{"bookId": "kabala-bd11e1351be2", "part": "1", "torah": "87", "title": "ספר פרדס רמונים — פרק שני:", "hebrewTitle": "פרק שני:", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-bd11e1351be2/1/87/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-bd11e1351be2/1/87/", "segments": [{"index": 1, "he": "פרק שני: \nהאריך בביאור הדעת הנז' בעל ס' מערכות אלדים חיים וז\"ל ולדבקה בו דבוק נפלא נקרא \nאחדות. ראוי להעלותו על לב בכל חלק וחלק מן השעה שהיא תתר\"ף חלקים כאשר גלגול שמו \nיתברך עם כל אות ואות עם הניקוד שסימנו נטריקון ועם האות בלתי נקוד יהי' קמ\"ד \nוסימנך מעונה אלדי קד\"ם תראה לפנים בע\"ה ונחשבה לדעת זאת שהוא אלדי קדם יוצ\"ר \nובור\"א ועוש\"ה ומאצי\"ל כל והוא מהאותיות אשר הוא דבר ה' יוצא ממקומו אשר כל הדיבור \nיוצא מהם ובכלל הדיבור הוא כל שם של כל מין ומין ממיני הנמצאות וכל היצור יוצא משם \nא' ר\"ל השם יהו\"ה המצטרף עם כל אות ואות שיש ברל\"א שערים ל\"ו פעמים ונצרף אות אחת \nוהוא הדין יהיה עם כל שאר הכ\"ב אותיות זהו צרוף א' עם י' ועם ה' ועם ו' ועם ה' והבן \nזה. וטעם יציאת כל דבר וכל לשון מהרל\"א שערים בגלגול אלפא ביתא לפי שאם תעשה על דרך \nמשל כ\"ב עגולים זה בתוך זה ויהיה בכל א' מהם כ\"ב אותיות אז תראה בעיניך איך כל \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "הדברים והלשונות יצטרפו מתוך גילגולם ברל\"א שערים וחוזרת חלילה וחוזר הגלגל פנים \nואחור רל\"א שערים ר\"ל רל\"א שערים של פנים ורל\"א שערים של אחור. והרי שמצטרף כל אות \nואות מרל\"א שערים עם ד' אותיות של שם ידו\"ד קמ\"ד פעמים כיצד האל\"ף מצטרפת עם היו\"ד \nועם הנקודים ששה ל\"ו פעמים וכן עם הה\"א באותם נקודות עצמם ל\"ו פעמים וכן עם הוא\"ו \nבאותם הנקודות עצמם ל\"ו פעמים וכן עם ה\"א אחרונה באותם הנקודות עצמם ל\"ו פעמים הרי \nקמ\"ד פעמים עם הא'. וכן עם כל אחת ואחת מכ\"ב אותיות נמצא קמ\"ד פעמים כ\"ב יעלו ג' \nאלפים וקס\"ח תיבות בכ\"ב אותיות בלבד. ועוד חשוב ג' אלפים וקס\"ח פעמים ברל\"א שערים \nיעלו מספרם תשל\"א אלפים ותת\"ח. וכל אלו שמותיו ממש ר\"ל ממשית היצירה כי הלביש הצורה \nלדבר תהו ועשה את אשר אינו ישנו ואצילות הנמשך מאי\"ן שאין לו צורה ודמיון והשכל אלא \nשכל חכמת הבריות נאספות מלידע מהן והנה ע\"י אלה ההויית הוציא מאין ליש כל הנמצאות: \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "עיניך לנוכח יביטו איך גלגול אותיות השם יהוה עם כל אות ואות עם הנקודים ידועים \nהששה עולים אלף ושמונים לכך תתר\"ף חלקים לשעה. וכן גלגול השם יהוה עם האלף והנקודים \nתתר\"ף. וכן עם בי\"ת וכן עם גימל וכן עם כולם: \nראה והבן פלא עצות איך בכל חלק וחלק מהשעה ראוי לנו לחשוב על מוראו. וזהו אל תפנו \nאל האלילים (ויקרא יט ד) אל תפנו אל מדעתכם (שבת קמ\"ג.) שכל היום תחשוב באהבת שמים \nע\"כ אסור לדבר דברים בטלים כי שמו ית' בגלגול תתר\"ף וראוי לחשוב כבוד שמו בשבת\"ך \nובלכת\"ך ובשכב\"ך ובקומ\"ך בארבע אותיות של השם הנכבד והנורא ידו\"ד שהוא עם הכל וע\"כ \nשמו ידו\"ד והם גלגול יו\"ד עם א' הם ל\"ו תיבות וכן גלגול א' עם ה' הם ל\"ו תיבות וכן \nגלגול ו' עם א' הם ל\"ו תיבות וכן גלגול א' עם ה' שניה הרי קד\"ם פעמים עם א' כמו \nשאמרנו למעלה פעם אחת והם בגי' תתר\"ף למביני הצירוף לכן תתר\"ף חלקים לכל שעה כי \nתתר\"ף חלקים לכל אות ואות בגלגול ידו\"ד. בגלגול א\"י הם ל\"ו תיבות בגי' שצ\"ו, וגלגול \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "א\"ה והם ל\"ו תיבות בגי' רי\"ו, וגלגול א\"ו הם ל\"ו תיבות בגי' רנ\"ב, וגלגול א\"ה הם \nל\"ו תיבות בגי' רי\"ו. סך הכל שצ\"ו רי\"ו רנ\"ב רי\"ו הם תתר\"ף חלקים. והבן סוד אחר \nוהוא זה אם תצרף ותגלגל כל הי\"ב גבולי אלכסון של שם יוד\"ד וא' עם כלם יהיו תתר\"ף \nלכך היום י\"ב שעות. ועוד פקח עיני שכלך לראות אם שם ידו\"ד בראש גלגל והא' בסוף כי \nהגלגל חוזר פנים ואחור יהיה ג\"כ תתר\"ף והרי ב' תתרפי\"ם ב' שעות לכל מזל ר\"ל לכל אחד \nמהי\"ב גבולי אלכסון של שם ידו\"ד אשר המזלות האלהיות להם משפט [הבכורה] על המזלות \nשבגלגלים ועל פיהם יחנו ועל פיהם יסעו ונמצאו כ\"ד שעות וכ\"ד תתרפי\"ם למזלות האלהיית \nהנזכר בין הפנים והאחור י\"ב תתרפ\"ים לאחור י\"ב תתרפי\"ם לפנים וכן כ\"ד שעות ליום א' \nבין היום והלילה י\"ב שעות ליום וי\"ב שעות ללילה על כן בכל חלק לשעה יש לחשוב במוראו \nוליטע אהבתו ויראתו בלבבנו אחרי שהוא היוה כל דבר ובתוך הלב נאצל פיו של כל איש \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "ואיש. וממנו הכ\"ח העתים הנזכר בספר קהלת (ג) י\"ד מהם דבר אחד וי\"ד אחרות תמורתם \nכנגד כ\"ח מחנות ללבנה הם כ\"ח מחנות שכינה. בי\"ב מזלות אלהיית שאמרנו מחליף את \nהזמנים ולכל זמן ועת לכל חפץ מיכולתו והוייתו עכ\"ל. ופריו מתוקים מדבש ונופת צופים. \nהאמנם אחרי אשר ברור ומפורסם כי כחות הנקודות הם עשר ואם פעולתם חמש א\"כ כמו שנכנס \nהשבא בחשבון התנועות כן ראוי שיכנסו כל שאר התנועות כי לפי האמת יש חלוק גדול בין \nהמלכים ובין העבדים אם בתנועתם ר\"ל בהברתם ואם בפעולתם ר\"ל בכחם ורמיזתם כאשר יתבאר \nבע\"ה בשער הנקודות. וא\"כ ראוי שנצרף שם ידו\"ד בכל הנקודות עם האותיות ואז יוכרח \nצרוף כל הכחות אל מקורם כדפי' בריש פ\"ק והנה יהיה צרופו עד\"ז וכאשר נחפש אחר כלל \nהתנועות נמצאות י\"ב והם קמ\"ץ פת\"ח ציר\"י סגו\"ל שור\"ק שר\"ק חול\"ם חיר\"ק שב\"א חטף קמץ \nוחטף פתח וחטף סגול, ולכל א' מהם רמז בפני עצמו ואם לא נמנו בנקודת הספירות אשר \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "בארנו למעלה יתבארו בשער הנקודות בע\"ה. נמצא היות צרוף השם בנקודות עם האותיות קד\"ם \nתיבו\"ת כי הם י\"ב פעמים י\"ב הם קמ\"ד והם מעונה אלדי קדם כמבואר לעיל. וזה סדר צרופם \nבס\"ד: \nאי אי אי אאי איי אי אי אי אי אי אי אי אי אי אאי אי אי אי אי אי אי אי אי אי אי אי \nאי אי אי אי אי אי אי אי אי אי אי אי א'י אי אאי אי אי איי אי אי. אי אי אי אאי אי \nאי אי אי אי אי אי אי אי אי איי אי אי אי אי אי אי אי אי אי אי אי אי אי אי אי אי \nאי אי אי אי אי אי אי אי אי אי אאי אי אי אי אי אי אי אי אי אי אי אי אי אי אי אי \nאי אי אי אי אי אי אי: \nוכן לכל אות ואות משם בן ד' פנים ואחור וכן לכל אותיות אלפ\"א בית\"א עד שנצטרפו כלם \nאל מקורם ויקבלו שפע רב טוב מהמקור העליון כאשר נאריך בענין האותיות בשער האותיות \nבס\"ד. אבל ראינו קצת המקובלים מסכימים אל דעת בעל ספר הנקוד וכן כתבו שם כ\"ה היוצא \nמפסוק (שמות ב יב) ויפן כה וכה והוא שהם מצרפים תיבת כ\"ה חמשה ועשרים פעמים פנים \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "וחמשה ועשרים פעמים אחור כגון כ\"ה ה\"כ על דרך שכתב בעל ס' הנקוד בשם י\"א לעיל. וכן \nכל כותבי צרוף הנקוד לא כתבו כ\"א צרוף ה' נקודות לבד. וכן הרשב\"י ע\"ה בענין הנקודות \nנתן הסימן פתוחי חותם. והורה היותם ה' ספירות נאצלות שהם גדולה גבורה תפארת ובו \nנכלל יסוד ומלכות כדפי' בשערים הקודמים ונצח והוד. אבל בפי' ספר יצירה בענין \n[בריאת] האדם כתבו כדברי בעל מערכות אלדים חיים שהם ששה פעמים ששה שעולים ל\"ו וכתבו \nכלשונו מלה במלה ונראה היות הדבר מוכרח כי שם דברו לענין מעשה בראשית בהזכרת האלפא \nביתות בהמלכת האותיות בבריאת כל אבר ואבר. וכן כתב בעל ספר אור זרוע בענין תנועות \nהלולב שכתב שהם ל\"ו. ואמר למה ששה ושלשים כדי לרמוז לך לאותיות הקדושות המתחברות \nומצטרפות בתנועותיהן ובגלגוליהון ל\"ו תנועות וזה סדר תנועותיהם על פי נוטריקון א\"י \nוכו' וכן א' יתגלגל עם ה' וכן אח\"כ עם וא\"ו ואח\"כ עם ה' עכ\"ל. ואחר שענין הזה \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "מחלוקת הגדולים ואין לנו בו גלוי כלל מהרשב\"י ע\"ה הדבר תלוי ועומד עד יבא מורה צדק. \nאיך שיהיה מתוכו מתבאר כי ענין הצורך הזה אל בריאת האדם בצרוף האלפא ביתא בהמלכת \nהאות שבה יברא האבר ויחודה אל שם בן ד' והצטרפה עמו. הסיבה היא להיות כי תכונת האדם \nר\"ל גופו ועורקיו וגידיו ושרטוטי אבריו ושעורי אבריו ושיעורי האברים הכל במדה \nובמשקל כלם נרמזים אל האברים העליונים, יוכרח בריאותו היותה כוללת כל הדברים \nהרוחניים כולם כי כן הוא דפוס כל הנמצאים כולם כאשר נבאר בשער הנשמה בפ\"ח. ולהיות \nשהשכל והדיבור הוא כח נתון בו לרמוז אל הא\"ס עילת העילות המחייה ומנהיג כל הדברים \nגשמים ורוחניים ועולות עד הגיעם אל עצמותו, כן השכל והדיבור מנהיג כל הדברים אשר \nנכללים בגוף כמו כחות הנפש ועניינה. והכרח לזה הלא אמרו ז\"ל שהנפש נמצאת בגוף האדם \nאחר פטירתו והכריחו כן מפסוק (איוב יד כב) ונפשו עליו תאבל. ועכ\"ז שהיא בתוך הגוף \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "אינה פועלת פעולותיה לפי שנמנע ממנה שפע השכל ולפי שאין מלה ולשון ואות ודיבור כולל \nאותו. לכן אותם החכמים שהיו עוסקים במעשה יצירה בסדר האלפא ביתא עם היות שהיו \nבוראים אנשים. לא היו מדברים להעדר הכח הנדמה לא\"ס כמו שאמרנו שלא היה מושפע עליו \nלפי סדר האלפ\"א ביתו\"ת. וע\"ד זה יובן מה שיש כותבים שם מ\"ב ושם ע\"ב ושאר השמות \nמצורפים אל מקוריהם כזה יאהבוג\"ה והוא שם אב\"ג מצורף עם מקורו ידו\"ד וכן כולו. ויש \nשכותבין אותו בפנים אחרות כזה אב\"גיהוהית\"ץ וכן כולו. וכן יש שכותבין שם בן ע\"ב כזה \nיו\"ה הוו\"ה ייה\"ל וי\"ה וכן כולו. שם וה\"ו עם מקורו ידו\"ד, ושם יל\"י עם מקורו ידו\"ד \nעד כולו. ויש מצרפים אותו אל שם אהי\"ה כי ג\"כ הוא מקורו ולא עליון כראשון כאשר נבאר \nבשם מ\"ב. וטעם כל זה כי בחזרת הדבר אל מקורו או בהתחברו אליו ישפיע אל פרטיו שפע רב \nטוב כדמות הצטרף שם יאהדונה\"י ושם יאההוי\"הה כאשר בארנו בשער מהות והנהגה בפכ\"ד. \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "ובזה יתבאר המשניות שבס\"י המליך אות פלונית וקשר לה כתר כו'. והכונה כי המליך רומז \nאל המלכות. וקש\"ר ר\"ל תקיע\"ה שברי\"ם תרוע\"ה, שהם גדולה גבורה תפארת כמבואר בדברי \nהרשב\"י ע\"ה בתיקונים ור\"מ מקומות רבו מספר. ובשלשתם כלולים ענפיהם נצ\"ח הו\"ד ויסו\"ד \nוכן ראשיהם כתר חכמ\"ה ובינה. כת\"ר רומז אל כת\"ר עליון או ירמוז לג' ראשונות שהם כתר \nאל האבות ואז היה נשפע שפע רב על האות ההיא והיה בה כח לברוא אותו אבר ואותו מזל \nואותו דבר הנרצה בו. ואחר שהקדמנו הענין הזה בפרקים האלה, נבא עתה בביאור השמות אחד \nלאחד בעה\"ו: \n \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "שער כא פרק ג\nפרק שלישי: \nהנה בתפלת רבי נחוניא בן הקנה ע\"ה יחס בכתר זה השם שהוא ארארית\"א ושם לו סימן בר\"ת \n\"אחד \"ראש \"אחדותו \"ראש \"יחודו \"תמורתו \"אחד. ע\"כ. ובשם זה כתב רב חמאי גאון בספר \nהעיון, והביא בפירושו ברייתא אחת וז\"ל תנן א\"ר ישמעאל אותו היום היינו מסיים אני \nועקיבא בן יוסף אצל רבי נחוניא בן הקנה והיה שם רבי חנינא בן תרדיון ושאלתי לרבי \nנחוניא ואמרתי לו הראני כבוד מלכו של עולם כדי שיתבאר ידיעתו בלבי בשאר פעליו. אמר \nלי בן גאים תא ונעסוק בעזקתא רבתא דחתימין ביה שמיא וארארירת\"א שמיה ובעזקתא דארעא \nדאיהי אהו\"י שמי\"ה ואראה לך הכל. נכנסתי לפני לפנים בהיכל הקדש החיצון והוצאתי משם \nספרו של ר' נחוניא בן הקנה הנקרא ספר היכלות ומצאתי כתוב בתחלת הספר כך אדיר בחדרי \nגדולה היושב על גלגלי מרכבתו בחתימות אהי\"ה אשר אהי\"ה ובעזקתא רבתא דחתימין ביה \nשמייא ארארית\"א שמיה. סי' אחד ראש אחדותו ראש יחודו תמורתו אחד יחיד ומיוחד אחד. \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "ובעזקתא דארעא דאהו\"י שמיה סי' \"אחד \"היה' \"ויהי' \"יחוד והמתמצע בין שניהם הוה עכ\"ל \nהברייתא. וע\"פ הפירושים אשר נבאר בשער ערכי הכנויים אנו רוצים לבאר. והנה הכתר אדיר \nעליהם כי אפי' בחדרים ההם אין השגה שלימה ונכונה להשיג כי מן החדרים ההם הוא אדיר \nונעלם אמנם יושב בגלגלי המרכבה שהם השבכות אשר על הכותרות שהם על ראש העמודים שהם \nחכמה ובינה שהם על גדולה וגבורה שהם על ב' עמודים נצח והוד יכין ובועז. וחכמה ובינה \nמרכבה אל הכתר ולהם הוא גלוייו יותר במה שהם נעלמים מצד עצמם לא מצד הגדולה והגבורה \nשנמשכים מחכמה ובינה. ואפשר עוד לפרש כי בזוהר פי' הרשב\"י ע\"ה כי בכתר אין מציאות \nהאצילות מתגלה בעצמותו מרוב העלמו וכל מציאות הענפים המסתעפים מעצמותו אינם אלא \nחו\"ב והם המתפשטות בעצם הכתר לגלות ולהאציל בו בעצמו האצילות ועכ\"ז אין שם אצילות \nאלא ע\"י החסד הנעלם שם וענפיו מתפשטים בעצם הכתר. וכן הכתר נקרא חסד עילאה ונתבאר \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "ענין זה בארוכה אצלינו בספר אור יקר בחלק ראשון בפירושנו להאדרא בס\"ד. איך שיהיה \nמשם נלמד כי החסד הפנימי הוא הבינה ומסתעף הכתר בעצם מחכמה אל הבינה ולא יותר. \nואפשר כי על זה אמר אדיר ונעלם ומתגלה מציאות אדירותו בחדרי גדולה דהיינו בינה \nוחכמה הנעלמים בו והגדולה מסתעפת ובונה בין שתי אלו החדרים הנעלמים. ואמר היושב על \nגלגלי מרכבתו ירצה שהוא יושב על זעיר אנפין כמו שאמר הרשב\"י ע\"ה באדרא כי הוא יושב \nעל כורסייא דשביבין דנור לאכפיא לון וכדפי' בספר הנז' בס\"ד. ולישנא דקרא נקט \nגלגלוהי נור דלק (דניאל ז'). ואמר כי חתימת אהי\"ה אשר אהי\"ה הם ג' ראשונות כדפי' \nבשער הקודם כי שתי שמות אלו מורים על העלם האצילות בכתר ומיעוט ההשגה בו וכן בחכמה \nובינה וזהו לשון אדיר, וכן לשון בחתימת פי' בהעלם כי החותם הוא המעלים הדבר החתום. \nובעזקתא רבתא וכו' בשם זה ראינו למפרשים שפי' אותו מלשון ארי. והכונה על רוב הגבורה \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "והחוזק והאדירות ולזה נקרא בשם הגבור שבעולם אריה וכו'. ואפשר שמפני ששם זה חותם \nהשמים שפי' קיום העולם חזקו ברחמיו הגדולים לבלתי יתמוטט נקרא בשם אריה המורה על \nהרחמים כדכתיב (יחזקאל א) ופני אריה אל הימין וכו'. וידוע כי למעלה בכתר תגבורת \nהרחמים הפשוטים ולכן נכפל השם לחוזק הפעולה. ואפשר היותו לשון אריתא דדלאי הנז' \nבגמ' (חולין דק\"ז.) שעניינו השוקת שממנו משקין הנטיעות. ומפני שהכתר מקור להשקות כל \nהנטיעות העליונות לכן נקרא בשם זה. ונכפלו בו אותיות א\"ר להורות שהוא מקור המקורות. \nעוד אפשר היות פירושו מלשון אור כי הוא אור לכל האורות. ועכ\"ז קשיא לן טובא כי שם \nזה הוא לשון נקבה ומן הראוי להרחיק ענין הנקביות מן הכתר. אלא שמתוך כך נוכל לומר \nכי הוא כינוי אל הבינה שבכתר כדפי' ענין זה בארוכה בשער ממטה למעלה בפ\"ה. ועתה בזה \nיצדק אומרו ובעזקתא רבתא, דלא קאמר רבא אלא רבתא לישנא דנוקבא. ופי' דבריו עזקתא \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "היא בינה ובה נחתם ונמצא ונאצל הת\"ת הנק' שמים. או ירצה דחתומין ביה שמייא פי' \nהטבעת היא הבינה בסוד אויר אור י' יהי אור שפי' בספר אור יקר בשער ג'. והנה השמים \nשהוא הת\"ת עם השש קצוות חתומים בעצם הטבעת. והנה הטבעת הוא הבינה בכללות כתר וחכמה. \nוהחותם הוא הת\"ת שהוא מציאות הדעת הנעלם בה. ואפשר על דרך זה לבאר כי א\"ר הוא ארי \nזכר ואריתא נקבה להורות על יחוד החכמה והבינה יחד בתוך הכתר. זהו כשנבאר אותו לשון \nאריה רחמים כדפי' לעיל. וכן נוכל ג\"כ לבארו בלשון אור שהם שתי אורות יחד כדפי'. אחד \nראש וכו' פי' ידוע כי אחד הוא מציאות האחדות בעצמו, אמנם מלת מיוחד הוא התחברות \nהדבר שנתחבר יחוד מיוחד. ועתה נודע היות יחוד חכמה ובינה בב' פנים אם מציאות יחודם \nבסוד אויר דהיינו י' חכמה אור בינה מיוחדים אויר. וזהו מציאותם קודם אצילותם בהיותם \nבכתר עצמו חכמה בתוך הבינה ושתיהם בכתר וזה היחוד יקרא בשם אחדות כי אינם נפרדים \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "שנתייחדו אלא לעולם היו אחדים מתחלתם. אמנם יחוד שני אשר לחכמה ולבינה והוא יחודם \nאחר אצילותם במקומם אבא ואימא, יחוד זה יקרא בשם יחוד כי אחר שלא היו מיוחדים \nנתייחדו. נמצא לפ\"ז אל החכמה ואל הבינה עם הכתר ג' בחינות, או יחודם קודם אצילותם \nאו מציאות אצילותם בלי יחוד או יחודם אחר אצילותם. ולהיות כי אין ביניהם פירוד \nלעולם כי לעולם ג\"ר חשובות כאחד אמר \"אחד \"ראש \"אחדותו. פי' אחד הוא כינויים האמתי \nבתחלת אחדותם יחד דהיינו קודם אצילותם. וכן הוא אחד ג\"כ \"ראש \"יחודו דהיינו יחודם \nאחר אצילותם. וגם בהיות חלוף זה דהיינו בהיותם נפרדות ח\"ו הם אחד וז\"ש \"תמורתו \"אחד \nפי' גם בהיות תמורות הייחוד כינויים האמתי הוא אחד כי לעולם לא ישתנה לא יחסר ולא \nיעדיף. ואחר [שאמר] שיחוד ג' ראשונות בכל פאותיהם וגם יחוד מציאות הכתר בכל \nהאצילות, אמר יחיד ומיוחד אחד. וגם בס' הבהיר נמצא כענין הזה בכתר. וז\"ל אל\"ף כ\"ע \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "ברוך ומבורך שמו ועמו ומי עמו ישראל דכתיב כי ה' הוא האלהים הוא עשנו ולא אנחנו עמו \nולאלף אנחנו להכיר ולידע אחד אחדות ומיוחד כו' כי הוא א' ומיוחד בכל שמותיו ע\"כ. \nכ\"ע ברוך ומבורך שמו הכונה כ\"ע הוא נשפע ממקור ההויות כלם וזהו ברוך. או ירצה מקור \nהברכות כדפי' בשער כ\"ג. וכן מבורך שמ\"ו, פי' שאר הספירות שהם לבוש אליו דהיינו ענין \nש\"ם כדפי' בשער ערכי הכנויים בערך שם. ומי עמו. הוקשה לו דלא שייך ענין עם אצל הכתר \nלשיתייחסו אליו העם או כיוצא בו. ולזה השיב ישראל. כי בהיות נשמת ישראל אחיזתם בכתר \nשכן הת\"ת עולה אליו דרך קו האמצעי. ולזה הביא ראיה מפסוק ולא אנחנו כתיב בא' וקרי \nבוא\"ו ופירושו ולאל\"ף אנחנו דהיינו כתר, וכן פי' בזהר (וירא דף ק\"כ ע\"ב). ועתה יש \nאם למקרא ויש אם למסורת כי בסבת ולו\"א אנחנו לאלף אנחנו. וענין אחד אחדות ומיוחד. \nפי' אחד בערך עצמו שאין לו שניות, ועוד שהוא הראשון הנכנס בגדר המספר כי לפניו אין \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "מספר ולפני אחד מה אתה סופר דלא שייך אחד בעצם במחוייב [המציאות] מטעם כי האחד מושג \nאחדותו מוגבל מכל צדדיו וזה א\"א במאציל שאין בו השגה זולת שהוא מחוייב המציאות \nכדפי' בשער אם הא\"ס הוא הכתר בפ\"א. לזה אמר שהוא אחד ולפניו אין מספר. אחדות, פי' \nמתייחד בענפיו ובחינותיו שאין בו פרוד כלל אלא אחד המתייחד בעצמותו. ופי' ומיוחד \nירצה מיוחד בספי' התחתונות והוא מתייחד עמהם. וע\"ד זה נבאר אחד יחיד ומיוחד. אחד \nכדפרי'. ויחיד, פי' מתייחד בענפיו. ומיוחד, פי' מיוחד בספי' כלם בייחוד גמור. ואמר \nיחיד ומיוחד אחד ולא סדרם על הסדר שהוא אחד יחיד ומיוחד, הכונה כי גם בהיות הכתר \nיחיד דהיינו מציאות ייחוד ענפיו אל עצמותו כדפי' וכן בהיותו מיוחד דהיינו יחידו \nבספי' הנאצלים, לעולם הוא אחד, ונמצא כי בכל בחינותיו לעולם הוא אחד. ויש שפירשו \nאח\"ד יחי\"ד ומיוח\"ד כתר חכמה ובינה. כי כתר נקרא אחד וחכמה יחיד, ובינה מיוחד. וזר \n", "en": ""}, {"index": 19, "he": "להם למצוא להם ייחס: \nובעזקתא דארעא דאהו\"י שמי\"ה. בשם זה אמרו קצת המפרשים כי זה עיקר שמו של הקב\"ה והוא \nאהו\"י, והקב\"ה הסתיר שמו למשכילים בשם אהי\"ה ובשם יהו\"ה כי מבין שניהם יוצא שם \nאהו\"י והוא עקר השם והשמות האלה שבהם נכפלו האותיות נתנו להמון העם וכו', ובזה \nהאריכו בפיהם להעמיק בקבלותיהם. ורחמנא ליצלן מהאי דעתא לא נאבה לו ולא נשמע אליו \nכי עיקר השמות הם אותם אשר באו בפי התורה. ועם היות ששם זה יהיה קדוש כשאר השמות \nבזולת שמות שאינם נמחקים שהם ודאי יותר קדושים ממנו בלי ספק. ועוד מתוך דברי רבי \nנחוניא אנו יכולין להשיג עליהם שאמר שחותם השמים הוא ארארית\"א ושם חותם הארץ אמר \nשהוא אהו\"י, נמצא שיותר נעלם ומתעלה שם ארארית\"א משם אהו\"י ואין ספק בזה. והארכנו \nבזה להועיל למשכילים שלא יתפתו אחר אותו הדעת. ודקדק ר' נחוניא כי בר\"ת של ארארית\"א \nחותם השמים, אמר אחד ראש אחדותו ראש יחודו תמורתו אחד. מפני היות שם זה בכתר עליון \n", "en": ""}, {"index": 20, "he": "העלול הראשון המתקרב אל מקורו והנוגע בו כנוגע בכבוד מלכו של עולם לא רצה לגזור בו \nמאמר כלל אלא לשון מורה על אחדות. ואמר תמורתו א', הכונה כי לעולם אינו מתחלף בא' \nלזולתו ח\"ו בין קודם הויה ואצילות בין אחר הויה ואצילות כדפי'. אולם בשם אהו\"י שהוא \nלמטה מספירת הכתר שהוא ההתפשטות עד המלכות, אמר הי\"ה הו\"ה ויהי\"ה, למען נדע כי אין \nנגזר לשון הויה מכת\"ר ולמעלה כלל ואפי' בכתר לפי שכל הויה יש לה ראשית שמקודם לא \nהי'. ואפי' נאמר הי\"ה והו\"ה ויהי\"ה פי' הי\"ה שקודם אותה הויה היה ג\"כ. עכ\"ז אינו \nדבר, כי כל הנכנס תחת הויה יש לו סוף ויש לו ראש ואין נגזר לשון היה והוה ויהיה אלא \nמבינה ולמטה ואין הבינה בכלל מפני שהחכמה והבינה הם גדר ההוייה דהיינו ראשית ואחרית \nכדפי' בשער סדר האצילות. והנה ר' ישמעאל שאל לר' נחוניא בן הקנה הראני כבוד מלכו של \nעולם שכוונתו שיורהו מציאות האצילות, והנה בשתי חותמות אלו הורה לו מציאות האצילות \n", "en": ""}, {"index": 21, "he": "קודם אצילותו ומציאותו אחר אצילותו, כי בשם ארארית\"א שהוא חותם השמים הורה לו \nמציאות הכתר ארך אנפין המתגלה ע\"י הבינה וכמו שהארכנו לעיל, ובחותם אהו\"י מורה על \nההתפשטות. והנה שם זה נבדל משם אהי\"ה בשתי פנים, כי שם אהי\"ה מורה על העלם כדפי' \nלעיל וזה מורה התגלות קצת. וכן יו\"ד באהי\"ה וא\"ו באהו\"י על סוד הוא\"ו שש קצוות \nהמתפשטות ומפני שאינו התפשטות גמור באה הה\"א אחרונה בסוד י' להורות על ההעלם כי אין \nהמלכות עדיין נבנית בסוד ה\"א כדי שיתגלה למטה. וזהו סוד אהו\"י שפי' אחד היה ויהיה \nוהמתמצע בין שניהם הוה. וג' אלה הם מלך מלך ימלוך שהכל בת\"ת. והוא. היה בגדולה, הוה \nבגבורה, ויהיה בת\"ת. וענין זה אחוז בסוד השמיטות שהקודמת חסד, והעתידה ת\"ת, וההו\"ה \nגבורה. ובספי' חכמה יחס עוד שם כזה איה ביה גיה דיה וכו' עד תום כל האותיות. והטעם \nכי האותיות וע\"ס הם ל\"ב נתיבות. המקור שם י\"ה חכמה. וכ\"ב אותיות רמז לכ\"ב נתיבות \n", "en": ""}, {"index": 22, "he": "והמקור עצמו עשר מאמרות הם ל\"ב נתיבות כדפי' בספר יצירה וניקודו שב\"א קמ\"ץ לרמוז על \n(ויקרא ה יב) וקמץ הכהן בחסד. (ישעיה סו טז) בא\"ש ה' נשפט, (איוב א) ותפול שב\"א \nותקחם בגבורה. לרמוז אל התפשטות הנתיבות בסוד הדין והרחמים בספירות למטה ובסופו עוד \nהויות אחרות כאלו: \n \n", "en": ""}]}
