{"bookId": "kabala-c10ae1b7add5", "part": "1", "torah": "8", "title": "השמטות — דף קלו ע\"ב:", "hebrewTitle": "דף קלו ע\"ב:", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-c10ae1b7add5/1/8/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-c10ae1b7add5/1/8/", "segments": [{"index": 1, "he": "דף קלו ע\"ב: \nסימן מח בשערא. בגוונין דשערא. באריכו דשערא. בקמיטו דשערא. במצחא קדמיטו דמצחא. \nבאריכא. בפותיא. בשרטוטין. באודנין בשערא דנחית עלייהו או תחותייהו או אבתרייהו \nדאודנין. באנפין. בעיינין. בגוונין דעיינין. בקריצין דעל עיינין וכל נביאיא לא הוו \nמשיגין לנבואה דאיהי ברתא דמלכא ולא משיגין לה בכל אתר כמו משה. אלא מנהון הוו \nמשיגין לנבואה דאיהי ברתא דמלכא ולא משגין לה בכל אתר כמו משה. אלא מנהון הוו \nמשיגין לה בריש\"א מנהון באודני\"ן בשמיעה מנהון בעיינין בראיה מנהון בחוטמא בריחא. \nמנהון באנפין מנהון בדבו\"ר מנהון בידי\"ן לקבלא דורון. מנהון ברגלין הה\"ד בן אדם \nעמוד על רגליך, אלין דקיימין בצלותא בעמידה ומטרוניתא קמה בגינייהו בגין דאלין \nדאתקריאו רגלין אינון עבדין בשלש ראשונות ובשלש אחרונות ובאמצעיות דצלותא ובגין דא \nצריך עבדא למהוי בעמידה קדם מטרוניתא או קדם מלכא ומטרוניתא דתהא יתבא ובזמנא דנפקו \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "ישראל ממצרים כלהו נפקי רגלין וכמה דאת אמר כשש מאות אלף רגלי וכלהו הוו עבדין כד\"א \nכי לי בני ישראל עבדים מיד דאתא משה קרא לון בנין הה\"ד בני בכורי ישראל: \nקם חד סבא מאלין דנחתו ממתיבתא ואמר בוצינא קדישא והא בתר דנפקי ישראל ממצרים קרא \nלון עבדין אמר ודאי הכי הוא. אבל הוו בהון דאתקריאו בנין ובהון הוו עבדין. ובהון עם \nכד\"א שלח את עמי אבל עבדין הוו שש מאות אלף רגלי. אמר זכאה חולקה דבוצינא קדישא \nדהכי נהרא ביה אורייתא. לבתר דהוו נפקין פליג לון קב\"ה לתלת סטרין. בנין לסטרא חד. \nעבדין לסטרא חד. עמא לסטרא חד. והא אוקמוה. ובג\"ד רגלין. עלייהו אתמר בן אדם עמוד \nעל רגליך ואי עאלין בצלותא בדחילו ורחימו די\"ה הא היכלא אתפתחת לגבייהו כד\"א אלקים \nשפתי תפתח: \n \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "דף רסו/א\nמן וידי אדם עד סוף המאמר תמצא בתקונים של זהר חדש דף סג ע\"ב: \nמזה ספר השייך אחר זה עד זה ספר וכו' דהא כמה וכו' בתקון ע\"ד בהגהה מדף קלד ע\"ב עד \nדף קלו ע\"ב: \nמזה ספר דהא כמה הנ\"ל עד ויחי אדם בתקון הנ\"ל מדף קלה ע\"ב עד קלו: \nמן ויחי אדם הנ\"ל עד והאדם ידע סוף תקון ע: \nמדרש רות תנינן יאות הוה בזהר חדש דף סג ע\"ב ובדפוס וויניציאה לה ע\"א במאמר המתחיל \nד\"א עיר קטנה: \nמדרש רות השייך לדף נד ע\"א אצל מאמר והאדם ידע בזהר חדש דף סד ע\"ב ובדפוס וויניציאה \nלח ע\"ב למטה בתוך מאמר המתחיל רבי עזריה ורבי חזקיה: \nסתרי תורה ויהי ימי אדם וגו' השייך לדף נו ע\"א קודם ר' אלעזר אומר ביומי אנוש וכו' \nתמצא בז\"ח בסתרי אותיות דף י ע\"ב ודף יא עד חצי עמוד ובדפוס וויניציאה יג ע\"ב: \nמדרש רות ויתהך חנוך וגו' השייך לדף נו ע\"א קודם ר' אלעזר אומר ביומי אנוש וכו' \nתמצא בז\"ח בסתרי אותיות דף י ע\"ב ודף יא עד חצי עמוד ובדפוס וויניציאה יג ע\"ב: \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "מדרש רות ויתהלך חנוך וגו' השייך לדף נ\"ו ע\"ב אצל מאמר ויתהלך חנוך תמצא בז\"ח דף סו \nע\"ב ובדפוס וויניציאה מב ע\"א: \nמדרש רות השייך לדף נח ע\"א אצל מאמר הנפילים רבי חנינא פתח תמצא בז\"ח דף סג ע\"ב \nובדפוס וויניציאה לה ע\"ב ושם הגירסא רבי נחמיה פתח: \nוינחם ה' וגו' ומאמר הנמשך אחריו ויאמר ה' אמחה וכו' נדפסו בחלק ג' פ' נשא דף קמד \nע\"א: \nספר הבהיר שייך לפ' צו דף לג ע\"א על כבוד איהו לב וכו' ע\"ע. סימן מו אמר ר' רחומאי \nכבוד ולב הרי הן אחד אלא שכבוד נקרא ע\"ש מעלה ולב אתקרי ע\"ש פעולת מטה והיינו כבוד \nהשם והיינו לב השמים. מאי ניהו מלא כל הארץ כבודו אלא כל אותה ארץ שנבראת ביום \nראשון שהוא למעלה כנגד ארץ ישראל מלאה מכבוד השם ומאי נינהו חכמים דכתיב כבוד חכמים \nינחלו וכתיב ברוך כבוד יי' ממקומו ומאי הוי כבוד זה. מלה\"ד למלך שהיה לו מטרוניתא \nבחדרו שכל חייליו משתעשעין בה והיו לה בנים ובאים כל היום לראות פני המלך ומברכין \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "אותו אמרו לו אנה אמנו אמר להם לא תוכלו לראותה עתה אמרו ברוכה תהא בכל מקום שהיא \nומאי דכתיב ממקומו מכלל דליכא דידע את מקומו משל למטרוניתא שבאה ממקום רחוק ולא \nידעו מאין באה עד שראו שהיא אשת חיל נאה והגונה בכל מעשיה אמרו זאת ודאי מן האור \nנלקחה כי במעשיה האירה את העולם. שאלו אותה מאין את אמרה להם ממקומי אמרו אם כן \nגדולים אנשי מקומך ברוכה תהיי ומבורך מקומך. וכי אין כבוד יי' אחד מצבאותיו לא גרע \nאמאי מברכין ליה אלא מלה\"ד לאיש שהיה לו גן נאה וחוץ לגן בקרוב ממנו חתיכת שדה. ואם \nהשקה הגן בתחלת שקיותו הלכו להם המים על כל הגן. אך אותה חתיכה של שדה שהיא אינה \nדבקה אע\"פ שהכל אחד הוא לפיכך פתח לה מקום והשקה לה לבדה ע\"כ: \nתוספתא אמר רב מתיבתא השייכת קודם התוספתא ריש נח למה נח תרי זמני תמצא בזה הזהר \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "פרשה שלח לך דף קסח ע\"ב בסופו: \nסימן מז תוספתא שייך לדף סז ע\"א בפסוק על ימים יסדה. על ימים יסדה אלין חכימין \nדישראל רברביא דיסדן אורייתא וחכמתא דאתקריאת הים הגדול וכן הוא אומר כל הנחלים \nהולכים אל הים. ועל נהרות אלין תלמידים דאינון רברבין מן נהרא. וכן הרב גדול מן \nהתלמידים ואינון מחדדין את הרב בקושיותיהן. והוא מתרץ לון כל הקושיות ואינו מתרשל \nכמו הנהרות שנמשכין לים ואינו מלא שנאמר כל הנחלים הולכים אל הים והראיה אמרו אחרי \nכן מי יעלה בהר יי' כי אין מעשה בלא חכמה. כי התלמוד מביא לידי מעשה: \n \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "דף רסו/ב\nרעיא מהימנא שייך לדף קנ ע\"א. סימן נ ויחלום והנה סולם מוצב ארצה והנה סולם דא \nצלותא מוצב ארצה דמצלאן בני נשא ליה בארעא דאיהי שכינתא ומטא לשמיה דאיהו קב\"ה \nדאתמר ביה ואתה תשמע השמים ורזא דמלה ידוד אדונינו מה אדיר שמך בכל הארץ וגו' \nובזמנא דמודע לון קב\"ה ושכינתיה דסלקא בההוא צלותא מיד והנה מלאכי אלקים עולים \nויורדים בו. בו בההוא בר נש כלהו פתחין גדפייהו לקבלא שכינתא בההיא צלותא הה\"ד \nוכנפיהם פרודות מלמעלה והאי איהי עולים שכינתא על גדפייהו ויורדים בו מאי בו בקב\"ה \nנחית עלייהו לקבלא שכינתיה ומייחד קב\"ה ביה בההוא בר נש בצלותיה דשכינתא איהי מצוה \nכלילא בשם ידו\"ד איהי חיה דיליה ומצוה בלא מחשבה לית ליה סליקו ומחשבה איהו אד\"ם \nיו\"ד ה\"א וא\"ו ה\"א תפאר\"ת מצוה מלכותא כלילא מארבע חיון דמרכבתא כלילא מארבע אתוון \nאיהי נוקבא דיליה אנפין דיליה אנפוי דרחמי בגינה אמינא אםאין פניך הולכים וגו' \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "ומסטרא דצדיק אתקריא אחורוי חיה כלילא ח\"י חוליין דאחורוי דבר נש דדמי לשדרה דביה \nח\"י חוליין איהי אחור לעובדא דבראשית וקדם למחשבה דאתמר בה עלה במחשבה מה דלאו הכי \nבאדם דאחור דעץ הדעת טוב ורע דאיהו אחור למעשה בראשית וקדם לפורענות. קמו תנאין \nואמוראין ואמרו רעיא מהימנא בריך אנת לאלהא עלאה הוא יקם לך בעותך בכלא. קם סבא \nעלאה ביניהון ואמר רעיא מהימנא בך אתקיים האי קרא דאתמר ואל תתנו דמי לו דהא עלאין \nותתאין מקנני בצולמא דידך משריין דקב\"ה דאינון מתיבתא עלאה ומשריין דמטרוניתא \nדאינון ממתיבתא תתאה עלך אתמר והנה מלאכי אלקים עולים ויורדים בו. בך סלקין משריין \nדשכינתא בצלותא ונחתין משריין דקב\"ה לגבי שכינתיה בכמה שירין ונגונין דצלותא אנת \nהוא קריבא דקב\"ה בצלותא דילך דאיהו קרבנא דקב\"ה ושכינתא באיזהו מקומן בצו את בני \nישראל וכו' דתקינו מארי מתניתין קרבנין דצלותא מסטרא דימינא דתמן כהן איש חס\"ד \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "ותקינו זמירות דאינון שיר דלוים אבתרייהו מסטרא דגבור\"ה והו\"ד דרגא דדוד אתקשר \nבשמאלא דגבורה. ואהרן דדרגא דיליה בהו\"ד אתקשר בחס\"ד הה\"ד נעימות בימינך נצח. שמע \nישראל דיחודא כליל ברכו וקדושה. דאיהו קדוש קדוש קדוש. וברכה מסטרא דימינא הה\"ד דבר \nאל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו את בני ישראל. וקדושה מסטרא דלוים עמודא דאמצעיתא \nקשורא דימינא ושמאלא ואיהו קשורא דתפלין דרישא דאיהו אימא עלאה. תפלין על רישיה כמה \nדאוקמוה מארי מתניתין תפלין דמארי עלמא מה כתיב בהו ואיהו קשורא דתפלין דיד דאיהי \nשכינתא תתאה והאי איהו דאוקמוה מארי מתני' הראהו למשה קשר של תפלין. דילך משה כליל \nתלת אנפי אבהן לעילא דתקינו ג' צלותין דאיהו סימנם שחרית מנחה ערבית. מ\"ה דידך \nצלותא דשבת דאתמר ביה וירדו בדגת הים ובעוף השמים ובבהמה ובכל הארץ ואתכליל מרכבתא \nתתאה דאהרן דוד ושלמה ואדם קדמאה לעילא ובת זוגיא לתתא. הם כל חי דאיהו צדי\"ק ח\"י \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "עלמין ובגין דא אהרן אע\"ג דאיהו ימינא אוקמוה רבנן ביה אהרן שושבינא דמטרוניתא הוה \nרעיא מהימנא יעקב איהו כליל תלת אבהן דביה רכיב אדם קדמאה ולאו למגנא אוקמוה מארי \nמתני' שופריה דיעקב כשופרא דאדם קדמאה: \nאמר בוצינא קדישא רעיא מהימנא חזינא דכפל קב\"ה שמך ואמר משה משה לאכללא לך במרכבתא \nעלאה ובמרכבתא תתאה לאכללא בך אדם קדמאה מסטרא דאברהם ולאכללא בך חוה מסטרא דאהרן \nדוד ושלמה. למה לא כפל שמיה דיעקב הכי א\"ל בוצינא קדישא בגין דקרא ליה יעקב וקרא \nליה ישראל יעקב לישנא דעוקבא דהיינו נוקבא דאתמר עקבו של אדם הראשון מכהה גלגל חמה \nואתקרי ישראל דתמן ראש דכורא רישא לנוקבא דהיינו עקב והאי איהו דאמר קב\"ה לחויא הוא \nישופך \n \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "דף רסז/א\nראש ואתה תשופנו עקב ודא גרם שכינתא בגלותא דאתמר ביה עקב ענוה יראת יי'. חדי ר\"ש \nוחדו מארי מתיבתא ואמרו קמיה פומא דשכינתא סיני מאן יכיל למיקם דקב\"ה ושכינתיה \nממללן ביה ושתין רבבן דמתיבתא תתאה ממללין ביה ואוף שתין רבוא דמתיבתא עלאה הכי \nממללין ביה. על פומך אתמר והנה מלאכי אלקים עולים וגו'. ד\"א ויחלום והנה סלם פתח \nרבי שמעון ואמר סינ\"י דא סל\"ם ואיהו ק\"ל ורזא דמלה הנה יי' רוכב על ע\"ב ק\"ל ע\"ב דא \nיו\"ד ה\"י וי\"ו ה\"י ועוד יו\"ד יו\"ד ה\"א. יו\"ד ה\"א וא\"ו ה\"א דא ק\"ל. אתוון קדמאן \nסלקין לע\"ב. אתוון דאינון תולדין דלהון סלקין ק\"ל. ע\"ב ק\"ל מאתן ותרין כחשבן ב\"ר \nאנת הוא בר. רעיא מהימנא. עלך אתמר נשקו בר אנת הוא רבן דישראל רב לתתא רבן דמלאכי \nהשרת ב\"ר לעילא ברא דקב\"ה ושכינתא חסר ג\"ם לאשלמא רמ\"ה עלייהו אתמר לגבי משיח בן \nיוסף גם ידוד העביר חטאתך לא תמות בהאי ג\"ם אתכפר דוד והאי איהו שיעורא דחלה מ\"ג \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "ביצים ותוספת חומש ביצה רמיז וחמישיתו יוסף עליו זכאה צלותא דנפיק מפומך כגוונא \nדקב\"ה דנחית על טורא דסיני ואתמר ביה כי את אשר ישנו פה עמנו עומד היום ואת אשר \nאיננו פה היום הכי כד את משתדל באורייתא ובצלותא קב\"ה כניש עלאין ותתאין. וכל אלין \nנשמתין דהוו ודעתידין למהוי וכל משריין דמלאכין ונחית בצולמא דילך לקבלא צלותא דילך \nאורייתא דילך בגין דמחשבתא דילך ליחדא לקב\"ה ושכינתיה בכל משריין דיליה לעילא ותתא. \nבאורייתא ובצלותך קב\"ה מצרף מחשבה טובה למעשה וכגוונא דאיהו אמר אנכי ואינהו אמרי \nנעשה ונשמע הכי קב\"ה עביד לכלהו משריין ואינהו שתקין ושמעין במלולך בגין דרועתך \nבהון ליחדא קב\"ה ושכינתיה בכל משריין דיליה וכל מה דקב\"ה אבטח ואודי למעבד לך חכמה \nמכמה טבין דלית לון סוף כלהו אמרין נעשה ונשמע ובג\"ד דאמרו ברכו יי' מלאכיו גבורי \nכח וגו' ואתתקף בך דהא קב\"ה ושכינתיה וכל משריין דיליה ודשכינתיה אסתכמו למעבד כל \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "רעותך ויתיר מדאי הוא כתיב על ידך ולא נפל מלה זעירא מכתיבת ידך דלא אתקיים. זכאה \nבר נש דמריה חשיב ליה כגופיה ועביד ליה יקרא כדיוקניה למהוי שקיל מלולין דפומוי \nבאורייתא בצלותא בלמוד בטורא דסיני ולית חד דפתח פומוי לקטרגא אלא עלאין ותתאין \nבאסכמותא חדא ברעותא חדא ע\"כ: \nשייך לדף קנט ע\"ב אצל מאמר ויזכור. סימן נא ויזכור אלקים את רחל. בשרה כתיב פקידה \nוברחל כתיב זכירה אמאי בגין דזכור אתרשים ביעקב דאיהו ברית שלום כד אתעביד יוסף \nובמה כד נטל שור בהדיה דלא יתקיף לסטרא אחרא. ובגין כך אתקרי יוסף בכור דההוא ור \nדנטל בכור שורו ודאי וההוא שור תם ויעקב איש תם רבון ושליט מאריה דביתא דההוא שור \nתם שארי בגויה ע\"כ: \nרעיא מהימנא פתח ר' שמעון השייך לדף קס\"ה ע\"א אצל ויעקב הלך תמצא בחלק ג' דף רכ\"ד \nע\"ב: \nספר הבהיר שייך לדף ריז ע\"א למטה קודם ויקרבו ימי וכו'. סימן נב לי הכסף ולי הזהב \nמאי לי הכסף ולי הזהב משל למה הדבר דומה למלך שהיו לו שתי אוצרות אחת של כסף ואחת \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "של זהב שם של כסף בימינו ושל זהב בשמאלו אמר זה יהיה מזומן וקל להוצאה. ועושה דבריו \nבנחת ויהיה דבק עם העניים ומנהיגם בנחת ההוא דאמרינן ימינך יי' נאדרי בכח. ואם שמח \nאדם בחלקו טוב. ואם לאו (שם) ימינך יי' תרעץ אויב. מאי ימינך יי' תרעץ אויב אמר לו \nזה הזהב דכתיב לי הכסף ולי הזהב. ולמה נקרא שמו זהב שבו כלולות שלש מדות הז' ז' \nמדות. הה' ה' אחדות הב' חכמ\"ה ובינ\"ה ונקראת נשמה זו על שם אצילות ה' ספירות \nאחרונות וח' שמות לנשמה רוח חיה יחידה נשמה נפש מאי עבידתיה כסא היא ה' לז' דכתיב \nכי גבוה מעל גבוה שומר וגבוהים עליהם וב' היא קיומם כד\"א בבראשית ומאי עבידתיה הכא \nמשל למה הדבר דומה לאחד שהיה לו בת טובה ונעימה ושלימה ונאה והשיאה לבן מלך והלבישה \nועטרה וקשטה ונתנה לו עם ממון רב אמר אפשר למלך זה לשבת חוץ מביתו אמרת לא, אפשר לו \nלשבת כל היום תמיד עמה אמרת לא, הא כיצד שם חלון בינו לבינה וכל שעה שצריכה הבת \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "לאביה או האב לבתו מתחברין יחד בחלון הה\"ד כל כבודה בת מלך פנימה ממשבצות זהב לבושא \nע\"כ [וכתיב] (וויהם כסף) \n \nדף רסז/ב\nואדניהם נחשת דאינון מאני שמושא לאשתמשא משכנא בהו אבל הכא באלין לבושין דיקר לא \nבעי לאשתמשא בהו בר נש אחרא בר כהנא (נ\"א מכהנא) רבא דרבו משה קודשא על רישיה דכתיב \n(ועשית) בגדי קודש לאהרן אחיך לכבוד ולת\"ת דבאינון לבושין דמי לגוונא דלעילא: \nסימן נג ספר הבהיר שייך לדף רכ ע\"ב אחר לארקא מייא לבירא. מאי פרי עץ הדר אילנא \nדאתרוגא ומאי הדר היינו הדר על הכל והיינו הדר דשיר השירים דכתיב ביה מי זאת הנשקפה \nכמו שחר והיינו על שם נקבה ועל שמא נלקחה נקבה מאדם שאי אפשר להתקיים עולם התחתון \nבלא נקבה ומאי טעמא אקרי נקבה על שם שנקביה רחבים ויש לה נקבים על האיש ומאי ניהו \nנקבים שדים ורחם ובית קיבול הולד ומאי ניהו שאמרה שיר השירים שהוא הדר לכל ספרי \nהקדש אין דא\"ר יוחנן כל הספרים קדש ושיר השירים קדש קדשים ומאי ניהו קדש קדשים אלא \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "קדש שהוא קדש לקדשים ומאי הם קדשים אלו שכנגד ו' קצוות שבאדם וקדש הוי להו קדש \nלכלהו ומאי ניהו קדש זה אתרוג שהוא הדר הכל ולמה נקרא שמו הדר אל תקרי הדר אלא הדר \nזה אתרוג שהוא נפרד מאגד הלולב ואין מצות לולב קיימת אלא בו והוא גם כן אגוד עם הכל \nשעם כל אחד הוא ועם כולן יחד הוא. ומאי לולב כנגד חוט השדרה. וענף עץ עבות שענפיו \nחופין את רובו ואם אין ענפיו חופין את רובו אינו כלום מפני מה משל לאדם שבזרועותיו \nיגן על ראשו הרי זרועותיו שנים וראשו שלשה והיינו ענף לשמאל עבות לימין ונמצא עץ \nבאמצע ולמה נאמר בו עץ שהוא שורש האילן ומאי ערבי נחל כנגד שוקי האדם שהם שתים ומאי \nניהו לישנא דערבי נחל משום דגדול שבהם הוי למערב ומשם יונק כחו ושל צפון הוא קטן \nממנו מהלך ת\"ק שנה והוא ברוח צפונית מערבית ובו פועל ונקרא על שמו והם שניהם עצים \nד\"א ערבי שפעמים מערבין פעולתן זה עם זה מאי ערבי נחל נחל הוי על שם המקום שהם \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "קבועים בו ששמו נחל כדכתיב כל הנחלים הולכים אל הים מאי ניהו ים הוי אומר זה אתרוג \nומנא לן דכל מדה ומדה מאלו השבעה אקרי נחל שנאמר וממתנה נחליאל אל תקרי נחליאל אלא \nנחלי אל (ועוד שם) מה לב הדר פרי הגוף אף ישראל פרי עץ הדר מה אילן תמר ענפיו \nסביביו ולולבו באמצע אף ישראל נטלו גוף האילן הזה שהוא לבו וכנגד הגוף חוט השדרה \nבאדם שהוא עיקר הגוף. ולמה לולב זה כתיב לו לב אף לב מסור לו ומה לב זה שלשים ושתים \nנתיבות חכמ בו אף בכל נתיב מהן צורה שו רת שנא' לשמו ראת דרך עץ החיים: \nפתח רעיא מהימנא ואמר המלאך הגואל השייך לדף רפט ריש ע\"א תמצא בחלק ב' בזהר דף קטז. \nתוספתא פתח האי ינוקא השייך לדף רל ע\"א כמאמר המלאך הגואל קודם ת\"ח תמצא בזהר ח\"ג \nדף קפו ע\"א: \nתוספתא יהי דן נחש השייך לדף רנג ע\"ב תמצא בחלק ג' דף קצד: ", "en": ""}]}
