{"bookId": "kabala-a9460fdaceb6", "part": "1", "torah": "48", "title": "ספר עץ חיים — שער טו פרק ה", "hebrewTitle": "שער טו פרק ה", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-a9460fdaceb6/1/48/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-a9460fdaceb6/1/48/", "segments": [{"index": 1, "he": "שער טו פרק ה\nגם דע כי הנה זאת הד' שע\"ג הו' בצורת ה' ראשונה כבר בארנו שיש לה עוקץ מאחריה בצורת \nי' והוא בחי' יש\"ס גם דע כי הנה נחלקת ד' זאת לג' חלקים שהם יו\"ד באמצע וב' ווי\"ן \nהנמשכין ממנה כזה והם גימטריא כ\"ב אתוון הניתנין מן חכמה אל הבינה ועתה צריך ליתן \nטעם למה באות יו\"ד נעלמת בינה ונגלית החכמה ובאות ה' נגלית הבינה ונעלמת החכמה. \nוהענין כמ\"ש בדרוש אחר כי ב' כתרים דאו\"א הם בגרון א\"א אשר שם הוא בחי' בינה דא\"א \nגם בארנו בפ' יומם יצוה ה' חסדו כי יש ב' מיני חסד א' הוא חסד עליון אחר הבינה אשר \nמקום זה הוא ברישא דכתפין דא\"א קודם התפשטות והתחלקות הב' זרועות ושם הוא מקום החסד \nהעליון הנקרא יומא דכולהו בס\"ה. וכבר ידעת כי לעולם חסד מצד הזכר והנה האור הנמשך \nמגרון העליון דא\"א מתלבש (ירד ונתלבש) בחסד זה וכאשר יצא לחוץ אז אבא נעשה בבחינת \nהחסד ההוא והבינה נעשה בבחינת הגרון לפי שהוא בינה דא\"א כי להיות גרון גבוה מהחסד \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "לכן מתלבש אור הגרון בחסד ההוא נמצא כי אמא שיצאת מבחי' הגרון היא יותר מעולה והיא \nנעלמת תוך החכמה וזהו בחי' אות יו\"ד שהחכמה נגלה בה והבינה נעלמת בה ואינה נגלית \nאבל כאשר התחילו ב' זרועות דא\"א להגלות (להתחלק) ולהתפשט אז נתלבש חסד בגבורה ומשם \nיצאו ישסו\"ת ואז היה הדבר להיפך כי אבא טמיר וגניז יותר מן הבינה לכן נרמזו באות ה' \nשהחכמה בהעלם ובינה בגלוי. וז\"ש באדר\"ז דר\"צ קרוב ללשון זה לבתר אשתכחו דחכמה אבא \nבינה אמא פי' כי תחלה הם נעלמים בינה תוך חכמה אך לבתר ר\"ל לאחר דאתפשטו דרועוי \nדא\"א אז נתגלו בחי' או\"א והרי נתבאר היטב ענין בינה ותבונה הראשונה וענין אבא ויש\"ס \nאשר הם נרמזין בב' אותיות י\"ה הראשונים שבשם הוי\"ה. ודע כי ג' חלקי הבינה שהם בינה \nותבונה הראשונה ותבונה שניה כולם הם פרצוף אחד נמצא כי כאשר היה עיבור ראשון דז\"א \nשהוא אז בבחי' ג' כלול גו ג' כנודע היה בזו התבונה ראשונה שהיא ה' ראשונה של השם \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "לפי שכיון שג' חלקים הנ\"ל נעשו פרצוף א' נמצא כי זו התבונה הראשונה היא מהחזה ולמטה \nשל כללות הפרצוף הנ\"ל ושם הוא מקום העיבור שהוא מקום הבטן אשר בתוכו נוצר הולד אבל \nבבינה העליונה אין שם בחי' הריון ועיבור והנה בינה עליונה נקרא סמ\"ך ותבונה ראשונה \nנקרא ם' סתומה כנ\"ל והענין הוא כי בינה עליונה הוא שיעור ו' ספירות עליונות שהם \nכחב\"ד ח\"ג ולהיותן נמשכות מסוד החכמה שהוא י' נמצא כי בינה עליונה נקראת ס' לפי \nשמקומה נגד ו\"ס עליונות שלו כ\"א כלול מי' הרי ס' אבל התבונה שאין בה רק שיעור ד' \nתחתונות וכ\"א כלול מי' לטעם הנ\"ל לכן היא ם' סתומה גם נקראת ם סתומה דיתבא רביעא על \nבנין וגם לסיבה זאת נקראת זאת תבונה ראשונה עה\"ב והטעם כי הנקבות נקראות עולם כמ\"ש \nבזוהר ויחי על פסוק מן העולם ועד העולם וזה התבונה נקרא עולם הבא עלמא דאתי לפי \nשהיא יורדת למטה ומתגלית תמיד אבל בינה עליונה נשארת למעלה ואינה יורדת לכן בינה \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "נקראת לע\"ל כי המוחין עליונים דז\"א המלובשים בנה\"י דבינה עליונה הם עתידין לבא אח\"כ \nכאשר יתגדל מעלתו ויהיה לו מוחין עליונים יותר מן בינה ולא מן התבונה ואז יהיה לע\"ל \nאבל מוחין דנצח הוד יסוד דתבונה הם נמשכין בו תמיד ולעולם הם נמשכין ובאין וזהו פי' \nעולם הבא עלמא דאתי כי תמיד נמשך ובא וזהו ההפרש שיש בין עולם הבא ובין לעתיד לבא \nכי זהו בתבונה וזהו בבינה בבחי' הנצח הוד יסוד שבהם הנעשין מוחין דז\"א. וזהו מ\"ש \nבס' הבהיר ששאלו התלמידים לר' רחומאי מהו עולם הבא א\"ל עולם שכבר בא והדבר מובן עם \nהנ\"ל שכתבתי: \n \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "שער טו פרק ו\nכבר בארנו לעיל כי כאשר עולין ז\"א וב' התבונות עד בינה עליונה אז נקרא ז\"א עם \nבינו\"ת הוא והטעם הוא עם הקדמה שנקדים לך בענין הכללות הנזכר בכ\"מ כי כל מקום אשר \nהתחתון עולה למעלה במקום העליון להיותו נכלל שם עמו הוא שהעליון עומד בבחי' פנים \nוהתחתון עומד שם בבחי' אחוריים שלו ובזה תבין ענין זה כי הנה זאת התבונה יוצאת מן \nהאחוריים של בינה עליונה ואותן האחוריים של בינה הם שמות דאלקים כנודע כמ\"ש בע\"ה כי \nכל האחוריים הם שמות אלהי\"ם וז\"ש בזוהר פ' אחרי מות דפ\"ה כי הבינה נקראת רחמים \nבלחודוהי אך מסטראה דינין מתערין ופי' מסטראה ר\"ל מצדדיה שהם האחוריים שלה שהם \nהדינין אבל היא עצמה בבחי' הפנים שלה היא רחמים ודע כי בכ\"מ שנמצא בזוהר שהבינה \nנקרא אלהי\"ם היא בתבונה זאת היוצאת מאחוריים של הבינה שהם אלהי\"ם וא\"כ כאשר התבונה \nזאת היא למטה אז יש אל החיצונים אחיזה בה אמנם כאשר תעלה למעלה ותהיה שם בסוד אחור \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "בינה עליונה אז אין אחיזה אל החיצונים בה וזהו סומך ה' לכל הנופלים כי כאשר זאת \nהתבונה תחתונה תרד מאחורי בינה ולמטה אז גם הז\"א יורד למטה ממקומו וכן גם הנוקבא \nדז\"א תרד ממקומה ואז כל אלו נקראו נופלים שאף גם בתבונה הזו יש בה אחיזה אל \nהחיצונים כנ\"ל ואינן עולין אלא ע\"י הבינה העליונה הנקרא סמ\"ך כנ\"ל לפי שהיא סומכת \nאותם כאשר כולם יעלו למעלה ע\"ד הנ\"ל שיוכללו זה בזה ותעלה התבונה להיותה בסוד \nאחוריים דבינה עליונה הנקרא סמ\"ך כנ\"ל. ונבאר ענין בינה ותבונה בשמות אשר בהם דע כי \nמן האחוריים של ד' עליונות של הבינה משם נעשו ד' עליונות דתבונה בבחי' פנים שלה \nומאחוריים של ו\"ק של בינה עליונה נעשו ו\"ק בבחי' פנים של תבונה והנה בינה עליונה \nואבא עלאה הם ב' שמות אבא נקרא הוי\"ה ע\"ב דמילוי יודי\"ן ואמא נקראת אהי\"ה דיודי\"ן \nגימטריא קס\"א והנה אחוריים דבינה אע\"פ שיש בהם י\"ס עכ\"ז בחי' אלקים שהם באחוריים \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "שלה כנ\"ל אינן נכרים ונגלים בה אלא באחוריים שמחציה ולמטה שהוא מהחזה שלה שהם ד' \nספירות תנה\"י. והענין כי נודע ששם אלהים יש בו ק\"ך צרופים מתחלקין לד' חלקים והם שם \nאלקים א' הכולל ל' צרופים בספירה א' ושם אלקים ב' הכולל ל' צרופים בספי' ב' ושם \nאלקים הכולל ל' צרופים בספי' ג' ושם אלקים הכולל ל' צרופים בספירה ד' והנה ע\"ש ק\"ך \nצרופים אלו נקרא סמ\"ך בינה עליונה כנ\"ל כי סמ\"ך גימטריא ק\"ך ובעלות הז\"א והתבונה \nראשונה שם באחוריים שלה נאמר סומך ה' לכל הנופלים כנ\"ל. והנה הם נחלקים לד' בחי' \nוזהו ענין הפסוק אורך היריעה ל' באמה ורוחב ארבעה באמה שהם ק\"ך צרופי אלקים הנחלקים \nלד' פעמים ל' והנה זה ענין בוכ\"ו הנזכר פ' פקודי רס\"א שהוא ענין חילוף אהי\"ה באבג\"ד \nכי הנה שם אהי\"ה הוא בפנים שלה ושם בוכ\"ו הוא באחוריים שלה כי הנה הוא גימטריא ד\"ל \nשהם בחי' האחוריים האלו שהם ד\"פ ל' צרופי אלקים. והנה משה רע\"ה היה כלול ק\"ך צרופים \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "אלו ע\"ד הנ\"ל הם ד' שמות אלקים גימטריא מש\"ה עם הכולל וכל אלהים מאלו ד' הכולל \nשלשים צרופים והרי ארבעתן הם כוללים ק\"ך צרופים של אלהים וזהו בשג\"ם הוא בשר והיו \nימיו מאה ועשרים שנה כמ\"ש בתיקונים על בשג\"ם זה משה. וכבר ידעת כי משה זכה לבינה \nוהוא בבחי' זו אמנם בחי' התבונה ויש\"ס כאשר האחוריים של או\"א עלאין מתפשטין בהם \nנעשו ישסו\"ת בבחי' אחוריים של שמות הוי\"ה ואהי\"ה דיודי\"ן ברבוע שלהם כי ריבוע של \nהוי\"ה גימטריא קפ\"ד וריבוע של אהי\"ה גימטריא תקמ\"ד כי לעולם הפנים שלה בחי' יושר \nובחינת אחוריים הם בבחי' חשבון ורבוע נמצא כי או\"א בבחי' הפנים שלהם שהם הוי\"ה \nאהי\"ה דיודי\"ן גימטריא רג\"ל וישסו\"ת הפנים שלהן הם ב' אחוריים של ב' שמות הנ\"ל כי \nמה שהוא אחוריים למעלה הוא בבחי' פנים למטה. ואמנם זהו שאנו אומרים כי אלו הרבועים \nהם אחוריים של או\"א עליונים זה בבחינת כשמתפשטין אבא ואמא בסוד יש\"ס ותבונה אבל כל \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "זמן שלא נתפשטו אז אחוריים עצמן דאמא הם ק\"ך צרופי אלקים אלא שאין ק\"ך צרופים אלו \nניכרין אלא באחוריים של ד\"ת דאמא והנה כאשר האחוריים דהיינו האלקים האלו מתפשטין \nמהם לעשות היש\"ס והתבונה הפנים שלה ושל יש\"ס הם ב' רבועים הנ\"ל של הוי\"ה אהי\"ה \nואמנם בחי' אלקים עצמן אינן נגלין בפנים דפנימיות שלה רק בפנים דאחוריים (נ\"א בפנים \nשלה רק באחוריים שלה כמ\"ש). ונחזור לבאר ענין הפנים והאחוריים דיש\"ס ותבונה והנה \nהפנים שלהם הוא רבוע דהוי\"ה דיודי\"ן והוא גימטריא קפ\"ד וזהו פנים דיש\"ס ורבוע \nדאהי\"ה עולה תקמ\"ד והוא פנים דתבונה ולכן הפנים של יש\"ס הוא גימטריא קפ\"ד לרמז כי \nעי\"ז שהוא הפנים שלו הוא מזדווג עם התבונה ופוק\"ד אותה וגם גימטריא מקד\"ם להורות כי \nמה שהיה שם זה למעלה באבא בבחי' אחור בכאן ביש\"ס פנים הנקרא קדם בסוד אחור וקדם \nצרתני וז\"ס וישכן מקדם לג\"ע וגם הפנים של התבונה שהוא גימטריא תקמ\"ד הוא סוד קדמ\"ת \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "עדן להורות כי למעלה היה\nזה בבחי' אחור בבינה העליונה וכאן הוא פנים שהוא קדמ\"ת מלשון אחור וקדם צרתני כנזכר \nבזוהר. והנה כשנצרף ב' שמות האלו יהיו גימטריא תשכ\"ח כי הנה אלו הם אחוריים \nהעליונים כנ\"ל ומהם נעשה פנים למטה מהם ונמצא שיש בהם בחי' בינה הנקרא ס' ובחי' \nתבונה הנקרא מ' סתומה והקלי' שכנגד בינה ותבונה נקרא מ\"ס וזהו הטעם ששר של שכחה \nנקרא מ\"ס כי אלו השמות שהם גיטריא תשכ\"ח הם בבינה ותבונה הנקרא מ\"ס ומשם יש שכחה \nלפי שהם אחוריים והקליפות הנקרא מ\"ס אוחזין בהם וז\"ס שארז\"ל אינו דומה שונה פרקו ק' \nפעמים לשונה פרקו ק\"א פעמים לפי שעד ק' פעמים יש לו שליטה כמנין מ\"ס ולא יותר ואמנם \nהפנים של או\"א הם עולין גימטריא רג\"ל כנזכר והם גימטריא זכור ומשם בא הזכירה שהם \nאותיות זכ\"ר י\"ה שהם או\"א הנקרא י\"ה לפי ששם אין קליפה נאחזת והנה ענין אחוריים \nדתבונה שביארנו לעיל כי הם בחי' ק\"ך צרופי אלקים ג\"כ כמו שהוא באחוריים של בינה \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "אמנם יש שינוי כי בבינה לא נתגלו כל הק\"ך רק באחוריים של ד\"ת שבה לבד בסוד ד\"פ ל' \nצרופים אבל כאן באחוריים של תבונה מתחילין להתגלות בכל הה' תחתונות שבה מן הגבורה \nשבה ולמטה שגם גבורה יש בה שם אלקים. אבל בחסד שבה אין שם אלקים יכול להתגלות בו \nעדיין וא\"כ כאן הם מתחלקים לה' חלקים כנודע כי כ\"ד צרופים מתחילין מאות א' דאלקים \nוכ\"ד מתחילין מאות ל' וכ\"ד מתחילין מאות ה' וכ\"ד מאות י' וכ\"ד אות ם' והנה הם ה\"פ \nכ\"ד נמצא שהם ה' שמות אלקים בה' תחתונות שבה בבחי' אחוריים וכל שם אלקים כולל כל \nכ\"ד צרופים עד שבה' אלקים יכללו כל הק\"ך והטעם לזה כי כל שם א' של אלהים כולל מדרגה \nא' של (ק\"ך צרופים) כ\"ד צירופים שכולן מתחילין באות א' שלו וכן כל הה' (אותיות) \nאלקים וגם טעם ב' כי הנה אלו הכ\"ד צרופים וגם כללותן הם כ\"ה והנה שם אלקים הוא ה' \nאותיות וכל אות כלולה מה' הרי כ\"ה והרי כל כ\"ד צרופים נכללין בשם א' דאלקים ונמצא \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "שיש ה' שמות אלקים גימטריא ת\"ל וכאשר תחבר עמה שם בוכ\"ו הנ\"ל שהוא חילוף אהי\"ה שהוא \nשורש דינין והאחוריים האלו הנקרא אלהים כי גם הוא מתפשט עד התבונה גם כן ונמצא שו' \nשמות אלו הם גימטריא תבונה ע\"ה לרמז שבתבונה זו נכלל שם בוכ\"ו שהוא שורש הדינין וכל \nהק\"ך צרופי אלהים וז\"ס ואם ד\"ל הוא ואין ידו משגת כי התבונה נקראת אם הבנים היא \nבחי' ד\"ל שהוא שם הנ\"ל אשר הוא למעלה באחוריים של ד\"ת דבינה בבחי' ד\"פ ל' צרופים \nהנ\"ל ועתה נתפשט בתבונה גם כן הנקראת אם הבנים: \n \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "שער טז פרק א\nהשער השלישי שער הולדת או\"א וזו\"ן ובו ז' פרקים: \nהקדמה בענין הולדת או\"א וזו\"ן ומיוסדת על המ\"ב זווגים הנזכר בס' הזוהר פ' בראשית \nדט\"ו דע כי הלא כבר ביארנו שהיה בז\"א ג' בחי' ובעיבור ראשון היה בסוד ג' כלילין בג' \nואמנם עיבור זה היה ע\"י נה\"י דא\"א שנתעלו למעלה תוך חג\"ת שלו ושם ביסוד עצמו דא\"א \nהוא שנזדווג עם העטרה שבו ומשם יצא ז\"א נמצא כי הזווג היה בא\"א עצמו וכבר ידעת מ\"ש \nרז\"ל היכי דמי לאלתר כל זמן שהרוק מצוי בפה והוא נשיקין הקודמין לזווג כי הם בחי' \nזווג עליון בפה עצמו לכן תחלה היה זווג עליון דפה דא\"א להוריד כח הטפה ההיא כלולה \nבמ\"ב זווגים כי כבר הודעתיך כי החיך הוא החכמה והענין כי החכמה (מ\"ס) דא\"א יש בה \nי\"ס כלולות בראש לבדו ויסוד שלה הוא החיך והוא המזדווג עם הגרון שהוא המלכות ונקרא \nבינה בערך שאר הגוף כנודע והנה באלו הי' יש כל ד' שמות ע\"ב ס\"ג מ\"ה ב\"ן והנה בעת \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "שנזדווגו חיך וגרון להוציא או\"א מסוד הגרון וחג\"ת של א\"א כנודע הנה אז יצא הטפה \nולעולם הטפה הוא משם ע\"ב כנודע ואח\"כ נתלבשה בשם ס\"ג שהוא בבינה שהוא לעולם סוד \nהגרון כפי איזה בחי' שתהיה ואז יצאו או\"א והתחיל הכתר שלהם מן הגרון דא\"א. ואמנם \nלפי שבשם ס\"ג יש בו ב' מציאות שהם מילוי יודי\"ן ומילוי אל\"ף לכן יצאו או\"א כחדא \nנפקין וכחדא שריין (כי) כולם בשם א' של ס\"ג רמוזין בו אבא מן היו\"ד ואמא מן אל\"ף \nואמנם עתה להזרעת זו\"נ הוא מוכרח שלא יהיה בבחי' זו רק שזה יהיה גדול מזה ולכן לא \nהועיל שם ס\"ג עתה רק למעבר לבד אך עיקר מה ששמשו כאן הוא שם ע\"ב שמשם בא הטפה לעולם \nואח\"כ משם מ\"ה וב\"ן שהם שורש זו\"ן אך או\"א שניהם יצאו משם ס\"ג לבד אך זו\"נ מב' שמות \nמ\"ה וב\"ן לכן אינם שוין כאו\"א. אמנם סוד הטפה כבר ידעת שהוא שם יה\"ו שהוא סוד חב\"ד \nוהנה הטפה הזו כלולה מג' יה\"ו של ע\"ב מ\"ה ב\"ן וג\"פ יה\"ו גימטריא ס\"ג הרי כי גם בזה \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "נרמז שם ס\"ג ואמנם שם יה\"ו של ע\"ב הוא למעלה בג\"ר והוא גימטריא נ\"ז והוא סוד (עלמא \nתניינא) מהנהו תלתא עלמין הנזכר בריש אדרא נשא שעולם הב' הוא נ\"ז עלמין ויה\"ו של \nמ\"ה גימטריא ט\"ל ועם נ\"ז הראשון הוא גימטריא צ\"ו כמספר עולם הג' שהוא צ\"ו עלמין \nאמנם יה\"ו הראשון נעלם ביה\"ו ב' של מ\"ה שהוא בג' אמצעית אח\"כ יורדין אלו ומתלבשים \nבשם יה\"ו האחרון דב\"ן שהוא גימטריא מ\"ב והוא בג' אחרונות ואז יורדין בחיך שהוא \nהיסוד של החכמה כנ\"ל והוא נותנם אל הגרון ואמנם לפי שכולם מתלבשים ביה\"ו האחרון \nשהוא מ\"ב לכן נקרא הטפה מ\"ב זווגים כי כולם מתלבשים בו שהוא התחתון וזהו ענין הח\"ך \nהרמוז בסוד החכמה כי אותיות ח\"ך הם כח ולעולם הכ\"ח הם סוד מ\"ב כנודע כי הח\"ך עם י\"ד \nאותיות גימטריא מ\"ב וזהו רמז אל יה\"ו האחרון העולה מ\"ב וכשתחבר צ\"ו עם מ\"ב גימטריא \nקל\"ח והוא סוד כי חלק ה' עמו והוא סוד חק\"ל תפוחין כי עתה יורדין כל יה\"ו הג' בג' \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "אחרונות ואז נשלם בסוד חק\"ל תפוחין (קדישין) אמנם אם תחבר עמהן יה\"ו של שם ס\"ג \nהעולה מ\"ח יהיה כולם גימטריא (שם) של הוי\"ה (בהכאה) העולה (ברבוע) מקום וז\"ס הנה \nמקום אתי: \n \nשער טז פרק ב\nונחזור לענין כי כבר ביארנו מציאת המ\"ב שיורד מהחיך לגרון בזווג פה העליון של א\"א \nלהוציא זו\"ן והנה אותיות גיכ\"ק הם בחיך והם רומזים אל הג' יה\"ו העולין חק\"ל כי \nגיכ\"ק עם הד' אותיות ועם המלה הכל גי' חק\"ל והרי כאן טפת מ\"ד שעולה מ\"ב וכבר ידעת \nשאין טפה יורדת מלמעלה שאין טפיים עולה מלמטה (למעלה) כנגדה והם סוד מ\"נ של הגרון \nוהענין כי כבר ידעת כי מגרון א\"א נעשה כתר לראש או\"א והגרון כבר ידעת שהוא בינה \nדא\"א והנה הוא מוכרח שיהיו ב' בחי' א' לאבא ואחד לאימא ושניהן ב' שמות של אהי\"ה \nהמורים על היותן מבינה דא\"א וז\"ס אהי\"ה אשר אהיה כי כל מה שאמר הקב\"ה למשה הוא \nשהודיעו ענין יצירה דז\"א מתחלתו ועד סופה כמבואר בזוהר ויקרא די\"א וזהו הענין כי \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "האהי\"ה הא' בסוד אבא ואהי\"ה הב' בסוד אמא ואשר (הם) אותיות ראש באמצע ב' שמות אהי\"ה \nלהורות כי גרון זה נעשה ראש לב' אהי\"ה הנ\"ל שהוא או\"א ולכן הושם מלת אשר באמצע הב' \nאהי\"ה כי אשר אותיות ראש וכבר ידעת כי ראש הוא לזכר ואשר הוא לנקבה אך לפי שאו\"א \nשניהם מן הגרון שהוא הבינה לכן שניהן נקראין אשר ושניהן נקראין אהי\"ה אמנם לפי שעתה \nבבחי' הגרון יש ב' בחינת או\"א לכן הוכרח שיעלו ב' טפין כי מן החיך ירד טפה אחד שהוא \nיה\"ו אחד ומלמטה עולין ב' טפות שהם ב' אהי\"ה (כי אהי\"ה גי') יה\"ו נמצא כי ב' אהי\"ה \nהם ב' יה\"ו והם ב' טפות. ועתה צריך לדעת (והנה) כמו שמן הי\"ס של הח\"ך ירדו ב' יה\"ו \nוהם מלובשים ביה\"ו האחרון כן עתה יעלו כפלים מן הגרון והם ו' אהי\"ה וכוללים בב' \nאהי\"ה לבד ואמנם מציאות אלו הו' אהי\"ה הוא כמו שביארנו בג' שמות (נ\"א ואמנם הם בחי' \nג') יה\"ו כי ב' אהי\"ה הם בג\"ר דאבא וג\"ר דאמא ושניהן במילוי יודי\"ן ואח\"כ בג' \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "אמצעיות דאבא ושלש דאמא הם ב' אהי\"ה דאלפי\"ן ואחר כך בג\"ת דאבא וג\"ת דאמא הם אהי\"ה \nדההי\"ן הרי ו' אהי\"ה וכמו שלמעלה כולן נכללין ביה\"ו האחרון כן עתה נכללו בב' אהי\"ה \nולכן לא נזכר בכתוב רק ב' אהי\"ה אבל באמת כי ג\"פ הם נקרא אהי\"ה אשר אהי\"ה ביודי\"ן \nבההי\"ן באלפי\"ן כי בג\"ר נקרא אשר בחי' כתר וב' אהי\"ה הם חו\"ב וג' אמצעיות ב' אהי\"ה \nהם חו\"ג ואשר בת\"ת וג' אחרונות הם ב' אהי\"ה בנ\"ה ואשר ביסוד כי הת\"ת ויסוד שניהן \nנקראו אשר כנודע אך כולם נכללו באהיה אשר אהיה העליונים של יודי\"ן כי אלו עולין \nמלמטה למעלה אך ביה\"ו הוא להיפך שנכללין ביה\"ו האחרון של ההי\"ן שיורדין מלמעלה \nלמטה. ואל תטעה במה שאמרתי שכל האהי\"ה הללו הם באבא ואמא כי כולם הם בגרון של א\"א \nעצמו אך הכוונה לומר כי לפי שמן הגרון הזה היה בו כח להוציא או\"א א\"כ הוא מוכרח \nשיהיו בו ב' בחינות בערך או\"א ונמצא כי הכתוב לא הזכיר רק ב' אהי\"ה שכל השאר נכללין \n", "en": ""}, {"index": 19, "he": "שם ועתה נמצא שמן הזכר יורד טפת יה\"ו א' ועולין כנגדו ב' שהם ב' אהי\"ה אשר אהי\"ה \nוכמו שביה\"ו הנ\"ל יש בו מ\"ב הנ\"ל כי הוא במילוי ההי\"ן הוא גי' מ\"ב לכן כחו יצאו מן \nהגרון שהוא הנוק' ב\"פ אהי\"ה הנ\"ל שהם גי' מ\"ב א' לאבא וא' לאמא. ועתה גם בזה תבין \nאיך יצאו ב' אהי\"ה בנוק' מיה\"ו א' של הזכר כי יה\"ו של הזכר העולה מ\"ב נתהווה בנוק' \nב' אהי\"ה העולין מ\"ב והבן זה. והטעם לצורך או\"א שיצאו משם נמצא שכ\"כ גדולה טפה א' \nשל יה\"ו כשנים של אהי\"ה גם תראה כי כמו שטפת יה\"ו הם ג' יה\"ו שהם גימטריא ס\"ג (כך) \nבאהי\"ה הם ב' כנגד ב' טיפות כי הם ו' אהי\"ה והם ב' שמות ס\"ג. והנה נרמז בכתוב מציאת \nהולדת זו\"ן ואחר הולדתו אז נזכר עיבורו שהוא השתהות הולד במעי אמו ט' חדשים ואז כל \nהולד עם היותו נעשה מזכר ונקבה נקרא כולו בשם הנוקבא וז\"ס אהי\"ה הג' הנכתב בפסוק כי \nכל מציאות הז\"א הנ\"ל נקרא עתה בשם אהי\"ה להיותו במעי בינה ואחר שנולד ויצא אז ניכר \n", "en": ""}, {"index": 20, "he": "מציאותו ונקרא יהו\"ה כנזכר בפסוק הב' עצמו. ונחזור לענין כי כמו שביה\"ו הא' היה \nבחי' מ\"ב כן צריך שבב' אהי\"ה הללו יהיו ב\"פ מ\"ב והוא כי ד' אותיות של אהי\"ה וי' של \nהמילוי ועם ה\"ח של מילוי המילוי הם מ\"ב הרי ב\"פ מ\"ב בב' אהי\"ה ואלו הם סוד המ\"ב \nזווגים הנזכר בפרשה בראשית כי מ\"ב זווגים הם כפולים ב\"פ (מ\"ב והם ב\"פ) מ\"ב הנ\"ל והם \nמב' שמות אהי\"ה וכל אלו ירדו אח\"כ למטה ליסוד של א\"א ושם מזריע ההוא ברית קדישא \nבמ\"ב זווגים היורדין מזווג עליון של חיך וגרון הנ\"ל והנה הב' מ\"ב אשר בב' אהי\"ה של \nהגרון הם סוד ד' אותיות של אחע\"ה של גרון שהם גימטריא פ\"ד ב\"פ מ\"ב הם (פ\"ד): \n \n", "en": ""}]}
