{"bookId": "kabala-bd11e1351be2", "part": "1", "torah": "119", "title": "ספר פרדס רמונים — שער כג פרק טו", "hebrewTitle": "שער כג פרק טו", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-bd11e1351be2/1/119/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-bd11e1351be2/1/119/", "segments": [{"index": 1, "he": "שער כג פרק טו\nפרק חמשה עשר: \nסבא דסבין פי' בתיקונים (בהקדמה ד\"ג.) שהוא בחכמה ובזוהר [צט] פירש כי הכתר נקרא כן \nוהכל מורה על העלם שהיא מורה שחכמה נעלמת בכתר ששם עקר הזקנה כדפי' בערך זקן. \nוהבינה נקרא סבתא דסבתין. וכן מבואר בזהר פרשת נח (דף ע\"ב ע\"ב) והענין כי היא נקראת \nכן בסוד מציאותה ומקורה המתעלמת בכתר וחכמה כי שם מציאותה נעלמת. וכמו שהחכמה נקרא \nסב\"א דסבין בסוד הכתר כדפי', כן הבינה בסוד מציאותה הנעלם תקרא סבתא דסבתין. כי היא \nנקבה בערך החכמה: \nסבת הסבות הכתר נקרא ג\"כ סבת הסבות. ויש חילוק בין סבת הסבות ובין סבת כל הסבות. \nובארנו בשער אם הא\"ס הוא הכתר ושם הארכנו: \nסגולה פי' בזהר פ' תרומה (דף קכ\"ז.) כי המלכות נקרא סגולתו של הת\"ת. ואפשר הטעם שבה \nהוא מסגל וגונז כל שפעו הטוב. ואפשר שתקרא כן בסוד יניקתה ע\"י הת\"ת מן הסגול שהם ג' \nאבות. או לפי הפי' שפירשנו בשער הנקודות. או בסוד יניקת מן הסגולתא שהם ג' ראשונות. \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "או לפי הפי' שפירשנו בשער הטעמים בענין סגולתא: \nסדר זמנים הם הת\"ת והמלכות שהם מדת יום ומדת לילה ובהם נכלל כל ההקף ומפני שהם קדמו \nבמחשבה ארז\"ל (ב\"ר פ\"ג) מלמד שהיה סדר זמנים קודם לכן: \nסוד הצדיק נקרא סוד. והטעם כי סוד הוא הקבוץ. וכן הצדיק קבוץ השפע כלו. ומשם נשפע \nאל המלכות. ומפני היות השפע נקבץ ונסתם בו נקרא סו\"ד עולה יי\"ן יין המשומר בענביו \nשיש בו שמירה: \nסוכה בסוכה רבו בו הפירושים להרשב\"י ע\"ה. במקום א' (בזהר וישלח דף קע\"ב ע\"ב) פי' כי \nסוכה היא המלכות והיא נקראת ג\"כ סוכתה. ובמקום אחר (בתקונא כ\"א דף נ\"ה.) פי' כ\"ו \nה\"ס שפי' כ\"ו שם יהו\"ה וה\"ס שם אדני ושניהם יחד עולים סוכה. ועם היות שסכה חסר \nכתיב, עכ\"ז יש אם למקרא ויש אם למסורת. ובמ\"א (פנחס דף רנ\"ה ע\"ב) אמר כי סוכה היא \nהבינה המסככת על בנהא. ונ\"ל להטיל פשרה בדבר. כי סוכה הוא חיבור הת\"ת עם המלכות \nועקרו המלכות. ר\"ל כי עם היות שלפעמים יהיה חבור הת\"ת והמלכות ע\"י התעוררות הזכר \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "ויהיה הזכר עיקר והנקבה נעלמת בזכר. בסוכה הדבר בהפך כי עקר היחוד בנקבה והנקבה \nנגלית והזכר נעלם. ולכן נזכר חבורם בשם הנקבה. וזהו סוכה כ\"ו ה\"ס. שהוא יאהדונה\"י \nהמורה על חיבורם. ומפני שכאשר יתחברו יכנסו לחופה והם נכנסים ומתעלים בבינה בסוד ו' \nקצוות הנעלמות בה. והיינו מציאותם סוכה מזרח מערב צפון ודרום מעלה ומטה והם סוכה \nלמטה במקומ' ומתעלמים והם סוכה למעלה. נמצינו למדים, כי עקר סוכה בבינה דהיינו ו' \nקצוות הנעלמים בה. ובתיקונים (בתקונא ו' דף כ\"א. ותקוני ז\"ח דף קכ\"ז.) פי' כי הבינה \nנקרא סוכת שלום שהיא סוככת על שלום שהוא התפארת כאשר יתבאר בערכו: \nסוף פי' בתיקונים כי הצדיק הוא סוף וכל מקום שבא סוף וקץ הוא בצדיק. והטעם כי אין \nהמלכות סוף לאצילות באמת עם היותה למטה כי מפני מעוטה ירדה. אמנם סוף וקץ האצילות \nהוא הצדיק. ועם היות שבערך ים סוף כתבנו שנקרא המלכות כן מפני שהיא סוף לכל \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "המדרגות. לא יקשה כלל מפני שכבר תקרא סוף בערך שהיא סוף אחר המיעוט. ולכן יש שקראוה \nסוף הבנין כי היא סוף לכל השש קצוות: \nסחרת החכמה כאשר היא מתגלית בבינה נקראת סוחרת ופי' מלשון סחורה שבה נבראו כל \nבריאות שבעולם לכן הוא סחרת שממנה יצא הסחורה כדכתיב (תהלים קד) כלם בחכמה עשית. \nוג\"כ הוא מלשון סיבוב שהוא מסבב כל ההיקף שבבינה. וכבר בארנו ענין זה בארוכה בשער \nהכנויים בס\"ד: \nסיהרא פי' ירח. השכינה נקראת כן בעוד שהיא פעמים מלאה פעמים חסרה כדפירשנו בערך \nירח: \nסירכא פי' הרשב\"י ע\"ה בר\"מ (פ' צו דף כ\"ח ע\"ב ובר\"מ תצא דף רפ\"ב ע\"א) כי הקליפה \nבהיותה אוחזת בשכינה ואינה מניחה לעלות את פני המלך ה' צבאות מפני שהיא תובעת דין \nעונותיהם של ישראל אז נקרא הקליפה ההוא סירכא כי היא מסרכת ואוחזת פני כסא לבלתי \nעלות השמים ואז בעון הדור נעשית היא גבירתה כמו ושפחה כי תירש גבירתה (משלי ל) [ק] \nוזהו לשון סרכא מלשון סרכין תלתאה (דניאל ו')' סיעתא דשמיא פי' בתקונים (תקוני ז\"ח \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "דף קט\"ז ע\"א) כי כל לשון סיוע הוא המלכות מצד התפארת המקבל מן הגדולה בהיות בה \nהחכמה. ופי' שם כי עליהם נאמר (מ\"א ח. דה\"ב ו) ואתה תשמע השמים: \nסל רבים מן המפרשים פי' במלכות ברוב המקומות וכן היא סל ובית קבול לכל האצילות. וכן \nנקרא סל המצות (ויקרא ח ב. במדבר ו יז) כי עשר חלות מצות נתונים בתוכה: \nסלה פי' ר' משה במלכות ולא נתן לו טעם. ובזהר פ' ויקרא (דף ך') פי' בפ' (תהלים לב \nה) ואתה נשאת עון חטאתי סלה דא לעילא לעילא אתר דעתיקא קדישא שרייא עכ\"ל. ולפי ריש \nדבריו התם משמע דעתיקא קדישא דקאמר היינו חכמה ואתר דעתיקא היינו בינה ופי' סלה \nהרמז אל הבינה בהתייחדה עם החכמה: \nסליחה פירש ר' משה כי הסליחה היא בת\"ת והוא סולח בסוד הרחמים שבו. וי\"מ הסליחה בכ\"ע \nלכן בי\"ה הוא יום סליחה בכח כתר השופע עליה. ואפשר שמטעם זה ג\"כ יהיה בת\"ת ענין \nהסליחה. וענין הסליחה היא כי החטא יפגום ויחשיך אור הספי' וכאשר יגביר הסולח אורו \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "ויתקן ויאיר המקום ההוא אז הוא ענין סליחה ונסלח לו: \nסלם פי' בזהר פ' ויצא (קמ\"ט ע\"א) שהצדיק נקרא כן. והוא מוצב ארצה (בראשית כח יב) \nמלכות. וראשו מגיע השמימה ת\"ת. אמנם בר\"מ [קא] פירש הסולם הוא הת\"ת והטעם כי בו \nעליית המלכות והקצוות עד א\"ס. וכן הוא מוצב ארצה מלכות וראשו מגיע המשימה דהיא בינה \nשהיא נקראת יותר שמימה [קב] והכל ענין אחד כי ת\"ת וצדיק גוף וברית חשבינן חד. \nושניהם סולם כי דרך בהם עלייתה למעלה כי אין עלייה זולתם ולכן יצדק סולם על שניהם: \nסלע בר\"מ (תצא דף רע\"ט ע\"ב) פי' הרשב\"י ע\"ה שיש שני מיני סלע. הא' הוא סלע בת מלך \nהוא הצלע כלתו של מרע\"ה. ולכן נאמר (במדבר כ ח) ודברתם אל הסלע בדבור ופיוס כבת \nמלך. אמנם יש סלע אחר והיא מציאות הבריאה שהיא נקר' שפחה ונקראת משנה כדפי' בערכו \nוהיא הכסא שפירשנו בשער אבי\"ע: \nסלת נקראת המלכות כאשר היא נקייה מכל המצולות אשר תחתיה כמו סלת נקייה מסובין שהם \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "הקליפות הסובבים המוח. ונקר' כן כאשר רוצה לעלות להתייחד למעלה בין זרועות עולם ואז \nנקרא בלולה בשמן הטוב ע\"י הצדיק ואז מתקשט ועולה ריח טוב להתייחד. כן נתבאר בר\"מ \n(פנחס דף רמ\"ז.) וכן נתבאר בזוהר פרשת ויחי (דף רמ\"ח) ע\"פ (בראשית מט) בבוקר יאכל \nעד. ונקרא עשירית האיפה סלת מפני שהיא עשירית כאשר נבאר בערכו: \nסנדל הסנדל הוא סנדלפו\"ן שהוא סנדל לתפארת בהיות המלכות נעולה במנעל שהוא מטטרו\"ן. \nכי אז בהכרח יתלבש הת\"ת בסנדל והיחוד אינו גמור כי הוא בבגדו והיא בבגדה והדין הוא \nשכופין להוציא: \nסנהדרי גדולה וקטנה הגדולה הוא בבינה מתגלים בת\"ת והטעם כי הע' סנהדרין הם ע' ענפים \nשבת\"ת שהם ז' ספי' כל א' כלולה מי' הרי ע' ומרע\"ה שהוא סוד הדעת הרי ע\"א והכלל \nהכולל הע' הם ע\"ב. וסנהדרי קטנה הם במלכות כי שם לשכת הגזית כדפי' בערכו. ויש פעמים \nמייחסים סנהדרי גדולה וסנהדרי קטנה שהם במלכות כי שם לשכתם כדפי' בערכו. ויש פעמים \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "מייחסים גדולה בחסד וקטנה בגבורה. ואינו מן התימה כי ידוע שהבינה אל הימין בגדולה \nומלכות אל השמאל בגבורה: \nסעודה גדולה וקטנה סעודה גדולה מצד הבינה היא ה' גדולה. וסעודה קטנה היא מצד המלכות \nה' קטנה. ולכן בעצרת אמרו רז\"ל שאמר הקב\"ה אני ואתם נעשה סעודה קטנה: \nסער הוא מורה על תוקף הדין פעמים על הפנימי פעמים על החצון. פנימי כגון סערה שהוא \nא' מהמדות המלכות ומורה על הדין. וע\"ז נאמר (איוב לח א) ויען ה' את איוב מג הסערה \nבנו\"ן כפופ' שהיא נרמזת אליה. והחיצון אשר בשערה ישופני וגו' (שם ט יז) והכל מורה \nעל תוקף הדין. וכן הים הולך וסוער (יונה א): \nספירת העומר פי' הרשב\"י ע\"ה בתיקונים (תקונא תשסרי דף ל\"ז ע\"א) שהמלכות נק' ספירת \nהעומר. שבה מונה ז' ימים שהם שבע שבתות כו' שהם מ\"ט ימים. ונראה לפי זה שנקראת \nמנורה כאשר יאירו שבעת נרותיה כלולה כל נר ונר מז' נרות אחרות: \nספר ספר ספור (נ\"א) ספור כבר פי' עקר הדברים האלה בשער הנתיבות בפ\"א. וכבר היינו \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "מאריכים בפירושים אחרים בזולת אותו שפירשנו שם. אלא שהפי' ההוא סלת נקייה ופי' אותו \nהרשב\"י ע\"ה בזהר כדפי' שם: \nויש ספר החיים ופי' הרשב\"י ע\"ה בתיקונים (תקונא י\"ח דף ל\"א ע\"א) כי צדיק מצד הבינה \nנקרא ספר חיים. ופי' כי הבינה היא משפעת החיים הנשפעים לה מחכמה מלמעלה ממקור החיים \nוהם משפיעים לצדיק ושם מתהוים הויה נגלה בדבר הנגבל בספר ע\"י כתיבה. ולכן הצדיק \nבקבלתו החיים מהבינה נק' ספר חיים. ועוד יש ספר תורה והוא הת\"ת ונק' ס\"ת בהיותו \nכלול מכל תרי\"ג מצות, רמ\"ח מ\"ע מצד הגדולה, ושס\"ה מצד הגבורה ומגביל אותם וכוללם \nבעצמו נק' ס\"ת. ואמנם היכל שלו הוא בבינה. וכן מבואר בזוהר (שלח דף קס\"ד.) בפי' \nהפסוק מגדל עוז שם ה'. ומתוך היכל הפנימי הזה יוצא ומתייחד בתוכה (היינו בכנס\"י) \nכמו שכתוב (בראשית ב) ע\"כ יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו. ופי' ר' משה כי \nההוד נק' ס' מלחמות ה' לפי שמאתו יצאו המלחמות מצד הגבורה. ונשלמה בעזרת צור ישראל \nערך אות סמ\"ך. ועתה נתחיל בביאור ערך אות עי\"ן בס\"ד: \n \nשער כג פרק טז\n", "en": ""}]}
