{"bookId": "kabala-a9460fdaceb6", "part": "1", "torah": "50", "title": "ספר עץ חיים — שער טז פרק ו", "hebrewTitle": "שער טז פרק ו", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-a9460fdaceb6/1/50/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-a9460fdaceb6/1/50/", "segments": [{"index": 1, "he": "שער טז פרק ו\nאחר שבארנו סוד הולדת או\"א וזו\"ן נבאר עתה סוד התלבשותן את א\"א כי כבר ידעת כי א\"א \nמתלבש תוך או\"א והנה דע כי חיות ונשמה של או\"א הוא נמשכת מב' רישין כתר ומ\"ס גלגלתא \nומוחא כי הם משפיעין לבינה שמבינה נתהוו גלגלתא או\"א מן הכתר לאבא ומחכמה לאמא. \nואמנם סוד השפעה זו כבר ידעת כי הלא סוד דיקנא דא\"א אינה מתלבשת כלל כי ארכה מהגרון \nעד טבורא דלבא ושם מתחיל ראש ז\"א נמצא כי מגיעין שערות אלו עד שערות דז\"א ועל ידם \nנמשך השפעה לראש ז\"א כנזכר באדרא א\"כ נמצא כיון ששיעור קומת או\"א הם מהגרון עד \nטבורא דלבא דא\"א ודיקנא דא\"א נמשכה עד הטבור דיליה א\"כ נמצא דהאי דיקנא חפיא על \nאו\"א כי אינו מתלבש בהם כנ\"ל נמצא חופף עליהם ואינון אתכלילו ביה וז\"ס הנרמז באדר\"ז \nדרפ\"ט אתנהרו ג' רישין עלאין וכו' ובמזלא תליין ואתכלילין ביה כי או\"א הם ב' רישין \nדאתכלילו במזלא והבן זה ולכן אינן יכולין להזדווג או\"א רק ע\"י דעת עילאה שהוא מזל \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "הי\"ג דדיקנא וביאור מזלא הוא כי כבר בארנו לך בפ' נשא בר\"מ כי י\"ג ת\"ד הם ג' שמות \nהוי\"ה דיודי\"ן והנה ג' הויות הם י\"ב אותיות והם סוד י\"ב ת\"ד ותיקון הי\"ג הוא כולל \nכולם כי בו יש כל ג' הויו\"ת (פעם ב') הנ\"ל שהם י\"ב אותיות והי\"ג הכוללת והנה ג' \nהויו\"ת הם ע\"ח גימטריא מזלא או מזל עצמו עם המלה והבן זה. והנה בזוהר אמרו כי ב' \nת\"ד הח' והי\"ג שניהן נקראו מזלא והענין כי ב' מסוג א' כי הם יורדים תרוייהו בשיקולא \nעד טבורא כנזכר באדרא קל\"א ואלו הב' מזלות מהם יונקים או\"א השפע הנ\"ל מכתרא ומ\"ס כי \nאו\"א אתכלילו במזלא ושיעור או\"א הם עד טבורא של א\"א נמצאו אלו הב' מזלות חפיין \nעלייהו ואבא עיקר יניקתו ממזל הח' ואמא מן הי\"ג ולפי שמזל ח' עליון מן הי\"ג לכן אבא \nדיניק ממנו הוא גדול מאמא אך בערך דתרוייהו כחדא נפקי ונחתין בשיקולא עד טבורא לכן \nגם או\"א כחדא נפקי וכחדא שריין והנה בזה ידעת איך או\"א כחדא שריין ואיך אבא גדלה \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "מעלתו מאמא וראוי שתדע כי מזל הח' הוא סוד א' שציורו וי\"ו ומזל י\"ג צורתו א' יו\"ד \nכנזכר בתיקונים שיש ב' מיני א' והנה להיות שמאלו הב' מזלות הם יונקים או\"א לכן א' \nשצורתו יו\"י הוא באבא וא' שצורתו יו\"ד באמא כי הד' היא נקבה. והנה טעם היות מזל הח' \nצורת יו\"י כי הרי הוא נחית בשקולא עד טבורא לכן בו נכללין כל י\"ג ת\"ד שהם י\"ב ועמו \nי\"ג והי\"ב שהם מתגלין בו הם צורת ו' שבאמצע אות א' וכבר בארנו כי כל ו' כפולה ו\"ו \nהרי י\"ב. גם הודעתיך בענין ווי עמודים שהוא סוד ו' שבאמצע אות א' שבשם צבאות שנחלקת \nלב' בזה האופן א' וכן הוא עד\"ז ממש והנה זה המזל כולל את אלו הי\"ב בב' מציאות א' \nבערך היותו עליון מהם וזהו בהיותו בסוד י' עלאה דאות א' והם נשפעים ממנו הב' בערך \nהיותם כלולין בו והוא מקבל מהם וזהו בסוד י' תתאה דאות א' אך ב' בחי' אלו הם א' לפי \nהאמת והנה הם עתה י\"ג והנה י\"ב אלו שבו נחלקים לג' שמות הוי\"ה הם י\"ב אותיות \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "ומילואי שמות אלו הם ביודי\"ן מספרם רי\"ו ומזל י\"ג הוא א' שצורתו יו\"ד והוא ג\"כ על \nסוד הנ\"ל רק שלפי שמציאותה הוא בחי' ד' לכן שמותיו הם ג' אהי\"ה והם י\"ב אותיות \nומלואם הוא ג\"כ ע\"ד הנ\"ל במילוי יודי\"ן נמצא איך מזל הח' מתלבש במזל הי\"ג בסוד \nהוי\"ה אהי\"ה לכן הוא עד\"ז באו\"א אשר הם יונקים מאלו הוי\"ה באבא אהי\"ה באמא והבן כל \nזה ולכן ע\"י ב' מזלות אלו נכללין או\"א ומזדווגים על ידו. ואמנם מה שאו\"א הם מלבישין \nגוף א\"א הוא בינה וחג\"ת דא\"א והבינה נעשה כתר לשניהן ובבחי' זו אנו קורין הבינה כתר \nאך החג\"ת נעשה גוף לשניהן צד ימין לאבא וצד שמאל לאמא. ואמנם כבר ידעת כי ח\"ג הם ב' \nדרועין שהם ו' פרקין כנזכר פ' ויחי דרס\"ב תמיד חסד חסדים גבורה גבורות והנה מאלו \nהב' זרועות נעשו או\"א וסדר פרקין אלו הם כך ב' פרקים עליונים הם חכמה דאבא וחכמה \nדאמא מזרוע ימין לאבא ומזרוע שמאל לאמא וב\"פ האמצעים הם בינה לאבא ובינה לאמא מחסד \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "לאבא ומגבורה לאמא ע\"ד הנ\"ל הרי ב' מוחין חו\"ב לאבא מזרוע ימין חסד וב' מוחין חו\"ב \nלאמא מזרוע שמאל גבורה נשארו ב\"פ א' מזרוע ימין חסד וא' מזרוע שמאל גבורה והם ב' \nעיטרין חו\"ג דאחסינהו או\"א לברייהו ת\"ת כנזכר באדרא רצ\"ב. ואמנם סדר ו' פרקין אלו \nהם היפך מה שנראה והנה הראשונים הם ב' ידים ואח\"כ האמצעים ואח\"כ האחרונים והם \nסמוכים לכתף ומחוברים שם והטעם הוא דע כי הנה אדרבה סוד הידים והפרקין אמצעים הם \nיותר גבוהים בסוד וכל אחוריהם ביתה משא\"כ בראשי הכתפים שהם פנים ואחור וה\"ז מעלה \nא'. עוד מעלה ב' כי הנה הידים יש יכולת באדם להגביהן עד המוחין משא\"כ בפרקין \nהסמוכים לכתף שאין כח לכתפיים להגביהם למעלה. גם מעלה אחרת כי כל הפרקים הסמוכים \nלכתף הם דבוקים ממש בגוף כי הם סוד ב' עטרין הדבוקים בזעיר אנפין אך שאר הפרקין \nאינם דבוקים בגוף ויכולין להעלותן אל המוחין ובזה תבין סוד הגבהת ידים בעת הנטילה ש\n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "הם סוד חו\"ג ב\"פ הידים הנעשין מוחין והבן זה. והנה תוך חג\"ת המקוריים שהם כחב\"ד \nדאו\"א יש נה\"י דעתיק וכבר ידעת כי גם בשוקיים יש ששה פרקין והם נחלקים ממש ע\"ד הנ\"ל \nעד שנמצאת שנשארו ב\"פ תחתונים שהם בסוד הרגלים מגיעין בב' עטרין דז\"א ובזה נאחז עם \nרישא עלאה דעתיק וכן סוד ב\"פ תתאין דחג\"ת דא\"א הם ג\"כ בז\"א ואמנם חצי ת\"ת דא\"א \nשבאו\"א ממנו נעשה ב' דעות לאו\"א כיצד ידעת ענין וקרא זה אל זה כי הת\"ת נקרא זה נגד \nי\"ב פרקין שבו כמנין ז\"ה שהוא י\"ב ונחלקין לב' ו' זעירא ו' רבתי והנה ת\"ת ו' רבתי \nו\"ק שבו שהם נגד ו\"פ דב' דרועין והיסוד ו' זעירא ו\"ק שבו נגד ו' פרקי רגלים. ובזה \nתבין מ\"ש בפ' בראשית כי יש בהיכל הרצון ו' היכלים כלולים בו כי לעולם יש בחי' זו \nבת\"ת וביסוד ו' בכל א' והנה אם תחלק הת\"ת לחצאין ישארו ג' ג' והג' הם לאו\"א והג' \nלז\"א מהטבור ולמטה כמ\"ש והנה ג' חלקי הת\"ת הזה ב' מהם מתהוים ב' דעת לאו\"א והחלק \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "הג' מתחלק לב' גופין דאו\"א ושאר קומתן נשלם ע\"י זווג הפה הנ\"ל שמרוב השפע נעשין \nנה\"י אחרים לאו\"א הרי כלל הדברים שמחצי ת\"ת נעשין ב' דעות דאו\"א עד סיום הרגלים \nשלהם והנה בדוגמא זו הוא יסוד דעתיק הגנוז בת\"ת דא\"א גם הוא נחלק דוגמת הת\"ת לו\"ק \nג' מהם לאבא ואמא וג' מהם לזעיר אנפין ע\"ד הנ\"ל בת\"ת דא\"א כי כבר נתבאר שגם היסוד \nהוא ו\"ק כנזכר באדרא וצדיק יסוד עולם דכליל שית בקרטיפא חדא: \nצמח אבא הוא הויו\"ת העולין מזלא לכן יו\"י גימטרי' הוי\"ה ואמא בסוד אהי\"ה לכן הוא \nיו\"ד והכולל גימטריא אהי\"ה: \n \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "שער טז פרק ז\nאמנם סדר התלבשות ז\"א את נה\"י דא\"א כך הוא כי חצי ת\"ת המקוריי נעשה גולגלת לז\"א \nכנזכר באדרא כי נתחברו אוירא ובוצינא ואפיקו האי גלגלתא תקיפא כי מ\"ס להיות שבו סוד \nהגבורה דעתיק לכן נרשם בה סוד הבוצינא דקרדינותא ושם שרשה כי בוצינא דקרדינותא הוא \nשורש לכל הדינין שבעולם רק ששם הם נכפין וממו\"ס נתפשט לאמא (נ\"א לאו\"א) כנ\"ל כי \nגלגלתא ומוחא דא\"א הם שורש או\"א וחסד דעתיק הוא בגלגלתא והגבורה במוחא ודוגמתן הם \nלמטה באו\"א חסד באבא וגבורה באמא והנה אלו הב' נקרא בוצינא דקרדינותא גבורה ואוירא \nדכיא חסד לכן תבין כי מת\"ת שבא\"א (נ\"א שבאו\"א) מהם נעשה גלגלתא דז\"א כי הנה החו\"ג \nשעל הת\"ת נתחברו ואפיקו האי גולגלתא מסוד הת\"ת שלאחריהן וז\"ס אתחברות בוצינא ואוירא \nדכיא נמצא כי סוד בינה דא\"א היא כתר על או\"א וחג\"ת דא\"א הם נעשין מוחין מקיפין לז\"א \nומנה\"י דא\"א נעשה לו מוחין פנימים ומתפשטין בו כסדר נה\"י דאו\"א כמ\"ש במקומו: \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "ז\"ל מוהרח\"ו בספר מבו\"ש דקי\"ב ע\"ב. גם ראיתי שינוי אחר בענין הת\"ת דא\"א כי פ\"א \nשמעתי כי כל חצי התחתון ניתן אל הז\"א ורוב פעמים שמעתי בדקדק שאינו רק שליש התחתון \nלבד ואיני יודע תירוץ אם לא שנאמר על דרך הת\"ת דאימא המתלבש בכתר דז\"א כי בהיות לו \nמוחין דאימא לבד אינו לוקח רק שלישו ובהיות לו גם מוחין דאבא לוקח חציו כנזכר ע\"ש \nוכן יהיה כאן כנלע\"ד: \n \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "שער יז פרק א מ\"ת\nהיכל החמישי והיכל זה נקרא היכל זעיר אנפין ובו שבעה עשר שערים: \nשער הראשון שער ז\"א ויתחלק לד' פרקים: \nונבאר ענין זו\"ן אשר תקונם באו אחר תיקון או\"א והנה נת\"ל כי זו\"ן נעשו מבחי' ז\"ת \nדמ\"ה ובחי' ז\"ת דב\"ן זולת הכתרים שבז\"ת דב\"ן כי אלו עלו בגופא דע\"י ואמנם מקומם הוא \nלמטה מן הקרום ואותה פרסה (הנ\"ל) שמפסקת באמצע גופא דא\"א כי עד אותה הפרסא עד שם \nמגיע סיום יש\"ס ותבונה ומהפרסא ולמטה מתחיל זו\"ן הנעשים מלבוש של א\"א למטה שהוא \nמטבורא דא\"א ולתתא עד סיום רגליו של א\"א כמ\"ש בע\"ה. ונבאר עתה מה שיעדנו למעלה \nבדרוש א\"א לבאר איך כל בחי' אצילות כאשר נתקנו ינקו מתחלה בסוד דדי בהמה ואח\"כ ינקו \nמדדי אדם. ונתחיל לבאר מבחי' תיקון א\"א ונאמר כי הנה נת\"ל כי הנה תיקון כל האצילות \nהיה בעיבור י\"ב חדש ולא ידעתי לפרש היכן היה מקום עיבור זה והמשכיל יבין מדעתו והנה \nכאשר א\"א היה בסוד עיבור נולד ויצא לחוץ וירד למטה לעולם הבריאה ר\"ל מה שיהיה אח\"כ \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "עולם הבריאה כי אז עדיין לא נברא עולם הבריאה וירד למטה מאותן ב\"פ תחתונים של נ\"ה \nדע\"י אשר ביארנו לעיל שהם עומדין למטה בעולם הבריאה ושם היה יונק א\"א מאותן הב\"פ \nשלהם שהם בסיום הרגלים כדמיון ב' דדי בהמה שדדיהם סמוך לרגלים והמשכיל יבין איך \nנעשו ממש בחי' דדים למטה ואין להאריך. ואחר שינק משם הגדיל יותר ועלה באצילות \nוהלבישו י\"ס שבו לז\"ת דע\"י כנ\"ל והרי נשלם תיקון דא\"א. ואו\"א גם נתקנו אח\"כ וגם \nתקונם ע\"י עיבור ואחר זה העיבור נולדו ויצאו לחוץ וירדו גם הם למטה בבריאה תחת אותן \nב\"פ תחתונים דעתיק וינקו משם ואח\"כ הגדילו יותר ועלו והלבישו לאותן ב\"פ תתאין דנ\"ה \nדעתיק ואח\"כ הגדילו יותר ועלו באצילות במקומם והלבישו את א\"א מהגרון עד הטבור כנ\"ל. \nוהסבה שהיתה בהם ב' עליות הוא כי כאן יש להם לעלות ב' מדרגות בחי' עתיק ובחי' א\"א \nשהם אותן ב' פרקים תתאין דעתיק והתלבשותן את א\"א ולכן הוצרך להם ב' עליות אבל א\"א \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "שאין עליו רק מדרגה א' די לו בפעם א' לעלות כל ז\"ת דעתיק בעלייה א' כי כולם מדרגה \nא' לעלות כל ז\"ת דעתיק. אח\"כ היה תיקון זו\"ן ותחלה היו בעיבור במעי בינה ואח\"כ בא \nזמן לידתם וירדו למטה לעולם הבריאה תחת אותם ב\"פ תתאין דנ\"ה דעתיק וינקו משם זמן \nהיניקה ואח\"כ נתגדלו והלבישו אותן הב\"פ תתאין דעתיק אח\"כ הגדילו עוד ועלו למקומם \nשהוא מהטבור דא\"א ולמטה והלבישוהו שם אח\"כ הגדילו יותר ועלו למקום נה\"י דתבונה של \nבחי' קטנות וינקו משם מג' אמצעיים שלה שהוא מקום החזה עלייה בלבד מבחוץ כדרך שמגבהת \nהאם את התינוק מבין ירכותיה ויונק מבין זרועותיה ובחי' זו נקרא אצלינו תמיד בחי' \nהיניקה כמבואר במ\"א כי יש ג' זמנים לזו\"ן והם עיבור ויניקה ומוחין דגדלות. ודע כי \nהיניקה זאת היא יניקה אמיתית הנזכר בדברינו תמיד ואמנם כל שאר הבחי' שהיה לזו\"ן אחר \nשנולדו כולם נכללין עמהם [ס\"א עמה] ונקרא בחי' יניקה אבל עיקרה אינה אלא זו הנ\"ל \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "ואח\"כ בא זמן הגדלות האמיתי של זו\"ן והוא זמן כניסת המוחין דגדלות בראשו שאז הנה\"י \nדתבונה נכנסין ממש בראשו להיות לו מוחין ואין זה כמו זמן היניקה אשר עלה עד ירכותיה \nשהם הנה\"י דתבונה לינק מן הדדים שבחזה כי אז אינה רק עלייה מבחוץ כנ\"ל אבל עתה \nנכנסין ממש תוך פנימיות הז\"א בבחי' מוחין ממש הרי נת\"ל כל תיקון שיש בזו\"ן ונבאר \nעתה תחלה באיזה אופן מלביש ז\"א את א\"א מהטבור ולמטה: \nהנה הכתר דז\"א הוא מהטבור ולמטה עד סיום הגוף הנקרא ת\"ת שהוא עד רישי ירכין וג\"פ \nדנצח דא\"א מתלבשין בקו ימין דז\"א שהוא חח\"ן וג\"פ דהוד דא\"א מתלבשין בקו שמאלי דז\"א \nשהוא בג\"ה שבו ויסוד דאריך אנפין מתלבש בקו האצעי דז\"א שהוא ד\"ת ונוקבא דז\"א יצאה \nמהחזה דז\"א ולמטה כדמיון הז\"א היוצא מא\"א ממש ונמצא שהז\"א מלביש א\"א עד סיום רגליו \nמכל צדדיו ושם ג\"כ מסתיימין רגלי דזו\"נ ושם הוא סיום עולם אצילות אמנם רגלי עתיק \nהב\"פ תחתונים שבו שהוא פרק תחתון דנצח ופ\"ת דהוד דעתיק אלו נכנסים יותר למטה \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "ועומדים בגבול עולם הבריאה אשר הוא למטה מעולם אצילות ועומדין שם בבחי' דדי בהמה \nכנ\"ל באורך (ואפשר לומר כי לא היה כך אלא קודם תיקון אצילות כנזכר כאן ואחר התיקון \nלא הוצרך זה וחזר עתיק לאסוף רגליו למעלה בהשוואה א' עם רגלי א\"א): \nהג\"ה וז\"ס שארז\"ל עתיד הקב\"ה להנחיל לכל צדיק ש\"י עולמות והענין כי א\"א הוא בחי' \nהכתר של כללות עולם האצילות כנודע והנה א\"א זה יש בו תר\"ך אורות כמנין כת\"ר כמ\"ש \nבס' הבהיר והנה צדיק עליון הוא ז\"א ולוקח מחצית הכתר שהוא מלביש לא\"א מהחציו ולמטה \nוהנה מחצית הכתר הוא ש\"י ואלו הם ש\"י עולמות שהוא הצדיק שהוא ז\"א עיין פ' תרומה \nדקס\"ו במאמר זה שביארנו שם: \n \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "שער יז פרק ב מ\"ת\nונבאר עתה בחי' זמן העיבור של זו\"נ איך היה וכבר נת\"ל כי נעשו מב' בחי' שהם ז\"ת \nדמ\"ה וז\"ת דב\"ן זולת הכתרים הז'. ונבאר סוד העיבור ונאמר כי הנה אחר שנתקנו או\"א \nנשארו עתה בחי' ז' מלכים שמתו ועדיין היו בלי תיקון ואמנם הם בחי' ז\"ת דב\"ן כנודע \nגם אז היה עדיין א\"א בלתי התלבשות מטבור ולמטה עד סיום רגליו והיה מגולה מבלי לבוש \nוכדי לתקן הז' מלכים שמתו אשר מהם נעשה זו\"נ הנ\"ל היה צריך שיהיה בסוד העיבור בתוך \nאמא וז\"ס העיבור. הנה תחלה אסף א\"א את רגליו ר\"ל כי נה\"י שלו שעדיין היו מגולין \nכנ\"ל נתעלו למעלה עד הג' אמצעית חג\"ת דא\"א עצמו המתלבשים תוך או\"א מקודם זה כנ\"ל גם \nעתיק התחיל לאסוף ב' פרקין האמצעים שלו (על גבי) ב\"פ הראשונים דנ\"ה שלו והיו \nמלובשים ב\"פ עליונים תוך ב\"פ אמצעים אבל היסוד דעתיק אינו צריך לעלות כי הוא מסתיים \nלמעלה בחזה דא\"א ואח\"כ הלבישו החסד והגבורה וחצי ת\"ת העליון דאריך אנפין לאותן ב\"פ \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "אמצעים דנ\"ה ואת היסוד דעתיק ואח\"כ הלבישו נ\"ה דא\"א לח\"ג שלו עצמו וחצי ת\"ת התחתון \nשבו הלביש את חצי העליון והיסוד דא\"א הלביש אח\"כ את חצי ת\"ת תתאה שבו ועלתה העטרה \nאל יסוד שבו והלבישה את היסוד עצמו שבו ואח\"כ עלו חג\"ת דז\"א והלבישו לנ\"ה ועטרת \nהיסוד דא\"א ואחר כך עלו נה\"י דז\"א והלבישו לחג\"ת דז\"א עצמו ואח\"כ עלתה הנוק' שהיא \nהמל' בסוד העטרה והלבישה את היסוד דז\"א ונמצא שעלו בחי' זו\"ן למעלה ונמצא ז\"א כלול \nג' גו ג' שהם ו\"ק שבו ג' כליל בג' ונרמז זה פ' בשלח ד\"ן ע\"א בתוספתא ג' רוחין \nדכלילין בג' הוי שקיעין כו' ונודע כי ז\"א הוא בחי' רוח והמל' נקראת אבן וזהו אבנין \nשקיען ודי בזה. ועתה יתבאר איך נתלבשו גם הם תוך או\"א והוא כי אחר כל הנ\"ל הלבישו \nאו\"א ויש\"ס ותבונה את כל הבחי' הנ\"ל כי כבר נת\"ל שאורך אלו הד' פרצופים הם כשיעור \nאורך הנ\"ל שהם חג\"ת דא\"א נמצא כי או\"א נשארו כמו שהיו בראשונה תמיד לפי שהם קצרי \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "קומה כנ\"ל אבל עתיק וא\"א שהם ארוכים הוצרכו לעלות קצוותם התחתון ולכלול אותן \nבקצוותן העליון והנה גם זו\"ן היו יכולים לישאר שם כמו שהוא ולא להלביש קצוותם \nהתחתון בעליון כי אורך הו\"ק אינם כ\"כ גדולים וא\"כ למה הוצרכו לכלול ולהיות בחי' ג' \nכליל בג' ואמנם תשובת שאלה זו נתבאר באריכות כי הכוונה היתה לקבצם ולקשרם יחד שיהיו \nרה\"י באחדות ולא ר\"ה דרך פירוד כי זו היתה סבת מיתת המלכים בראשונה ובזה נמצא כי \nזו\"ן הם עומדין באמצע בין נה\"י דא\"א ובין פנימית או\"א ואז היו שם בתוך פנימית או\"א \nבסוד עיבור כדרך הולד הניתן במעי אמו ואין תימא בזה אם או\"א שהם יותר עליונים \nורוחניים מלבישין לזו\"ן בתוך מעיהם ופנימותן כי כן צריך לצורך העיבור בהכרח ועוד \nכפי האמת אין זה חציצה והפסק בין א\"א לאו\"א לפי שזו\"ן הוא קטן מחד בערכם ובפרט עתה \nשאין לו י\"ס רק ו\"ק בלבד ואפילו אלו הו\"ק אינן מתפשטין רק ג' כליל בג' כנ\"ל נמצא \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "שמקום ומצב ומעמד הז\"א אינו רק בחצי ת\"ת התחתון דאמא אשר שם מקום הריון ועיבור הולד \nאבל בכל שאר הפרצוף אין שום הפסק בין או\"א לא\"א ואין זו נקרא חציצה והפסק. והנה ע\"י \nכל הכללות והתלבשות הנ\"ל נמצא שעתה יש אורות רבים וכפולים בתוך או\"א וא\"כ אע\"פ שהיה \nהז\"א נתון בתוכם והיה מפסיק בינם לבין א\"א אין זה מעלה ומוריד נמצא עתה כי נצח וחסד \nוחצי ת\"ת וחצי יסוד וחצי מל' של ז\"א נתונים מצד ימין בתוך אבא וחצי האחר נתונים בצד \nשמאל תוך אמא אמנם אח\"כ כולם מתקבצין במעוי דאמא ואבא נותן המחצה שלו במעי דאמא כי \nשם הוא מקום העיבור האמיתי וכמ\"ש בע\"ה. ונחזור לענין כי הנה מכח עליית כל האורות \nהנ\"ל וכללותן למעלה וכן מכח עליית ב\"פ האמצעיים דנ\"ה דעתיק למעלה בב\"פ קדמאין נוסף \nשם אור גדול ועצום ואין בו כח ביסוד דעתיק לסבלו כי הוא צר מאד ואז נבקע ונסדק \nמלמעלה למטה לארכו ויצא האור לחוץ ואז חכמה ויש\"ס העומדין בימין מתחברים ונעשו \n", "en": ""}, {"index": 19, "he": "פרצוף אחד בלבד וכן אמא ותבונה שבצד שמאל נעשו פרצוף אחד לבד כי עתה אורות היסוד \nשוין בענין גילוי בהשוואה א' ואין עתה כסוי וגלוי הגורם חילוק פרצופים ועתה אין שם \nרק ב' פרצופים לבד אחד מאבא ואחד מאמא ושיעורם למעלה מן הגרון עד למטה בטבורא דא\"א. \nוזכור הקדמה זו כי בכל פעם שרוצין או\"א להזדווג לצורך מוחין לז\"א נעשה הכל פרצוף \nאחד לבד לאבא ויש\"ס ופרצוף אחד לבינה ותבונה וזכור זה לכל המקומות שתצטרך להקדמה \nזו: \n \n", "en": ""}]}
