{"bookId": "kabala-bd11e1351be2", "part": "1", "torah": "124", "title": "ספר פרדס רמונים — פרק תשעה עשר:", "hebrewTitle": "פרק תשעה עשר:", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-bd11e1351be2/1/124/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-bd11e1351be2/1/124/", "segments": [{"index": 1, "he": "פרק תשעה עשר: \nקבלה פי' בתקונים (תקוני ז\"ח דף קט\"ז.) המלכות נק' קבלה מצד היסוד מפני שהיא מקבלת \nע\"י נשמות מלמעלה. ובמ\"א (בתקונא כ\"א דף מ\"ה.) פי' שהיא נקראת קבלה כאשר קבל אותה \nבעלה בין שתי זרועות בין הגדולה והגבורה. והכל אחד שאז היא מקבלת נשמות בסוד הזווג: \n\n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "קדוש הוא בכתר, ובת\"ת, וביסוד. וראוי לדעת כי אין קדוש אלא בסוד ו'. כתר הוא קדש \nבלא ו' וכשעולה הת\"ת בצורת ו' בכתר בסוד הדעת אז נעשה קדוש בוא\"ו כ\"פ הרשב\"י [קכב] \nבתקונים. ובהמשכת הקדש מלמעלה יהיה אח\"כ קדוש בת\"ת. ואח\"כ קדוש ביסוד ואח\"כ קדושה \nבמלכות. נמצא לפ\"ז שלא יקרא הכתר קדוש אלא כאשר יעלה הדעת בתוכו. ולא יקרא הת\"ת \nקדוש אלא ברדתו מהכתר בסוד המשכת הקדושה מלמעלה. ולא יקרא היסוד קדוש אלא בהמשכת \nהקדושה מראש הכתר עד היסוד ואז נעשה קדוש. וכאשר יכנס הקדוש במלכות תקרא קדושה: \nקדושה המלכות נקראת קדושה. פירוש כי הת\"ת נקרא קדוש. וכאשר יתחבר וישפיע קדושתו \nבמלכות נעשית היא קדושה. פירוש קדוש ה'. ובענין קדושה אם מן הימין או מן השמאל יש \nבזהר מאמרים חולקים אלו על אלו. במקומות אומר שקדושה מן הימין וטהרה בשמאל ובמקומות \nאומר שקדושה בשמאל וטהרה בימין. וכבר תקננו הענין הזה בערך טהרה: \nקדם פי' רבי משה שהכתר נקרא קדם מפני שקדם לכל הספירות. ובתקונים פירש הרשב\"י ע\"ה \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "כי קדם הוא החכמה. ונראה הטעם שהיא קודמת לכל הגלוי. כדפירשנו בשער אם הא\"ס הוא \nהכתר וכן ת\"א בראשית בקדמין. ונמצא לפ\"ז כי שני קדומים הם. קדם לתחלת האצילות וקדם \nלגלוי. ובמקום אחר נראה להרשב\"י ע\"ה כי קדם ג\"כ נקרא הבינה. ואפשר הטעם כי היא קדם \nלשאלה כי בבינה תחלת השאלה וכן נקראת מ\"י [קכג] : \nקדש הוא בבינה ומבינה ולמעלה כי מחכמה ולמעלה נקרא קדש קדשים. ואפ\"ל כי קדש היא \nהכתר וקדשים הם חכמה ובינה. ויש חילוק גדול בין קדש לקדוש. כי קדש בג' ראשונות. \nקדוש בתפארת וממנו ולמטה כדפירשנו למעלה. ועיקר קדש סתם הוא בחכמה. וכן נתבאר בזהר \nפרשת ויקרא (דף י\"ג.) וז\"ל מהו קדש אתר עלאה דמבועא דנחלא עמיקא נפיק מיניה דכתיב \nונהר יוצא מעדן להשקות ועדן הוא דאיקרי קדש עלאה עכ\"ל וכיון לומר יען כי הבינה ג\"כ \nנקרא קדש. ולזה האריך אתר עילאה דמבועא כו', פירוש חכמה שהוא העדן שממנו יוצא הנהר \nשהוא הבינה וכיון שיוצא מן הקדש ראוי שנקראת ג\"כ קדש. וכן נתבאר במקומות רבים בפ' \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "משפטי' (דף קכ\"א) [קכד] ובפי אחרי (דף ס\"א ע\"א): \nקו האמצעי התפארת נקרא כן מפני שהוא אמצעי, עולה ויורד מתחלת האצילות ועד סופו. \nעולה עד למעלה ונוקב ויורד עד למטה. בסוד הפשיטות קודם אחיזתו בקצוות. כדפירשנו \nבשערים הקודמים. ונקרא קו המדה בסוד הרוחניות הפנימי שהוא הנותן מדה לכל האצילות \nכדפירשנו בשער עצמות וכלים. ונקרא קו ירוק הסובב את העולם שהוא ו' קצוות בסוד הדעת \nהמתפשט תוך ההקף. ונקרא ירוק בסוד גוונו שהוא ירוק כדפירשנו בשער הגוונים. ואחרים \nפירשו כי הבינה נקראת קו הירוק וגוונה בארנו בשער הגוונים שאינו כירוק של תפארת \n[קכה]. ובמ\"א בתיקונים פירש הרשב\"י ע\"ה כי התפארת קו ירוק מצד הבינה ובענין זה \nבארנו בערך חוט. ובמ\"א מהזוהר (בז\"ח פ' בלק דף ס\"ה: \nומובא בתוס' זהר) פי' כי הקליפה החיצונה נקרא קו ירוק והוא סובב כל העולם כדפי' \nבשער התמורות: \nקול אין קול אלא מצד התפארת והוא הנקרא קול בכל מקום. ויש קול פנימי שאינו נשמע \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "והיא בבינה ועכ\"ז הכונה על הדעת הנעלם בה כי אין קול שלא יהיה בתפארת ו'. וכן פי' \nהרשב\"י ע\"ה כי סתם קול הוא בתפארת. וכל שבע ספירות נקראים קולות והם ז' קולות \nשבמזמור הבו לה' (תהלים כט) וכלם מצד התפארת הנקרא קול כמו שנבאר. ואפילו במתן תורה \nכלם נקראים קולות מצד הת\"ת. והם ששה קולות והוא קול שביעי הכולל כלם בסוד עלייתו אל \nהבינה כאשר נבאר. ויש קלת חסר שהיא במלכות וכן פי' בזהר וכל העם רואים את הקלת \n(שמות כ) חסר. וכן כל קל חסר היא שכינה. וכן ביארו בזהר בפרשת ויגש (דף ר\"י.) בפסוק \n(בראשית מה טז) והקל נשמע בית פרעה ופי' שם כי היא נקראת כן קל בלא ו' כשהיא חסרת \nו' שהוא בעלה וחסרת האור העליון. והסימן והקל נשמע בית פרעה פי' בית שהיא פרועה \nוחסרה מכל וכל. ולכן נאמר (ירמיה לא) קול ברמה נשמע בשעת החרבן. ויש קלה בלא וא\"ו \nוהיא בה\"א והיא בבינה. אמנם קול סתם הוא בת\"ת. ולפעמים נקרא קול השופר ופי' קול \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "היוצא מבינה והיא שופר גדול כמו שיתבאר בערכו. והקול יוצא כלול מאש ומים ורוח. וכן \nהקול האנושי הוא חם והוא לח והוא אויר לרמוז אל התפארת שהוא כלול מג' אבות ולכן \nנקרא קול. דקול השופר הזה הוא יותר דק ממציאות התפארת בעצמו כמו שפי' בזהר פ' שמיני \n(דף ל\"ח ע\"ב) וז\"ל א\"ר שמעון הא דתנינן דכתיב קול השופר שפיר הוא ודא הוא יעקב \nדאסתלק במחשבה דאבהן ונפקו כחדא מגו שופר דהא שופר אפיק מיא ואשא ורוחא כחדא \nואתעביד מנייהו קלא. כך אימא עלאה אפיק לאבהן בקל חד ומגו מחשבה אסתליקו כחדא בחד \nקול וההוא קול אתקרי קול השופר ודא יעקב דכליל לאבהן כחדא ואקרי קול כו' עכ\"ל \nוכוונתו מבוארת שלא נקרא יעקב קול השופר אלא כשמסתלק בכללות האבות והאבות נכללים \nעמו ועולה עד המחשבה שהיא החכמה ומשם יוצאים ע\"י הבינה ונכללים בת\"ת וזהו קול \nהשופר. עוד יש בבינה קול דמשתמע לבר וקול דלא אשתמע. וזה בסוד שתי בחינות. אחת עם \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "החכמה והיא נקראת מ\"י וזהו קול דלא אשתמע שהיא נעלמת. ובחינה השנית היא בחינתה עם \nהספירות למטה והוא הנקרא קול דאשתמע לבר שהיא מתגלית [קכו]. עוד יש קול דממה דקה \nשבמלכות ופי' קול שהוא התפארת מתייחד בדממה דקה שהיא המלכות שהיא עמידה בחשאי כ\"ז \nנתבאר בענין הקול. ויש קול התור ופי' קול ת\"ת שהוא קול של התו\"ר שהיא המלכות (ע' \nבפ' ויקרא דף ד' ע\"ב): \nקולא המלכות נקרא קולא מצד החסד כי קלות הענין הוא מצדה על ידי החסד. ושם פי' אית \nדיימא איפכא כי קולא מצד הגבורה והאריך בתקונים (בז\"ח דף קט\"ז ע\"ב) [קכז] : \nקומה הקומה הוא משך השדרה מהצואר הרמז בבינה כדפי' בערכו עד סוף הירכים עם כל משך \nהיסוד. ונקרא קומה בתפארת וצדיק בהקשרם למעלה בבינה ורדתם למטה עד המלכות מקצה \nהשמים ועד קצה השמים: \nקומץ פי' בתקונים (בהקדמה דף ד'.) קומץ הוא י' שהיא חכמה, ונפתח לה' אצבעות שהוא \nבינה ה', חמשים שערי בינה. נמצא החכמה נקרא קומץ בסוד הקמיצה והעלמה למעלה קודם \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "גלויה והתפשטותה אל הבינה: \nקוץ בכל מקום קוצי האותיות נרמזים ביסוד כי הוא נקרא קוץ האוחז בין השמים ובין הארץ \nדכתיב (דה\"א כט) כי כל בשמים ובארץ ומתרגמינן דאחיד בשמיא ובארעא, וכל קוצי אותיות \nנרמזים בו. ואין תימה מקוצו של יוד שהוא בכתר (כי שם אדון יחיד מופלא ומכוסה וכו'): \n\n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "קור וחום קיץ וחורף ד' מלות אלה הם ד' חלקי השנה ג' חדשים לכל חלק מהם ודאי לפי \nעניינם הם ד' חלקי גבולי אלכסון שפירשנו בשער פרטי השמות. וג' הם חסד והיינו קיץ, \nוהם ג' גבולי דרום שהם י' של שם. וג' הם חום גבורה, והם דין חזק ואלו הם ג' גבולי \nצפון שהם ה' של שם. וג' גבולי מזרח מצד התפארת, והם חורף שהוא מים. ומצד היותם מצד \nהגבורה נקרא גבורות גשמים ומצד החסד הם מים. וג' הם גבולי מערב מצד המלכות, והם קור \nשהוא יסוד העפר קר ויבש כי לשלג יאמר הוא ארץ (איוב לז ו). וחורף וקור אפשר היותם \nגם בנצח והוד כי תפארת נטייתו בנצח ומלכות בהוד והם אותיות ו\"ה שבשם: \nקושיא פי' בתקונים (בתקוני ז\"ח דף קט\"ז.) כי המלכות נקרא כן. בסוד מדת הדין הקשה \nשאז הוא קושיא ומחלוקת: \nקטב ישוד צהרים וז\"ל בזהר פ' פקודי (דף רל\"ו.) דהא מסטרא דדהבא נפקא סוספיתא כד \nאתבריר דהבא ומתמן מתפשטי כל אינון סטרא שמאלא דאינון היתוכא דההוא סוספיתא ומתפרשן \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "לכמה סטרין. וכל אינון דאית לון חיזו סומקא גוון דדהבא קיימי בטוריא כד שמשא \nבתוקפיה בגין דתוקפא דשמשא אחזי דהבא ואוליד ליה בארעא וההוא דממנא בההוא תוקפא \nדשמשא חיזו דיליה כעגלא ואקרי קטב ישוד צהרים עכ\"ל. והנה כי קטב ישוד צהרים הי' כח \nעגל זהב שחטאו בו ישראל. והוא נקרא קטב והוא וכחו נמשך מצד התפארת בסוד הנטייה אל \nהגבורה. ולא מן התפארת ממש אלא בדרך השתלשלות שאר מדרגות חיצוניות. וכן נראה שהוא \nקטב מרירי, שפי' שהוא בין גוון חמה שהוא תפארת, לצל דהיינו כח הגבור' חשך: \nקטורת כבר פירשנו בשער מהות והנהגה ענין הקטורת כי הוא נכנס בתוך החוטם שהוא משקיט \nכח הדין. ופי' בערך עשן שהוא התפארת העולה לקשר העולמות בינה וחכמה יחד. בעת עלותו \nנקרא עשן. אמנם אחר הגיע אל תוך החכמה המציאות ההוא נקרא קטרת. והטעם כי כאשר הגיע \nאל מחוז היחוד והקשר ונתייחדו על ידו חכמה ובינה נקרא קטרת מלשון קשר שפירוש קושר \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "הספירות יחד. כי באור שני הפנים האלה חכמה ובינה כלם יראו אור ויתייחדו יחוד שלם. \nולכן ראוי שיקרא קטורת לשון קשר כן נתבאר בר\"מ (פנחס דף רכ\"ד ע\"א) ומבואר בתיקונים \n(תקונא כ\"א דף נ\"ד.) כי המלכות קטרת של התפארת מפני שהיא קשורה בבעלה כמוזכר: \nקיבה פירש בזהר (פנחס דף רל\"ד ע\"ב) כי היא אחת מששים במיתה ואמר כי היא מדרגה אחת \nממדרג' הקליפה. ויש בקיבה בחי' טובה והוא הגורם חלום דנבואה לצדיקים ע\"ש ועם כל זאת \nעיקר הקיבה היא הקליפה: \nקיים פירוש הרשב\"י בר\"מ (תצא דף רפ\"ב ע\"א) כי התפארת נקרא קיים וז\"ל בחי צדיק. \nוקיים עמודא דאמצעיתא. ונוכל לומר כי מצד עלותו לבינה נקרא קיים כי הוא הנותן לו \nקיום כמו שנותן חיים ליסוד: \nקולמוס הוא התפארת ונקרא קולמוס בצורת וא\"ו מצד היד הכותבת כדפירשנו בערך חתימה: \nקלע יש קלע עליון ויש קלע תחתון והם שני ההי\"ן ועל קלע עליון נאמר (ש\"א כה כט) ואת \nנפש אויבך יקלענה והיא השבתת הקליפה כן בארו בתקונים (תקוני ז\"ח דף קט\"ו: \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "ודף קכ\"ח ע\"ב). ואבני הקלע הם ה' שעליהם נאמר (שם יז מ) ויבחר לו חמשה חלוקי אבנים \nמן הנחל והם ה' בריחים ה' ספירות שהם גדולה גבורה תפארת גוף וברית חשבינן חד ונצח \nוהוד הם חמשה. ובהתייחדם בבינה או במלכות נקראים קלע ויחודם אבן הקלע מציאות ה' \nהמתעלם ונעשה י' כדפירשנו בשער המציאות. וכן פירש בתיקונים (תקונא י\"ט דף מ'. ע\"ש \nבכס\"מ): \nקן המלכות נקראת קן. והאפרוחים הם ששה הבנים [קכח] הרובצים עליה באמצעות הת\"ת בעלה \nהשוכב בתוך חיקה בין שדיה. והצפור החופפת על הבנים היא הבינה אם הבנים שמחה. וכמקרה \nהבינה כן מקרה המלכות. ואפרוחים הם שית עולימתן דילה והקן דילה הוא מטטרון. וע\"ז \nאחז\"ל (אבות פ\"ד) אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו כי המלכות שם בתוכו. כמו שאמר \n(שמות כג כא) כי שמי בקרבו. ולפעמים כל הבנין נקרא קן מפני שהם הבנים שבקן ואין \nעיקר הקן אלא הבצים או הבנים. ובמקום אחר (בתקונא ו' דף י\"ט) מטטרון נקרא קן צפור \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "מטעם כי בימי החול הוא קן למלכות הנקראת צפור: \nקנה בקנה יש שש טבעות והם נגד שש ספירות [קכט] והם ו' מעלות לכסא העליון בינה היא \nהלב מבין והיא עולה דרך הת\"ת אל המוח להתייחד עמו ועל ידו בסוד הדעת. והענין בסוד \nההוי\"ה שהיא יוה\"ה. ונמצא הוא\"ו בין י' לה' ראשונה והה\"א עולה דרך בה להתייחד עם \nבעלה חכמה כדפירשנו בשער מהות והנהגה. והענין כי המחשבה שפועלת בחכמה הוא בתוכה ו' \nקצוות וממנה יצאו אל הבינה והם הויות דקות רוחניות בסוד הדעת. ובהיות כי בעלות \nהתפארת אל הבינה יכנס דרך ממנה אל החכמה כדפירשנו בשערים הקודמים. ומבין הקנה הזה \nיוצא הקול הכולל האש והמים והאויר והת\"ת הפנימי בסוד הדעת כמו שפירשנו למעלה. והקול \nהוא כמו נשמה לקנה. והקנה הוא יחוד בין בינה וחכמה בסוד קנה חכמה קנה בינה (משלי ד \nה). ויש קנה בצד הקליפה והיינו ענין נעץ קנה בים וממנו נבנה כרך גדול של רומי (שבת \nד\"נו). וזהו גער חית קנה (תהלים סח לא). גם את זה לעמת זה עשה האלהים: \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "קץ כל בשר הקליפה סמאל נקרא כן. מטעם שהיא רודפת אחר כליית הבריות דהיינו קץ מלשון \nכריתה כן פירש בזהר פ' בראשית ופרשת נח. כי הקליפות נקראים כן מטעם שהם קץ וכריתת \nכל בשר. ויש קץ הימין הוא מסטרא דימינא וכן נתבאר בזהר פ' בראשית (דף נ\"ד.) ובפרשת \nנח (דף ס\"ג.). ולשון קץ בכל מקום הוא היסוד ופירשנו בארוכה בערך סוף יעו\"ש: \nקפיצת הארץ פי' בתקונים כי המל' נקראת כן בסוד שהיא קופצת להזדווג עם בעלה. וכן \nנקראת קפיצת הדרך שהיא קפיצ' הדר\"ך שהיא הת\"ת כמו שפי' בערכו: \nקרבים פירש בזהר פרשת לך (דף פז.) בפסוק (תהלים קג א) ברכי נפשי את ה' וכל קרבי את \nוגו' וז\"ל מאן קרבי אלין שאר חיון ברא דאקרון קרבים כד\"א ומעי המו עליו עכ\"ל. נראה \nשהוא מפרש הענין הזה על חיות הקדש. וקראם חיות ברא מפני שהם חוץ לאצילות ונקראים \nקרבים על שם שהם קרובים לאצילות והביא ראיה מפסוק (שה\"ש ה ד) ומעי המו עליו כי מעים \nוקרבים הכל דבר אחד. וענין המו עליו הוא אל שאלתם איה מקום כבודו וכו' וזהו המו, \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "פי' הומים ומשוררים. עליו, פי' בשבילו. כדרך החיות המשוררים לשכינה (וע' תקונא ו' \nדף י\"ט ע\"ב עניין המו מעי לו). קרבן נקראת השכינה מפני כמה טעמים. אחד מפני שבה \nמתקרבים כל הספיר' ומתקשרים ומתייחדים. ומפני כן נקראת אגודה כמו שבארנו בערכו. \nועוד מפני שהיא קרבן המתקרב אל התפארת ולכן נקראת קרבן לה' מורה על ייחוד שניהם יחד \nתפארת ומלכות. ובהתקרב המלכות אל התפארת מתייחדים על ידה כל הספירות יחוד וקירוב \nגמור ולכן נקראת בלשון קרבן ע\"ש הקירוב. פי' מציאות קירוב ויחוד אותיות יהו\"ה שהם \nיחוד כל הספירות כן פירש בזהר בפר' ויקרא (דף ה'. ובפרשת צו דף ל\"א ע\"א): \nקרוב היסוד נקרא קרוב מטעם כי הוא שכן קרוב אל השכינה והוא טוב מא\"ח רחוק שהוא \nהתפארת בעת ריחוקו. נמצא היסוד נקרא קרוב בעת ריחוק התפארת וקרוב היסוד אליה (ע' \nבר\"מ משפטים קט\"ו: \nובתקונא כ\"א דף מ\"ב ע\"ב): \nקרח הנורא השכינה נקרא קרח מההוא נורא עמודא דאמצעיתא כן פירש הרשב\"י ע\"ה (בתקונא \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "י\"ט דף ל\"ח ע\"א). וקרח וחרק הכל אחד ונקראת קרח בסוד מציאותה התחתון ויש חילוק בין \nקרח לחרק כי חרק הוא דין מלשון ויחרקו שן (איכה ב טז) כמו שנבאר בשער הנקודות וקרח \nנתהפך מן הדין אל הרחמים והיינו קרח בסוד הלבנינות והיא מציאותה התחתון שהוא הנטוי \nעל ראשי החיות. ור' משה פירש קרח הנורא ת\"ת. ואינו ענין כי נתחלף לו קרח בנורא: \nקרית ארבע פירש הרשב\"י ע\"ה בתקונים (תקונא ח\"י דף ל\"ג.) כי השכינה נקרא קרית ארבע \nמפני שבה חיבור ארבע פרשיות שבתפילין והם שם בן ד' ארבע אותיות. ועוד פירש שם מפני \nשבה מתייחדים ארבע שמות שהם יהו\"ה אהי\"ה זכר ונקבה הרי שנים. ויהו\"ה אדנ\"י זכר \nונקבה, הרי שנים אחרים. אלו בחכמה ובינה, ואלו בת\"ת ומלכות. ופירשנו בהם בשער מהות \nוההנהגה. ופי' בזהר פרשת ויצא (דף קנ\"א) שנקראת ג\"כ קריית מלך רב בהיותה מקבלת \nמהבינה הנק' מלך רב. והבינה קרייה לחכמה שהוא מלך רב עליה נקל]: \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "קרן בענין קרן וחומש פירש הרשב\"י עליו השלום (בר\"מ ויקרא דף כ\"ד) כי הת\"ת הוא קרן, \nושכינה חומש. ואמר כי משאחז\"ל שור שהקריב אדם הראשון קרן אחת הי' לו במצחו על הקרן \nהזה נאמר. וכן אמר שם שנקרא קרן היובל פי' קרן היוצא מבינה שהוא היובל. ואפשר דקרן \nזה מלשון אור כמו כי קרן עור פני משה (שמות לד לה) ולכן הוא בתפארת. אמנם קרן זוית \nוכן עלה בכבש כו' ובא לו לקרן פי' מלכות ונקראת קרן מפני שהיא קרן ופנה לכל \nהאצילות. וכן פירש בזהר פרשת ויקרא (דף י\"ט ע\"ב) בפסוק (ש\"א ב י) וירם קרן משיחו דא \nכנסת ישראל דאקרי קרן (היובל) עכ\"ל. ובפרשה לך (דף צ\"ו ע\"א) פירש שהיא נקראת קרן \nבהיותה יונקת השמן הטוב המדליק ומאיר הספירות הנשפע ממקור השמן כמבואר בערכו. \nובתיקונים (בהקדמה דף ט ע\"ב) פירש שתי קרנים הם נצח והוד והם קרני השכינה בסוד שתי \nרצועות של ראש וקרן אחת יסוד קרן של מלכות [קלא] כזה הי או כזה ה ואמרו בשתי קרנים \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "והאחת גבוה מן השנית שכן נצח גבוה על הוד ע\"כ: \nקרסולים פירש בתקונים (בהקדמה דף ב' ע\"ב) כי הם נצח והוד. ואפשר הטעם כי הם בעצמם \nהירכים. ופי' בערך הת\"ת שהוא הגוף נקראים יריכים. ובערך היסוד שהוא למט' באמת \nנקראים קרסולים. שבערכו אינם מיוחדים אליו אלא בבחינת קרסולים שהוא למטה מהירכים: \nקרקבן הקרקבן והאצטומכא הכל דבר אחד ופירוש אחד להם וכמו שבארנו בערך אצטומכא כן \nהוא גזרת הקרקבן: \nקרקע נקראת השכינה (בתקונא י\"ט דף לז: \nובר\"מ פנחס רמ\"ג ע\"ב) מפני שהיא קרקע עולם לכל הט' ספירות העליונות ועליה אמרו \n(בסנהדרין דף עד ע\"ב) אסתר קרקע עולם היתה. ובה נטועים איש על מקומו ובמציאות זה \nנקראת קרקע. ובתקונים (תקוני ז\"ח דף קכ\"א ע\"ב) פירש כי יסוד נקרא קרקע ערבות כי \nערבות הוא תפארת. וזהו קרקע ערבות. ואפשר הטעם מפני שהוא קרקע לתפארת כי הוא משך \nהוא\"ו והיינו קרקע ערבות: \nקשר כל קשר הוא אגודה ואין אגודה פחותה מג' והם תקיעה שברים תרועה. דהיינו קשר. \n", "en": ""}, {"index": 19, "he": "דהיינו ג' אבות גדולה גבורה תפארת. והת\"ת הקושר ג' אבות בסוד ההכרעה נקרא קשר. וכן \nיסוד בסוד הכרעתו נקרא קשר של ג' אחרות כאלו שהם נצח הוד יסוד. ג' אבות וג' בנים. \nומעשה אבות יעשה בנים נמצא קשר בתוך קשר. ת\"ת בתוך יסוד. והיינו חותם בתוך חותם. \nוכן השכינה נקראת קשר מפני שהיא קושרת שלשה בחינות אלה בסוד ה ג' ווי\"ן. וכן שב\"ת \nש' ב\"ת ג' ווי\"ן. ועל כן נקראת קשר של תפילין. ופירש רבי משה שהבינה נקראת קשר \nהספירות מפני שקושרת הז' ספירות עם הג' ראשונות כאשר נבאר בערך שכינה: \nקשת פירש בתקונים כי היסוד נקרא קשת מפני שהוא ברית הקשת שעל ידו היחוד ועל יוסף \nנאמר (בראשית מט) ותשב באיתן קשתו. וקשת וקשר הכל דבר אחד כי קש\"ר תקיעה שברים \nתרועה והיינו קש\"ת. וא\"א היחוד בלי הקשר האמיץ שהם ברית ותרין ביעין דדכורא. ואז \nנקרא קשת והוא זורק חצים בסוד זרע היורה כחץ כדפירשנו בערך חצים. ונשלם אות ק' \nבעזרת הנותן למשור כל עקוב. ועתה נבא בביאור ערך אות רי\"ש: \n \n", "en": ""}]}
