{"bookId": "kabala-a9460fdaceb6", "part": "1", "torah": "88", "title": "ספר עץ חיים — שער אונאה ויתחלק לה' פרקים:", "hebrewTitle": "שער אונאה ויתחלק לה' פרקים:", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-a9460fdaceb6/1/88/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-a9460fdaceb6/1/88/", "segments": [{"index": 1, "he": "שער אונאה ויתחלק לה' פרקים: \nונבאר דין האונאה ובו יתבאר ענינים רבים שיש בז\"א הנה נודע כי ה\"ח אשר ביסוד דאמא \nהנה הם מתפשטין בז\"א מחסד שבו עד הוד שבו אבל הה\"ג יורדין בעטרת דיסוד ז\"א כנזכר \nלעיל בענין אפרים בן יוסף כד לתתם משם בדעת רחל מצד האחור המכוון ממש כנגד מקום זה. \nוהנה קודם שאלו הה\"ג ילכו אל דעת דנוקבא צריך שיתמתקו תחלה עם החסדים ולא יהיו \nדינין קשים וחזקים אמנם מיתוקם הוא ע\"י החסדים התחתונים המגולין כי המכוסים אין \nאורם מאירין אפילו לצורך עצמם מכ\"ש לזולתם. ועוד ט\"א כי הנה הם עומדין למעלה ואינן \nיכולין לירד למטה כי מחיצות כלי היסוד דאמא הם מעכבות אותם לירד עד היסוד אמנם \nהחסדים המגולין יש בהם ב' הכנות. א' כי הם תחתונים ויכולין לירד עד היסוד דז\"א עצמו \nלפי שאין להם מחיצות שמעכבין מלירד. הב' הוא כי הם מגולין ויכולין למתק הגבורות \nהניתנין ביסוד דז\"א. והנה נודע כי גלוי החסדים הוא מהחזה דז\"א ולמטה שהם ב\"ש החסד \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "שבת\"ת דז\"א וב\"ח שלימים שבנ\"ה דז\"א הנקרא חסדי דוד הנאמנים נמצא כל הב\"ח הם שלימים \nושוין בהשוואה א' אבל החסד הג' הנודע לחלק ת\"ת דז\"א אינו שוה בחלקים כי החלק שליש \nעליון הראשון הוא סתום ומכוסה ביסוד אמא וב\"ש התחתונים הם מגולין כנודע כי כל חסד \nוחסד מאלו הה' מתחלק לג' שלישים. והנה בזה החסד שבת\"ת הנחלק לג\"ש הנה כפי הכתוב \nבתורה יש בו שתות או פחות משתות או יותר משתות כי לפעמים חלק העליון המכוסה לוקח \nיותר מן השתות ונמצא שזה מתאנה וזה מאנה. וצריך להקדים גמרא בדין האונאה שאמרו שם \nשאין דין אונאה אלא כשהוא מתאנה בסכום הטעות שווי הדמים אם מכרו ביוקר או בזול אבל \nאם הוא טעות חשבון חוזר בכל שהוא וכן כל דבר שבמדה ובמשקל ובמנין חוזר בכל שהוא. \nוביאור הענין כי נודע שכל חסד וחסד מאלו החסדים הוא בחי' שם הוי\"ה א' והוי\"ה זו יש \nבה ב' בחי' או פשוטה או מלאה והנה במילוי אין בה אונאה כלל כי החלקים שוין ונקרא \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "מדה משקל מנין לכן בכל שהוא חוזר אבל בפשוטה א\"א לחלקם בחלקים שוין לכן יש אונאה \nשתות או פחות או יותר. ונבאר תחלה ענין הוי\"ה במלואה ואיך אין בה דין אונאה ובכל \nשהוא חוזר. והנה החסדים האלו יש בהם בעצמן ובמציאותן הרבה בחי' הא' היא משקל והוא \nהיות כי חסד מהם בסוד החסד שהוא גימטריא ע\"ב והוא הוי\"ה א' דמילוי יודי\"ן שהוא \nגימטריא ע\"ב (וכל חסד מהם הוא הוי\"ה דיודי\"ן העולה ע\"ב) נמצא כי מצד החסד שבז\"א \nשהוא גימטריא ע\"ב יהיו כולם בסוד ע\"ב דיודי\"ן ובחי' זו נקרא משקל וכמ\"ש בזוהר כי \nתשא בר\"מ דקפ\"ז אבנא למשקל בה דא יו\"ד כו' פי' כי הרי המשקל בסוד יודי\"ן שהם הנקרא \nאבנים ששוקלין בהם ולכן הוי\"ה דמילוי יודי\"ן נקרא משקל. ועוד כי הנה הוי\"ה של מילוי \nיודי\"ן אחר שתוציא ממנה אותיות הוי\"ה הפשוט נשאר מילוי מ\"ו וי\"פ מ\"ו גימטריא ת\"ס \nועם י' הכוללים גימטריא ע\"ת שהוא משקל בגימטריא הבחי' ב' הוא נקרא מנין והוא כי מצד \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "הגבורה שבז\"א אשר גם בה מתפשט חסד אחד מן הה\"ח והנה מצד החסד הזה המתפשט בגבורה \nדז\"א יהיה כל הה\"ח כ\"א ואחד בחי' גבורה שהוא גימטריא רי\"ו. והענין כי הנה נתבאר שכל \nחסד מהם הוי\"ה דע\"ב דיודי\"ן ונודע איך מינה תליין ע\"ב שמהן כל חד וחד מתלת אתוון \nובין כולהו הויין רי\"ו כנזכר בהקדמת תיקונים דף ה' לכך נקרא מנין לשון מספ]ר כי \nנספר מנין אותיותיהן ויהיה גימטריא רי\"ו גבורה. גם היותו נקרא מנין הוא בחי' היות \nהחסדים מלובשים ביסוד אמא כנ\"ל (בדרוש אפרים בן יוסף). והנה ביסוד דאמא הוא אהי\"ה \nדמילוי ההי\"ן שהוא גימטריא קנ\"א שהוא בגימטריא מני\"ן ע\"ה. והנה להיות שזהו בבחי' \nהגבורה כנ\"ל לכן נרמזה בזה הנקבה התחתונה הנקרא אדנ\"י כמ\"ש בזוהר דנוקבא תדיר \nאתקשרת בשמאלא לכך בהתחבר אהי\"ה דההי\"ן עם אדנ\"י יהיה שניהן (גימטריא רי\"ו) גימטריא \nגבורה כנ\"ל הרי כי מנין הוא בגבורה. הבחי' הג' הוא הנקרא מדה הוא מצד הת\"ת שבז\"א \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "אשר מצדו נקראו כולם בחי' מ\"ב לפי שהת\"ת כלול מג' ידות שהם יד הגדולה מימינא יד \nהחזקה משמאלא יד רמה באמצעית והיד האמצעית כוללת עמו היד הימין והשמאל ומן ג\"פ י\"ד \nנעשה מ\"ב א' בת\"ת עצמו לכן בחי' מ\"ב הוא בת\"ת. וענין מ\"ב זו הוא היות כל הוי\"ה זו \nדיודי\"ן כלולה מפשוט ומילוי וממילוי דמילוי שהם מ\"ב אותיות כנודע. והנה היותה נקרא \nמדה הוא כמ\"ש בתקונים כי מדה היא שם מ\"ב הנחלק לשבעה שמהן ומ\"ב עם שבעה הרי מ\"ט \nכמנין מד\"ה והענין הוא כי כמו שהה\"ח מתפשטין בז\"א כן הה\"ג מתפשטין דו\"ק כנודע. והנה \nשם מ\"ב הוא גבורה כנודע וכאשר נחלק החסדים כפי סדר הגבורה שהוא שם מ\"ב בכל ספירה \nוספירה נמצא כי גם בת\"ת יהיה מ\"ב א'. ודע כי פעם א' שמעתי בענין זה עצמו של האונאה \nממורי זלה\"ה באופן אחר כי מדה הוא בספירת החסד לפי ששם הוא שם מ\"ב אבגית\"ץ כו' \nכנזכר בתיקונים כי מן החסד מתחיל שם של מ\"ב ובו נכללין כל הז' שמות אבל מנין הוא \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "בספירת הגבורה כנ\"ל ומשקל הוא בת\"ת שהוא לשון המשקל האמצעי\nהמכריע בין ב' כפות המאזנים שהם חו\"ג אבל איני יודע לקשרו עם כנ\"ל ונחזור לענין כי \nהנה החסדים עצמן יש בהם כמה מיני אורות חלוקין זה מזה והנה ג' בחי' הנ\"ל שהם ע\"ב \nרי\"ו מ\"ב שהם הנקרא דבר שבמדה ושבמשקל ושבמנין הנ\"ל יכול להתחלק ההוי\"ה שבחסד שבת\"ת \nלחלקים שוין ולכ בכל שהוא חוזר והוא כי אם נשקלם במשקל שהיא היותה בבחי' ע\"ב \nונתחלקה לג\"ש יהיה כ\"ד בכל שליש מהם ויהיה כ\"ד הראשון מהם בשליש עליון המכוסה למעלה \nוב\"פ כ\"ד התחתונים יהיו בב\"ש המגולים התחתונים למטה מהחזה ואם יחלק במדה שהוא בבחי' \nאותיות מ\"ב פשוט ומילוי ומילוי דמילוי גם אז תחלק לג\"ש שוין י\"ד בכל שליש והם ד' \nאותיות הפשוטים וי' אותיות דמילוי הם י\"ד אותיות בשליש עליון המכוסה וכ\"ח אותיות \nהמילוי דמילוי שהם ב\"פ י\"ד הרי הם בב\"ש התחתונים המגולים. ואם נחלק במנין שהוא \nבבחי' רי\"ו אותיות גם אז תתחלק לג\"ש שוין ע\"ב עע\"ב בכל שליש מהם וזה להורות כי אע\"פ \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "שהם גבורות בבחי' רי\"ו כנ\"ל עכ\"ז הם חסד גמור כי הרי בהתחלקם נעשין ע\"ב ע\"\"ב שכל \nע\"ב מהם גימטריא חסד והבן זה. והרי נתבאר כי בג' בחי' אלו שהם מדה משקל מנין שהם \nבחי' הויות מלאים במלואם אין שום דין אונאה כי יכולין להתחלק בחלקים שוין ואם לא \nנתחלקו חוזר בכל שהוא אבל בבחי' הוי\"ה פשוטה בלתי מילוי אז אינה יכולה להתחלק לג\"ש \nשוין לכן שייך בו דין אונאה בגלוי ובסתום כי לפעמים לוקח יותר משתות כמ\"ש בע\"ה. לכ \nנבאר עתה בחינת אונאה שהוא בחסד הנוגע אל הת\"ת של ז\"א בבחינת היותה הוי\"ה פשוטה \nבלתי מילוי כמבואר אצלינו בכמה מיני מדרגות שיש בשמות כנ\"ל בדרוש רפ\"ח ניצוצין. \nותחלה נבאר מי הוא מוכר ומי הוא הקונה והנה השליש העליון למעלה מהחזה הוא המוכר \nוב\"ש התחתונים הם בחי' הלוקח כי התחתון מקבל את החסד ולוקח מן העליון כי כן דרך \nהתפשטות מלמעלה למטה כנודע ולפעמים התחתון לוקח יותר משיעורו ומאנה את העליון \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "ולפעמים להיפך ושניהן דינן שוה. והנה בהיות הוי\"ה פשוטה א\"א להתחלק בשוה ומוכרח הוא \nשיאנה א' את חבירו לפי שמספר הוי\"ה הפשוטה גימטריא כ\"ו וא\"א לחלקה לג' חלקים שוין \nשאם תחלק לט' ט' יחסר א' ואם תחלק לח' ח' יותיר ב' ובהכרח שיאנה א' את חבירו כי \nלפעים שליש העליון שהוא מוכר מאנה לב\"ש לתחתון שלוקח ט' בשליש שלו ונשארו י\"ז למטה \nבב\"ש ולפעמים התחתון מאנה לעליון שלוקח י\"ח בב\"ש שלו ונשארו ח' לבד לשליש עליון \nואלו הם ב' מיני אונאה או המוכר ללוקח או הלוקח למוכר ולהיות החלקים שוין צריך \nשיהיה ח' חלקים וב' שלישי מן אות א' וי\"ז אותיות ושליש אות למטה ואז היה הכל בשוה \nאלא שא\"א לחלק האות בעצמו לשלישים וע\"כ מוכרח הוא להיות אונאה בדבר הנ\"ל. אמנם \nאעפ\"כ צריך לשער שלא יאנה אחד לחבירו אלא האונאה היותר מועטת שאפשר להיות והוא \nהנקרא פחות משתות ואז הוי מחילה כי א\"א לעשות בענין אחר. והענין כי ג' מיני חלוקות \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "הם וכולם נקרא פחות משתות א' שלוקח העליון י' חלקים והתחתון ט\"ז חלקים. ב' שיקח \nהעליון ט' חלקים והתחתון י\"ז חלקים. ג' שיקח העליון ח' חלקים והתחתון י\"ח. ונבאר \nהבחי' שהוא י' למעלה וט\"ז למטה איך הוא פחות משתות והוי מחילה וממנו יובנו בחי' \nהאחרות. והוא כי הנה כתבתי לעיל שא\"א לחלק החלק הא' בעצמו שאם הי' אפשר לחלק היינו \nמחלקין בשוה ח' חלקים וב\"ש חלק למעלה וי\"ז חלקים ושליש למטה והנה כאשר נעריך ונאמר \nשכל חלק וחלק מאלו הכ\"ו של הוי\"ה הפשוטה יש בו ט' נקודות נמצא שכ\"ו פעם ט' הרי רל\"ד \nנחלקים לג\"ש שוין נמצא שיקח העליון לחלקו ע\"ח נקודות שהם ח' חלקים וב\"ש חלק א' \nוהתחתון יקח קנ\"ו נקודות שהם י\"ז חלקים ושליש. ואמנם עתה שאין החלק מתחלק כנ\"ל לכן \nלוקח העליון י' חלקים שהם צ' נקודות נמצא שלוקח י\"ב נקודות יתירות בחלקו. ואמנם \nשתות חלקו שהם ע\"ח הם י\"ג נקודות נמצא שלוקח פחות משתות כי השתות הוא י\"ג והוא אינו \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "לוקח אלא י\"ב. ובבחי' הב' שלוקח עליון ט' חלקים והתחתון י\"ז אז לוקח פחות משתות כי \nאפי' בקחתו י' חלקים הוא פחות משתות כנ\"ל. ובבחי' הג' שלוקח העליון ח' ותחתון י\"ח \nאז התחתון מאנה לעליון גם הוא פחות משתות לפי ששתות העליון הוא י\"ג נקודות ובלקחו \nח' חלקים הם ע\"ב חלקים דהיינו נקודות נמצא שלא נתאנה אלא בו' נקודות שהם חצי שתות \nלפי שכל חלקו הוא ע\"ח נקודות כנ\"ל. ואמנם אם האונאה הוא יתר על שתות המוכר ללוקח או \nהלוקח למוכר אז בטל המקח כי לעולם א\"א להתחלק כך למעלה בת\"ת דז\"א בגלוי ובמכוסה שהם \nתחתון ועליון אבל אם אונאה הוא שתות ממש אז לא נאמר שיתבטל המקח והוא חזרת החסד \nלמקומו למעלה בשרשו בדעת כיון שנחלק בטעות אלא יתקיים המקח שהוא סדר התפשטות החסדים \nבמקומן לפי שיש זמן שכך מתחלק עם היות האונאה שתות גמורה אבל לאחר זמן מחזיר האונאה \nר\"ל שיש פעמים שיש אונאה שתות שוה ויעמוד כך זמן מה ואח\"כ יחזור האונאה למקומה אבל \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "התפשטות ישאר במקומו שהוא בחי' קיום\nהמקח. והנה זהו ענין גניבת השבטים ליוסף אחיהם ומכרוהו למצרים לא מפני כך נתבטלו \nהאחוה אשר ביניהם אמנם נשאר הדבר כך בעת ההוא ואח\"כ החזירו האונאה למקומה וכמ\"ש ואת \nעצמו' יוסף קברו בשכם וגו' וכמ\"ש והעליתם את עצמותי מזה אתכם והחזירוהו למקומו. \nוענין גניבת ומכירת יוסף נבאר ב\"ה למטה והנה זאת השתות הנ\"ל הוא מלבר לכן פסקו \nבתלמוד שצריך שיהיה שתות מלבר ואם אינו אלא מלגאו הוי מחילה והרי נתבאר ענין שתות \nופחות משתות ויותר משתות: \n \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "שער לג פרק ב מ\"ת\nועתה צריך לבאר איך הסדר הנכון למעלה ואיך מתחלק החסד שבת\"ת הנגלה והסתום. ודע כי \nסדר החלוקה האמיתי הוא כך כי ב\"ח של ח\"ג ושליש עליון של חסד ת\"ת הם מכוסים וב\"ש \nתחתונים דת\"ת וב\"ח דנ\"ה הם מגולין ואמנם הג\"ש שבחסד הת\"ת כבר בארנו כי בו לבד הוא \nדין האונאה שתות ופחות משתות ויתר משתות. אמנם הסדר הנכון הוא שהנה הוא הוי\"ה א' \nפשוטה שהוא בגימטריא כ\"ו ומתחלק ח' נקודות למעלה מכוסים וי\"ח נקודות למטה בגלוי \nשהוא מבחי' הג' מג' בחי' שיש בחלוקות פחות משתות כנ\"ל. וטעם הדבר הוא שהתחתונים שהם \nהמרובים ינצחו את העליונים שהם מועטים והם יקחו את העודף שהם הב' נקודות היתירות \nבהתחלקם לג\"ש ח' למעלה וח' בשליש אמצעי וח' בשליש תחתון נשארו ב' לתשלום כ\"ו ואלו \nב' העודפים יקחו התחתונים שהם הרבים האמנם יש סבה א' המונעת ענין חילוק זה והוא מה \nשהקדמנו בראשית דרוש זה והוא שהה' גבורות אשר ביס\"ד ז\"א הם ביסוד ז\"א הם בוקעים מצד \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "האחור וניתנין בדעת רחל נוקבא כנודע וממתקים החסדים את הגבורות ונשארו ממותקות ולא \nיהיה דינין קשים מאד וחזקים. והענין כי יורדין החסדים המתפשטין מדעת ז\"א עד היסוד \nדיליה כנודע ומכים שם בסוד הכאה בהמשך הירידה במרוצה וממתקים את הגבורות אשר שם ע\"י \nהארתן (נ\"א הכאתן) אז בירידה. ודע כי אין כח כ\"כ בחסדים להאיר בגבורות ולהמתיקם אלא \nבהיותם מגולים כי אז אין להם מחיצות הכלי של יסוד אמא כדי שיתעכבו ולכן יורדין עד \nהיסוד למתק הגבורות אשר שם והנה כולם א\"א שימתקו לסבה הנ\"ל לפי שאין כל החסדים \nמגולים רק ג' חסדים פחו' שליש שהם נצח הוד וב' שלישים תחתונים דת\"ת אבל ב\"ח של ח\"ג \nושליש עליון דחסד דת\"ת אינן מתגלין ואין בהם כח למתק הגבורות ובודאי כי אין יכולין \nלמתק יותר משיעורם שהם ג' גבורות פות שליש והלא היה מן הראי שיתמתקו ג' גבורות \nשלימות ולא יהיו חסרות שליש אמנם א\"א כן אם לא בהתגלות גם השליש העליון של הת\"ת ואז \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "יהיו ג' חסדים שלמים מגולים וימתקו ג' גבורות שלימות בתכלית המתוק. אמנם להיות הדבר \nכך א\"א שירד כל החסד שבת\"ת למטה בב\"ש התחתונים שבו כדי שיהיה כולו מגולה לפי שאז \nיהיה הכלי של הת\"ת בבחי' שליש עליון ריק מן הארת החסד וענין זה לא תקרא אונאה יותר \nמשתות רק גניבה ממש אבל כוונתינו שישאר שליש העליון של אור החסד במקומו בכלי ת\"ת \nדז\"א בשליש עליון אלא שיתגלה שם ויסיר כסוי כלי היסוד דאמא אשר שם מעליו וישאר \nמגולה שישאר שרשו שם והארתו תרד ותאיר למטה ביסוד בגלוי ואז ימתקו ג' גבורות שלימות \nכנ\"ל. ואמנם נמצא כי היות הבחי' הא' שהוא ח' נקודות מכוסים למעלה וי\"ח מגולות למטה \nהוא נקרא אונאה פחות משתות וזה סדר הוא תמיד ויש פעמים שיש אונאה יותר משתות והוא \nמציאת הזה הנ\"ל שמתגלה גם שליש עליון כולו (היורד למטה) וענין זה מתבטל אחר זמן \nונקרא ביטול מקח לפי שאינו מתקיים אלא נתבטל אח\"כ ואינו מתקיים אלא בשלשה זמנים לבד \nאשר נבאר בע\"ה: \n \n", "en": ""}]}
