{"bookId": "kabala-dec14477afb8", "part": "1", "torah": "6", "title": "זהר חדש — קטע 6", "hebrewTitle": "קטע 6", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-dec14477afb8/1/6/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-dec14477afb8/1/6/", "segments": [{"index": 1, "he": "ואתרחקא איהי מנייהו. בההוא זמנא, ותרד בת פרעה לרחוץ על היאור, נחתא מה\"ד לקטרגא \nעלייהון, ולאתרחצא מדמא דישראל, דאינון דמים דלהון, דאינון חייהון. וכלא על דההוא \nאור, דאתמר ביה וירא אלקים את האור כי טוב, על אור דאורייתא, דהוו מתרחקין מינה, \nאור דמשה ודאי: \nונערותיה הולכות על יד היאור, אלין האומות, דאינון ערב רב. וכן כל אומין דעלמא, \nאתייעטין עלייהו דישראל, לאעקרא לון מן עלמא, וכולא על סיבה דההוא אור, וזהו על יד \nהאי או\"ר. \n \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "פרשת יתרו מאמר מרכבת יחזקאל\nוידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמר. רבי שמעון, ור' אלעזר, ור' אבא, הוו יתבי. א\"ר \nאלעזר, אי ניחא ליה לאבא, לימא חד מלה במעשה מרכבה. א\"ל, והא תנן, ולא במרכבה \nביחיד. א\"ל, דעתיה דאבא דאימא מלה דאוליפנא מניה. נפק ר' אבא. א\"ל ר\"ש לר' אבא, אנת \nבלחודך תתקן פתורא, ואלעזר בהדי: \nפתח רבי אלעזר ואמר, ויהי בשלשים שנה ברביעי בחמשה לחדש ואני בתוך בגולה על נהר כבר \nנפתחו השמים ואראה מראות אלקים. האי קרא, לא אתמר מאן אמרה, אי יחזקאל, הא כתיב \nאבתריה, היה היה דבר ה' אל יחזקאל בן בוזי הכהן. והאי קרא אצטריך למיכתב בקדמיתא, \nדהא ברשותא קאמר, ולבתר ויהי בשלשים: \nאלא יחזקאל קאמר ליה, וברשותא דקב\"ה, קאמר כל מה דקאמר, וגלי כל מה דגלי. והאי קרא \nאוקמוה חברייא. אבל נבואה דא הוות, בזמנא דנחתת שכינתא נהון דישראל בגלותא, ויקרא \nעילאה מנצצא, סתימא אסתכלותא דההוא דאיקרי זהר שכינתא, דמהווא זוהרא אתזנת, לא \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "אזגהרא. ושכינתא עילאה אסתלקת מעל בנין, ואתייהב רשו לשבעין שנין אחרנין דמלכות בבל \nלשלטאה: \nאדהכי, נחתת אשא מלעילא, וסחרא לון, והוו שמעין קל משריין עילאין, מגו אשא. חדי \nר\"ש, א\"ל פתח פומך וינהרין מלין: \nפתח ואמר, ברביעי: \nדא דוד מלכא דאיהו סמכא רביעאה לכורסייא עילאה, בהדי אינון תלת סמכין עילאין, \nדאינון רזא דשלשים שנה, והאי סמכא רביעאה, איהו בחיבורא חדא עמהון. ובגין דאיהו \nעמהון בלא פירודא, אתמר ברביעי. בחמשה לחדש, אלין דרגין לתתא, דאינון תיקונא \nדסיהרא, לאתחברא בהו: \nולית לכלהו דרגין באסתלקות שכינתא עילאה מעל בנין, נייחא ונהורא. וכדין לבשו שמים \nקדרות ושק רושם כסותם. וכדין כתיב, ואני בתוך הגולה, דהא נחתת שכינתא בגלותא, \nואתגלייא יקרא עילאה, ושמשא אתחשך: \nוכמה דבזמנא דא, האי קרא דרשינן ליה בצער, הכי בזמנא אוחרא, כל זימנא דקיימא ההוא \nנהורא לאנהרא, וחרסוון אשתלימו בנהורא, דא בדא. כורסייא עילאה קדישא, אנהיר נהירו \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "באבהן בקדמיתא, וכד אינון נהרין מגו ההוא נהורא עילאה, כלא נהיר. הה\"ד, ויהי בשלשים \nוגו' ויהי מקדמת דנא: \nוהכי תניא, ויהי אור, והיה אור לא נאמר, אלא ויהי אור, שכבר הוה. אוף הכא ויהי \nבשלשים שנה, והיה לא נאמר, אלא ויהי, דהא כבר הוה. ורזא דא דכתיב, על נהר כבר, על \nנהורא דכבר הוה. ברביעי: \nדא דוד מלכא, כמא דאתמר. ואיהו קיימא בארבע סרי, לאנהרא. איהו רביעאה ודאי. בחמשה: \nדא שלמה מלכא, דאיהו אשלים לכורסייא, דכתיב וישב שלמה על כסא ה' למלך: \nע\"כ אתנהיר נהירו בכלא, מכאן ואילך, שארי נהירו לאתכסייא, דכתיב ואני בתוך הגולה. \nרזא ואני, קריבת לאתחשכא. דכתיב בתוך הגולה, ולא כתיב בגולה, אלא דהוה קריב לגולה, \nואתחשכא ואזיל עד דאתחשך, ואתכסי נהורא: \nאמאי אתכסי נהורא. אהדר ואמר על נהר כבר. על נהורא דכבר הוה, דאסתלק השתא ואתפרש \nמינה, ובגין דאתפרש מינה ההוא נהורא דכבר הוה, דאיהו נהורא קדמאה, נפתחו השמים, \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "בגין כך נפתחו ודאי: \nדהא בקדמיתא אשתכח חיבורא חדא בכללא חד, דאתכלילא ימינא בשמאלא, ושמאלא בימינא, \nואתעביד מניה שמים דכליל תרוויהו. כיון דימינא אתהדר לאחורא, כמא דכתיב השיב אחור \nימינו, כדין ודאי נפתחו השמים, נפתחו מההוא שלימו דחבורא דהוה בקדמיתא, ואתכסי \nקדרותא בההוא אתר, דכתיב אלביש שמים קדרות, דחסר מנייהו נהר כבר, ההוא נהורא אור \nקדמאה, דכבר הוה. כביכול אשתכח פירודא: \nורזא כי אברהם לא ידענו, וכיון דאברהם לא ידענו ולא נהיר לן, וכדין וישראל לא \nיכירנו, דהא נפתחו השמים, וחבורא לא אשתכח, ונהורא אתאבד. \n \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "פרשת יתרו מאמר ואראה מראות אלקים\nואראה מראות אלקים, מה דהוו מתכסיין בקדמיתא בגו נהירו עילאה, ולא אתגליין, השתא \nחמינא לון בקדרו, צווחין לבר. כד\"א, הן אראלם וגו', חמינא לון דיצעקו חוצה, ונחתו \nלגלותא דאיהו חוצה, לבר מארעא קדישא, לבר מתחומא דילהון: \nוצווחין תרין בכיין, חד, על דנחתי בגלותא, לבר מתחומא דילהון. וחד, על דנפתחו \nהשמים, ושלום לא אשתכח, ואינון תרין בכיין, הה\"ד צעקו חוצה, הא בכייה חד. מלאכי \nשלום, אינון דהוו מסטרא דשלום, יבכו על ההוא שלום, בגין דחסרי נהר כבר: \nבחמשה לחדש היא השנה החמישית לגלות המלך יהויכין. בחמשה לחדש, הא אוקמוה. אבל יומא \nדא, יומי דשבועות, ההוא יומא דקבילו ישראל אורייתא על טורא דסיני, ושמעו אנכי. \nוכדין אתקיים, ואנכי לא אשכחך. ואדכר לון ההוא יומא, ונחתת שכינתא לגולתא לדיירא \nעמהון דישראל: \nבההוא יומא דאיהו חמש\"ה לחדש, יומא דחמשין תרעין, הוה כד קבילו ישראל אורייתא על \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "טורא דסיני, ונחתי כמה רתיכין, כמה משריין דסחרין כורסי יקרא עילאה, וקב\"ה יתיב על \nכורסייא, גו יקרא עילאה דמלכא שליטא בהידורא. ורפיד שמיא ושמי שמיא על טורא דסיני, \nויהיב אורייתא: \nוכדין אשתכח חדוה קמיה, יותא מיומא דאתברון שמיא וארעא. דהא שמים וארץ על תנאי \nאתבריאו, ולא אתקיימו בקיומייהו, עד ההוא יומא דאתיהיב אורייתא לישראל. כיון דקבילו \nישראל אורייתא על טורא דסיני, כדין אתבסם עלמא, ואתקיימו שמיא וארעא: \nוכמא דההוא יומא הוה חדוה קמי קב\"ה, ה\"נ כהא יומא דערבוביא ועציבו הוה, לאתתרכא \nשכינתא מתחומא קדישא, והואיל ואתגלייא נבואה דא, לא אתגלייא אלא ביומא דא, יומא \nדאדכר קב\"ה לישראל ההיא קיומא דטורא דסיני, וקבילו אורייתא. \n \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "פרשת יתרו מאמר על נהר כבר\nהיה היה דבר ה' אל יחזקאל בן בוזי הככהן בארץ כשדים על נהר כבר ותהי עליו שם יד ה'. \nמכאן, דברשותא גלי יחזקאל, ואתיהיב ליה רשו עילאה, לגלאה כל מה דגלי: \nהיה היה: \nקיום על קיום, הוה בקיומא דההוא מלה, וההוא נבואה. שמא דקב\"ה דאתמסר למשה, הוי שמא \nקדישא עילאה, ושמא דא איהו לאגנא על גלותא, ואלמלי הוה שלם ברזא דשלימו, לא יתעכבון \nכלל בגלותא. אבל אסתלק משמא דא א', ואשתאר היה. ובגין דאסתלק א'. אתכפל היה תרי \nזמני, לאגנא עלייהו, ואיהו רזא חדא. דהא בשמא דא נחתא שכינתא לגלותא, אבל באסתלקות \nאור את א': \nואתגלי נבואה דא ליחזקאל בארץ כשדים, בחסרון אות אל\"ף מרזא דשמא קדישא. לאחזאה, דלא \nהוה אלא על נהר כבר, על נהר דכבר הוה, דאסתלק משמא דא: \nובג\"כ, ותהי עליו שם יד ה'. בקדמיתא דבר ה'. ולבתר יד ה', וכלא חד, ורזא חד. אלא \nבקדמיתא לאו בדינא, דהא לאו אתריה איהו לאתגלאה עלוי שכינתא. והאי קרא, רוח קודשא \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "אמרה. דאסהיד עליה דיחזקאל, דאתייהיב ליה רשו, וברוח נבואה אמר כל מה דאמר. ע\"כ \nאשתעי קרא רזא דעובדא, מכאן ולהלאה שירותא דרזין עילאין: \nוארא והנה רוח סערה באה מן הצפון וגו'. מכאן שירותא לגלאה רזין, ולא אצטריהו לגלאה, \nבר לחכימי ליבא, דידעין למדרש בהו. וארא, ולא כתיב ואראה. אלא ה' עילאה אסתלק, ולא \nחמא, במה דלא אתיהיב ליה רשו, ולא לאחרא לגלאה: \nוהוא אסתכל לתתא, באינון מראת דאתגליין יתיר, ותמן כתיב ואראה. אבל הכא, אע\"ג דקא \nרמיז מלין עילאין, כמאן דאסתכל בתר כותלא הוה, בג\"כ אסתלק ה' מתיבה דא. \n \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "פרשת יתרו מאמר רוח סערה\nוהנה רוח סערה באה מן הצפון, האי איהו רזא דקאמרן, דאתא למיתבר קמי נבוכדנצר חייבא, \nריש מלכוון. רוח סערה, דקא מסער כולא: \nוהיינו רזא דקא גלי קב\"ה לאליהו, דכתיב, ורוח גדולה וחזק מפרק הרים ומשבר סלעים \nכו', לא ברוח ה' ודאי. ואחר הרוח רעש לא ברעש ה'. והיינו ענן גדול. דההוא עננא קא \nמרעיש ואזיל, דאיהו גדול. ואחר הרעש אש לא באש ה' ודאי. והיינו אש מתלקחת: \nוכל אינון קליפין למוחא דסחרן, דא לגו מן דא, ודא לגו מן דא. וההוא אש, איהו אחיד \nבגויה ההוא נגה, דכתיב, ונגה לו סביב. האי איהו לגו מן כולא, ודא איהו דקא מתאחד \nבמוחא: \nהכא איהו רזא דארבע מלכוון, דסחרן כולא. רוח סערה, דא מלכות בבל. ענן גדול, דא איהו \nמלכות מדי. ואש מתלקחת, דא איהו מלכות אדום. ונגה לו סביב, דא איהו מלכות יון, \nדסחרא לון נגה, ולא בהו נגה, דכתיב בהו סביב. בגין דלית בכל מלכוון, דאינון קרבין \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "לאורח מהימנותא, כוותייהו. אוף הכא באינון קליפין, לאו מאן דקריב למוחא, כהאי. והאי \nסחרא ליה נוגה, ולאו ביה נגה, אלא נפקא מגו מוחא, ונהיר סחור סחור: \nואלין ד' מלכוון מתחלפין, כד שלטא האי על אינון אחרנין, אתדחיין כל אלין, ועאל ההוא \nדשלטא לקבלא מהאי נוגה, וביה שלטא למהוי קריב: \nומתוכה כעין החשמל, הא אוקמוה, דאינון חיון אשא ממללן, ואינון זוהרא דזהיר, סלקא \nונחתא, אשא דלהיט, קאים ולא קאים, דלית מאן דיכול למיקם ביה בדוכתא חדא. ועיינין \nוחזווהי לא יכלין לשלטאה עליה. הא איהו, והא לא איהו. הא בדוכתא חדא, והא בדוכתא \nאחרא. הא סליק, והא נחית, ובחיזו דא, אתטמר מה דאתטמר, ואתגניז מה דאתגניז: \nודא איהו רזא, דאקרי חשמל. דנביאה למגו מן דא אצטריך למיחזי ולמנדע, ולאסתכלא \nבצחותא דליבא, ועמנא איהו סגיר יתיר מכולא, ולואי דיכיל לקיימא ביה: \nוכל מה דאסתכל למחמי ולמנדע, כל דא באספקלריא דלא נהרא. אבל באספקלריא דנהרא, לא \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "זכה נביאה לאסתכלא, בר משה נביאה מהימנא, דכל מפתחן דביתא בידיה. שאר נביאים, כד \nהוו מטאן להאי חשמל לאסתכלא לגיו רעיונין אתבהילו, ולבא לא שכיך, ונפקו ביה מכל \nרעיוני גופא, כדין חמו לגו מה דחמו בלחישו: \nהאי חשמל, גוון אשא מלהטא מנצצא, סלקא ונחתא, נציץ ולהיט. מהאי סטרא, נפקא נציצו \nחד, חיזו מנצצא מלהטא, הוי ולא הוי, סאים ולא קאים. וחד כגוונא דא מהאי סטרא, ודא \nמהאי סטרא, וכן לד' סטרין: \nממלל דא אל דא, ודא ממלל אל דא, וכן כלהו, עד דאינון חד. כדין נצצן נציצין בנציצו \nחד. סלקא ונחתא, אזלא וקיימא. אתחזי ולא אתחזי. הא איהו, והא לאו איהו. לית מאן \nדקיימא ביה. אתהדרן נציצו בחיזו דחיון כמלקדמין. ממללא. רעיונין מתבהלין ביה, ולבא \nלא שכיך, ודא איהו רזא דחשמל. \n \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "פרשת יתרו מאמר ארבע החיות שבתוך החשמל\nלגו מן דא איהו רזא בלחישו, רזא דקיימין לגו במוחא. ודא איהו דכתיב, ומתוכה דמות ד' \nחיות וזה מראיהן, ומתוכה וגו', האי איהו רזא פנימאה, במוחא קיימא, גו רזין עילאין, \nבדיוקנא עילאה, מגו כל אינון קליפין דסחרין למוחא כדקאמרן: \nומתוכה, מתוכה דאמן. מתוך ההוא דאקרי חשמל. ואי תימא, הא כתיב חשמל, והא כתיב \nחשמלה, דמשמע דחשמל איהו דכר, וחשמלה איהי נוקבא, והכא חשמל, אמאי כתיב ומתוכה: \nאלא כלהו לתתא, נוקבי אינון. וכל מאן דשליט דא על דא, האי דאיהו לתתא, איקרי נוקבא, \nוכל אינון דלעילא דוכרין אינון, ודא לגו מן דא: \nדמות ד' חיות, דמות דמאן. דמות דאינון חיון עילאין, דהא מאלין אתחזון אינון גניזין \nדלא אתחזון. הכא איקרי דמות, ואיקרי צלם, דכתיב בצלמנו כדמותנו וכתיב בצלם אלקים \nעשה את האדם, וכתיב בדמות אלקים עשה אותו: \nבגין דהכא רזא עילאה איהו, דכד ההוא נהר דנפיק מעדן, פרחין מניה כל אינון נשמתין, \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "דאינון איבא דקב\"ה, ונטלא לון מאן דנטלא, בשעתא דנפקא מקמי קב\"ה. כלהו לכ חד עאל \nבדיוקנא לאצטיירא, בההוא אתר דאיקרי דמות, ואינון ד' חיוון: \nותמן מצטיירא כל חד וחד, בההוא דיוקנא דאתחזי ליה. ומתמן נפקי כל אינון דיוקנין, \nמצטיירין בדיוקנייהו כל חד בדיוקניה, כמאן דאעיל בדפוס לאצטיירא. דמות דא, אפיק \nדמות. וצלם, אפיק צלם. חיות דנפקי מחילא דחיה דאיהו דכר: \nובגין דאינון נוקבי, איקרון חיות ד', דאינון בד' סטרין דעלמא, ובהון כלילן כל אינון \nחילין ומשריין. דמות ברזא דלעילא ברזא דלתתא, נטלי דיוקנין לעילא, נטלי דיוקנין \nלתתא, ואינון דיוקנא ממש דכל סטרין. ואפיקו דיוקנין דכל סטרין דלעילא ותתא: \nכיון דאמר דמות, אמאי לבתר כתיב וזה מראיהן. אלא דאחית קמיה, ואחזייה מלה דלא ידיע. \nכד\"א, וזה מעשה המנורה. וזה אשר תעשה וגו'. אוף הכא וזה מראיהן: \nואי תימא כל אינון נביאים בר משה נביאה מהימנא, כלהו מתערבבי דעתייהו כד מטי לגו \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "חשמל, והוא יכיל למיקם על דא. אלא בגין רוח נבואה הוה קאמר מלין, ובגין רחימו \nדישראל איתגלי כל חזוון דלבר. כלהו מתערבבי, וכלהו בערבוביא: \nוחיזו פנימאה איהו חיזו בלחישו, כמא דאמר ואחר האש קול דממה דקה. ודא איהו רזא, \nדדיוקנא דכליל כל דיוקנין בחיזו דלעילא, קול עילאה, בלחישו דלעילא, דמניה נפקי כל \nדיוקנין. קול לתתא, כההוא קול עילאה דנקיט בגויה כל דיוקנין. ובגין דדא איהו \nבלחישו, כד נביאה מטי לגביה, נהיר ביה עיינין, ונהרין רעיונין: \nוזה מראיהן, דהא לית לון חיזו, אלא מגו רזא דאספקלריא דנהרא לעילא, דאיהו חיזו \nדילהון, וחזווא דכלא, וכלא נהרין בההוא נהורא: \nחשמל, אינון ארבע נציצין, דלהטין ונצצי ועאלין דא בדא, אתעביד מנייהו חד גופא, \nואיקרי חשמל. אוף הכא אלין ד' חיות, כלילן דא בדא: \nבגין דאינון לד' סטרין. ההוא דלסטר מזרח, אתכליל בסטר מערב. וההוא דלסטר מערב, \nאתכליל בסטר מזרח. וההוא דלסטר צפון, אתכליל בסטר דרום. וההוא דלסטר דרום, אתכליל \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "בסטר צפון. וכיון דאתכלילו כולהו דא בדא, אתעביד מנייהו חד גופא, ואיהו רזא דאקרי \nאדם. ואע\"ג דכל אנפין משתנין בסטרייהו: \nומגו אלין דאינון רזא פנימאה, לגבי נקודה דקיימא עלייהו, נפקי כמה משריין לזינייהו: \n\nאדם דכר ונוקבא. את דאיהו רזא דכר איהו את ן'. רזא דאדם בשלימו. ואת דא שלטא בנקודה \nדא דאיהו ד', על ד' חיון: \nוברזא דא דאיהו רזא פנימאה דכלא, כל אינון משריין אחרנין וכל אינון חילין אקרון \nבשמא דא, דכתיב, אלפי שנאן. ואע\"ג דאוקמוה, אבל רזא דא, בגין דנפקי מגו רזא דמוחא \nפנימאה, בכללא דכלא, שנא\"ן, רזא דמוחא, שור נשר אריה, אדם כליל לון, אכליל עלייהו \nן'. אתחבר מוחא כלא כחדא, ברזא פנימאה, ואינון רזא שנא\"ן, ועל דא אקרון אלפי שנאן: \nוכד לפום שעתא מסתכלין, כתיב, ודמות פניהם פני אדם. ולבתר מתפרשו דיוקנין, כל חד \nוחד לסטריה. וכד אתחפיין כלהו, דלא מסתכלין לעילא, לגו רזא דעלייהו, לא אתחזי \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "דיוקנא כלל, בר דיוקנא דאדם, דדא איהו דיוקנא דכליל כל דיוקנין. וכלהו סתימין קמי \nהאי דיוקנא. בג\"כ, כל דיוקנין דעלמא כד מסתכלן לדיוקנא דאדם, כלהו דחלי וזעאין מקמי \nהאי דיוקנא: \nדיוקנא עילאה דנפק מגו רזא עילאה, בגו אתוון רשימן, איהי רזא דאדם, וכלא כליל ביה. \nאדם כללא דכלא, ברזא דמקצה השמים עד קצה השמים, ואיהו אמצעיתא, ותתא, ועילא, כלא \nבכללא חדא. ם סתימא, לעילא, דכליל כלא לתתא. ד' לתתא, דכליל כמה רתיכין ומשריין \nכחדא. א רזא דכלא, באמצעיתא, דנטיל לכל סטרין, בגין כך, אדם, רזא דכלא, מסטרא חד \nלסטרא חד. בר רזא עילאה, דקיימא במחשבה ורעו, עד דסלקא לאין סוף. \n \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "פרשת יתרו מאמר ורגליהם רגל ישרה\nורגליהם רגל ישרה וגו' דא איהו רזא, לבתר דקאמר רזין דגופא, אהדר ונחית לתתא \nברגלין, וטלפין: \nאלין מטו עד נצוצי דחשמל, האי איהו חשמל דלבר. בגין דמהאי חשמל, נפקין אחרנין \nדאיקרון על שמא דא, וכלהו נפקי, בשעתא דחיות מכווני רגלייהו. ומטו לאינון ניצוצין \nדחשמל, כדין מלהטים אינון ניצוצין, סלקי ונחתי, ונפקי כל אינון דאקרון על שמא דא: \nחשמל דא, מקיף סחור סחור. נצוצין דיליה נחתין לתתא, עד ההוא אתר דאקרי קרקע זעירא. \nותמן בההוא קרקע, רהטי כל זיני אבנין דבדולחא, ומרגלאן נציצין, ואבנין דברקת: \nוכד נציץ ולהיט נהירו דחשמל, וסליק ונחית, ומתגפפן אינון ד' סטרין דא עם דא, נהיר \nההוא קרקע זעירא, ורהטי אבנין, ונרגלאן סלקין, עד דמטן לגבי תרעא דדרום. ותמן \nאוצרין סתימין, ופיתחאן ד' מאה ושבעין, כחושבן קרק\"ע. וגליצו\"ר ממונה בהו: \nבזמנא דהאי חשמל אנהיר נצוצין לד' סטרין, קל חד נפיק מלעילא, ואיתער מבין גדפין, כד \n", "en": ""}, {"index": 19, "he": "אקישו דא עם דא אינון גדפין דאשמיעו קלא, כמד\"א ואשמע את קול כנפיהם כקול מים רבים. \nוכדין האי קלא כלילא בד' קלין, כד נפק פגע באינון נצוצין, ואתפליג לד' קלין: \nקל חד אזלא לגליצו\"ר, ואיתער בההוא קלא נהירו דחשמל, ואתעביד מניה דבור חד. ובההוא \nדבור איתער דיבורא אחרא סתימו, בלחישו. וכש מאי האי לגליצו\"ר, כדין אתגליין ליה, \nמאתן וארבע סרי רזין עילאין דאתגליאן: \nקלא תנינא, אזלא לענא\"ל, רב ממנא על תמנסרי אלף רבוא משריין, משמשין גו קרקע אחרא, \nדאיהו בנהירו דכל גוונין, האי אקרי קרקע דארגוונא, נהיר בכל זיני נהורין דנפקי מהאי \nחשמל. ותמן בההוא קרקע, שקיען תריסר אלף רבוא מרגלאן עילאין: \nוכד סלקין נציצין דחשמל, ועאלין דא בדא, סלקין כל אינון מרגלאן דאינון שקיען בההוא \nקרקע, ומטו לגבי תרעא דמזרח. ותמן שית אלף אלפין תרעין פתיחן, וענא\"ל רב ממנא בהו: \nקלא כד איתער מלעילא, בטש נהירו דהאי חשמל ביה, ואתעביד מניה דבור, ובההוא דבור \nאתער דבור אחרא סתימא: \n", "en": ""}]}
