{"bookId": "kabala-b5f47dbbac0a", "part": "1", "torah": "6", "title": "תוספות — קטע 6", "hebrewTitle": "קטע 6", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-b5f47dbbac0a/1/6/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-b5f47dbbac0a/1/6/", "segments": [{"index": 1, "he": "ז' ושלשה הרי י' דרגין עלאין רזא דשמא דקב\"ה וכיון דהוה מתנהיר באינון תלתא בעא \nלסלקא באינון שבע ברזא דכתיב ויצב אברהם את שבע כבשות ורזא דא רמז לאבימלך דלא \nיתפרעון מנהון עד דישתלמו אינון שבעה זכאי קשוט בישראל לקבל אינון שבע דרגין דלעילא \nכיון דאשתלימו יהא עלמא תתאה כגוונא דעלמא עלאה בקיומא שלים וייתי דוד דאיהו שביעאה \nויתער לההיא בת שבע דלעילא דאיהי נקמא נוקמיהון דישראל ויתפרע מנהון הה\"ד ויהי אחרי \nכן ויך דוד את פלשתים ויכניעם ויקח דוד את מתג האמה מיד פלשתים מאי ויהי אחרי כן \nבתר דאשתלימו ישראל והוו כגוונא דלעילא כדין ויך דוד את פלשתים וגו' דהא עד השתא לא \nיכילו ישראל \n \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "דף שב/ב\nלמתבר תוקפיהון דהא אתערו חבריא בההוא מתג האמה ואוקמוה ות\"ח האי דרמז ליה אברהם \nבכבשות הצאן ולא בעזים ולא במידי אחרינא בגין דאינון מסטרא דחס מאינון ממנן דינקין \nמסטרא דחסד ונקין לתתא אינון כבשים תחות שלטוניהון ואברהם אחיד לחולקיה מדת החסד \nוכלא ברזא דחכמתא וע\"ד תנינן מאן דשרי גו ענא לא מסתכן לעלמין ואי איהו שארי גו \nעזיא ורעי לון כמה גרדיני נימוסין יתבין לקבליה לאסטאה בגיןד אינון מסטרא דדינא \nקשיא אבל כד אתא יצחק למגזר עמיה קיים גזר עמיה בשבעה דאתגליא מגו ההוא בירא דכתיב \nויקרא אותה שבעה. ת\"ח אברהם קרא לההיא בירא דמיין נבעין באר שבע יצחק קרא ליה שבעה \nמה בין האי להאי אלא בגין דיצחק אחיד לחולקיה דרגא דפחד דאיהו דינא וע\"ד אוסיף בה \nה' וה' ובכל אתר היא מדת הדין הה\"ד ויקרא אותה שבעה דלא עבד בחורפן כמה דעבד אבוה \nוכלא ברזא דחכמתא ואוסיף בה ה' לאחזאה דאיהי חולקיה. ת\"ח כד ברא קב\"ה עלמא ברא ליה \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "בדינא כיון דחזא דלא אתקיים שיתף ביה חסד הה\"ד ביום עשות ה' אלקים ואוקמוה באברהם \nאתקיים עלמא בגיני כך האי בירא ביתא דעלמא על שמיה אתקרי הה\"ד על כן קרא שם העיר \nבאר שבע אע\"ג דהאי בירא אתדבק ביצחק דכתיב ויקרא אותה שבעה שמיה באר שבע סטרא \nדאברהם ולא באר שבעה הה\"ד וימינו תחבקני ות\"ח ארבעה מאינון שבעה זכאי קשוט כד בעו \nלאתקרבא בשכינתא בהא דשבע כולהו ערעו בהאי באר דלא פסקו מימוי לעלמין אברהם כרי ליה \nלהאי בירא בגיןד איהו אוליף לכל בני עלמא דיפלחון לקב\"ה וכיון דכרי ליה אפיק מיין \nגבעין דלא פסקין לעלמין וכיון דמית אברהם מה כתיב וכל הבארות אשר חפרו עבדי אברהם \nאביו וגו' בארת כתיב וחד הוה דכתיב באר שבע וקרינן בארות משמע דסגיאין הוו בגין \nדהאי בירא מתחזי לון לאבהן בכל דוכתא דהוו אזלין הוה מתחזי לון סגיאין וכבירין כיון \nדמלוה פלשתים עפרא רזא דאהדרו בני עלמא לע\"ז והוה עלמא שמם דלית דידע ליה לקב\"ה \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "כיון דאתא יצחק מה כתיב (שם) וישב יצחק ויחפור את בארות המים אשר חפרו בימי אברהם \nאביו מאי וישב אלא דאתיב עלמא לתיקוניה ואוליף לון לבני עלמא דידעין ליה לקב\"ה הה\"ד \nויהי אחרי מות אברהם ויברך אלקים את יצחק בנו האי בירא ממאן הוי ממאן דכל חיין \nדעלאין ותתאין תליין ביה וחזי כלא הה\"ד ידע מה בחשוכא ונהורא עמיה שרא. ות\"ח אינון \nעבדי יצחק בגין דאינון מסטרא דדינא קשיא כד חפרו ליה מה כתיב ביה שטנה והא אוקמוה \nעד דאתא איהו ויחפור באר אחרת ויקרא שמה רחובות ודאי אבל עבדי אביו בגין דכלהו \nמסטרא דימינא אתיין ולא הוה שטנה בעלמא ולא נפיק דינא מהאי בירא לאשטנא לון כד לא \nכשרין עובדיהון מהאי בירא איהו פתחא למידע ליה לקב\"ה הה\"ד פתחו לי שערי צדק אבא בם \nאודה יה ועד דלא סליק מעלמא בריך ליה ליעקב ושלחיה לפדן לאזדווגא וכד אזיל לחרן מה \nכיתיב וירא והנה באר בשדה כיון דחזא יעקב יקרא דקב\"ה מגו הוא בירא דאיקרי באר שבע \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "כדין אמר ללבן אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה דייקא. ת\"ח לקבל אינון שבעה זכאין \nפקיד קב\"ה באורייתיה לקרבא קרבןמוסף בשבעה זמנין בשתא בגין לאוספא להו תפנוקין \nועדונין מבי מלכא אבהן ישבעון בקדמיתא ובתר כן בנין והם שבעה זמנין ולא יתיר. בשבתא \nלקבל צדיק יסוד עולם דאיקרי כ\"ל ואיקרי מוסף שבת לאוספא ליה עדונין ממוחא סתימא. \nובריש ירחא לקבל כנסת ישראל דאתקריאת סיהרא והוא דוד ומחמיסר יומא לירחא קדמאה לקבל \nאברהם אבוהון דאחיד במדת החסד ואקרי ראשון. בירחא תליתאה בעצרת דאתיהיבת ביה \nאורייתא בשבעה קולות לקבל יעקב דאיהו תליתאי לאבהן ואחיד בקול יעקב ובריש שתא לקבל \nיצחק דאתיליד ביה ואנן מדכרינן ביה עקידת יצחק ואיהו יומא דדינא לקבל מדת הדין \nדאחיד בה. יום הכפורים לקבל משה דקביל ביה קב\"ה צלותיה וחס על ישראל ואהדר ליה \nאורייתא. בחג הסוכות לקבל אהרן דבזכותיה אלין אינון שבעה עננים דחפאן על ישראל \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "כסוכה ובג\"כ עבדין סוכה וכל אורייתא אית בה כמה,,, סתימין בה וכד אלין שבעה מתוספין \nבברכאן כל עלמא בשל מי סגיאה: \n \nדף שג/א\nסימן ט דף קנא ע\"ב והניף אהרן את הלוים תנופה לפני ה'. ר' יהודה שאיל לר' אבא למה \nהיה הכהן מניף את הלוים אמר לו מלה\"ד לתינוק כשהוא בוכה וכועס מה עושין כדי לפייסו \nא\"ל רבי יהודה מניפין אותו ומנענעים אותו כדי לשתקו א\"ל ר' אבא יהודה יהודה מלה זאת \nבאה לידך ולא חקרת בה והלא ישמעו אזניך מה שפיך מדבר כך היא מדת הגבורה כועסת \nורוגזת דכתיב שמעון ולוי אחים כלי חמס מכרותיהם וכתיב (שם) ארור אפם כי עז ועברתם \nכי קשתה לפי שהם מתגברים ומתקשים באפס ועברתם לצאת לעשות דין לכלות ולהכרית בני \nהעולם אזי הכהן שהוא החסד העליון מניף אותו הצר של הלוים שהיא מדת הגבורה כדי לשכך \nולשקט רוגזה וכעסה כדי שישתברו השערות מכל שוליהן ולא יתגברו ולא יתחזקו. כעין \nדוגמא זו הכהן שמניף את הלוים תנופה כדי שישקוט הצד של גבורה שלהן כדי שלא יתעורר \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "הדין בעולם. בא ר' יהודה ונשק את ידיו. וכשיתעוררו הדינין בעולם כל הדינים הנמצאים \nבכל יום ויום אברהם אבינו ע\"ה הוא דוחה אותם לחוץ ואינם עומדים לפניו הה\"ד ואל זועם \nבכל יום: \nמז\"ח דף מ\"ב ע\"ד שורה ל\"ד סימן י דף קצג ע\"ב דאינון חד נהר וגן. נהר דנפיק מעדן וגן \nדאשתקי מניה הכא כל רזא סתימא דמהימנותא ואוליפנא האי מאן דאתער בליליא בההוא שעתא \nדעאל קב\"ה בהדי צדיקייא בגינתא אצטריך לומר קרא דא ברעותא דלבא ולכוונא דעתיה ביה \nובתר אודך על כי נוראות נפליתי נפלאים מעשיך ונפשי יודעת מאד והיינו שכחא דחסידי \nקדמאי כד אתערו בפלגות ליליא ובתר מסדרי שבחייהו ולעאן באורייתא שעשועא דקב\"ה מאי \nהיא אלא כל צדיקייא דקיימן בדיוקנייהו מתלבשן בגנתא בכל יומא ויומא כיון דאיתסחאן \nבטלא דזמין קב\"ה לאחייא ביה מתייא עאלין כלהו לגבי משיח ושאלין מה דשאלין והא אתערו \nחברייא לבתר מתכנשין ומשתדלין כולהו בדעתא עלאה דכלהו מתיבתי דתמן ועלייהו כמה ממנן \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "ומתחדשי תמן כמה חדושין באורייתא לבתר נפקי כלהו וחמאן כד אתי אליהו לגבי אבהן איהו \nנפיק ואינהו עאלין וקיימן קמי אבהן וחדו בהו בכמה בנין קדישין דבסחרנייהו וחדאן \nכלהו כד עייל קב\"ה בפלגות ליליא כלהו קיימי מתקנן כדקא יאות וכל אשתדלותא דאשתדלי \nכל ההוא יומא בחדושי דאורייתא קב\"ה תיאובתיה באינון צדיקייא דחדישו בה מלין ואשתעשע \nבהו ובאינון מלין לבתר כלהון מתקנן דכר ונוקבא וקב\"ה בתר דארח ואשתעשע בהו בכל \nאינון מלין רזין דחכמתא דלהון אתגלי עלייהו ואינון חמאן בההוא נועם ה' כדין כלהו \nחדאן בחדוה סגי עד דמתפשטי זיוא ונהורא דלהון ומההוא משיכו זיוא ונהורא דחדוה דלהון \nעבדין פירין ואיבין לעלמא דא וההוא פרי ואיבא עאל תחות גדפיה דשכינתא עד זמנא \nדאצטריך וכן משתעשעא בכל צדיק וצדיק ואמרין זכאה איהו מלכא דבגין אלין אתברירו \nלחולקיה וערביה. קלא אתער מאמצעיתא דרקיעא וקרא בקל תקיף ואמר זכור ה' לבני אדום את \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "יום ירושלם האומרים ערו ערו עד היסוד בה כדין ערטירו דיליה וקרקורא דיליה וכל \nצדיקיא דתמן אשתמע בתלת מאה ותשעין רקיעין. ובגין דלא אית חדוה ושעשועא לקב\"ה אלא \nבשעתא דקיימי בהו צדיקיא דתמן ובג\"ד אומי ואמר (שם) אם אשכחך ירושלם תשכח ימיני \nתדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי אם לא אעלה את ירושלם על ראש שמחתי. בכל אתר דאית \nחדוה לקב\"ה קלא דא נפיק וקארי כדין נפיק מתמן וסליק ובטש רקיעין ושאיג שאיגין עד \nדכל חילי שמיא כלהו בערטורא כדין נשבא רוחא ובטש בטרפין דההוא אילנא רברבא וכל \nענפין דיליה בטשין דא בדא וקלא אתער מגו גופא דאילנא וקרי ואמר שם זכר לעולם בריתו \nדבר צוה לאלף דור אשר כרת את אברהם ושבועתו ליצחק. כיון דקלא דא אתער שמא אברהם סבא \nואיתער כד איהו רעוא למלכא ואתנחם בהדיה בההוא שעתא אתערא רוחא חדא מסטרא דדרום וכל \nרעו וחדוה ואסותא אתער על עלמא וכדין סליק צפרא ורעוא אשתכח ונייחא לכל אסירי מלכא \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "דאינון ככי מרעייהו זכאה עמא דיכלון למנדע מרזין טמירין סתימין דמלכא קדישא. אמר \nרבי אבא יומא תוספת שג/ב חד הוינא אנא ור' יהודה דמן עכו במדברא ואעלנא במערתא חדא \nואשכחנא תמן כפרא חדא עתיקא דמן יומין קדמאין פתחנא ליה ואשכחנא דהוה כתוב ביה בריש \nמלוי הראשונות הנה באו וחדשות אני מגיד ואוקים קרא בנשמתהון דצדיקייא מן יומא דסליק \nבמחשבה למברי עלמא ועד לא אתברי עלמא כל רוחין דצדיקייא הוו גניזין במחשבה קמיה כל \nחד וחד בדיוקניה כיון דצייר עלמא אתגליין כלהו וקיימו בדיוקנייהו קמיה ברומי מרומים \nלבתר יהב לון באוצר חד בגנתא דעדן לעילא וההוא אוצר לא מליא לעלמין ותדיר קרי \nהראשונות הנה באו וחדשות אני מגיד מאן אינון אני מגיד כלהו בשמהן ולית תיאובתא \nוכסופא להאי אוצר אלא לארקא ביה נשמתין תדיר כמה דגיהנם לית ליה תיאובתא וכסופא אלא \nלקבלא נשמתין לאתדכאה תמן וכל יומא קארי הב הב מאי הב אוקיד אוקיד וההוא אוצר נטיל \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "כל נשמתין אינון עד זמנא דאלביש לון ונחתי להאי עלמא ומגו חובא דאדם קדמאה דאמשיך \nסטרא בישא לעלמא אצטריכו לאלבשא אינון נשמתין בלבושא דא דהא לבושא אחרא בעי קב\"ה \nלאלבשא לאינון נשמתין (ס\"א ואמר בההוא ספרא) וההוא אמר ההוא ספרא עד הכא שתיקו. \nועוד חמינא מכאן ולהלאה אתוון מחיקן דלא אשתמודען ובתר חמינא לון בחלמא ואמרו שתוק \nולא תגלי אלא לטינרא תקיפא וכך עבידנא ואשכחנא ביה מאנין דלבושא אחרא זמין קב\"ה \nלאלבשא לאינון נשמתין לזמנין דאתי מתים דחיו על ידא דיחזקאל מ\"ט לא עבד לון ההוא \nלבושא אלא בגין דלא מטא זמנא לאעברא בעלמא ההוא אוירא דכיא דעביד לבושין ובג\"כ לא \nאלביש לון אלא כמה דהוו וכך יהא לתחיית המתים בר דההוא זוהמא דקדמיתא לא אשתכח תמן. \nכד נפק בר נש מהאי עלמא כלהו בין צדיקי בין חסידי ותמימי וחייבי ורשיעי כלהו עברי \nבאוירא למחמי אדם קדמאה לבני עלמא ומתמן נטיל אורחא הן לגנתא דעדן הן לגיהנם כל \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "אינון דאורחייהו לגנתא דעדן מתקרבין לגבי חומה דלבר מאינון תלת חומות דתמן כדין \nנפיק חד ממנא ואתער קמייהו וקארי ואמר זכאין אתון צדיקייא בעלמא וההוא ממונא \nיעזרא\"ל שמיה אוליף לון אורחא ואזלין קמיה עד תרעא חדא דגיהנם ההוא ממונא קארי \nבחילא ואמר צנון תננא צנון יקידתא בההוא שעתא בבהילו מצנני להו עאלין כלהו וטבלין \nועברין וכל אינון חייבין אתמסרן בידא דדומ\"ה ועאלין בגהינם וכל אינון זכאין לא \nאתמסרן בידוי אלא בהאי ממונא ובתר דטבלין ועברין ההוא ממונא אזל קמייהו עד דמטן \nלשור דגנתא דעדן וההוא ממונא קארי לפיתחא ואומר פתחו שערים ויבא גוי צדיק שומר \nאמונים כדין פתחין פיתחא ואעיל לון וכן בכל פתחא ופתחא כיון דעאלו לגו אתר דצדיקייא \nצדיקייא אוחרנין קיימין כמה חדוה על חדוה על צדיקייא וכל בני מתיבתא חדאן לסוף תלתא \nיומין דאתטמרן בהיכלין ידיען נפקי ואוירן נשבי ומתציירן כולהו בדיוקנייהו מכאן \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "ולהלאה ירתין אחסנת ירותא כדקא חזי לכל חד וחד חזווא דאתחזי בגנתא דעדן מחיזו יקרא \nדיוקנא דכל דיוקנין וגוון דכל גוונין דמלכא קדישא לא אתגלי בהיכלא ולא באתר חד אלא \nאתפשתא רקיעא מרקמא על גבי גנתא לארבע סטרין ואתמליא מזיוא יקרא קדישא ואתחזי תמן \nואתהנן כולהו צדיקייא מאן חמא חדוה וכסופא דההוא נועם ה' ע\"כ הוה לי רשו למחמי \nבההוא ספרא. אדמקיפנא למחמי יתיר ביה פרח מן ידי ולא חמינא ליה אשתארנא עציב ובכינא \nדמיכנא תמן בההוא מערתא וחמינא ליה (לההוא) דהוה לביש מנא אמר לי למה לך למבכי ולא \nתתעצב (ס\"א ממאן) ממה דהוה בההוא ספרא פרח לגביה ונטליה ועד לא יפוק מהאי עלמא גניז \nבההוא מערתא דמדברא דא והשתא דהוה מתגלי לחייא הכא פרח באוירא ונטליה מכאן ולהלאה \nזיל לך לאורחך ומההוא יומא ועד השתא לא אתגלי לי ולא זכינא למשמע ממאן הוה ובכל \nזמנא דאנא דכירנא אשתארנא עציב. אמר רבי אלעזר דלמא קב\"ה בעי ביקריה דלא בעי דיתגלי \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "בעלמא. עד דהוו יתבי ולעאן במלין אחרנין עלאין ויקירין נהר יממא קמו ואזלו. א\"ר \nאלעזר השתא עדן רעוא מקמי מלכא קדישא נימא מילי דאורייתא ונתעסק בה ונשתתף בשכינתא \nפתח ואמר ידו\"ד בוקר תשמע קולי בוקר אערך לך ואצפה. ע\"כ. אמר רבי אלעזר בלעם חייבא \nמאן קטיל ליה והיך אקטיל א\"ר יצחק וכו': \n \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "דף שד/א\nסימן י דף קצט א' ודף רג ע\"ב ודף רו ע\"ב לאמר הנה עם יצא ממצרים אי תימא דהא צריך \nלנטלא פיפוסין ויוחסין דלהון לא אצטריך אלא אורח כלל דכתיב הנה עם יצא מ\"ט משום \nדהכי קרא לון פטרונא דלהון כמה זמנין וע\"ד לא תטעי דכתיב שלח את עמי בכל זמן ועוד \nכד נטלת עיטא עלייהו עם פרעה בלישנא דא יכלת להו דכתיב הנה עם בני ישראל רב ועצום \nממנו אוף השתא דכתיב הנה עם יצא ממצרים ולא אפיק לון אחרא אלא איהו מגרמיה נפק \nובג\"כ תיכול לאבאשא לון. הנה כסה את עין הארץ אית דאמרי סיחון ועוג דקטלי לון ישראל \nדהוו עינא דארעא אלא כד אייתי קב\"ה ארבה על ארעא דמצרים כתיב ויכס את עין כל הארץ \nותחשך הארץ אמאי בגין דכל חרשין וקסמין דעלמא לא יכלין למעבד חרשין אלא מלה חדא \nבדרגא חדא בזמנא חדא ועמא דא אייתי ערוב מבולבל מכמה זינין מבולבלין אלין באלין עד \nדלא יכלי כל חרשין וקסמין למיקם קמייהו ודא הוא ויכס את עין כל הארץ והכא כתיב ויכס \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "את עין הארץ והכי הוא ודאי א\"ר אבא בלק ובלעם לא הוה בעלמא חרשין וקסמין כוותייהו \n(בלעם) חיליה ותוקפיה הוה בפומיה ועיניה. בלק חיליה ותוקפיה הוה בעובדא דידין ודא \nאצטריך לדא דהא כל זיני חרשין דעלמא בפומא ועובדא הוא ובהו תליין. בלעם הוה ליה \nלישן ולאידין בלק ידין ולא לישן הוה ליה. אזלו חברייא עד דמטו חד בי חקל ושמשא הוה \nתקיף לחדא חמו ההוא בי חקל בשפירו דעשבין ומיין נפקין לכל סטר ואילני חקלא סגיאין \nיתבו תמן א\"ר אלעזר כמה יאות אתר דא לנייחא ביה אדהוו יתבי הא חויא רברבא אתי \nבתוקפא דשמשא ואעבר קמייהו א\"ל ר\"א חויא חויא סטי לך מאורחך דהא תב ההוא גברא \nואתנחם על מה דעבד ולא יוסיף למעבד ההוא מלה. תווהו חברייא א\"ר אבא מאי הוא אמר לון \nשתוקו א\"ר אלעזר חויא חויא לבתר דלחישו לך מן שמיא אתנחם ההוא גברא ושוי ברעותיה \nדלא יתיב בי' לעלמין סטי לך מאורחך. קם חויא בקיומיה ולא נטיל הכא והכא תב כמלקדמין \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "א\"ל חויא חויא ידענא מה דאת בעי תוב מארחך דהא עכו\"ם חייבא אתי דעביד ביש לחד יודאי \nוהא הוא נאים שכיב במערתא דילך זיל וקטליה מיד אהדר ההוא חויא ודלג דלוגין קמייהו \nא\"ר אלעזר אי לא הוינא הכא כמה בישין הוה עביד האי חויא דהא חד ב\"נ יודאי עבד עובדא \nדחובא ועד לא תב בתיובתא לחישו לי' להאי חויא לקטלא ליה ואימלך ההוא ב\"נ בין כך \nובין כך ואתנחם מחוביה ואמר דלא יתוב לעלמין להאי חטאה וע\"ד אשתזיב מן דינא. אמרו \nחברייא לר' אלעזר במה ידעת אמר להו סימנא יהב לי אבא ואנא אשמודענא ביה אמרו ליה \nתינח חויא דאשתמודעת ביה. ההוא דאתנחם ותב מחוביה במה ידעת אמר להו כד הוה אזיל \nההוא חויא קשקשוי הוו סלקין וזנבוי זקוף ואיהו דאזיל בבהילו רוחא חדא הוה אזיל \nלקבליה והוה קארי קמיה תוב מארחך דהא תב מחוביה ואתנחם ההוא ב\"נ וההוא חויא בישא לא \nהוה ציית עד דיתנון ליה כופר בהדיה באתריה דההוא ב\"נ דאתחייב קטולא ותב דכך אורחוי \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "דחויא עילא ותתא כיון דאתייהיב ליה רשו לא תב עד דאשלים ההוא דינא בישא דאתייהיב \nליה רשו למעבד או דיתנון ליה באתריה חייבא אחרא בכופרא דהא בריקנייא לא יפוק כיון \nדאתייהיב ליה רשו אמרו ליה תינח כל דא ההוא עכו\"ם דאמרת דיהבת ליה כופר במאי ידעת \nאמר לון כיון דמלילת לחויא ההוא רוחא דהוה אזיל לקבליה ולחיש ליה דיתוב לאורחיה דהא \nאתנחם ההוא ב\"נ דליג ההוא רוחא על אודניה תווהו חברייא. אר\"א ניהך ונחמי דהא חויא \nדעבד מה דעבד קמו וקריבו גבי חד טינרא בההוא בי חקל אשכחו לההוא עכו\"ם דמית וההוא \nנחש כריך על עקביה ולא הוה אבדיל מניה ובתר אתפרש מעקביה וסליק על גרוניה ואכריך \nתמן ומתן נחית על עקביה דלא הוה מתפרש מניה. אשכחו ליה ארנקי חד מליא דינרין דגזיל \nלחד יודאי בארחא ומחא ליה נטל ר\"א ית ארנקי אמר בריך רחמנא דבכלא עביד שליחותא תבו \nלההוא אתר דהוו (אזלי). פתח ר\"א ואמר מאשר יקרת בעיני נכבדת ואני אהבתיך ואתן אדם \n", "en": ""}, {"index": 19, "he": "תחתיך ולאומים תחת נפשך מאשר יקרת יקר טבעי ליה והכי אצטריך מאשר אתה יקר בעיני מהו \nיקרת מכלל דאיהו מגרמיה אתייקר הכי הוא ודאי דכל ב\"נ דאיהו בחיובא \n \nדף שד/ב\n", "en": ""}]}
