{"bookId": "kabala-cbd3da1792e9", "part": "1", "torah": "3", "title": "ספר אוצר עדן הגנוז — קטע 3", "hebrewTitle": "קטע 3", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-cbd3da1792e9/1/3/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-cbd3da1792e9/1/3/", "segments": [{"index": 1, "he": "שמותיו. והנה בם מולד גם פ\"ה מיל\"ה וסוד כסאו לבנ\"ה. וכך אמרו חכמים צורת יעקב \nחקוקה בכסא הכבוד וחקוקה בלבנה, ונאמר \"השמים כסאי [והארץ הדום רגלי]\" (ישעיה סו' \nא') אצלנו הוא גלגל הלבנה. והנה פעם נראית מלאה ופעם חסרה ומהלכה כסדר לעולם כי \nעלייתה מן המזרח תמיד וירידתה במערב תמיד ונטיתה לדרום ולצפון תמיד בחזרת חלילה. \nוהנה דרום דרום שנאמר ואמור צפו\"ן צפו\"ן הוא שנו\"י הטב\"ע הנמצא בכשפי\"ם ואם כן זה \nבכשפים ועליהם כשפני\"ם שהם דרו\"ם דרו\"ם בכשפנים. והנה כח ארבעתם ש\"ר שנו\"י הטב\"ע \nבנפש ואחר כן במה שהוא חוץ (.) עד זו המעלה: \nעשר ספירות בלימה נעוץ סופן בתחלתן כשלהבת קשורה בגחלת זה משל לספירות. אמר שאין \nלהם סוף [אך יש להם] תחלה ואיך שב לומר (..) יש להם (.) אמנם (..) שזהו מה שרמזתי \nלך כי תחלתם וסופם (..) אדון וסוד י' יחיד וזהו שאמר שאדון יחיד ואין לו שני ולפני \nאחד מה אתה סופר. והנה מא' עד עשרה כל מספר מיוחד לבדו אבל מורכב מאחד או מחובר \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "מספירות או מחלק (.) המורכבים שהרכבתם אינה אחדות שלימה (..) הרכבתם כלל משום צד \nואם כן ראוי (..) הקרובים אל היחוד על המיוחד יותר ממה שיורו עליו המורכבים \nמהמורכבים (.) ואם כן היה מן הדין שהיה א' לבד מורה (..) ונמצא זה בשם אהי\"ה ובשם \nאדנ\"י ובשם אלהי\"ם מתחילים בא' וסופם הי\"ם והוא סוד י'(..), אלא שמצאנו השם המיוחד \nלו והוא שם [יהו\"ה] שנאמר במקומו שמתחיל בי' והוא לענין ספירות שהתחלת חלוקם השוה \nהיא הו\"ה כלומר (...) במה ידמו אל הספירות (...) מקום פירוש בלא ספק מפני (..) והנה \nאמר פה נעוץ סופן בתחלתן כשלהבת קשורה בגחלת וסוד גחל\"ת אמ\"ת וסוד קש\"ר שק\"ר וכענין \nמציאותינו כלומר כי השקר בו אמת גם (...) קשר אמיץ וסודו הקשר הנפש (..) בגוף שהוא \nגולם או חמר לה והוא לה (..) בו סוף מצדו שאינו סובלה באמת שלולי שהוא אינו סובלה \nלא היתה לעולם ממנו כמו שאין צורת חמר הגלגל נפרדת בהיותו ספר א' אח\"ד ושמו אל\"ף \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "וכן סוד (.) והוא א' שמורה על נשימה ועוד א\"ד ל\"ח שהוא (...) א\"ף הוא כלי לנשימה \nואומ' (.) אף (.) לאחד וכן לאף השני הימני כי (...) והנה מפני היות מציאותו הראשונה \n(..) כשלומו תחלה אחר התפלה באמרו שלום לשם (.) שבו (.) שם מלא ושמו תה\"ו שממלא (.) \nמאי\"ן ובעד יום הכפורים חודש ואח\"כ (.) לימיני הנה סודם שלום לשם (..) כי שמאלי סוד \n(.) גם (..) בשמאלי סובב האשה אבל ימיני (...) שהוא שם למלאך שהוא (..) אדם כלומר \nהוא בדם באש (..) אשר סוד נלמד מן ה' (....) ספירות כפולם ויצאו מן ה' (..) ש\"ר \nשיצאו ב' (..) הנה השם שלם והתחיבו (...) נכללו בם מד' שמות (...) א\"ד חמישי מעוקב \n(..) זה כולו א' וסודו י\"ה והנו השמש שממנו אור היום ועלה הסוד יה\"י או\"ר ונגלה \nבכסלו בחבור השמש עם השמש ויתקיים בו \"ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור\". וסודם \"ויקרא \nאלהים לאור יו\"ם\" שסודו יה\"י ויה\"י יהי\"ה והי\"ה והרמז עליו \"ביום ההוא יהיה יהוה \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "אחד ושמו אחד\" (זכריה יד' ט'). ועל כן נאמר ולפני אחד מה אתה סופר ואם לא נספור \nבמחשבתנו לא נכיר קוננו: \nעשר ספירות בלימה בלום פיך מלדבר ולבך מלהרהר זה פלא גדול שאנו אומרים שזה הענין \nחובה עלינו למעלה מכל החיוב להוציא השכל שאתנו בכח אל הפעל. וזה אי אפשר לנו אלא \nבאמצעות הדבור. ואיך אומר לנו עתה בלום פיך מלדבר, ומורה ג\"כ שמלת בלימה מענין \nבלימת הפה, והורה שההרהור בלב. ואמנם בטוב אמר באמת, וזה כי הספירות מציאותם לפי \nסימני האותיות בג' מקומות ידועים לכל בקלות והיא בספרים ובפיות ובלבבות. ואשר \nבספרים היא המונית ומינית ואשר בפיות אינה גופנית כי אם בכח ואשר בלבבות קראוה \nרוחנית מכל צד. וזה לא זכר ההמונית אבל הזהירנו על הקרובה לרוחנית ועל הרוחנית \nבעצמה וציונו על מה שהיה ראוי לצותינו בלא ספק. וזה מפני פחד הזכרת השמות במקרה \nשהיה ראוי להזכירם בלב אבל לא בפה עד שיוודע ענינם כראוי, ולא יסופק זה למי שיודע \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "כח פעולת הספירות בפה ובלב. וזה שבשעה שהאדם מדבר בם ומתחיל להניעם בחזקה יכריכוהו \nלהוליד מתוכם דברים מחייבים כפירות באמונות האמיתיות ויותרו כל קשרי העידות והעריות \nשנאסרו בלשונות ויחייבו דמיונות שאינם אמיתיות מפני הרגל הדבור החיצוני הקשור במבטא \nבפה בחמשה מקומותיו ואם ימשיכם כך יטעה ולא יתגלה לו מהם לבד לפי הראוי ועל כן אמר \nבלום פיך מלדבר: \nאבל העיון בהם בחכמה ובבינה ובחינה וחקירה כדי להעמיד כל דבר על בוריו ולהשיב יוצר \nעל מכונו זהו מה שציונו הוא בראשית דבריו והדין אתו. ואומרו ולבך מלהרהר ר\"ל בלום \nג\"כ לבך שלא ימשך בם אחר דרכי ההרהור כפי התאוה שאם לאו ההרהור יביאהו למהירות \nשאינה ראויה בדרך הספירות שהן צריכות ישוב דעת ועיון מופלג כדי להנצל מים הסכלות \nהחונק השטים בו. ועל כן אמר ואם רץ לבך שוב למקום. וידוע שהוא השיג שטבע הלב גוזר \nשיהרהר ושירוץ בם. ועל כן הוצרך להודיענו מה שיקרה לו לאדם בם ובסיבת הדבור בם \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "וההרהור והמרוצה. ואמרו שוב למקום ר\"ל שוב לשם שנקרא מקומו של עולם. ואפשר שנקרא כך \nמפני היות מספר מקום כמספר השם המיוחד בחשבון המרובע והוא קו\"ף. וסוד קו\"ף הוא כסוד \nיו\"ד והוא עצמ\"ו, והלא דב\"ר (קו\"ף יו\"ד) הוא. ועל זה רמז באמרו שלכך נאמר רצוא ושוב \nועל דבר זה נכרת ברית. והנה קו\"ף פוע\"ל והוא ע\"ל הכס\"א, כלומר ממונה ע\"ל הטב\"ע. \nופעולותיו דמיוניות כפעולות הקוף שדמיונו קרוב לדמיון האדם וכל הנמשך אחר פעולותיו \nהוא דומה לו ושמו קוף כמוהו והוא חיה בצורת אדם וחייו חיי הקוף שהם חיים מדומים. \nובהיותו יו\"ד והוא ראש לשם השם יורה עליו שם מספרו שהוא עשרה וסודו יצ\"ר הר\"ע אלא \nשהוא שומר השע\"ר שלא יבואו בגן עדן חיות רעות וקופים כאנשי דור הפלגה ודור המבול \nשהוא גבו\"ל מפל\"ה גם קצ\"ו ידוע לעב\"ד עולמי\"ם והוא יו\"ם מימי\"ם. וכריתת הברית הנה \nענינה ענין הטבע כלומר שטבע השגת האדם את קונו לא יתכן היותו אלא לפי מה שכבר נגזר \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "להיות בתחלת היצירה על הטבעים עם היות טבע האדם מתעלה ומשתנה ומתקן איברי שכלו לקבל \nכחו עם הזכרת השמות כראוי ועם השגת הספירות כראוי לפי האיש ולפי חוזק פעלו בם מעט \nמעט כמו שנרמז על יצר הרע בתורה על גירושיו באמרו \"מעט מעט אגרשנו מפניך עד אשר \nתפדה ונחלת את הארץ\" (שמות כג' ל'). \"מעט מעט לא תוכל כלתם פן תרבה עליך חית השדה\" \n(דברים ו' כב'). עד כאן דברי ספר יצירה בענינים כוללים עשר ספירות ובדרכים \nשמתחייבין מצפיתן ומעמקם: \nועתה החל בם בדרך מספרם, והודיענו מהותם ואמר עשר ספירות בלימה אחת רוח אלהים חיים \nברוך ומבורך שמו של חי העולמים קול ורוח ודבור וזו היא רוח הקדש. הנה הודיענו מהו \nהענין הנקרא אצלנו רוח הקדש, וקראו תחלה רוח אלהים חיים. ואמר על הדבר ההוא שהוא \nספירה אחת והיא אספ\"ת היר\"ח שנ\"ה אח\"ת ואותה השנ\"ה קד\"ש שהנה קדש\"ה השכ\"ל. ובחשבך \nהשם ספירה אחת תמצאהו עולה שנת השמטה כי התחלתה מן ט\"ה ובה ד\"י כמו שתראה בסוד \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "העבור במהלך חלקי המולדות של השנים שבם הכל תלוי. והנה רוח אח\"ת היא רוח הקד\"ש \nבחזרתו זו בחרתי. והסוד או\"ת ברו\"ח, רו\"ח באו\"ת היא רוח הקד\"ש וזה יגלה לפנים בענין \nהמלכיות של השלש אותיות. ובאמרו רו\"ח אלהי\"ם חיי\"ם גלה לנו סוד מהות רו\"ח חיי\"ם \nושהוא י\"ה מלא. והירח מלא מכח המאו\"ר הגדול והנה כחו המחזר\"ו במחזו\"ר הלב הוא רו\"ח \nאלהי\"ם חיי\"ם כלומר חכם אשר ממנו רוח יי מלא חכמה ועל פיו היה יהושוע מלא רו\"ח \nחכמ\"ה בסוד חבור מש\"ה יה\"ו ש\"ע והנה שם יהו\"ה של\"ם עם שש\"ה יה\"ו שהם בעלי החותם \nוסודו אילן ה': \nכבר יעדנוך לפנים במה שעבר שאנחנו נדבר בכ\"ב אותיות בחלק השני של אוצר. ועל כן לא \nאדבר בסתריהם עד שאגיע למקומם. רק אומר פה כוונת המחבר הספירות במספרם מה היתה \nבהזכירו אותן בלשון נקיבות. ולמה לא אמר עשרה ספרים או עשרה מספרים כמו שאמר (שלמה) \n[שלשה] ספרים ספר וספר וספור. גם לא מנה אותן על דרך צורת מנין שבעת ימי בראשית. \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "והנה נאמר כי ספר זה כולו מעשה בראשית וכל מה שיזכיר דבר ממה שיורה על הבריות יורהו \nבלשון נקבה כגון רוח הקדש או השכינה עם היות זה בסודו אי\"ש ואש\"ה וזה בסודו זכ\"ר \nונקב\"ה להורות על חולשת הנברא ועל גבורת הבורא, לא שיש שם זכרות או נקבות ומפני \nשהספירות בריות ואין הבורא ספירה ואפילו לדעת מאמיני המדות השלמים בחכמה ובקבלה, \nזכרם בשם נקבות. ועוד לא מנה אותם כי אם על דרך היותם אצילות נאצלות מהשם וכל אחת \nעומדת לעצמה אצולה מהשם לבד עם היותן כולן ממין אחת על דרך משל, ואין הפרש בין זו \nלזו כי אם במעלה לא במציאות, ועל כן אמר בהם אחת שתים שלש ארבע חמש שש שבע שמונה \nתשע עשר. והנה להם עשר שינים (עשר פע' שין). וצריך לחלקם עוד כך, אחת שלש חמש שבע \nתשע כי אלה הם א'ג'ה'ז'ט'. שתים ארבע שש שמונה עשר ואלו הן ב'ד'ו'ח'י'. ודע כי מספר \nאותיותיהן של הנפרדים האלה הן י\"ה ומספר הזוגות הן בי\"ה וכולן ל\"ב רמז לנתיבות: \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "וצריך שתבין כי ה' של שמנה נוסף, ולפי סדר הספירות [רומז] לסוד גדול. והוא שלא \nנשתנה בין זכר לנקבה כי אם בנקוד שזה נה וזה נה. ואמנם סגול מורה על ג' פעמים גל \nוענין מספר נקודותיו לע\"ד בסוד הסגול שהוא לע\"ד עם היותו פתח קטן כלומר פתח קטון \nלבא בו אל בית המלך. אבל הקמץ נקרא קמץ גדול והוא מלשון קומץ וכל הקומץ מקבץ תוך \nידו דבר שמקיף בו כי כן סודו מקי\"ף גם כדו\"ר שמקבץ בתוכו כל העולם. והנה כדור צריך \nלהחליף כ\"ף בג' ויהיה מלשון גדר שמקיף מה שבתוכו. או להחליף כף בקו\"ף שהן אותיות \nגיכ\"ק ויהיה בשני ענינים מובן אם מלשון קדרה מפני שמקפת כל מה שבתוכה והיא קרובה \nלצורת כדור או מלשון ערבי אל קדרה שהוא מלשון יכלת שמקיף כל מה שתחתיו. ואל יקשה זה \nהפירוש בעיניך שכבר אמרו קצת מפרשים כי כ\"ף של כדור נוספת ונשאר דור והוא מלשון דור \nאו מלשון דירה בלשוננו שכל אלה מקיפין מה שבתוכם. או מלשון ערבי שקורין הכדור מדור \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "כלומר מוקף או מסובב. ואמנם קדרה בעברי יש אומרים ששמה כך מפני שחמריתה מן שמש וירח \nקדרו, ואינו רחוק: \nוהנה סגול מלשון סגולה ומלשון סגלגל והם מורים ג\"כ על הקפה כדורית לכל מה שבתוכם. \nכי הם מלשון ג\"ל עם היות הסמ\"ך בם שרש. ואפילו סמ\"ך לבדה מורה על היקף וכן עגול \nמורה על היקף, ואפילו עין לבדה. אלא שהסמ\"ך צורתה מעידה על זה שאמרנו אבל לא שמה גם \nמספרה קרוב לצורה ומספרה כמוה. ואמנם עין שמה מעיד על מה שאמרנו אבל לא צורתה רק \nמספרה כפל ותוספתה כחברתה הנזכרת. ושני מיני התוספת מכין וסודר סמך בעצמו ושניהם \nבלי תוספת עין בעצמו. ושניהם בכללם כעסני\"ם כפלם ותמצא שהם שני מלכים כשפנים. גם \nס\"ע כמו (ח') [ו\"ז] והוא חצי השם, גם פ\"נ כמו ח\"ה והוא חצי השם. והנה מ\"צ כמו (ד\"א) \n[ד\"ט] וגם הוא חצי השם. ועוד ק\"ל כמו י\"ג והנו חצי השם ועלו כולם ב' שמות. והנה ג\"י \nסוף א\"ז גם ט\"ו סוף ו\"א. והנה זה ח' וזה ז' והנה חצי השם והנשאר ז\"ה והנה חצי השם. \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "אבל ע\"ס שהוא מלשון עיס\"ה הוא חצי השם ג\"כ כשתמנה י' שמות לשם אחד שלם כי הוא ה' \nשמות. וכן מ\"צ שהוא מלשון מצה ה' שמות, גם פ\"נ ידוע והוא ה' שמות וכן ק\"ל ה' שמות. \nואלה באחדים ג'ד'ה'ו'ז'ח'ט'י' ח' ספירות. ואלה בעשרות ל'מ'נ'ס'ע'פ'צ'ק' ח' ספירות. \nרמז לזה ח' י\"ה ורמז לזה ח' ו\"ה. וכשתחבר ח\"ח יעלו י\"ו וסודו זו\"ג. וזה יתגלה \nבצירוף השם בחותם ו' קצוות. ואם כן הנה שמנ\"ה שמנ\"ה ומהם תבין שכל משמ\"ש נהנ\"ה: \nוכמו שידעת שה' של שמנה נוסף כן ראוי שתדע כי א' של ארבע נוסף, והנה הבינה לע\"ד. \nוכן מ' של שתים נוסף להורות על רבוי, והנה התוספת מא\"ה בסוד ב'ד'א' שהם ז\"י. רק מלת \nש\"ש חסר מכולן אחת, והיא ה' בעבור שבה נקשר ה' קש\"ר הנקרא ה'ת\"ר שהוא מספר ש\"ש \nשסודם שש מאות. והנה נתלו בם שתי מדות כלומר שק\"ר ואמ\"ת ואמנם שלש מאות גם שקר ואמת \nבכח תלוי נלמוד בסוד ל' שהיא שלשי\"ם במספרה ושמה ל'. וסוד צירופה ללמד ש\"ם של י' \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "שהוא משמ\"ש ש\"ם של אות או משלש\"ה ג\"כ שלשה אנשים שלש מאות והם גל\"ש והוא שלג שתחת \nכסא הכבוד ושמם גימ\"ל למ\"ד שי\"ן וצרופם גל\"ם ש\"ל יי\"ן ד\"ם. והנה שלשה שקר וכזב אבל \nשלשים שם שלש ששמו משמש והוא ממש\"ש. גם בלא ספק יש לו כשפנים והם חמשה גם שמם \nכשפני\"ם והם שתים עם חמשה הרי שבע\"ה עיני\"ם. והנה בחברך שנים עם חמשה יהיו חמשה \nמקיפים ויהיו שנים בנתים. גם שת\"י נמצא מן שתים ושם מ' נוסף אבל ערב נמצא מן ארבע \nושם א' נוסף. והנה אם א'ז'ג'י'ו'א'ט'ד' זה עם זה צמר ופשתים יחדו. והנה ש\"ת מצורפים \nשי\"ן תי\"ו ואם אתה ישן התעורר. והנה יון נוספים יו\"ד וי\"ו נו\"ן יו\"ן ויו\"ן ת'אני\"ה \nואני\"ה וכל ת' שנים מצורפים ישתנו תוספת צמ\"ר שדי\"ם ותוספת פשתים והדמיון ושניהם \nשט\"ן ודמיו\"ן על כן שט\"ן ע\"ז שעטנ\"ז מלאך הש\"ם והוא ש\"ם המאכ\"ל המתגלגל. שת\"י וער\"ב \nשתי\"ם וארב\"ע שהם קוים ושטחים שהקו שתי נקודות והשטח שני קוים שהן ד' נקודות והגוף \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "שני שטחים שהם ח' נקודות. ולכולם סוד נקודותיהם עם הראשונים אבד\"ח ורמזם הוא באח\"ד. \nומי ישיבנו והיא דרך הכפל וכולם י\"ה. וצריך שתדע שכן דרך הכפל י\"ק גם כן והם י\"כ \nמ'פ' והם ק\"נ ורמזם שכח פכי\"ם קטנים. וסודם \"שאל אביך ויגדך\" \"אשרי אדם מפחד תמיד\". \nשתי וערב תקחם ותמצא בהקף א'פ'ח'י' ובאמצע ב'ד'מ'כ' זה סגו\"ל וזה גלג\"ל. והנה גלגל \nהוא כדו\"ר והוא סוד קמץ אשר זכרנו שעליו ק\"ץ מוסג\"ל. כי י\"ה פעמים ו\"ה הם קס\"ה בסוד \nהנקוד. ועל כן נו\"ן זנ\"ב כענין מני\"ן י\"ה ואלה לאלה הפכי\"ם. חבר קמ\"ץ עם סגו\"ל \nותמצא עליהם חתום מעש\"ה בראשי\"ת על ש\"ם שת\"י וער\"ב. ומהם תבין מה שאמרתי לך ששתי\"ם \nארבע\"ה הם. וכאשר תדע שהשתים ארבע תדע מהם סוד יציאות השבת שתים שהן ארבע וכן מראות \nנגעים והדומים להם: \nוהנה סוד שמו שיתער\"ב י\"ה פעמים י\"ה הם רכ\"ה, ו\"ה פעמים ו\"ה הם קכ\"א חבר ק\"ר ותעשה \nש' וחבר כ\"כ ותעשה מ' וחבר א\"ה ותעשה ו' וחבר הכל ותמצא שמ\"ו ורמזו \"יהו\"ה איש \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "מלחמה יהו\"ה שמ\"ו\". וסוד של אי\"ש מלחמ\"ה שמל\"א חימ\"ה והוא תוך שנ\"י שמו\"ת הקד\"ש \nשסודם לאחור שת\"י בסופם ואחריהם קדמו\"ן ולפניהם 'שש\"ה' שהם 'א\"ש רו\"ח מי\"ם', והנה \nא\"ש ורחמי\"ם, רא\"ש מ\"ח יו\"ם. והאור מופלג ועיין בו מאד. שמהם אי\"ש מוחר\"ם, ואני \nאחרי\"ם שמ\"ו של האיש המוחרם מהם וארח\"ם שמ\"י שאני אי\"ש מרוח\"ם מהם, כלומר כל כך \nראוי שיאמר על עצמו מי שלא משל חומרו עליו ויחרים מי שחמורו רכב עליו והוא גופו שלא \nנמצא אתו אלא במציאות חמורו אצלו ואם הוא חמור הנה בעליו עמו ואם הוא אדם בעליו אין \nעמו שלם ישלם. וגם אתה צריך להשלים רמז ק' על דרך זו ק'ר'ת'ף'. הנה אלה ראש והוא \nש\"ל עי\"ר אחד שיודע לשון קדש שהוא ראש לכל לשון. וכולם אי\"ק בכ\"ר דמ\"ת חפ\"ף, וכולם \nראש ק' קניה וס\"ם. והם גל\"ש, גלש גם בכ\"ר דמ\"ת גם אי\"ק הנ\"ך. ודע כי מחבורם יתחיבו \nחבורים חדשים כמותם מצד אחד וזולתם מצד אחד. וכך תחבר המאות להשלים המנין שלמעלה \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "ג\"כ, ותדע שהם כזה ש'ת'כ'מ'נ'פ'צ'א' והם ח' כראשונים. כי רמזי חיה עם חוה מתגלגלים \nבמין האדם ומנין אלה עולה ה\"ר, וסודו מעל\"ה ומט\"ה והם הכנפי\"ם. והמספר של \nג'ד'ה'ו'ז'ח'ט'י' חברהם ב\"ן. כי אין שם א\"ב מפני שהוא נעלם בסוד י\"ה שהוא כדמות א\"ב \nהפוך. והשניים להם ל'מ'נ'ס'ע'פ'צ'ק' מספרם כ\"ך, וסודם מו\"ת וחיי\"ם וסוד אלה ההפכי\"ם \nועליהם הכנפי\"ם נהפכי\"ם. והשלישיים הם שנ\"י מלאכי\"ם וזה קשר שלשתם שנ\"י ההפכי\"ם \nשנ\"י מלאכי\"ם נהפכים, וסוד כולם ראש התנין הפך זנבו וכן זנב התנין הפך ראשו והכל \nברכ\"ה: \nוכבר יוודע מהרה כי המנין של הספירות אין ראוי ללקחם על דרך מנין ימי בראשית. ועל \nכן אמר בם המחבר, אחת שתים שלישית רביעית חמשית ששית שביעית שמינית תשיעית עשירית. \nכמו שאמרו בשבעת ימי בראשית יום אחד יום שני יום שלישי יום רביעי יום חמישי יום \nהששי יום השביעי. ומפני שיתגלה לך מאלה המספרים של הימים ומהספירות דרך אחד מופלא \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "ומכוסה והוא ענין אלוהי בלי ספק רמזתי לך כל המנינים שלימים. ואמנם הספירות שנמנו \nאחת שתים ולא נמנו אחת שנית הורו שאין השנית שניה לראשונה אבל באמת היא מורכבת משתי \nצורות ועל כן היא שתים ואינה אחת והשלישית בעלת שלש צורות וכן כולם עד שהעשירית \nבעלת עשר צורות וראה גם ראה שיתחייב ממספר שתי הספירות הראשונות שם א\"ב והנה האחת \nשהיא הראשונה אמר עליה שהיא רוח הקדש גם קראה רוח אלהים חיים והכל ענין אחד אלא \nשגילה לנו שהיא שמו של חי העולמים ואמר שהוא ברוך ומבורך כמו שאמרנו במקומו: \nובספר הבהיר גלה לנו מחברו ע\"ה סוד חי העולמים. כי מימיו אנחנו שותים כשאנו צמאים, \nכי מימיו מן המקדש המה יוצאים. באמרו שם שנאמר וצדיק יסוד עולם. ואמר ששני כחות הם, \nוהם אצלו אחד מימינו ואחד משמאלו. ואמר צדיק יסוד עולם באמצע והוא יוצא ממקומו של \nעולם והוא שר על אלה השנים, גם בידו נפש כל חי שהוא חי העולמים, וכל לשון [בריאה] \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "בדידיה עבידא. ועליו נאמר \"שבת וינפש\" (שמות לא' יז') והוא מדת יום השבת. ועליו \nנאמר \"זכור את יום השבת לקדשו\" (שם כ' ח'), והא ג\"כ [כתיב] \"שמור\", ההיא במדה \n", "en": ""}]}
