{"bookId": "kabala-cbd3da1792e9", "part": "1", "torah": "24", "title": "ספר אוצר עדן הגנוז — קטע 24", "hebrewTitle": "קטע 24", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-cbd3da1792e9/1/24/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-cbd3da1792e9/1/24/", "segments": [{"index": 1, "he": "מלא בסוד שתוף שמי עם זכרי. כי יש מזכיר אשר שם יזכיר ויאמר יזכר שמי והוא הזכיר \nהשם הנקרא שם הזכירה מתברך בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבא אליך וברכתיך. וסימני \nחלקי ק\"ח עם ק\"ט הם קמ\"ט עם תשמ\"ר וכולם חוזרים חלילה במספרם על אלה בשוה שהוא \nתתצ\"ג וסודם יצ\"ר טו\"ב ויצ\"ר ר\"ע וסימנם יטו\"ר ויוצא מן י\"ה פעמים י\"ה והוא גל\"ם \nהשדי\"ם והכשפי\"ם והוא הנבי\"א הכשפ\"ן והשט\"ן ונקרא סמא\"ל ועל כן גל\"ם השט\"ן ימו\"ת \nמנטיו\"ת המשג\"ל: \nוהנה תרל\"ד עם רנ\"ט גם ל\"ט עם תתנ\"ד וכן כולם מצורפים עד שיתחברו ראש וזנב שהם ר\"ד \nעם תרפ\"ט והוא לשו\"ן הקד\"ש צ\"ח. ודע כי אחר תשלום רי\"ו מחזורים יעשה המולד שהוא \nראשון למחזור רי\"ז בסימן ב\"ד ר\"ד. כי יחזור לאחור שעה אחת לבד בסוף רי\"ו מחזורים \nתמיד עד שובו אל ל\"ב הר\"ד בעצמו בהשלימו שבעת ימי בראשית לאחור עד הגיעו אל לב\"ו \nר\"ד. כי סימן זה הוא לב\"ו ר\"ד ובר\"ד הוא\"ל רוא\"ה לבד\"ו והוא בעצמו רזיא\"ל הנרמז על \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "זה הענין. ויעלה חשבון אלה המחזורים רי\"ו מחזורים לכל שעה ושעות ימי השבוע הם קס\"ח. \nואם כן הנה הם קס\"ח פעמים רי\"ו מחזורים שהם ל\"ו אלף מחזורים ורפ\"ח מחזור והם י\"ט \nפעמים ל\"ו אלף ורפ\"ח שעולים הרפ\"ט אלף שנה ותע\"ב שנה. ובסוף אלה השנים יעשה מולד \nהירח בסימן לבהר\"ד שהוא סימן שנת היצירה. ובדרך זה מתגלגל תמיד מעת היותו ועד היום \nהזה ויתגלגל כן כמו כן עוד כל ימי הארץ ברצון השם יתע': \nוזהו חוק וזמן נתן להם שלא ישנו את תפקידם, מאשר בראם עליו. ואמנם יתחייב מגלגולם \nשנוי גדול לתחתונים לפי המדות. כי כל שעה כוללת של\"ש מדו\"ת והיא עששי\"ת שבהם השם \nמשתמ\"ש ובהם התר\"ת הסו\"ד. ואם בם תתי\"ר סו\"ד בם תקשו\"ר יסו\"ד. ודע כי סימן תרפ\"ט \nהוא סוף חלקי מחזור רי\"ו לעולם חלילה גם כן. והנה קס\"ח ורי\"ו זכ\"ר ונקב\"ה. ואמנם \nהירח לאפים וממנו מלא כי הירח אפים להריח בו להחבירו להרחיבו ולהחריב סמאל בעל \nמחלוקתנו על פי ידיעת השם השני. ודע כי בסימן גו\"ט בה\"ח אדז\"י יתגלגלו חלקי המולדות \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "הקטנים שבאחדים תמיד ודרכם לאחור קח אחד ודלג שנים ותמצא סדרם הישר. וסימנן עלה קרח \nעלה קרח אחד שנים אחד שנים. והנה כל הנערים שהם מ\"ב חשבו לקרוא את אלישע משגע משגע \nכענין מאמר \"[ידעו ישראל] אויל הנביא משגע איש הרוח\" (הושע ט' ז'). ועל כן פעל בם \nבשם המיוח\"ד שהוא שם החיי\"ם והמיתם בו אם היה הדבר כפשוטו אבל נעלמו מעולה ממנו וקל \nהוא להבינו. ואלה סימני החלקים לשנים טה\"א יו\"ב אז\"ו בח\"ז ג\"ט חד\"י ט\"ה לזוגות. \nדי\"ו החז\"ו באז\"ג בח\"ג טהד\"י לנפרדים וחוזרין חלילה לעולם. ומספר הזוגות המתחילות \nמן ט\"ה ומשלימות עד ט\"ה הוא ב\"ן אד\"ם ומלא\"ך זמ\"ן אמו\"ן אומ\"ן ומאכ\"ל ואיל\"ן \nוהאלהי\"ם וכסה\"ו פ\"ו פ\"ה ו\"ו להבין ד\"ם המ\"ח המחמ\"ד. ומספר הנפרדים והמתחילים מן \nר\"י ומשלימים עד ר\"י הוא בנ\"י האד\"ם מביני בנין יהו\"ה אלהי\"ם יום יום הנחברים \nבדמיון. וסימן זה לשני המספרים \"ואהיה אצלו אמו\"ן ואהיה שעשועים יו\"ם יו\"ם משחקת \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "לפניו בכל עת\" (משלי ח' ל'), וביחד עם רבב\"ה: \nומעתה אחל בדרכי התקופות אחר שהשלמתי המולדות: \n \nעדן חלק ב' דרכי התקופות:\nדע כי דרכי התקופות משותפין עם דרכי המולדות כמו שאמרתי למעלה בדרכי המולדות. וזה \nכי השמש פועל בפעל הירח פעל ידוע לפי חלקו והירח פועל בפעל השמש פעל ידוע לפי חלקו. \nואם כן לזה מיוחס בדבר פעל שלם מצד אחד וחצי פעל מצד אחר. ומיוחס לזה חצי פעל מצד \nאחד ופעל שלם מצד אחר. וזה כדמות שם וחצי לזה ושם וחצי לזה. ולשניהם שלשה שמות \nשלמים וכך הכל מתגלגל. ואמנם דרכי התקופות הם ניכרים בשתי שנים כי מהלכם בשנים \nהנפרדות הוא על פי סימן ואזג\"י, ומהלכם בשנים הזוגות הוא על פי סימן ואט\"ד. ושמו \nלהם עוד סימן בשנים בארבע תקופות לדעתם בקלות, והוא נפל\"כ חזו\"ז. ואומר שאמרו עליו \nלעולם לא יזוז. ואמנם כי בשנת ט' למחזור רס\"ו לירח שהיא שנת ד' למחזור קפ\"א לשמש, \nהיתה תקופת ניסן בסימן יזוז. כי נפל\"ך חזוז נחל\"ף כזו\"ז, וזה מפני שכבר נפ\"ל כ\"ח \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "זו\"ז וז\"ז כ\"ל חנ\"ף ושב חלזו\"ן כפ\"ז, כלומר כלבנ\"ה. והנה נכפ\"ל הו\"א הי\"א והי\"ה \nכפ\"ז לחזו\"ן ז\"ך לחפזו\"ן. והסוד כי נפל\"כ הוא מספר ק\"פ גם חזו\"ז הוא מספר כ\"ח. והנה \nכבר עברו ק\"פ מחזורים מן חזוז, ועל כן אמרתי כי בשנת ה\"מ שהם חמשת אלפים וארבעים \nשנה ת\"ם מ\"ה. ועברו ח\"ו מן חזו\"ז שהיו ח\"ש שתי וערב והסוד מ\"ת חו\"ם הא\"ש שהיא ש\"ם \nה\"א בעדות ראשי תיבות וסופם. ואמנם תוכם לפי ארבע שנים יעבר אל\"ף שני\"ם על שם אלה\"י \nמש\"ה ב\"ן עמר\"ם ד' ארבעים אלף שנ\"ה, שתהיה עוד בהם חדוש שנת השמט\"ה, שנ\"ת הש\"ם ט\"ה. \nוהיה שם חו\"ה אמתי כי היה החותם חמש מאש. ואמנם בחמשת אלפים ומאתים וחמישים שנה \nשהוא סוף העולם ועת הקץ באמת יודעו דרכי כל המולדות וישתנו, ועוד נפל\"ך פעל, וסוד \nחזו\"ז כ\"ח. ואם כן עם צאת שמו של אדם מן הכח אל הפעל מיד יעלה שתי מעלות בפע\"ל ושתי \nמעלות בכ\"ח, ויתחייב מזה יעק\"ב שהוא מלא\"ך האלהי\"ם ומזה יהוד\"ה. ועל זה יתחדש אז \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "ליעקב דבו\"ר, והוא האור של יר\"ח הנמצא לעתים והנעלם לעתים, והאו\"ר הנמצא בחבור יר\"ח \nעם טבע הלב או עם כס\"א הכבו\"ד בצורת כרו\"ב ירח\"י הנקרא ע\"ץ חיי\"ם, הוא הנמצא בכח \nובפעל על פי יעקב ויהודה, והם רמז י' שנה שנשארו מן הזמן של פע\"ל ונוספו עד תשלום \nק\"ץ ואז יפעל כח הפעולה. והנני שב עתה לכתוב לך דרך מהלך התקופות כמו שכתבום \nהראשונים ואסבירה כראוי. ואחרי כן אבאר לך ענייניהם ופירושיהם וקצת סדריהם ואתן לך \nראשי פרקים מהם עד שיספיקו לך ולדומים לך מן החפצים לדעת כונתי בם: \nמחזו\"ר חמ\"ה תקופ\"ת ניס\"ן: \nמטטרו\"ן: \nכ\"ו מ' ו ה ל ב כ\"ו מ' א ד ל א: \nכ\"ה מ ו ז י ד כ\"ו מ' א ו י ג: \n\" ו ג ל ו \" א ב ל ה: \n\" ו ה י ח \" א ד י ז: \n\" ו א ל י \" א ז ל ט: \n\" ו ג י יב \" א ב י יא: \n\" ו ו ל יד \" א ה ל יג: \n\" ו א י יו \" א ז י יח: \n\" ו ד ל יח \" א ג ל יז: \n\" ו ו י כ \" א ה י יט: \n\" ו ב ל כב \" א א ל כא: \n\" ו ד י כד \" א ג י כג: \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "\" ו ז ל כו \" א ו ל כה: \n\" ו ב י כח \" א א י כז: \nנשלמה תקופת ניסן בחזרת חלילה לעולם ובכל ד' וב' שנים מתגלגלים חלילה כ\"ו במרצו, \nכ\"ו במרצו בסימן ו'ו'ו'ה' וכן השאר: \nמלא\"ך היר\"ח תקופ\"ת תמו\"ז: \nשד\"י: \nכ\"ה י' א ה י ב כ\"ה י' ז ד ל א: \nכ\"ה י' א א ל ד כ\"ה י' ז ו י ג: \n\" א ג י ו \" ז ב ל ה: \n\" א ו ל ח \" ז ד י ז: \n\" א י י \" ז ל ט: \n\" א ד ל יב \" ז ב י יא: \n\" א ו י יד \" ז ה ל יג: \n\" א ב ל יו \" ז ז י יה: \n\" א ד י יח \" ז ג ל יז: \n\" א ז ל כ \" ז ה י יט: \n\" א ב י כב \" ז א ל כא: \n\" א ה ל כד \" ז ג י כג: \n\" א ז י כו \" ז ו ל כה: \n\" א ג ל כח \" ז א י כז: \nנשלמה תקופת תמוז בחזרת חלילה לעולם ובחשבון הגוים כ\"ה ביוניו תמיד בסימן ה'ה'ה'ה' \nוכן הכל: \nא\"ם החר\"ם תקופ\"ת תשר\"י: \nמחסו\"ר: \nכ\"ד ש ט ה י ג כ\"ד ש ג ד י ב: \nכ\"ד ש ט א ל ה כ\"ה ש ג ז ל ד: \n\" ט ג י ז \" ג ב י ו: \n\" ט ו ל ט \" ג ה ל ח: \n\" ט א י יא \" ג ז י י: \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "\" ט ד ל יג \" ג ג ל יב: \n\" ט ו י יה \" ג ה י יד: \n\" ט ב ל יז \" ג א ל יו: \n\" ט ד י יט \" ג ג י יח: \n\" ט ז ל כא \" ג ו ל כ: \n\" ט ב י כג \" ג א י כב: \n\" ט ה ל כה \" ג ד ל כד: \n\" ט ז י כז \" ג ו י כה: \n\" ט ג ל א \" ג ב ל כח: \nנשלמה תקופת תשרי בחזרת חלילה לעולם כ\"ד בשטמרו כ\"ד ב\"ש כ\"ה ב\"ש כ\"ד ב\"ש וכן כולם \nבסימן ד'ד'ה'ד': \nד\"ם הסה\"ר תקופ\"ת טב\"ת: \nמטה\"ר הטמא\"ה: \nכ\"ה ד' ד ו ל ג כ\"ד ד' י ד י ב: \nכ\"ד ד' ד א י ה כ\"ה ד י ז ל ד: \n\" ד ד ל ז \" י ב י ו: \n\" ד ו י ט \" י ה ל ח: \n\" ד ב ל יא \" י ז י י: \n\" ד ד י יג \" י ג ל יב: \n\" ד ז ל יה \" י ה י יד: \n\" ד ב י יז \" י א ל יו: \n\" ד ה ל יט \" י ג י יח: \n\" ד ז י כא \" י ו ל כ: \n\" ד ג ל כג \" י א י כב: \n\" ד ה י כה \" י ד ל כד: \n\" ד א ל כז \" י ג י כו: \n\" ד ג י א \" י ב ל כח: \nנשלמה תקופת טבת בחזרת חלילה לעולם כ\"ד בדצמרו כ\"ה כ\"ד כ\"ה כ\"ד כ\"ד כ\"ד בסימן \nד'ה'ה'ד' חלילה תמיד: \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "אלה הן הארבע תקופות בכל שנה ושנה ומתגלגלין וחוזרין: \nואלה הן אחדי מחזורי התקופות ועשרותיהם ומאותיהן לפנים כלומר שבהן ימצאו העירובים \nשיש להם עם המולדות עם האחדים והעשרות: \nאחדים עשרות מאות: \nתתקפ ו ק תקל יד י תפה א א: \nתתפ ב יב ר תתרס ד א כ תתקע יב ב: \nתשפ ב יא ש תקי יט א ל שעה ד ג: \nתרפ ג כד ת תתרמ ט ב מ תתס ה ד: \nתקפ ד ל תק תנ ז נ רסה ז ה: \nתפ ה לו תר תתרב יד ז ס תשנ ח ו: \nשפ ו מב תש תע ה ד ע קנה י ז: \nרפ ז מח תת תתר יט ד פ תרמ יא ח: \nקפ ח נד תתק תנ י ה צ מה יג ט: \nפ ט ס תתר תתקפ ו ק תקל יד י: \nאלה הם הדרכים הנמנים לתקופות לאחדים ולעשרות ולמאות לפי דרך מחזורי לבנה הם. כי \nשארית יט' הוא שעה אחת ותפ\"ה חלקים שיש בין י\"ט מחזורי חמה לי\"ט מחזורי לבנה. ויהיה \nזה מפני עבורי ז חדשים שיש לזה יותר מזה. לפיכך יתחייב שתהיה שנת החמה שהיא שס\"ה \nיום [ורביע] שהוא ו' שעות, יתרה על שנת הלבנה שהיא שנ\"ד יום וח' שעות ותתע\"ו חלקים \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "בפשוטה בסימן יכ\"א ר\"ד שהם י' ימים וכ\"א שעות ור\"ד חלקים ובמעוברת תצ\"א: \nואלה הן אחדי ועשרות ומאות מחזורי התקופות לאחור: \nאחדים עשרות מאות: \nק כג ק תקנ ט ו י תקצה כב ו א: \nר כב א ר כ יט ה כ קי כא ו ב: \nש כא ב ש תקע ד ה ל תשה יט ו ג: \nת כ ג ת מ יד ד מ רב יח ו ד: \nתק יט ד תק תקץ כג ג נ תתיה יו ו ה: \nתר יח ה תר ס ט ג ס של יה ו ו: \nתש יז ו תש תרי יח ב ע תתקנה יג ו ז: \nתת יו ז תת פ ד ב פ תמ יב ו ח: \nתתק יה א תתק תרל כג א צ תתרלה י ו ט: \nתת יד ב תתר ק כג ק תקנ ט ו י: \nואלה הן דרכי התקופות לשנים לפנים יכ\"א ר\"ד לפשוטות ט\"ח תצ\"א למעוברות לאחור מפני \nשלא יחסר לך דבר בזה מכל מה שאתה צריך אליו פנים ואחור בעזרת הבורא: \nקנב יד א יא רד כא י א: \nשנו יא יב יב תח יח כא ב: \nתקכ ח כג יג תתצט ב ג ג: \nתתרנא יו ד יד כג יד ד: \nקעה יד יה יה רכז כא כד ה: \nשעט יא כו יו תשיח ה ו ו: \nתתע יט ז יז תתקכב ב יז ז: \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "תתרפד יו יח יח שלג יא כו ח: \nתפה ח כא יט תקלז ח ט ט: \nתשמח ה כ י: \nהנה נשלמו כל התקופות לשנים לפנים ועוד עתה אכתוב השנים שתקופותיהן כנגד אלה: \nכט ז ב יד: \nתשא יב א יו: \nו ז ב יח: \nואלה הן דרכי התקופות לשנים גם כן לאחור כנגד יכ\"א ר\"ד לפשוטות וכנגד ט\"ח תצ\"א \nלמוברות די\"ה תקפ\"ט: \nתתקנח ט ה יא תתעו ב ג א: \nתשכה יב א יב תרעב ה ז ב: \nתקב יה ד יג קפא כא ג ג: \nתתרנז כג ו ד: \nתתקה ט ה יה תתנג ב ג ה: \nשסב יח ו: \nרי ד ו יז קנח כא ג ז: \nתשמח יב א ח: \nתקצה כב ו יט תקמג יה ד ט: \nשלט יח י: \nנשלמו דרכי התקופות אשר עם המולדות משתתפות: \nועתה נשוב לבאר מה [עניינם] בם להודיענו. דע כי ענין אלד\"א בלה\"ו גיו\"א דיז\"ו לפי \nמה שסדרוהו החכמים הקדמונים מורה שהתקופה הראשונה של שנת היצירה שמתחילין בה מסימן \nלבהר\"ד כמו שאמרנו במולדות היתה אחר ששה חדשים מהשנה ההיא, ונפלה תקופת ניסן בה \nבסימן אלד\"א. והנה האל\"ף סימן לשנה ראשונה, והלמ\"ד סימן ליל והדל\"ת סימן יום רביעי \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "והאל\"ף האחרונה סימן לשעה ראשונה של יצירה בליל רביעי בשעה ראשונה, ובזו הדרך תבין \nהשאר כולם. וצריך שתדע כי תקופת תשרי באותה שנה הראשונה אעפ\"י שאין מונין אותה ואין \nמתחילין ממנה לסוד גדול היתה בסימן אלג\"ט וסודו גלט\"א. וסימן תקופת טבת היה איג\"ד \nוסודו אגי\"ד. וסוד הארבעה הנזכרים שהם הראשונים אל ר\"ל אהו\"ב אגי\"ד זיו\"ו. ואלה הם \nראשי פרקים מהם תתעורר אל מה שבם תמיד, והגלגול בם כ\"ח שנים על דרך אזג\"י ואט\"ד. \nודע כי ענין תקופות הוא על צורת סבובים וגלגולים ותקופות. וזה כי יש בשנתים ח' \nתקופות ונחלקות אל ד'ד' והיו ד' מהם מורים בשעותיהן סימני אזג\"י והם הנפרדות, על \nדרך שנות א'ג'ה'ז'ט' עד כ\"ז, וד' מהן מורים בשעותיהן סימני ואט\"ד והן הזוגות על דרך \nשנות ב'ד'ו'ח'י' עד כ\"ח, כמו שרמזנו בראש זה החלק. ונוסיף עליו ביאור ונאמר שכבר \nנודע שהגלגול הוא כך, והוא שאין בין כל תקופה ותקופה אלא צ\"א ימים וז' שעות ומחצה. \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "הוצא מהן צ\"א ימים שיוצאים ז'ז' ונשארו ז' שעות ומחצה. וסימני תקופות ניסן לעולם \nא\"ו וסימני תקופות תמוז לעולם א\"ז. ורמזם יחד \"א\"ו א\"ז יכנע לבבם הערל\" (ויקרא כו' \nמא'). ואלה הם פירושיהם, א' של ניסן שעה ראשונה מן היום או מן הלילה, ו' של ניסן \nשעה ששית בסופה שהיא חצי יום או חצי הלילה. והנה ימות השנה לשמש שהוא בעל התקופות \nהם שס\"ה יום ורביע כמו שאמרנו. וכשתמנה צ\"א ימים ד' פעמים שסודם ד\"ניאל והוא מאדי\"ם \nוהוא המן, יעלה שס\"ד והוא השט\"ן. ונשארו יום ורביע מן השנה שהם ל' שעות חלקם לד' \nחלקים יבא לכל חלק ז' שעות ומחצה והם שבין כל תקופה ותקופה. כי כשתמנה מן תקופת \nניסן עד תקופת תמוז ז' שעות ומחצה תמצאנה מיד וכן תעשה ממנה אל תקופת תשרי וממנה אל \nתקופת טבת וממנה אל תקופת ניסן חלילה. הנה עלה לארבעתם ל' והרמז יעלה \"יהוד\"ה יעלה\" \n(שופטים א' ב'). כי הנשאר יעקב והוא השט\"ן שלקח הבכרה והברכה מידי עשו אחיו במרמה, \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "גם רמה את לבן הארמי כי הכתוב אומר \"עם נבר תתבר ועם עקש תתפל\" (שמואל ב' כב' כז'). \nורמזם נב\"ר לב\"ן עק\"ש עש\"ו ואשר נהפך בם הוא קרל\"ו ודעהו שסודו פורים. והנה זה אחיו \nוזה חמיו ומשל על תחבולותיהם כי יעקב האחד הוא מלאך האלהים אבל השנים עולים השטן \nוהוא פעמים מלאך. גם זה מכלל ראש\"י הפרקי\"ם שהם ראש\"י המספרי\"ם להודיע בם סוד \nהרקיעי\"ם אשר הם שמי\"ם ומהם הנפ\"ש. כי הנפ\"ש היא מהשמי\"ם ונבראת לנשימ\"ה מנשמ\"ת \nמלשינ\"ה בזכו\"ת. ולפעמים הנפ\"ש כוזב\"ת בזכו\"ת מפני שהיא הוי\"ה אח\"ת ב\"ת הכ\"ח, וסימן \n\"אל יסף פרעה הת\"ל\" (שמות ח' כה'): \nוכאשר הוריתיך בסימן ניסן כן תעשה לשאר שהכל הולך דרך אחת. ואמנם סימני הנשארים ג\"ט \nי\"ד מורה שצריך שיכתוב המשכיל ג\"ט לתקופת תשרי ויתנהו על טבת. בסוד מי\"ד אל יד או \nאז יכנע לבבם הערל של ב' התקופות ההם שהן על פיהן תתי\"ר. שבט שהוא שרביט קשת והוא \nסימן ר\"ע לה\"ם. ודע שהן חתומות בי\"ה יהו\"ה, והרמז \"כי בי\"ה יהו\"ה צור עולמים\". \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "ואמרו על סודם שבארבעה פרקים אלה המים נהפכים לדם. בניסן רמז למימי מצרים, ובתמוז \nרמז לסלעו של משה, ובתשרי רמז ליצחק הנעקד, ובטבת רמז לבת יפתח. ויש מי שמהפך תמוז \nבעד טבת בזה. ואמנם אלה הם רמזי סודות נעלמים ויורו באמת על ארבעת הליחות ועל \nממשלתם ועל התהפכותם מתקופה לתקופה שלשה חדשים לכל אחת והן הד'. המרה השחורה שבטבעה \nקר ויבש כטבע העפר והנה תקופת טבת, ועושה בראש מזל גדי ואז השמש בתכלית הירידה והוא \nבנקודת סוף מזרח הדרומי, והימים בתכלית הקצור והלילות בתכלית הארך וזאת היא האחת. \nוהשנית היא שכנגדה בהפכה לכל דבר והיא קשורה בחברתה קשר אמיץ כמו שנודע. והנה היא \nמצד אחד הליחה הלבנה שבטבעה כטבע המים שהוא קר ולח והנה תקופת תמוז, ועושה בראש מזל \nסרטן ואז השמש בתכלית העליה והוא בנקודת סוף מזרח הצפוני. ויש מי שמהפך זה ואומרים \nשהוא בזמן החום, ואם כן טבעו חם ויבש כאש. והנה הימים בתכלית הארך והלילות בתכלית \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "הקצור. והשלישית והרביעית הן גם כן זו כנגד זו שתי וערב, זאת טבעה כטבע טלה שהוא \nאש, וזאת טבעה כטבע מאזנים שהוא רוח וזאת השמש בחצי המזרח והיום והלילה שוים. \nוראיתי בספרי הרפאים שאומר כי תקופת ניסן חמה ולחה וזהו טבע הדם, ותקופת תמוז חמה \nויבשה וזהו טבע האש, ותקופת תשרי קרה ויבשה וזהו טבע העפר, ותקופת טבת קרה ולחה \nוזהו טבע המים. וחלקום לאביב ולקיץ ולבציר ולחרף, ואמרו גם כן מועד האביב חם ולח, \nומועד הקיץ חם ויבש, [ומועד הבציר קר ויבש] ומועד החורף קר ולח. ואחרים קבלום \nוחלקום על צורה אחרת, ועשו מהם ששה חלקים כנגד \"זרע וקציר וקר וחם וקיץ וחרף\". \nואמרו כי אלה עם מדת יום ומדת לילה \"עוד כל ימי הארץ לא ישבתו\". והרוחות הנושבות הן \nארבע אמהות ושמנה בנות כנגד ארבעה מזלות אשר לתקופות שהן טסמ\"ג, וכנגד שמנה מזלות \nהנשארים שהן ש\"ת א\"ב ע\"ק ד\"ד. ואמרו כי הדם הוא רביעית הגוף ומקורו בכבד וממשלתו \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "במח הראש ונוהג בו צ\"מ שהם צדק ומאדים. והליחה גם כרביעית הגוף ויצאה מן מח הראש \nושוכנת בחזה ובגרון ובחלצים וסובבת בכל הגוף ונוהג בה ל\"ח שהן לבנה וחמה. והמרירה \nהשחורה מקורה ותולדותיה מן הליחלוח החמוץ אשר בקרב העליון ושוכנת בטחול ומושלת \nבכוליא השמאלית עד (.) ונוהג בה שבתי. והמרירה האדומה גם היא יוצאת מן הכבד כי שם \nהיא מקורה ומנוחתה בקרב העליון ונוהג בה ח\"כ שהם חמה וכוכב. והנה שבתי לבדו מיוחד \nבפעלו בטחול שטבעו כטבע הארץ קר ויבש. וסודו ט'חול שבת'י ושניהם שלוח\"י טב\"ת ליחו\"ת \nשב\"ט ונמצא לרפא\"ת חלי\"ו כי הוא שטו\"ח בתל\"י והנו של\"ט בחיו\"ת וסודו ט' מחשבו\"ת והן \nט' ספירו\"ת ודעם. ואין צורך באלה הדרכים פה כי מקומם ביט' של עדן כלומר בחלק ט' \nובחלק י' גם כן. כי שם נאריך בזה לפי הענין יותר מזה. ואשוב לומר כי החכמים כבר \nאמרו שבסימן ז\"ט תרמ\"ב קודם מולד ניסן עשתה התקופה של ניסן בשנת היצירה. וידוע \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "שתקופה זו היא בסימן בכ\"ו ימים לחדש מרצו של גוים. ולעולם ראש חדש מרצו בשנה ראשונה \n", "en": ""}]}
