{"bookId": "kabala-a9460fdaceb6", "part": "1", "torah": "46", "title": "ספר עץ חיים — שער יד פרק ט", "hebrewTitle": "שער יד פרק ט", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-a9460fdaceb6/1/46/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-a9460fdaceb6/1/46/", "segments": [{"index": 1, "he": "שער יד פרק ט\nסידור בינה ותבונה על מתכונתם: \nד כי אמא עלאה יש לה הוי\"ה דס\"ג והוא נוקבא אל אבא שהוא הוי\"ה דע\"ב והנה הוי\"ה זו \nדס\"ג נקודתה בנקודת אלהים כנודע כי הבינה הוי\"ה בניקוד אלהים כנודע והנה הוי\"ה זו \nנחלקת לד' בחי' בד' אותיותיה והם ב' אהי\"ה דיודי\"ן וא' דאלפי\"ן וא' דההי\"ן והיא \nרמוזה בה' ראשונה דהוי\"ה הכוללת כל האצילות ואבא הוא י' של שם הוי\"ה כנ\"ל ואמא זו \nהיא י\"ס גמורות ואמנם בהתחלקותה לב' בחינת כמ\"ש אז בחי' ראשונה נרמזת במילוי ו\"ד \nדיו\"ד דהוי\"ה הכוללת הנזכר לעיל ובחי' ב' נרמזה בה' ראשונה דהוי\"ה הכוללת כל \nהאצילות כנודע ואז בחינה הראשונה הנרמזת במילוי יו\"ד נקרא אהי\"ה דיודי\"ן ובחי' ב' \nנקרא שם ס\"ג גם הראשונה נקרא אמא עלאה או בינה והב' נקרא תבונה. ודע כי הבינה היא \nבחי' ט\"ס הראשונים והתבונה היא בחי' המלכות של הבינה הנ\"ל ודע כי כמו שרחל נוקבא \nדז\"א עם שהיא בחי' מלכות שלו עכ\"ז מלבשתו מהחזה ולמטה כן תבונה זו שהיא המלכות \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "דבינה מלבשת את הבינה מהחזה ולמטה בלבד ודע כי הבינה יש בה פנימיות וחיצוניות וכן \nבמלכות שלה הנקרא תבונה יש בה פנימית וחיצונית שאי לך דבר בעולם שאין בו פנימית \nוחצונית ואמנם כדי שלא נאריך הענין נבאר ענין התבונה ומתוכה תבין את הבינה בהיקש. \nונבאר עתה בלבד ענין המלכות דבינה הנקרא תבונה ונקרא ה' ראשונה של הוי\"ה הכוללת \nהנקרא שם ס\"ג הנה בחי' זו כולה היא שם ס\"ג א' שלם כולל כל ט\"ס שבה בפנימית וחיצונית \nוהנה ג\"ר שבה הם דוגמת ג' פרצופים והם כח\"ב ונרמזין ביו\"ד ה\"י דס\"ג הכולל והנה ה\"י \nראשונה דס\"ג היא בינה דתבונה שהוא הפרצוף הג' דס\"ג הכולל ויש בה ג' ההי\"ן (נ\"א ג' \nשמות ס\"ג) א' נגד ג\"ר שבה וא' נגד ו\"ק שבה וא' נגד מלכות שבה ואמנם ה' זו גי' ג' \nההי\"ן כי יו\"ד של המילוי נעשין ב' ההי\"ן והרי הם ג' ההי\"ן לפי שג' קוין יש בצורת ה' \nלכן ה' ראשונה בג' קוין כח\"ב שלה ולכן ה' זו פשוטה ועיקרית אך י' של מילוי ה' נחלקת \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "לב' ההי\"ן כנ\"ל והם בו\"ק שלה הא' בג' קוין חג\"ת שלה וה' אחרונה בג' קוין בנה\"י שלה \nוכנגדן יש ג' ההי\"ן אחרים דחיצוניות. אח\"כ הוא ו' דס\"ג הכולל והוא ו\"ק ז\"א שלה \nדתבונה ואז ב' נקודים תחתונים מן י' שיש ביו\"ד דמילוי ה' דבינה כנ\"ל בבחי' פנימית \nעם חיצונית שלהם ג\"כ יורדין להעשות בחי' מוחין אל הו\"ק אלו שהם ו' דס\"ג הכולל \nכדמיון התבונה שמתלבשת בסוד המוחין אל ז\"א ואמנם חיצונית ב' חלקי היו\"ד דמילוי ה' \nראשונה כנ\"ל אלו ירדו בתוך פנימית י' חלקי תחתונים של זו הוא\"ו ופנימיות ב' חלקי \nיו\"ד הנ\"ל יורדין תוך פנימיות ג' חלקים עליונים של זו הוא\"ו שכולה גימטריא י\"ג \nונודע שיש י\"ג פנימיות וי\"ג בחיצוניות ואמנם י\"ג הפנימית נעשו בחי' חיצונית אל בחי' \nב' חלקים מילוי י' של ה' ראשונה האחרונים לחיצוניותן ולפנימיותן ע\"ד הנ\"ל אך דע כי \nכמו שיש בז\"א מוחין פנימים ומקיפין כן יש לפנימית וא\"ו זו דס\"ג כולל פנימי ומקיף כי \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "חיצוניות ב' חלקים הנ\"ל נעשו הם פנימים תוך י' חלקים התחתונים דוא\"ו זו דבחי' \nפנימית אך פנימית ב' חלקים הנ\"ל שנעשו גם הם פנימים תוך ג' חלקים העליונים דו' זו \nונמצא שהם ב' תוך ג' וכללותן נעשה ה' אחת וזה הה' נעשה בחי' מקיפין מוחין על ו' זו. \nואמנם חיצונית ו' זו שהם י\"ג חלקים יתבאר אח\"כ מה נעשה בהם כי הנה יש בוא\"ו זו \nפנימית וחיצוניות הנ\"ל שהוא פנימית מבינה ופנימית עצמה נעשה חיצוניות אל פנימית \nהבינה. אח\"כ ה' אחרונה דס\"ג הכולל היא מלכות דפרצוף דס\"ג הכולל וגם היא דוגמת ה' \nראשונה שהם ג' ההי\"ן ה' בג' קוין ראשונים כח\"ב ה' בג' קוין אמצעים חג\"ת ה' בג' קוין \nתחתונים נה\"י וכל ג' ההי\"ן אלו הם בסוד פנימיות. גם יש אחרת בסוד חיצוניות והם ג' \nההי\"ן אחרות המתחלקים ע\"ד הנ\"ל ואמנם כמו שרחל לוקחת האחוריים דז\"א בסוד פנימיותה \nונעשה בה מוחין כך הוא פה כי החיצוניות של ו' דס\"ג הכולל שלא הוצרך במקומו כנ\"ל הנה \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "הוא יורד ונעשה פנימית אל ה' אחרונה זו שהיא המלכות דס\"ג הכולל כנ\"ל. והענין כי הנה \nביארנו כי מלכות זו דס\"ג הכולל יש בה ג' ההי\"ן בה' דפנימיות וג' ההי\"ן בה' \nדחיצוניות והנה ה' הג' תחתונה שבחיצוניות שהיא בחי' החיצוניות של נה\"י דמלכות זו \nדס\"ג ירדה תוך ז\"א דאצי' לעשות לו מוחין פנימי כנודע נמצא כי המלכות דס\"ג (יצא) \nחסרה ואז נעשית לה נה\"י חדשים דחיצוניות כנזכר במ\"א איך היו עודפים ותלוין על העורף \nמאחורי רישא דז\"א עד החזה מבחוץ כנזכר שם. והנה עשיית נה\"י אלו החדשים הוא זה כי \nהנה פנימית ה' הג' שהם נה\"י דמלכות דס\"ג הפנימית הגדילו ונכפלו ונעשו ב' ההי\"ן \nדפנימית ואז ירדו ב' ההי\"ן עליונות דחיצוניות שנשארו במקומן ונכנסו תוך אלו ב' \nההי\"ן פנימית ונעשין פנימיותן ואלו ב' ההי\"ן התחתונים הפנימית נעשין חיצוניות להם \nנשארו עתה למעלה ב' ההי\"ן פנימים ואז ירדה וא\"ו דחיצוניות הנשארת הנ\"ל ונתלבשה בתוך \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "ב' ההי\"ן אלו והוא נעשה פנימית להם והם נעשו חיצוניות ואז גדלו כמוהו ונעשו ג\nם הם י\"ג שהוא גימטריא וא\"ו הרי הם י\"ג תוך י\"ג שהם פנימית וחיצונית. ונלע\"ד אך לא \nשמעתי והוא כי אפשר כי גם וא\"ו תתחלק לב' בחי' כי ו' ב' תכנס בתוך ה' ב' בסוד מוחין \nפנימית ואות א' הוא כתר שבה אך ו' ראשונה שנתלבשה תוך ה' ראשונה יהיה אור מוחין \nבבחי' מקיף על ראש מלכות ע\"ד שנתבאר לעיל שיש ה' א' בסוד מקיף על ראש הו' אלא ששם \nשבאו מהתבונה נקרא ה' וכאן שבאים מן ו' נקרא ו' וצ\"ע לפע\"ד. והרי נתבאר עתה כי \nחצוניות נה\"י דמלכות דתבונה נעשו מוחין פנימית דז\"א כלל העולה כי ה' ראשונה של השם \nהיא שם ס\"ג א' כולל י\"ס פנימית וחיצוניות ונקרא תבונה ויש בה ג\"ר הנקרא בינה. וו\"ק \nהנקרא תבונה ומלכות שבה נקרא תבונה, וחיצוניות נה\"י של המלכות זו נקרא ג\"כ תבונה \nוהרי הם בינה א' וג' תבונות, וכל ד' בחי' אלו נקרא תבונה דס\"ג דה' ראשונה, ועוד יש \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "בינה עליונה רמוזה ביו\"ד של הוי\"ה ויש בה דמיון כל בחי' אלו, אלא שנקרא בינה דאהי\"ה \nדיודי\"ן, והרי יש בינה עליונה ותבונה והם סוד ס\"ם דאפרסמון, וכן בתבונה עצמה יש \nבינה ותבונה וגם אלו ס\"ם דאפרסמון, והבן ותראה איך כל החיצוניות העליון נעשה פנים \nאל הפנימית תחתון הימנו. וחוזר הפנימית התחתון ההוא בסוד חיצוניות, ואז החיצוניות \nהראשון שהיה בתחלה על הפנימית התחתון א\"א לעמוד שם, ויורד להעשות פנימית תוך פנימית \nיותר תחתון ממנו, וכעד\"ז עד סוף כל המדרגות כולם באופן שא\"א להיות שם רק ב' בחי' \nלבד, שהם פנימית א', וחיצוניות א'. וגם תבין שלעולם אין העליון מתלבש בתחתון אלא \nחיצוניותו ושם למטה חוזר להיות פנימים גמורים כי אע\"פ שבערך העליון נקרא חיצוניות \nהנה ברדתו למטה יהיה שם במדרגת פנימית. גם תבין איך גם בפרצוף א' לבד יורדין מוחין \nמספירה זו לספירה זו. אלא שאין זה רק מכתר לחכמה ומחכמה לבינה ומבינה לת\"ת ומת\"ת \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "למלכות, וכ\"ז בפרצוף עצמו, וכעד\"ז מפרצוף זה לפרצוף אחר. גם תבין כי החיצוניות של \nהעליון שיורד אינו מכולו, רק מלכות שבחיצוניות דמלכות שבו, כי הרי כשאנו אומרים \nשנה\"י החיצוניות יורדין ר\"ל המלכות שבחיצוניות ההוא העומדת בנה\"י של החיצוניות אשר \nכל החיצוניות ההוא אינו רק י\"ס המלכות של הפרצוף ההוא: \nו' היכלות דבריאה הם ו' דרגין והיכל ז' העליון ד' מוחין כחב\"ד הם ד' רגלים ובאלו ד' \nעליונות יש ד' מוחין בבחי' אורות ונשמת הבריאה והם נאצלות מי\"ס דמלכות (דאצילות) \nשבכל שיעורו הוא ד' תחתונות דז\"א לבד ואלו הד' אורות הכוללים י\"ס הם הכסא עצמו אך \nדע כי כל הד' אורות הם ד\"ת שבה ואמנם באלו הד' אורות הנאצלים ממנה ירדה בסוד מיעוט \nהירח ונתלבשה בהם בסוד אדם הרוכב על הכסא בסוד אמא מקננא בכרסייא אך מיצירה לעשיה \nומבריאה ליצירה אינו יורד רק מלכות למלכות לבד בסוד אדם על הכסא ולא כל י\"ס שבה: \n \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "שער יד פרק י\nדע כי כל שם מאלו הנזכר בפרק ז' כולל כל י\"ס שבאותה ספירה המשל בזה כתר דאבא הוא \nהוי\"ה פשוט ונחלק לי\"ס דכתר ההוא קוץ י' הוא הכתר י' חכמה ה' בינה ו' ו\"ק ה' מלכות \nהרי י\"ס שבכתר דאבא דפנים וכן באחוריים שהם י' י\"ה יה\"ו יהו\"ה והוא י' כתר י\"ה חכמה \nובינה יה\"ו חג\"ת יהו\"ה נהי\"ם וכן בחכמה דאבא יש יו\"ד ה\"י וי\"ו ה\"י ונחלקים כך קוץ \nהי' כתר יו\"ד חכמה ה\"י בינה וי\"ו ו\"ק ה\"י מלכות ואלו הם הפנים. וכן אחוריים יו\"ד \nכתר יו\"ד ה\"י חו\"ב יו\"ד ה\"י וי\"ו חג\"ת יו\"ד ה\"י וי\"ו ה\"י נהי\"ם ועד\"ז תקיש לכולם. \nהנה בארנו היות ע\"ב דיודין בחכמה וס\"ג בבינה ומ\"ה בז\"א וב\"ן בנוקבא אך דע כי הג\"ר \nשיש בכ\"א מאלו יש בה סוד מ\"ב אתוון דפשוט ומילוי ומילוי דמילוי אשר אין בחי' אלו \nבחינת מספר וחשבון וגי' רק חשבון אותיות לבד ואין נקרא חשבון אלא סכום כמה עולה כל \nאות והבן זה. והנה ד' אותיות הפשוטים הם בכתר דאבא ויו\"ד אותיות דע\"ב דיודי\"ן בחכמה \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "שבו כי לעולם האותיות במלואן הם בחכמה והבן זה וכ\"ח מילוי דמילוי דע\"ב דיודי\"ן הם \nבבינה שבו כנודע כי הבינה נק' ג\"כ כ\"ח מ\"ה ואח\"כ בז\"ת שבו גם הוא הוי\"ה א' לבד \nבמילוי יודי\"ן כולל כל ז\"ת בי' אותיות והנה כתבנו בענין סדר המעלות השמות כי יש \nבחי' כפי סדר מספר כמה אותיות הם ואין זה נקרא חשבון אמנם החשבון הוא כמה סכום כל \nאות ואות בגימטריא. והנה הבחי' ההוא הנקרא חשבון לעולם הוא בבחינת המלכות בכ\"מ \nשתהיה ע\"ד משל במלכות דאבא הנ\"ל יהיה בחי' חשבון הוי\"ה דיודין בבחי' היותה חשבון \nע\"ב וכן במלכות דאימא הוא חשבון הוי\"ה דס\"ג ועד\"ז בכל שמות שבעולם הנה חשבונם הוא \nבמלכות שבאותו בחינה וזכור הקדמה זו. והנה הפנים ואחור דהיינו ע\"ב קס\"א העולין רג\"ל \nודפ\"ק ותקמ\"ד העולין תשכ\"ח הם בחי' המלכות דאו\"א כי שם הוא בחי' החשבון כנ\"ל והנה \nהחשבון כ\"ח היתירים העודפים על ג\"פ רג\"ל מחשבון תשכ\"ח הנ\"ל הנה הם יו\"ד ה' וג' בחי' \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "מן י' דמילוי ה\"י והם ראשונים מן יו\"ד ה\"י וי\"ו ה\"י של בחי' הפנים ואלו הם מעולים \nיותר משאר הבחי' שתחתיהם שהם גימטריא ד\"פ (ג\"פ) רג\"ל כנ\"ל אמנם אלו הכ\"ח מתלבשים \nבד' רגלים אלו שהם סוד ד' רגלי הכסא הזה שהוא באו\"א כנ\"ל הנרמז פ' קדושים בר\"מ דף \nפ\"ב והכ\"ח אלו הם הכסא עצמו וכל זה בבחי' המלכות האלו דאו\"א והנה הרוכב על הכסא הזה \nומתלבש בו הוא הכ\"ח אותיות דמילוי המילוי דהוי\"ה של מילוי יודי\"ן כי הם כ\"ח אותיות \nואינם כ\"ח אותיות בסוד החשבון כי אותן דחשבון הם אחרונים בבחינת המלכות כנ\"ל: \n \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "שער טו פרק א מ\"ק\nשער שני שער הזווגים בזווג דאו\"א ומצות שלוח הקן ובו ו' פרקים: \nשני מיני בחינות זווגים יש באו\"א דאצילות הא' נקרא פנימי הב' נקרא חיצון שהם סוד \nהכלים והעצמות (נ\"א או העצמות) וזהו בב' בחי' או כשהם פב\"פ שוה או בהרכנת הראש \nכמבואר אצלינו וב' בחי' אלו בפנימיות שהוא העצמות וב' בחינות אלו בסוד החיצוניות \nשהם (י') הכלים הרי הם ד' בחי' זווג או\"א ועד\"ז ד' בחי' כיוצא באלו זווג זו\"נ והנה \nלעולם בחי' זווג חיצון למלאכים וזווג פנימי לנשמות. עוד יש בחי' אחרת בסוד הזווג אם \nלברוא נשמות חדשות או לחיות הנשמות שכבר יצאו לחדש להם מוחין ואחר החורבן שאין זווג \nלזו\"נ להוציא נשמות חדשות גם באו\"א לא יש זווג לנשמות חדשות וז\"ס לא אבא בעיר וגו' \nבאופן שעתה אחר החורבן לא יש זווג פנימי לא שוה בשוה ולא בהרכנת הראש לא באו\"א ולא \nבזו\"נ וגם לנשמות ישנים ליכא אלא לחיות בלבד ולתת מוחין חדשים להם: \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "מ\"ב דע כי יש ב' מיני זווג אל או\"א הא' בהיותן שניהן שוין למעלה במקומן שוין בקומתן \nפב\"פ אשר זה נקרא בחי' זווג או\"א עלאין והב' הוא בחי' אמא רביעא על בנין והוא כאשר \nאמא הנה\"י שלה מתלבשין המוחין דז\"א בתוכם ואח\"כ מתלבשים הנה\"י דאמא תוך ז\"א ואז \nנקרא ואם רובצת על האפרוחים לפי שהיא יורדת למטה משיעור קומת (אבא) ומשפלת עצמה \nלמטה ואז היא דומה על הנוקבא דז\"א כאשר היא מזדווגת עם ז\"א פב\"פ בסוד ג\"ת שבו לבד \nכנודע וכן עתה היא אמא עלאה פב\"פ עמו נגד חצי ת\"ת התחתון ונה\"י של אבא לבד ואז \nבהיותן כן צריך שגם אבא ירכין ראשו וישפיל עצמו למטה כדמיון ז\"א עם נוקבא בג\"ת שבו \nכנ\"ל וזווג זה הוא זווג דיש\"ס ותבונה וזכור זה ולא נטרך לחזור ולהזכירו בכל פעם \nופעם. והנה זה הזווג הב' נחלק לב' אופני הא' כאשר אמא מתלבשת בז\"א לבד והב' כאשר \nאמא מתלבשת במלכות עצמה נוקבא דז\"א ושניהן נקרא זווג אחד והנה ההפרש שיש בין \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "הזווגים הנ\"ל הוא כי בזווג (הא') הנ\"ל שהוא בהיותן למעלה שוין בקומתן זהו עיקר \nהזווג שלהם האמיתי אבל זווג הב' נקרא זווג לפרקים של מקרה והוא כאשר גברו עונות של \nהתחתונים ואין בהם כח לקבל השפעה העליונה אז צריכה האם העליונה למעט אורה כדי שנוכל \n(שיוכלו) לקבלו ואז יורדת למטה להיותה רובצת על בניה כדרך העוף והנשר המתרחפת על \nבניה שלא יטרפוה עופות נכרים ורובצת עליהם לשומרם ואז הוא בזמן שהבנים צריכין לאמם \nשזה מורה חולשה שבהם עד שצריכין שאמא תרביץ עליהן לשומרן ואותו הזווג הנעשה אז נקרא \nזווג לפעמים של מקרה. והרי נתב' ב' מיני זווגים שיש לאו\"א בבחי' עצמן מה שינוי יש \nבהם ועתה נבאר ב' מיני זווגים בבחי' הזווג עצמו מהו התכלית וההפרש שלו הנה זווג אחד \nהוא נקרא זווגא שלים כנזכר זוהר פרשת אחרי דס\"א ע\"ב והזווג הב' נקרא זווגא דלא \nשלים. וביאור הדברים הוא כי זווג שלים הוא אשר תכלית הזווג הוא כדי להוריד עטרות \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "ומוחין אל הבנים זו\"נ כדי להוציא נשמות חדשות ע\"י זווגם של זו\"ן עצמן וזווגא דלא \nשלים הוא כאשר תכלית הזווג הוא כדי להוריד חיות ומזון אל העולמות שהוא מוכרח בעת \nבריאת העולם וצורך להם וגם לתת כח (נ\"א מוחין) לזו\"ן שיזדווגו ויולידו נשמות ישנים \nשכבר נבראו בעת בריאת עולם ולחזור לחדשם ופי' הענין יתב' לך בהקדמה שנבאר לך בענין \nנשמות חדשות וישנות במקומו בדרוש הגלגולים פ\"ז. ואמנם ענין שינוי ב' זווגים אלו כי \nכאשר מזדווג אבא עם אמא ע\"י חכמה שלו שהם סוד הנקודות כנודע כי כל השמות שיש בחכמה \nהם בנקודות אבל אותיות השמות שהם בבינה אין בהם ניקוד והנה כשמזדווג אבא עם אמא \nמבחי' חכמה שלו אשר השמות הם מנוקדים אז הוא זווגא שלים שהוא זווג חכמה עם בינה אבל \nכאשר הזווג הוא מבחי' בינה דאבא שהם שמות בלתי ניקוד אז נקרא זווגא דלא שלים כי \nנקרא זווג בינה עם בינה כי הרי אין אבא מזדווג עם אמא אלא בבחי' בינה שבו והבן מאד. \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "והנה זה היא משארז\"ל נשבע הקב\"ה שלא יכנס בירושלים של מעלה שהוא זווג או\"א עד שיכנס \nבירושלים של מטה שהוא זווג שלים דזו\"ן לגמרי גם מצינו בזוהר באדר\"ז דאו\"א לא \nמתפרשין לעלמין והוי זוגייהו תדיר והנה מצינו במקומות רבים דאמא מתתרכת מעל בנין \nואין לה זווג כנזכר בתקונים על שלח תשלח את האם וע\"פ ובפשעכם שולחה אמכם אבל הענין \nמובן עם הנ\"ל כי זווג השלים שהוא זווג דאו\"א בבחי' חכמה שהם הנקודות זה נפסק \nבעונותינו מימות החורבן וכמ\"ש פ' פקודי דרנ\"ג ע\"א על היכל אהבה כי מן החורבן ואילך \nלא נכנסו שם הנשמות חדשות אמנם זווגא דלא שלים שהוא לחדש נשמות ישנות או להחיות \nהעולמות אין זווג זה נפסק לעולם. ודע כי העולה מכל זה כי ב' מיני זווגים הם כ\"א \nכלול מב' זווגים כי הנה הזווג העליון שהוא בחי' (בהיותה) למעלה במקומה יש ב' (מיני) \nזווגים דלא שלים וזווג שלים. ובזווג הב' שהוא בהיותה למטה בסוד הרביצה על האפרוחים \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "יש בו ב' זווגים הנ\"ל זווגא דלא שלים וזווג שלים: \nמ\"ב מדרוש שלוח הקן תבין שיש ג' (מיני) יחודים אל זו\"ן הנקרא נ\"ר והם הוי\"ה אהי\"ה \nהוי\"ה אלהים הוי\"ה אדני והם נגד ג' פרצופים שיש (בנוקבא דז\"א) בזו\"ן, א' י\"ס \nדאחוריים שהם עיבור שלה בעמידה דלחש שהיא למטה בנה\"י שבו שהוא ג\"כ פרצוף שלם דעיבור \nואז חיבורם פב\"פ נקרא הוי\"ה אדנ\"י וכשהזווג פב\"פ בסוד פרצוף שלו דיניקה עם פרצוף \nשלה דיניקה דאז הוא נקרא חג\"ת דז\"א ואז היא עולה עד שם ג\"כ בחזרת עמידה אז הוא \nחיבור הוי\"ה אלקים וכשהזווג פב\"פ בסוד פרצוף גדלות שבו עם פרצוף גדלות שבה שאז נקרא \nחב\"ד דזעיר אנפין ועלתה עד שם אז הוא חיבור הוי\"ה אהי\"ה שכבר הוא בחי' בינה הנקרא \nאהי\"ה שלימה בי\"ס דגדלות ואז הוא בעת נפילת אפים שנבקע היסוד (דאמא) בויעבור. או \nנ\"ל שאינו אלא בשחרית דשבת ועיין במקומו ותראה כי כל עמידה דלחש וחזרה דחול בשחרית \nיש זווג וא\"כ איך [אמר שאין] זווג אלא בנפילת אפים ובזה מתורץ כי בכ\"א יש זווג אלא \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "שהזווג עליון הוא בנפילת אפים ואינם דיעקב ורחל הקטנים דלחש והבן מאד: \n \n", "en": ""}]}
