{"bookId": "kabala-d3b1399af64e", "part": "1", "torah": "6", "title": "ספר שערי קדושה — חלק ב שער ה", "hebrewTitle": "חלק ב שער ה", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-d3b1399af64e/1/6/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-d3b1399af64e/1/6/", "segments": [{"index": 1, "he": "חלק ב שער ה \nהשער החמישי: \nבמדות האסורות: \nלשון הרע אמרו רבותינו ז\"ל (ערכין דף י\"ד ע\"ב) שקשה מעבודה זרה גלוי עריות ושפיכות \nדמים שהן החמורות מכל העברות, ואמרו רבותינו ז\"ל (שם ט\"ו ע\"ב) כל המספר לשון הרע \nכופר בעיקר כמו שכתוב (תהלים י\"ב ה') אשר אמרו ללשוננו נגביר שפתינו אתנו מי אדון \nלנו: \nרכילות הורג שלשה ושקול כשפיכות דמים ואינו נכנס בגן עדן, כמו שכתוב (תהלים ט\"ו א') \nמי יגור באהליך וגו' לא רגל על לשונו. והנה דואג האדומי אביר הרועים ראש הסנהדרין, \nמפני הרכילות נטרד מן העולם הבא ונכרת בחצי ימיו וגרם הריגת אנשי נוב עיר הכהנים \nומיתת שאול ובניו ובני ביתו: \nהלבנת פנים, ומכנה שם רע לחבירו, והמתכבד בקלון חבירו, יורדין לגיהנם ואינם עולים \nואין להם חלק לעולם הבא: \nוהם בכלל לא תרצח, כמו שאמרו רבותינו ז\"ל בפרק הזהב (ב\"מ דף נ\"ח ע\"ב) במערבא במאי \nזהירי טפי, באזיל סומקא ואתי חורא: \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "ליצנות היא אחת מארבע כתות שאינם מקבלות פני שכינה, ואמרו רבותינו ז\"ל (עבודה זרה \nדף י\"ח ע\"ב) כל המתלוצץ נופל בגיהנם, ואמרו רבותינו ז\"ל (אבות פ\"ג משנה ב') אפילו \nישב בטל הרי זה מושב לצים וכמו שכתוב (תהלים א' א') אשרי האיש אשר לא הלך בעצת \nרשעים ובמושב לצים לא ישב וסמיך ליה כי אם בתורת ה' חפצו וגו', מה כתיב בתריה והיה \nכעץ שתול על פלגי מים וגו' לא כן הרשעים וגו', ואמרו רבותינו ז\"ל (אבות פ\"ו משנה \nב') בכל יום בת קול יוצאת ואומרת אוי להם לבריות מעלבונה של תורה שכל מי שאינו עוסק \nבתורה נקרא נזוף, רצונו לומר מנודה לשמים. ואמרו רבותינו ז\"ל (סנהדרין דף ל\"ט ע\"ב) \nכי דבר ה' בזה וגו' (במדבר ט\"ו ל\"א) הכרת תכרת הנפש ההיא וגו', רבי נחמיה אומר זה \nכל מי שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק, ואמר רב כל הפורש מדברי תורה ועוסק בדברי \nשיחה אש אוכלתו, וכל מי שמרפה עצמו מדברי תורה נופל בגיהנם ומאכילים אותו גחלי \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "רתמים שנאמר (איוב פרקל' ד') הקוטפים מלוח עלי שיח, ואמרו רבותינו ז\"ל (אבות פ\"ג \nמ\"ה) המפנה לבו לבטלה הרי זה מתחיב בנפשו שנאמר (דברים ד' ט') רק השמר לך וגו': \nואמרו רבותינו ז\"ל (סנהדרין דף ז' ע\"א) אין תחלת דינו של אדם אלא על דברי תורה \nשנאמר (משלי י\"ז י\"ד) פוטר מים ראשית מדון, וכתיב (יהושע א' ח') והגית בו יומם \nולילה כי אז תצליח את דרכך ואז תשכיל, וכל רגע, שעה, ויום שאדם בטל מדברי תורה עליו \nנאמר (קהלת א' ט\"ו) וחסרון לא יוכל להמנות, ואמרו רבותינו ז\"ל (פאה פ\"א משנה א') \nאלו דברים שאדם עושה אותם אוכל מפירותיהם בעולם הזה והקרן קימת לו לעולם הבא וכו' \nותלמוד תורה כנגד כולם, ולא עוד אלא שהעוסק בתלמוד תורה פטור מכל המצות שהיא שקולה \nככל המצות: \nותנא דבי אליהו זכור לטוב (עבודה זרה דף ה' ע\"ב) אשרי אדם שמשים עצמו כשור לעול \nוכחמור למשאוי ויושב וקורא ושונה בתורה בכל יום תמיד ומיד רוח הקודש שורה עליו, ואם \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "היושב בטל נענש כל כך, קל וחומר למי שמתלוצץ ממש: \nשיחה בטלה גורמת לידי עבירות גדולות, כי הרי אפילו ישב בטל הרי זה מושב לצים ונענש \nענשים גדולים, כנזכר לעיל בענין הליצנות, מכל שכן השח שיחות בטילות בפועל, ולא עוד \nשמביא לידי לשון הרע ורכילות וליצנות ומספר בגנות חבירו: \nואמרו רבותינו ז\"ל (יומא דף י\"ט ע\"ב) השח שיחה בטלה עובר בעשה שנאמר (דברים ו' ז') \nודברת בם, ואמרו על רבן יוחנן בן זכאי (סוכה דף כ\"ח ע\"א) ועל רב (רמב\"ם פרק ב' \nמהלכות הלכה ט') שמימיהם לא שחו שיחת חולין, ואמרו רבותינו ז\"ל (אבות פ\"א מי\"ז) לא \nמצאתי לגוף טוב אלא שתיקה, וכתיב (מיכה ג' כ\"ח) ישב בדד וידום יתן בעפר פיהו, וכתיב \n(משלי י\"ח כ\"א) מות וחיים ביד לשון, ואמרו רבותינו ז\"ל (אבות פ\"ג מי\"ג) סיג לחכמה \nשתיקה, ואמר שלמה (קהלת ה' א') אל תבהל על פיך ולבך אל ימהר להוציא דבר לפני האלהים \nכי האלהים בשמים ואתה על הארץ על כן יהיו דבריך מעטים: \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "ואמרו רבותינו ז\"ל (חולין דף פ\"ט) האמנם אלם צדק תדברון (תהלים נ\"ח) מה אומנותו של \nאדם בעולם הזה ישים עצמו אלם, ואמרו רבותינו ז\"ל (חגיגה כ\"ג ע\"א) רבי כד הוה מטי \nלהאי קרא הוה בכי (עמוס ד') כי הנה יוצר הרים ובורא רוח ומגיד לאדם מה שיחו, אפילו \nשיחה קלה שאדם משיח עם אשתו ואפילו דברים שאין בהם ממש הם נכתבים על פנקסו של אדם \nוקוראים לפניו בשעת מיתתו: \nואמרו רבותינו ז\"ל שתיקתו של אדם מביאתו לידי ענוה, והענוה היא ראש ליראת שמים, \nובשעה שאינו עוסק בתורה יהיה דומם ומדביק שפתותיו זו לזו כשתי ריחים ששוכבות זו על \nזו מפני שצדקותיו וזכיותיו של אדם כולם אינם מספיקות במה שיוציא בשפתיו, אשרי מי \nשישים עצמו אלם וחרש חגר וסומא, וכל כך למה כדי שלא יחטא ויחייב עצמו ואת איבריו \nלגיהנם, וכן דוד הוא אומר (תהלים ל\"א י\"א) ואני כחרש לא אשמע וכאלם לא יפתח פיו: \nובספר הזוהר (ח\"ב נ\"ט ע\"א) לית לך הבל דלית ליה קלא, וכל אנון מלין דאשתדל בהו בר \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "נש דלאו אינון לפלחנא דקודשא בריך הוא ההיא מלה אתעביד מנה הבל ושטאת בעלמא, וכד \nנפקא נשמתיה ההוא הבל מגלגלא ליה בעלמא, ודא איהו (שמואל א' כ\"ה) ואת נפש אויביך \nיקלענה בתוך כף הקלע, ואמרו שם (ח\"ג קפ\"ג ע\"ב) ותלבש אסתר מלכות אוליפנא כל מאן \nדנטיר פומיה ולישניה זכי לאתלבשא ברוח קודשא: \n[תרגום - אין לך הבל שאין לו קול וכל אותן מילים שמשתדל בהם בן אדם שאינם לעבודת \nהקדוש ברוך הוא אותה מילה נעשה ממנה הבל ומסתובבת בעולם, וכאשר יוצאת נשמתו אותו \nהבל מגלגל אותו בעולם. וזה הוא מה שנאמר ואת נפש אויבך יקלענה בתוך כף הקלע. ואמרו \nשם ותלבש אסתר מלכות למדנו שכל מי ששומר פיו ולשונו זוכה להתלבש ברוח הקודש]: \nהמסתכל בעריות אפילו יהיה כמשה יד ליד לא ינקה מדינה של גיהנם. וסופו לחטוא בעריות \nומגרה יצר הרע בעצמו ויבוא לידי קרי החמור כמו שיתבאר בשער ו': \nהנהנה בכבוד התורה נוטל חייו מן העולם ומתחייב בנפשו, ומעשה דרבי טרפון יוכיח \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "(נדרים דף ס\"ב ע\"א) שהיו משליכין אותו ליאור להורגו ולא רצה ליהנות מדברי תורה, כמו \nשאמרו רבותינו ז\"ל (אבות פ\"ד מ\"ה) אל תעשם עטרה להתגדל בהם ולא קרדום וכו', שכל \nהנהנה מכבוד תורה נוטל חייו מן העולם וסופו יורש גיהנם: \nהשקר. המדבר שקרים כופר באלהי ישראל ומודה באל אחר שהוא שקר. והוא מכת שאינו רואה \nפני שכינה כמו שכתוב (תהלים ק\"א ז') דרבר שקרים לא יכרן לנגד עיני, ראינר בכלל \nישראל שכתוב בהם (צפניה ג' י\"ג) שארית ישראל לא יעשו עולה ולא ידברו כזב, וימיו \nמתקצרים, אך הדובר אמת מאריך ימים כמו שאמרו במסכת סנהדרין (דף צ\"ז ע\"א) על רב \nטביומי דאילו הוו יהבי ליה כל חללי דעלמא לא הוה משני בדבוריה. זמנא חדא איקלע \nלההוא אתר דקושטא שמיה דלא הוו משנו בדבורם ולא הוה מיית איניש בלא זמניה וכו' \nשכיבו ליה תרתין בנין, אמרו ליה, במטותא מינך פוק מהכא ולא תגרי בנא מותנא. וכתיב \n(ירמיה ט' ד') למדו לשונם דבר שקר וגו' העל אלה לא אפקד בם נאם ה' אם בגוי אשר כזה \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "לא תתנקם נפשי. ולא נענשו המרגלים ודור המדבר אלא מפני עדות שקר, ואמרו רבותינו ז\"ל \n(סנהדרין צ\"ב ע\"א) כל המחליף בדבורו כאלו עובד עבודה זרה. וכתיב (משלי ו' ט\"ז) שש \nהנה שנא ה' וגו' עינים רמות, לשון שקר ויפיח כזבים וגו', וכתיב (תהלים ל\"ד) מי האיש \nהחפץ חיים וגו' נצור לשונך מרע. גחזי לא נטרד אלא מפני ששקר בשם אלישע. אמנון כזב \nלתמר ונהרג, רוחו של נבות נטרד ממחיצתו על שדיבר כזב שנאמר (מלכים א' כ\"ב) מי יפתה \nאת אחאב וגו' צא, צא ממחיצתך, ואמר רב הונא לא גלו ישראל מארצם אלא על שעברו על \nפסוק (שמות כ\"ג ז') מדבר שקר תרחק. ואמרו רבותינו ז\"ל (שבת דף קי\"ט ע\"ב, חגיגה דף \nי\"ד ע\"ב) לא חרבה ירושלים אלא על שפסקו ממנה בעלי אמנה שנאמר (ירמיה ה' א') שוטטו \nבחוצות ירושלים. ובספר הזוהר בזמנא דשקר דאיהו סמא\"ל שלטא כתיב (דניאל ח' י\"ב) \nותשלך אמת ארצה. ודא גרים חרבן בית ראשון ושני. ואמרו רבותינו ז\"ל (אבות פ\"א מי\"ח) \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "על שלשה דברים העולם עומד על הדין ועל האמת ועל השלום, וכתיב (תהלים ט\"ו א') ה' מי \nיגור באהליך וגו'. ודובר אמת בלבבו, אף מה שחשב בלבבו צריך לאמת אותו במעשה, כמו \nשאמרו רבותינו ז\"ל בעובדא דרב ספרא, וכתיב (מלאכי א') תורת אמת היתה בפיהו ועולה לא \nנמצא בשפתיו כי מלאך ה' צבאות הוא: \nהחנף הוא מן ארבע כתות שאינן מקבלות פני שכינה, לפי שמזלזל בכבוד המקום בהחניפו את \nהרשע, וכמו שכתוב (משלי כ\"ד כ\"ד) אומר לרשע צדיק אתה יקבוהו עמים יזעמוהו לאומים, \nואפילו שמחניף למי שאינו רשע הרי הוא כמתירא ובוטח באדם, וכתיב (ירמיה י\"ז) ארור \nהגבר אשר יבטח באדם, וכתיב (איוב י\"ג) לא לפניו חנף יבוא, וכמו שאמרו רבותינו ז\"ל \n(סנהדרין דף י\"ט ע\"א) בעובדא דינאי המלך שהחניפו לו הסנהדרין בדבר מועט שלא \nהעמידוהו בשעת הדין ובא גבריאל וחבטן בקרקע ומתו, גם כשהחניפו לאגריפס המלך שהיה \nצדיק נתחייבו שונאיהם של ישראל כליה, ואמרו רבותינו ז\"ל (פסחים דף קי\"ג ע\"ב) שלשה \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "הקדוש ברוך הוא שונאן המדבר אחד בפה ואחד בלב. ואמרו רבותינו ז\"ל (סוטה דף מ\"א ע\"ב) \nכל אדם שיש בו חנופה נופל בגיהנם שנאמר (ישעיה פרק ה') הוי האומרים לטוב רע וכו' \nלכן כאכול קש לשון אש וגו'. ואמרו רבותינו ז\"ל (סוטה דף מ\"ב ע\"א) כל עדה שיש בה \nחנופה מאוסה כנדה שנאמר (איוב פרק ה') כי עדת חנף גלמוד, ואמרו רבותינו ז\"ל (יומא \nדף ע\"ב ע\"ב) כל תלמיד חכם שאין תוכו כברו נקרא תועבה, ואמרו רבותינו ז\"ל (סוטה דף \nמ\"א ע\"ב) כל בזמנא דשקר דאיהו (ס\"מ) שולט כתוב ותשלך אמת ארצה, וזה גרם חורבן בית \nראשון ושני: \nאדם שיש בו חנופה מביא אף לעולם שנאמר (שם ל\"ו) וחנפי לב ישימו אף, ולא עוד אלא \nשתפלתו נמאסת, ואמרו רבותינו ז\"ל (שם) כל מי שיש בו חנופה אפילו עוברים שבמעי אמם \nמקללים אותו, ואמרו רבותינו ז\"ל בעון חנופה, בני אדם נופלים ביד אויביהם שנאמר \n(ישעיה פרק י'), בגוי חנף אשלחנו. קשה חנופה כעבודה זרה גלוי עריות ושפיכות דמים, \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "עבודה זרה מנין שנאמר (ישעיה פרק ל\"ב) לעשות חנף ולדבר אל ה' תועה. גלוי עריות מנין \nשנאמר (ירמיה פרק ג') הן ישלח איש את אשתו וגו' הלא חנוף תחנף הארץ וגו'. שפיכות \nדמים מנין שנאמר (תהלים פרק ק\"ו) ותחנף הארץ בדמים. ובעון החנופה הגשמים נעצרים. \nובעון החנופה נדון בגיהנם לעולמי עולמים שנאמר (ישעיה פרק ל\"ג) פחדו בציון חטאים \nאחזה רעדה חנפים מי יגור לנו אש אכלה וגו' ואמרו רבותינו ז\"ל (סנהדרין דף ק\"א ע\"ב) \nלא זכה ירבעם למלכות אלא על שלא החניף לשלמה: \nרמיה יש בה שתי רעות גדולות, האחת, שהוא כענין השקר והחנופה. והשניה, שהוא כענין \nהגניבה והאונאה, ומזלזל בשם יתברך שנראה ח\"ו כי אין הקדוש ברוך הוא מכיר ברמאותו. \nוכתיב (ויקראכ\"ה י\"ז) ולא תונו איש את עמיתו ויראת מאלהיך, וכתיב (שם י\"ט) לא תעשו \nעול וגו' אני ה' אלהיכם. ותחלת דינו של אדם אחר הפטירה, נשאת ונתת באמונה. והוא \nמארבע כתות שאינן מקבלות פני שכינה, שנאמר (תהלים פרק ק\"א) לא ישב בקרב ביתי עושה \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "רמיה, ולא חרבה ירושלים אלא על שפסקו ממנה בעלי אמנה כנזכר לעיל במדת השקר. וכתיב \n(תהלים פרק ט\"ו) ה' מי יגור באהליך וגו' ודובר אמת בלבבו. ואמרו רבותינו ז\"ל (מדרש \nמשלי פכ\"ח) איש אמונות רב ברכות, זה הנושא ונותן באמונה שנכסיו מתרבים והקדוש ברוך \nהוא מזמין לו פרנסתו, ולא עוד אלא שנקרא צדיק שנאמר (חבקוק פרק ב') וצדיק באמונתו \nיחיה. ואמרו רבותינו ז\"ל (מכות כ\"ד ע\"ב) תרי\"ג מצות הן וכו' ובא חבקוק והעמידן על \nאחת שנאמר וצדיק באמונתו יחיה: \n \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "חלק ב שער ו \nהשער הששי: \nבעונש מצות לא תעשה: \nחלול השם קשה מכל העבירות, כמו שאמרו רבותינו ז\"ל (יומא דף פ\"ו ע\"א) בענין ארבעה \nחלוקי כפרה, עבר על חלול השם אין התשובה ויום הכפורים ויסורים מכפרים אלא יום המיתה \nשנאמר (ישעיה פרק כ\"ב) אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון: \nנדה, זולת היותה בעונש כרת, אמרו בספר הזוהר (שמות פרק ג' ע\"א) תלתא אנון דדחיין \nשכינתא מעלמא ובני נשא צוחין ולא אשתמע קליהון ואלין אינון, נדה בגין דלית מסאבו \nבעלמא תקיף בר ממסאבו דנדה: \n[תרגום - שלשה הם שדוחים את השכינה מהעולם, ובני אדם צועקים ולא נשמע קולם, ואלה \nהם. נדה בעבור שאין טומאה בעולם חזקה מטומאת הנדה]: \nשבת, ידוע כי היא שקולה ככל המצות, וכל הרשעים יש להם מנוחה בשבת ואש של גהינם כבה \nבו ומחללי שבת אשם לא תכבה אפילו בשבת, ואמרו רבותינו ז\"ל שבת (דף קי\"א ע\"ב) אלמלא \nשמרו ישראל שתי שבתות כהלכתם מיד היו נגאלים, ואמרו רבותינו ז\"ל (שם) כל השומר שבת \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "אפילו עובד עבודה זרה כאנוש מוחלים לו שנאמר (ישעיה פרק נ\"ו) אשרי אנוש יעשה זאת \nוגו' שומר שבת מחללו וכתיב (ישעיה נ\"ח י\"ג) אם תשיב משבת רגלך וגו' אז תתענג על ה' \nוכו': \nחלב ודם, ידוע שהן מחייבי כריתות והן משקצים את הנפש: \nהמשתמש בשמות הקודש, אמרו רבותינו ז\"ל (אבות פ\"א ופ\"ד) ודאשתמש בתגא חלף ונעקר מן \nהעולם, וישתמד הוא או בניו, או ימות הוא או בניו, או יעני הוא או בניו: \nהמבזה תלמיד חכם, והמסור. הם מכלל ואלו שאין להם חלק לעולם הבא ואין קמים בתחית \nהמתים: \nקרי לבטלה קשה מן שפיכות דמים של אחרים, ועוד שדמן ודם זרעיותם שאין להם קץ נשפך \nדמן, ובספר הזוהר פרשת ויחי (דף רי\"ט ע\"ב) כלהו חיביא אית להו תשובה בר מהאי, וכל \nהעבירות, הקטן פטור, חוץ מזה, שהרי ער ואונן קטנים מבן שבע שנים היו ומתו בידי \nשמים, ולא עוד אלא שעדיין לא נצטוו עליהם, וכן דור המבול כתיב כי השחית כל בשר את \nדרכו על הארץ, וכל הברירת נמוחו מאדם עד בהמה ועוף השמים וכל הרמש, ואפילו שלשה \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "טפחים מן העפר נמוחו מה שלא היה כן מאז נברא העולם ואחריו לא יהיה כן, ולא עוד אלא \nשלא נצטוו זולת שבע מצות: \nמאכלות אסורות, ידוע כי אפילו את הנפש הם משקצים כמו שכתוב (ויקרא פרק כ\"א) ולא \nתשקצו את נפשותיכם, ולא עוד אלא שהפורש מהם נקרא קדוש כמו שכתוב ולא תשקצו את \nנפשותיכם וגו' והתקדשתם וגו' כי אני ה' המעלה וגו' והייתם קדושים כי קדוש אני, \nוידעת כי הקדושה מביאה לידי רוח הקודש: \nשבועה אם היא לשוא או לשקר, אמרו רבותינו ז\"ל (שבועות ל\"ט ע\"א) בשעה שאמר הקדוש \nברוך הוא לא תשא, נזדעזע כל העולם. ונאמר (איוב פרק ט') המרגיז ארץ ממקומה ועמודיה \nיתפלצון, והתהום מבקש לעלות לשטוף כל העולם וכו', ואמרו רבותינו ז\"ל כל העבירות \nנפרעים ממנו וזה ממנו וממשפחתו ומכל העולם כלו, ואפילו אם הוא באמת, אמרו רבותינו \nז\"ל (גיטין דף נ\"ז ע\"א) ששים רבוא עיירות היו לינאי בהר המלך וכולם נחרבו על השבועה \nאפילו שהיו מקימים אותה, ואמרו רבותינו ז\"ל (כתובות דף ע\"ז ע\"ב) על רבי יהושע בן \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "לוי, שאמר הקדוש ברוך הוא, ראו אם מימיו נשבע והתיר שבועתו על ידי חכם, הוציאוהו \nמגן עדן, ואם לאו הניחוהו, ובדקו ומצאוהו שמעולם לא נשאל על שבועתו ולא התירה ולא \nעוד אלא שלא נשבע מימיו: \n \n", "en": ""}]}
