{"bookId": "kabala-dec14477afb8", "part": "1", "torah": "39", "title": "זהר חדש — קטע 39", "hebrewTitle": "קטע 39", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-dec14477afb8/1/39/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-dec14477afb8/1/39/", "segments": [{"index": 1, "he": "ומשריין מסטרא דא ומסטרא דא, ואמרי ליה מאי האי. ואמר לי, הכא מתפרשין אורחין \nדנפשין, מאן דאזלין לג\"ע, ומאן דאזלין לגיהנם. מאן דאזל לג\"ע, אלין אזלי בהדיה, \nואשלימו ליה שלמא. ומאן דאזל לגיהנם, אלין נטלין ליה למידן ליה בגיהנם: \nאעברנא ההוא פרדס, ומטינא לשורין ומגדלין ותרעין. כד מטינא לתרעא חד, דאיקרי שער \nהמזרח. קרא ההוא גברא, פתחו לי שערי צדק. א\"ל אמאי. אמר לון, בשליחותא דאמריה דעלמא \nקא אתינא. פתחו ואמרו כולהו, מאן יהב לילוד אשה באתרא דא. אמר להו דא איהו רבי \nפרחיא. אמרו דא הוא דאשלים לך חסד בההוא עלמא. אמר אין: \nפתחו ליה. ואמרו, אפשיטו ליה, דלית רשו למיעל הכא בגופא דההוא עלמא. מיד אפשיטו \nליה, ואתלבש באוירין דגנתא דלגו. \n \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "מדרש רות מאמר ד' חלוני משקוין וחד באמצעיתא\nועאל וחמי ההוא רקיעא דעל גבי ההוא גנתא. דההוא רקיעא אתפרש מההוא קריע דקאים על \nשאר בני עלמא. רקיע דא אתתחם בתחומא מכל גוונין דעלמא. ארבע חלוני משקופין פתיחין \nביה בארבע סיטרי עלמא, וחד באמצעיתא: \nחלון חד דבסטר מזרח, ביה קיימין ארבע משקופין מרקמן, ברזא דארבע אתוון ידו\"ד, סלקין \nלתריסר, תלת אתוון לכל חד וחד: \nתלת זמני ביומא, מתחברן אינון משקופין, ואתוון כולהו מתחברן לשמא קדישא. חד ממנא \nקיימא לההוא סטרא, יעזריאל שמיה. וראבע מפתחין בידיה, דאיהו פתח בהו ארבעה תרעין, \nדאינון על גביה דההוא רקיעא. ולית מאן דידע בהו: \nבר בריש ירחי ושבתי, דאתיין אינון נפשן דמשתתפן עם גופא בקברי, למכרע ולמסגד קמי \nאינון תרעין למארי כולא. כד\"א, והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו יבא כל בשר \nלהשתחות לפני. כל, לאסגאה אינון נפשאן דדירי עם גופא, ואיתקרון כל בשר: \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "חלון אחרא דבסטר דרום, ביה קיימין שית משקופין, לא עאלין להאי אתר, אלא אינון דלען \nקריאת שמע ברעותא, ובכונה בכל יומא: \nאמר רבי פרחיא, האלקים, כד אסתכלנא בההוא חלונא, קריב ההוא ממנא, וענאל שמיה, די \nממונה על תרעא דסטר דרום, אמר לי, קום בקיומך, וחמי האי חלון, דלית רשו לאעלא תמן, \nולא למחמי ביה, בר אינון דלען בקריאת שמע כדקא יאות: \nוכל אינון דלעאן בקריאת שמע כדקא יאות, שתין ממנן עאלין קמיה, ומכתירין ליה בכתרין \nקדישין, ואמרין ליה, דא הוא כתרא דפלוני דלעא בק\"ש כדקא יאות: \nשאילנא ליה, ואמרי ליה, מארי, האי קריאת שמע כדקא יאות מה הוא. אמר לי, אי חסידא, \nרזאא עילאה איהו הכא. בקריאת שמע אית בה ארבע פרשיין: \nפרשה קדמאה דיחודא, דאיהו תרין יחודין, בתריסר תיבין, שית תיבין ביחודא עילאה. ושית \nתיבין ביחודא אחרא. פרשה תניינא ואהבת, במ\"ב תיבין, ברזא דשם דמ\"ב אתוון: \nפרשה תליתאה, והיה אם שמוע, דאתכליל ימינא בשמאלא, ושמאלא בימינא, ואיהו ברזא וסתרא \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "דרתיכא קדישא, עד ושמתם. דאיהו פרשתא דשלטא על כולא. איהי ברזא דע\"ב תיבין, גו רזא \nדע\"ב שמהן דרתיכא קדישא: \nפרשה רביעאה, ושמתם, דאיהי חמשין תיבין, דאיהו לקביל חמשין תרעין דבינה. פרשה \nדציצית כלילא מכולהו. וסלקין פרשיין למניינא דאדם: \nוכל שאר דוכתין, בין בפקודי דאורייתא, בין כל שאר דוכתי דאורייתא, דכורא לחוד, \nונוקבא לחוד. והכא דאיהו ייחודא, דאתייחד ביה קב\"ה, דכר ונוקבא אתכנישו כחדא, \nוסלקין בשעורא חדא: \nדכורא אשתלים בה, מה דלאו הכי בכל שאר דוכתי דאורייתא. ודא שבחא דמהימנותא עילאה, \nלמנדע דהא ה' הוא האלקים. דכורא אשתלים בנוקבא, ואתכלל חד בחד, דכורא אתבני בנוקבא. \nודא איהו ייחודא שלים, ולא אית שלימו אלא דכורא ונוקבא כחדא: \nותא חזי, כל מאן דאשלים ייחודא כדקא יאות, ומכוין בפרשיות אלין בכל יומא. זכי לאלין \nמשקופין וחלונין, למהוי שלים הכא. ולית מאן דיעכב על ידוי, ובלבד דיקרי כדקא יאות, \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "ויכוין בהני רזין עילאין: \nואחיד בימינא דילי וא\"ל, אי חסידא, תא חמי יקר דאינון דמיחדי שמא קדישא כדקא יאות, \nולעאן בק\"ש כגוונא דא: \nאעילנא בחד היכלא, ובההוא היכלא הוו שס\"ה היכלים, כחושבן יומי שתא. אברהם יצחק \nויעקב שליטין בההוא היכלא, ואדם הראשון בגוייהו: \nוחמינא כמה חבילי נשמתין, מתלבשין ברקימו דאילנא דחיי. וכמה גוונין דיקרא עילאה. \nועיילין גו היכלא, ויופיאל רב ממנא על כולא, רב ממנא דאורייתא בהדייהו: \nפתח ואמר, אתערו קדישי עלמא, הא בניכון קדישין, דקא מייחדי שמא קדישא, ומכווני \nברעותא דפרשיין דק\"ש: \nואדם הראשון חמינא דמשתדל בהו. ובשעתא דעאלת קריאת שמע דקרי בר נש, סליקא בקדמיתא \nלהאי היכלא, וארח בה אדם הראשון, אי חסר אות אחת מקרית שמע, לא מקבל לה. דהוא חסר \nבניינא דאדם, דאיהו רמ\"ח, באינון תיבין דחוזר ש\"צ: \nואי אשכח יתה כדקא יאות, מקבל לה, ונטלין אברהם יצחק ויעקב מניה, ונשקין לה. מאן \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "חמי חדוה, מאן חמי ערבוביא, בכל אינון צדיקייא דבגינתא דעדן, דקא אתיין בההוא חדוה: \n\nובשעתא דייתי לההוא עלמא, מאן יחמי חדוה דיליה, דאותבין ליה אבהן לגבייהו תרי זימני \nביומא, ובכל יומא נחית עליה טלא מרישא דמלכא: \nובההוא טלא, ידעי ואכלי מיכלא, די מלאכי עילאין אכלין. וידעין מה דהוה, ומה דיהוי, \nומה דזמין למהוי, עד זמנא דקב\"ה יוקים לגופי דסריחן בהאי עלמא, ויוקים לון הקב\"ה, \nבבניינא מתתקנא כדקא יאות: \nבחלון דבסטר דרום, הוו רשומין ש', דבסטר דא ו', ובסטר אחרא ו', ובסטר אחרא ו'. \nשאילנא לההוא גברא, ואמינא, מאי הני אתוון, אמר לא ידענא: \nעד דאתא ההוא ממנא, ואמר לי, אי חסידא, אינון אתוון, סימנין דפרשייתא דקרית שמע. \nזכאה חולקיה דמאן דאמר לון בכל יומא ברעותא דלבא: \nחלון אחרא דבסטר צפון, ביה קיימן תרין משקופין, וחמש אתוון מלהטין ומתנצצין \nבגוייהו. תרין אתוון בסטרא דא, ותרין אתוון בסטרא דא, וחד לעילא מנייהו תליא \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "עלייהו. ואינון ברזא דשמא קדישא אקרי אלקים: \nבחלון דא ובאינון משקופין, שריין תרין ממנן בההוא רקיעא, ואינון צורטק וגזריאל, די \nממנן תמן בההוא סטרא דלא אתפתחת: \nותמן אית חד היכלא, מרקמא בכמה גוונין, וכמה ציורין. וביה קיימין כל אינון דמקדשי \nשמא דמאריהון באמירה בכל יומא, לבתר דמברכין ליה, ואומרין ברוך ה' המבורך לעולם \nועד, ומקדישים ליה לבתר בקדושה משולשת: \nוההוא היכלא איקרי משולש, כד\"א, היכל ה' היכל ה' היכל ה' המה. וההוא היכלא איהו \nמשולש. ושאילנא מאי האי. אמר ההוא גברא, אלין אינון דלא אכלי כל יומיהון על דמהון: \nבגין דנשמתא דבר נש בהאי עלמא, נפקת מיניה בכל ליליא וליליא. בצפרא אתהדרא ליה, \nושרייא בחוטמא דבר נש, ולא עאלת ולא אתיישבא במעוי, עד דמקרך להקב\"ה, ומצלי על \nדמיה, כדין מתיישבא בדוכתה: \nוע\"ד כתיה, חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו. מאי אשר נשמה באפו. בגין דנחתא בצפרא, \nואומר לה הקב\"ה, זילי, ושרי ליה בחוטמוי, על מנת דיצלי צלותיה. אי מברך הוא כדקא \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "יאות, תשרי בגויה, ואי לא, פרחא וסליקת, ואשתכח בר נש דחסרא מיניה ההוא קדושתא \nדנשמתא: \nוכיון דנשמתיה חסרא מיניה, במה נחשב הוא, לא אתחשב לכלום, כאלו לא הוה בעלמא. ועל \nדא, אסיר ליה לאיניש לברכא לחבריה, עד דמברך למאריה בשירותא דצלותא. והחזן אומר \nברכו את ה', והוא אומר ברוך ה' המבורך לעולם ועד. וכיון דמברך למאריה, מתמן שרותא \nדצלותא לצלאה. וע\"ד שריאן קדושאן. זכאין אינון דמברכי ומקדשי למאריהון בכל יומא, \nברעותא דלבא: \nבההיא שעתא אוליפנא, דלית רשו לצלאה צלותא בעשרה, עד דמברכין לקב\"ה בשירותא דכולא. \nוכיון דמברכין ליה, צלו צלותהון: \nאמר ההוא גברא, רבי, ההיא ברכה, לאו איהו אלא לאתקנא שבחא למאריהון. דאהדר לון \nנשמתהון, דאיתקריא בה' שמהן. וברכתא בה' תיבין, ברוך ה' המבורך כו'. ועל ברכה דא \nשרייא צלותא. וקדושה לא שריא אלא על ברכה, לאתקפא למאריהון בכולא, וברכה דא, וקדושה \nדא, לאו איהו אלא בעשרה: \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "שאילנא ליה, אמאי היכלא לסטר צפון. אמר לי, בהאי היכלא אתכפיין כל סטרין בישין, דלא \nישלטון בעלמא: \nחלון דא, איקרי חלון דנוגה. ולית רשו לאסתכלא ביה, בר אינון דדיוריהון תמן, וכלא \nאינון חמאן, ומסתכלין ויכלין לאסתכלא. כל אינון דתמן, אזלי במלבושין בדיוקנין דהאי \nעלמא: \nותמן חמינא סגיאין מן חברייא, ולא אתיהיב לי רשו לאתקרבא לגבייהו, וכולהו אשתמודען \nדא לדא, ואכלי מיכלא דתקיפי עליונים: \nרקיעא דא, נטיל בכל יומא לארבע סטרי עלמא. וכד נטיל, ארעיף טלא דחיי לגו גנתא. \nואתיין כולהו צדיקיא דתמן, ואסתחיין בההוא טלא, ואזהרן כזוהר הרקיע, ואעלין קמי \nמשיחא, ולקמי אבהן, ואדה\"ר, ולא אתיהיב לי רשו למנדע בהו: \nחלון דבסטר מערב, משניא מכל שאר חלונין, בגוונין ובנהורין. מתתחמא בארבע אתוון דשמא \nקדישא, דזהרין ונצצין על גבי ההוא חלונא. זימנין אתגליין, זימנין אתטמרן. ואחזי לי \nבאתר חד, כתות של צדיקים, בדרגין יתיר על כולהו. \n ", "en": ""}]}
