{"bookId": "kabala-b34e2671e842", "part": "1", "torah": "3", "title": "פירוש הראבד לספר יצירה — קטע 3", "hebrewTitle": "קטע 3", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-b34e2671e842/1/3/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-b34e2671e842/1/3/", "segments": [{"index": 1, "he": "בני שעיר החורי לוטן ושובל וצבעון וענה דישון אצר דישן חורי המם עלון ומנחת ועיבל \nשפו ואונם איה וענה דישון חמדן ואשבן ויתרן וכרן בלהן זעון ועקן עוץ וארן. למטה מן \nהמלכות וכל אשר יזרח עליהם יבאו. והם יושבים בשערי מות ובשערי צלמות, ר\"ל בפתחי \nגיהנם, ולכל אחד מהם דינים וחקים לקבל הנפשות הנכרתות. וזהו סוד הנגלו לך שערי מות \nושערי צלמות תראה. ולכן תרגום האפשר דאתגליו לך מעלני מותנא ובמעלני טולי מותא \nדגיהנם תחמי. וסביב כל אלה ארץ החיים, ר\"ל שערי גן עדן שנאמר התבוננת עד רחבי ארץ \nהגד אם ידעת כולה, פי' אחר שסדר לו דרך שמאל הנמשך אל עטרת ישראל הנקרא ארץ ופירש \nמשפטי הרשעים שהם באים בנבכי ים ובחקר תהום ופירש שערי מות ושערי צלמות חזר ופירש \nלך איך מדת החסד והטוב נמשך אל ארץ החיים. וקרא החלק ההוא רחבי ארץ לפי שהוא בא \nמרחובות הנהר ר\"ל בינה שאין שם צר ואויב ומזיק שנאמר כי עתה הרחיב ה' לנו ופרינו \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "בארץ וזהו סוד התבוננת מלשון בינה עד רחבי ארץ של ג\"ע. הגד אם ידעת כלה, ר\"ל כל \nפרטיה. איזה הדרך ישכן אור הזרוע לצדיקים מאור הבינ\"ה וכ\"ע של התענוג וחשך הבא מכח \nהגבורה והתמורות איזה מקומו בארץ של ג\"ע. הנה בלי ספק נתיב האור לבד ונתיב החשך \nלבד, כי אלה לחיי עולם ואלה לחרפות ולדראון עולם. כי תקחנו אל גבולו וכי תבין \nנתיבות ביתו, פירוש כי תמשכנו ותנהיגנו אל גבול תחומו ר\"ל האור לגבולו והחושך \nלגבולו. וכי תבין ותשיב כל אחד מהם לנתיבות ביתו אז תדע כי אז תולד בסוד העבור \nותתחדש בבריאה חדשה ומספר ימיך יהיו רבים. וביאר זה כי השמש (תפא') והירח (עט') אשר \nמהם אור החשך ומסיבתם כל הויה והפסד ר\"ל הדין כל בני חלוף כולם עוברים בגלגל שם של \nהוי\"ה באדנ\"י. ולפיכך כאשר תקחנו ותנהיג כל הויה והויה של הנפש אל גבולו שהוא חצי \nהעיגול אשר ממעל לארץ. כי בהנהגה הזאת נשלם גבול פעולתו בק\"ף מעלות ומשם ירד למות \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "או לעוני או לצער אחר, אבל בדין בני חלוף ומשם והלאה תבין ותראה כי מחוייב הוא לשוב \nבהיקף אל נתיבות ביתו. ולפיכך יתבאר לך כי בשובו לצומח כי אז תולד בדין בני חלוף \nויהיו מספר ימיך רבים לפי כח הצומח. ויש בזה ארבע מדרגות שתים המעטות והנוספות, \nועוד הנוספות מאלה והגדולות שבהם והם השמיטה והבן זה. וזהו שתרגם בפסוק התבוננת עד \nרחבי ארץ הגד אם ידעת כולה, איתביינת עד פתיי ארעא דגינתא דעדן חוי אין ידעתא כולה. \nאיזה הדרך ישכון אור (תפארת) וחשך (עטרת) איזה מקומו. הי דין אורחא שרי נהורא \nוחשוכא הי דין אתריה. כי תקחנו אל גבולו וכי תבין נתיבות ביתו. ארום תדבריניה \nלתחומיה וארום תתביין שבילי ביתיה. ידעת כי אז תולד ומספר ימיך רבים. הידעת ארום \nבכן תתיליד ומנין סומך סגיאין. ידוע הוא שיומו של הקב\"ה אלף שנים בעיניך כיום אתמול \nאם כן י\"ב ימים הם י\"ב אלפים שנה, וסוד זה נעלם רמוז בנעלם אותיות של רבים שנאמר \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "ומספר ימיך רבים ר\"ש בי\"ת יו\"ד מ\"ם הם בגימטריא אלף וי\"ב כלומר שנים עשר אלפים. \nהבאת אל אוצרות שלג, בא להודיעך כי גם במדת החסד יש בה תערובת דין שהרי יש בה \nאוצרות שלג. ודע כי יש שני מיני שלג, האחד מהם הוא שלג של כ\"ע ויטהרו הטמאים \nויתקרבו הנדחים שנאמר אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו, ואומר לבושיה כתלג חיור. \nויש שלג אחר והוא נפעל מאדי המים ואדי הארץ ובפגשם במקום הקר יתקרשו, ויש מהם \nשיחזרו להיות ברד, ויש מהם שיחזרו להיות שלג. וכולם עולים מן הארץ. (עטרת) אל תפארת \nי\"י באויר שבהם מצד החסד שם יתפעלו. וצא\"ל כי האדים העולים מן המים ומן הארץ הם \nנפשות הנדחים בב\"ר רבה. והנה הם עצמם מתפעלים להיות באוצרות שלג ובאוצרות ברד ובהם \nנפרע הקב\"ה מן הרשעים שנאמר אשר חשכתי לעת צר ליום קרב ומלחמה, כי באבני ברד נפרע \nמפרעה ומאנשי ארץ ישראל בימי יהושע. וכן בכל יום ויום נדונין הרשעים מאש לשלג ומשלג \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "לאש. וכן התמורות. וכאשר יתמו עונם יחזרו להיות אפר (עטרת) תחת כפות רגלי הצדיקים \n(יסוד) שנאמר ועסותם רשעים כי יהיו אפר תחת כפות רגליכם, שנאמר כי לשלג (תפארת) \nיאמר הוי ארץ (עטרת) והוא שלג שתחת כסא הכבוד (חכמה). הבאת אל אוצרות שלג ואוצרות \nברד תראה. ולבאר נתיב זה תרגם ואמר אפשר דעלתא לקורטורי (אוצר) תלגא ואפותיקי ברדא \nתחמי. ונקראו אוצרות ברד אפותיקי מלשון אפה תהא קאים, פי' כאן תהא עומד וגובה חובך. \nוארז\"ל כי בזה הנתיב נפרעין מן הרשעים שנאמר אשר חשכתי לעת צר ליום קרב ומלחמה, \nותרגם די גנזית תלגא לעידן עקתא בגיהנם וברדא ליום קרבא דפרעה ואגחותא דמצראי. \nוצריך להיות כ\"ד אדנים בעגול תוך ספירת מלכות כנגד אדני המשכן והם הם שם אדני:\n\n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "ואחרי שבא סוד הגיהנם לידינו צריך אני לבאר בו מעט על דרך שאלה ותשובה:\nשאלה, מה הוא הפסד החיות וחול המות, אם תאמר שהמות הוא שכל יסודות שהורכב הנמצא מהם \nכל אחד ישוב ליסודו עד שישוב האש לאש והאויר לאויר והמים למים והעפר לעפר, א\"כ גם \nבנפש צריך אתה לומר שהפסדה שתשוב ליסודה. כלפי איפה נוטה דבר זה, אדרבה אין לה \nתענוג ועונג לנפש יותר מזה אלא בעת שתשוב אל האלהים אשר נתנה. ולכן יש לך לדעת כי \nההולכים לפרש התורה ע\"ד טבע ואומרים כי השכל נדבק בשם אין זה רק היתול וגנבה \nשגונבים דעת בני הדת. אבל על דרך האמת כי צער החולי נדבק בדמיונו אשר בנפש בחול \nעליו חום החולי מצערו. וחום החולי חוזר להיות חמר לחום האש היסודי אשר בצאת הנפש \nמגוף החולה תגיע ליסוד האש בכח הדמיון אשר הגיע לה מצער החולי וחומו. והנה האש \nהיסודי נדבק בנפש ההיא ונוסף חום על חומה עד שיגיע אליה האש היורדת מן נהר דנור \nותחול על האש ההיא, ועוד ירד עליה סערת ה' חמה סער מתגורר על ראש הרשעים יחול, והוא \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "הדין למת מקרירות שיתחבר אליו דינין ושפטים מצד שלג וברד. ליום קרב ומלחמה. תרגם \nסורי ליום קרבא דכנענאי אגחותא במסוקיין בית חורון. ואפשר שלעתיד לבא הקב\"ה עתיד \nלהלחם באלה עם אויבי ישראל בארץ ושמים ממעל, בסוד ונתתי מופתים בשמים ובארץ דם ואש \nותמרות עשן, והוא הדין מצד שלג וברד. איזה הדרך יחלק אור, פירוש אור התפארת, ר\"ל \nשמש ומגן ה' אלהים, על ידו באים כל המשתלשלין מעולם אל עולם אל עולמנו זה. וידוע \nהוא כי העולם הנעלם יקרא קדם שנאמר מעונה אלהי קדם. ולפיכך רוח הבא משם נקרא רוח \nקדים, וידוע הוא כי שמש ומגן ה' צבאות הוא מנהיג את העולם על פי י\"ב ההויות וכל \nהויה והויה יש לה טבע וסגולה לענינים ידועים. והנני פותח לך סוד זה, דע כי בעילות \nשם ידו\"ד יהיה בידו החיים והבריאות והמחשבה. והנה שמש ומגן ה' צבאות בהיותו עובר על \nבית ידו\"ד הנה הוא משלח החיים אל כל הנמצאים, אמנם לא בשווי כי במין האדם לבדו \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "יתחלפו מספר ימי חייו, כי פלוני בן מאה שנה ימות ופלוני ביומו ר\"ל ביום לידתו, \nופלוני בחודש או בשנה או בג' או בד' וכן בכל מספר ומספר, וכל שכן שיש חלוק ושנוי \nבשני ימי חיותו בין מין למין כל מין ממיני החי. וכן במיני הצמחים יש מי שיתחלף \nביומו ויש מי שיתחלף בחודש או בשנה או באלפים מן השנים, וכן בדומם ישתנה זמן קיומם \nלכל מין ומין ולפי כל פרט ופרט מפרטי המין. וכן בעולם הגלגלים וכן בכוכבים וכן \nבשכליים וכן בעולם המלאכים והמרכבות וכן בעולם הספירות. והנה לכל איש ואיש צריך \nשהיה לו נתיב ידוע שבו ישפע שפע החיים אל הפרט ההוא, וכן לכל פרט ופרט מפרטי \nהנמצאים, וזהו ששאל לו איזה הדרך יחלק אור (תפארת) להביא החיים וכל שאר מיני גזירות \nלכל פרט ופרט מפרטי הנמצאות ויפיץ לפזר רוח קדים על הארץ (עטרת), ולכן תרגם הי דין \nאורחא מתפליג נהורא ויבדר רוח קדומא על ארעא. מי פלג לשטף תעלה ודרך לחזיז קולות, \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "פירוש מי חלק לשטף של תהום נתיבות מים למטה, ומי חלק לשטף של תהום נתיבות שהעלה \nלמעלה. ומי חלק נתיבות לעננים שמורידים מים בקולות, ורומז אל בריאת הרקיעים \nוהתהומות. וי\"מ מי פלג לשטף תעלה, מי חלק תעלות ונתיבות לשטף שהוא מן החסד, יש מהם \nנמשכין אל כל מין ומין ואל כל פרט ופרט מפרטי היסוד, ויש מהן נמשכים אל התמורות \nלכמה מיני מים, למים סרוחים ולמים מרים ולמים המאררים ולמי שיחור ולמים שאובים. ומי \nחלק ג\"כ הנתיבות הנמשכים מן הגבורה אל הפנימיים, כי הגבורה ע\"י זוהר ברק אורה נקראת \nחזיז בגימטריא ל\"ב נתיבות. יש מהן נמשכין אל היסוד ויש מהן נמשכין אל התמורות, וזהו \nשתרגם ואמר מאן עבד שיטפא למרזיבא דמיא ולעילא אורחא דעננא דמחית מיטרא בקלין, \nומתוך שהמים באים מצד החסד והמראות הגדולות מצד הגבורה מתוך כך יתפעל מהם קול רעמים \nוברקים. וי\"מ מי פלג לשטף תעלה, הרבה שערות באדם וכל שער ושער יש לו גומא ונתיב \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "בפני עצמו ואלמלי שתי שערות יונקות מגומא אחת היו מחריבות מאור עיניו של אדם. ודרך \nלחזיז, הרבה טיפין בראתי לגשם וכל טיפה וטיפה יש לה נקב ומסלה בפני עצמה ואלמלי שתי \nטיפות יורדות מנקב אחד היו שוטפות כל העולם, וכן הרבה ברקים בראתי וכל ברק וברק \nבראתי לו דרך בפני עצמו ואלמלי שתי ברקים יוצאות ממקום אחד היו מחריבות כל העולם, \nוכל אלו עשיתי בדעת ובתבונה ובחכמה כדי להמטיר על ארץ לא איש מדבר לא אדם בו, פירוש \nאותם הארצות והמדברות אשר נשחתו בריותיהם מבני אדם ומאיש, פירוש שאין בה כח לבני \nאדם ולא לאיש מאישי ההויות אנכי ממטיר עליהם כדי להעלות אל איש ואל בני אדם, וזה \nתרגומו לאחתא מטרא על ארעא דלית בה גבר ומדברא דלא בר נש ביה. להשביע שואה ומשואה \nולהצמיח מוצא דשא, ידוע הוא כי השואה ושממה נתיחס לרשעים שנאמר אל תירא מפחד פתאום \nומשואת רשעים כי תבא, כי הם ישולחו למדבר שהמה בסוד שם שא\"ה ואל הא\"ש, הנה הם בארץ \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "ציה וצלמות בארץ לא עבר בה איש ולא ישב אדם שם, ולפיכך הוא ממטיר על כל הארץ להשביע \nהנחרבים מכל מינים ולהצמיח מוצא דשא מקורות של דשאים ועל ידם יתעלו מצמח לחי ולאדם \nולמלאכים, ולכן תרגם ואמר למסבע רגושא ואתרגושתא ולמרביא מפקנות דיתאה, פי' להשביע \nהנחרבים מן הארץ כדי להצמיח מעדני הצמחים. היש למטר אב, פירוש המטר היורד מחסדי ה' \nוגבורתו (בינה) שנאמר ישב רוחו יזלו מים, וכל אלו באים מכח חכמה הנקרא י\"ש מאין. או \nמי הוליד אגלי טל, טיפי הטל, כי המטר יורד בחסד וטיפי הטל יורדים בכח הבינה שנאמר \nויתן לך האלהים (בינה) מטל השמים, ולכן תרגם האית למטרא אבא או מאן אוליד רסיסי \nטלא. מבטן (עטרת) מי יצא (בינה) הקרח (חסד) וכפור שמים (תפארת) מי ילדו (בינה), \nפירוש כי מכח עטרה של בינה הנקראת מי, יצא הקרח כעין הקרח הנורא וממנו נתהוו \nהרקיעים שעל ראשי החיות. הנה סודם הוא הכפור והוא קרישא רקמא אשר הגיע לחמר הטל ולא \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "לכלל שלג כי לא נקפא כל צרכו, ותרגום מכריסא דמאן נפק קרחא וגלידא דשמיא מאן אוליד \nיתיה. כאבן מים יתחבאו, פירוש המים אשר הם סבה להויות הרקיעים והתהומות הם נקרשים \nוחוזרים להיות בחזקם כאבן ומתוך קרישתם הם נטמנים ונחבאים בצורת הרקיעים ובצורת \nפמליא שלהם. וכבר ידוע שהמלאכים נקרא בשם אב\"ן כמה שנאמר בתוך אבני אש התהלכת. וגם \nהאותיות נקראים אבנים כדתנן שתי אבנים בונות שני בתים לקמן הנה המים אשר נקרשו \nנחבאים ונסתמין. אמנם ופני תהום יתלכדו המקורות של המים מתיחדים ומתקבצין לנבוע. \nהנה הקרח א' והכפור ב' והטל ג' והשלג ד' והמטר ה' והברד ו' כולם מפעולת שמש ומגן ה' \nצבאות בארץ החיים. התקשר מעדנות כימה או מושכות כסיל תפתח. דע כי כימה הוא שם מונח \nמכח החסד מצד המים ולפיכך יש בו קור גדול ומפני הלחות של מי החסד אשר בכימה היא \nקושרת הפירות וכל חי וכל משכיל וכל נמצא אם כן מעדנות ר\"ל קשר כי היא קושרת כל \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "הנפרדים ועושה אותן אגודה אחת, וכסיל מצד הגבורה ולכן יש בכחו חמימות גדולה הנה \nמתוך חמימות הכסיל היא מבשלת הפירות ומפתחת אותן. זש\"ה או מושכות כסיל תפתח. וי\"מ \nהתקשר מעדנות כימה, פירוש וכי תוכל לבכר הפירות המיוחסים וקשורים בכימה מלשו \nוהקשורים ליעקב כי בחסדו הגדול ממהר להיטיב הכל וממהר הפירות והנדחים להשיבם ואילו \nהכסיל הוא מאחר לבשל הפירות ולטהר הטמאים עד עשות בהם די\"ן באמת ובאמונ\"ה. ולפיכך \nמושך אליו כל הנפשות שנאמר מושכות כסיל תפתח, פי' תוכל להתיר. והנה הכימה הוא הקושר \nכל האיברים הנהרסים והנדחים והנפרקים והוא קושרם ואילו הכסיל הוא מושך ומכרית \nומאבד. והנה יחס המעדנות לכימה כי הוא נותן מעדני מלך. ואילו כסיל מושך אליו ואינו \nנותן דבר אלא בדין ובמשפט. וצא והסתכל עד היכן הגיעה חכמת החוזים עד שיחסו הכימה \nלשור ויחסו הכסיל לעקרב. וכבר ידעת סוד י\"ב הוויות לי\"ב מזלות, ומנין שהכסיל מקומו \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "בגבורה שנאמר והכסיל בחשך הולך ואמר אם שמתי זהב כסלי ולכתם אמרתי מבטחי ולפיכך \nמראה כוכב הנקרא כסיל אדום למאד והוא הורג את הגמלים אם יראוהו. התקשר מעדנות כימה, \nאמר התרגום התקטור שושלי כימתא או אשלי דנגדין ניפלא תישרי, פי' שושלי שלשלאות, \nפירוש אשלי מלשון ויטע אשל, דנגדין ומושכות כסיל, ניפלא ומשיח שמו נפלי בלשון \nתלמוד. וי\"מ התקשר מעדנות כימה. הם שש ההויות העליונות אשר סובבים על דרך התלי ר\"ל \nראשו והנה שם יהו\"ה שנאמר תג\"ל נפשי באלהי, תלי גלגל ולב. או מושכות כסיל תפתח הם \nהנמשכים אחר זנב התלי והם ו' הויות שלמטה כי הו' הויות ד' עליונות בונות והתחתונות \nמחריבות. וכאשר יחרב העולם מצד הדין והכסי\"ל אזי הכימה מוציאה מזרות מכתר עליון י\"ב \nהויות שלו בעתו של עליית הכימה שהוא התלי כדי לחדש עולמות ואז ועיש שהיא העטרה על \nבניה תנחם פי' תתנהג פי' בפרצופין המשתלחין בה כי היא כתרנגולת שרובצת על בניה ולא \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "תקח האם מעל הבנים ולכן נאמר כי יקרא פרט למזומן כי בעת ההיא אין דבר מזומן כי כלם \nעברו בדין משפט העליון. וזהו שתרגם התפיק שטרי מזליא (ממשלת י\"ב הויות) בעידניה \nועיש על בנהא תדברינון, תרגום אחר ועיש על בניה תנחם וזגתא על אפרחהא תדברינון, כי \nי\"ב הויות הנעלמות הם סבה לכל הויה. הידעת חקות שמים אם תשים משטרו בארץ, כי אין לך \nעשב ועשב מלמטה שאין לו שר אחד מלמעלה מכה אותו ואומר לו גדל. כי חקות השמים (תפא') \nבאים לו מי\"ב הויות הנעלמות ואחר שיגיעו בכח החסד אל התפארת בכח ההויה אחר כן ישים \nהיוצר (בינה) משטרה וממשלתם בארץ (עטרת) ומן העטרה אל כל עולם ועולם שלמטה הימנה. \nכ\"י\"מ\"ה במלוי כ\"ף יו\"ד מ\"ם ה\"א הוא בגימט' רא\"ה והוא שם אחד מע\"ב כי הוא מביט \nוצופה כל הדורות ואחר כן בראם מצד החסד והטוב. כסי\"ל כ\"ף סמ\"ך יו\"ד למ\"ד בגימטריא \nשדי הוא הממונה לומר לעולמו די הן על דרך גבול היצירה הן על דרך גבול זמן העמדתם.\n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "\nוי\"מ הידעת חקות שמים, אם אמת שידעת סבות לזה לדעת גזירה של השמים (תפארת) הנה ראוי \nלך להשים ממשלתם של הגלגלים בארץ (בעטרת). האפשר דידעתא גזירתא דשמיא אין תשוי שטרא \nדגלגליא על ארעא (עטרת), כי בדרך גלגולם יתהפך גזירתם ויתחלף להיות הצומח שוקע \nוהשוקע צומח וכן כולם. התרים לעב קולך (עט') מאי זה נתיב נתחדש זה כאשר תרים את \nקולך (עטרת) לעב (חסד) ששפעת מים ירדו לך מן החסד כמו בבקשת מים לצרכי העטרה, \nופירוש התרים כאשר תיחד הנקרא (עטרת) בנכתב (תפארת) הנקרא רום (תפארת). התרים כעיבא \nקלך וריכפת מיא תחפינך. או תשלח ברקים מצד הגבורה וילכו למקום שתשלחם ויאמרו לך \nהננו מזומנים לעשות רצונך כמו תצא אש מן השמים גבי אליהו הנביא מכאן שלצדיקים יסוד \nעולם מוסרים מפתחות מים ומפתחות האש. ואגב גררא בא להודיעך כי אם ידע אדם חקות \nהשמים וארץ מי ממונה מן ההויות על המים ומי ממונה מן הויות על האש וכן כיוצא בזה \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "בכל חקות השמים אז יוכל להוריד הכח ההוא על הארץ, שנאמר הידעת חקות שמים אם תשים \nמשטרו בארץ, אזי התרים לעב קולך ושפעת מים פי' רבוי מים תכסך התשלח ברקים וילכו \nויאמרו לך הננו, אבל בלא ידיעה איך יענה. ונאמר אשגבהו כי ידע שמי, כי קרא שמי לא \nנאמר אלא כי ידע שמי בסוד הדעת (תפארת) ואז יקראני ואענהו עמו אנכי בצרה. אפשר \nדתשדר ברקים ויהכון ויאמרו ליך האנן. מי שת בטוחות חכמה או מי נתן לשכוי בינה, פי' \nמי שם בכליות שהם נצח והוד חכמה כי הכליות יועצות, או מי נתן הלב (תפארת) המסתכל \nבינה, ר\"ל לעטרת ותפארת המקבלות מהבינה, וידוע כי הכיס המקיף לכל כוליא הוא מורכב \nמעצבים ובהם הרגש רב ביותר כי ההרגש בא אליהם מן המוח הנקרא כ\"ע דרך הנתיבות \nהנקראות עצבים ועל זה הסוד נאמר אברך את ה' אשר יעצני אף לילות יסרוני כליותי, \nולהיות החכמה צריכה לסידור בהיותה יוצאה לפועל גופני על כן כל חכמה ובינה בשכל \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "פשוט, והעצה היא המסדרת סדר לחכמה ולבינה עד שתצא לפועל גופני. וזהו סוד את מ\"י \n(בינה) נועץ ויבינהו וגו' והבן זה. ולהיות הכליות מוקפים מכל צד בחלב ונסתמו בהן \nולכן נקראו טוחות שפירושו מכוסות מלשון וטח את הבית ואל זה הסוד רמז ואמר מ\"י שת \nבטוחות חכמה כי הבינה נקראת מ\"י שנאמר את מי נועץ ויבינהו היא מקבלת מצינורי החכמה \nומשפעת בצינורה אל הטוחות שפע החכמה הבאה אליה. או מי נתן לשכוי בינה, פי' ליסוד \nעולם בינה לסדר המלכות, מאן שוי בכוליין חכמתא או מאן יהיב לליבא (עטרת) בינה. ודע \n", "en": ""}]}
