{"bookId": "kabala-bd11e1351be2", "part": "1", "torah": "108", "title": "ספר פרדס רמונים — קטע 108", "hebrewTitle": "קטע 108", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-bd11e1351be2/1/108/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-bd11e1351be2/1/108/", "segments": [{"index": 1, "he": "נקראת יוד שנייה. ובתקונים פי' הרשב\"י ע\"ה עוד כי המלכות נקראת חיה מצד חיות הקדש. \nואפשר שחיות עליונות קאמר והיינו מפני שהיא מקבלת מן החיות העליונות ואפשר שחיות \nתחתונות קאמר והיינו בהיותה שוכנת שכינתה עליהם: \nחיי המלך פי' הרשב\"י ע\"ה בר\"מ (יתרו דף צ\"א: \nומשפטים דף קט\"ו ע\"ב) כי המלך הוא הת\"ת וחיים שלו הם חכמה ובינה כי הם נקראים חיים \nומשם נשפעים החיים כד\"א (קהלת ז יב) החכמה תחיה בעליה ובינה משפיע החיים אשר תקבל \nמהחכמה אל הת\"ת. ובזה יתיישב מה שנמצא לפעמים אומר חיי המלך חכמה ובינה ופעמים חכמה \nלבד והטעם כדפי'. שהעיקר והמקור הוא החכמה ומשם יבאו אל הבינה ומשם אל הת\"ת ולזה \nשניהם צדקו יחדיו. עוד פי' כי החכמה נקרא חיי העולם הבא כי היא חיי הבינה הנקרא \nעולם הבא כאשר יתבאר בערכו ב\"ה. עוד פי' ר\"מ כי בינה נקרא חיי העולם והטעם שהיא \nקיום כל העולמות שלמטה ממנה. ומן הראוי לדעת שלא יקראו כל אלו בשמות אלו כ\"א \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "בהשפיעם אל המקום המיוחד לכאו\"א להשפיעו השפע הזה שהוא חיות הספירות להשפיע אל \nזולתה. המשל בזה חיי המלך. מלך הוא התפארת, והחיים הנשפעים אליו הם שפע שהוא חיותו \nולכן יתכנה בשם חיים. שלש ראשונות נקראות חיים כי כל אחת ואחת מהם היא חיים למה \nשלמטה ממנה עד המדרגה האחרונה ומהם החיים נמשכים. וע\"כ יצדק שם חיים על כל א' וא' \nוכן כתבו בתיקונים כי הת\"ת נקרא עץ החיים מפני שהוא עץ יונק מן החיים שהם החכמה \nוהבינה. ונעריך בערך עץ בע\"ה. ובס' שערי צדק ענין נאה בזה וז\"ל וכמה עניים חסרי לבב \nהם שחושבים שיש חיים טובים או חיים רעים בכל מקראות שבתורה. דע כי בכל מקום שנקראים \nחיים הוא כי אין שם רע לא מעט ולא הרבה. כי הדבר שנקרא חיים הוא עקר ועצם כל הטובות \nוכל התענוגים וכל מיני הגמול העתידים לצדיקים ולחסידים. והמקום הנקרא מות הוא הפך \nהחיים. ולפיכך אמרה תורה (דברים ל טו) ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב ואת \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "המות ואת הרע. עם החיים יבא טוב ועם המות יבא רע. כי החיים ממש הם עצם דבר נקרא כך \nוהיא סוד ספי' עליונות מקור לכל מיני אצילות ושפע ברכות וטובות והצלחות ובריאות \nוחיים. והמות ממש הוא עצם דבר והוא כחות הטומאה החיצונים אשה זרה וזונה ובאר צרה \nנכריה. והיודעים סוד זה יבין סוד גויעה ואסיפה (ומיתה) האמורה בצדיק', וסוד מיתה \nהאמורה ברשעים עכ\"ל: \nחיך הוא בחכמה כן פי' ר' משה. ואפשר שתהיה כן בסוד בחינתה התחתונה שהוא סוף. והראיה \nשהחיך למטה ממש מהמוח שהוא עצם החכמה כאשר נבאר בערכו. והחיך משולל מכל טעם וכן \nהחכמה אין בה ידיעה כלל להשיגה: \nחילי פי' הרשב\"י ע\"ה בתיקונים (תקונא נ\"ב דף פ\"ד) כי חילי הוא אין סוף שהוא כח וחיל \nאל כל מה שלמטה ממנה והוא חיל י' שהיא כח החכמה ודא אבא תוקפא דיליה נביעו דיליה \nא\"ס עכ\"ל. ופי' אותו בשער הצנורות פ\"ב (ע\"ש ובגרסתו): \nחירות הוא בבינה כי משם יוצא החפשיות והחירות. וכן נזכר בתורה נ' פעמים יציאת מצרים \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "על ידה ופירשנו בשער נ' שערים בפ' א' ב' וכן עליה נאמר (ויקרא כה לא) וביובל יצא. \nובפ' לך (דף צ\"ו ע\"ב) פי' חורין היא חכמה ובינה יחד בבינה, וחירו' בינה לבדה. \nוהארכנו בערך בן: \nחיתו שדי פי' בזוהר (בשלח דף מ\"ח ע\"ב) ופ' פקודי (דף ר\"כ.) כי ירמוז על כוחות \nהתחתונים שתחת המלכות ונקרא' חיתו שדי שהם חיות השדה התחתונים הקדושים: \nחכמה היא הספירה השנייה ונק' כן מפני שהיא חכמתו של מחוייב המציאות, כמבואר בשער \nעצמות וכלים בפ' ד\"ה. ועליה נאמר (איוב כח) והחכמה מאין תמצא. ופי' חכמה ר\"ל כ\"ח \nמ\"ה הוא. מה עולה במנין אדם ובה פני אדם והוא יוד הא ואו הא שעולה מ\"ה. והרמז על שם \nזה בחכמה והכח רמז אל הבינה כי בה נרמזות כ\"ח אותיות כדפי' בשער פרטי השמות. והנה \nנקראת חכמה בבחינה המתקרבת אל הבינה כדפי'. ואולם תקרא חכמה קדומה לרמוז אל קדמות \nבחי' המתקרבת אל הכתר הנק' קדמון כמו שית' בערכו. עוד נק' חכמת אלהים ופי' ר' משה \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "הטעם כי היא חכמה הנתונה למדות הנק' אלדים ומחכמת אותן בל\"ב נתיבותיה לבינה ולעטרה \nעכ\"ל. וכוונתו שהיא נק' כן בהיותה משפעת לבינה ולמלכות בהיותן נק' אלדים. וגם נקראת \nחכמת כל בני קדם והטעם שהיא משפעת לכל השנים קדמוניות כן פי' הרשב\"י ע\"ה בתיקונים. \nויש חכמה אחרת והיא נקראת חכמה שלמה. והטעם כי היא חכמה שנתנה לשלמה. ועליה אמר \nהכתוב (מ\"א ה כו) וה' נתן חכמה לשלמה ועוד לפי שהיא בת זוג למלך שהשלום שלו כאשר \nנבאר בערכו ב\"ה. ונק' ג\"כ חכמה זעירא לפי שאינה כחכמת אלהים וזה שהחכמה השנית היא \nהמלכות נק' בשם [חכמה היא] בסוד מציאות י' שבה היא משתווה אל החכמה כדפי' בשער \nהמציאיות. ועל שתי חכמות אלו נא' (ישעיה מד ו) אני ראשון ואני אחרון. בסוד חכמה \nבראש וחכמה בסוף כדפי' שם (בתקוני ז\"ח דף קי\"ז.). וע\"כ נקראת המלכות חכמה אחרונה. \nעוד פירשו המפרשים שנקראת חכמה עליונה חכ\"ה מ\"ה שיבא ואל תשאל למה שקודם. פי' תמתין \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "ותבין כי אין כאן השכלה להשיגה ע\"כ: \nחלב פי' ר' משה ז\"ל ידוע כי הוא לבן והוא כי התחלת כל הדברים דומין לחלב וזה יראה \nבזרעים כשיצמחו בארץ בעת הצמיחה והגידול. ובכח תולדות הגבורה יתהפך הלבן לדם או \nליין אדום. וחסד תחלת הבנין. וא' הכתוב (ישעיה נה א) ובלא מחיר יין וחלב המעורבים \nבאיש הביניים עכ\"ל. וכוונתו שהוא בחסד וטעמו מבואר. והנה בפסוק רוחצות בחלב פי' \nהרשב\"י ע\"ה (בפ' משפטים דף קכ\"ב.) שהוא השפע מכ\"ע ע\"י החכמה אל הבינה ושם בבינה \nאימא עלאה נעשה חלב וינקא לבנין ופי' בשער מהות והנהגה פ\"ו: \nחלה היא השכינה. וכן פי' בר\"מ (שלח דף קע\"ד.) כי נק' חלה כאשר היא עם ג' אבות. \nוהטעם כי היא שיעור העיסה מ\"ג בצים וחומש שהוא מג\"ן מיכא\"ל גבריא\"ל נוריא\"ל שהם \nכנגד ג' אבות ובמקום שאלו שם שכינה שם ע\"ש. הנה כי החלה היא השכינה עם ג' אבות וזהו \nבסוד י' וה' שפי' פעמים רבות. ופי' שם עוד כל ל' חלה הרמז בה בין שיהה ל' תפלה כגון \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "ויחל משה (שמות לב יא) בין שיהיה לשון התחלה כמו אתה החלות וכו' (דברים ד). \nובתיקונים (תקונא ט\"ז דף כ\"ט ע\"ב) פירש כי השכינה נקראת חלה כלולה משבעה מינין \nשנשתבחה בה א\"י. ולכן אפשר היות שבעה מינין אלו שבעה ימי הבנין: \nחלום הרשב\"י ע\"ה פי' בר\"מ (תצא דף ר\"פ ע\"ב) כי השכינה נקרא מראה בהקיץ כשהיא מקבלת \nמה' ספי' עליונות שהם גדולה גבורה ת\"ת ו\"ה. והטעם כי היא בת עין. וג' גווני דעינא \nהם ג' אבות ושתי גבות עינים הם נו\"ה. וכאשר אלו משפיעים ומאירים בשכינה נקרא מראה \nבהקיץ בפתיחו דעיינין להשפיע. וכאשר תסתלק השפעתם ממנה אז תקרא היא מראה בחלום. \nומשם נשפע הנביא ושם הבטתו כאשר הוא מתנבא בחלום ע\"כ: \nחלון פי' הרשב\"י ע\"ה בתקונים (בתקונא ו' דף כ' ע\"ב) שהוא התפארת ואמר שהוא חלון \nלבינה, ועליו נאמר (בראשית ח ו) ויפתח נח את חלון התבה ופי' כי התיבה היא בבינה \nוחלונה אשר בה מקבלת הוא הת\"ת בסוד הדעת שהוא המאיר בבינה בסוד התיחדה ע\"י בחכמה \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "והיינו החלון שע\"י נכנס אליה האור. או אפשר שהוא תפארת ממש והוא חלון שבו מתגלית \nהבינה אמנם נקרא חלון מציאותו אשר נקרא ותורה אור כדפי' בערך אור והוא מצד הימין כי \nמשם ע\"י החסד עלייתו אל הבינה. ובבחינה זו מתגלית הבינה על ידו והיינו חלון המאיר \nלמטה ענייני הבינה וראשון אצלינו עיקר: \nחלמיש יש מי שפי' בחכמה ול\"נ במלכות והכתוב מוכיח שהיא חלמיש מצד הגבורה. וזהו \n(תהלים קיד ח) ההופכי הצור אגם מים. חלמיש, שהיא קשה מצד הגבורה, למעיינו מים מצד \nהחסד: \nחלצים הוא חיבור הת\"ת עם השכינה ויחוד אשר יתיחד בין נצח והוד שהוא דיבוק הת\"ת שהוא \nהגוף עם הנצחים שהם הירכים הם נקראים חלצים והוא צד הרחמים. אמנם מתנים נק' למעלה \nיותר בסוד הגבורה והחוזק והכל במקום א' אלא זה למעלה בסוד הדין וזה למטה בסוד \nהרחמים. והענין לפי התגבורת אם יתגבר על נצח יהיה דין או יגבר נצח על הוד ויהיה \nרחמים. ונאריך בערך מתנים. (ע' בזהר בלק קצ\"ח ע\"ב): \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "חם הוא צד הגבורה והוא חם בסוד אש הגבורה. אמנם חם הוא אבי כנען שהוא סוד השחרות \nוהחשך שבגבורה כדפי' בשער הגוונים. ושני מיני חמימות הם הא' חמימות העבירה והוא חום \nאשו של גיהנם שחרות הגבורה. והשני חום מצד הגבורה כמו בדוד וחם לאדוני המלך (מ\"א א \nב), והוא אדמוני עם יפה עינים (ש\"א טז יב). ויש חום שפי' הארה והתנוצצות כדמיון \nהשמש שכל עוד שיאיר יחמם וכן בארו בזוהר פ' (וירא דף צ\"ח.) וז\"ל כחום היום דהא \nאתנהיר ימינא. ופי' כחום היום בהארת היום מן החסד כי מצדו הוא חם (וע' לעיל בע' \nחום): \nחמדת ימים היא השכינה מלכות והטעם פי' ר' משה שהיא חמודה לכל הימים המאירים בה וכלם \nחומדים אותה ואוהבים אותה עכ\"ל. והנכון כי היא כלולה וחמודה מכל הימים העליונים כמו \nשפי' בערך ארץ חמדה. ויש חילוק גדול בין ארץ חמדה וחמדת הימים. והענין כי ארץ חמדה \nנקרא אחר שנחמדה בהיותה ארץ משפעת למטה וזהו רומז לשון אר\"ץ כד\"א (ישעיה סו א) \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "והארץ הדום רגלי. אמנם חמדת הימים נקרא בעודה מקבלת בהיותה עליונה מקבלת מן הימים \nועדין שם הימים עליה: \nחמה הוא התפארת ונקרא כן בסוד כי שמש ומגן ה' צבאות (תהלים פד יב). ונראה לנו כי \nמצד הימין נקרא שמש צדקה ומרפא בכנפיה (מלאכי ג כ). ומצד השמאל נקרא חמה בסוד \nחמימות האש של הגבורה. וזהו מוציא חמה מנרתיקה. כי הנרתק של התפארת הוא המלכות \nוכאשר הוא בתוך הנרתק ביחוד אז הוא רחמים והוא שמש צדקה תפארת ומלכות. וכאשר יוצא \nממקומו אז הוא חמ\"ה בסוד האש והדין: \nחמשה פי' בזהר פ' אמור (דף ק\"ב) כי כל מקום שנאמר חמשה וכדומה הרמז אל התפארת שהוא \nחמישי [לט] וכן בכל מקום שנאמר בחמשה עשר הוא יחוד תפארת ומלכות. תפארת חמשה, \nומלכות עשר. כמו שנבאר בערכו. ובתיקונים (בהקדמה דף ג' ע\"ב) פי' כי בחמשה הוא \nהמלכות שהיא ה'. והנראה מתוך לשונו שם שהיא נקראת חמשה בהיותה למעלה אצל בעלה בסוד \nוהיה אור הלבנה וכו' (ישעיה ל כו): \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "חנון פי' ר' משה כי הוא בחסד וז\"ל חונן חנם ואעפ\"י שאין ראויין כלל מצד הדין ונאמר \n(שמות לג יט) וחנותי את אשר אחון עכ\"ל. ונראה לנו כי המקום אשר בו נותנין מתנת חנם \nהוא למעלה במקום שאין דין כלל והוא לפנים משורת הדין מכל וכל: \nחסד זו מדת הגדולה. ולשון חסד פי' בספר האורה ז\"ל דע כי לשון חסד הוא כל העושה דבר \nשאינו מוכרח לעשות מצד הדין אלא שעושה אותו בחפצו ורצונו מאין מכריח ועושה אותו \nהדבר בטובתו זה נקרא חסד. שכמו שמדת חסד הוא הפך מדת הדין כך לשון חסד הוא הפך הדבר \nהעשוי בהכרח עכ\"ל. ועקר כוונתו כי נקרא חסד מטעם כי המדה הזו פעולתו הפך הדין אע\"פ \nשמן הדין חייב הוא מזכה אותו. ואחרים פי' כי חסד עולה ע\"ב והוא רמז אל ע\"ב גשרים \nוכו'. והכונה כי היא נקראת חסד כשהיא פועלת בע\"ב גשריה. ולפי האמת כי כן בא הרמז \nבחסד אל ע\"ב כדפי'. וכן נקרא חסד בסוד שהיא מטיבה לרעים ולטובים נמ]. והכתר ג\"כ \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "נקרא חסד עליון כן פי' בזהר באדרא. והטעם שהוא משפיע אל החכמה ששם יניקת החסד. \nומטעם זה יקרא צד הכתר המשפיע אל החכמה חסד עילאה. ויש אומרים כי גדולה נקרא חסדיך \nהראשונים (תהלים פט נ). והטעם כי יש חסדים אחרים כאשר נבאר. ולי נראה כי הרמז אל \nהכתר וכן דקדק במלת אי\"ה חסדיך שהוא בשלשה ראשונות כדפי' בערכו. עוד יש חסד עולם \nהרמז אל החסד כאשר היא יונק מבינה וזהו חסד היונק מעולם שהיא הבינה כנודע. ויש חסד \nתחתון ופי' המפרשים כי הוא היסוד. וכן פי' שהוא חסדי דוד כי הוא משפיע למדת דוד הוא \nהמלכות. ויותר ראוי לומר חסדי דוד נצח והוד וכן פי' בזהר פ' תרומה (דף קס\"ט.) וז\"ל \nובשבת דלא אשתכח דינא, למהוי נצח והוד כלל חסדים אומרים רצה והחליצנו. למהוי \nתרווייהו חסדי דוד הנאמנים. וע\"ד אל תהי צרה ויגון ביום מנוחתנו דהא רצה ומודים \nאינון חסדי דוד עכ\"ל. והכוונה כי בימות החול אינם בעצם חסדי דוד מפני שיש בה קצת \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "דין. אמנם בשבת שאין דין ומתגלה הנצח ענף החסד להיות הנצח וההוד כלולים בשם חסדים \nאנו אומרים רצה והחליצנו כי על ידי התפלה הזאת אנו מזכירים הנצח שהוא הרצון ענף \nהרחמים המתגלה. ונכללים שניהם בסוד הימין והשמאל שבשבת שניהם רחמים. וע\"ד וכו', פי' \nומטעם שההוד שהוא דין במקומו בלא רחמים בימות החול. ובשבת שמתגלה הרצון אנו אומרים \nואל תהי צרה ויגון ביום מנוחתנו. כי הצרה והיגון מצד הדין ובשבת אין דין ומתגלה \nהרצון שהיא הימין ולכן אל תהי צרה ויגון ובשבת שניהם נקראים חסדי דוד. הנה מתוך \nהמאמר הזה בפירוש כי הנצח הוא חסדי דוד בהיותו מתגלה וכולל עמו ההוד וזהו חסדי לשון \nרבים. וגדולה ג\"כ נקראת חסדים טובים. ופי' טובים מאירים, כמו בהיטיבו את הנרות \n(שמות ל ז). והוא סוד החסד קודם התפשטות כמו שיתבאר בערך טוב ופי' חסדים שהיו טובים \nקודם וזה מוכרח כמו שיתבאר שם ופי' בשער המכריעין בפ\"א: \nחסיד פי' הרשב\"י ע\"ה בר\"מ (פנחס דף רכ\"ב ע\"ב) כי החסד בהיות החכמה בתוכו נק' כן \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "ולזה רמז היו\"ד אשר בחסיד חסד יו\"ד ולזה אמרו (אבות פ\"ב) ולא עם הארץ חסיד כי צריך \nחכמה בחסד כדי שיהיה חסיד: \nחסידה פי' הרשב\"י ע\"ה בזהר פרשת ויצא (דף קס\"ג.) בפסוק (תהלים קד) חסידה ברושים \nביתה כי הבינה נק' כן והטעם שיוצא ממנה החסד ואז תקרא חסידה. ונ\"ל כי בהתייחד שלשתם \nחכמה בינה חסד תקרא הבינה חסידה ששם חסד היונק וי' שהיא חכמה המשפיע וה' שהיא הבינה \nהמשפעת והחיבור הזה בבינה. ובזהר פ' פנחס (דף רי\"ז ע\"ב) פי' וז\"ל חסידה ודא ברתיה \nדאברהם אבינו דאקרי חסד ועביד חסד עם כל בני עלמא ועל דא אקרי חסידה. והנה פירוש \nשני טעמים על שנקראת המלכות חסידה. הא' בערך מה שמקבלת וזהו ברתיה דאברהם אבינו \nשהוא סוד יניקתה מצד החסד. והשני בערך מה שמשפעת וזהו דעביד חסד עם בני עלמא. ואין \nזה חולק עם מה שפי' בפ' ויצא כי שניהם נקראים חסידה האי כדינה והאי כדינה: \nחפץ פי' ר' משה בחכמה. והטעם וז\"ל חפץ ולא בהכרח ואין להרהר אחריו וכן אמרו במחשבה \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "אל תתמה על החפץ כי גבוה מעל גבוה שומר (קהלת ה ז) עכ\"ל. והנכון שנקראת כך בהיותה \nיונקת מן הרצון העליון ואז נקראת חפץ לשון רצון. ואמרו אל תתמה על החפץ. הכונה אל \nתשתומם לומר ששם אפיסת הרעיון כי עדין גבוה מעל גבוה שומר וגבוהים וגו'. והם החכמ\"ה \nוהבי\"נה גבוה. וגבוהי\"ם עליהם כתר וא\"ס. ובתיקונים (תקוני ז\"ח דף קכ\"ד.) פירש \nהרשב\"י ע\"ה שהמלכות נקראת נקראת חפץ. וזהו כי אם בתורת ה' חפצו (תהלים א). פי' \nשכינה המתיחדת בתוכה ונקראת חפץ ודאי בסוד היחוד והחיבור שהת\"ת משפיע החפץ והרצון \nבה מצד החכמה והכתר: \nחפשי הוא הבינה ששם מדרגות החירות כדפי' בערכו. ונראה לנו לחלק בין חירות וחפשי. כי \nחירות הוא מצד היובל וחפשי מצד השמטה בסוד קבלת' החירות מן היובל. וזהו (שמות כא) \nובשביעית יצא לחפשי ואם לא יספיק אז ועבדו לעולם עולמו של יובל: \nחצות לילה פי' בזהר פ' לך (דף צ\"ב ע\"ב) כי המלכות נקראת חצות מטעם שהיא יונקת משני \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "צדדין. מצד הדין והגבורה נקראת לילה שאז דינין מתערין. וחצות לילה היא נקראת בשעת \nיניקתה מן הרחמים דהינו מחצות ומעלה שאז יונקת מן החסד וזהו חצות לילה חציה היונק \nמצד החסד. ולמעלה מן הענין פי' שם פי' אחר. ויש שרוצים לדקדק משם כי הת\"ת נקרא חצות \nלילה ולא נראה לנו הכרח. והרוצה לפרש כן צריך ראייה ממקום אחר שהכנוי זר והלשון \nשקול דאית לפרש הכי והכי: \nחצי כל דבר פרוס לחצאין הוא מצד המלכות בבחי' מעוט הירח [מא] ויש חצי [שעניינו \nממוצע כמו חצי ההין. עס\"ר] והוא הת\"ת שהוא ממוצע בין שני ההי\"ן שהם בינה ומלכות \nבסוד הו\"ה וכן מחצית השקל הוא ת\"ת. הטעם כי עשרים גרה השקל והיינו יו\"ד במילואה \nשהוא עשרים והוא מחלק אותם לשנים י' למעלה ויו\"ד למטה ו' באמצע בסוד א כאשר רמזנו \nבמקומות רבים כל זה נתבאר בר\"מ והעתקנו לשונו בשער י' ולא ט' פ\"ו ושם בארנו אותו \nבאור ארוך. עוד יש חצי האמה והוא יו\"ד שבמלכות ושעור ו' הוא שני יוד\"ין כדפי' \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "בשערים הקודמים והארכנו בערך אמה: \nחצים פי' בתיקונים כי החצים מצד היסוד שהוא הנקרא קש\"ת כמו שנבאר בערכו בע\"ה. \nוחצי\"ם הם ג' ווי\"ן שביסוד ויס\"ע ויב\"א וי\"ט, שהם ג' ווי\"ן שהם ג' אבות. אי נמי ג' \nענפיהם שהם נצח הוד יסו\"ד והם החצים שבקשת והוא זורק אותם כנגד המלכות. והיינו סוד \nקבלת הברכות מן הימין ומן השמאל ומן האמצע ומשפיעם במלכות. וזהו סוד זרע יורה כחץ \nבסוד הזווג אל א' מג' בחינות אלו שיחודה עם בעלה בסוד ג' מועדים פסח שבועות סוכות \nשהם גדולה גבורה ת\"ת כנודע: \nחצוצרות כסף פי' הרשב\"י ע\"ה בר\"מ [מב] כי נצח והוד נקראים כן בהיותם מקבלים מצד \nהחסד כי שם מוצא הכסף ונקראים חצוצרות בסוד התקיעות שהם בחסד וגבורה. ואלו ענפיהם \nכי מעשה אבות יעשו בנים: \nחצרות ה' פי' בזהר פ' ויחי (דף רמ\"ח ע\"ב) כי בתי בראי שהם ז' ימי הבנין נקראים \nחצרות ה'. והטעם כי כמו שהחצר בית שער לבית והבית נעלם מן החצר וצנוע, כן הז' ימי \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "הבנין נגלים והם בית שער לג' ספירות עליונות שהם נעלמות מהכל: \nחק פי' ר' משה על שני פנים. הא' הת\"ת ואמר כי הוא לשון גדול ואינו עקר. והשני הוא \nאשר הסכימו בו כל המפרשים שהוא היסוד נקרא ח\"ק ופי' הטעם כי הוא מגביל כל הדברים \nהבאים בגבול ונתן להם חק כדמברכינן וחק בשארו שם כי מצות הברית הוא: \nחקה הוא במלכות. ומן הטעם עצמו כי היסוד והמלכות הם המגבילים וחוקקים לכל הנגבלים \nוחוקקים לכל הנגבלות. וחוקות וחוקים הוא מורה על זווג שניהם. והחילוק שבין חקות \nוחקים הוא כי חקות עקר' מלכות ונכלל בכללה היסוד, וחוקים העיקר יסוד ונכלל המלכות. \nוכן נמצא שזה לשון זכר וזה לשון נקבה. אמנם קצת מן המפרשים כתבו כי חקיקת האותיות \nבבינה ואמר ששם רמז החקיקה הנזכר בספר יצירה. ובשער אבי\"ע פי' ענין החקיקה היטב. \nובזוהר פ' אחרי (דף ע\"ג ע\"ב) [כתב] וז\"ל כל אינון נימוסין מאתר דאקרי צדק איקרון \nחקותי ע\"כ. פי' כל (ממצות) [המצוות] הנקראים בתורה חקותי הם תלוים במלכות בבחינתה \n", "en": ""}, {"index": 19, "he": "הנקרא צדק שהיא מורה דין. ואין לשנות כמו שיתבאר בערכו. ובזוהר פ' קדושים (דף פ\"ו \nע\"ב) פי' כי כחות המלכות כאשר הם מקבלים חק טרפם כדין כתיב (משלי לא) ותתן טרף \nלביתה וחק לנערותיה הם כחותיהם הממונים על ענייני העולם. ואמר שם שנקראים חקות שמים \nכי החק הנתן להם ע\"י המלכות נשפע משמים דהיינו ת\"ת וזהו חקות שמים: \nחקר פי' הרשב\"י ע\"ה (בתיקונא יט דף ל\"ז ע\"ב) בפסוק (איוב יא ז) החקר אלוה תמצא כי \nחקר הוא מלכות כאשר היא תחת הת\"ת הדום רגליו ונראה הטעם כי שם חקירות הת\"ת והתגלותו \nכי אין מי שישיגהו כי אם במלכות וזה החקר אלוה שהוא הת\"ת וכו': \nחרב פי' ר' משה שהיא הגבורה ואמר כי לזה כיוון דוד ע\"ה באמרו (תהלים כב כא) הצילה \nמחרב נפשי. והנ\"ל כי החרב שאמר דוד הוא חרב בני עמון הם הקליפות. ולזה אמר הצילה \nמחרב נפשי. שאם הוא בגבורה כבר אמר (שם נד ג) ובגבורתך תדינני כו'. ואפשר שלזה \nכיוון גם החכם ר' משה ואמר כי חרב פפיות שיש לה פיות פנימי וחיצון, ונ\"ל כי פנימי \n", "en": ""}, {"index": 20, "he": "צד הקדושה וחיצון הוא צד הרע. ובזוהר (פ' שופטים דף רע\"ד ובתקונא כ\"א דף מ\"ג) פי' \nכי חרב פפיות הוא שם בן ארבע כאשר הוא חוץ מנרתיקו שהוא אדני ואז הוא דין. וז\"ל י' \nרישא דחרבא ו' גופא דחרבא ה\"ה תרין פפיות כו' עכ\"ל. וכבר הארכנו בזה. וכן נקרא \nהמלכות ודאי חרב סתם וחרב נוקמת נקם ברית. והטעם כי היא התובעת על העריות שהם \nמפרידים בינה ובין אלוף נעוריה. נמצא שחרב רומזת בג' מקומות. א' בגבורה, וא' \nבמלכות, וא' בקליפות: \nחשך ג' מיני חשך הם. אחד בכתר [מג] בזולת שנים אחרים שהם א' בגבורה, וא' בקליפות. \nוחשכים אלה בארנום בשער הגוונים ויש שקראו למלכות חש\"ך מעורב והטעם שיש לה אור אלא \nשהוא מעורב בחשך. ורב חמאי גאון בס' היחוד פירש כי המלכות נקרא חשך מעורב מפני שכל \nכחות שלהביות מתערבות בה ומשתנות בתוכה עכ\"ל. ולפ\"ז הטעם שנקרא חשך מעורב מפני שהיא \nמחשכת גווני האור ומשנה אותם כדי שיוכלו התחתונים לסבול: \n", "en": ""}, {"index": 21, "he": "חשמל פי' רז\"ל (בחגיגה דף י\"ג) שהם חיות אש ממללות. ועוד אמרו פעמים חשות פעמים \nממללות. ופי' ר' משה שהם ו' קצוות והם עתים חשות כשהם מקבלות שפע מלמעלה עתים \nממללות כשמשפיעות. ואמר כי חשמלה היא היא המלכות בבחינתה המתייחדת עם הו' קצוות \nביחוד. והחשמל לרמוז אל הבינה המשפעת על ו' קצוות עכ\"ל. ובר\"מ (פנחס דף רכ\"ג: \nודרכ\"ח.) פי' הרשב\"י ע\"ה כי חשמל הוא חש מל, חש נצח מל הוד. והם חיות אש ממללות כמו \nשנודע שהם השפתים המדברים בנבואה לנביאים. ובזה יתבאר מה שפי' בגמרא (ובר\"מ שם ע\"ש) \nבשעה שהדיבור יוצא מפי הגבורה חשות ובשעה שאין הדיבור יוצא מפי הגבורה ממללות בסוד \nהנבואה לנביאים. ועניינו שתי שמות ידו\"ד אדנ\"י והם חיות כו' כי ד' פנים הם שם ידו\"ד \nוד' כנפים הם שם אדנ\"י והם חיות [מד] פעמים חשות בסוד הזווג ובחשאי כי למעלה בשם בן \nד' אין דבור אלא שתיקה כי הם מפתחות פנימים והקצור בהם הוא העקר. אמנם בשם אדנ\"י שם \n", "en": ""}, {"index": 22, "he": "הוא הדבור כי הוא המגלה ושם שייך לבאר וללבן הדברים והם מפתחות חצונים. ולזה נמצא \nשח\"ש הוא בנצח, מטעם שמצד הנצח שהוא הימין הוא שם בן ד'. ובהוד שהוא השמאל הוא \nאדנ\"י, ולכן שם הוא מל שהוא הדיבור. ולכן נמצא שיסוד נקרא חשמל שהוא כולל יחוד ב' \nשמות אלה. וכן נתבאר בתיקונים (בתקוני ז\"ח דף קי\"ב.) וז\"ל חיזו תליתאה כמראה אש בית \nלה סביב (יחזקאל א) ודא צדיק חי עלמין דאחיד בין קב\"ה דאיהו ידו\"ד ובין שכינתא \nדאיהו אדנ\"י. וצדיק איהי חשמל כללא דתרין שמהן אילין דאינון יאהדונה\"י וחזא ליה מגו \nשר הפנים עכ\"ל. והנה ביאר כי ענין כמראה אש בית לה סביב הוא היסוד שראה יחזקאל. \nוהטעם שנק' כמראה אש וגו' מפני שהוא חשמל הסובב לשכינה ליחדה עם הת\"ת. ולכן יתיחד \nלו שם זה והוא חשמל היינו חיות אש ממללות דהיינו שש ספירות שהם שש אותיות שבין ב' \nיודין והם שש קצוות והיינו יאהדונה\"י והם ממללות אחר היחוד להשפיע וחשות בעת הזווג \n", "en": ""}, {"index": 23, "he": "כדפי' לעיל. ושאר המאמר נתבאר בשער אבי\"ע בפ' ו'. וענין חשמלה היינו יחוד שתי שמות \nבמציאותם למטה כאשר יתבאר בערך קרית ארבע בע\"ה. ועוד נדבר בענין חשמל בשער ההיכלות \nפ\"ו: \nחשוקיהם פי' בתיקונים (בהקדמה די\"א ע\"ב) שנקראים חשוקיהם הנצח וההוד. ואפשר שנקראים \nכן מפני שהם חושקים זה לזה עד שהם נחשבים כא'. והכל בסוד זווג כדפירשנו בשער מהות \nוההנהגה. או אפשר מפני שהם חשוקי הבית שהבית נכון עליהם שהם יכי\"ן ובוע\"ז והוא לשון \nסעד וסמך [כדפירש שם]. או אפשר שהם בערך התפארת והמלכות המתייחדים בין שניהם כמו \nשבארנו בשער מהות וההנהגה: \nחתן נקרא הת\"ת והסימן כחתן יכהן פאר (ישעיה סא י) ובערך חופה בארנו איך הוא חתן \nבתוך חופתו. ואמנם נקרא חתן בהתייחדו עם כלתו המלכות והם מתעטרים בסוד עטרות חתנים \nכדפי' בשער מהות והנהגה. עד הנה הגיע כחנו החלש בביאור אות ח' בעזר אלוה השופע \nעלינו. ועתה נבא בביאור ערך אות ט': \n \n", "en": ""}]}
