{"bookId": "kabala-bd11e1351be2", "part": "1", "torah": "132", "title": "ספר פרדס רמונים — שער כד פרק ה", "hebrewTitle": "שער כד פרק ה", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-bd11e1351be2/1/132/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-bd11e1351be2/1/132/", "segments": [{"index": 1, "he": "שער כד פרק ה\nפרק חמישי: \nהיכל החמשי הוא נקרא היכל אהבה. והוא היכל שבו תלוי המזון והחיות ושאר ההיכלות אשר \nתחתיו ובהיכל הזה פתח א' ובו ממונה א' ושמו סניגורי\"ה והוא עומד ללמד סנגוריא על \nישראל שלא ישלוט עליהם צד השמאל. בהיכל הזה עומד מאור אחד כלול בד' מאורות מד' \nגוונים לבן שחור ירוק ואדום והרוח הזה הכלול מכלם נקרא סורי\"ה שר כל החיילים אשר \nתחתיו וכל מפתחתות העליונים מסורים בידו והוא סוגר ופותח וכל סתרי רבו מסורים בידו \nובו הם נכללים כל המאורות אשר תחתיו ג' פעמים בכל יום ונזונים ממנו ולהיות שבו \nגנוזים כל גנזי וסתרי רבון העולמים לכן נקרא אהבה כדכתיב (שה\"ש ז יג) שם אתן את \nדודי לך שהוא סוד התדבקות כל מתדבק ולכן בו כל שמירה עליונה ולכן נקרא שומר ישראל \nשומר הברית להיות כי כאן שמורים וגנוזים כל סודות העליונים ומכאן יוצאים נתיבות \nודרכים לכל אותם למטה ממנו להאיר באורו ואלו הד' גווני מאורות אשר אמרנו כאשר \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "יתייחד לבן באדום שחור בירוק אח\"כ שחור בלבן נעשית מהם חיה אחת מרוקמת דיוקן שלה \nבצורת אדם הכוללת כל הצורות והוא נקרא זהר ועליה נאמר (יחזקאל י) היא החיה אשר \nראיתי תחת אלהי ישראל וממנה יוצאים ד' עמודים שהם חיות גדולות על אותם אשר למטה. \nהא' נקרא אופן שהם שנים כי בתוך האופן נעשה אופן אחר בתוכו וכאשר היא מתנוצצת \nמתנוצץ האחר בתוכה וע\"ז נאמר (שם א טז. י י) כאשר יהיה האופן בתוך האופן ואחר כך \nשנים אחרים ג\"כ זה בתוך זה כלולים יחד כראשונים ומתנוצצים ד' יחד לד' רוחות העולם \nוכלם א' ועליהם נאמר כאשר יהי' האופן בתוך האופן. המאור אשר אמרנו למעלה הנכלל \nבארבע גוונים הוא כולל שני רוחות מאורות האחד אל הימין והוא זה אשר הוציא החיה אשר \nאמרנו ואחד אל השמאלי (הוא כולל) ומתנוצץ שני מאורות שהם ארבע והם מתהפכים בגוונים \nוזהו להט החרב המתהפכת כאשר נבאר. ומבין שני מאורות אלו יוצאים שרפים והוא אוחז \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "אותם ולוהט אותם. בכח הלהט הזה המתהפך הוציא חיה אחת עומדת על ארבע עמודים כאשר \nהוציאה הימנית והארבע שתים מימין ושתים משמאל וכאשר המאור הגדול נכנס בתוך אלו \nומתנוצץ בהם יוצאים מהם ב' מאורות ומתנוצצים חוץ להיכל הזה ומתהפכים לכמה עניינים \nלפעמים זכרים ולפעמים נקבות לפעמים רוחות לפעמים מלאכים והם שלוחי הדין בעולם וכך \nהם מצד שמאלי שבהיכל הזה. ומההיכל הזה יוצאים כל הנשמות שעתידים לכנס בגופות בעה\"ז \nוההיכל הזה לעולם לא עמד ריקן מיום שנברא העולם והוא מקבל כל הנשמות המושפעות מבינה \nוהוא נקרא גוף וע\"ז אחז\"ל (יבמות ס\"ב) אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף \nוכאשר יבא מלך המשיח יתעורר ההיכל הזה למעלה והיכל אחר למטה מהיכל הזה ועליהם נאמר \n(שה\"ש ד ה. ז ד) שני שדייך כשני עפרים כי המאור הגדול והחיה הראשונה אשר אמרנו \nמוציאין שני מאורות כלולים יחד מתקשרים זה בזה ונקראים א\"ל שד\"י והטעם שנקרא שדי \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "מפני שיוצא' בין אלו השדיים ועוד כי האי א\"ל מקבל מן המקום הזה כל אותן הרחמים \nהראויים למזון וחיות אותם התחתונים אשר בהיכל זכות אשר הם מצד הימין וכן לכל אותם \nהתחתונים הנקראים יתידות המשכן ומטעם שהוא מספיק להם מזון נקרא אל שדי. אל שמו \nכדפירשנו בהיכל ד' ושדי מפני שדיים העליונים. והטעם כי הוא מספיק חלב מהשדיים לכל \nאותם התחתונים. וג\"כ מהמאור הגדול הזה יוצאת חיה א' ימיניית והיא על השמאלית \nהמתהפכת לזכר והיא ממונה על העולם בזמן שיש רעב ושוד לשמור הצדיקים והטובים שלא \nימותו ברעב וסועד לבם שלא יתקלקל המזון במיעיהם ע\"י ב' כחות הטומאה הנקראים שו\"ד \nוכפן כמ\"ש עניינם בשער היכלות התמורות בע\"ה. וזהו לשוד ולכפן תשחק (איוב ה כב). \nבהיכל הזה ישנו ב' מאורות עומד כל א' וא' על אלף אלפי אלפים ורבוא רבבן הנקרא גפנים \nואלף ורבוא רבבן [דאקרון רמונים] וכלם עומדים באהבה ואלה הם המכניסים אהבה בין \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "ישראל לאביהם שבשמים והוא בהזכרתם החסידות שישראל עושים למטה וכאשר מעוררים האהבה \nמלמטה אז מתמלא ההיכל הזה מכמה טובות מכמה חסדים מכמה רחמים ואלה עומדים במעמד על \nאותה המוסרים נפשותם באהבה על ייחוד קונם והחסד שעושים בני אדם כלם עולים כאן ומשם \nעולין ומתעטרין לפני הקב\"ה. ולהיכל הזה שלש מאות וששים וחמשה יתידות כמנין ימות \nהחמה ולמעלה מכלם ד' יתדות עליונים מכלם ושמם קרשיהא\"ל סרטיהא\"ל עסירי\"ה קדמיא\"ל \nואלה הם ממונים לשמח העולם בערב שבת כאשר הנשמה נתוספת בישראל אלו יוצאים עמה \nומעבירים מכל ישראל כל רוגז וכל דאגה וכל עצבות ומשמחין אותם בשמחה ואלו הם משמחי \nעולם ואותם אשר תחת הד' ממונים להעביר הדין מאותם היושבים בגיהנם ולפיכך כל היתידות \nשבהיכל הז' הם בעלי שמחה ע\"כ: \n \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "שער כד פרק ו\nפרק שישי: \nהיכל שישי הוא הנקרא היכל רצון מטעם שבו תלוי עת רצון וטוב לב לכל דבר ולכל שאלה \nולכל תפלה והטעם כי בו יחוד ת\"ת ומלכות כמ\"ש בעזרת הצור וישועתו ולפיכך בו נסתלק \nמרע\"ה בעת רצון כי מת בנשיקה שהוא נשיקת אשה בבעלה. ובהיכל הזה ו' פתחים לשש קצוות \nד' לד' רוחות העולם ומעלה ומטה וממונה א' גדול ממונה על כלם ושמו רזיא\"ל. וכל רזי \nסודות התורה תחת ידו ופתחים אלו עומדים להתגלות כי כאשר הם מתגלות כל ההיכלות הם \nמתגלות וכל המאורות וכל הרוחות נגלים כששערי רצון נפתחים. בהיכל הזה נמסרו נשמות ר' \nעקיבא וחביריו וכל הנהרגים באהבת קונם שאינם נכנסים בנהר דינור מה שאין כן בשאר \nהנשמות כדפירשנו. והיכל הזה מוציא י\"ב מאורות מטעם שהוא כלול מששה היכלות התחתונות \nומששה עליונות וכאשר י\"ב המאורות עולים ומתנוצצים מוציאים ארבע חיות וכלם נכללים \nבי\"ב כדרך דגלי המדבר שהם ד' ומתחלקים לי\"ב כל א' לג'. הד' הנז' כלם נכללים כא' \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "כאגוז הזה שמתחלק לד' ראשים ונכללים כא' ומטעם זה נקרא ההיכל הזה גנת אגוז וזהו אל \nגנת אגוז ירדתי (שה\"ש ו יא) שהקב\"ה משתעשע עם הצדיקים ביחוד תפארת ומלכות. הד' אשר \nלד' רוחות. הא' לצד דרום הוא הימין והוא נקרא מיכאל השר הזה הוא אפוטרופוס של ישראל \nהמלמד עליהם סניגורא להיותם נצולים מקטרוג הקליפות וכאשר חרב בה\"מ וגבר יד עושי \nרשעה נאמר על המאור הזה השיב אחור ימינו (איכה ב ג) והוא יונק מצד החסד. בצד צפון \nעומד מאור שני והוא עומד לקחת דין מצד היכל ד' היכל זכות ונותן הדין למלאך הממונה \nעל הפתח כדי שיתן למלאכים העומדים בצד הטומאה כי הוא יונק מצד הגבורה ולכן נקרא \nגבריאל ולפעמים הוא בעצמו דן את האדם ואינו נמסר לקליפות לזה הם יסורין של אהבה \nוהטעם כי הוא כלול מצד החסד ולכן נקרא אל ולכן כל מכה ומכה שבאת מצד זה קרוב \nלהתרפאות כי מכה ורפואה אחוזים זה בזה. והמלאך הזה ג\"כ ממונה על ההריון ר\"ל שנוטל \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "הטפה ומעלה אותה למעלה והקב\"ה גוזר עליה חכם או טפש וכו' וכן נתבאר בזהר פ' שמות \n(דף י\"א.) וז\"ל דתנינן בשעתא דאתיליד גופא דצדיק בהאי עלמא קב\"ה קרי ליה לגבריאל \nונטל ההיא נשמתא די בגנתא ונחתא לה להאי גופא דצדיקא דאתייליד בהאי עלמא ואתפקיד \nעלה ונטיר לה. ואי תימא ההוא מלאכא דאתמנא על רוחיהון דצדיקיא לילה שמיה ואת אמרת \nדאיהו גבריאל. הכי הוא ודאי בגין דאתי מסטרא דשמאלא וכל מאן דאתי מסטרא דשמאלא הכי \nאקרי עכ\"ל. ופי' כי כל הנשפע מן הדין נקרא לילה והטעם כי מדת לילה היא מדת הדין \nולילה במ\"ק עולה גבריאל: \nובצד המזרח עומד מאור ג' והוא יונק מצד הת\"ת והוא אוחז וכולל השני המאורות האלה \nכדרך הספירה והוא שר הרפואה והוא מזכיר לרפואה כל אותם החולים שנשכחו בחוליים והוא \nמעלה זכרונם למעלה וע\"ז נקרא רפאל. והרפואה הזאת רפואות דין בדוחק כי הוא יונק \nרפואה מצד ימין ודוחק מצד השמאל ולכן הרפואה מצד זה אל החולה בדוחק רב ואע\"פ \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "שלפעמים מתייחס שם רפאל אל המלכות ואל המערב אין תימא כי ג\"כ הוא שם בסוד ת\"ת \nבמלכות ומלכות בת\"ת. ועכ\"ז רוב דברי הרשב\"י ע\"ה בס\"ה מסכימים שם זה אל הת\"ת במזרח \nכדפי'. בצד המערב מאור א' ושמו נוריאל והוא עצמו אוריא\"ל והוא שליח מג' המאורות \nשזכרנו כי הוא נגד המלכות שהוא כלול מג' העליונים. וכאשר תינק מצד הימין חסד נקרא \nאוריא\"ל שהוא מלשון אור שכן לשון אור אל הימין כדפי' בשער ערכי הכנויים. וכאשר תינק \nמן השמאל גבורה נקרא נוריא\"ל מלשון נור דלוק. ועניין המלאך הזה נדרש בזוהר פ' יתרו \n(דף ע\"ח.) וז\"ל בחדש השלישי דשלטא ביה אוריא\"ל רב ממנא ותלת מאה ושיתין וחמש רבוא \nמשריין עמיה כחושבן יומי שתא. וכלהון אית להון שס\"ה מפתחן נהורין מההוא נהורא דנפקא \nמגו חשמל עילאה פנימאה גניז וסתים די רזין דאתוון קדישין עלאין דשמא קדישא תלייא \nביה ואיהו רזא דאיש תם מריה דביתא איש האלדים. תם, דתמן סיומא וקשרא דתפילין ויעקב \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "איש תם הוה. ובדיוקניה קיימא רזא דחשמל פנימאה עילאה טמיר וגניז וכל נהורין סתימין \nעילאין נקט איהו ונפקין מיניה וכל הני משריין נקטי אינון מפתחן דההוא נהורא דנפק \nמגו חשמל. וההוא נהורא כלול בתרין נהורין ואינון חד. נהורא קדמאה איהו נהורא חיוורא \nדלא שלטא ביה עינא ודא איהו נהורא דגניז לצדיקייא דכתיב אור זרוע לצדיק וגו'. נהורא \nתניינא איהו נהורא מנצצא מלהטא בגוון סומק. ואתכללו תרין נהורין כחדא והוו חד. והאי \nאוריא\"ל רב ממנא וכל אינון משריין נטלי ההוא נהורא ובגין דכליל בתרין אקרי תאומים. \nוע\"ד שלטא ביה ההוא מזלא דאקרי ברזא דליה תאומים וביה אתיהבת אורייתא ומכאן אתמשכן \nדרגין לתתא עד דסליקין בשמהן לאנהגא עלמא עכ\"ל. ועי' בפ' צו (דף ל\"ב ע\"ב) וז\"ל ת\"ח \nכתיב ותצא אש מלפני ה' ותאכל על המזבח את העולה וגו' דא אוריאל דנחית כחיזו דאשא \nבשלהובא עד דנחית למדבחא לקבלא דורונא ואתחזי כאריה רברבא רביע על קורבנא עכ\"ל. \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "ובפ' (בהעלותך דף קנ\"ד) נדרש בזוהר בד' מלאכים אלו עניינים גדולים ומשם נראה בהם \nג\"כ ד' חיות שביחזקאל ולאורך הענין לא נעתיקו. ונחזור לדבריו שבפ' פקודי והד' \nמאורות שזכרנו הם נגד ד' יסודות ומאלו נפרדו היסודות מהם מלאכי אש מצד גבריא\"ל מהם \nמלאכי רוח מצד רפאל מהם מלאכי עפ\"ר מצד אוריא\"ל מהם מלאכי מים מצד מי\"כאל ואל' הד' \nהם מתיחדים ותחתי' ח' שהם י\"ב כדפי'. ההיכל הזה כלול מכל התחתונים וכלם נכללים בו \nויש להיכל הזה ק' יתידות לצד ימין ועליהם ב' ממונים עליונים ושמם מלכיא\"ל שמעיהא\"ל \nואל השמאל מאה ועליהם ב' ממונים אחרים ושמם מססרני\"ה צפצני\"ה והם ממונים בזמן שיגיע \nעת הצדיק להפטר מן העולם הם מזדמנים שם כדי שתצא נשמתו בנשיקה ולא יהיה כפטורא בפי \nושט כדפי' במס' ברכות (דף ח'.) ואל ההיכל הזה מתאוים כל ההיכלות התחתונים והם \nמתייחדים זה לתוך זה [בתוך] לבנת הספיר בתוך עצם השמים בתוך היכל נוגה וכן כלם וזהו \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "כל חפצם וכל מאווים ושלימותם כי בזה מתייחדים בשרשם וענין היחוד הזה ע\"י התפלה \nבהיותה כראוי כדמפרש התם הרשב\"י ע\"ה: \n \nשער כד פרק ז\nפרק שביעי: \nבהיכל שביעי הוא נקרא קדש הקדשים. בהיכל הזה אין ציור ואין דבר נתפס אבל הוא דבר \nנעלם ומתעלה והוא המתקרב אל האצילות ובתוך ההיכל הזה פרכת פרוש להבדיל בין הקדש \nובין קדש הקדשים ושם בתוך הפרכת ב' כרובים ועל ענין הפרגוד הפרוש אתמר בפרשת בשלח \n(דף נ\"ח.) וז\"ל דתאנא סנדלפון עלאה הוא על כל שאר חברוי חמש מאה שנין והוא קאים בתר \nפרגודא דמאריה וקשיר ליה כתרין מבעותהון דצלותא דישראל ובשעתא דמטא ההוא כתרא \nלרישיה דמלכא קדישא הוא מקבל צלותהון דישראל וכלהו חיילין ואוכלסין מזדעזעין ונהמין \nואמרין בריך יקרא דה' מאתר בית שכינתי' עכ\"ל. ולכאורה משמע כי סנדלפון הוא בהיכל \nהנק' קדש הקדשים והפרגוד הנז' כאן הוא הפרכת שאמרנו וכן נראה מדברי הגאונים. ולפנים \nמהפרכת שם בתוך קדש הקדשים שם חניית השכינה ותחלת קבלת השפע מהכסא העליון שהוא \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "הבריאה כמ\"ש וההיכל הזה מקבל הנשמות הקדושות מהבינה אותם נשמות החדשות שהם עתידים \nלהתחדש בעולם בזמן המשיח בה\"ו. ע\"כ הגיע העתק דברי הרשב\"י ע\"ה מפר' פקודי בעינן \nההיכלות: \nומצאנו דברים אחרים בעינן ההיכלות להגאונים רב נוטרונאי גאון ורב נחשון עד וז\"ל \nגמירנא דז' היכלות ברקיע דוילון. בהיכל קדמאה כנסיא\"ל והיכליה מתקריא כנסי\"א דבתייא \nותמן מצלן מלאכייא קדישין ג' זימני בכל יומא. בהיכלא תנינא קבציא\"ל דעתיד למכנש \nכנשיתא דישראל מגלותא. בהיכלא תליתאה יופיא\"ל דנשמתהון דינוקייא דמיתו מבר שיתא עד \nבר שבעה ילפין וגמרין קדמוהי והשכינה מחבקתן וסלקין נשמתהון בזיווגא דשכינתא תתאה \nעד אתרא דכהנא רבא ומתקרבין קורבנא ע\"ג מדבחא דשכינתא עלאה. בהיכלא ד' טהריא\"ל הוא \nמטהר ומזהר לנפשתא דהוו מתטנפין בגווין דרשיעיא ומתרחצן ומתטבלין במוי דאבני שיש \nטהור דר' עקיבא וחברוי דהן זיוון דד' חיותא קדישתא בשעתא דמתחבקן ומתקרבן דא עם דא \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "לפולחנא דמארי עלאה, ודין הוא דמשיקות אשה אל אחותה. בהיכלא חמישאה נוריא\"ל נהר \nדינור נפיק מן קדמוהי מאשתא ומנהורא דמלאכיא דתמן מתחדשן זיקי נהורא דאמרין תושבחתא \nעל מה דאתבריאו ומתעלמין. ודין רזא רזייא דאינון מתקרבן לבתר מתפרשן (חסרה תיבה) \nזימנין דאינון תלתין ומצפצפין מזיווא לזיווא ואוירא עד דמטיין לזיווא דמאריה כתרא \nדמלכותא עלאה והן נשמתא דנביאי קדישייא, וחס לנא ולחברנא לסגור במילי דאלוה שמייא \nולגלויי מה דלא אפשר ולא ארשיאו לנא רבוותא דקמאי ז\"ל. בהיכלא שתיתאה חנוך דאתלבש \nבלבוש זיוא דנהורא ושני שמיה וגוביה, ושמיה מטטרון כשם רביה וחותמיה וגשמיה, והוא \nרבא בהיכלא שתיתאה והוא מטהר לכל נפשתא דסלקן מארעא לרום רקיעא ומצרפן ומתלבשן \nומתפשטן מכל מיני טינוף גופתא ומתלבשן בזיווי גופי קרניתא דמטמרן ומצטיירן בזיוו \nדקב\"ה דהוא חיי עלמין דמתמן פרחין נפשתא מעלמא לעלמא עד עלמא רבא הוא עלמא דזיויה \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "מבהקא לשיתא עלמין דתמן מתפנקן ומתעדנן נפשתא דגווייתא כמה דאתגזרו מתמן בההוא שעתא \nדאתבריאו, ואנן לית לן רשו לגלויי פתגמין ורזין דאינון כבשונו של עולם. בהיכלא \nשביעאה סנדלפון כריכה יציבא מלתא דעובד גבורתיה בשמייא לארעא ובין תרין רברבין \nגברין שליטין בצורתא דעוברין במעי אמהון והוא דיהיב לכלהון רוחא דחיי והוא דאמית \nלברייתא דארעא בחרבא שליפא דאשתא דלא מתנפחא וכל ברייתא דארעא וכל דשליטין באוירא \nדרקיעא תחות שולטניה, ובידוהי מלבושא דנהורא דמלכא דלביש לנביאייא בעידנא דמתנבאן \nורוחיהון מזיווא דרוחיה וגופיהון מנהג' בגופיה והוא פומא ומליל לרוחא בשפתיהון ופיו \nולישניה מסדר גבריאל מארי נבואתה כמה דאתפקיד (מארי) [ממארי] עלמא ושכינתא דישראל. \nעכ\"ל סדורא דשמושא רבא סדר היכלות. עכ\"ל. ואין ספק כי ההיכלות האלה הם הם ההיכלות \nשפי' בפרקים הקודמים ועם היות שבקצת דברים או רובם משמע דפליגי ארשב\"י ע\"ה עכ\"ז \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "כלהו מלתא חדא אמרו אלא שרשב\"י ע\"ה סיפר מענין המאורות שהם בדמות נשמה להיכלות והם \nפי' ענין ההיכלות בעצמם וקרוב לענין זה פי' הרשב\"י ע\"ה בזהר ובפרט בפ' תרומה כמ\"ש \nבפרק בפני עצמו בע\"ה: \n \nשער כד פרק ח\n", "en": ""}]}
