{"bookId": "kabala-bd11e1351be2", "part": "1", "torah": "30", "title": "ספר פרדס רמונים — שער ח פרק ב", "hebrewTitle": "שער ח פרק ב", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-bd11e1351be2/1/30/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-bd11e1351be2/1/30/", "segments": [{"index": 1, "he": "שער ח פרק ב\nפרק שני: \nאחר שהקדמנו בפרק הקודם ענין הספירות ופירשנו שהם כח הכולל הפכים רבים, נוכל לומר \nכי זה טעם היותם נקראות ספירות מלשון אבן ספיר. כי כמו שהספיר אין לו גוון מיוחד \nאלא כולל כל הגוונים הנראים בו כן הספירה כוללת כל ההפכים כאשר בארנו. ועם שיש לכל \nאחד גוון ידוע כמו שנבאר בשער הגוונים, עכ\"ז בבחי' זו הם נקראים ספי' כדפי'. והם \nנקראים ספי' ג\"כ מלשון סיפור וכן פי' רבי שם טוב ן' ש\"ט בספר האמונות ש\"ד פ\"ד וז\"ל \nבבהיר מצאתי אמאי אקרי ספי' משום השמים מספרים כבוד אל. והנה הכונה כמו שהדבור \nוהמכתב יבאר בהגבלתו להיות מורגש הדברים הנעלמים בתוך מחשבת החכם, כן השמים מורים \nעל ה' יתברך, שכן הספי' הם המגלות מחשבות הנעלמות והצורות הנבדלים משום גשם ולא שום \nתפיסה וציור. עכ\"ל ודפח\"ח. כי הספירות מספרות ומגבילות הבלתי בעל גבול, ולא גבול \nממש ח\"ו כמו שבארנו בשערים הקודמים. ויש שפי' מלשון מספר כי המספר מבעלי הגבול. \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "ואע\"פ שאינם בעלי הגבול בערך שרשם הפשוט, בעלי גבול הם (ו)בערך פעולתם אלינו כדפי' \nלעיל (בשער ב' פ\"א). ומפרשים אחרים פי' מלשון סיפור. והכונה כי הסיפור והדיבור בם \nמותר משא\"כ בא\"ס. ויש שפירשו מלשון ספר כמו עיר הסמוכה לספר והוא לשון תחום וגבול \nוהכונה שהם מגבילות מה שאינו גבול כלל, ואין הכונה מגבילות ממש אלא כדפי'. ומה \nשראוי לבאר כי מה שאמרנו בפרק הקודם שההנהגה והשכר והעונש הוא על ידי מדה מיוחדת \nאין ר\"ל שיפעל להם חסד ע\"י מדת חסד לבד ח\"ו שא\"כ הוא פירוד וקיצוץ ח\"ו. כי אחר \nשאפשר להיות הפעולה ע\"י אחד מן מספירות נמצא שאפשר להיות ספירה נפרדת בחלקיה בפני \nעצמה ואין זה מן האמת. אלא אין ראוי לצייר פעולה והנהגה בשום ספירה בפ\"ע לפי שאין \nספירה פועלת באמצעית מציאותה בפ\"ע אלא ההנהגה היא באמצעות כלם. ומה שאנו אומרים \nשהפעולה ע\"י איזה ספירה, הכונה כי כאשר יגבר החסד בספירה תקבל מלכות שפעם ואז יהיו \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "כלם בה חסדים וכלם מסכימות אל צד החסד. וכן הגבורה כאשר יגבר הדין והגבורות בספירה \nתקבל מלכות שפעם ואז יהיו כלם בה גבורות וכלם מסכימות אל צד הגבורה. וכן פי' הרשב\"י \nע\"ה בס' התקונים (תקונא יט ד\"מ.) וז\"ל כד האי אבנא בעא למעבד דינא בעמלק או בסטרא \nאחרינא וכן בחייבין נטלא מגבורה ואתכלילן בה כל ספיראן ואתקריאו בה כלהו גבורות. \nוכד בעאת למעבד חנא וחסדא בעלמא נטלא מחסד וכלהו ספירן אתכלילן בה ואתקריאו חסדים. \nוכד בעאת לרחמא על עלמא נטלא מעמודא דאמצעיתא וכלהו ספירן אתכלילן בה ואתקריאו רחמי \nעכ\"ל. הנה ביאר בפי' איך הספי' כלם הם מסכימות אל הספי' הגוברת והכל ע\"י מדה \nהאחרונה המנהגת העולם שבה עיקר ההנהגה. ומה שראוי לדקדק בענין זה הוא כי א\"א להיות \nשהחסד יסכים אל צד הגבורה וכן הגבורה אל צד החסד אחר שהם ב' הפכים זה דין וזה חסד \nואיך אפשר לומר שמה שהוא חסד שיפעול כח הדין ומה שהוא דין שיפעול כח החסד. ונשיב כי \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "א\"א הענין הזה אלא במה שהם כל א' כלולה מי' ותמצא שיש בחסד כח הגבורה ויש בגבורה כח \nהחסד וכן לכל הספי'. וע\"י השווי הזה הם מתיחדות ומשתוות כמו שנבאר בשער זה. וצריכים \nאנו לבאר ענין כל אחת כלולה מעשר שאל יחשוב המעיין שיהיה כל אחת כלולה מי' כפשוטה \nר\"ל שיש בחסד חלק ניכר שהוא גבורה וכן בגבורה חלק ניכר שהוא חסד שא\"כ ח\"ו נמצאו \nהספי' נחלקו לחלקים ונפרדים זמ\"ז. ומה שעלה בדעתינו לתקן במאמרינו כל א' כלולה מי' \nנתקלקל במה שנמשך מזה כי אפי' כל אחת נחלקת לי' חלקים. אלא הכונה שאין אדם יכול \nלומר זה חלק חסד שלא יכלול מי' ולא בחלק מחלקי שאר הספי' שלא יהיה נכללים בו כל הי' \nוכן י' מי' עד לאין סוף ותכלית הכל כלול מיו\"ד ליו\"ד ויו\"ד מיו\"ד. וא\"ת א\"כ שכל א' \nכלול מכלם ימצא עתה לפי זה שאין חלוק בספי' וכלם יהיו שוות וא\"כ איך אנו אומרים שזו \nגבורה וזו חסד וכן לכלם, כיון שבחסד י' ובגבורה י' נמצאו כלם שוים לטובה או לרעה \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "ח\"ו. לזה נשיב בהקדמה אחת שפי' הרמב\"ם בענין היסודות בפ\"ד מהלכות יסודי התורה. וז\"ל \nימצא כל גוף וגוף מאדם ובהמה וחיה ועוף ודג וצומח ומתכת ואבן, גולמו מחובר מאש ורוח \nומים ועפר. וארבעתם יתערבו ביחד וישתנו כל אחד מהם בעת העירוב עד שימצא המחובר \nמארבעתם אינו דומה לא' מהם כשהוא לבדו. ואין במעורב מהם אפי' חלק אחד שהוא אש בפני \nעצמה או מים בפני עצמם או עפר בפ\"ע או רוח בפ\"ע, אלא הכל נשתנו ונעשו גוף אחר. וכל \nגוף המחובר מארבעתם ימצא בו קור וחום לח ויבש כאחד. יש מהם גופים שיהיה בהם חזקה \nמיסוד האש כמו וכו'. ויש מהן גופים שיהא בהם חזקה מיסוד המים כו'. ועד\"ז ימצא גוף \nחם יותר מגוף אחר חם, וגוף יבש יותר מגוף אחר יבש. וגופים שיראה בהם הקור בלבד, \nוגופים יראה בהם הלח בלבד, וגופים שיראה בהם הקור והיובש כאחד בשוה כו' או החום \nוהיובש כאחד בשוה וכו'. עכ\"ל לעניננו. והנה בהקדמה הזאת יוכל האדם להתבונן בספי' כי \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "העיקר הוא כח הגבור' אשר יראה בו הדין ולא החסד, וכח החסד אשר יגבר בו החסד ולא \nהדין. והוצרכנו לכל זה לבלתי עשות פירוד ח\"ו כמו שפי'. וכאשר יקבע העיקר הזה בלב \nהמשכיל הנה לא ירחק ממנו המקום לדעת איך יכול החסד כאשר יגבר הגבורה להיות ג\"כ הוא \nפועל הגבורה בהיות כי גם בחסד יש כח גבורה. וכן לכל הספי' ובכל המוזגות. ואולם ענין \nההסכמה הזאת היא בעצם ע\"י העטרה המנהגת העולם שבה יעשה המזיגה הזאת. שבמקומם אי \nאפשר, שאם נאמר שההסכמה והמזיגה היא במקומם למעלה נמצא ח\"ו חסר תשעה ספי' כי כלם \nגבורות או חסדים, אלא על כרחינו נאמר שבמקומה הם מזיגתם אשר שם בהם מאצילם. אמת \nשתהיה המשכתה לפעול הפעולה ההיא ע\"י הגבורות שבהם או ע\"י החסדים שבכל ספי' וספי' \nכמו שבארנו בשער הצנורות בפ\"ה. אמנם לשיהפכו לדין וגבורה או לחסד מכל וכל, זה א\"א \nכי אם ע\"י המלכות דוקא. וזה דקדק בלשונו הרשב\"י ע\"ה במאמר שהעתקנו שאמר וכלהו כלילן \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "בה ואתקריאו חסדים וכו' פי' כי קודם יכללו בהאבן שהיא המלכות ואז יקראו חסדים או \nגבורות או רחמים מכל וכל. ולרמוז על היותם כל אחת כלולה מי' היא על הדרך אשר אמר \nהרשב\"י בס' התקונים (תקונא מ\"ז דף פ\"א ע\"ב) וז\"ל דלית ספירה דלא אתכלילת בעשר כל \nחדא בממשלת דילה עכ\"ל. ומבואר הוא. ודקדק באמרו בממשלת דילה, פירוש עם היות גובר בה \nממשלתה פעולתה על הדרך שפירשנו. ועתה אחר שבארנו ענין היותם כלולות מיו\"ד רצוננו \nלבאר ענין התגלות העשר בכאו\"א כי הוא מעלה נפלאה. והענין כי בזולת שהם נכללות מי' \nעל הדרך שבארנו והכללות הזה לא יחסר ולא יעדיף לעולם כמו שא\"א לספירות להיותם י\"א \nולא ט', וכן לענין כללות ג\"כ. אמנם יש ענין חשוב מזה אשר זה לא ימצא בהם כי אם \nבהיות רוב טובה והוא שיתגלה בהם ויוכללו כל אחד מהם בכלם כאלו תאמר שיהיו כל הע\"ס \nשבה מתראות מצד שקבלה מי' ומאירה בי'. ר\"ל הכתר כלול מי' מצד שהוא מתייחד בעשר, \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "כיצד הוא מאיר בט' והט' מאירים בו והם מאירות כלפי פני הכתר הרי שמאירים בו עשר. \nוכן בחכמה וכן בבינה. כיצד הבינה משפעת בז' התחתונות הרי ז' שנכללים בה והיא נכללת \nבהם, ושני העליונות מאירות בה ונכללות בה הרי ט', ועוד מאירים בה פניה ממש הרי עשר. \nוכן לכל הספירות. ובזה מתראות בכלן עשר ספי' והוא מציאות מובחר מענין הכללות הנדרש \nלמעלה ונמצא מציאות הזה בהרגל יותר אל המלכות כדפי' בשער י' ולא תשע. וצריך המעיין \nלהיות עיניו פקוחות על המציאות הזה שאינו כמציאות הקודם. והמציאות הזה לעיתים יהיה \nבמקצת ר\"ל שלא יוכללו אלא בשבע שהם ז' ספירות הבנין והכללות הזה לא יהיה בחשיבות \nומעלה שיהיה כאשר הוא מעשר כמו שנבאר בשער המציאות בפ' ה'. ואין לתמוה ולומר כי \nיראה בזה פירוד אחר שלא יתראו בה אלא ז' ולא י'. הטעם הוא מאחר שנכללות בה כל העשר \nומפני מיעוט האור אינם מתראות כלם אלא מתעלמות ואינם פועלות לא יקרא פירוד. כי כן \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "דרך הספי' עם היותה כלולות מעשר לא יפעלו אלא מהגוברת ועכ\"ז לא יקרא פירוד אחר שכלם \nנכללות בה. ועם כל זאת הגוברת היא העיקרית אם בחסד חסד אם בגבורה גבורה. וכן הענין \nאל הכללות האלו שמפני שלא קבלו אלא מן השבע לא נכללו אלא בשבע ועתה לפי\"ז כאשר נמנה \nבהם עשר פעמים י' שהם מאה נרצה בענין הכללות החשוב הזה. וכאשר נמנה עשר פעמים מאה \nנרצה לומר כי אפילו אותם העשר היו מאירות בעשר אחרות וכן יעלה המספר מעשר לעשר עד \nאין תכלית וכפי אשר יגדל המספר יורה על רוב הכללות. וכן לפעמים נמנה שבעה פעמים \nשבעה מורה על שבעת ימי הבנין שנכללו הן בעצמן וכן יעלה מספרם מז' לשבעה בשביעיות \nכמו שבעה פעמים שבעה מ\"ט או מ\"ט פעמים מ\"ט. ולפעמים נרכיב ב' המספרים ונאמר שהשבעה \nהתחתונות נכללו בעשר ועתה יעלו שבעה פעמים עשר שהם שבעים או שבע מאות הכל לפי \nהתגברות הכללות כדפי'. ויש בחינה אחרת והיא שנאמר שי\"ס נכללו משבע ויעלו המספר \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "והכללות כדרך המספר הקודם. אמנם יורה על הרחמים יותר להיות שבבחי' זו נתגלו הג' \nראשונות בעצמם מה שאין כן בבחי' הקודמות שלא נתגלו אלא בתחתונות והוא מבואר. וכל \nהבחינות האלה וכללותם באו ביאורם בזהר ובתקונים ובמפרשים, ולהיות הדברים מפוזרים א' \nהנה וא' הנה ויכבד עלינו להביא ראייתם כתבנום בקצרה והם מוסכמים מצד עצמם. עוד \nהספי' נכללות מעשר בבחינה אחרת והם מציאיות הספי' בעצמם. והענין כי בכתר נתגלו כל \nהספי' בעת האצילות כאשר בארנו בשער האצילות. והנה לזה חיוב היות שם מציאותם כמו \nשנבאר ענין המציאות בשער המציאות. והנה הט' האלה הם הויות רוחניות דקות מעצמותם \nהמתגלה למטה עד שהם מקורות וצנור שבהם יושפע החיות אל מציאותם התחתון. וכאשר נאצלו \nבחכמה שם ג\"כ נשארו מציאות ח' ספי' וכ\"ע נאצל מציאותו בה כדי שלא יהיו ט' ח\"ו. ועוד \nהוכרח כן מפני שע\"י נאצל האצילות. הרי בחכמה מציאות עשר אבל לא כמציאות שבתוך הכתר \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "מפני שבכתר הם בדקות. ועוד כי הט' למעלה היו מקור לתשע התחתונות משא\"כ בחכמה כי הח' \nמקור לח' התחתונות, אבל הכתר אדרבא מקורו העיקרי הוא מציאות ספירות העליונות שנשלמה \nלמעלה ממנה במציאות והיא ענף וצריך אליו. וכן נאצלו ז' בבינה הרי ז' והם מקורות לז' \nתחתונות ואינם כמקורות אשר בחכמה. ועוד שבחכמה היו ח' מקור לח' ובבינה ז' מקור לז'. \nושנים העליונות נאצלות שם להשלים. ועוד מפני שעל ידם היה עיקר האצילות כי מכחם \nנאצלו בה הז' ולכן נשאר שם מציאותם ועד\"ז לכל הספירות שכולם הם בכולם. וזה ענין אחר \nשהוא מציאות הספירה ממש בספי'. ונמצאו לכל הספירות בחינות כנגד כלם. והמלכות נשתנה \nמכלם כי יש לה מקור ממש בכל אחת מהספירות אחר שהיא אחרונה לכלם. וזה הטעם שנשאר \nמציאותה בכל מדרגות הספירות כי דרך מדרגות הסולם ירדה וכמו שנתבאר בתקונים (בהקדמה \nד\"י ע\"ב) וז\"ל כד אתנטילת מכתר אתקריאת עטרת תפארת כו', כד אתנטילת מחכמה עילאה \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "דאיהי ראשית אתקריאת על שמה, וכד אתנטילת מבינה אתקריאת על שמה תבונה. וכד אתנטילת \nמחסד אתקריאת וכו'. ובדרך הזה פי' שם בתיקונים להראות על שמה כפי בחינותיה דרך \nמדרגות הסולם אשר ירדה וכפי המקורות להראות עלייתה אל הבחינה ההיא תקרא על שמה וכמו \nשנבאר בפי' המאמר במקומו אם יגזור השם בחיים. עוד לספי' כללות אחר' מג' והיינו ג' \nקווים קו החסד קו הדין קו הרחמים ובבחינתו יוכלל מג' ולפעמים יוכלל מד' והיינו חסד \nגבורה תפארת מלכות שהם ד' רגלי המרכבה והם ממש הד' אותיות שבשם כי יו\"ד בחס\"ד וה' \nבגבורה כמבואר בתיקונים פעמים הרבה והם ג\"כ פני אדם פני אריה פני שור פני נשר כמו \nשיתב' הענין בשער הכינוים. ולפעמים יוכללו מה' והם חסד גבורה ת\"ת נצח הוד, והטעם כי \nע\"כ הגיע האצילות כי מלכות ויסוד הם נכללים בת\"ת. וכאשר נבחן החמשה הנז' בערך שהם \nנכללים בעשר יעלו לנ'. וכן כאשר נבחין אותם בערך שכלול כל א' מה' יעלו כ\"ה. ועוד \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "נכללים לפעמים מו' והם ו' קצוות הנכללות בת\"ת ואז הם מכונים בשם ו' כאו\"א. והם שלשה \nווין עליונים גדולה גבורה ת\"ת והם ויס\"ע ויב\"א וי\"ט וו\"ו והם ח\"י. והם ג\"כ בנצח \nוהוד ויסוד והם ח\"י אחרים כללם ל\"ו. וכאשר נכללים מעשר יעלו ששים. והכלליות האלה \nוסדרם מתבארים בזוהר ובתיקונים פעמים הרבה וקצרנו הענין בפ' זה כדי שיהיה סדור \nלעיני המעיין לכל אשר יהיה שם הצורך אליו: \n \nשער ח פרק ג\n", "en": ""}]}
