{"bookId": "kabala-a9460fdaceb6", "part": "1", "torah": "51", "title": "ספר עץ חיים — שער יז פרק ג מ\"ב", "hebrewTitle": "שער יז פרק ג מ\"ב", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-a9460fdaceb6/1/51/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-a9460fdaceb6/1/51/", "segments": [{"index": 1, "he": "שער יז פרק ג מ\"ב\nז\"א בירר ו\"ק דמ\"ה ונעשים דכורא ובירר מן ב\"ן ו\"ק זולתי הכתרים והיא מל' שבו ונוק' \nביררה הז' דמ\"ה והז' דב\"ן זולת הכתר והמוחין שלהם הם ב' בחי' נה\"י דאו\"א ואבא הזריע \nד' מוחין משלו משם מ\"ה ואמא הזריע ד' מוחין משלה משם ב\"ן ואח\"ר נתחלפו באופן זה \nחכמה דמ\"ה וחכמה דב\"ן הם חו\"ב דצלם דאבא בינה דמ\"ה ובינה דב\"ן הם חו\"ב דצלם דאימא \nוחסדים דמ\"ה וחסדים דב\"ן הם דעת הכולל חו\"ג דצלם דאבא וגבורה דמ\"ה וגבורה דב\"ן הם \nדעת הכולל חו\"ג דצלם דאמא. והטעם כדי שיהיה צלם דאבא חו\"ב זכר ונוק' מ\"ה וב\"ן וכן \nהצלם דאמא חו\"ב זכר ונוק' מ\"ה וב\"ן וכן חו\"ג דצלם דאבא זכר ונוקבא מ\"ה וב\"ן וכן \nחו\"ג דצלם דאמא זכר ונוקבא מ\"ה ובן דאל\"כ איך יזדוגו זכר (עם) זכר ונוק' עם נוק' \nוהבן זה נמצא כי כיון שז\"א מלביש לבדו לכל נה\"י דא\"א אשר שם החו\"ג דימין ושמאל ע\"כ \nלקח הז\"א לבדו חו\"ג חו\"ב דמ\"ה וב\"ן בזכר ועד\"ז בנקבה כי היא מלבשת לז\"א המלביש את \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "ב' צדדי א\"א באופן כי אין בכל הי\"ס מי שיהיה בו מ\"ה וב\"ן בזכר ומ\"ה וב\"ן בנוק' כי \nאם זו\"ן לטעם הנ\"ל. ועוד ט\"א עם הנ\"ל כי בכל בחי' דעתיק וא\"א ואו\"א נתוסף בו שינוי \nא' בענין הזכר ונקבה שבהם וע\"כ השינוי שנתוסף בזו\"ן הוא זה כי כל אחד משניהן כלול \nממ\"ה וב\"ן. ועוד ט\"א כי למעלה אין ניכר רק זכר לבד והנוק' כלולה בו וע\"כ המוח של \nהזכר מ\"ה לבדו ושל נוק' ב\"ן לבדו אך או\"א זכר ונקבה גמורים בפרצופים גמורים נפרדין \nוכ\"א צריך לתת מחלקו לכל אחד מבניו לבן ולבת וע\"כ הבן שהוא ז\"א יורש או\"א ולקח מ\"ה \nוב\"ן ונקבה יורשת או\"א בסוד ויבן ה' אלהים את הצלע ולקחה מ\"ה וב\"ן ועיין פ' פקודי \nדרכ\"א ונשא דף קכ\"ח ותבין איך הז' מלכים הם זו\"ן דב\"ן. ואח\"כ יצאו ז' מלכים אחרים \nדמ\"ה והם זו\"נ דמ\"ה ונקרא הדר שהוא ז\"א דמ\"ה שהם ו' מלכים ומהיטבאל נוק' דמ\"ה וע\"י \nאלו נתקנו ז\"ת וכללות ז' אלו דמ\"ה נקרא הדר ומהיטבאל. ונלע\"ד ודאי שיצאו י' דמ\"ה \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "אלא כיון שעיקר התיקון הוא אל ז' מלכים דב\"ן לבד לכן נזכרו בשם שבע אבל ודאי היו \nכלולים מי\"ס כי גם ג\"ר שהם עתיק וא\"א ואו\"א נתקנו ע\"י שם מ\"ה כנ\"ל. גם תירוץ אחר \nכמ\"ש שם בנשא קכ\"ב בפי' כי ז' מלכים היו בא\"א וז' מלכים בז\"א וז' מלכים בנוק' וא\"כ \nהז' הנ\"ל ר\"ל הז' שבכל בחי' מהג' אלו א\"כ גם בא\"א היו בו הז' מלכים קדמאין בז\"ק שלו \nובאו הז' אחרים דמ\"ה לתקנם וכן בזו\"נ א\"כ גם מכאן ראיה אל הנ\"ל כי בז\"א לבדו יש מ\"ה \nוב\"ן וכן בנוק' לבד יש מ\"ה וב\"ן גם ממקום אחר תבין איך ז\"א עצמו אחר התיקון לקח ו\"ק \nשל מלכים שמתו שהם ב\"ן וכן הנוקבא נטלה ז' א\"כ ודאי כי ז\"א יש בו מ\"ה וב\"ן וכן \nבנוק' מ\"ה וב\"ן. ודע כי המ\"ה יש בו החו\"ג שהם מ\"ה וב\"ן וכן בב\"ן יש בו מ\"ה וב\"ן \nששהם החו\"ג כי כבר ידעת כי המ\"ה דכללות שהוא הדר כולל ע\"ב ס\"ג מ\"ה ב\"ן וכן הב\"ן \nדכללות כולל ע\"ב ס\"ג מ\"ה ב\"ן שהם המלכים שמתו כנ\"ל. ובפ' נשא קל\"א כתבנו שם כי ד' \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "מיני מלכים היו בא\"א ובאו\"א וזו\"ן וכל בחי' היו ז' מלכים והנה תראה כי ה' פרצופים \nהם ובכל אחד יש בו מ\"ה וב\"ן אמנם פרצוף הא' לבד הוא בלי נוק' והד' פרצופים אחרים \nכ\"א נעשה נקבה לחבירו אע\"פ שיש בכל אחד מ\"ה וב\"ן כיצד א\"א יש בו מ\"ה וב\"ן והוא \nפרצוף אחד שאין כנגדו בת זוג כלל בפרצוף אחד וכן היה בעתיק שהוא למעלה מה' פרצופים \nואינו נכנס במנינם כנודע כי הוא שורש הכל והוא מלכות (נ\"א מלביש) העולם העליון \nהמתלבש בהם אח\"כ פרצוף דאבא הוא חכמה כלול ממ\"ה וב\"ן שהוא אבא ואמא והכל פרצוף א' \nבסוד והבן בחכמה ויש לו פרצוף א' בת זוגו נקרא בינה נכללת ממ\"ה וב\"ן שהוא ישסו\"ת \nושניהן פרצוף א' וכ\"ז הפרצוף הוא בת זוגו לפרצוף העליון דחכמה. אח\"כ הפרצוף דז\"א \nכלול ממ\"ה וב\"ן ויש לו פרצוף אחר בת זוגו הנקראת מל' הכולל מ\"ה וב\"ן וכל זה הפרצוף \nהוא בת זוג לפרצוף העליון שהוא ז\"א וא\"כ אל תתמה אם ז\"א כלול ממ\"ה וב\"ן וכן נוק' כי \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "כך חו\"ב כל פרצוף מה כלול ממ\"ה וב\"ן הנ\"ל והבן זה מאד: \nצמח מכאן משמע כי בכל פרצוף ופרצוף מן הנ\"ל יצא הדר חדש לתקן כל הז' עלאין של כל \nפרצוף ופרצוף: \n \nשער יז פרק ד מ\"ב\nכללים מזו\"ן א. בז\"א יש שם הוי\"ה מ\"ה ונוקבא שם אלהים דההי\"ן גי' צו\"ר ע\"ה והם \nדינין ולהמשיך אור מז\"א אליה צריך להכות בצור ההוי\"ה דז\"א שיכה אור מסוד דהוי\"ה \nדז\"א ויהיה יפ\"י יפ\"ה ק\"ן הפ\"ה הפ\"ו נ\"ה ופ\"ו ופ\"ה הפ\"ה גי' צ\"א גי' צו\"ר ג\"כ ואז \nיוצא הארה לצו\"ר דאלהים דההי\"ן שבמל' וז\"ס והכית בצור ב. מן הפה דז\"א יצאו ז' הבלים \nדקהלת והם מקיפין אל ז\"ת דנוק' דז\"א דוגמת הבל הפה דא\"א המאיר לז\"א כנ\"ל והנה אלו \nההבלים כלול כל אחד מאש רוח מים עפר וכל זה נותן ז\"א לנוק' בהיותן פב\"פ עמו מהחזה \nשלו ולמטה ואלו המקיפים הם בחי' אהי\"ה כי כל או\"מ הוא שם אהי\"ה ולפעמים בעונות \nהתחתונים כשיש שבועות שקר גורם לבטל ממנה (אורות) המקיפים שהם הבל דקדושה וח\"ו \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "כביכול מתלבשת בז' הבלים דקלי' הנקרא הבל ורעות רוח ואלו ז\"ת דנוק' הם ז' הויו\"ת \nשהם כ\"ח אתוון ואח\"כ היא נגדלת יותר למעלה מהחזה דיליה (וע\"י) שנמשכין בה ג' מוחין \nדיליה ממש שהם ג\"ר ואז היה שוה בשוה עמו פב\"פ עד הכתר שבו ואז הז\"א מסתכל עם בחי' \nמצח דיליה במצח דילה ששם המוחין ומאיר במוחין דילה בחי' הסתכלות מצחו לבד ואינו הבל \nכמו הבל היוצא מהפה כנ\"ל רק יוצא אור מתוך מוחין דילי' ובוקע מצחו ויוצאין ואח\"כ \nבוקעים מצחא דילה ונכנסין תוך מוחין דילה ומאירין שם פב\"פ עמה ועדיין אין בה אז רק \nב' מוחין וחצי כי דעתה קלה שהוא חצי הדעת שהוא עטרא דגבורה נוק' ואח\"כ מזדווג עמה \nובביאה ראשונה יהיב בה רוחא כנודע שהוא ב\"ן דההי\"ן ונתוסף אז שם ב\"ן בדעת דנוקבא \nונשלמו ג' מוחין שלמים בה ובכח זה הב\"ן היא מעלה מ\"ן וכשיש עונות למטה אין הקלי' \nשולטין בג' מוחין דילה כמו ששלטו באו\"מ דז\"ת דילה רק שהארת ג' מוחין דילה נמנעין \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "ומסתלקין ואין המוחין דז\"א מאירין בה דרך המצח. והנה הז\"ת הם ז' הויות שהם כ\"ח \nאותיות כנ\"ל והמוחין הם ו' אורות שהם ג' מוחין דידה ומקבלין הארה מג' מוחין דיליה \nדרך המצח כנ\"ל והנה ו' וכ\"ח הם ד\"ל שהם במל' כנודע. גם בחי' אחרת שכל קומתה עם \nהמוחין דילה הם כח\"ב חג\"ת הרי ו\"ס וכ\"ח כמנין ד\"ל וכ\"ז בבחי' מילוי אדנ\"י כי מילוי \nהמילוי הוא ד\"ל אותיות והוא ג\"כ חילוף שם אהי\"ה בוכ\"ו שבמלכות כנודע ועולה ד\"ל והוא \nג\"כ שם אגל\"א שבמל' כי ג' שמות אלו מורים על המל' בהיותם פב\"פ עם ז\"א כמבואר בברכת \nאבות ובאתה גבור: \n \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "שער יח פרק א מ\"ת\nהשער השני שער רפ\"ח ניצוצין ובו ו' פרקים: \nועתה צריך שנבאר באיזה אופן היה עיבור ז\"א בתוך פרצוף זה הכולל בינה ותבונה כנ\"ל. \nומתחילה צריך שנבאר ענין ג' בחי' אלו שיש אל ז\"א ולכולם צריך תיקון על ידי עיבור \nזה. הא' הוא בחינת אורות של המלכים שנסתלקו מהכלים ועלו למעלה ומתו הכלים וירדו \nלבריאה. הב' הוא בחי' רפ\"ח ניצוצין של אור שנשארו בתוך הכלים בהיותן שבורים כדי \nלהחיותן חיות מצומצם כדי שעי\"כ יהיה בהם מציאות לחזור ולהתתקן ולהחיות ע\"י עיבור \nואל תתמה מזה כי כן האדם התחתון בעה\"ז אחר שמת ויצאה נפשו ממנו נשאר חלק מנפשו בתוך \nהגוף כדי שעל ידי זה יוכל לקום בתחיית המתים וכמ\"ש זוהר פ' שלח לך דק\"ע אבל השתא \nפקדונא איהו לנפשא דאיהי משתככא ואשתארת בשכוכי גו גרמי ובג\"כ בריש כל ליליא פקדונא \n(כלילא) דרוחא לנפשא ולא על בשרא. גם בדקס\"ט ענין הבל דגרמי דאשתאר בקברא במעשה \nבעלת אוב בשמואל וז\"ס פסוק והשביע בצחצחות נפשך ועצמותיך יחליץ. הג' הוא בחי' הכלים \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "עצמן שנשברו וירדו לבריאה וכל אלו הג' בחינות צריכין להתתקן על ידי עיבור כמ\"ש. \nותחילה נבאר ענין הרפ\"ח ניצוצין הנ\"ל מה ענינם ואחר כך נחזור אל הדרוש הנ\"ל ובכ\"מ \nשאנו מזכירין בחבורינו זה ענין רפ\"ח ניצוצין הם אלו שנבאר עתה בע\"ה. הנה נת' כי ז' \nנקודות תחתונים הנקראים ז' מלכים שהם בחי' זו\"נ דשם ב\"ן הנ\"ל שיצאו מנקבי עינים \nדא\"ק כאשר יצאו בחי' הכלים תחילה וכאשר יצאו אח\"ך אורות לכנוס בכלים שלהם האלו לא \nיכלו הכלים ההם לסבלם ונשברו וירדו הכלים למטה במקום שהוא עתיד להיות עולם הבריאה \nאח\"כ והאורות נסתלקו ועמדו למעלה באצילות כמבואר אצלינו לעיל באורך וירידה זו נקרא \nמיתה לפי שכל שיוצא מעולמו ויורד והולך לעולם אחר זולתו נקרא אצלו מיתה. והנה אלו \nז' מלכים הם בחי' ז\"ת שהם הנקרא זו\"נ של עולם האצילות וכיון שירדו אל הבריאה נקרא \nאצלם מיתה משא\"כ באחוריים דאו\"א שנפלו ולא מתו כמ\"ש והוא אצלם כדמיון אדם התחתון \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "בעה\"ז כשמת שאז נפרדת נפשו מגופו ונפשו מסתלקת ותשוב למקומה האמיתי אל האלקים אשר \nנתנה וגופו שהוא עפר ישוב אל הארץ ויורד ממדרגתו שהוא בחי' אדם וענין זה נקרא מיתה \nוכך אירע אל המלכים האלו כי נשמתן שהם אורות שלהם עלו אל מקומם הראשון שהוא אצילות \nאמנם גופם שהם הכלים שלהם ירדו לעולם הבריאה ושם היה קבורתם. והנה כמו שגוף האדם \nהתחתון בעה\"ז כשנקבר בקבר נאמר בו ונפשו עליו תאבל ונשאר בו אותו הבחי' של הרוחני \nשל עצמותיהן הנקרא בזוהר הבל דגרמי כנ\"ל כדי שיהיה לו איזה חיות כדי שיוכל להתקיים \nעד זמן התחייה כי אם לא היה נשאר בהם שום לחלוחית לא היו קמים בתח\"ה וזהו ענין \nשארז\"ל יש מי שאינם קמים בתח\"ה לסבת עון כמו עון רבית וכופר בתח\"ה וכיוצא בזה כי \nאותו העון גורם להסתלק רוחניות המלחלח העצמות ההם בקבר ונשארים יבישים ושוב אינן \nיכולין לחיות וז\"ס והשביע בצחצחות נפשך ועצמותיך יחליץ והיית כגן רוה וכמוצא מים \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "אשר לא יכזבו מימיו כי ע\"י לחלוחית ממי האורה (נ\"א מעט והארה) אשר נכנס בעצמות לא \nיכזבו מימיו ויקום בתח\"ה וזה מ\"ש יחזקאל בענין העצמות היבישות ההם שארז\"ל שהיה איש \nא' שבנשך נתן ובתרבית לקח ועי\"כ נתייבשו עצמותיו בלתי שום לחלוחית מצוה ולא קם \nבתח\"ה והנה עד\"ז גם בז' מלכים נשאר בהם קצת רוחניות כדי להחיות את הכלים ההם בזמן \nתחייתם שהוא זמן תיקון האצילות. ודע כלל זה כי כל מה שיש בעה\"ז הכל הוא כדוגמת מה \nשהיה באלו ז' מלכים ואין כל חדש תחת השמש ומיתת המלכים ותיקונם הוא ענין תח\"ה להם \nוכך יהיה לגופים השפלים בעה\"ז לע\"ל והנה הרוחניות הנשאר בהם הנקרא הבל דגרמי הם \nבחי' ניצוצין של האורות העליונים שנשארו בכלים המתים ההם ועיקרי האורות נסתלקו \nלמעלה וקצת ניצוצין מהם נשארו בכלים להחיותן בזמן תיקון של אצילות. והנה מספר \nהניצוצין ההם היו רפ\"ח ניצוצין וז\"ס והארץ היתה תהו ובהו שהם בחי' המלכים הנקרא ע\"ש \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "המל' דא\"ק הנקרא ארץ אדום אשר מתו ונשתברו ונעשו תהו ובהו ונשאר קצת ניצוצין הנקרא \nרוח אלקים מרחפת עליהון ותיבת מרחפת הוא מ\"ת רפ\"ח כי הרפ\"ח ניצוצין היה תוך המתים \nהנ\"ל ופשוט הוא שהאור המעולה עלה למעלה ובחי' הגרועה שבהם הם ניצוצין ההם אשר נשארו \nבתוך הכלים כנ\"ל שהם בחי' דינין גמורים כמ\"ש לכן נבאר תחילה סדר האורות והמדרגות \nומעלתן זה למעלה מזה הנה נודע כי כל האורות של האצילות הם כולם בחינת הויות ונודע \nכי ד' בחי' הוי\"ה הם או הוי\"ה במילוי יודי\"ן שהוא ע\"ב כזה יו\"ד ה\"י וי\"ו ה\"י או \nהוי\"ה דס\"ג כזה יו\"ד ה\"י וא\"ו ה\"י או הוי\"ה דמ\"ה כזה יו\"ד ה\"א וא\"ו ה\"א או הוי\"ה \nדב\"ן כזה יו\"ד ה\"ה ו\"ו ה\"ה. ונבאר עתה בחי' הוי\"ה דע\"ב וממנו יתבאר שאר הויות הנה \nפשוט הוא כי שורש האורות ועיקרן הוא ד' אותיות הוי\"ה פשוטים בלתי מלואים והם בחי' \nעצמות אור ואמנם זהו בהיות האותיות ממש בצורתן אמנם ג\"כ יש בחי' אחרת והוא בהיותן ב\n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "בחי' מספר וחשבון באופן זה כגון אם נאמר ד' אותיות הוי\"ה מספרם כ\"ו ואין ספק כי \nצורת האותיות עצמן הם יותר שורש ועיקר האור יותר מבחי' מספרם וחשבונם והנה כל זה \nבבחי' הפנים כי גם יש בהם בחי' אחוריים של האורות וגם בהם יש ב' בחי' הנ\"ל שהם צורת \nהאותיות כמו שהם או בחי' מספרם. גם יש בחי' אחרת והוא ד' אותיות השם בהיותן במילוי \nכי אז הם בחי' דינין כי מילוי גי' אלהים ועוד כי שורש הוי\"ה הם ד' אותיות עצמן אבל \nמלואם הוא ביאור הוי\"ה ויציאת אורותיהן לחוץ וגם בבחי' המילוי יש בהם בחי' אותיות \nבעצמן ובחי' מספרם וכיוצא בזה בחי' רבות לאין קץ במילוי ובמלוי המילוי וכו' עד אין \nקץ: \n \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "שער יח פרק ב מ\"ת\nונבאר סדר מדרגתן בקצרה זה למעלה מזה א. הנה העיקר והשורש לכל הם אותיות הוי\"ה \nבעצמן ובצורתן ב. מדרגה ב' הוא אחוריים שלהם בחינת עצמותן וצורתן כזה י' י\"ה יה\"ו \nיהו\"ה והם י' אותיות ג. מדרגה ג' חשבון ומספר ד' אותיות הנקרא פנים שהם בחי' הוי\"ה \nמספרן כ\"ו ד. מדרגה ד' הוא חשבון ומספר י' אותיות הנקרא אחוריים שהוא בחי' היות \nמספרן ע\"ב ה. מדרגה ה' הוא במילוי של השם ונקרא פנים והם יו\"ד אותיות יו\"ד ה\"י וי\"ו \nה\"י בצורתן עצמן ו. מדרגה ו' אחור של המילוי הנ\"ל בבחי' אותיות בצורתן לא בחשבונם \nוהם כ\"ו אותיות יו\"ד. יו\"ד ה\"י. יו\"ד ה\"י וי\"ו. יו\"ד ה\"י וי\"ו ה\"י. ז' מדרגה ז' \nחשבון ומספר י' אותיות המילוי שהוא היות מספרן ע\"ב ח. מדרגה ח' מספר וחשבון כ\"ו \nאותיות האחוריים של המילוי שהוא קפ\"ד ט. מדרגה ט' הוא כ\"ח אותיות המילוי דמילוי \nהנקרא פנים כזה יו\"ד וי\"ו דל\"ת. ה\"י יו\"ד. וי\"ו יו\"ד וי\"ו. ה\"י יו\"ד. י. מדרגה י' \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "הוא אחוריים של המילוי דמילוי והם קנ\"ו אותיות כזה יו\"ד. יו\"ד וי\"ו. יו\"ד וי\"ו \nדל\"ת. יו\"ד וי\"ו דל\"ת ה\"י. יו\"ד וי\"ו דל\"ת ה\"י יו\"ד. יו\"ד וי\"ו דל\"ת ה\"י יו\"ד וי\"ו. \nיו\"ד וי\"ו דל\"ת ה\"י יו\"ד וי\"ו יו\"ד. יו\"ד וי\"ו דל\"ת ה\"י יו\"ד וי\"ו יו\"ד וי\"ו. יו\"ד \nוי\"ו דל\"ת ה\"י יו\"ד וי\"ו יו\"ד וי\"ו ה\"י. יו\"ד וי\"ו דל\"ת ה\"י יו\"ד וי\"ו יו\"ד וי\"ו \nה\"י יו\"ד יא. מדרגה י\"א מספר וחשבון כ\"ח אותיות מילוי המילוי דפנים יב. מדרגה י\"ב \nמספר וחשבון קנ\"ו אותיות אחוריים מילוי המילוי ועד\"ז תלך עד אלף אלפים מדרגות לאין \nקץ ע\"ד הנ\"ל וכיוצא. והנה זהו שבארנו הוא בהויות דע\"ב וכיוצא בזה בהויות דס\"ג \nובהויות דמ\"ה ובהויות דב\"ן וכן בכל השמות וכינוים שבעולם. והנה כל מדרגה הקודמת \nלחברתה הוא מעולה ממנה ואורה גדול מאור המדרגה אשר תחתיה וא\"כ כשירדו הניצוצין \nבודאי שהיותר תחתון הם נשארו בכלים כנ\"ל. ודע כי לא כל הבחי' שוין כי הנה שם ע\"ב \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "גדול במעלה מכולם ותחתיו במדרגה שם ס\"ג ותחתיו במדרגה שם מ\"ה ותחתיו במדרגה שם ב\"ן \nופשוט הוא כי כל הוי\"ה מאלו הד' יורדין מהם בחי' נצוצין להחיות הכלים וניצוצי הויות \nדע\"ב ירדו בכלים דע\"ב וניצוצי דס\"ג ירדו בכלים דס\"ג כו' והוא כי אין כח בניצוצי \nדהוי\"ה זו להחיות כלים דהוי\"ה אחרת לכן לא ירדו כל הניצוצין משם ב\"ן הגרוע מכולם \nלהחיות הכלים אמנם מכל הוי\"ה והוי\"ה ירדו ממנו ניצוצין להחיות הכלים שלה אלא שמה \nשירד מהוי\"ה דע\"ב היו הניצוצין הגרועים מכולם אשר בשם ע\"ב וכן הניצוצין שירדו משם \nס\"ג הם הגרועות מכולם אשר בשם ס\"ג להחיות הכלים שלה וכיוצא בזה בכלים האחרים. גם \nצריך שתדע כי מספר ניצוצין שירדו מכל הוי\"ה מאלו ד' אינם שוין לפי ששם ע\"ב עליון \nשבכולם לא היתה בו כ\"כ שבירה גדולה כמו בס\"ג וכיוצא בזה בשאר ובודאי כי משם ב\"ן \nירדו יותר ניצוצין מכל השאר וממ\"ה פחות מב\"ן ומס\"ג פחות ממ\"ה ומע\"ב פחות מס\"ג וטרם \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "שנבאר מספר כ\"א ואחד צריך שנקדים הקדמה א' והוא זה. דע כי כאשר יצאו הי' נקודים \nמנקבי עינים דא\"ק כנודע הנה בצאתן הניחו רושם שלהם בעולם אצילות והוא מנקודת הכתר \nשלהם נעשה ממנה אח\"כ כששנתקן עולם האצילות בחי' פרצוף א\"א ומנקודת חו\"ב נעשה ב' \nפרצופים או\"א ומן חסד עד היסוד שבהם הם ו\"ס נעשו פרצוף ז\"א ומן י' נעשה פרצוף נוק' \nדז\"א ואמנם כאשר היה אח\"כ זמן התיקון אשר אז הלבישו זה לזה כנ\"ל באורך ולא הונחו \nבמקומם הראשון ממש אמנם היה באופן אחר. והוא כי הנה נודע כי א\"א מתפשט עד סיום \nאצילות ממש ומהראוי היה שאו\"א יהיו למעלה במקום חו\"ב דא\"א כי הרי הם חו\"ב אבל לא כך \nהיה אלא שהלבישו את חו\"ג דא\"א וכן מהראוי היה שז\"א אשר בחינתו ו\"ק מחסד עד יסוד \nילביש ו\"ק דא\"א ולא כך היה אלא שאינו מלביש רק מחצי ת\"ת דא\"א ולמטה כנ\"ל ואמנם נוק' \nדז\"א נשארה במקומה הראשון והוא שהיא מלבשת את המל' דא\"א. כלל העולה מכל זה כי שם \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "ע\"ב אשר מקומו בחכמה ושם ס\"ג אשר מקומו בבינה ירדו למטה ולא הלבישו אלא את חו\"ג \nדא\"א ונמצא כי שם ע\"ב בחסד ולכן חסד גימ' ע\"ב ושם ס\"ג בגבורה ושם מ\"ה בחצי ת\"ת \nונה\"י בלבד עם היותו כולל ו\"ק גמורים הרי איך הז\"א שהוא בחי' ו\"ק דאצילות שהם בחי' \nשם מ\"ה הוא שם בחצי ת\"ת דא\"א (מ\"מ די לו לסבת גודל אצילות שכל בחי' שם מ\"ה הושם \nבחצי ת\"ת דא\"א ומנה\"י בלבד ושם ב\"ן הוא במל' לבדה) והנה נתבאר איך כל הד' הויות ע\"ב \nס\"ג מ\"ה ב\"ן כולם הם בז\"ת דא\"א לבד והרי נתבאר הקדמה א' הנ\"ל ועתה נבאר הסדר שלהם \nהנה מהוי\"ה דע\"ב אשר בחסד האורות שלו שעלו למעלה באצילות כשנשברו הכלים היו ו' \nמדרגות הראשונות ושאר המדרגות מן הז' ואילך והוא בכלל שהוא חשבון ומספר י' אותיות \nהמילוי שהם גי' ע\"ב ומשם ואילך כולם ירדו בבריאה עם הכלים בסוד הניצוצין ופשוט הוא \nשכל המדרגות שלמטה ממנו נכללין בה ואינם נחשבים בה כדבר בפ\"ע ולכן אינה עולה במספר \n", "en": ""}, {"index": 19, "he": "ולכן אינו נחשב רק מדרגה זו בחי' מספר י' אותיות המילוי שהוא גי\n' ע\"ב וכל שאר הניצוצין שלמטה מהם נכללין באלו ע\"ב וכבר נת\"ל במקומות רבים כי מציאת \nמספר רפ\"ח ניצוצין הם ד' בחי' ע\"ב שירדו מאלו הד' הויות וכולם יחד הם רפ\"ח ניצוצים. \nוהנה נתבאר ע\"ב ניצוצין שירדו מכלל הרפ\"ח ניצוצים והם מהוי\"ה ראשונה דע\"ב ומשם ס\"ג \nשהוא יותר תחתון משל ע\"ב לא עלו האורות שלו באצילות רק ד' מדרגות הראשונים בלבד \nנמצא כי ירדו בבריאה ב' מדרגות אחרות יותר עליונים שהם י' אותיות דמילוי הס\"ג ובחי' \nהאחור שלהם שהם מדרגה ה' וז' וכאשר נמנה בחי' המדרגה הה' שהם י' אותיות דמילוי ס\"ג \nבבחי' אותיות עצמן ונמנה גם מספרם שהוא ס\"ג הרי ע\"ג ניצוצין שירדו משם ס\"ג ומשם מ\"ה \nשהוא הת\"ת ירדו ב' מדרגות עליונים יותר לפי שהוא גרוע במעלה מן ס\"ג ולא עלו באצילות \nרק ב' מדרגות ראשונים לבד וכל השאר ירדו בבריאה נמצא כי הניצוצין שלהם הם ע\"א \n", "en": ""}, {"index": 20, "he": "ניצוצין כ\"ו ומ\"ה ופי' כי מספר ד' אותיות הפשוטים הם מספר כ\"ו ומספר י' אותיות \nמילוי הם מ\"ה והנה כ\"ו ומ\"ה הם ע\"א ניצוצין הרי הם ג\"פ ע\"ב ומשם ב\"ן ירדו כל \nהמדרגות חוץ מן העליונה והראשונה לפי שלהיות בחי' ב\"ן מל' והיא תחתונה מכולם היה בה \nשבירה יותר מכום שלמעלה ממנה ולא עלו ממנה רק ד' אותיות פשוטים בבחי' אותיות עצמן \nוכל השאר ירדו לבריאה וז\"ס שאנו אומרים בכ\"מ כי המלכות נשארה באצילות בבחינת נקודה \nא' בלבד וכל השאר נתמעט ממנה וירדו אל הבריאה והבן זה כי הנה נקודה ההיא היא בחי' \nמדרגה ראשונה שבכולם בלבד ואמנם מספר הע\"ב ניצוצין שירדו ממנה הם בחי' המספר \nוהחשבון של י' אותיות דאחור דב\"ן ולא הפנים דשם עצמו שהוא מדרגה א' רק אחוריים שהם \nגימ' ע\"ב הרי ד\"פ ע\"ב שירדו מן ד' הויות ומספר כולם הם רפ\"ח ניצוצין אלא שיש ביניהן \nהפרש כי אין בחינתם שוין לפי שהע\"ב ניצוצין שירדו משם ע\"ב דיודי\"ן הוא הע\"ב דחשבון \n", "en": ""}, {"index": 21, "he": "ומספר י' אותיות המילוי הזה שזו היא מדרגה הז' ומשם ס\"ג הע\"ב שלו הוא י' אותיות \nוס\"ג שהם ע\"ג והם המדרגה הה' וז' ומשם מ\"ה הע\"ב שלו הוא מ\"ה וכ\"ו שהם גי' ע\"א שהם \nהמדרגה ג' וז' ומשם ב\"ן עצמו הע\"ב שלו הם מדרגה הד': \nונלעד\"ח כי כל אלו ע\"ב ס\"ג מ\"ה ב\"ן כולם הם בשם ב\"ן הנ\"ל שהוא כולל י' נקו' והוא \nמתחלק לד' הויות אלו כמבואר אצלינו (כי כל הד' הויות כל א' מהד' כוללת כל הד' \nכנלע\"ד): \n \n", "en": ""}]}
