{"bookId": "kabala-a9460fdaceb6", "part": "1", "torah": "72", "title": "ספר עץ חיים — שער כה דרוש ה", "hebrewTitle": "שער כה דרוש ה", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-a9460fdaceb6/1/72/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-a9460fdaceb6/1/72/", "segments": [{"index": 1, "he": "שער כה דרוש ה\nהנה אחר שנתבאר ענין מ\"ל דצלם שהם ב' מקיפים הנעשין מבחי' התלבשות מוחין ב\"פ א' \nבד\"ר כחב\"ד דתבונה וב' בח\"ג וב\"ש עליונים דת\"ת דתבונה אשר שם הכלים הם דתבונה לבד \nואין שם כלים דז\"א אמנם האורות הם משותפים דתבונה ודז\"א תוך כלים דתבונה נבאר עתה \nענין כתר דז\"א הנעשה משליש אחרון דת\"ת דתבונה ולפעמים מב\"ש כנ\"ל והכלי והאור שניהם \nמתבונה והוא ג\"כ מקיף אמנם לפי שהוא מכתיר ומסבב מכל הצדדין נקרא כתר ולא מקיף כי \nהמקיף הוא על הראש ולא מהצדדין בסוד צל על ראשו. ותחלה נבאר הטעם למה אינו לוקח רק \nשליש אחרון דת\"ת דתבונה ויש בזה ג' טעמים א' מפני אמא עצמה ב' מפני ז\"א עצמו ג' \nמפני רחל נוקבא והטעם הא' הוא כמש\"ל כי כנגד מה שנכנס בז\"א ד' מדות ושליש צריכין ד' \nמדות ושליש אחרות יותר עליונים להגדיל להיותן כפולים להשלים הי\"ס והתחלתן מב\"ש \nתחתונים מבינה שבהוא\"כ נשארו עתה כתר וחכמה ושליש עליון מבינה שלא הגדילו ונתחלקו \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "כחם חציין למעלה וחציין להשלים חסרון התחתונות כנ\"ל ואם היה לוקח כתר דז\"א ב\"ש ת\"ת \nהיו ד' מדות וב' שלישים (החסרים) שלקחם הז\"א והיו צריכין כנגד בינה כולה ודח\"ג \nושליש ת\"ת העליון להכפל כדי לחלק כחם ולהגדיל הד' מדות וב\"ש החסרים וזה א\"א לעשות \nכן והטעם כנודע שכמו שאו\"א של כללות האצילות יש בהם תמיד זווג תדיר דלא פסיק והסיבה \nהוא להיותן שוין במעלה אחת וז\"ס כחדא נפקין וכחדא שריין מה שאין כן בזו\"ן אשר אינן \nשוין כי לפעמים זה גדול מזה וע\"כ זווגייהו פסיק שלא יוכלו להזדווג כי אינם שוין \nוהנה כן הענין בכל חו\"ב שבכל פרצוף ופרצוף שבפרטות וזווגייהו לא פסיק נמצא כי חו\"ב \nדאימא עצמה תרין מוחין דילה תרווייהו שוין כחדא לא זה גדול מזה ולא זה מזה כדי \nשיהיו זווגייהו תדיר ואלו כל חלקי הבינה יוכפלו להגדיל המדות החסרים התחתונים הנה \nנחלש כחה ונחלקה לגמרי משא\"כ בחכמה שבה כי כולה שלימה בכל כחה שלא נחלקה להשלים \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "חסרון התחתונים וא\"כ לא הוי זווגייהו תדיר לכן הוצרך שלכל הפחות נשאר שליש העליון \nשבה שלא יחלש כחה ולא ישתנה ממה שהיה ובאותו שליש תהיה שוה אל החכמה. והענין כי \nהבינה צורת ה' בג' קוין כזה ה' קו ימין ושמאל ואמצעי ואחר שראשי ג' קוין שלימים שהם \nג' ראשונות שהם חב\"ד שלה והם שלימים הרי מספיק כי שארית הקוין שהם ו\"ק חג\"ת נצח הוד \nיסוד הם מוכרחין לירד למטה לצורך הבנים והנה באותן ג' ראשונות שבבינה יתקיים קרא \nונהר יוצא מעדן ולא פסיק זווגייהו ע\"ד הנ\"ל בבינה ותבונה והבן זה היטב וענין החילוק \nשלהם כי לעולם בכל בחי' ובחי' יש ג\"ר וו\"ק וזה בחי' בפ\"ע וזה בחי' בפ\"ע. גם ט\"א \nקרוב אל הנ\"ל והוא כי הנה לעולם ג\"ר שוין כאחד. והנה כתר וחכמה לא נכפלו ואם כל \nהבינה תכפל א\"כ תהיה משונה מהם ולא חשובה ושוה להיות כמותם לכן נשאר אותו שליש \nעליון שבה שוה וחשובה כמותן. וטעם ב' בעבור ז\"א עצמו והוא כי אם הכתר שלו יהיה \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "למעלה מהחזה שלה שהם ב' שלישים א\"כ נמצא שיצטרך שתרד התבונה ותכנס בז\"א יותר ותרד \nלמטה ביותר כי בהכנס ב\"ש הת\"ת שבה יתפשט קו אמצעי שלה שהוא יסוד שבה שתחת הת\"ת שבה \nויורד למטה יותר עד טבורא דז\"א שהוא בסיום ב\"ש ת\"ת דז\"א ויהיו החסדים המתפשטים בז\"א \nלהגדילו ולהאירו כנ\"ל בדרושים יהיה עתה חשוכים מאד ואינן מתגלין עד מקום שליש תחתון \nדז\"א וישאר בלי אור כי יסוד הבינה יורד עד למטה ומכסה אותן כנודע. אך עתה שאין \nתבונה נכנסת בז\"א רק משליש תחתון ת\"ת שבה לבד נמצא כי היסוד שבקו האמצעי שלה אינו \nמתפשט רק עד החזה בסיום שליש עליון דת\"ת דז\"א ושם מתגלין החסדים ומאירין ומגדילין \nז\"א יותר בגלוי ממה שהיה אם ירד יסוד אמא עד טבורא דז\"א כנ\"ל. טעם ג' הוא בעבור \nמלכות נוקבא דז\"א והענין תלוי בטעם הב' הנ\"ל כי הנה המלכות אינה יוצאת רק מהגבורות \nדאמא מהארתן היוצאת לחוץ ובהיותן תוך ב' כסוים ומחיצות אינם יכולין לעבור ב' מחיצות \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "יסוד אמא ות\"ת דז\"א ובכלות יסוד אמא שאין שם רק לבוש ת\"ת דז\"א לבד אז יוצאת הארתן \nומהארתן נעשית המלכות ואם יסוד דבינה היה יורד עד שליש התחתון דת\"ת דז\"א היה המלכות \nנקודה קטנה מאד ואין לה שיעור. ואמנם כל זה אינו רק כאשר לא נכנסו בז\"א עדיין רק \nמוחין דצלם דאמא כי כשיכנסו גם כן מוחין דצלם דאבא ג\"כ אז יגדל כתר ז\"א שליש א' \nויהיה כתר שלו ב\"ש והענין כאשר נרגש בחוש העין כי בהיות ב' כלים שוין בארכן ממש \nויתלבשו זה תוך זה בהכרח הפנימי נגדל מעט יותר למעלה כי אינו נכנס כולו עד שולי \nחיצון. והנה כלים דאו\"א שוין בארכן כנודע ובהכנס צלם אבא תוך צלם אמא נמצא כי ת\"ת \nדאבא יהיה עודף שליש א' למעלה מת\"ת דאמא והוא גדול למעלה שליש א' למעלה משליש מת\"ת \nדאמא ונמצא כי שליש א' דת\"ת דאבא בהיותו תוך ת\"ת צלם אמא יהיה שוה נגד ב\"ש ת\"ת \nדאמא. ועתה נבאר איך נעשה זה השליש ת\"ת תחתון דתבונה כתר לז\"א הנה כמש\"ל ענין בינה \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "ותבונה איך נחלקים לב' ונעשו נה\"י חדשים לב\nינה ומנה\"י הראשונים נעשו י\"ס גמורות דתבונה כעד\"ז הדבר תמיד והבן זה היטב. נמצא כי \nגם זו התבונה הנכנס בז\"א בסוד צ' דצלם משליש אחרון דת\"ת שבה ולמטה ונכנסים נה\"י שלה \nבפנימיות ז\"א בתוכו בהכרח צריך להיות לה ג\"כ נה\"י חדשים ואותן הנה\"י שלה הראשונים \nהם נעשו פרצוף שלם בי\"ס ומתפשטין בי\"ס דז\"א כנודע. ונבאר עתה ענינם כי הנה נת\"ל כי \nבעת הלידה עלו אורות של נה\"י דתבונה למעלה בשליש אחרון דת\"ת דתבונה אשר שם היו \nעומדין המוחין דז\"א בסוד עיבור כדי לדחותן בעת הלידה כי לא יכלו כ\"כ אורות להיות שם \nבמקום צר והנה בהיות אלו האורות שם נשאר רושם הד' מוחין דז\"א עצמן שם בשליש תחתון \nדת\"ת כי כל דבר שבקדושה מניח רושם בכ\"מ כנודע ובפרט כי הרי המוחין מן הכתר שלמעלה \nמהם יוצאין ובהכרח הוא שכל מציאת ד' מוחין נשאר רשומם בכתר הזה שהוא שליש תחתון \nדת\"ת דתבונה כנ\"ל. וזה נתבאר בכוונת העמידה בענין הד' כריעות וד' זקיפות ע\"ש. והנה \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "גם האורות דנה\"י דתבונה עצמה שעלו שם הנה נשארו שם כי כלים של נה\"י יורדין תוך ז\"א \nכלי בלי אורות שלהם כנ\"ל ונמצא כי אע\"פ שאמרנו שנשאר שם רושם ד' מוחין דז\"א הוא דבר \nמועט אך עיקר האורות הם דאמא והבן זה היטב כי יש בכתר רושם ד' מוחין דז\"א ואינן \nעולין בשם רק אורות דאמא עצמה שהם עיקרים כי השאר הם רושם לבד. והנה בהיות אלו \nהאורות דנה\"י דתבונה שם בשליש התחתון דת\"ת הגדיל כלי הת\"ת והוציא נה\"י אחרים חדשים \nבבחי' כלים בכח אורות שלהם אשר שם וזהו דוגמת דהגדלת וכפל הנ\"ל בבינה ותבונה להוציא \nכלים חדשים אל נה\"י כנ\"ל ע\"ש ואז אותן אורות דנה\"י הראשונים חזרו עתה להתפשט בנה\"י \nהחדשים האלו ונשלמה התבונה כי בתחלה נסתלקו האורות לסבת צורך הלידה שידחו את המוחין \nדז\"א לחוץ כנודע אבל עתה שנולדו א\"צ ולכן מתפשטין בתוך הנה\"י החדשים. ונבאר סדר \nהתפשטותן בז\"א כי הנה בוודאי שמן שליש ת\"ת התחתון דתבונה נעשה כתר דז\"א ובפרט כי \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "הכתר הוא בחי' א' לבד ואינו נחלק לקוין וא\"כ מוכרח הוא שבחי' שליש דת\"ת הוא יהיה \nלבדו כתר ז\"א ולא הנה\"י החדשים. וביאור הדבר הנה אם כפי מה שחושבין בני אדם שהגלגלת \nהוא הכתר והמוחין חב\"ד שבתוך הגולגלת א\"כ נמצא היות חב\"ד שהם המוחין גדולים לאין קץ \nעל הגולגלת שהוא כתר יען הוא לבוש שלהם וזה לא יעלה בדעת כלל אך הענין כי בודאי \nשהכתר הוא למעלה מן המוחין ואין המוחין בתוכו כלל אלא למטה ממנו כי כתר גבוה מהם \nמאד מאד וזהו פשוט. ואמנם הכתר הוא מב' בחי' חיצוניות ופנימיות שהם מוחין עליונים \nגמורים ואותן המוחין שבתוכו הם עליונים מאד מאד לאין קץ על המוחין דז\"א הנקרא חב\"ד \nוכל זה עומד למעלה מן המוחין הנקרא חב\"ד ואמנם חיצוניות הכתר הזה לבד הוא מתפשט \nונמשך למטה בסוד הגלגלת להקיף ולהכתיר המוחין תחתונים הנקרא חב\"ד. וכבר נודע כי \nמבשרי אחזה אלוה וחביב אדם שנברא בצלם אלקים והנה אין אנו רואין כיוצא בזה באדם \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "התחתון אך הענין כנ\"ל כי הכתר דז\"א אינו כולל מכללות הז\"א עצמו כלל כי כל העצמות \nוהכלים כולם הם מתבונה עצמה אשר עיקרה עומדת למעלה או\"מ על ראשו בלי מוגבל וסיום \nחיצונותיה מתפשט למטה בסוד גולגלת להקיף המוחין הנקרא חב\"ד וזו הגולגלת ניכרת \nועומדת למטה אך לא עיקרית הכתר הנשאר למעלה בסוד או\"מ בלתי מורגש וכן הוא באדם \nהתחתון כי הכתר שלו או\"מ בלתי מורגש וניכר רק חיצונותו המתפשט למטה בסוד הגולגלת \nוכמ\"ש בע\"ה. ולכן נצייר ענין זה ונבארהו והנה צורתו הוא באופן זה ציור. והענין כי \nהנה אותו שליש תחתון דת\"ת הוא נעשה בחי' כתר לז\"א ורובץ ע\"ג מוחין שלו ושאר הגוף \nדתבונה זקוף למעלה ונה\"י החדשים שלה מתפשטין אחורי ז\"א כאדם הגדול בערכו הנסמך ע\"ג \nנער קטן אשר כופף טבורו להסמיך על ראש הנער וראש אדם זקוף למעלה ורגליו תולין אחורי \nהנער ונמשכין למטה כנודע כי ז\"א לגבי אמא הוא נער קטן בן שלה כננס תחת הענק והנה \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "כלי ת\"ת דאמא הוא רחב כי אין בכל הגוף וי\"ס כלי רחב כמו כלי הת\"ת ובפרט ת\"ת דתבונה \nאצל ראש זעיר אנפין שהוא רחב מאד כי לא די שזה ת\"ת גוף רחב וזה ראש קטן הכמות אלא \nשזה תבונה וזה ז\"א נער קטן כנ\"ל. והנה הת\"ת גוף חלול בתוכו כנודע לכן כשרובץ הת\"ת \nעל מוחין דז\"א יש בו שיעור להיותו קצתו נשאר למעלה וקצתו יורד למטה להלביש המוחין \nבסוד גלגלתא מכל צדדיו בסוד כותרת וזהו הטעם שנקרא כתר והבן זה. ואחר שהוא כן שכתר \nדז\"א האור והכלי כולו מת\"ת דתבונה לכן תמצא כי התחלת הי\"ס [דז\"א] הוא מהחכמה הנק' \nראשית ובמקום כתר אנו מכניסין הדעת וזה סברת ר\"י סגי נהור בן הראב\"ד ז\"ל שקיבל מפי \nאליהו זלה\"ה וזהו ג\"כ פי' כתר כי כתר הוא לשון כותרת ועטרה בראש האדם ואינו מכלל \nגוף האדם וזהו ברור למביני מדע. גם בזה תבין מ\"ש בזוהר ובתיקונים דכל כתר הוי מסטרא \nדאמא שהוא שם אהי\"ה בכתר ונודע כי\nאהי\"ה באמא ואין כל זה מובן אלא כמ\"ש כי ת\"ת דאמא הוא כתר דז\"א. וא\"ת א\"כ אחר שבין \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "בחי' האור ובין בחי' הכלי הוא מת\"ת דתבונה וא\"כ אין לו שום שייכות כלל עם ז\"א ואיך \nנקרא כתר שלו דז\"א. והתשובה כי הנה אמא יורדת ומשפלת עצמה ורובצת על המוחין דז\"א \nבדביקות גמור עמהם בהתחברות גדול ומלביש את המוחין ג\"כ בסוד גלגלתא כנ\"ל ולכן הוא \nנקרא בשם כתר דז\"א עצמו והנה מזה תבין לכל הכתרים של כל בחי' דא\"א ודאו\"א מה ענינם \nשאינם מכללם רק לסבת התדבקות והתחברות לבד ע\"ד הנ\"ל ונמצא כי כשיסתלק כתר זה מז\"א \nישאר בלי כתר כלל זולתו מחכמה ולמטה כי נודע שהקטן אע\"פ שאין לו מוחין יש לו ראש \nשלם והטעם במה שידעת כי א\"א הוא כתר אך ז\"א הוא נמנה מחכמה ולמטה ולכן הכתר הוא חוץ \nממנו ונעשה (לו) מחדש אחר גמר ט' ספירותיו גם בזה תבין ענין מעלת הכתר על שאר \nהספירות כי הנה אפילו המוחין דז\"א אינם רק אורות ומוחין דיליה והמלבושין מנה\"י \nתבונה אך הכתר אפי' האורות כולם הם מתבונה ובודאי כי כל אורות י\"ס דז\"א אינם נחשבין \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "לכלום בפני אורות דת\"ת דתבונה וגם כי הנה הת\"ת דתבונה וגם הנה\"י החדשים שלה שהוגדלו \nעם האורות שלהם כולם ניתנו ברישא דז\"א בסוד מקיף כמ\"ש והם אורות רבים וגדולים כולם \nהם מהתבונה ונודע כי האור הקטן שבספירה העליונה היא גדולה מכל מה שלמטה ממנו עד \nסיום המדרגות דוגמת החיות בפ' בשלח שאמר שראשי החיות ככולהו שוקי החיות כו' ומכ\"ש \nפה שהם רבים וגדולים כי בודאי כתר דז\"א גדול לאין קץ מאד על המוחין אלו ונוסף ע\"ז \nכנ\"ל שרושם ד' מוחין דז\"א (הם) ג\"כ נרשמים שם כמ\"ש בד' כריעות ובד' זקיפות שבעמידה \nע\"ש. נמצא עתה כי הכתר דז\"א אינו רק שליש התחתון דת\"ת דתבונה הכלי והאור שלה שהוא \nכפוף ע\"ג המוחין דז\"א רבוץ עליהם כנ\"ל וחצי קומת תבונה זקופה ופניה כלפי פני הז\"א \nג\"כ נמצא נה\"י שלה החדשים תלוין מאחורי ז\"א ולא ניתלין מצד פנים דז\"א כי כוונתם \nלהיות (פב\"פ עם הז\"א) פניה בצד פני ז\"א להסתכל בו ולהביט בו בפניו להאיר אליו פב\"פ \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "והנה הנה\"י החדשים הם נמשכים מאחורי העורף דז\"א ומכסים עורף שלו עד כנגד החזה \nמאחוריו כי הלא במקום שמסתיים היסוד דאמא מבפנים בז\"א שם הם מסתיימין נה\"י דאמא \nהחיצונים החדשים שאע\"פ שאלו הנה\"י החדשים שיעור ארכם כמו הנה\"י הראשונים הפנימים \nעכ\"ז אינו דומה המתפשט ביושר למעקם ולכן הנה\"י הראשונים אשר נכנסו בפנים ביושר הם \nמתפשטין בכל ט\"ס דז\"א כולם אך נה\"י חדשים החיצונים שמתעקמים והם נתלין ויורדין דרך \nהאחוריים אינן מגיעין רק עד החזה לבד מהאחור. ודע כי אלו הנה\"י החדשים הם סוד \nחוורתי דקדלי הנז' באדרא קל\"ב כי כל בחי' אמא לובן ורחמי בערך ז\"א ורישא חוורא \nדגלגלתא הוא לבנונית ת\"ת דתבונה וחוורא דקדלא הוא התפשטות נה\"י החדשים ועד\"ז תבין \nבא\"א רישא חוורא דיליה כו' וד\"ל ואין חוורא זה נמשך בכל רוחב הזרועות רק בקו האמצעי \nדז\"א אחורי עורף עד נגד החזה בקו אמצעי דת\"ת דז\"א לבד ולא בח\"ג דיליה וז\"ש באד\"ר על \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "א\"א ומהאי גולגלתא נפיק חד עיבר חוור דנחית לגלגלתא דז\"א וזהו ודאי מאחוריו דרישא \nדא\"א והנה ע\"י האי חוורתי האחוריים דז\"א שהם דינין מתכסין בהם עד חצי ז\"א ואין \nהקליפות נאחזין באותן דינין של אחוריים שמחציו ולמעלה ואח\"כ משם ולמטה יצאה רחל \nנוקבא דזעיר אנפין אב\"א וגם שם אין דינין נאחזים כמ\"ש במקומו בע\"ה. ואמנם לאה עומדת \nשם פנים באחור עם ז\"א מחציו ולמעלה והוא כי ודאי שתחלה נכנסין המוחין בי\"ב שנים \nהראשונים כנ\"ל ואז מכח (או\"פ דמלכות) המלכות שבנה\"י הראשונים דתבונה שנכנסו עם \nהמוחין בתוך ז\"א משם יצאת לאה באחוריהן כמ\"ש במקומו בע\"ה. ובשנת הי\"ג בבא הכתר ואלו \nהנה\"י החדשים כיסו אל לאה ונמצא לאה ביניהן ובין גופא דז\"א ונמצאת לאה מכוסה מן \nהחיצונים ע\"י ההוא חוורתי דנה\"י החדשים החיצונים וזהו הטעם שנקרא לאה עלמא דאתכסיא \nוהבן זה משא\"כ ברחל שכבר נסתיים ההוא חוורתא ונשארה מגולה עלמא דאתגליא אשר ע\"כ \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "הוכרחה להיות אב\"א כמ\"ש במקומו והנה אותו החוורתי ממתיק דיני אחוריים דלאה העומדת \nפניה באחור דז\"א והחוורתי הנ\"ל מכסה האחוריים שלה וממתיקם וגם לסבה זו לא נזכרה לאה \nבאדרא יען היותה סתומה ונכללת בכתר דרחל כמ\"ש בעז\"ה. ואח\"כ נמשך ההוא חד קוצי דשערי \nמרישא דז\"א דרך אחוריו ולא דרך הפנים שלא לכסותו וגם כי בהיותו נמשך באחוריים מעלים \nומכסים ההוא חוורא דקדלי כנזכר באדרא אע\"פ שנאמר לגבי א\"א מזה נלמד לז\"א וא\"כ נמצא \nכי הכתר דז\"א אינו גוף א' דבוק עם הנה\"י הראשונים צ' דצלם שנכנס בסוד מוחין תוך \nזעיר אנפין אמנם הוא גוף אחד הדבוק עם אלו הנה\"י חדשים שהם תלוין מאחורי החזה כנ\"ל. \nאמנם הוא דבוק יותר עם הנה\"י הפנימים כי הרי הנה\"י החדשים תלוין מן הצדדים מאחורי \nז\"א והת\"ת רבוץ ודבוק על המוחין ממש שהם בנה\"י הראשונים כנ\"ל ואין הנה\"י החדשים מפס\nיקין בנתיים. ובזה תבין מ\"ש במ\"א כי קו אמצעי דז\"א יורד לפעמים למטה ויורדין כתר \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "ודעת דז\"א למטה ונשארין ב' קוין החו\"ב שלו במקומם ואיך אפשר זה שירד קו אמצעי זה \nהמחובר לגוף וישארו ב' קוין האחרים במקומן. אך יובן במ\"ש כי גוף הכתר איננו גוף א' \nדבוק עם המוחין דז\"א והוא יכול לעלות ולירד כפי רצונו בלתי שירדו ויעלו עמהם ב' \nקוים האחרים ודרך ירידה זו ועליה זו היא תלויה כפי ירידת נה\"י החדשים מאחורי ז\"א או \nעלייתן והבן זה. ובזה תבין ענין שנת הי\"ג שהיא בחי' ירידת הכתר כי אלו הכתר הזה היה \nהת\"ת נאחז בנה\"י הראשונים של המוחין לא היה צריך זמן לירידתו כי תיכף בירידת המוחין \nישאר הכתר מונח עליהם אמנם כיון שצריך להוסיף הנה\"י החדשים ולרבוץ הת\"ת על המוחין \nולירד הנה\"י החדשים ולהתפשט עד החזה מאחוריים דז\"א צריך זמן שנת הי\"ג. והנה מסיום \nהאי חוורתא הנעשים מן הנה\"י החדשים המגיעין עד החזה מסופם נעשה כתר של רחל המתחלת \nמכנגד החזה לכן לאה הנסתר' שם היא נחשבת לכתר דרחל ממש והבן זה וז\"ס ב' מלכים \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "שמשתמשין בכתר א' כי הנה אלו הנה\"י החדשים מהכלי של ת\"ת דתבונה שהגדילו נעשה כנ\"ל \nוא\"כ כולם נקרא ע\"ש ת\"ת דתבונה. והנה מראשיתו נעשה כתר לז\"א ומסופו כתר לרחל והם ב' \nמלכים שמשתמשין בכתר אחד. ודע כי זה שאמרנו שרחל אינה לוקחת רק סיום החוורתי זהו \nעתה בהיותה באחוריו כי אחר שתגדל ותהיה שוה אל ז\"א או ג\"כ תהיה שוה אליו פב\"פ בכתר \nאחד שוה לשניהן ונמצא עתה כי כמו שכתר ז\"א אינו משלו רק מתבונה לבד כן כתר דרחל הוא \nמן התבונה ולא שלה כי אמא נעשה כתר לו ולה והבן היטב: \nונלע\"ד דקאי אעתיק שלקח הכתרים של ז\"ת (דב\"ן) שמהם נעשה זו\"נ כמש\"ל (פ\"ג): \nונל\"ח שהוא מהמלכות אשר שם דוגמת לאה היוצאת ממלכות נה\"י תבונה הפנימים הראשונים: \n \n", "en": ""}]}
