ע רבוא נהורין כו&#x27;. ובזה תבין מ&quot;ש פ&#x27; תרומה דקמ&quot;ה 
ויהי שירו חמשה ואלף כי הם סוד ה&#x27; תרעין מחסד עד הוד ואלו הם חמשה ואלף הם בחי&#x27; 
היסוד שהוא אילנא דחיי ההולך עד חו&quot;ב דרך חוט השדרה כנודע והנה נודע כי כל הי&quot;ס 


כלילין בעתיקא והג&quot;ר הם ש&#x27; לפי שהם עליונים הם בחי&#x27; מאות אך ז&quot;ת אין כ&quot;א מהם כלולה 
אלא מי&#x27; הרי הם ע&#x27; והרי בין כולם ש&quot;ע רבוא אבל ז&quot;א אין בו רק ק&quot;ן רבוא נהורין לבד 
לפי שכנגד ת&quot;ת עצמו הם ק&#x27; וכנגד הה&#x27; תרעין שיש מחסד עד הוד כ&quot;א כלול מי&#x27; הרי נ&#x27; הרי 
בין הכל ק&quot;ן רבוא והנה מן הש&quot;ע הנ&quot;ל תסיר ממנו ק&quot;ן הנ&quot;ל נשאר אר&quot;ך ואלו הם בחי&#x27; 
הנשארין בא&quot;א אשר על שמם נקרא אר&quot;ך אנפין דאתפשט אנפוי דיליה לאר&quot;ך רבוא וז&quot;א לק&quot;ן 
רבוא כנזכר באדרא קל&quot;ה ע&quot;ב ובין כולם ש&quot;ע רבוא. ונבאר ענין הז&quot;א למה אינו לוקח רק 
ק&quot;ן רבוא נהורין כנזכר באדרא נשא קל&quot;ה ומהאי אוירא דכיא נתפשטו אנפוי לק&quot;ן רבוא כו&#x27; 
וצריך שתדע כי גם אמא עלאה כאשר היא בבחי&#x27; הזווג הב&#x27; של רביצה על האפרוחים הנ&quot;ל שאז 
גם אבא מרכין ראשו ואינם שלמין בקומתן כנזכר במ&quot;א בסוד כי יקרא קן צפור לפניך והוא 
כאשר אין או&quot;א יכולין להסתכל במצח דא&quot;א אלא באנפין דידיה שאז הוא הזווג תחתון של 


או&quot;א ואז אין בה רק ק&quot;ן רבוא לבד כמו שיש אל הז&quot;א וענין הק&quot;ן הזה באמא (נ&quot;א דבאמא) 
הוא כי כאשר או&quot;א הם שוין בקומתן אז יש ט&quot;ס באמא וכל א&#x27; כלולה ממ&quot;א שערים כנ&quot;ל שיש 
באנפין דא&quot;א אותן הש&quot;ע נהורין הנכללין גם באמא עלאה ומקבלת אותן כאשר היא שלימה 
בט&quot;ס ואז מסתכלת במצח א&quot;א אבל כאשר אינה מסתכלת במצח א&quot;א רק באנפוי דא&quot;א אשר אז 
כאשר אין לאמא שיעור קומה רק מהחזה דתנה&quot;י דאבא לבד ואע&quot;פ שהיא שם פב&quot;פ עם אבא ע&quot;י 
הרכנת הראש. והנה בג&quot;ס נה&quot;י הם ג&quot;פ א&quot;ם א&quot;ם א&quot;ם גי&#x27; קכ&quot;ג ובב&#x27; שליש הת&quot;ת שהוא מחזה 
ולמטה כנודע הוא ב&#x27; שליש של א&quot;ם שהוא כ&quot;ז ועם קכ&quot;ג הרי ק&quot;ן רבוא לבד כן הענין בז&quot;א 
כי הלא שיעורו מחצי ת&quot;ת ונה&quot;י דא&quot;א ולמטה והוא דוגמת אמא כשהיא מן החזה דאבא ולמטה 
לכן גם בז&quot;א אין בו רק ק&quot;ן רבוא דוגמת ק&quot;ן דאמא אבל עכ&quot;ז יש הפרש בין ק&quot;ן דאמא לק&quot;ן 
דז&quot;א כי אמא נמשך אליה זה הק&quot;ן מא&quot;א עצמו להיותה דבוקה עמו שם


עדיין אבל הז&quot;א הוא רחוק מאוד מהפנים דא&quot;א לכן אין נמשכין אלו הק&quot;ן רבוא מא&quot;א עצמו 
אלא ע&quot;י אמא הנקרא אוירא דכיא כמבואר אצלינו ואלו הב&#x27; הק&quot;ן אלה הם נרמזין במשנה אל 
תסתכל בק&quot;ן ק&quot;ן אלא במה שיש בו ועיין בשער הכוונות בתפלת ר&quot;ה בברכות אבות ענין ש&quot;ע 
נהורין שיש באנפין דנוקבא ודז&quot;א: 
 


שער יד פרק א מ&quot;ת
היכל הרביעי היכל זה נקרא היכל אבא ואמא ובו שלשה שערים: 
השער הראשון שער אבא ואמא ובו י&#x27; פרקים: 
ונבאר ענין תיקון או&quot;א הנתקן אחר תיקון א&quot;א וגם הם ינקו תחלה מדדי בהמה בבריאה 
ואח&quot;כ עלו באצי&#x27; וינקו מדדי אדם כמ&quot;ש בע&quot;ה לקמן בענין זו&quot;נ ונבאר עתה איך או&quot;א 
מלבישין את א&quot;א כנ&quot;ל שכל בחי&#x27; האצילות מלבישין זה את זה הנה נת&quot;ל שאו&quot;א לקחו בינה 
דמ&quot;ה שהוא בחי&#x27; התגין דמ&quot;ה ועוד לקח אבא ז&quot;ת דחכמה דב&quot;ן ואמא ו&quot;ת דבינה דב&quot;ן כי ג&quot;ר 
דחכמה דב&quot;ן וד&quot;ר דבינה דב&quot;ן כבר אמרנו ובארנו שלקחם ע&quot;י אלא שנסתפק לנו כמה בחי&#x27; 
לקח מהם אם אורות דפנים או דאחור וכנ&quot;ל בענין עתיק ועד&quot;ז נשאר לנו ספק גם באו&quot;א 
כנ&quot;ל וא&quot;כ נמצא כי מבחי&#x27; חכמה דב&quot;ן לא לקח אבא אלא מספי&#x27; החסד שבה ולמטה ואמא לא 
לקחה מבחי&#x27; בינה דב&quot;ן אלא מספי&#x27; הגבורה שבה ולמטה ובזה תבין מ&quot;ש בזוהר דאבא אחיד 
ותלייא בחסד ואמא אחיד ותלייא בגבורה והבן זה היטב. והנה נת&quot;ל כי גם א&quot;א כלול מזכר 


ונקבה בחד פרצוף הזכר בקו ימין והנקבה בקו שמאל ולסבה זו כאשר באו או&quot;א להלביש את 
א&quot;א אבא הלביש את קו ימין דא&quot;א ואמא את קו שמאלו כמ&quot;ש. והענין הוא באופן זה כי ב&#x27; 
כתרים דאו&quot;א הלבישו את הגרון דא&quot;א זה ימין וזה משמאל ושאר הפרצוף של אבא ושל אמא 
הלבישו את א&quot;א מהגרון ולמטה עד הטבור של א&quot;א אבא מימינא ואמא משמאלא זה בזרוע החסד 
וזה בזרוע גבורה וגם זה פי&#x27; שני במ&quot;ש לעיל שנזכר בזוהר דאבא אחיד ותלייא בחסד ואימא 
אחיד ותלייא בגבורה וצריך שנפרט בחי&#x27; אלו כי הלא נת&quot;ל שאו&quot;א נחלקים לד&quot;פ והם או&quot;א 
וישסו&quot;ת וצריך שנדע איך ארבעתן מלבישין לא&quot;א מן הגרון עד הטבור כנ&quot;ל ולכן צריך תחלה 
לתת סיבה מי גרם לאו&quot;א שילבישו לא&quot;א (באופן זה) והטעם הוא בחי&#x27; היסוד של עתיק 
המתלבש בתוך פנימית א&quot;א כנ&quot;ל. וכמ&quot;ש במקומו בענין ז&quot;א שלסבת היותו בתוכו ב&#x27; יסודות 
דאו&quot;א גרם שיצאו ממנו לחוץ בחי&#x27; יעקב ורחל ולאה המלבישין את ז&quot;א כן הענין בא&quot;א כי 


האורות החו&quot;ג היוצאין מן היסוד דעתיק המתלבש תוך א&quot;א הם הממשיכין ומלקטין ומאחיזין 
האורות דאו&quot;א וכן הכלים שלה ומתקנים אותם שם ומלבישים המקום ההוא ונעשו שם פרצופים 
גמורים. והענין הוא כי היסוד של ע&quot;י הוא יסוד דכורא והוא צר וארוך ואינו רחב כמו 
היסוד דנוקבא שהוא עמוק ורחב ולכן אין בו מקום לסבול בתוכו החו&quot;ג שלו אמנם בתחלה 
נכנסין ומתפשטין ויורדין מלמעלה הגבורות בתוכו לפי שעטרא דגבורה הוא במוח הד&#x27; 
התחתון מכל הד&#x27; מוחין כנודע לכן מוח התחתון יורד תחלה ומתפשט ונכנס ביסוד דעתיק 
וכאשר באים אח&quot;כ החסדים הם דוחין את הגבורות ומוציאין אותם לחוץ מן היסוד דרך פיו 
לחוץ תוך גופא דא&quot;א והגבורות מחמת חשקן ותאוותן להדבק בחסדים הזכרים כדרך הנוקבא 
הנאמר בה ואל אישך תשוקתך ולכן לא ירדו למטה בגופא דאריך להתפשט (בנוק&#x27;) בנ&quot;ה ע&quot;ד 
הז&quot;א אמנם כאשר הם יוצאין מפי היסוד הם חוזרין ועולין סביבות היסוד דע&quot;י מבחוץ 


ומקיפין ומסבבין אותו בסוד אור חוזר נוקבא מתתא לעילא ועי&quot;כ נמצאו מתחברים החו&quot;ג 
יחד אלו מבפנים ואלו מבחוץ. וכבר נת&quot;ל כי מקום סיום היסוד דעתיק היה במקום החזה 
דא&quot;א נמצא שהחו&quot;ג הנ&quot;ל הם עומדין כולם תוך א&quot;א ממקום החזה שלו ולמעלה. וא&quot;ת למה 
בז&quot;א כשיוצאין תחלה הגבורות מתוך יסוד בינה ויורדין ברגע עד היסוד דז&quot;א ובכאן הם 
עולין כנ&quot;ל וי&quot;ל כי הז&quot;א נפרד מן הנוקבא בפרצופים חלוקים והז&quot;א נתקן ע&quot;י החסדים 
והנוקבא ע&quot;י הגבורות ולכן הם מוכרחים הגבורות לירד ליסוד דז&quot;א שהוא מכוון כנגד הדעת 
של הנוקבא כדי שדרך שם יתפשטו אל הנוקבא להגדילה ולתקנה אבל א&quot;א הזכר והנוקבא שבו 
הנה הם מחוברים בפרצוף א&#x27; זה בקו ימין וזה בקו שמאל ולכן הגבורות שבו מתחברים אל 
החסדים אלו מבפנים ואלו מבחוץ כנ&quot;ל. גם לסבה אחרת כי החסדים באים מן מ&quot;ה דעתיק 
והגבורות מב&quot;ן דעתיק וגם שם הם מחוברים ונקשרים מ&quot;ה עם ב&quot;ן בקשר אמיץ כנ&quot;ל והנה גם 


החסדים יוצאין אח&quot;כ מפי יסוד ולחוץ ומתגלין תוך א&quot;א להגדילו ע&quot;ד הנ&quot;ל בז&quot;א והם 
מוצאין את הגבורות שהם מקיפין ומסבבין את היסוד דעתיק חציים בימינו שהם ב&#x27; גבורות 
וחצי וחציים משמאלו ב&#x27; גבורות וחצי אחרים ואז הגבורות ממשיכות אותן ומעלין אותן 
למעלה ואז החסדים רוצין לעמוד מבחוץ בימין היסוד לפי ששם הוא בחי&#x27; מ&quot;ה שביסוד אשר 
החסדים הם ממנו כנודע אז הם דוחין את הגבורות העומדות בימין ואז הולכין הגבורות אל 
השמאל והנה אין מקום להכיל מהחזה ולמעלה כל ה&quot;ח וה&quot;ג ואז אלו הב&#x27; גבורות וחצי שהיו 
בימין הם יותר מעולים ועומדין בקו שמאלי למעלה מהחזה וב&#x27; גבורות וחצי האחרים שהיו 
בשמאל ירדו למטה מהחזה בצד שמאל עצמו ונמצאת עתה כל הה&quot;ג כולם מתפשטות בקו שמאלי 
מלמעלה למטה ב&#x27; וחצי למעלה כנגד יסוד הסתומה וב&#x27; וחצי למטה כנגד גילוי היסוד ועד&quot;ז 
החסדים מתפשטין בקו ימינו ב&#x27; וחצי למעלה במקום הסתום וב&#x27; וחצי במקום הגלוי ונמצא 


עתה היות כאן ד&#x27; בחי&#x27; ולכן גרמו להוציא מכנגדן ד&#x27; פרצופים והם החסדים העליונים 
(הוציאו פרצוף אבא בימין למעלה) והגבורות העליונים (הוצי
או פרצוף אימא בשמאל למעלה) וכן למטה החסדים שבימין (הוציאו פרצוף יש&quot;ס) והגבורות 
התחתונים (הוציאו משמאל את פרצוף התבונה) ונמצא כי היות ב&#x27; בחינות גלוי וסתום 
בחסדים גרם התחלקות החכמה לב&#x27; פרצופים בימין והיות ב&#x27; בחי&#x27; גלוי וסתום בגבורות גרם 
התחלקות הבינה לב&#x27; פרצופים בשמאל וזה מה שנלע&quot;ד ששמעתי ממורי זלה&quot;ה בתחלה ואח&quot;כ אמר 
לי מורי זלה&quot;ה כי במה שכתבתי למעלה שהחסדים יוצאין לחוץ מיסוד דעתיק שאין הענין כן 
אלא כך הוא הענין כי ב&#x27; חסדים וחצי נשארו סתומים בתוך היסוד דעתיק וב&#x27; חסדים וחצי 
האחרים ירדו בגלוי למטה מזה היסוד משא&quot;כ בגבורות שכולם הם עומדים מגולות לחוץ מצד 
השמאלי (נ&quot;א וב&#x27; גבורות וחצי כנגד הסתום וב&#x27; גבורות וחצי) ירדו בגלוי למטה מזה 
היסוד: 
 


</div>
