{"bookId": "kabala-a9460fdaceb6", "part": "1", "torah": "93", "title": "ספר עץ חיים — שער לד פרק ו מ\"ב", "hebrewTitle": "שער לד פרק ו מ\"ב", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-a9460fdaceb6/1/93/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-a9460fdaceb6/1/93/", "segments": [{"index": 1, "he": "שער לד פרק ו מ\"ב\nונבאר ענין כל הנ\"ל עד עתה איך נמשך בהמשך י\"ב שנה ויום א' אשר כל זמן זה נקראת \nקטנה כנ\"ל והנה כניסת חצי שליש אור החסד ת\"ת דז\"א בכתר שלה כנ\"ל הוא שנה א'. ואח\"כ \nתחלה נכנס פרק תחתון דנצח ז\"א בראשה בחכמה שבה הרי שנה ב'. ואח\"כ נכנס פ\"ת דהוד ז\"א \nבבינה שבה הרי שנה ג'. ואח\"כ אלו הב\"פ תתאין יורדין עד ח\"ג שבה ונכנסים במקומן פרק \nאמצעי דנצח בחכמה ופרק אמצעי דהוד בבינה והרי ה' שנים. ואח\"כ הב\"פ תתאין יורדין \nלנצח הוד שבה וב' אמצעים בח\"ג שבה ונכנסים במקומן פ\"ע דנצח בחכמה ופ\"ע דהוד בבינה \nהרי ז' שנים והרי נגמרו הכתר וכל הב' קוין וכ\"ז ע\"י אורות של החסדים וכבר נת\"ל \nשהגבורות אינן נכנסים בה עד שיגמרו כל החסדים לכנוס בה לכן עתה בשנה ח' יצאו הה\"ג \nמן היסוד ז\"א ונכנסו בדעת שלה מכוון נגד היסוד כנ\"ל. ואחר כך בשנה ט' נשאר שורש \nהגבורות בדעת שלה והאורות שלהם נתפשטו דרך קו האמצעי עד הת\"ת שבה. ואח\"כ ירדו ירידה \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "אחרת עד היסוד שבה דרך קו האמצעי וירידה זו עד היסוד שבה וירידה זו היא במקום גילוי \nשאין שם מחיצות היסוד דז\"א מגעת כי כבר נסתיים בסיום הת\"ת וכיון שכן הוא א\"צ זמן כי \nתכף ומיד יורדות שאין שם מחיצות לעכב ירידתן ועכ\"ז זמן מועט הזה נבאר אותו באחרונה \nכמה הוא ואח\"כ חזרו ועלו הגבורות להגדיל הכתר כנ\"ל ונסעו ג' מסעות והם א' מן היסוד \nלת\"ת ב' מן ת\"ת אל הדעת ג' מן הדעת אל כתר והרי הם ג' שנים ועם ט' הראשונים הרי י\"ב \nשנים ועדיין חסר עתה יום א' יותר על י\"ב שנים כדי שתהיה נערה. ונבאר עניינו דע כי \nאע\"פ שלמעלה ביארנו כי חצי שליש אור של חסד דת\"ת דז\"א הניתן בכתר של הנוקבא הצרך \nשנה א' לכנוס עכ\"ז לא נכנס כולו ביחד בשנה ראשונה אלא בכמה פעמים והוא כי נחלק חצי \nשליש ההוא בד' חלקים וכאשר נכנסו ב\"פ תחתונים דנ\"ה דז\"א בתוכה אז נכנס חלק א' מן \nחסד בכתר שבה וכשנכנסו ב\"פ אמצעים נכנס חלק ב' וכשנכנסו ב\"פ ראשונים אז נכנס חלק ג' \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "וכניסת ג' חלקים אלו היה שנה א' כנ\"ל. והנה נת\"ל כי א\"א להגבורות לכנוס בה עד \nשיכנסו כל החסדים לכן נכנסו תחלה כל החסדים ונתפשטו בכל קו ימין ובכל קו שמאל ובכתר \nשבה כנ\"ל ואח\"כ נכנסו הגבורות בדעת וירדו וחזרו ועלו עד הכתר כנ\"ל ולהיות כי א\"א \nלעולם שיתוקן הכתר עד שיתוקן כל פרצוף לכן נתאחר חלק הד' מן החסד הנכנס בכתר שלה \nלכנוס כנ\"ל עד שיעלה שם הגבורות בכתר שלה והרי נשלם תיקונה ואז נכנס חלק הד' ההוא \nבאחרונה ואז נגמר כל תיקונה. באופן שנתקיימו ב' דברים כי לא נכנסו כל הגבורות עד \nשיכנסו כל החסדים וגם שלא נגמר הכתר ליתקן עד באחרונה ע\"י חלק הד' מחסד בלבד שנכנס \nבאחרונה. ועכ\"ז צריך לתת טעם בענין איך נתפשטו הגבורות בה כיון שעדיין נשאר חלק ד' \nשל חסד לכנוס בכתר. אבל הענין כי לא היה אותו החלק עדיין בתוך גוף ז\"א אמנם כבר \nיצאו ממנו והיה על ראש הנוקבא בסוד או\"מ כבתחלה ולכן יוכלו הגבורות להתפשט בה ואר \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "שנגמרו אח\"כ נכנס בה גם חלק הד' הנ\"ל בכתר שלה. ועתה נבאר יום א' היותר על י\"ב שנים \nמה עניינו כי הנה נת\"ל כי שם בז\"א היה זמן ירידת החסדים אל היסוד שבגילוי שיעור יום \nא' כי אע\"פ שהם בגלוי עכ,ז המקום גבוה ב\"ש הת\"ת מן החזה שמשם התחלת ירידתם בגלוי \nאבל כאן בנוקבא תכף כשיוצאין מן היסוד דז\"א הנשלם בסיום ת\"ת שלה הם נכנסים ביסוד \nשבה ומקום התחלת ירידתן בגלוי הוא שיעור מועט מאד לכן אין צריך יום א' לירידתו בלבד \nאבל בהצטרפות ירידה זו הקטנה עם ירידת חלק ד' שהיה מקיף אל הכתר ושם ג\"כ לא היה \nצריך זמן לכניסתו בכתר והצטרפו' שניהן יהיה יום א' והרי נתבאר ענין י\"ב שנים ויום \nא'. נמצא כי ביום א' של שנת הי\"ג היותר על י\"ב שנים נגמרת תיקונה כולה ונגמרת כניסת \nהחסד בכתר שלה לגמרי ועתה כבר יכולה להתתקן ולהקראת נער חסר ה' כמ\"ש למטה אבל עדיין \nבכל הי\"ב שנים ויום א' לא היתה נקרא אלא קטנה גם עתה נקרא באלו י\"ב שנים ויום אחד \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "חוה אשת אדם והענין איני זוכר מה ששמעתי בזה ואכתוב ב' פירושים שאני מסופ' איזה מהם \nשמעתי. והענין כי הנה נתבאר שחצי שליש חסד שבת\"ת דז\"א נחלק לד' ונכנסו בד' זמנים \nבכתר שלה. והנה חצי שליש הזה נקרא שתות החסד דת\"ת דז\"א שהוא חלק א' מו' חלקים שבו \nוזהו ענין ו' של חוה והמל' המקבלת האורות האלו היא ה' תתאה כנודע וזהו אות ה' של \nחוה ומה שנשאר עתה אות ח' של חוה הוא הספק אצלי. ונלע\"ד ששמעתי כי הענין הוא כי אם \nלא נעריך מה שלוקחת מן החסד שבת\"ת דז\"א לצורך הכתר בכל החסד אלא נעריך אותו בב\"ש \nהמגולין לבדם כי שם שיעור קומת הכתר שלה כנודע נמצא כי חצי שליש שלוקחת הוא רביע א' \nשל הב\"ש המגולין וגם זה הרביע לא נכנס בפעם א' אלא נחלקה לד' חלקים ונכנס בד\"פ והרי \nהם בפ ד' שהוא ח' ובכל פעם אינו נכנס רק חלק א' מן הח' הרי זו ח' של חוה. ונלע\"ד \nיותר אמיתי ששמעתי והוא זה הפירוש הב' שנבאר והוא כי שם נתבאר בענין גדלות החסדים \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "דז\"א שלסיבת גילוין ה\nגדילו ונכפלו כפליים ממה שהיו בעת היותן מכוסין נמצא כי אותן ב\"ש חסד דת\"ת הז\"א \nמגולין נכפלו ונעשו ד' שלישים ועכ\"ז כשלוקחת הנוקבא חלקה מן החסד ההוא בתחלה אינו \nרק חצי שליש אלא שאח\"כ נגדל ונעשה שליש א' שלם לכן אם נעריך חצי שליש בד' שלישים \nשנגדלו ונכפלו כנ\"ל יהיה חלק א' מח' וזהו ח' של חוה והרי נתבאר שם חוה שהוא קודם \nשתזדווג עם אדם ועכ\"ז גם אח\"כ נשאר בה בחי' זו אשר לסבתה נקרא חוה לכן נקרא חוה \nלעולם. והנה נתבאר כי מקום עמידתה הוא מסיום שליש עליון דת\"ת ז\"א והוא מהחזה ולמטה \nנמצא כי שיעור מקום הנוקבא הוא בב\"ש תחתונים דת\"ת ונהי\"ם דז\"א. והנה כתר שלה נעשה \nמב\"ש תחתונים דת\"ת וב' מוחין חו\"ב שלה מב\"פ קדמאין דנ\"ה וחו\"ג דילה מב\"פ אמצעים \nדנ\"ה ונ\"ה שלה מב\"פ תתאין דנ\"ה שלו. ואמנם לכל קו אמצעי שלה שהם דתי\"ם אין לה רק \nבחי' היסוד שלו לבד וכמ\"ש בע\"ה בענין אטב\"ח. ועתה נבאר ענין אורות היוצאין מתוך ז\"א \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "אל הנוקבא הנה נודע כי ה\"ח מתפשטין בגופא דז\"א מחסד שבו עד הוד שבו וכל חסד וחסד \nשבו נחלק לג' שליששים כי חסד דחסד מתפשט בזרוע ימין שיש בו ג\"פ וכן חסד שבגבורה \nבג\"פ דזרוע שמאל וכן חסד שבנצח בג\"פ שבשוק ימין וכן חסד שבהוד בג\"פ שבשוק שמאל וחסד \nשבת\"ת נחלק ג\"כ לג\"ש והם שליש אחד עד החזה ושליש אחד עד הטבור ושליש א' עד סיום \nהת\"ת ואחר שנתפשטו בו ה\"ח אח\"כ יוצא ה\"ג מדעת שבו ולא היה מקום להתפשט כי כבר \nנתפשטו שם החסדים לכן ירדו עד היסוד שבו ונתעכבו שם עד זמן תיקון הנוקבא. והנה ב' \nמיני אורות לוקחת הנוקבא לתיקון גופה אור א' הוא וז\"ש אור החסד מהחזה דת\"ת דז\"א \nולמטה ועוד ב' חסדים שלימים דנ\"ה כי שם מקום עמידתה כנ\"ל ואלו ב\"ח וב\"ש הם מגולין \nתוך ז\"א כי יוצאין מן היסוד דאמא הנגמר ונשלם בחזה דז\"א. אור הב' הוא ה\"ג שבו ביסוד \nדז\"א כנ\"ל. והנה אור החסדים הם ניתנין בכל קו ימין ובכל קו שמאל שבה וכתר לבד אשר \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "בקו האמצעי שלה אמנם הגבורות הם בקו האמצעי שלה בדעת שלה ואח\"כ מתפשטים בכל ו\"ק שבה \nאמנם בדת\"י ובמלכות שבה אין בה חסדים כלל. גם דע כי תחלה נכנסים בה החסדים ואח\"כ \nיוצאין הגבורות מז\"א ונכנסין בה נמצא כי בתחלה נעשה ב' קוין ימין ושמאל שלה אחר כך \nנעשה קו האמצעי שלה. ודע כי חסדים המתפשטים בז\"א היה בהם ירידה ועלייה כי תחלה ירדו \nמן הדעת עד היסוד שבו ואח\"כ חזרו ועלו להגדילו עד כתר שבו כמבואר במקומו אבל הנוקבא \nאין לה הארת החסדים שלוקחת מן ז\"א כנ\"ל אלא בדרך עלייה אור חוזר ממטה למעלה הנקרא \nאור נוקבא וז\"ס עלי באר ענו לה והם ע\"ד הנ\"ל שעולין מן היסוד עד החזה ושם נוקבין \nויוצאין. והנה הגבורות הם באופן אחר כי הנה הם ירדו ביסוד שלו והנה דעת שבה מכוון \nבאחור היסוד שלו כנ\"ל כי כתר שלה נגד ב\"ש ת\"ת שבו ודעת שלה נגד היסוד שלו ואחר \nשנתפששטו החסדים הנ\"ל בכתר ובב' קוין שלה כולם ימין ושמאל אז יוצאין ה\"ג מן יסוד \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "שלו וניתנין בדעת שלה המכוון כנגדו ושם נשארין כולם ואח\"כ מתפשטין בגופא כמ\"ש בע\"ה. \nועתה נבאר סדר התחלקות החו\"ג הנ\"ל. והנה כמו שהיא לוקחת מחיצוניות עצמו דגופא דז\"א \nלתיקון פרצופה כן היא לוקחת מאו\"פ שהם החסדים הנ\"ל. ונתחיל מכתר שבה ונאמר כי הנה \nמת\"ת דז\"א מן הגוף והכלי עצמו נעשה הגוף והכלי של כתר רחל עצמה ממש ושיעור המקום \nמהחזה עד סיום ת\"ת הם ב\"ש הגוף. אמנם ודאי שגובה הכתר שלה הוא כשיעור המקום מן החזה \nהנ\"ל אבל אינה לוקחת כל אותן הב\"ש כי ז\"א צריך להשאיר לעצמו חצי שליש והם לבחי' גוף \nשל הת\"ת עצמו ושליש וחצי נותן לנוקבא לגוף הכתר שלה. וטעם הדבר כי הז\"א כיון שמתחלה \nהיה בו כל הג\"ש ועוד יש בו שם הארות רבות ששם הוא בגלוי יסוד דאמא שבתוכו ויש שם \nאורות רבים לכן יספיקו לו החצי שליש להשתלם גוף הת\"ת שלו ושליש וחצי לקחה נוקבא \nלכתר שלה בבחי' גוף וכך סדר התחלקותן כי חצי שליש לוקחתה לגוף הכתר שלה וחצי שליש \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "לגוף הדעת שלה וחצי שליש לגוף הת\"ת שלה אמנם ענין האורות התחלקותן בענין אחר. כי \nהנה אור החסד שבת\"ת דז\"א נחלק גם הוא לג\"ש ע\"ד הגוף של הת\"ת הנ\"ל ושם בענין ז\"א \nנתבאר מה נעשה בב\"ש עליונים דחסד ההוא. ואמנם מן שליש תחתון שבו נחלק לב' חצאים \nוחצי עלה עד הכתר דז\"א וחציו ניתן דרך האחור כנ\"ל בכתר דנוקבא. נמצא כי מן אור \nשבחסד ששבת\"ת לקחה חצי שליש האור לצורך אור כתר שבה ומגוף הת\"ת לקחה שליש א' וחצי \nלצורף גוף הכתר והדעת והת\"ת שבה. ובזה תבין ענין ב' מלכים שמשתמשין בכתר א' כי האור \nשליש א' תחתון שבת\"ת דז\"א נחלק לב' חציו עלה לכתר דז\"א כנ\"ל וחציו ניתן בכתר דנוקבא \nומן הגוף של ת\"ת דז\"א נעשה ממנו גוף הת\"ת דנוקבא ומתפששט ת\"ת שלו עד הת\"ת שלה. וסבת \nכל זה היה כדי להשוותן יחד ובפרט בקו האמצעי שהוא עיקר הגוף כדי שיהיו ב' מלכים \nשוין בכל מציאותן ומן אור החסד המתפשט בנצח דז\"א הנחלק שם לג\"פ של הנצח שליש עליון \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "ניתן בחכמה שבה ו\nשליש אמצעי בחסד שבה ושליש תחתון בנצח שבה וכעד\"ז נחלק לג\"ש אור החסד שבהוד דז\"א \nבקו ששמאלי שבה שהם בג\"ה שבה ואחר שנגרו הב\"ח וב' השלישים להתפשט בה וכסדר הנ\"ל אחר \nכך יצאו הה\"ג שהיו ביסוד דז\"א וניתנו משם אל הדעת שבה ונשאר שם שרשם. ואח\"כ יורדין \nהארות הה\"ג אחר שנשאר שרשם שם בדעת שבה ומתפשטין הארות אותן הה\"ג מחסד עד הוד שבה. \nואחר כך יצאו הארת אלו הה\"ג שנתפשטו בה\"ק והארתן לבד נכללת ביסוד שלה. ואח\"כ הארה \nדהארה הה\"ג שביסוד יוצאה ונכללת במלכות שבה ובסוד חותם בתוך חותם כי חותם הוא הארתה \nשנתקבצה ביסוד והארת החותם ההוא נתקבצו במלכות שבה וכ\"ז הוא ממש ע\"ד התפשטות החסדים \nבגופא דז\"א (וכן) בדרך שבארנו שם כי חסדים נקרא מים המגדילין האילן. וכן הענין \nבגבורות שהם מגדילין הנוקבא כי גם אע\"פ] שנקרא אשש בערך החסדים הנקרא מים עכ\"ז בערך \nהנקבה הם מים ממש המגדילין אותה אלא שהם מ\"נ ונק' גבורות גשמים כנודע כי מים ממש \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "הן. אח\"כ חוזרין הגבורות המגולין ועולין עד הכתר כמ\"ש בע\"ה הרי נשלם בנין הנוק'. \nועדיין יש פרטו' רבים ובפרט בענין היסוד והמל' שבה מהיכן נעשו לה ולמטה בא\"ב דאטב\"ח \nנתבאר היטב: \n \nשער לד פרק ז מ\"ת\nועתה צריך לבאר דרך פרט סדר ירידת אלו הגבורות וסדר התפשטות שלהן בגוף הנקבה ואח\"כ \nסדר עלייתן למעלה עד הכתר שבה. ונבאר דרוש זה על מצות העלאת המנורה כמ\"ש פ' בהעלותך \nאת הנרות מה ענין מצוה זו הגדולה ומה ענין שבחו של אהרן שלא שינה וכמארז\"ל. והנה \nהענין כי המנורה היא רחל נוקבא דז\"א העומדת באחור ז\"א וז' נרותיה הם שבעה קצוותיה \nמחסד עד המלכות שבה וכמו שהחסדים המתפשטין בו\"ק דז\"א הם נקראים ה' אורות מאירין שהם \nה' אור דיום א' דפ' בראשית כן הה\"ג המתפשטין בנוקבא בז\"ק שלה הם ג\"כ אורות שבה \nהמאירין בז' נרות המנורה שהם ז\"ת כי הם בחי' ששלהבת הנר המאירה אלא שהאורות של ז\"א \nנקרא מאורי יום ושל נוקבא נקראת מאורי לילה. וקודם שנבאר ענין העלאתן שהוא חזרת \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "הגבורות ממטה למעלה עד הכתר כנ\"ל נבאר ענין הדלקתם שהוא ירידת אורות הגבורות מלמעלה \nמן הדעת שבה עד היסוד שבה כמ\"ש יאירו שבעת הנרות אך החזרה נזכר במש\"ה בהעלותך וכמ\"ש \nבע\"ה. והנה בסדר ירידתן אני מסופק בב' אופנים אלו איזה מהם הוא. ונלע\"ד ששמעתי \nממורי זלה\"ה שניהם אלא שאין בידי לישבן יחד כמו שהקדמתי בהקדמת הספר שאיני רוצה \nלהוסיף ולגרוע נקודה אחת מכל מה ששמעתי ממורי זלה\"ה א' כי בעת צאת הגבורות מן הדעת \nשלה יוצאות ב' גבורות ביחד א' אל החסד שבה וא' בגבורה שבה לכן אין החסד צריך אל \nהגבורה שבה ואין הגבורה צריך אל החסד שבה וגם ת\"ת א\"צ לא לחסד ולא לגבורה כי אור \nגבורה שלו מתפשט מן הדעת ויורד אליו דרך קו האמצעי. והנה נ\"ה א\"צ זה לזה וגם אין \nצריך אל ח\"ג אשר למעלה מהם אמנם נ\"ה הם צריכין אל הת\"ת כי ב' אורות הגבורות שלהם \nיוצאין מן הת\"ת ונחלקים זה לימין וזה לשמאל בנ\"ה אח\"כ כולם הם מתקבצין הארתן ביסוד \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "כנ\"ל. ואופן אחר נ\"ל ששמעתי בודאי כי החסדים של ז\"א וגבורות של נוקבא יורדין מדרגה \nאחר מדרגה מן החסד עד הוד כי מתחלה כולן יורדין בחסד ביחד ואח\"כ נשארה גבורה שלו שם \nויורדין הד' גבורות אל גבורה ונשארה גבורתה שם ויורדין ג' גבורות בת\"ת ונשאר שם \nגבורתו ויורדין ב' גבורות בנצח שלה ונשאר שם גבורתו ויורדת גבורה אחרונה בהוד ואח\"כ \nהארת כל אחד יורדין ביסוד ואח\"כ הארת הארתן במל' שבה אלו הב' אפנים נלע\"ד ששמעתי גם \nשניהם כנ\"ל: \n \n", "en": ""}]}
