עקב הד' אל תמונת ראש ו' התחתונ' והעוקץ שהוא ראש שעל פני הד' תמונת ראש של ו' עליונה ויהי מעתה ב' ווין הפוכים שמניינם י"ב לרמוז על הפוכיים וכן על י"ב אלכסונים כפי המקובלים ועוד רומז אשר הש"י מנהיג את העולם באמצעיות השנים עשר מזלות. ועוד רומז אשר השם מנהיג את הי"ב שבטים ר"ל הוא בעצמו בלי אמצעות המזלות כ"א לפי מעשיהם ולכן נסמך הדלי"ת מיד אחר הגימל לומר כי עיקר הגמול הוא אל הי"ב שבטים וזרעם: ה( כתוב בספר התמונה כי תמונתה היא ד' ובתוכה י' הפוכה ויעלה מניינה י"ד כי בה' נברא העוה"ז וכל עיקר העוה"ז הוא בשביל ישראל וע"כ נסמך ה' אחר הד' כי ראש אבתינו הוא אאע"ה וראש משפחתינו הוא משפח' בית דוד עולה י"ד וכן בהתחלת גאולת ישראל סדרו בשירת הים י"ד שמות וגוף של ה' עול' חמש' לומר אימתי ישראל עיקר עוה"ז כשמקיימין את התורה בחמשה חומשי התורה והי' שהוא תוך הה' הוא הפוכה מפני שהעוה"ב נברא ביו"ד והיא הפוכה
של ה' על זה הדרך: ו( כתב החסיד שאין לה תמונה מאותיות שלימות כ"א מחוליות מצורפים כי חוליות ראשה הוא י' ובתוס' צירוף רגלה תהפוך אל ו' והוא לשון חיבור ומניינה הוא ו' כי כל המחובר יש לו ו"ק וזה הוא כל העולם וע"כ נסמך הו' מיד אחר הה' וכן רומז אל ששת ימי בראשית וגם בצירוף הי' יהי' י"ו כי כן יש י"ו פנים לחיה אחת. וגם העולם התחתון נחלק אל י"ו כמו שנתבאר בס' האשכול ומא' רז"ל פה א' שהכל מחובר ונקשר קצתו אל קצתו: ז( כתוב בספר כתר שם טוב שיהי' ראשה מרובעת ופני' רואים לכאן ולכאן והנה הז' אין לה תמונה מורכבת כלל רק מניינה הוא הז' כי המקום הוא השביעי לששה קצוות ואין שייך בו לא תמונה ולא שום הרכבה בשום ענין בעולם ולכן נסמך הז' אחר הו' וכן הוא יום הז' אחר ששת ימי המעשה שהוא קודש לה' וע"כ ראש של הז' פנים לכאן ולכאן אחד לששה הקצוות ואחד לששת ימי המעשה וראשה מרובע ר"ל בשלשה דחוקים באורך ברוחב בגובה
ועומד באויר של רגל אחד כמו שארז"ל העולם עומד על רגל אחד וצדיק שמו שנאמר וצדיק יסוד עולם: ח( הלכה מרווחת בישראל כמו ר"ת ז"ל שתמונתה ב' זיינין ויתכן שאפילו לרש"י ז"ל שתמונתה ב' זיינין דבוקים כזה ח ועל כן לא השגחנו על שום תמונה אחרת זולת זה וב' זיינין ביאורם ז' פעמים ז' הרומז לז' שבתות השנים שבע פעמים ומפני שהזי"ן רומזות לשבת בראשית והח' אל השמיטה והיובל ע"כ נסמך זו לזו והנה זפ"ז עולה מ"ט כי שביעית לעולם קודש הוא והנה גוף אות הח' עולה שמונה לומר לך כי באחרונה השמיני קודש היא שנת היובל כמש"ה וקדשתם את שנת החמשים שנה וגו' ר"ל שהוא יובל הגדול ועוד רומז בשני הזייני"ן לשבעה ימי חג הסוכות אשר הושיבם בשבעה ענני כבוד כמש"ה כי בסוכות הושבתי את בני ישראל וגו' וגוף אות הח' הוא רומז אל שמיני עצרת: ט( כתוב בספר התמונה שהיא מורכבת מן כ' וז' ה' אי"ש מלחמה ר"ת אלהים י"ה שד"י אל"ף למ"ד ה"א יו"ד
מ"ם יו"ד ה"א שי"ן דל"ת יו"ד שעולים כ"ז אותיות ומפני כי השי"ת רומז אל טו"ב ר"ל שהוא הטוב גמור האמיתי תמיד הן בדין והן ברחמים הן במלחמה והן בכל דבר המקרים הנכללים בתשע מאמרים במנין הט' ואלו הן כמ"ה אי"ך אנ"ה מצטרף מת"י מצ"ב ל"ו מתפע"ל נפע"ל. ובס' רוח חן הם מפורשים ומפני שהשמינית הוא קודש לה' ומבורכת בטובה של השם יתעלה ב"ה וכמש"ה וצויתי את ברכתי בשנה השישי' ועשה את התבוא' לג' השני' וע"כ נסמך הט' אחר הח': י( העשירי יהיה קודש לה' כמו שפי' רש"י ז"ל וזה סוד המעשר כי בעשר' מאמרות נברא העולם והם אקריין ט' כדפי' והעשירי הוא מאמר העצם ואינו שייך כלפי מעלה רק מאמר העצם בלבד וע"כ הוא קדוש. ועוד שבבראשית הם רק ט' מאמרות מפורשים והעשי' לדקותו נרמז רק במלת בראשית ומפני שהתשעה מקריים נושאים בעצמן בעצם לכן נסמך היו"ד אחר הטי"ת ומפני שמעצם הקודש ברא שלש' עולמו' לכן אל היו"ד ג' עוקצין הירך של מטה
הוא עב הוא כנגד עולם התחתון והעוקץ שבפנים הוא כנגד עולם האמצעי וגם הוא נוטה למטה מפני גשם והעוקץ אשר למעלה הוא כנגד עולם העליון: כ( לאחר שהזכרנו מאמר העצם אל היו"ד ראוי להמליכו. ולכן נסמך אותיות כ' ל' מ' שהם אותיות מל"ך והמה נהפכים מן סדרם באלפ"א בית"א מפני שמלכותו יתעל' ב"ה וב"ש הוא היפך מדת ב"ו כי המלכו' ב"ו תלוי בעבודתו ורכושו וחיילותיו וכשהם פורשים ממנו הם נשארים שלימים והוא ומלכותו בטילה אבל הקב"ה אינו כן כי כל העולם צריכים אליו והוא אינו צריך להם בשום דבר. והרוק"ח כתב שהתמונה של כ' הוא כמו שני ווי"ן עקומים שהם מחוברים כדמות מערה ונקרת הצור ולכן אמר ושכותי כפי עליך עד עברי וגו' כי הכ' הוא כדמות כף האיש שהיא עקומה וכפופה כדי לקבל מה שבא לתוכה. וגם מלת כ' שמי' מוכיח עליו שהוא לשון כף איש והיא רומזות לכף של מרע"ה שקיבל את הלוחות וזשארז"ל כ"ף כפופה כ"ף פשוטה כי מרע"ה קבלם
מהפשוט יותר מכל פשוט והנה מנין של כ' הוא עשרים כי אאע"ה הי' דור עשרים מאדה"ר והוא הי' הראשון שקיבל עליו התורה כמו שדרשו רז"ל על פסוק עקב אשר שמע אברהם בקולי וגו' והנה גם תמונתה היא ב' רישין הדבוקים זה לזה אשר יעלה מספרם ד' מאות כנגד מה שאמר הקב"ה לאאע"ה ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה עד שהקב"ה שלח מרע"ה לגאלם: ל( כתב בספר התמונה איך שתמונתה היא כ"ו ויעלה מספרה כמספר שם יהו"ה יתעלה ב"ה שהוא גבוה מכל הגבוהים וראשה מעט כפוף לפניה והוא כמשארז"ל בכל מקום שאתה מוצא גדולתו של הקב"ה שם אתה מוצא ענותנותו. ועוד היא רומזות אל מה שנאמר כי רם ה' ושפל יראה ומספר עצם האות הוא שלשים רמוז שהמלכות נקנית בל' מעלות ומתי יודע מלכותו הוא כמש"ה ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד והמקבלים מלכותו יתעלה הוא בל' כי ג' יודין הם בפסוק "יברכך "יאר "ישא הם עולין ל' ולכן כיוונו רבותינו ז"ל לתקוע הל' קולות במה שאנו
מזכירים את מלכותו. ונ"ל עוד שמרומז ג"כ זה בבחי' כ"י שמספרו ל' ופירושו כי רם ה' ושפל יראה במלת כ"י שהוא גימ' ל' אהה ]אולי צ"ל אתה[ מבחין זה כ"י רם ה' ושפל יראה: מ( כתב בספר התמונה כי תמונתה היא כ"ו ויעלה מספר' כמנין שם המיוחד יהו"ה ומספר עצמ' הוא ארבעי' כמו מנין של ארבעי' יום שהיה מרע"ה בהר שקיבל את התורה וחתם בה שם המיוחד להודיע שהתורה היא מהש"י ב"ה ולא ממרע"ה כמש"ה תורת ה' תמימה וגו' וזה שארז"ל מ' פתוחה ם' סתומה מאמר פתוח מאמר סתום כי מאמרי התור' ר"ל מליצתה גלוי' אל מצות הנאמנים בה. ועוד יש עלי' פרושים נסתרים דרך משל וחידה לסודות סתומות ורמזים גדולים כאשר פרשתי הכל בס' האשכו"ל ועוד היא רומזת אות המ' אל ארבעים סאים שהוא שיעור של מקו"ה מ' סאים וכן מקוה גימ' מ' סאים וכן טהרת האשה אל בעל הצריכה למ' סאה כדי שיהא יצירת הולד שהוא למ' יום בטהרה כי ול"ד גימ' מ': נ( כתב בס' התמונה שהאות
נ' מורכבת מן ז' ומן ו' ועולה מספרם כמנין אח"ד שהוא י"ג פי' חותמו של הקב"ה הוא אמ"ת ומודיע שהוא אחד כי מן הא' עד המ' הוא י"ג אותיו' כמנין אח"ד ומן המ' עד הת' הוא י"ג אותיות ג"כ כמנין אח"ד ולכן נסמך הנ' מיד אחר המ' כי חותם המלך הוא ראוי להיות באמצע ומנין החותם מאלף עד ת"ו הוא ב"פ י"ג כמנין ב"פ אח"ד הראשון מפני שהשם יתעל' ב"ה אחד שמדותיו הם י"ג. והשניות נגד ישראל גוי אחד בארץ ותורתו שבה הוא נבדלים ישראל מן העמים להיות נדרשת בי"ג מדות והנ' מדת נאמן אמת וישראל נאמן כפוף נאמן פשוט נ' כפופה נ' פשוטה ר"ל ן שהוא פשוט מכל פשוט ונאמן כפוף כנגד מרע"ה שקיבל התורה בי"ג מדותיו וכמש"ה והאיש משה ענו מאוד בכל ביתי נאמן הוא. גם גוף האות עולה חמישים נגד נ' שערי בינה שבמדת ה' ובתורתו: ס( כתב הרוקח כי תמונתה הוא כ"ו ויעל' מספר' כמנין שם המיוחד יהו"ה ומדובקים למעל' ולמט' להיות' סתום מכל צד כי סוד ה'
ליריאיו נסתם כדפי' לעיל וע"כ נסמך הסמ"ך אחר הנו"ן מפני השם וחותמו כי סודות עצמות בידיעתו הם וגם מה שצורת' ס' הוא עגול כי כל דבר שהוא שוה עיגול בלתי כדורי אין לו לא סוף ולא ראש והוא רומז לסוד יהו"ה שהוא ראשון ואחרון בלי סוף ותכלית וז"ס של הבאת ביכורים להביא לו ראשית ביכורים כל פרי האדמה ולכן נתנו החכמים בו שיעור אחד מן ס' כמש"ה ושמת בטנ"א כי טנ"א גימ' ס' וגוף של ס' עול' ששים כנגד ששים רבוא ישראל המביאים את הביכורים להקב"ה: ע( היא רומזות אל התורה שהיא מאירה עינינו וכן נדרשת היא בע' פנים ונמסרה לדרוש לפי דעת ע' סנהדרין כמש"ה לא תסור מכל הדברים אשר יורוך והמה יראי ה' הנחמדים למעלה ולכן נסמך הע' אחר הס' ובזכותם העולם ניזון כמ"ש רז"ל אם אין תורה אין קמח וכ"ה אומר הנה עין ה' אל יראיו וגו' עד להחיותו ברעב וכן תמונת הע' אשר ישר בעינינו הוא מצורף מן חוליות וז"ן כי ראשה השמאלית תמונת ו' הוא
ובצירוף גופה הנמשך לצד השמאל תהפך לן' וראשה הימנית בהמשך גופה עד מקום השמאל היא תמונת ז' ויהי' צירופי זו"ן כי עינינו אל ה' צופים שיזון אותנו ומספר צירופו ביחד ר"ל גימ' שלהם הוא גנ"י ר"ל ג"ן שלי כי הע' רומזות העדן ר"ל גן עדן שהוא ליראי ה' ולחושבי שמו וע"כ זכו אל התורה שבהם שגם היא נקרא ג"ן כי ג"ן פרשיות הם בתורה וע' רומזות לתורה: פ( כתב בס' התמונה שהתמונה היא כ"ו ויעלה מספר' כמנין יהו"ה שהוא שם המיוחד וזה שארז"ל פ' פשוטה פ' כפופה לרמוז על קבלת התורה שבאה מן הפה פשוט מכל פשוט לפה של מרע"ה וכמש"ה פה אל פה אדבר בו ולכן נסמך הפ"ה אחר עי"ן לומר שנית' למרע"ה מאת הקב"ה יתעלה ומתברך שמו. ולכן חתם הקב"ה שמו עלי' וכן תואר הפה ממש אל פה פתוח והוי"ו שבתוכה היא הפוכה כלפי מעל' לרמוז שיהי' דברי פינו רק מעניני מעלה כמו דברי אלהים חיים או בדברי תורה וכמש"ה ודברת בם ולא בדברים זרים וגוף מנין של
הפ' הוא שמונים כי בן שמונים שנה הי' מרע"ה כשעמד לפני פרעה הרשע בשליחות של המקום ב"ה ויתעלה ואז אמר לו ואנכי אהי' עם פיך וגו': צ( כתב באלפא ביתא דר"ע ז"ל שתמונת' י"נ ויעלה מספר' ס' כי סוד מה שארז"ל צדיק כפוף צדיק פשוט ר"ל כי ניתנה התורה מן הצדיק פשוט מכל פשוט לצדיק כפוף ואל ס' רבוא ישראל ולכן נסמך הצדיק אחר הפ'. וגם מנין הרכבת ס' הוא כנגד ס' גבורים סביב לה מגבורי ישראל כי גבור ר"ל צדיק כמשארז"ל איזהו גבור הכובש את יצרו ומנין הצ' עם צירוף י"נ הוא עולה ק"ן רמוז אל מה שכתב הפסוק על ק"ן צפור והארכת ימים שארז"ל שהוא לעולם שכולו ארוך ר"ל כי העוה"ב רק אל הצדיקים וכמש"ה ועמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ ר"ל ארץ החיים: ק( כתב בס' תמונ' כי תמונת' הוא כ"ן ויעל' מספר' ע' כי הק' רומזות אל קדושת קרבן היום כלומר אל ע' פרי החג אשר נקרבים אל הקב"ה לקיום העוה"ז ובזמן שהקרבנות בטלים הקיום של העולם הוא
בק' ברכות וזש"ה ונשלמה פרים שפתינו וכן אמר הכתוב על כן אברכך בחיי וגו' ע"ל גימ' ק' וכה"א כי כן יבורך גבר כי כן בגימ' ק' וגם היא רומזות לאאע"ה כמש"ה לך לך שעולה ק' וגם נאמר עליו הלבן ק' שנה יולד והוא אב המון גוים ולכן נסמך הק' אחר הצ' מפני שהקדים ופי' קיום העוה"ב ולכן פי' אח"כ קיום העוה"ז ג"כ: ר( אמרו רז"ל ק' קדוש ר' רשע ולכן נסמך הר' אחר הק' להודיעך שהקב"ה קורא לרשע שישוב בתשובה והנ' תמונת הר' אשר ישר בעינינו הוא שהיא מצורפת מן חוליות כי רגל' במקצת גגה היא תמונת ו' וכשהיא מתארכת תתהפך אל ד' ויעל' מניי' ד"ו ובין הכל רד"ו שבגימ' הוא בב"ל מד"י יו"ן אדו"ם שהוא רד"ו ע"ה שהם הרשעי עולם אשר החריבו שני בתי עולמי' בתי מקדשינו והכבידו את עולם עלינו כי עני ורש יותר מן הרשע בעוה"ב כי הרי אין לו שום זכיות וכן מספר של ר' הוא מאתים כמשרז"ל מי שיש לו מאתים זוז לא יטול מן הצדקה ואסור בלקט שכחה ופאה אבל
מי שיש לו זוז א' פחות שהוא כמנין של צדקה אז הוא עני גמור ומותר אז לקבל מן הצדקה: ש( כתב בספר תמונה שתמונת' הוא וי"ז ויהיה צירופם זי"ו כי ש' פירושה שכני' ועל כן נסמך הש' אחר הר' כי הרשע גורם סילוק זי"ו השכינ' מהעול' ומנין זיו הוא כ"ג וכן יש גם כן כ"ג תיבות מן יברכך עד ואני אברכם לומר לך שע"י ברכת כהנים יהיה גילוי זיו שכינה עלינו: ת( כתב בספר תמונה כי תמונתה ד"ו ויעלה מנין הת' אל הד' מאות שהוא כנגד ארץ ישראל שהיא ת' פרסה על ת' פרסה והיא מקודשת בעשר קדושת. אך הרוק"ח כת' שתמונתה הוא ב' דלתי"ן ואמנם גם לכוונה זו הוא רומז שארץ ישראל הוא ת' פרסה על ת' פרסה שהוא ד' על ד' ומפני שהש' רומזות אל זיו השכינה ולכן נסמך אחריה הת' כי עיקר גילוי השכינ' הוא בארץ ישראל וכבר אמרנו שתפסנו העיקר כי תמונתה היא שני דלתי"ן והדלי"ת התחתונה היא הפוכה ותמונתה נ' ויהי' צירופה עם ד' עליונ' שהוא ד"ן את העולם
כמו שאמר הכתוב והתו"ת תי"ו על מצחות האנשים ואמרו רז"ל כתוב תי"ו של די"ו על מצחן של צדיקים ותי"ו של ד"ם על מצחן של רשעים ופריך בגמ' ומאי שנא ומשני ת' תחי' ת' תמות והרי הת' הוא ב' דלתין א' של די"ו והב' של ד"ם וכל אחד ואחד לפני דינו וכמו שאמר הכתוב כי ממנו תוצאות חיים וחילופו הוא לרשעים כמש"ה תחלואי תוצאות מות. וגם רמוז עוד הב' דלתי"ן אשר העליונה היא כדרכה והתחתונה הוא מהופכת כי דל"ת פירושה ד"ל כמו שפי' והדל"ת התחתונה היא הפוכה והרי יש ד"ל ונשאר ד"ל ונתהפך כי גלגל הוא חוזר בעולם וכמ"ש תחנונים ידבר רש ועשיר יענה עזות הפסוק הוא מתחיל בת' בתחלה דברו ישראל תחנונים כמ"ש ועבדיך מוכים ופרעה הרשע יענה עזות תב"ן אין ניתן להם וגו' אבל לבסוף נתהפך הדבר שישראל אמרו גם אתה תתן בידנו וגו' ופרעה אמר קומו צאו כדברכם וגו':