{"bookId": "kabala-cbd3da1792e9", "part": "1", "torah": "38", "title": "ספר אוצר עדן הגנוז — קטע 38", "hebrewTitle": "קטע 38", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-cbd3da1792e9/1/38/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-cbd3da1792e9/1/38/", "segments": [{"index": 1, "he": "וידוע שהקושי מתמעט בשיעורים קבועים עד שמגיע אל הקצה האחרון שיתחייב להיותו הפכו, \nוהוא שיהיה הנמזג בתכלית הרכות כחמאה. וכאשר זה מתמעט מן הקודם כן זה ירבה מן הרכות \nויתגבר עד הגיעו אל הקשה האחרון שהוא הברזל. ויתחייב ממציאות זה הרבוי וזה המיעוט \nהנמצא ברך ובקשה שימצא אחד בין שני הקצוות. מפני שהקושי והרכות הם שני הפכים ואינן \nהעדר וקנין ואינן דבורים לבד שהם שלילות וחיובים. ואמנם יאמר עליהם שהן שני מצטרפים \nמצד היות הרך נקרא רך בערך אל הקשה והקשה נקרא קשה בערך אל הרך. וכן דברים רבים \nמכלל המדות דרך זו להם. ולפי אלו הדרכים שזכרתי פה ואשר רמזתים למעלה ג\"כ, ארצה עתה \nלהודיעך כי הדבר הנקרא חותם בתוך חותם הוא שיהיה דומה לעולם בכללו, ואשר דומה לו \nבכללו הוא האדם לפי מינו, ואשר דומה לכלל מינו הוא האיש והאשה ופירותיהם מחלקי \nהמין, ואשר דומה להם הוא הגוף לבדו של זה האיש הרמוז ולא עד כל מה שכולל אותו, ואשר \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "יורה על כל המציאות ועל היות מה שרמזנו הוא האמת לבדו, בענין זה הוא התורה כולה. \nוא\"כ דין הוא לקרות התורה שהיא התורה על כל אלה הדרכים לנו תחלה, חותם בתוך חותם. \nואחר זה האיש הפרטי שגם הוא חתום חותם בתוך חותם. ואתה האיש הפרטי איש (..) ואחריהם \nהמין האנושי שבו יודעו כל האישים המינים האחרונים. ואחר המין הכלל של כל המציאות. \nואע\"פ שיש במה שרמזנו עניינים שהם חותם בתוך חותם, וחותם בתוך חותם החותם, וחותם \nבתוך חותם של חותם וכן חותמות הרבה זה בתוך זה, עד הגיע הענין אל היות החותם העליון \nהמקיף בכל החותמות כדמות הביצה בקליפתה העליונה על דרך משל, ואל היות החותם התחתון \nהמוקף מהכל כדמות החלמון של ביצה שכולו מקשה ובכללו יקרא חלמון. וזה כדמות הארץ \nשהיא המרכז והעליון שעליה כדמות ערבות שהוא המקיף בכל. וכל מה שבתוכם היא כדמות \nהחלבון שבין הקליפה והחלמון, והוא שמקצתו מכלל הארץ והוא התחתון שכולל שלש אמות \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "הנקראים ששה אבות והם שלשה יסודות שהם אש ומים ורוח. ומקצתו שמים ומכלל השמים מגלגל \nהירח עד גלגל המזלות. ראוי לומר כי השמים והארץ הנזכרים בתורה באמרה \"ויכלו השמים \nוהארץ וכל צבאם\" הם ערבות ומרכזו, ואמרה כל צבאם ר\"ל כל מה שבתוכם כי זהו העולם \nהגופניי כלו. ויהיה בעולם השכלים השכל הפועל בדמות החותם האמצעי לכל השכלים שדעת \nכלם מקפת דעתו והוא אין דעתו מקפת לדעת אחד מכל מקיפיו כמו שרמזנו למעלה. ותהיה \nהארץ בזה דומה לשכל הפועל וערבות דומה לעליון הראשון שבמדרגת השכלים הנפרדים \nהנקראים מלאכים וצורות עולמנו זה מן האדם. ועל צורות היסודות תהיינה יורדות במעלה \nותהיה א\"כ צורת האדם כוללת ומקפת ויודעת כל הצורות שתחתיה באמתת מהותן, ואחת מהן לא \nתכיר אותה. וכאשר קרה לנו זה פה כן קרה לצורות הגלגלים על דרך משל לפי המעלות: \nוהנה צורת האדם פנימית במציאותה ונעלמה במספר כל הצורות שתחתיה. ואמרי פנימית \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "ונעלמה ר\"ל בערך אל החיצונים המורגשים, ואמרי מקפת בערך אל מעלת הצורות שתחתיה. \nולפי זו הדרך תהיה הנפש המשכלת והאנושית קרובה אל השכל הפנימי ממנה המקיף בה, ויהיה \nהגוף רחוק ממנו. וכן במציאות כלו בכללו יהיה השכל וכל המתחייבים ממנו שהם שכלים \nקרובים אל השם, חמר הגלגל וכל מה שבו רחוקים מהשם בערך אל השכלים, וחמר הראשון \nהתחתון מהשם עד שאין בכל המציאות בשום פנים יותר רחוק מהשם יתע' הוא סבה ראשונה \nלמציאותו והוא קיומו, עם היותו מפורש בסוד שם המפורש שהפעל האלוהי עובר עדיו, עם \nהיותו נקרא בשם שטן והוא מלאך המות והוא יצר הרע, וסודו קי\"א צואה בלי מקום והוא \nשנזכר באיוב ובשאר ספרים. והסוד שחיובו מהשם הגיע עד דבר שימצא ושלא ימצא, כי כאשר \nנמצאו מאתו המחוייבים שימצאו ויתקיימו נשפע עוד שפעו והמציא נמצא ובלתי נמצא. וזה \nבא להודיענו שאחר שהמציא נמצא בלתי נמצא, יתחייב אצל דעתנו שהמציא כל נמצא ג\"כ בלתי \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "נמצא זולת עצמו. וזו הידיעה הוצרך להודיעה לבני אדם לבד מפני חסרון דעתם, שאין \nבעולמנו זה מי שיכיר אלוה זולת האדם. אבל הגלגלים והשכלים אינן צריכין לזו הידיעה \nמפני שאינם בעולם התמורה כמונו. ואחר שהתחייב זה החמר מהשם, הודיענו השם אמתת עצמו \nשל זה החמר, והזהירנו שמה שנתן לנו באמצעיתו לבלתי עזבו בידו מפני שאינו ממינו, כי \nכל מה שהוא ממינו הוא חלק מעצמו ומאתו התפשט לכל איש ואיש מהנמצאים השפלים האלה \nואליו ישוב בהכרח. ועל זה רמז קהלת באמרו \"וישוב העפר על הארץ כשהיה והרוח תשוב אל \nהאלהים אשר נתנה\" וכאשר העפר הוא חלק מן הארץ וממנו היה ואליו שב, כן הרוח השבה אל \nהאלהים רוח (מדותו) [מרוחו] היתה ועל כן שבה אליו שהוא נתנה למי שקבלה ממנו. וחלק \nמרוח הקדש הוא רוח הקדש והוא רוח מכנף הרוח רוח נהפך מרוח רוח מכניע הרוח רוח מעלים \nהרוח רוח הרוח נעלם שהוא רוח למען הרוח והסוד קץ הרוח רוח. כל זה התגלגל על רוח \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "הקדש והוא רוח שדי הידוע והבינהו כי ממנו תבין כח החותמות כלם: \nוכבר ידעת שהתורה הגידתנו ענין המינים בזרעים הצומחים ובחיים חוץ מן האדם. שבכל אלה \nבא למינו למינהו למינה למיניהם ולא בא כזה על האדם אלא בא ג\"כ עליו על דרך נעלם \nצריך להעלימו מאד. והוא בהיות שם אדם וכ\"ש האדם שם המין כלו. וזה אחד מן המקומות \nשבאו נגלים סתרי תורה לכל בעל שכל והוא חותם בתוך חותם. מפני היות שם אדם שם נגזר \nמשם אדמה. והנה שם האדם שם אדמה שעם היותו מזרע הנהו זרע מן האדמה וחלק ממנו. כמו \nשבא עליו \"וייצר יי אלהים את האדם עפר מן האדמה\". ובא בענשו \"כי עפר אתה ואל עפר \nתשוב\". ובא באברהם \"ואנכי עפר ואפר\". ובא בסוד הנחש בקללתו \"ועפר תאכל כל ימי \nחייך\". וא\"כ אנחנו אחר שעפר אנחנו, הננו מזון הנחש והוא אוכל אותנו. ומי שחושב \nלהשליך נחשת באש להוציא ממנו זהב חי, צריך שידע מהות הנחשת וההבדל שביניהם, ר\"ל \nבינו ובין הזהב. ואז אפשר שיוציא מן הזהב המת עגל זהב חי. אבל ראוי שידע שעם היות \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "זה באמצאות האש שהוא סבת העמדת החיות והדבור הטבעיים, הא\"ש אש\"ה היא, והיא מצד אחר \nהצור\"ה המעמדת מי\"ם ברו\"ח ובר\"ח מי\"ם, איר\"ח לבנ\"ה ששם רו\"ח הלבנ\"ה וזה\"ו הא\"ש. \nוא\"כ הא\"ש שהוא הצורה בניצוץ החמה הוא חמר החמה עם היותו רוח הלבנה והמאור הגדול \nלעד. וסוד אמרו \"ורו\"ח אלהי\"ם מרחפת על פני המים\", הוא מבואר שסודו הא\"ש מרחפת על \nפני המים. והנה מרח' (מן מרחפת) הוא חמר, ורוח אלוהים שהוא רוח הלבנה והוא הצורה \nנקרא חמ\"ר פעל\"ת פני המים הפנימיים הנעלמים. על כן יהיו הדברים כלם חתומים זה בתוך \nזה וזה בתוך זה. ויקרא הפנימי הנעלם כנגד החיצון חותם בתוך חותם. ולכשידע המשכיל \nבכל דבר ודבר הנקרא חותם חיצון, וישתכל ביופי החותם כראוי, ימצא החותם הפנימי ממנו \nמעולה מן החיצון. ויבקש עוד לפנימי פנימי ממנו לפני ולפנים וימצא הפנימי יותר \nוהנעלם יותר שהוא קדש קדשים. וכך ימצא אמתת האיש הפרטי וכל חיצוניותיו וכל \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "פנימיותיו. וכן ידלג אל החיצוני עוד ויכיר בחוץ מה שהכיר בעצמו, והוא שכמו שעצמו \nמורכב מדבר נגלה פחות במעלה, ונעלם מעולה במעלה ופנימי עוד תוך פנימי ונעלם תוך \nנעלם, כן הוא בעצמו מעולה עם אשתו. ואע\"פ ששניהם נגלים שניהם נעלמים באמתת מציאותם. \nכי אין אמתת המציאות נכרת כי אם למשכילים לא למדמים וכל שכן שהיא נעלמת מן \nהמרגישים: \nואמנם הנמצא היום במורגש הוא שאנחנו אישי מין אחד וכל איש ואיש ממנו בין זכר בין \nנקבה מורכב מהרכבת שכנות. ר\"ל מאברים רבים שוכנים אלה קרובים לאלה, וההרכבה המביאה \nלידי התולדת ג\"כ מורגשת לכלנו, והיא הרכבה נקשרת משני אישים ממנו, שלהם שני אישי \nחותם מיניי טבעיי. אחד בולט שבעדו יקרא האחד משני הפרטים זכר, ואחד נשקע שבעדו יקרא \nהשני מהם נקבה. ושם זכר הוא מלשון זכרון ושם נקבה עם היותו מלשון נקבים הוא ג\"כ \nמלשון פירוש. מענין, נקבו השמות, ונקב שם יי. וסוד כרוז מכריז ומזכיר דברים \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "לשומעים. וסוד זכר ברכה, וכן הזכר הרכבה. וסוד נקבה שכרך, פירש אגרך, והמפרש דבר \nמגלהו. והדבר הנזכר הוא מפורש והוא נגלה למי שזכר ממנו. והנה זכר הוא באור ארוך \nשאינו נפסק, וסודו גנן עדן. וסוד נקבה גל עדן. ראה ההפרש שביניהם ותכיר מעלותיהם, \nכי שניהם גנן עדן וגל עדן, והנם זכר ונקבה. וסוד שניהם ספרים מחשבים ולאלהי ישראל \nמשבחים, ולשניהם שם האדם שסודם מקור דם צנור דם והביאור אדם בלב האשה אשה בלב האדם \nזכר ונקבה אנדרוגינוס: \nוהנה חותם בתוך חותם חותם כתוב חתום, כי השם יתע' כתב וחתם חותמו חותם בתוך חותם. \nוהנה הצי\"ץ הפנימי הנעלם לעד לבטן, כלומר למביט שהוא מלאך סובב בלב. ועל כן נקרא \nציץ נזר הקדש, נזר לזכר הקדש הזכר בנקבה. והסוד הגדול בזה הוא סוד פתוחי חותם, והוא \nכי הברכה בה הקללה וכן ג\"כ הקללה בה הברכה. ומשתיהן נראה הנשימה, כי שניהם מחזור \nשסודו מחזור השנים. כי הציץ הוא הקץ, ועל כן חתום בו \"פתוחי חותם קדש ליי\". והנה כל \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "פתוח מת וחי חי ומת, וביד כל אדם יחתום חי ומת. והרמז \"ויפח באפיו נשמת רוח חיים\" \nשנים חי מת ויפנה ויפנ והסוד פיו י' פיו א' פיפיות י' ו\"י בחלוף א\"ת ב\"ש 'הציץ \nאותיות המח' 'כוכב הציץ זהרורית'. 'מת בחי' 'זכות וחובה' 'אור נברא' 'חמר האור' \n'אור הרחם' 'אות המח' 'חם התאוה' 'אור העצם הכוכב' 'הוא חתם' 'הוא התחלה' 'חצי השם \nבה' 'מדותי' 'דמותי' 'שכל דמיון' 'ה' מלאך ה' שטן' 'שניהם הכל' 'קודש ליי' 'בן \nובת'. וכבר רמזנום בבנות שסודם קד\"ש ל' מלמעלה שהם כחו\"ת המשפט שהם דל\"ת אותיות \nיהו\"ה 'הנשמה הויה בלב' 'הויה בלב הנשמה' 'טוב תוך טוב' 'זוג בתוך זוג' 'גבוה בתוך \nגבוה'. כי גבוה מעל גבוה שומר וגבוהים עליהם. וזהו בעצמו אמר חותם בתוך חותם, גם \nפתוחי חותם. ויתחייב מזה לפי סדר ציץ נזר הקדש, כי צי\"ץ שיורה על המוליד הנולד \nשיהיה ממנו ענין התולדת לפי הוראת נז\"ר הקד\"ש זרע הנקבה זכר, גם זרע הזכר נקבה. על \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "דרך, \"אשה כי תזריע וילדה זכר\", כי הזכר כמו שנולד מזרע נקבה כן כל תולדותיו נקבות, \nוהנקבה כמו שנולדה מזרע הזכר כן כל תולדותיה זכרים: \nוהנה זה הדרך חותם בתוך חותם, ר\"ל שכל הזכרים הנמצאים במציאות והם בולטים בהכרח היה \nהחותם שבו צוירו ונחתמו חותם שוקע, שהוא חותם הנקביות. וכל הנקבות הנמצאות במציאות \nוהן צורות שוקעות, בהכרח היה החותם שבו צוירו ונחתמו חותם בולט, שהוא חותם הזכריות. \nוכל מדותיו של הקב\"ה הן זו על גב זו כדמות מה שרמזנו. ועל כן הנקבה רמז לזכר גם \nהזכר רמז לנקבה. וסוד רמז מאור כענין אמור להם והוא דבור בלב המלא שהוא מאור לאדם. \nוהנה סוד נז\"ר הקד\"ש ראש תוך סופו, ראש סוף תוכו, תוך סוף ראשו, תוך ראש סופו, סוף \nראש תוכו, סוף תוך ראשו. וסימנהון \"ישת חשך סתר\"ו\" שהוא הגלג\"ל העשיר\"י. והנה דין \nשם המיוחד דין שם המפורש וסוד שניהם שמי דן החטאים ושמי דן הרשעים, וסוד שמי ידוע \nשהוא שכל המחשב מצייר יצרים מעריכי צירים מכפרי המקרה שהוא עפר ערלים לרעים, על פי \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "קרן שבמח אשר ממנו כל קר שב חם, על דרך שיתוף לח יבש הדם אש האש דם מדה צורה צורה \nמדה. ראה והבן כמה הם הדברים הנחתמים במציאות חותם בתוך חותם, כי מאלה תבין דברים \nשהם נעלמים יותר מהם. וא\"כ כמו שתמצא במציאות מה שרמזנו בעצמך, גם בעצמך עם אשתך, \nכן תמצא בשאר כי אלה שתי ההמצאות נגלות לכל. וכן זרע התולדת מהם ומהם תכיר כל \nהמציאות, כי הם באמת חתומים בחותם בתוך חותם פתוחי חותם ככל המציאות כלן. והתפלין \nעדים וכן התורה שבתוך הלחות והם שבתוך הארון של עץ, שגם הוא מצופה זהב. והכרובים \nפרשי כנפים למעלה ופניהם איש אל אחיו אל הכפרת היו פני הכרובים. שכבר אמר שהם סככים \nבכנפיהם על הכפורת, כי מן הכפרת היו מקשה משני קצוות הכפרת. וכבר היו כרוב אחד מקצה \nמזה וכרוב אחד מקצה מזה, כי מן הכפרת עשה את הכרובים, שהם הרכבים משני קצתיו. \nוהארון היה מעצי שטים וארכו ורחבו וקומתו רמזים מופלאים לדעת בהם אמתת המציאות. גם \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "יש בכל אחד מהם שלם וחצי להוראה לשם וחצי, כאמרו \"אמתיים וחצי ארכו ואמה וחצי רחבו \nואמה וחצי קומתו\". והם ד' אמות וג' חצאים, ורמזם אלף שהם תת\"ר. כי אמתים הם מאתים \nועם החצי הם ש' והנשאר ג\"כ ש' הרי ש\"ש קצוות. ומצד אחר אמתים אמה אמה הם מאתים ומאה \nמאה שהם מאתים הרי ד' מאות וג' פעמים חצי הרי ו' מאות. ואמנם המבואר הוא כי הרוחב \nוהקומה שלש אמות והאורך שתי אמות הרי ת\"ק מאות וחצי אמה הרי תק\"נ ש\"ש קצוות העולם, \nוזהו סוד שיעור קומה. וידוע כי הארון של עץ תוך הכפרת והכפרת תוך הזהב והארון מצופה \nזהב מבית ומחוץ. והכל בתוך המשכן והכל זה בתוך זה עם היות שם דברים שאינם מקיפים \nמכל צד. אבל עם כל זה נאמר בסוף על הכל \"ו יכס הענן את אהל מועד וכבוד יהוה מלא את \nהמשכן\" (שמות מ' לד'). כי המשכן יורנו ג\"כ על כל המציאות כמו האדם והתנועות הנקראים \nמסעות יעידו על כל תנועה. והנה המסע ויסע ויבא ויט, מכתב פתוחי חותם קדש ליי. וסוד \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "חותם חתום תמיד והנו קדשים בתוך קדשים והנה חות\"ם בתוך חות\"ם כתובים קדש קדשים. נפש \nנופש מנפש דם הנפש נפש בנפש לבב הנפש בנפש הנפש. והכלל \"כי הדם הוא הנפש\", \"כי הדם \nהוא בנפש יכפר\". והסוד חצי השם כתוב בחצי השם וסוד כללו של\"ז, ורמזו שאול שואל \nלקרוא בהר סיני, כי אור אדנ\"י אדנ\"י. והנה פתוחי חותם בכללו חמש\"ה שש\"ה והם תתקצ\"א \nעל קדש קדשים תקן שם המיוחד: \nואומר אחר זה, בפסוק שכבר גליתי דעתי בזה והוא הפסוק הזה \"יי איש מלחמה יי שמו\" \nוהבינהו. ואומר כי זה הפסוק המופלא ראוי להשתכל בו מאד ולעיין בעניינו הרבה, עד \nשידע המשכיל מהות הכונה עליו באמת. ונאמר עליו ראשי פרקים ואלה הם. דע כי הפסוק הזה \nצריך שתקחהו תחלה על דרך מה שיורה פשטו של מקרא. (הדרך השניה מובאת בהמשך). ואחרי \nכן תקחהו על דרך שלישית והוא מה שיוודע ממנו על דרך הדרשות וההגדות. ואחרי כן על \nדרך רביעית והוא שעניינו מורה לפי הנסתר הנמשך אחר דעת הפילוסופיה. ואחרי כן תקחהו \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "על דרך חמישית והיא דרך הקבלה על צורת ספר היצירה. ואחר כן תקחהו על דרך ששית והיא \nלהשיב כל האותיות אל חמרם הראשון, ואתה תתן בהם צורה לדעתך. ואחר כן תקחהו על דרך \nשביעית והיא שתחשוב שאתה הסכמתו ואתה בראתו כחפצך, וזו היא דרך שאתה מחויב לקחת \nאותה בכל ארבעה ועשרים ספרים אשר בידנו היום, ואחריהם בכל דברי רבותינו ז\"ל, ואחרי \nכן תעשה כן בכל ספרי החכמה. כי בזה תתעלה ותשיג מה שראוי להשיגו מכל דבר ודבר על \nבוריו. ואמנם מה שיורה זה הפסוק לפי פשוטו, הוא הענין שנאמר על עניינו \"יי ילחם לכם \nואתם תחרישון\", וזו הדרך טובה ונאה. והוא שבא על מלחמת עם המצריים, והיו מפחדים מהם \nאחר צאתם מתחת סבלתם. ובראותם מנהיגם ככה הודיענו השם שפחדם זה הוא התכלית האחרון. \nכמו שאמר \"התיצבו וראו את ישועת יהוה אשר יעשה לכם היום כי אשר ראיתם את מצרים היום \nלא תספו לראתם עוד עד עולם\" (שמות יד' יג'). וזה אחר אמרו להם אל תיראו. ונתן סבת \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "הסרת היראה באמרו \"יי ילחם לכם\", כלומר שאם היתה המלחמה ביניכם לבד דין הוא שהייתם \nיראים מהם כיראת העבד מאדוניו בטבע, אבל אחר שאדניהם ואדניכם הוא הנלחם לכם הדין \nנותן שלא תיראו מהם. כי לא יתהפך הדבר להיות הם עבדיכם ואתם אדניהם. אבל היום יראו \nעיניכם נקמתכם מהם וימותו כלם מיתה משונה לפניכם וראיתם ושש לבכם. וכך אמר שלמה על \nזה \"ובטח עליו ו הוא יעשה\" (תהלים לז' ה'). כלומר מה שהייתה אתה רוצה לעשות הוא \nיעשה אותו ולא תצטרך אתה לעשותו. וזה הענין שזכרנו יורה עליו פשט הכתוב הנזכר, \nכלומר שהשם הוא הנלחם באויביו שהם אויבי השם ואויבי אוהביו, והם עם היו הם שני \nמינים הם נכללים עוד תחת מין אחד, וזה מפני שאויבי העם הם עוברי רצונו ועוברי רצונו \nהם אויבי עושי רצונו. והדרך השנית על זה הוא ענין פירוש הפסוק, והוא שיורה בפירושו \nכי השם יתע' אינו עוזב את בני אדם, אבל הוא משגיח בם על דרך המלחמה. ואחר שהוא כן \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "דין הוא שיקרא איש מלחמה כלומר גבור וחזק בעל מלחמה ושמו יורה עליו שהוא כן. והנה \nהמתרגם פירשו מרי נצחן קרביה ר\"ל אדון המנצח המלחמה. והשלישית על דרך הדרש וההגדה, \nאין איש אלא גבריאל, שנאמר \"והאיש גבריאל\", ונאמר \"וימצאהו איש\". ועוד אין איש אלא \nאדם שנאמר \"לזאת יקרא אשה כי מאיש לקחה זאת\". ועוד אין איש אלא משה שנאמר \"והאיש \nמשה\". ועוד אין איש אלא משיח שנאמר \"הנה איש צמח שמו ומתחתיו יצמח\". וזהו שנאמר \"יי \nשמו\" לעתיד לבוא, שהמשיח יי שמו, שנאמר \"וזה שמו אשר יקראו יי צדקנו\". סוף דבר \nהדרשות אין להם קץ. והרביעית על דרך הפילוסופיאה והיא שהם יקראו כח השכל בשם יי \nויאמרו שהוא נלחם תמיד עם האברים, וכחות הנפש העליונים הם בני ישראל, וכחות הגוף \nכלם הם המצריים. וראוי לכל חכם להמשך אחר הנוצח בסוף, ואחר מי שנראה ממנו שאין מי \nשיוכל לעמוד כנגדו במלחמה. והחמישית על דרך הקבלה והיא על הדרך שאמרו בספר הבהיר, \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "מאי דכתיב \"יי איש מלחמה\", משל למלך שהיו לו דירות נאות, ושם לכל אחד מהם וכלם זו \nטובה מזו. אמר אתן לבני דירה זו ששמה אל\"ף, גם זו טובה ששמה יו\"ד, גם זו טובה ששמה \n", "en": ""}]}
