{"bookId": "kabala-a9460fdaceb6", "part": "1", "torah": "61", "title": "ספר עץ חיים — שער כב פרק ב מ\"ק", "hebrewTitle": "שער כב פרק ב מ\"ק", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-a9460fdaceb6/1/61/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-a9460fdaceb6/1/61/", "segments": [{"index": 1, "he": "שער כב פרק ב מ\"ק\nונחזור לענין כי הלא בדוגמא מ\"ש בז\"א כן הוא בצדיקים שהולכים וגדלים ותחלה יש להם \nנשמה ומוחין דאלקים דעיבור ואח\"כ דקטנות ואח\"כ דגדלות וכל זה בסוד הנוקבא ואח\"כ \nגדלים עד\"ז הנזכר בז\"א ואח\"כ גדלים עד\"ז באמא ואח\"כ באבא ואח\"כ בא\"א ואח\"כ בעתיק \nוכו' וכ\"ז בעשיה וכעד\"ז ביצירה ואח\"כ בבריאה ואח\"כ באצילות והדבר מובן מאליו וא\"צ \nלהאריך לפרט פרטי הדברים. וז\"ס משה שבעת לידתו נקרא משה והוא ע\"ש שהיו שלימים בו כל \nד' אלקים של מוח עיבור ונולד שלם עמהם ולכן משה גימ' ד' אלקים. אמנם בגדלות נקרא \nמשה ע\"ש יסוד דאו\"א דגדלות שהם קפ\"ד וקס\"א שהם גימטריא משה כמבואר אצלינו ועכ\"ז \nמצינו לו ז' שמות וזה ע\"ש סדר המעלות שלו וז\"ס ראה נתתיך אלקים לפרעה כי מן סוד \nאלקים הוא ומבחי' ההוא דקטנות ניתן אלקים לפרעה ובפרט שאז בגלות מצרים היה ז\"א ג' \nגו ג' שהוא סוד העיבור כמבואר אצלינו בסוד ליל פסח ובפרט שגם פרעה נמשך מג' אלקים \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "אלו דקטנות כמבואר בסוד חלום שר המשקים ושר האופים ע\"ש. גם בשמואל מצינו ענין זה \nשאמר הכתוב ומעיל קטן תעשה לו אמו והענין בסוד ראיתי אלקים עולים מן הארץ והוא עוטה \nמעיל. והענין סוד נפלא דע כי ראינו כי הבעלת אוב העלתה את שמואל וראוי לפקוח עיניך \nאיך אפשר שאיש גדול כשמואל הנביא שהיה שקול כמשה ואהרן ובעלת אוב תעלה אותו בכשפיה \nובטומאתה להמשיך נפשו אל הטומאה ולהעלותו במציאות אובי טמיא וזה תבין במ\"ש כי הצדיק \nעולה במדרגות הנשמות הנ\"ל ותחלה כשהיה בן ב' שנים עשתה לו אמו מעיל קטן וכבר ידעת \nכי בהיותו בן ב' שנים העלתו אמו והורה הוראה כמארז\"ל שעלי היה רוצה להרגו על שהורה \nבפני רבו ומזה תבין רוב חכמתו כי בהיותו בן ב' שנים זכה אז להורות הוראה להיות לו \nמוחין דקטנות שלימים וזהו מעיל קטן וגו' שכל סוד הקטנות הוא מוחין דאלקים וכנ\"ל \nבסוד יוסף שהוא סוד ג' אלקים פשוט ומילוי ומילוי דמילוי שהם ב\"ן אותיות וג\"פ ב\"ן \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "גימטריא קנ\"ו כמנין יוסף וג' אלקים עצמן בכללות הוא גימטריא קטן ולכן יוסף נקרא ג\"כ \nקטן כי הלא ג' אלקים אלו ברדתן אל היסוד כמ\"ש אז נקרא קטן ועיין למטה. ונחזור לענין \nכי סוד הקטנות הוא היניקה כי כן שמואל השלים לו אז ב' שנים של היניקה והיה לו סוד \nהקטנות ההוא וז\"ס ומעיל קטן וגו' כי סוד מעיל זה הוא סוד שאנו קורין חלוקא דרבנן. \nאמנם לא היה מכסה את הראש רק הגוף לבד וזהו פי' מעיל כי הוא לבוש אל הגוף שהוא ו\"ק \nנמצא שהוא סוד היניקה שאין לז\"א אז רק ו\"ק וז\"ס ומעיל קטן ואמו הוא סוד אמא עלאה \nאשר היא מתפשטת נה\"י שלה ונכנסת ברישא דז\"א עם המוחין דקטנות כנ\"ל וזהו תעשה לו \nאמו. וכבר ידעת ענין חנה אם שמואל שהיא סוד אמא עלאה כי כן חנה גימ' ס\"ג שהוא שם \nהבינה ושמואל נגד ז\"א וז\"ס ומעיל קטן על נכון והנה מעיל גימטריא קנ\"א שהוא אהי\"ה \nדהי\"ן שהוא סוד נה\"י של בינה המלבשת את המוחין ונקרא אהי\"ה דההי\"ן. ואמנם אח\"כ \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "שמואל עלה במדרגה עליונה יותר והיה שקול כמשה ואהרן וג' אותיות שמ\"ו משמואל גימט' \nמשה ע\"ה ולהיותן מוחין דקטנות וגם הם סוד אלקים לכן כל אחיזת החיצונים וקיומם הם \nבמוחין אלו דקטנות ולכן הסט\"א נקרא בשם אלקים אחרים. והנה במות הצדיק הנר\"ן שלו מצד \nאצילות עולין אל אצילות ונשמה שלו דבריאה עולה לג\"ע העליון ורוח דיצירה בג\"ע הארץ \nונפש דעשיה נשארת בקבר וכשמתעכל הבשר עולה גם הנפש ההיא למעלה ונשארת ההוא הבל \nדגרמי על אינון גרמי דאשתארו בקברא כנזכר פרשה שלח. וסוד הענין כי הנפש שהיא סוד \nמוחין דגדלות שבעשיה היא עולה למעלה אחר עכול הבשר אבל הבל דגרמי שהוא סוד מוחין \nדקטנות מצד אלקים דעשיה שהוא הנפש מצד אלקים וזה נקרא הבל דגרמי נשאר תמיד עד עת \nהתחייה בקבר כי להיותה סוד דינין יש בו תמיד אחיזת הקליפות ואינו יכול להפרד מן \nהגוף לעלות למעלה ובעלת אוב לא יכלה להעלות משמואל רק אותה בחי' דהבל דגרמי. וז\"ס \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "בזוהר פ' שלח על הבל דגרמי ודא איהו אוב להעלות מן הארץ ע\"ש כי הוא סוד הבל דגרמי \nשהוא סוד הקטנות יש כח בקליפות להתאחז בו לכן ראתה את שמואל שהיה עוטה במעיל דימי \nקטנותו לרמז כי לא יכלה להעלות רק אותו סוד מעיל קטן לבד וז\"ש ראיתי אלקים עולים מן \nהארץ כי לא ראתה רק סוד הקטנות שהם מוחין דאלקים. גם בדוד המלך מצינו שנקרא קטן \nודוד הוא הקטן והוא ע\"ד הנ\"ל גם יעקב נקרא קטן בנה הקטן והוא מוחין דעיבור כנ\"ל כי \nהוא ב' אלקים שבו (של העיבור) הם מוחין רק שהם כפולים. אמנם ב' אלקים הם גימטריא \nעק\"ב ועם י' אותיותיהן גימטריא יעקב ועיין מ\"ש בפסוק וידו אוחזת בעקב עשו. ונחזור \nלענין כי הלא אין בקטנות בזמן העיבור רק ב' אלקים כי אין לו בחי' הדעת וטעם הדבר \nהוא עם מה שכתבתי כי בחי' מוחין דעיבור הם מתלבשין בנה\"י דחיצוניות של בינה ומבשרי \nאחזה אלוה. והענין כי בסוד הרחם של האשה שהוא מקום היסוד שלה יש בו ג' בחי' א' של \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "עור ב' בשר, ג' יותר פנימי בפנימית הרחם ועור הח\nיצון אינו סתום ודבוק אלא הוא פתוח מאד כי אינם משיקים צידי העור זה ע\"ז. אך הב' \nשהם סוד הבשר הם סוגרים הרחם ונושקים שפת הרחם זה עם זה ואין להאריך במקום שאמרו \nלקצר. ואמנם בסוד העיבור אין לו מוח של דעת כי אין מקום קיבוצו אלא ביסוד החיצון \nשהוא העור ולפי שאותו העור הוא פתוח ואינו יכול לקבל ולסתום בתוכו הדעת כי אין בו \nבית קיבול לקבלו. לכן אין הדעת נמצא בקטן בעת העיבור. אמנם טעם הדבר בעצמו למה אין \nשם בחי' יסוד סתום כמו בב' בחי' הפנימי הטעם הוא שכבר ידעת כי הסט\"א כל אחיזתן הוא \nבנוקבא ובפרט כל חשקם ותאותן הוא לבא לינק מן היסוד שלה כי שם מוצא כל השפע והקדושה \nוהנה בחי' חיצון (נ\"א שהוא בחי' החיצון) הם דינין גמורים ואם היה שם עור שלם ויסוד \nשלם היו נאחזין שם החיצונים לינק מן אותו היסוד החיצוני לכן לא ברא שם הש\"י בחי' \nהיסוד כדי שלא יהיה מקום יניקה לחיצונים אך בב' בחי' הפנימים אין חשש אם ינקו משם \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "כי אין להם שם אחיזה ולא יוכלו להניק אמנם באיש אינו כן אפילו עור החיצון שלו הוא \nמכסה את בחי' היסוד שלו לגמרי. ובזה תבין סוד הערלה שבאיש ולא באשה ואדרבה שלכאורה \nהיה נראה שיותר היה ראוי שתמצא הערלה בנקבה מדכורא שכל שליטת ויניקת החיצונים \nבנוקבא הוא לעולם אך היה הדבר להיפך כי באיש אין חשש כ\"כ אם יינקו החיצונים משם כי \nחסדי הזכר דוחין את החיצונים אבל אם היו יונקים מנוקבא היו מחריבין את העולם. ובזה \nתבין סוד פריעת ערלה בזכר הוא שמתחלה כורתים עור החיצון והוא סוד הערלה שמשם אחיזת \nהחיצונים ואח\"כ פורעים עור הבחי' האמצעי שגם הוא סוד אלקים דיניקה והוא דינא אבל \nאין חותכין ומשליכין אותה רק כונתינו לפרוע כדי שיתגלה הבחי' הג' הפנימי שהוא יסוד \nהאמיתי קדשי קדשים ומתגלה דאז אין כח בחיצונים להדבק שם. ובזה תבין למה לא נברא \nהאדם מהול אלא ערל כי הוא מוכרח להיות בו ג' בחי' הנ\"ל אמנם בהולדו שאז מגיע זמן \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "היניקה אז אין לו צורך בסוד עיבור וכורתין אותו ומשליכין אותו להורות שאין זמן \nאחיזת החיצונים ויניקתן מן הדכורא רק בהיותו בסוד עיבור אך מן זמן יניקה ואילך אין \nלהם אחיזה בו ולכן אפילו בזמן היניקה שהוא סוד אלקים ג\"כ כדי שלא ינקו משם פורעין \nאותו כדי שיתגלה הפנימי ומאורו יברחו כל החיצונים כי אינם יכולים לסובלו הרי בארנו \nמצות מילה בקיצור. ונחזור לענין שכיון שבנוקבא אין בה בחי' זו ולכן אין לו בז\"א \nבקטנות בסוד עיבור רק ב' מוחין ג\"כ ואע\"פ שבאבא יש בחי' יסוד אפילו בעיבור כנזכר \nאינה קושיא כי הלא יסוד דאבא לעולם הוא טמיר וגניז באמא ואם האמא אין לה יסוד איך \nיתגלה יסוד דאבא בלתי היות לו מחיצות יסוד אמא לכן ליתא אפילו יסוד דאבא תוך ז\"א. \nוגם הטעם שכיון שאין יסוד אמא בחיצוניותיה אם כן כאשר יזדווג עמה לאפקא מוחין \nדעיבור אל הז\"א אם לא תקדים היא להעלות טפת מ\"נ מסוד הדעת שבה גם אבא לא יוריד טפת \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "הדעת שלו ולכך גם ב' הדעות אין בהם ונמצא שאין לקטן בסוד העיבור רק ב' מוחין דאבא \nוב' מוחין דאמא הם ד' מוחין שהם ד' אלקים. אמנם ביניקה יש לו ג' מוחין דאבא וג' \nמוחין דאמא הם ו' פעמים אלקים והנה הקטן מזמן העיבור כבר יש לו ראש אך סוד הראש הזה \nנמשך מב' מוחין הנ\"ל שהם ב' אלקים א' אלקים דימיני והוא לוקחו בבחי' מילוי יודי\"ן \nגימטריא ש' והב' דשמאל לקחו בבחי' אחוריים שלו והוא גימטריא ר' הרי ר\"ש של ראש וא' \nהוא כללות שם אלקים: \nונלע\"ד ששמעתי שגם ביניקה יש ראש ע\"ש מה שקדם לו בעיבור כי לעולם נשאר ראש זה רק \nנתוסף בו תוספת וגדלות לכן נקרא ראש גם אחר הגדלות אמנם לפענ\"ד ששמעתי שגם ביניקה \nנקרא ראש כנגד ג' אלקים שיש בו והוא ג' אותיות ראש ר' מוח בינה ש' מוח חכמה א' מוח \nדעת כי בדעת אינו ניכר רק כללות א' לבד שהרי בעיבור לא היה ניכר כלל גם שהוא מלא \nבאלפי\"ן כנודע שאלקים של דעת הוא מלא באלפין וזהו א' של ראש. ועיין מ\"ד בסוד ג' \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "ימים של קליטת הזרע ומ' יום של יצירת הולד ושם בארנו איך אלקים של מוחין נעשין ראש \nוגלגלתא אח\"כ נעשין קרומים למוחין דגדלות. והנה לא כל ימי היניקה שוין כי בתחלה \nאינו מדבר כלל ואחר כך מתחיל לדבר מעט מעט והענין הוא כפי מ\"ש בסוד הקדיש וגם בסוף \nהדרוש של אלם מאלקים כי תחלה אינן ניכרים בו רק ג' אותיות אלם ואח\"כ נכנסין בו \nאותיות י\"ה מאלקים ואז מתחיל לדבר ואז יש בו תוספת אחר שמתמלאים אלו השמות של אלהים \nזה ביודי\"ן וזה בההי\"ן וזה באלפי\"ן כי אין ימי הקטנות שוין שהרי גם המוחין דגדלות \nנכנסין בו מעט מעט כמבואר אצלינו בסוד פעוטות מקחן מקח וממכרן ממכר במטלטלין כו'. \nאמנם סוד הפסוק נאלמתי דומיה הנזכר שם בענין המוחין כי הלא בבריאת עולם אצילות הז\"א \nבתחלת אצילותו היה על דרך הנ\"ל אבל עתה האלקים כבר הם שם ואע\"פ שלפעמים הם בסוד אלם \nאינם לבדם כי סוד האלקים כולם כבר הם שם רק שאינם מתגלים ועומדים שני אותיות י\"ה \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "דוממות שם ואינן מתגלין הארתן: \n \nשער כב פרק ג מ\"ק\nאמנם כשבאין ימי גדלות אז נכנסים המוחין דגדלות שהם הויות ומתפשטין בכל הז\"א כנודע \nואז יורדין כל המוחין של אלקים למטה עד היסוד ואמנם סדר ירידתן אינו בפעם אחת רק \nכפי סדר כניסת המוחין דגדלות כך סדר ירידת אלהים דקטנות כיצד הרי בארנו בברכת אבות \nשאין מוחין דגדלות נכנסין יחד רק תחלה נכנסים בק\"ש ו\"ק תחתונים דאמא חג\"ת נה\"י \nבתחלה. ואח\"כ נכנסין חג\"ת ובברכת אבות נכנסין ג\"ר דאמא ואח\"כ נכנסין נה\"י דאבא \nואח\"כ חג\"ת דאבא ואח\"כ ג\"ר כי אין המוחין דאבא נכנסים עד שיכנסו המוחין דאמא כולם \nובק\"ש שעדיין לא נכנסו רק ו\"ק המוחין דאמא אין בהם כח לדחות ולהוריד המוחין דקטנות \nלפי שו\"ק אלו אע\"פ שהן מוחין אינם מוחין ממש רק אותן ג' ראשונות שהם ממש מוחין בראש \nז\"א אך אלו התפשטותן הם בגופא אך מה שאנו קורין אותן מוחין הוא לפי שהתפשטותן נמשך \nמן המוחין וגם לפי שהמוחין של המלכות נמשכין מהם כנודע שמן התפשטות המוחין דנה\"י \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "דדכורא מתמן אתפשט נוקבא מאחוריים ומשם נעשה לה מוחין רק עיקר המוחין הם ג\"ר ולכן \nאין כח בו\"ק לדחות המוחין דקטנות. ועוד סבה אחרת כי אלו הם מוחין דאמא דמינה דינין \nמתערין ובפרט היותן בחי' ו\"ק שיש בהן תערובות דין לכך אינם דוחין האלקים דקטנות שהם \nדין אך כשמתחילין לרדת ג\"ר דאמא עד תשלום כניסת מוחין דאבא אז הוא ירידת מוחין \nדקטנות כי גם ו\"ק דמוחין דאבא הם דוחין האלהים דקטנות להיותן בסוד מוחין דאבא שאין \nבהם שום דין כלל כנודע ובפרט אחר שכבר נכנסו ג\"ר מוחין דאמא. ועתה נבאר הסדר \nכשנכנסין ג\"ר דמוחין דאמא אז מורידין את המוחין דקטנות למטה בגרון דז\"א נמצא שירדו \nג\"ר דקטנות בגרון דז\"א אח\"כ בכניסת ג' תחתונות דמוחין דאבא יורדין מן הגרון אל חג\"ת \nדז\"א עד שליש עליון דת\"ת דז\"א המכוסה ששם הוא סיום יסוד אמא בת\"ת דז\"א כנודע ושם \nהוא תחלת בנין הנוקבא משם ולמטה וכשנכנסין ג' אמצעים (דאבא) אז יורדין בב\"ש ת\"ת \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "דז\"א המגולים וכשנכנסין ג\"ר דאבא אז יורדין מב\"ש ת\"ת אל נה\"י דז\"א ומתקבצים שם כולם \nביסוד דז\"א ועומדין שם ואחר כך ע\"י זווג הם יורדין אל הנוקבא כסדר הנ\"ל אמנם לא כל \nאדם זוכה לזה. ודע כי יש מי שבידו כח במעשיו להוריד האלקים דקטנות מרישא דז\"א עד \nהגרון ויש מי שיוכל לדחותן עד החזה וכן כפי סדר כל המדרגות הנ\"ל. והנה כל כח שכחה \nשיש באדם נמשך לו ממוחין דקטנות אלו ומי שיוכל להורידן ע\"י מעשיו למטה ע\"י שימשיך \nמוחין דגדלות וידחה אלקים דקטנות ויסלקם מז\"א לגמרי אז יהיה לו זכירה נפלאה בתורה \nויבין כל רזי התורה כי כל זכור הוא בדכורא רק אלקים דקטנות מונע ההארה דדכורא בסוד \nזכור ואמנם מי שיורידם גם מנוקבא עד הבריאה זהו ודאי לא יהיה שום שכחה לו ויתגלו לו \nרזי התורה כתקונן. ונבאר עתה סדר ירידתן דע כי בהיותן תחלה ברישא דז\"א אז הם ג' \nשמות אלקים בג' מוחין דז\"א וכבר ידעת כי כל תיבה בת ה' אותיות בונה ק\"ך בתים והנה \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "ק\"ך צירופים יש בשם אלקים ואמנם הם ג' פעמים אלקים ג\"פ ק\"ך הם ש\"ס וה' אותיות אלקים \nעצמן הרי שס\"ה ומכאן הם שס\"ה ימות החמה ועיין מ\"ש בביאור פטום הקטורת בסוד שס\"ה \nמנים כו' ושם ביארנו פי' אחר וגם זה שבכאן אמיתי. אח\"כ ברדתן אל גרון דז\"א שם \nמתמעטין. והענין כי כל דבר עליון כאשר יורד אין כולו יורד רק מתמעט ומתברר והיותר \nמובחר שבו נשאר למעלה כי אינו יכול לירד למטה והשאר נופל ויורד למטה וכן בכאן היותר \nמובחר וזך ורחמים נשאר למעלה עם המוחין דגדלות והשאר יורד למטה. והנה ברדתן למטה \nבגרון (נ\"א מן הגרון) אז נתמעטו והם בין כולם שם א' והוא צירוף א' שהוא ק\"ך צירופי \nאלקים לבדם שהוא השליש ממה שהיה למעלה אח\"כ ברדת המוחין דקטנות ביסוד ז\"א אז שם \nמתמעטין ואין שם רק חציים והם ס' והם סוד הנה מטתו שלשלמה ששים גבורים סביב לה כי \nאלו הם ס' אלקים מצד הגבו' ונקראו ס' גבורים. וכבר ידעת איך המלכות היה אחורי ז\"א \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "נגד נה\"י והה\"ג שלה הם בדעת שלה כנגד היסוד דז\"א ונמצא שהס' גבורים אלו הם נגד מטתו \nשל שלמה והם מגבורי ישראל שהוא ז\"א הנקרא ישראל ולא יעקב והם גבורים מסטרא דדכורא \nולא מסטרא דנוק' ומשם שומרים מטת שלמה שהיא הנוק' ומאירין בה אמנם כל ו\"ק הם מציאות \nאחת כי הכל נקרא גופא ולכן אינם ב' מעוטים דאלהים א' בג' אמצעית וא' בג\"ת כי הכל \nגופא ולא יש רק מיעוט א' שהוא אחרי רדתן אל היסוד סיומא דגופא אח\"כ נדחין יותר \nונכנסין ברישא דנוקבא ושם מתמעטין חציין ונשארים ל' והם סוד שלשים מעלות שהמלכות \nנקנית בהם. והטעם שבכל המדרגות אינם מתמעטין רק חציין ובגרון דז\"א לא נשארו רק שליש \nא' כי הוא מקום צר מאד ואח\"כ יורדין אל יסוד נוקבא ואינם על דרך ירידת ז\"א שיורדין \nומתמעטים מיעוט א' בגרון כו' אך סדר הירידה מג\"ר לגרון ומשם לג' אמצעית ומשם לג\"ת \nנוקבא ואפשר דהוי ע\"ד דכורא ואיני זוכר אך בענין המיעוט אין בנוקבא רק ב' מיעוטים \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "א' ברישא וא' ביסוד דילה סיומא דגופ\nא. אמנם כל הה\"ג שלה הם ביסוד שלה כנודע ואלו אלקים דקטנות מתערבין עמהן ואז הם שם \nחציין שהיו מתחלה ברישא ואינם רק ט\"ו והם סוד י\"ה וז\"ש במ\"א שהיסוד נקרא י\"ה. אח\"כ \nיורדין בראש הבריאה ושם הם שליש לבד כי לפי שירדו מאצילות לבריאה אז נתמעטו ב\"ש \nונשארו ה' לבד אמנם זהו ה' אותיות של אלקים וז\"ס בראשית ברא אלהים כי אלהים הוא \nבבריאה גם ז\"ס אלהים גימטריא הכס\"א כנזכר בתקונים ורמזו וכוונו לשם זה כי הלא \nהבריאה הוא סוד הכסא שהוא סוד אלקים כנ\"ל ומשם ולמטה אין שום ירידה אחר ששרשם באצי' \nא\"א להם לירד יותר אלא בראש הבריאה ואינן יורדין ירידה אחרת כלל ואשרי מי שיוכל \nלהורידן עד כאן כי גדלה מעלתו לאין קץ. גם תראה כי אחר שהם ה' כחושבן ה' אותיות \nאלקים שהוא השורש שלהם אין להם עוד מיעוט. והנה כשירדו אלקים דקטנות אל ג' אמצעית \nדז\"א אז נעשו ב' הידים דז\"א מבחי' ב' שמות דאלקים כי כפי הזמנים כך משתנים הפעולות \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "ועתה כשירדו אל הזרועות אז נעשו בחי' ידים של ז\"א מן מוחין דאלקים ואז ה' אצבעות \nהיד מה' אותיות אלהים גם י\"ד פרקין של אצבעות הם מילוי שם אלקים והם י\"ג אותיות \nובהם כללות השם כנגד י\"ד פרקין והזרוע כולו כנגד השם אלקים עצמו ולכן שורש הדינין \nבזרועות כי הם סוד מנצפ\"ך כפולות בימין ושמאל והנה הדינין יש להם ה' מקומות כנזכר \nבאדרא וא' מהם הוא הזרוע וזהו הטעם שהקליפות נאחזות שם תמיד וז\"ס נטילת ידים. ודע \nכי האלקים שיורדין עד היסוד אינם רק מג' מוחין כי התפשטות של המוחין דקטנות בו\"ק \nדז\"א נשארין במקומם באופן שיורדין ג' אלקים דמוחין ביסוד וז\"ס ביום הגמל את יצחק \nודרז\"ל שהוא סוד ה\"ג מ\"ל והענין שכבר בארנו איך ביסוד דז\"א יש ח' גבורות וזהו ה\"ג \nמ\"ל כי ה\"ג הם ח' גבורות שביסוד הנקרא מלכות. ואמנם הם נחלקות לשתי חלוקות ה' ג' \nכיצד ה\"ג מנצפ\"ך דגדלות וג' אלקים דקטנות הרי (שה') גבורות (הם) ה' וג' משתי הבחי' \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "וזהו את יצחק כי יצחק הוא שורש הגבורות כמבואר. אמנם קשה איך אפשר שירדו שלשה מוחין \nונשארו הו\"ק במקומן כי הלא אלו מלובשים בנה\"י דתבונה ואם כן איך ירדו שלשה פרקין \nעלאין דנה\"י לתתא ונשארו ב\"ש נה\"י התחתונים למעלה וזהו אין השכל סובלו. והענין הוא \nכי הרי כבר בארנו שהיסוד דאמא מסתיים בחזה דז\"א. והנה המוח דחכמה דז\"א מתפשט בג\"ס \nדז\"א שהם קו ימין חח\"ן ומוח בינה דז\"א מתפשט בקו שמאל בג\"ה ומוח דעת אינו עד\"ז לפי \nשנ\"ה דאמא הם סתומות ומתפשט המוח מלובש בתוכם בב' הקוין ימיני ושמאלי אך מוח דעת בא \nמלובש ביסוד דאמא. ואמנם עד מקום סיום יסוד דבינה בא הדעת הנ\"ל מוגבל ומלובש בתוכו \nאך בהסתיים יסוד דבינה הוא נגלה ויוצא לחוץ ושם אין מי שיגבילנו ולזה הטעם מתפשטים \nה\"ח של הדעת לכל הגוף דז\"א ומתפשטין בחג\"ת נה\"י כמבואר אצלינו כי אם יסוד הבינה היה \nארוך גם הדעת שבו היה מתפשט דרך קו אמצעי ביושר כמו שאר הב' קוין. נמצא כי האמת הוא \n", "en": ""}, {"index": 19, "he": "שג' מוחין עלאין אלו דאלקים דרישא הם המוחין המתפשטין בחג\"ת נ\"ה תוך נ\"ה דאמא כולם \nנופלין למטה ביסוד כי כשנופלין נה\"י דאמא ביסוד נופלין שלימים לא למחצה וכן גם \nהמוחין שבתוכם נופלין אך דעת המתפשט בגופא בגלוי בו\"ק אין מי שיגבילהו ולכן נשאר \nבמקומו ואינו יורד עם השאר אל היסוד. ונמצא שכל המוחין שבחו\"ב אפילו המתפשטים בו\"ק \nהכל נופל וכן הדעת בחי' קיבוצו במקומו ברישא נופל אך בחי' התפשטות הדעת בו\"ק נשאר \nשם תמיד ואפילו בזמן היות שם מוחין דגדלות. אמנם ז\"ס עולם הפוך ראיתי עליונים למטה \nותחתונים למעלה הנזכר ברב יהודה תלמידו של מר שמואל וסוד הדבר שכל האמוראים. הם \nמבחי' אלקים דקטנות ומי שהוא מאלקים דקטנות דרישא נופל הוא למטה ביסוד ומי שהוא מן \nהתחתונים שהוא מהתפשטות ו\"ק הוא למעלה והבן זה. ואמנם בחי' זו אינה נמצאת רק באלו \nהמוחין דקטנות כי הם אלקים דינין והשורש שלהם שהם המוחין נכפין וצריך להורידם אל \n", "en": ""}, {"index": 20, "he": "היסוד לכופם אבל הו\"ק שאינם רק התפשטות שלהם א\"צ להורידם וכמו שמצינו שבה\"ח דגדלות \nיורדין ה\"ח המגולין ביסוד וחוזרין ועולין למעלה כדי להגדיל ז\"א כן עד\"ז האלקים \nשבמקומות המגולים נופלין ביסוד וחוזרין ועולין עם החסדים הנ\"ל וז\"ס סולם מוצב ארצה \nשראה יעקב שהוא סוד היסוד הנקרא סולם מוצב שבו ראה אלקים עולין ויורדין בו על דרך \nהנ\"ל. וז\"ס אלקים ראיתי עולים מן הארץ הנזכר בשמואל וכבר הודעתיך לעיל איך יעקב \nושמואל היו תחלה מסוד אלקים דקטנות גם אמרו ראיתי אלהים עולים באופן אחר והוא כי \nהאשה בעלת אוב תמהה מאד ונחרד לבה על דבר זה. והענין כי עליית אלקים שהם בחינת \nהתפשטות המגולה של אלקים אין ניכר בעלייתן כלל כי הם מתמתקים ע\"י החסדים דגדלות אך \nהחרדה שלה היה באופן אחר והוא כי הלא בארנו כי ע\"י הורדת המוחין דגדלות מורידין ג' \nמוחין דקטנות לתתא ביסוד ואתכפיין תמן אז יורדין יותר למטה כנ\"ל אמנם כשיש ח\"ו רוגז \n", "en": ""}, {"index": 21, "he": "בעולם מחמת פגם עבירות אז מסתלקים המוחין דגדלות ש\nבו שהיו כופין המוחין דקטנות ואז עולין אלו האלקים למעלה ברישא דז\"א ואז יש רוגז \nגדול ח\"ו ולכן אמר שמואל למה הרגזתני לעלות שהיה מתיירא מן הדין וז\"ש ראיתי אלקים \nעולים מן הארץ. ונחזור לענין דע כי בירידת מוחין דאלקים אל הגרון דז\"א כבר בארנו זה \nבסוד חלום יוסף עם שר המשקים ושר האופים ושר הטבחים ועם פרעה כי כולם מסוד אלו \nהאלקים ואלו הג' שרים הנ\"ל הם הג' מוחין דאלקים ומקום חנייתן בקנה ובושט ובוורידין \nשבגרון וכן גרון גימטריא ג' אלקים עה\"כ: \n \n", "en": ""}]}
