{"bookId": "kabala-b5f47dbbac0a", "part": "1", "torah": "5", "title": "תוספות — קטע 5", "hebrewTitle": "קטע 5", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-b5f47dbbac0a/1/5/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-b5f47dbbac0a/1/5/", "segments": [{"index": 1, "he": "ינוקא ואמר ויקרא אל משה הכא אלף זעירא אמאי. בגין דהאי קריאה לא הוה בשלימו הכא \nשכינתא התם שלימו דדכר ונוקבא אדם שת אנוש אדם שלימו דדכר ונוקבא הכא נוקבא. תו \nסיפא דקרא וידבר יי' אליו מאהל מועד לאמר בג\"כ א' זעירא ותו א' זעירא מתל למלכא \nדהוה יתיב בכרסייא וכתרא דמלכותא עליה ואקרי מלך עלאה כד נחית ואזיל לבי עבדיה מלך \nזוטא אקרי כך קב\"ה כל זמנא דאיהו לעילא על כלא מלך עלאה אקרי כיון דנחית מדוריה \nלתתא מלך איהו אבל לאו עלאה כדקדמיתא בג\"כ אלף זעירא. ויקרא הכי תנינן זמין ליה \nלהיכליה. מאהל מועד מאן הוא אהל מועד אהל דביה תליין מועדא וחגא ושבתא לממני כד\"א \nוהיו לאותות ולמועדים וביה שריא חושבנא לממני ומאן איהו סיהרא כד\"א אהל בל יצען בל \nיסע יתדותיו לנצח. לאמר מאי לאמר בגין לגלאה אבל כלא חד ושפיר הוא בגין דשלימו הוא \nאתר לגלאה מה דהוה סתים לגו ובכל אתר לאמר כד\"א וידבר יי' אל משה לאמר וידבר יי' \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "אליו מאהל מועד לאמר. דאתייהיב רשו לגלאה דהא אתמני לסיהרא ההוא מלה מאתר דמשה \nקיימא. וידבר יי' לעילא. אל משה באמצעיתא לאמר בברייתא (ס\"א בבתרייתא) אתר דאית רשו \nלגלאה. תו ויקרא אל משה מה כתיב לעילא ויביאו את המשכן אל משה וגו'. אמאי אל משה \nהכי אמרו בגין דמשה חמא ליה בטורא וקב\"ה אחמי ליה בחיזו דעינא כד\"א כאשר הראה אותך \nבהר כמראה אשר הראה ה' את משה וגו'. וכתיב וראה ועשה בתבניתם אשר אתה מראה בהר. \nהשתא דאייתיאו ליה בגין דיחמי אייהו כההוא משכנא דחמא (ס\"א בגין דיחמי איהו ההיא \nמשכנא דחמא) אבל אמאי ויביאו את המשכן אל משה. אלא למלכא דבעא למבני פלטרין \nלמטרוניתא פקיד לאומנין היכלא דא בדוך פלן והיכלא דא בדוך פלן. הכא אתר לערסיה. הכא \nאתר לנייחא כיון דעבידו לון אומנין אחמיו למלכא כך ויביאו את המשכן אל משה מארי \nדביתא איש האלקים. כיון דאשתכלל היכלא למטרוניתא זמינת למלכא למיכלא זמינת לבעלה \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "עמה בג\"כ ויקרא אל משה. ובגין דמשה מארי דביתא איהו מה כתיב ומשה יקח את האהל ונטה \nלו מחוץ למחנה משה דאיהו מאריה דביתא עבד הכי מה דלית רשו לב\"נ אחרא למעבד הכי. \nוידבר יי' אליו דרגא אחרא עלאה וכדין בשעתא דאזדמן משה למיעל כדין פתח ואמר אדם כי \nיקריב מכם. מאיא דם הכא אלא כד אתחברן שמשא וסיהרא כחדא פתח ואמר אדם כדכתיב שמש \nירח עמד זבולה. עמד ולא עמדו. כי יקריב מכם הכא אתרמיז מאן דיעביד פולחנא דקרבנא \nשלים דישתכח דכר ונוקבא משמע מכם דישתכח כחיזו דלכון. קרבן ליי' דיקריב כלא לאתאחדא \nכחדא עילא ותתא. מן הבהמה לאחזאה אדם ובהמה. וכלא כחדא. מן הבקר ומן הצאן אלין \n(רתיכין) דאינון דכיין כיון דאמר מן הבהמה יכול מכלא בין דכיין בין מסאבן הדר ואמר \nמן הבקר ומן הצאן וגו' קרבנכם קרבני מבעי ליה מאי קרבנכם אלא בקדמיתא קרבן ליי' \nהשתא קרבנכם. קרבן ליי' אדם קרבנכם מן הבקר ומן הצאן לאחזאה יחודא מעילא לתתא ומתתא \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "לעילא. מתתא \n \nדף ש/ב\nלעילא היינו קרבן ליי' מעילא לתתא היינו קרבנכם. מתל למלכא דאיהו יתיב בטורסקא עלאה \nלעילא וכרסייא דיליה אתתקן על ההוא טורסקא ומלכא עלאה על כלא. ב\"נ דקריב קרבנא (ס\"א \nדורונא) למלכא בעא לסלקא מדרגא לדרגא עד דסליק מתתא לעילא לאתר דמלכא יתיב עלאה על \nכלא וכדין ידעין דהא סלקין דורונא למלכא וההוא דורונא (ס\"א דמלכא) מן מלכא איהו. \nנחית דורונא מעילא לתתא הא ידעין דההוא דורונא (ס\"א דמלכא) נחית מעילא לרחימא דמלכא \nדאיהו לתתא כך בקדמיתא אדם סליק בדרגוי מתתא לעילא וכדין קרבן ליי' מן הבמהה מן \nהבקר נחית בדרגוי מעילא לתתא וכדין קרבנכם. בג\"כ אכלתי יערי עם דבשי וגו' היינו אדם \nקרבן ליי' (שם) אכלו רעים היינו מן הבהמה מן הבקר ומן הצאן. וכידן תקריבו את \nקרבנכם. אתו ר' יהודה ור' יצחק ונשוקוה. אמרו בריך רחמנא דזכינא למשמע דא. א\"ר \nיהודה יאות הוה לההוא ינוקא דלא ינדע כלא האי ואנא מסתפינא עליה אי יתקיים בעלמא \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "בגיני האי א\"ר יצחק ולמה א\"ל דהא יכיל לאסתכלא באתר דלית רשו לב\"נ לאסתכלא ביה \nומסתפינא עלוי דעד לא ימטי לפרקוי יסתכל וישגח ויענשון ליה שמע ההוא ינוקא אמר לא \nמסתפינא מעונשא לעלמין דהא בשעתא דאסתלק אבא מעלמא בריך לי וצלי עלי וידענא דזכותא \nדאבא יגין עלי. א\"ל מאן הוא אבוך אמר בריה דרב המנונא סבא. נטלו ליה וארכבו ליה על \nכתפייהו תלת מלין. אזלו וסדרו מלין קמיה דר\"ש אמר לון ודאי ירותא אורייתא אחסין \nואלמלא זכותא דאבוי אתענש מלעילא אבל קב\"ה לאינון דאזילו בתרא דאורייתא אחסינו לה \nאינון ובנייהו לעלמין: \nספר הבהיר קדושים פב ע\"א אחר תיבות ואת שבתותי תשמרו סימן ב שמור את יום השבת ההוא \nבמדה שביעית נאמר דכתיב את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו מאי ניהו מדה שביעית הוי \nאומר זה מדת טובו של הקב\"ה. ומאי טעמא אמר שבתותי ולא אמר שבתי מלה\"ד למלך שהיה לו \nאשה נאה וכל שבוע ושבוע מזמינה יום אחד להיות עמו והמלך יש לו בנים נאים ואהבם ואמר \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "להם הואיל וכן הוא שמחו גם אתם ביום שמחתי כי אני בשלכם אני משתדל וגם אתם הדרו \nאותי. ומאי טעמא זכור ושמור זכור לזכר ושמור לכלה ומאי טעמא ומקדשי תיראו שמרו \nעצמכם מן ההרהור כי מקדשי קדוש הוא למה כי אני יי' בכל צד ע\"כ: \nספר הבהיר אמור צב ע\"ב אחר תיבות בעובדא דיליה סימן ג א\"ר רחומאי מ\"ד וישא אהרן את \nידיו אל העם ויברכם וירד והא כבר ירד אלא וירד מעשות החטאת והעולה ואח\"כ וישא אהרן \nאת ידיו אל העם נשיאות זו למה לפי שהקריב קרבן ונתרצה לפני אביהם שבשמים כדאמר צריך \nאותו שמקרבן לעליונים ומייחדן לייחד בכללן אלו. ומה אל העם בעבור העם ומ\"ט בנשיאות \nלברך להון בברכה אלא משום דיש באדם עשר אצבעות רמז לע\"ס שנחתמו בהון שמים וארץ ע\"כ: \n\n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "ספר הבהיר פרי עץ אילנא דאתרוגא וכו' מדרש רות שלח לך קע\"ה ע\"א אחר שורה אחרונה \nסימן ד פתח ר' נהוראי בפרשת ציצית ואמר ועשו להם ציצית וגו' הכא כתיב לדורותם וגבי \nשבת לדורותם דכתיב לעשות את השבת לדרתם כתיב חסר נשלם אלא כשהאדם מתעטף בציצית \nויוצא בו לפתח דירתו שלם והקב\"ה שמח ומלאך המשחית זז משם ונצול האדם מכל נזק ומכל \nמשחית והיינו לדרתם בשביל דירתם שהיה שם שלם ויצא מפתח ביתו במצות. מלאך המשחית זז \nמשם וניצול האדם מכל נזק ומכל משחית מנלן ממה דכתיב מזוזות מאותיוו משמע ז\"ז מו\"ת \nשלא נתן רשות למשחית לחבל וזז מפתחו. בשבת כתיב לדרתם מאי טעמא כיון שקדש היום \nדירתם של ישראל צריך להיות \n \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "דף שא/א\nבנר דולק ושלחן ערוך ודירתו מתוקן כדירת חתן לקבל בו הכלה ומאי ניהי שבת כלה לעולם \nאין מכניסין אותה אלא בדירה מתוקנת לכבודה כפיה ראוי לה וע\"ד כתיב לעשות את השבת \nולמה לדרתם להכניס בה כלה קדושה לדירתם להיות בתוכן בשעה שקדש היום. ואם כלה זו באה \nואינה מוצא הדירה מתוקנת ושלחן ערוך ונר דולק כלה זו אומרת אין דירה זו מישראל. \nביני ובין בני ישראל כתיב אין זה מישראל אין דירתו לקדושה ועל כן צריך הכא קדושה \nלדירת ישראל וע\"ד כתיב לדרתם בשבת ובציצית. אמר רבי נהוראי אסהדנא על מאן דנפיק \nמתרע ביתיה בעטופא דמצוה ותפילין ברישיה בשעתא דנפק בין תרין תרעין אזדמנת שכינתא \nעליה ותרין מלאכין דקיימין עליה חד מימיניה וחד משמאליה כלהו מלווין ליה עד כנשתא \nומברכין ליה. חד מקטרגא דאיהו קאים קמי פתחא דבר נש אזיל מבתרייהו ועל כרחיה אתיב \nואמר אמן: \nספר הבהיר סימן ה מאי טעמא אנו מטילין תכלת בציצית ומאי טעמא שלשים ושתים מלה\"ד \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "למלך שהיה לו גן נאה ולו ל\"ב נתיבות ושם שומר עליהן והודיעו לבדו אותן הנתיבות אמר \nלו שומרם ולך בהם בכל יום וכל זמן שתדרכם שלום לך. מה עשה השומר אמר אם אני אהיה \nלבדי באלה הנתיבות אי אפשר לשומר אחד לקיים אלו הנתיבות ועוד כי יאמרו העולם כילי \nהוא מלך זה ושומר זה לכך שם שומר זה שומרים אחרים על הנתיבות אלה הן לב נתיבות. \nומאי טעמא דתכלת אמר השומר שמא יאמרו השומרים הגן שלי הוא נתן להם סימן ואמר ראו \nהסימן למלך שהוא שלו שהגן הזה ואלה הנתיבות הוא תקנם ואינם שלי הנה חותמו מלה\"ד \nלמלך ובתו שהיו להם עבדים בקשו לילך מרחוק פחדו מן אימת המלך נתן להם המלך סימנו \nפחדו מן הבת ונתנה להם סימן אמרו מעתה בשני סימנין יי' ישמרך מכל רע ישמור את נפשך: \n\n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "(עוד שם) ומאי ניהי ארץ דנחצבה ממנה שמים והיא כסאו של הקב\"ה והיא אבן יקרה והיא ים \nהחכמה וכנגדה תכלת בטלית ציצית דאמר ר' מאיר מה נשתנה תכלת מכל מיני צבעונין מפני \nשתכלת דומה לים. והים דומה לרקיע. הרקיע דומה לכסא הכבוד שנאמר ויראו את אלקי ישראל \nותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר וכעצם השמים לטוהר וכתיב כמראה אבן ספיר דמות כסא ע\"כ: \n\n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "מדרש רות השייך לתחלת פ' כי תצא תמצא בזהור חדש דפוס אמשטרדם דף סט בימי ר' בון כל \nיומא הוה בקסרין וכו': \nאמר המגיה בהיות שבזוהרים שהגהנו מתוכם אחד מהם הוא מהרב ר' ישראל בנימין ז\"ל שם \nנמצאו תשלומי החסרונות באיזהו מקומן. ובאיזה מקום תוספת השייך למקומו אינם בנמצא \nבזוהרים הנדפסים עד כען וכדי שלא למנוע בר שמנו אותם כאן ולא במקומם כדי שיבא דף על \nדף כזוהר מנטובה מאחר שכל כתבי האריא\"ל זלה\"ה על אלקי דפי הזוהר הנזכר הוטבעו: \nזה שייך לפ' תזריע דף מו ע\"ב והוא נ\"א מן ת\"ח בכל זמנא עד דקאתי לידיה סימן ו דכתיב \nתוצא הארץ נפש חיה נפש דההיא חיה עלאה ובגיןד האי נפש חיה איהי קדישא עלאה כד ארעא \nקדישא משכא לה בגווה ואתכלילת בה כדין קרינן לה נשמה ות\"ח בכל זמנא דבר נש אזיל \nבאורח קשוט ופומיה ולישניה ממללן מלין קדישין בצלותא באורייתא האי נשמתא אתדבקת ביה \nרחימא הוא דמאריה כמה נטורין נטרין ליה מכל סטרין. רשימא הוא לטב לעילא ותתא \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "ושכינתא קדישא שריא עלוי. ודא היא דסלקא לעילא וממללא קמי \n \nדף שא/ב\nמלכא קדישא ועיילא בכל תרעין ולית דימחי בידהא. וע\"ד אתקרי רוח ממללא דהא כל שאר \nנפשתאן לית לון רשו למללא קמי מלכא בר האי. ובזמנא דאיהו אסטי אורחוי ושפוותיה \nולישניה ממללן מלין בישין שכינתא אסתלקת מניה ונשמתא קדישא אתעברת מניה ולא אתדבקת \nביה ומסטרא דחויא בישא תקיפא אתער רוחא חדא דשט ואכיל בעלמא. דלא שריא אלא באתר \nדקדושה עלאה אסתלק מתמן. ואינון מלין סלקין לאתר דחויא בישא דכלא לאתריה אתהדר. \nובשעתא דסלקין כלא מכריזין ואמרין אסתלקו סוחרניה דמלה בישא דפלניא פנון אתר לארחיה \nדחויא תקיפא וההיא נשמה סלקא בכסופא בעקו דכלא ולא יהבין לה אתר למללא כמלקדמין \nוכדין חויא אזדמן וכד ההיא מלח בישא סלקא באורחין ידיעאן ושארי קמי דחויא תקיפא כמה \nרוחין מתערין בעלמא ורוחא נחתא מההוא סטרא ואשכח דההוא בר נש אתער ליה במלה בישא \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "והא רוחא ממללא קדישא אתעברת מניה כדין שריא עלוי וסאיב ליה וכדין הוא סגיר ואתפגים \nבבשריה בחיזו דאנפוי בכלא וע\"ד כתיב שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו. נפשו ודאי \nההיא דהות ממללא אתעבידת משתוקא בגין מלולא בישא וכמה דעונשא דבר נש בהאי בגין מלה \nבישא כך עונשיה בגין מלה טבא דקאתי לידיה ויכיל למללא ולא מליל: \nבז\"ח ע\"ט ע\"ב סימן ז דף קיא ע\"א וכי בכל עת יכיל ב\"נ למעבד צדקה אי הכי תריסר שעתי \nביומא מאן יכיל. אלא הכי אוליפנא מאן דעביד צדקה בכל עת מאי בכל עת כד\"א ואל יבא \nבכל עת אל הקודש ואוקמוה ולא תימא בכנסת ישראל בלחודוי דאיהי עת רעוא קדישא בצדיק \nאלא אפי' בכל עת דלתתא אסגי צדקה עלייהו ואתער צדקה בכלהו עלאי ותתאי בגין כך ישוי \nלביה ורעותיה בר נש וידבק ביה בקב\"ה. כיון דמטו קמי דרבי שמעון סחו ליה עובדא אמר \nומה דא בלחודוי אפילו כל מאן דאחיד לאילנא דחיי אשתזיב בהאי עלמא ואפילו מן מותא \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "דעלמא משאר בני נשא כ\"ש מאחרא א\"ר שמעון בכלהו אתער צדקה אילנא דחיי והאי אתר איהו \nדמזונא לכלא לתלמידי חכמים מאי עבידתייהו דהא כל בני עלמא לא יכלי לאתערא צדקה \nעלייהו דהא אינון בצדקה אחידן וכל בני עלמא בזכותייהו נזונין בהו ממש ואינון לא \nיכלין לאתזנא בהו ממש בגין דכל מאן דאשתדל באורייתא אשתדל באילנא דחיי דכל בני עלמא \nנזונין מניה אשתכח דת\"ח מתערי מזונא לעלמא ושלמא אי לכל בני עלמא מתערי מזונא לון \nאמאי לא מתערי אלא ת\"ח הוא אילנא דחיי ממש ואילנא דחיילא מתזן אלא מן העוה\"ב \nוהעוה\"ב לא אשתכח בהאי עלמא אלא לבתר דעאל לההוא עלמא כדין אתזן ביה ואתנטעו שרשוי \nעליה השתא אכלי מאיבא דאילנא דחיי ומאן איהו ההוא אתר דאשתכח לגבי מסכינא ואיהו \nאיקרי פרי העץ אשר בתוך הגן וע\"ד אכלי מההוא פרי בהאי עלמא וע\"ד תנינן הם נזונין \nבזרוע מאי בזרוע דא גבורה ואינון זמינין לעולם הבא דמזונא דעוה\"ב לאו איהו בהאי \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "עלמא אלא צמצומא זעירא דחילא דיליה דאשתכח במתיקו דאורייתא. ודא טעמי על ההוא איבא \nדאילנא תתאה ודא חדו דתלמידי חכמים ומזונא עלאה דלהון כיון דיעברון מהאי עלמא כמה \nנחלין עלאין דעוה\"ב סחרין לדוכתייהו וישתרשון ביה ויסתלקון לעילא לעילא כדין עין לא \nראתה אלקים זולתך יעשה למחכה לו מאי יעשה דא יובלא ההוא דאקרי העוה\"ב למחכה לו ודאי \nדלא בעיין מזונא בעלמא דא עד דאתאן (ס\"א דאתקן) למזונא דלהון ומאי מזונא דלהון \nהעוה\"ב ועל דא זכאן בכלא דעלייהו כתיב עין לא ראתה אלקים וגו': \nסימן ח דף קנא ע\"א גרסינן שבעה יומין עלאין ברא קב\"ה בעלמא ועלייהו שתיל ובני עלמין \nהה\"ד כי ששת ימים עשה יי' ולא כתיב בששת ולקבל אינון שבעה יומין עלאין ברא קב\"ה \nבארעא שבעה זכאי קשוט לקיימא לון ולאנהרא לון כל חד וחד לקבל יומיה ושתיל להו כל חד \nוחד בדרא דאתחזי ואינון אבהן דעלמא אברהם יצחק יעקב יוסף משה אהרן \n \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "דף שב/א\nדוד ואינון אקרון הררי קדם דאינון תליין מאינון שבעה יומין עלאין ושביעאה דקיימא \nקמייהו הה\"ד ובית דוד כאלקים ואע\"ג דאיהו שביעאה וכד אתכליל ביה ביוסף ויהיב ליה \nתפנוקא מכי מלכא אקרי אף הוא שביעאה וכולהו אחידו בשכינתא ברזא דשבעה בנין ושכינתא \nאתקריאת בת שבע בת מאמא עלאה דאיהי כללא דשבע דרגין דעמיה ואיהי דרגא דצדק עשיראה \nדאינון ספירן דאיקרי בהון קב\"ה ואקרי שביעאה בקרא דכתיב לך ה' הגדול\"ה והגבור\"ה \nוהתפאר\"ת והנצ\"ח וההו\"ד כי כל בשמים ומ\"ט והא רביעאה הוא אלא בגין נטיעה בתראה \nדאתכלילת בשביעאה בגין כך נטלא שמיה וכלא חד וכל חד וחד מאבהן ידע ליה לקב\"ה מגו \nדרגא דיליה ואחיד ביה בההוא דרגא. אברהם ידע ליה לקב\"ה מגו אספקלריא דיליה דאיהי \nמדת הגדולה מדת החסד ימינא דמלכא וע\"ד אחיד בה ולא שביק לה לעלמין ועביד טיבו עם כל \nבני עלמא ואוקמוה דהא עובדוי סליקו ליה (להאי דרגא). יצחק ידע ליה בדרגא דגבורה \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "דאקרי פחד יצחק ודחיל ליה לעלמין. יעקב ידע ליה מגו דרגא דתפארת דאיהו כליל מחסד \nופחד ואקרי אמת ואחיד בה הה\"ד תתן אמת ליעקב. יוסף ידע ליה לקב\"ה מגו ההיא אספקלריא \nדאקרי כל ואקרי יסוד ואקרי צדיק וע\"ד איקרי יוסף כלכ\"ל דכתיב ויכלכל יוסף וכתיב \nוצדיק יסוד עולם. משה ואהרן אינון תרין כרובים דאשתמע קלא מבינייהו וע\"ד אתיהיבת \nאורייתא על ידייהו הה\"ד ונועדתי לך שם ודברתי אתך ואינון תרין כרובין לעילא ואינון \nנצ\"ח והו\"ד ואינון תרין סמכי דגופא כגוונא דא אית לה למטרוניתא לתתא תרין כרובין \nתחותה ואינון עלאין ודאי דכתיב (שם) על ארון העדות דאקרי צדיק ארונא דסהדותא מאן \nעדות דא יוסף הה\"ד עדות ביהוסף שמו ואקרי תורה שבכתב וארונא תורה שבע\"פ. ת\"ח כל \nאינון בנין עלאין דאחידן לעילא רמיזין כלהו בתורה שבכתב ודוד דאחיד בבתרייתא דאיהי \nתורה שבע\"פ רמיזא בדברי קבלה דמקבלת נהירו מתורה שבכתב ואינון תרין כרובין קיימין \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "על ההוא סהדותא וארונא הה\"ד והנצח וההוד כי כל בשמים ובארץ ודא איהו מיומא דשמים \nומזווג להאי ארץ מברך מן עלמא והכי הוא דכל מה שברא קב\"ה ברא לקבליה לתתא ויוסף \nאקרי עדות הה\"ד עדות ביהוסף שמו וע\"ד שמא דיוסף שלים בכלא לעילא ותתא ועל דא תנינן \nארון דיוסף וארון דשכינתא בהדי הדדי הוו אזלין במדברא והוו כולי עלמא אמרי מה טיבן \nשל שני ארונות הללו ומתיבין לון קיים זה מה שכתוב בזה קיים ודאי הה\"ד וצדיק יסוד \nעולם איהו קיומא דעלמא. אתא דוד דאיהו שביעאה דאבהן אחיד בה בהאי בת שבע דאיהי \nממלכה ולא שביק לה לעלמין הה\"ד ודוד עבדי נשיא להם לעולם וכתיב וכסאו כשמש נגדי וכל \nדא אוליף לון אורייתא דכולהו אחידן בה בשכינתא ברזא דשבע. ת\"ח אברהם בוצינא קדמאה \nקדישא דעלמא כד בעא לאתקרבא בשכינתא לא יכיל עד דסליק ואשתמודע באינון תלת דרגין \nעלאין דעליה דההוא חולקא דיליה כיון דסליק ואשתמודע ליה לקב\"ה מגו אינון תלת דרגין \n", "en": ""}, {"index": 19, "he": "דעם אינון שבעה וג' דרגין הם כ\"ע חכמ\"ה בינ\"ה ואינון שלימו דעשר ספירן דאיקרי בהו \nקב\"ה וכיון דסליק באינון תלתא כדין אחיד לחולקיה ההוא דרגא דתחותייהו דאינון תלתא \nדאיקרי חסד דכלהו אדביק לון מגו ההוא אספקלרי\"א דשלטא בליליא דבהו ודאי לא הוי בר \nנש דידע כלום וע\"ד תנינן בן שלש שנים הכיר אברהם את בוראו בן שלש דייקא. ות\"ח רזא \nדהני שלש שנים ולא חסר בגין דשכינתא אתקריאת בת שבע ולא יכיל לאתקרבא בהדה עד דסליק \nלאשתמודעא מגווה ולאתנהרא ולאנהרא לכלא מאי דאיהו לתתא באינון דרגין עלאין עם אינון \n", "en": ""}]}
