{"bookId": "kabala-bd11e1351be2", "part": "1", "torah": "122", "title": "ספר פרדס רמונים — שער כג פרק יז", "hebrewTitle": "שער כג פרק יז", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-bd11e1351be2/1/122/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-bd11e1351be2/1/122/", "segments": [{"index": 1, "he": "שער כג פרק יז\nפרק שבעה עשר: \nפאר כבר נודע מה שארז\"ל (מ\"ק דף ט\"ו) שהתפילין נקראים פאר ופי' הרשב\"י ע\"ה (בהקדמת \nת\"ז דף ח'.) כי תפילין על רישא דקב\"ה בינה על התפארת וחופפת עליו נקרא פאר ע\"ש שהוא \nמפאר התפארת. ועוד שאז הוא כולל ששה ענפים על ידה. ולכן נקרא פאר מלשון פארי \nהמגבעות (שמות לט כח) פי' שמסעף אותו ומפארו. וקרוב לזה פי' ר' משה: \nפה בענין הפה פי' בערך לשון. ועכ\"ז נרחיב הביאור. הנה פיות הם שתים. הפה האחת היא \nהמלכות ונקראת פה מצד המילה יסוד. וחושבניה דדין כחושבניה דדין. והעיקר הוא מה שאנו \nאומרים שהמלכות פה אין הכונה שהיא כל הפה. אלא הכונה פתיחת הפה לבד היא המלכות. \nכאלו נאמר כשיפתח אדם שפתיו אותו האויר והפתיחה המתהווה בין השפתים הוא הפה אמנם \nהשפתים הוא נצח והוד. והלשון המסבב בין השפתים משוכה כלפי פנים הוא היסוד ולכן נקרא \nלשון. ובפעולות הדבור מתייחד הפה עם הגרון על ידי הלשון שראשו א' בין השפתים מגיע \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "לפה ממש וראשו א' מגיע לגרון שבו הקנה שהוא הת\"ת כאשר יתבאר בערכו ב\"ה. ולמעלה \nמכללות הפה הזאת יש פה אחרת והיא גדולה גבורה הם השפתים ולפנים מהם הלשון הוא הבינה \nשנקרא לשון. ולא בינה בעצמה אמנם בת\"ת הנעלם בבינה בסוד הדעת. ופתיחת הפה בעצמה הוא \nהבינה כי היא הנקבה העליונה. והגרון שממנו יוצא הדבור הוא חכמה: \nועתה נבאר מה הפיות האלה משמשות. והענין כי הדבור הוא המשל אל ההויות בעולמות \nהעליונים. וכמו שבעולם התחתון יתהוה הדבור ע\"י יחוד האברים האלה שהם פה שפתים לשון \nגרון, כן בעולם הנאצל יתהוו ההויות ויתאצלו על ידי הכלים האלה. והנה ההויות נעלמות \nבחכמה תכלית ההעלם עד שלא ישפוט שם מציאות הויות אלא בבינה. והנה ההעלם ההוא שבחכמה \nיצא אל הבינה ושם יתגלה מציאות דק ונעלם ביותר. וקראנוהו גלוי עם היותו נעלם, בערך \nההעלם וההסתר הגדול שבחכמה עד שאין ביניהם ובין האפס והאין אלא כמלא נימא כדפי' \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "בשער סדר האצילות. וכאשר יתגלו בבינה יתהוו במציאות י\"ש, שישפטו ביש ולא באי\"ן. \nונתבאר כי כערך החכמה אל הבינה כן ערך הת\"ת אל המלכות. כי ת\"ת ומלכות נקראת בן ובת, \nוחכמה ובינה אב ואם. והנה אב ואם יתייחדו כמו שיתייחדו הבן והבת כמפורסם. והנה יחוד \nהאב והאם על ידי הלשון הנחמד הנקרא דעת כדפי' בשער מהות והנהגה ועל ידי הדעת יצאו \nההויות לחוץ בבינה. ובענין דדבורא דהאי דעת אינון גדולה גבורה. והיינו דעת לשון, \nוגדולה וגבורה שפתים, והבינה פה המוציאה האותיות והדבור מהכח הנבחר אל הפועל \nהמתגלה. ואין [תימא] בהיות בינה הפה למעלה מהשפתים גדולה וגבורה, שכן דרך המלכות כי \nע\"י הזווג תעלה למעלה מנצח והוד. ומי שעיני שכל לו, מבשר קדש אשר עליו בעת זווגו \nיכול להכריח דבר זה. וכאשר ההויות נתגלו בבינה לא נתגלו בדבור וחתיכת שפתים ופרטי \nהאותיות אלא בקול, וזה מורה על רוב ההעלם שהם עדיין כדמיון אור האותיות בבינה כאשר \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "יתבאר בשער האותיות פ\"ב. וע\"י הקול שהם בבינה קול דלא אשתמע נתגלו ההויות והם שם \nנטועים נטיעה לבד, כדפי' בשער סדר האצילות. והוכרחו אל שתילה לשיתגלו ההויות היטב \nוהוצרכו אל פה, והיא פה המלכות שהוא ע\"י השפתים והלשון. והנה הת\"ת יתייחד עם המלכות \nעל ידי היסוד שהוא הלשון ויצאו האותיות וההויות מבינה על ידי אור מים רקיע כדמיון \nהזרע ממש. ומשם יושפעו על התפארת רקיע ודאי כאשר יתבאר בערכו. וכאשר הם שם משפיעם \nע\"י היסוד במלכות והמלכות מתעברת מהם ומולידם ומצמיחם ומוציאם לכח הדבור שהוא חתוך \nהתיבות על ידי היחוד הגמור. והנה לפי זה הפיות הם שנים פה עלאה פה תתאה, והלשונות \nהם שנים לשון עלאה ולשון תתאה. ויצדק לשון בבינה ועיקרו בסוד הדעת המתעלם בה בתוך \nחדריה, כמבואר בשער אם הא\"ס הוא הכתר. והדבור יוצא על ידי שניהם. והשפתים הם שני \nעליונים ושני תחתונים. ופה אל פה אדבר בו (במדבר יב ח) פי' רבי משה שהוא ת\"ת ומלכות \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "ואין צורך לפי דרכנו לזה. אלא נבואתו של מרע\"ה היתה ע\"י שני הפיות כדפירשנו ולפיכך \nהיתה מבוארת ומבוררת. אמנם שאר הנביאים היא על ידי פה אחת. כי נבואתם מלמטה ולכן \nהיתה עבה בדמיונות. אמנם נבואת משה רבינו עליו השלום הי' מלמעלה והי' באה אליו מתוך \nשתי פיות ולכן היו הדברים בחתיכת הדבור ברור ויפה. וכבר נודע כי תורה שבכתב היא \nנשפעת מחכמה כמו שנבאר בערכו בפרק, ומפני היותה מחכמה היתה מוכרחת הנבואה להיות על \nידי שתי פיות כדפי'. ונקרא השכינה פי ה' בהיותה מתחברת עם דודה חבור הזווג לא דרך \nדבור ואז נק' פי י\"י. ורבי משה פי' בענין אחר כי נק' פי ה' לרמוז אל הרחמים. ונקראת \nפי הגבורה לרמוז אל יניקתה מצד הגבורה ואז משפעת כח הדין וזהו פי שפי' מקום בית שער \nלכניסה וליציאה. ומלת פה בחולם פירש הרשב\"י ע\"ה בזהר (תשא דף ק\"צ ע\"א) שהיא ג\"כ \nבמלכות. ובמ\"א נראה מדבריו כי הוא ביסוד והכל אחד כי המלכות [ע\"י] נקראת פה. (ובר\"מ \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "פנחס דף רנ\"ו ע\"ב) מצינו לכאורה הפך הנדרש למעלה משמו וכאשר נדקדק בלשונו שם נמצא \nשאינה קושיא. וז\"ל ואתקריאת אז\"ן מסטרא דשמאלא הטה ה' אזניך ושמע, ואתקריאת רי\"ח \nמסטרא דעמודא דאמצעיתא, ואתקריאת פה מגרמה וכו' עכ\"ל. והנה בערך אותם (התיבות) \n[הבחינות] שהם אז\"ן ורי\"ח שהם מצד התפארת ומצד הגבורה, אמר שהפה מצד עצמה שאינה \nמצדם. אבל לא שלא יהיה בה מצד איזו מדה שתהיה. או נאמר כי שניהם צודקות כאשר היא \nבכל כליה שהם הלשון והשפתים אז לא תקרא פה אלא מצד היסוד כי ע\"י מתייחדת עם הכלים \nהאלה. אבל כשנתייחס הפה בערך הפה לבדה בלי התחבר אליה שם אחד מהכלים האלה, אז תקרא \nפה מצדה: \nפקד עון פירש רבי משה כי הגבורה נקרא פוקד עון ולא פירש בו טעם כלל. ונראה לי שלא \nתקרא כן אלא בהיותה פועלת על ידי המלכות, שבה הפקידה לכל הבחינות כאשר נבאר: \nפחד פי' הגבורה נקרא פחד מפני שמכח הדין פוחדים ממנה כל הנבראים עליונים ותחתונים. \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "ונקראת כן בהתלבשה בכח הדין החזק. ונקרא פחד יצחק מפני שיצחק מרכבה אליה וראייה \nוישבע יעקב בפחד אביו יצחק (בראשית לא נג): \nפטר רחם פי' הרשב\"י ע\"ה בתקונים (תקונא ל' דף ע\"ב ע\"ב) כי השכינה נקראת פטר רחם \nמפני שהיא פתיחת רמ\"ח מצות עשה. ונראה שנקראת כן כאשר היא למטה בבחינתה התחתונה, \nשבה משפעת המצות ועניינם ושכרם. ובבחינה זו היא כוללת רמ\"ח: \nפלא הוא מלשון היפלא מה' דבר (בראשית יח יד), שפירושו בת\"א היתכסי. ועיקרו בכתר \nלרמוז אל רוב העלם. וגם החכמה נקרא לפעמים כן. וכן פי' בזהר פרשת צו (דף ל\"א.) פלא \nדא חכמתא עלאה דהיא פליאה ואתכסייא מכולא עכ\"ל. והטעם מפני שהיא מתדבקת בכתר \nומתעלמת עמו וזה שאמר דהיא פליאה פירוש נעלמת בכתר. והנתיבות שבחכמה נקראים פלאות. \nויש שפירש מלשון כי יפליא (ויקרא כז ב. במדבר ו ב) שפירושו ענין הבדלה והפרשה. \nונקראים הנתיבות כן מפני שהן מופרשים זה מזה ומובדלים זה מזה. והעקר אצלינו שנקראים \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "כן מפני שהם נעלמים. ובזוהר (בלק דף קצ\"ג ע\"ב) פירש פלא דא נתיב לא ידעו עיט כו' \nע\"ש. הנה מפני העלמו נקרא פלא. ולפי זה אין לתמוה אם ימצא מי שיקרא למלכות פלא. ויש \nשקוראים לת\"ת פלא, מפני שעולה עד הכתר בסוד הדעת. והכלל בעניינים האלה כי אין פלא \nאלא מצד הכתר הנקרא אלף: \nפלג פירוש רבי משה כי הבינה נקראת כן מפני שהיא פלג אלדים מלא מים (תהלים סה י). \nונראה לי כי המלכות נקראת כן מפני שהיא ברכה מלאה מים ונקראת בלשון פלג מפני שנפלגה \nהארץ [קטו] ונטרדה למטה: \nפנים המאירים פירש ר' משה כי הוא הת\"ת שהם מאירים למלכות. ואפשר לומר שפנים המאירים \nהם פני חמה שהם פני הת\"ת או הבינה. וששאינם מאירים הם במלכות. ועם היות שאנו אומרים \nמאירים ת\"ת או בינה, ושאינם מאירים מלכות. כבר אפשר לומר פנים מאירים נצח, שאינם \nמאירים הוד. על דרך אספקלריאה המאירה, ושאינה מאירה, שפירשנו בערכו. ויש פנים \nבפנים, והם פני הת\"ת ופני המלכות. וכן פני יעקב הוא הלבנה עם היות שבארו המפרשים \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "בענין אחר זהו עיקר. כי צורתו של יעקב חקוקה בלבנה. ולפעמים יש פנים של זעם, כמו \nפני ה' חלקם (איכה ד טז). ויש פנים של רצון, כמו האירה פניך על עבדך (תהלים לא יז). \nוהכל לפי היניקה. כשיונקת מחסד, אז פני הרצון והרחמים. וכשיונקת מגבורה, אז ח\"ו \nפנים של זעם. ועד\"ז פי' הרשב\"י ע\"ה בר\"מ (תצא דף רפב עא) פני חמה, שהם גדולה גבורה. \nפני לבנה, נצח והוד. ימיניים של רחמים, ושמאליים של זעם. הכל לפי היניקה, אל החמה \nאו אל הלבנה: \nפסק נקראת המלכות מצד הת\"ת ובהיותו נוטה אל הדין. מטעם שבו תלוי כל פסקי הלכות \nופסקי דינין וזהו סוף [פסוק סוף] ופסק לכל המדרגות הקדושות. וכאשר התפארת שהוא ו' \nיתייחד עמה תקרא פסוק. שהוא התפארת עם המלכות מיוחדים ועולה התפארת בשם המלכות. \nנמצאנו אומרים המלכות מצד התפארת נקראת פסק והתפארת פסוק וכן בארו בתקונים (בתקוני \nז\"ח דף קט\"ז ע\"א.): \nפקודה פי' בזהר פרשת פנחס (דף רכ\"ב ע\"ב) בפסוק (איוב י יב) ופקודתך שמרה רוחי כי \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "המלכות נקראת פקודה. והטעם כי הת\"ת לחדשיו יבקר אותה להכינה ולסעדה ולכן היא פקודה \nממנו בשפעו הטוב: \nפקודים נקרא הנצח וההוד וכן אלה פקודי (שמות לח כא). הם תרין פקודין כן נתבאר \nבתקונים (בתקוני ז\"ח דף קי\"א.) עוד בארו שם כי לשון פקד פקדתי הם עצמם ב' פקודין \nנצח והוד. וקשה למה שנתבאר כי פקודה היא המלכות. אמנם מתעוררת מצד הנצחים שעליה \nלפקוד. ובזהר פרשת פקודי (דף ר\"כ.) פי' שכל כחות הקדושים התחתונים שבמלכות למטה \nנקראים פקודי המשכן שהם חיתו שדי כדפי' בערכו: \nפקידה פי' ר' משה פקידה היא ביסוד. ובזהר (ויצא קנ\"ט ע\"ב) פירש כי היא במלכות \nוראייה פקוד יפקוד אלהים וגו' אלהים במלכות. וכן בארו ג\"כ בפרשת וירא (דף קט\"ו) \nפקידה לנוקבא זכירה לדכורא. ובזהר (פרשת ויצא דף ק\"ס ע\"ב) פי' כמו שיש זכירה ופקידה \nבצד הקדושה כן יש זכירה ופקידה בצד ס\"ם ולילית: \nפרה אדומה פי' בתקינים (תקונא כ\"א דף מז.) כי הבינה מסטרא דגבורה נקרא אדומה, \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "ומסטרא דחסד אברהם נקרא תמימה. ובר\"מ (פנחס דף רמג ע\"ב) פי' שגם המלכות נקראת פרה \nאדומה מצד הגבורה ותמימה מצד החסד. והכל אחד, הבינה מצד השפעתה בהם והמלכות מצד \nיניקתה: \nפרט לכאורה נראה כי המלכות תקרא פרט. אבל בתקונים (תקונא ע' דף קכג ע\"ב) פי' הכתר \nכלל, והתפארת פרט, והמלכות כלל. ולפי דרך זה ר\"ל כי הכתר נכלל בו חסד דין ורחמים. \nונפרטים בתפארת בחסד וגבורה ות\"ת. ונכללים במלכות כנודע. ופירשנו בשער מהות והנהגה: \n\n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "פרי עץ הוא השכינה שהוא אתרוג. ונקראת פרי עץ הדר, בהיותה בארץ החיים משנה לשנה, \nמראשית השנה ועד אחרית שנה. והוא פרי הנלקח מעץ הדר. בסוד ויבן ה' אלהים את הצלע \n(בראשית ב). כי ד\"ו פרצופין נבראו. והתפארת הוא הדר מפואר. כן בארו בזהר פרשת ויקרא \n(דף כ\"ד ע\"א): \nפריעה פירש רבי משה שהיא ביסוד. ורבים מהמפרשים פי' במלכות. והענין כי מילה ופריעה \nהם שני מדרגות. מילה הוא הכרתת הערלה והעברתה מן העולם. ופי' בפרקים הקודמים כי אין \nביעור חמץ אלא שריפה וכו'. אמנם פריעה הוא קירוב הערלה אל הקדושה [קטז] ואנו \n[מקרעים] את הקליפה באופן שיתגלה הקדושה עליהם. והוא כדמיון פרי החג, שהם שבעים \nשרים שהם נקרבים על גב המזבח ובקרבתם אל הקדושה הם חוזרים אל הקדושה. ואין אנו \nמבערים אותה מכל וכל, כדמיון המילה. ואמנם הפריעה הזאת הוא מצד החסד שהוא מקרב הכל, \nכדמיון לעולם תהא שמאל דוחה וימין מקרבת. והארכנו בדרוש הזה בשער אבי\"ע: \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "פרכת נקראת המלכות כי היא פרכת ומסך בין האצילות לכל הדברים אשר תחתיה. ותקרא פרכת \nבחינה התחתונה אשר לה שהיא המבדלת בין הקדש ובין קדש הקדשים: \nפרנס הבינה נקרא כן לפי שהיא זנה ומפרנסת לכל החיילים העליונים והם ז\"י הבנין \nשתחתיה. וכן המלכות נקראת פרנס לפי שהיא זנה ומפרנסת לכל החיילים התחתונים אשר \nתחתיה. כדכתיב (משלי לא) ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה כו' ונקראים כן בהיותם \nמפרנסים התחתונים אשר תחתיהם: \nפשוטה נקרא החסד וכן פי' בתקונים (בתקוני ז\"ח דף קט\"ז.) והכריחו בפסוק כי ימינך \nפשוטה וכן ארז\"ל פשוטה לפניה ופשוטה לאחריה והוא תקיעה והיינו חסד: \nפתח המלכות נקראת פתח כי היא הכניסה אל האצילות. ולא תקרא כן אלא בבחינתה התחתונה \nשבערכת היא הכניסה אל האצילות. ונקראת ג\"כ פתח עינים ומפני שהיא פתח לעינים נצח \nוהוד העומדים עליה ואין מי שיוכל להתנבאות ולהציץ בעינים אלו אלא מפתח זו. ובזוהר \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "פרשת אחרי (דף ע\"א: \nעב ע\"ב) פירש כי נקראת פתח עינים משום דכל עיינין דעלמא להאי פתחא מצפאן ע\"כ. וכן \nנתבאר ג\"כ בפרשת בראשית (דף א' ע\"ב). ונקראת ג\"כ פתח האהל כן מתבאר בזוהר פרשת \nוירא. ואפשר שנקראת כן בבחינה התחתונה שהיא פתח לשאר האהל שהוא עצם פנימיותה. ויש \nפתחי עולם פי' היסוד נקרא פתחי עולם מפני שהוא פתח לעולם ההיקף. ונקרא פתחי לשון \nרבים מפני שבו דרך הימין חסד, ודרך שמאל גבורה. ויש שפירש פתחי עולם גבורה וחסד והם \nפתחי הבינה הנקרא עולם. ויש פתחי חופה והיא הבינה ופירשנו בערך חופה. ע\"כ נשלם אות \nהפ\"א. והננו מתחילים לבאר אות צדי\"ק בעזרת העוזר השופע עלינו: \n \nשער כג פרק יח\n", "en": ""}]}
