{"bookId": "kabala-cb82e7ebf1d4", "part": "1", "torah": "2", "title": "ספר הבהיר — קטע 2", "hebrewTitle": "קטע 2", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-cb82e7ebf1d4/1/2/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-cb82e7ebf1d4/1/2/", "segments": [{"index": 1, "he": "מט. ד\"א שלא יאמרו העולם הואיל והם עשרה מאמרות לעשרה מלכים. שמא לא יוכלו לדבר ע\"פ \nאחד כתב ביה אנכי וכלל כל העשרה, ומאי עשרה מלכים שבע קולות ושלשה אמרים, ומאי \nאמרים וה' האמירך היום (דברים כ\"ו יח), ומאי נינהו שלשה דכתיב (משלי ד' ז) ראשית \nחכמה קנה חכמה ובכל קנינך קנה בינה, כד\"א (איוב ל\"ב ח) ונשמת שדי תבינם, נשמתו של \nשדי היא תבינם, שלישי מאי היא כדאמר ליה ההוא סבא לההוא ינוקא במופלא ממך אל תדרוש \nובמכוסה ממך אל תחקור, במה שהורשת התבונן אין לך עסק בנסתרות: \nנ. תנא כבוד אלקים הסתר דבר (משלי כ\"ה ב), מאי דבר, כדאמר (תהלים קי\"ט קס) ראש דברך \nאמת, וכבוד מלכים חקור דבר (משלי שם), מאי דבר, דכתיב (שם כ\"ה יא) דבר דבור על \nאופניו, אל תקרי אופניו אלא אפניו: \nכט. נא. שאלו תלמידיו את ר' ברכיה נרצה דברינו לפניך, לא נתן להם רשות, פעם אחת נתן \nלהם רשות, והיא דעביד לבודקן אי אינון השתא כוונו נפשייהו, יום אחד בדק אותם אמר \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "להם השמיעוני חכמתכם, פתחו ואמרו בראשית אחד ורוח מלפני יעטוף ונשמות אני עשיתי \n(ישעי' נ\"ז טז) פלג אלהים מלא מים (תהלים ס\"ה י) מאי פלג, כך למדתנו ראינו שנטל \nמימי בראשית וחלקן ונתן חצים ברקיע וחצים בים אוקינוס הה\"ד פלג אלהים מלא מים ועל \nידם אדם לומד תורה דאמר ר' חמא בזכות גמילות חסדים אדם לומד תורה כדכתיב (ישעי' נ\"ה \nא) הוי כי צמא לכו למים ואשר אין לו כסף לכו שברו ואכלו, לכו אליו ויגמול לכם חסד \nושברו ואכלו: \nנב. ד\"א ואשר אין לו כסף לכו אליו כי יש אצלו כסף דכתיב (חגי ב' ח) לי הכסף ולי \nהזהב, מאי לי הכסף ולי הזהב, משל למה\"ד למלך שיש לו שני אוצרות אחד של כסף ואחד של \nזהב, שם של כסף בימינו ושל זהב בשמאלו, אמר זה יהיה מזומן וקל להוציאו, ועושה דבריו \nבנחת והוא יהיה דבוק עם העניים ומנהיגם בנחת הה\"ד (שמות ט\"ו ו) ימינך ה' נאדרי בכח, \nואם שמח בחלקו טוב, ואם לאו ימינך ה' תרעץ אויב, מאי ימינך ה' תרעץ אויב, א\"ל זה \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "הזהב דכתיב לי הכסף ולי הזהב: \nנג. ולמה נקרא שמו זהב, שבו כלולות שלש מדות, זכר, והוא זי\"ן, הנשמה, והיא הה\"א, \nוחמשה שמות לנשמה רוח חיה יחידה נפש נשמה, מאי עבידתיה בה\"א. והוא כסא לזיי\"ן דכתיב \n(קהלת ה' ז) כי גבוה מעל גבוה שומר, ובי\"ת היא קיומם כדאמר בראשית ברא: \nנד. ומאי עבידתיה הכא, משל למה\"ד למלך שהיתה לו בת טובה ונעימה ונאה ושלימה, והשיאה \nלבן מלך, והלבישה ועטרה וקשטה ונתנה לו בממון רב, אפשר לו למלך לישב חוץ מביתו, \nאמרת לא, אפשר לו לשבת כל היום תמיד עמה, אמרת לא, הא כיצד, שם חלון בינו לבינה וכל \nשעה שצריכה הבת לאביה או האב לבתו מתחברים יחד דרך החלון הה\"ד (תהלים מ\"ה יח) כל \nכבודה בת מלך פנימה ממשבצות זהב לבושה: \nנה. ומה היא בי\"ת דכתיב בסופה (משלי כ\"ד ג) בחכמה יבנה בית, נבנה לא נאמר אלא יבנה, \nעתיד הקב\"ה לבנותה ולקשטה אלפים באחד על אשר היתה, כדאמרינן מה הוה דתחילת התורה \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "בבי\"ת דכתיב (משלי ח' ל') ואהיה אצלו אמון ואהיה שעשועים יום יום תרי אלפין שנין, \nשהיא ראשית, תרי והכתוב אומר שבע דכתיב (ישעי' ל' כו) והיה אור הלבנה כאור החמה \nואור החמה יהיה שבעתים, דאמרינן מה חמה לשבעה אף לבנה לשבעה, אנא אלפים אמרו: \nנו. א\"ל עד כאן חמשה מכאן ואילך מאי, א\"ל אני אפרש תחלה זהב, מאי זהב, מלמד שממנו \nיוצא הדין, ואם תטה דבריך ימין ושמאל נזהר ממך: \nנז. מאי דכתיב (ישעי' שם) והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתים כאור \nשבעת הימים, הימים ימים מיבעי ליה, אלא אותן ימים שכתוב בהן (שמות ל\"א יז) כי ששת \nימים עשה ה' וגו', אמר לו חברו וכן קבלתי מדכתיב כי ששת ימים עשה ה', כמה דאת אמר \nששה כלים נאים עשה הקב\"ה, ומאי הם את השמים ואת הארץ, והא ז' הן וכן כתוב (שם) \nוביום השביעי שבת וינפש, מאי וינפש, מלמד שיום השבת מקיים כל הנפשות שנאמר וינפש: \nנח. ד\"א מלמד שמשם פורחין הנשמות שנאמר וינפש, עד אלף דור שנאמר. (תהלים ק\"ה ח) דבר \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "צוה לאלף דור, וסמיך ליה (שם ט) אשר כרת את אברהם, ומאי אשר כרת, כרת ליה ברית, בין \nעשר אצבעותיו ידיו ועשר אצבעות רגליו, נתבייש אברהם א\"ל הקב\"ה אני הנה בריתי אתך \nובו תהיה לאב המון גוים: \nנט. ומאי שמים, מלמד שגיבל הקב\"ה אש ומים וטפחן זה בזה ועשה מהן ראש לדבריו דכתיב \n(תהלים קי\"ט קס) ראש דברך אמת, והיינו דכתיב שמים, שם מים, אש ומים, א\"ל עד כאן \nעושה שלום במרומיו נתן ביניהם שלום ואהבה יתן בינינו שלום ואהבה: \nס. ועוד אמרינן (תהלים קי\"ט קמ\"ד) שבע ביום הללתיך על משפטי צדקיך, אמרו לו מה הם, \nאמר להם לא דקדקתם בדברי, צאו ודקדקו בהם ותמצאם: \nל. סא. שאלו אותו מאי צד\"י, אמר להם זה נו\"ן יו\"ד צד\"י אף זוגו נו\"ן יו\" ד הה\"ד \n(משלי י' כה) וצדיק יסוד עולם: \nסב. שאלו אותו מאי דכתיב (במדבר כ\"ג יד) ויקחהו שדה צופים, מאי שדה צופים, דכתיב \n(שה\"ש ז' יב) לכה דודי נצא השדה, מאי השדה, אל תקרי השדה אלא השירה, ומאי השירה, \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "א\"ל לבו להקב\"ה לכה דודי נצא השדה לטייל ואל אשב תמיד במקום אחד: \nסג. ומאי לבו, א\"ל א\"כ בן זומא מבחוץ ואתה עמו, לב הוא שלשים ושתים והיו סתומים \nובהם נברא העולם, מאי ל\"ב, א\"ל ל\"ב נתיבות, משל למלך שהיה בחדרי חדרים ומנין החדרים \nל\"ב, ולכל חדר יש לו נתיב, נאה למלך זה להכנס הכל בחדרו על דרך נתיבתיו, אמרת לא, \nנאה לו לגלות פניניו ומשבצותיו ומצפוניו וגנזיו וחמודותיו, אמרת לא, מה עשה נגע בבת \nוכלל בה כל הנתיבות ובמלבושה, והרוצה להכנס בפנים יסתכל הנה, ונשאה למלך גם נתנה לו \nבמתנה, לפעמים קורא אותה באהבתו בה אחותי כי ממקום אחד היו, ולפעמים קורא אותה בתו \nכי בתו היא, ולפעמים קורא אותה אמי: \nסד. ועוד כי אין דין אם אין חכמה, שהרי נאמר (מ\"א ה' כו) וה' נתן חכמה לשלמה, ואחרי \nכך דן את הדין על מתכונתו שנאמר (שם ג' כח) וישמעו כל ישראל את המשפט אשר שפט המלך \nויראו מפני המלך כי ראו כי חכמת אלהים בקרבו לעשות משפט. לא: \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "לא. סה. ומה חכמה נתן הקב\"ה לשלמה, שלמה נושא שמו של הקב\"ה כדאמרינן כל שלמה האמור \nבשה\"ש קודש לבד מאחד, אמר הקב\"ה הואיל ושמך כשם כבודי אשיא לך בתי, והא נשואה היא, \nאימא במתנה נתונה לו, דכתיב (מ\"א ה' כו) וה' נתן חכמה לשלמה, ולא פירש, והיכן פירש, \nלהלן שנאמר (שם ג' כח) כי ראו חכמת אלהים בקרבו. לעשות משפט, הוי אומר אותה חכמה \nשנתנה לו אלהים ושהיא עמו בחדרו היא בקרבו לעשות משפט, מאי לעשות משפט, אלא כל זמן \nשאדם עושה משפט חכמת אלהים בקרבו, זאת עוזרתו ומקרבתו, ואם לאו מרחקתו, ולא עוד אלא \nמייסרתו דכתיב (ויקרא כ\"ו כח) ויסרתי אתכם אף אני: \nלב. סו. ואמר ר' רחומאי מאי דכתיב (שם) אף אני, אלא הקב\"ה אמר ויסרתי אתכם, וכנסת \nישראל אומרת אל תדמו שאני מבקשת רחמים עליכם אלא אף אני איסר אתכם, לא די שאני אדון \nהדין אלא אף אני איסר אתכם: \nסז. מאי שבע על חטאתיכם, אלא אמרה כנסת ישראל ויסרתי אתכם אף אני ואותם שנאמר בהם \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "(תהלים קי\"ט קסד) שבע ביום הללתיך, נתלוו אליה וענו ואמרו אף אנו שבע, אע\"פ שבנו מי \nשמתהפך, מי שממונה על הזכות ועל הטובה, אף אנו נתהפך ונייסר, למה, מפני חטאתיכם, \nואם תשובו אלי ואשובה אליכם דכתיב (מלאכי ג' ז) שובו אלי ואשובה אליכם. ואשיב לא \nנאמר אלא ואשיבה אליכם, עמכם ונבקש כלנו רחמים מן המלך, ומה אומר המלך (ירמי' ג' \nכב) שובו בנים שובבים ארפא משובותיכם, (יחזקאל י\"ח ל) שובו והשיבו, מאי שובו \nוהשיבו, אלא שובו ובקשו לאותן שבע שישובו עמכם הה\"ד והשיבו, אותם שאמרו שבע על \nחטאתיכם: \nלג. סח. שאלו תלמידיו את ר' רחומאי מאי דכתיב (חבקוק ג, א) תפלה לחבקוק הנביא על \nשגיונות, תפלה, תהלה מיבעי ליה, אלא כל המפנה לבו מעסקי עולם ומסתכל במעשה מרכבה \nמקובל לפני הקב\"ה כאלו מתפלל כל היום שנאמר תפלה, מאי שגיונות, כדכתיב (משלי ה' יט) \nבאהבתה תשגה תמיד ' ומאי ניהו. מעשה מרכבה דכתיב (חבקוק ג' ב) ה' שמעתי שמעך יראתי: \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "\nסט. ד\"א מאי דכתיב (שם) ה' שמעתי שמעך יראתי וגו' מ\"ט כשאמר שמעך אמר יראתי וכשאמר \nבקרב שנים לא אמר יראתי אלא משמעך יראתי, ומאי משמעך, מקום ששומעים בו, ומ\"ט אמר \nשמעתי הבנתי מבעי ליה, כד\"א (דברים כ\"ח מט) גוי אשר לא תשמע לשונו ע. ומ\"ט אמר י ר \nא ת י, משום דאוזן דמות א ל \" ף ואלף ר א ש ל כ ל האותיות, ולא עוד אלא אל\"ף גורמת \nלכל האותיות קיומם, ואל\"ף דמות המוח, מה אל\"ף כשאתה זוכרה אתה פותח פיך כך המחשבה \nכשאתה חושב לאין סוף ותכלית, ומהאל\"ף יצאו כל האותיות, הלא תראה שהיא בתחילתן ואומר \n(מיכה ב' יג) וה' בראשם, דקיימא לן דכל שם הכתוב ביו\"ד ה\"א וי\"ו ה\"א מיוחד הקב\"ה \nומקודש בקודש, ומאי בקדש, בהיכל הקדש, ואנה היכל הקדש, הוי אומר במחשבה והיינו אל\"ף \nהה\"ד (חבקוק שם) ה' שמעתי שמעך יראתי: \nעא. וכן אמר חבקוק תפלתי ידעתי שנתקבלה בתענוג, גם אני התענגתי וכשהגעתי למקום \nפלוני והבנתי שמעך יראתי, על כן (חבקוק שם) הן פעלך בקרב שנים חייהו, ביחודך, משל \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "למה\"ד למלך אמון מופלא ומכוסה שנכנס לביתו וצוה בל יבקשו עליו, על כן המבקש יפחד פן \nידע המלך שהוא עובר על מצותו, ולכך אמר יראתי, ה' פעלך בקרב שנים חייהו כך אמר \nחבקוק הואיל ושמך כך ובך שמך פעלך בקרב שנים חייהו, כן יהיה לעד: \nעב. ד\"א פעלך בקרב שנים חייהו משל למה\"ד למלך שהיה לו מרגלית טובה והיא חמדת מלכותו \nובעת שמחתו מחבקה ומנשקה ושמה על ראשו ואוהב אותה, אמר חבקוק אע\"פ שהמלאכים. עמך, \nאותה המרגלית חמדה היא בעולמך, על כן בקרב שנים חייהו, מאי משמע לישנא דשנים, שנאמר \n(בראשית א' ג) ויאמר אלהים יהי אור, ואין אור אלא יום דכתיב (שם טו) את המאור הגדול \nלממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה, והשנים הם מימים הה\"ד (חבקוק שם) בקרב \nשנים חייהו, בקרב אותה המרגלית המולידה את השנים: \nעג. והכתיב (ישעי' מ\"נ ה) ממזרח אביא זרעך, והשמש זורחת במזרח, ואמרת שהמרגלית היא \nיום, אני לא אמרתי אלא (בראשית א' ה) ויהי ערב ויהי בקר יום, הה\"ד (שם ב' ד) ביום \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "עשות ה' אלהים ארץ ושמים: \nעד. והכתיב (תהלים י\"ח יב) ישת חשך סתרו סביבותיו סוכתו חשכת מים עבי שחקים, א\"ל \nכתיב ביה (ישעי' מ\"ה ח) ושחקים יזלו צדק, וצרק זה מדת הדין של עולם שנאמר (דברים טז \nכ) צדק צדק תרדוף וכתיב בתריה (שם) למען תחיה וירשת את הארץ, אם תדין עצמך תחיה, \nואם לאו הוא ידין עליך ותתקיים בעל כרחך: \nלד. עה. ומאי צדק צדק (דברים שם) תרי זימני, א\"ל דכתיב (תהלים י\"ח יג) מנגה נגדו, \nצדק ראשין צדק ממש והיא שכינה כדכתיב (ישעי' א' כא) צדק ילין בה, ומאי צדק שני, זה \nצדק שמפחיד את הצדיקים, והאי צדק הוי צדקה או לא, לאו, ומאי טעם, כדכתיב (שם נ\"ט \nיז) וילבש צדקה כשריון, וצדק הוי כובע ישועה בראשו (שם) ואין ראשו אלא אמת שנאמר \n(תהלימ קי\"ט קס) ראש דברך אמת, ואין אמת אלא שלום שנאמר (ישעי' ל\"ט ח) כי יהיה שלום \nואמת בימי, אפשר לאדם לומר כך, אלא כך אמר חזקיה אותה המדה שנתת לדוד אבי הוא חצי \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "ימי, ושלום ואמת חצי ימי, על כן הזכיר ימי והזכיר שלום ואמת ובימי שהכל אחד הדא היא \nדכתיב שלום, (בראשית א' ה) ויהי ערב ויהי בקר יום אחד, מה היום שלום אף הוא בקש \nשלום שנאמר (מ\"ב כ' יט) שלום ואמת יהיה בימי, באותה מדה שנתת לדוד אבי דכתיב (תהלים \nפ\"ט לז) וכסאו כשמש נגדו: \nעו. ומאי (חבקוק ג' ב) בקרב שנים תודיע, כך אמר ידעתי שאתה האל הקדוש דכתיב (שמות \nט\"ו יא) מי כמוכה נאדר בקדש, וקדש בך ואתה בקדש, ואעפ\"כ בקרב שנים תודיע, ומאי \nתודיע, תרחם, כד\"א (שם ב' כה) וירא אלהים את בני ישראל וידע אלהים, מאי וידע, משל \nלמה\"ד למלך שהיתה לו אשה נאה והעמיד ממנה בנים, וחיבבם וגדלם. ויצאו לתרבות רעה \nשנאם ושנא אמם. חזרה אמם אליהם ואמרה בני למה אתם עושים כך שאביכם שונא אותי ואתכם, \nעד שנחמו וחזרו לעשות רצון אביהם, ראה אביהם כך, אהבם כבתחילה וזכר אמם הה\"ד (שם) \nוירא אלהים וגו' וידע וגו', וכתיב (חבקוק שם) ובקרב שנים תודיע: \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "עז. ומאי (שם) ברוגז רחם תזכור, אמר בעת שיחטאו לך בני, ותכעוס עליהם, רחם תזכור, \nומאי רחם תזכור, אותו שאמר (תהלים י\"ח ב) ארחמך ה' חזקי, ונתת לו המדה הזאת שהיא \nשכינתו של ישראל, וזכר בנו שירשה ונתת לו דכתיב (מ\"א ה' כו) וה' נתן חכמה לשלמה, \nוזכור אביהם אברהם, דכתיב (ישעי' מ\"א ח), זרע אברהם אוהבי בקרב שנים תודיע: \nעח. מהיכן היתה לאברהם בת, דכתיב (בראשית כ\"ד א) וה' בירך את אברהם בכל וכתיב, \n(ישעי' מ\"ג ז) כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו, האי ברכה היתה בתו \nאו לא היתה, הן בתו היתה, משל למה\"ד למלך שהיה לו עבד תמים ושלם לפניו נסהו בכמה \nנסיונות ועמד בכלן, אמר המלך מה אתן לעבד זה או מה אעשה לו, אמר אין לי אלא אצונו \nלאחי הגדול ליעצו ולשמרו ולכבדו, חזר העבד עם אחיו הגדול ולמד מדותיו אהבו האח מאד \nוקראו אוהבו דכתיב (שם מ\"א ח) זרע אברהם אוהבי, אמר מה אתן לו או מה אעשה לו הנה \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "כלי נאה עשיתי ובו מרגליות נאות אין כמותם סגולות מלכים אתננה לו ויזכה במקומו הה\"ד \nוה' בירך את אברהם בכל: \nלה. עט. ד\"א שמעתי שמעך יראתי (חבקוק ג' ב) הבנתי שמעך יראתי, מה הבין שנתירא, הבין \nמחשבתו של הקב\"ה, מה מחשבה אין לה קץ דהא חשיב אינש ושפיל לסופיה דעלמא אף האזן אין \nלה קץ ולא תשבע דכתיב (קהלת א' ח) דלא תמלא אזן משמוע, ומאי זיי\"ן באוזן, מאי טעמא, \nמפני שהאזן דמות אל\"ף, ואל\"ף עיקריהן דעשרת הדברות הלכך לא תמלא האזן משמוע: \nפ. ומאי זיי\"ן דכתיב באזן, דהא אמרינן כל מה שהביא הקדוש ברוך הוא בעולמו שם \nמעניינו דכתיב (בראשית כ' י\"ט) וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו, כלומר הוא \nגופו הוי כך, ומנלן דשמו גופו הוי דכתיב (משלי י' ז) זכר צדיק לברכה ושם רשעים \nירקב, אטו שמו ירקב אלא גופו, הכי נמי גופו: \nפא. כגון מאי, כגון שרש דשי\"ן, דומיא דשרש האילן, ושורש כל האילן הוא מעוקם, ושי\"ן \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "בתרא מאי עבידתיה, ללמדך שאם תקח ענף ותטעהו ישוב שרש, זיי\"ן מאי עבידתיה, כמנין \nימי השבוע, ללמדך שכל יום יש לו ומאי עבידתיה הכא, ללמדך שיש חכמה גדולה באוזן לאין \nתכלית כך יש הכח בכל האיברים: \nלו. פב. ומאי איברים שבע שיש באדם, דכתיב (בראשית ט' ו) כי בצלם אלהים עשה את האדם, \nוכתיב (שם א כ\"ז) בצלם אלהים ברא אותו, בכל איבריו ובכל חלקיו, והא אמרינן ו' למה \nהוא דומה לעוטה אור כשלמה (תהלים ק\"ד ה), דהא ו' אינו אלא שש קצות, א\"ל ברית מילה \nוזוגו של אדם חשבינן חד ושתי ידיו שלשה, ראשו וגופו חמשה שתי שוקיו שבעה, וכנגדן \nכוחותם בשמים דכתיב (קהלת ז' יד) גם את זה לעומת זה עשה האלהים, והיינו ימים (שמות \nל\"א יז) כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ, ולא אמר בששת ימים מלמד כי כל יום \nויום יש לו כחו: \nלז. פג. ומאי נו\"ן, ללמדך שהמוח הוא עיקר חוט השדרה, ומשם הוא שואף תמיד, אלמלא חוט \nהשדרה לא יתקיים המוח, ובלי מוח לא יתקיים הגוף, כי כל הגוף הוא לצורך המוח, ואם לא \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "יתקיים כל הגוף לא יתקיים המוח, על כן חוט השדרה מריק לכל הגוף מן המוח, והיא נו\"ן \nכפופה, והא נו\"ן זאת ארוכה היא, נו\"ן ארוכה לעולם בהשלמת המלה, ללמדך שנו\"ן ארוכה \nכוללת הכפופה וארוכה, אבל כפופה יסוד, ללמדך שנו\"ן ארוכה כלולה מזכר ונקבה: \nלח. פד. מ\"ם פתוחה, מאי מ\"ם פתוחה, כלולה מזכר ונקבה, מ\"ם סתומה מאי, עשויה היא \nכמין בטן מלמעלה, והא אמר רבי רחומאי, הבטן כמין ט, ההוא דאמר כמין ט בפנים, אנא \nדאמרו כמין ט בחוץ: \nפה. ומאי מ\"ם, אל תקרי מ\"ם אלא מים מה המים הללו לחים אף הבטן לח לעולם, ולמה מ\"ם \nפחותה כלולה מזכר ונקבה וסתומה זכר, ללמדך שעיקר המ\"ם הוא זכר, והוסיפה פתוחה לשם \nנקבה, ומה הזכר הזה אינו מוליד בפתיחה אף מ\"ם סתומה אינה מולדת אלא בפתוחה, ומה \nהנקבה מולידה בפתוחה אף מ\"ם סתומה ופתוחה. לט: \nפו. ומה ראית לרבות מ\"ם בפתיחה וסתימה, משום דאמרינן אל תקרי מ\"ם אלא מים, והאשה \nקרה על כן צריכה להתחמם בזכר, ומה ראית לרבות נו\"ן כפופה וארוכה דכתיב (תהלים ע\"ב \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "יז) לפני שמש ינון שמו, משני נוני\"ן, נו\"ן כפופה וארוכה, וצריך להיות ע\"י זכר \nונקבה: \nפז. כתיב (קהלת א' ח) ולא תמלא אזן משמוע, וכתיב (שם) ולא תשבע עין לראות, מלמד \nששניהם שואבים מן המחשבה, ומאי מחשבה, מלך שצריכים לו כל מה שנברא העולם בעליונים \nובתחתונים: \nפח. ומאי הוה הא דאמרינן עלה במחשבה, ולא אמרינן ירד, דהא אמרינן המסתכל בצפיית \nהמרכבה ירד ואח\"כ יעלה, התם משום דאמרינן המסתכל בצפיית המרכבה, וצפיית מתרגמינן \nסכותא ואמרינן (ישעי' כ\"א ח) ויקרא אריה על מצפה אדני, הכא במחשבה לית ליה צפייה \nכלל ולית ליה תכלית כלל, וכל דלית ליה תכלית וסוף לית ליה ירידה, כדאמרי אינשי ירד \nפלוני לסוף דעתו של חבירו לא לסוף מחשבתו: \nמ. פט. ישב רבי אמוראי ודרש מאי דכתיב סגול, אלא סגולה שמה כדאיתא לעיל, בתר זרקא, \nמ\"ט זרקא, כשמו כן הוא דהוא נזרק כגון דבר הנזרק ובתריה אתיא סגולת מלכים והמדינות: \n\n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "צ. ומ\"ט זרקא, דכתיב (יחזקאל ג' מב) ברוך כבוד ה' ממקומו, מכלל דליכא דידע את \n", "en": ""}]}
