{"bookId": "kabala-dec14477afb8", "part": "1", "torah": "7", "title": "זהר חדש — קטע 7", "hebrewTitle": "קטע 7", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-dec14477afb8/1/7/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-dec14477afb8/1/7/", "segments": [{"index": 1, "he": "וכד מטי האי לענא\"ל ממנא, כדין אתגליין תלת מאה ושתין וחמש רזין עילאין, דאינון \nשקיעים בגושפנקא חותם אמת. כדין באימתא בחיל ברתת בזיע, סלקין שירין ותושבחן למארי \nכלא. ונהירו דרשים בשם המפורש, במ\"ב אתוון מחקקן, נפקא מההוא רב סגנין על כל שאר \nמשריין, וסנדלפי\"ן אקרי, וההוא נהירו חפייא על אינון ב' קרקעי, מקרקע זעירא ועד \nקרקע דארגוונא: \nורזא דא וספון בארז מהקרקע ועד הקרקע, סנלפון אקרי הכי, בגין דתמן עאלין כל רזי \nפנים עילאין, ואנעילו ביה, כהאי סנדלא, דאיהו אעיל בגויה כל יסודא ושרשא דגופא. דא \nרב ממנא, משמשא לאינון פנים לגו. בהאי חקיקין רזין דאתוון רשימין גליפין, בלטין \nבההוא נהירו דחפייאן על אינון קרקעי. כד האי קשיר כתרין למאריה, אינון אתוון סלקין \nבההוא נהירו, ומתעטרן באינון תרין והדרא ההוא נהורא חפייא באתריה, ואתוון סלקין \nבאינון כתרין, ברזא דשמא קדישא: \nורגליהם רגל ישרה, מתחבראן כחדא, דאינון כחדא, למהך באורח מישר, ברגשת חבורתא במישר \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "כחדא, ורגליהן במישר. וע\"ד, לחיזו נביאה בדרגין ידיעאן: \nוכלהו דרגין איקרון רגלי החיות ארע מנייהו. ולהו כחיזו רגלין בגופא, בסדרא דקא \nמסדרא, ואיהו כלא בשיעורא: \nוכף רגליהם ככף רגל עגל, בחיבורא דהאי סטרא. ולית לון אצבען לתתא, בגין דאצבען לתתא \nאחזיין חילין אחרנין, בדיוקנא אוחרא וע\"ד ב\"נ אחזי באצבען חילין אחרנין לעילא \nבידין, וחילין אחרנין לתתא ברגלין. ואלין לא רשימין בגוייהו חילין אחרנין דסטר \nאחרא, וע\"ד אקרו רגל ישרה, דסתים לסטרא דא, ואינון כף אחת: \nואע\"ג דלא מתפרשין בפרישו דאצבען בחילין אחרנין דסטר אוחרא, אית בהו רשימו חד, \nלמיהב דוכתא לסטר אחרא, ואתחזיין לתתא ככף רגל עגל, אבל לא כף לאסטאה, אע\"ג דאינון \nרגל עגל, ישרה איהו, דלא אסטי לעלמין: \nבההוא רגשא, נפק נציצו ושלהובא לסטרא דא לשמאלא, ואינון נציצו ושלהובא מתחברן כחדא, \nונצצין לכל עיבר, ואתעביד מנייהו חיילין ומשריין, וכלהו איקרון רגלי החיות, בגין \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "דנפקי מאינון רגלין. וכלהו אזלין ושאטן בשליחותא בעלמא, לאתלבשא בגופא לתתא. \nואתחזון כאינון אחרנין דאיתחזון ועבדי שליחותא בעלמא, ומהדרן ברמשא ובפניא, ומקדשי \nשמא דמאריהון. \n \nפרשת יתרו מאמר פני אדם\nודמות פניהם פני אדם, דמות ההוא דיוקנא לעילא, לאצטיירא בציורא גניזא. פנים קליטין \nבקולפין דקיקין. דמות אנפין דלגו ציורא דיוקנא דאדם, נציץ נציצו דההוא נציצא מלהטא \nדלגו דחשמל פנימאה, דטמיר וגניז. הוי ולא הוי: \nאור נציץ, אשא להיט, למהטא בשלהובי דנורא. רוחא מנצצא אחיד בגווני. קולפא בסוטרא, \nגו כלילא חדא. אחיד לעילא, אחיד לתתא, גוונוי אחידו לכמה סטרין: \nגוון אור גניז, אחיד נהיר ונציץ בנציצו, והאי אור אחיד ותפיס ואעיל לגביה נהירו \nדאשא מלהטא, ושלהובי נורא, אלין תרין לא מתישבן כחדא. ומגו מרגלא דלא אתגלייא כלל, \nנפקא רוחא דבוסמא, כלילא בתריסר בוסמין עילאין, ומגו ההוא סליקו דאינון תרין דלא \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "מתישבן כחדא, אחיד בהו ההוא רוחא, ומתישבן בדוכתיהו: \nוכדין, אצטבע ההוא רוחא, מגו ההוא נהירו דאור גניז, ונהירו דאשא מלהטא, ואתישבן \nוקיימא ביה, כדין אצטיירו ביה, ציורא דפני אדם, דכליל כל דיוקנין, והאי איהו גוון \nדכליל כל גוונין. אנפין דכליל כל אנפין: \nוכד אינון מתתקנן כדקא יאות, לגו כרסייא, כלהו בדיוקנא חדא דאדם. ורזא דא, כד \nמסתכלין לסטר מזרח, כלהו אינון בדיוקנא חדא דאדם, בגין דמתמן איהו תקיפו דרזא דאדם: \n\n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "וכד מסתכלין לסטר דרום, כל אנפין אינון בדיוקנא חדא, דיוקנא דאריה, דתמן איהו חילא \nותוקפא דכלא. וכד מסתכלין לסטר צפון, כל אנפין אינון בדיוקנא חדא, דיוקנא דשור, \nדתמן איהו נגיחו דדינא תקיפא: \nוכד מסתכלין לסטר מערב, כל אנפין אינון בדיוקנא חדא, בדיוקנא דנשר. כד\"א, דרך הנשר \nבשמים. בגין דתמן נשר יעיר קנו על גוזליו ירחף. ואורח דנשר, לאתדבקא תדיר בשמים, \nדתמן איהו תיאובתיה לאסתלקא ולאתדבקא. ובג\"כ איהו לסטר מערב: \nובגין דכל אנפין משתנין, כפום ההוא אתר דההוא סטרא דמסתכלאן ביה, כתיב בכלהו בכל \nדיוקנא ודיוקנא, לארבעתם. פני אדם ופני אריה לארבעתם פני שור לארבעתן ופני נשר \nלארבעתן: \nהאי כד מתתקן בכרסייא, כמא דכרסייא פני למיזל, הכי אינון אתחזיין דיוקנייהו, כפום \nההוא סטרא דאזל, כדכתיב אל אשר יהיה שמה הרוח ללכת ילכו: \nוכד לא אזלין ולא מתתקנין גו כרסייא, כדין כל חד וחד אתפרש בדיוקניה דאתחזי ליה. \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "ועכ\"ד, כל חד וחד אתדבק בדיוקנא דחבריה, וכלהו אתחזיין דיוקנייהו מתדבקו דא בדא, \nודא כליל בדא, כל חד כליל בחבריה, וחבריה ביה: \nסטרא חד אומר קדוש, וסטרא חד אומר קדוש, וסטרא חד אומר קדוש, וסטרא אוחרא אומר ה' \nצבאות מלא כל הארץ כבודו: \nוידי אדם מתחת כנפיהם, האי לקבלא מאריהון דתיובתא לגבייהו, דהא ימינא דקב\"ה, פרישא \nלקבלא כל אינון דתייבין לגביה. מתחת כנפיהם, אמאי, בגין צניעו, דהא מאריהון דתיובתא \nצניעו אצטריך, דלא למנדע בהו אחרא, כמד\"א כסוי חטאה: \nרזא דא, דלא סלקין ידייהו לעילא, כמא דבני נשא דידייהו סלקין לעילא על רישייהו, \nוהני לאו הכי, דהא מתחות גדפייהו לא נפקי לבר, דהא גדפייהו ואנפייהו פרידן אינון \nלעילא. כמא דאמר ופניהם וכנפיהם פרודות מלמעלה. דאתפרשן כד לא מתתקן גו כורסייא \nכדקא אמרן. ואלין ידין לא אתחזיין כלל לסלקא לעילא, מגו דאתגליין, וע\"ד מתחת כנפיהם \nכתיב: \nוכד אלין נטלין, גדפייהו מתחברן כחדא, למהוי בארח מישר, לנטלא דא עם דא כחדא, בשעתא \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "חדא, בזמנא חדא, וכלהו כחדא סלקין לכרסייא לעילא: \nואינון דלא ידעי לאן אתר אזלין ולא חמאן ולא מסתכלין זעאן, ומההוא זיעא דלהון כד \nאינון נטלין, וסלקין לכורסייא קדישא, אתעבר מההוא זיעא נהר דינור, נגיד ונפיק: \nוההוא זיעא כנטילו דנטלי איהו. טפין מנטפין מד' גווני אשין. אשא חוורא, מנטפא אשא \nסומקא, אשא ירוקא. אשא סומקא, מנטפא אשא אוכמא, אשא ירוקא. אשא ירוקא מנטפא אשא \nסומקא, אשא חוורא. אשא אוכמא, מנטפא ההוא אשא סומקא: \nחיוורא תניינא, לאו איהו ההוא חיוורא קדמאה. וההיא אשא אוכמא, לאו איהי ההיא אשא \nאוכמא קדמאה. וכן כל גוונין, לאו אלין כאלין, קדמאה, ותניינא, ותליתאה. וכן כלהו: \nבשעתא דנטפין אלין אשין, ואתכלילו לאתחברא כחדא, סלקין שלהובין למהטן, ובטשי דא \nבדא, ומההוא בטישו דבטשו כחדא, אתעבידו כל אינון מלאכי חבלה, דטרדי חייביא בגיהנם. \nמאינין שלהובין אתעביד נורא דגיהנם לתתא, דאינון שליחן דחבלה, אתמנון באינון \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "שלהובין, לאוקדא חייביא תמן, דרזא דילהון תמן. דכתיב, מהאש יצאו והאש תאכלם. \n \nפרשת יתרו מאמר אשר יהיה שמה הרוח ללכת שמה ילכו\nכד נטלין, כלהון נטלין לקביל אנפוי, דההוא דאתמנא לההוא סטרא. כד רוחא איתער למיהך \nלסטרא דמזרח, בטיש ההוא רוחא לגבי אנפין דההוא דקיימא לההוא סטרא, ואיהו נטיל \nבקדמיתא, וכלהו עמיה כחדא, דכתיב ואיש אל עבר פניו ילכו אל אשר יהיה שמה הרוח ללכת \nילכו: \nהאי רוח, איהו רוח ממללא. רוח דכליל כל רוחין בגויה. רוח טמיר וגניז בגווייהו. רוח \nדא, איהו רוח דכליל ברזא דלתתא, לקבל תלת קידושין דאתקדש בהון כחדא. ואינון קדוש \nקדוש קדוש, ולבל תלת זימנין רוח דכתיב הכא. אל אשר יהיה שמה הרוח, חד. על אשר יהיה \nשם הרוח, תרי. שמה הרוח ללכת, תלת. בגין, דרוח דא כליל מתלת רוחין, רזא דחיות הקדש \nעילאין, דאינון רזא דתלת קדושאן, דנחתא מההוא קדש עילאה, רוח סתימא, דכל קדושאן \nמניה תליין. \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": " \nפרשת יתרו מאמר ודמות החיות מראיהם וגו'\nודמות החיות מראיהם כגחלי אש בוערות וגו'. ודמות, דיוקנא דמתלבשן בחד מנייהו, \nדאתלבש בנורא. ואיהו לא חזא, אלא דיוקנא חיזו שמשי דגחלי דנורא: \nדחלי אש, אלין אינון דאיקרון מראיהם, חיזו דחיון, דבהו אסתכלן למיחמי בחיזו. כמראה \nדאחזי כל גוונין, הכי שרפים, אינון כמראה לאחזאה בהון דיוקנין דחיון. בגין דכולא \nאתלבש דא בדא, ודא מראה דדא: \nאבל ודמות החיות, לא אמר דיוקנא דילהון, ולא איצטריך, דהא בקדמיתא קאמר כל דיוקנין \nדילהון. והכא אמר מאינון דמות דלהון דאינון מראות דילהון: \nכגחלי אש, מאן גחלי אש. אלין שרפים. מראיהם, אינון אופנים, דבהון אתלבשן, לאחזאה \nדיוקנין, וחיזו דילהון: \nנציצו דילהון, באינון דאיקרון לפידים. ומאן אינון חשמלים תתאין, דנפקי מההוא חשמל \nתתאה. רזא דא, כרזא עילאה לעילא, בההוא חשמל פנימאה, בגין דכלא גוונא חדא, מתתא \nועילא. עד הכא רזא דחשמל, בגוונין דלא אתחזון, אלא בחיזו. חיזו לגו מן חיזו, חיזו \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "דא לגו מן דא. כמא דכתיב, ממראה מתניו ולמעלה וממראה מתניו ולמטה: \nהיא מתהלכת בין החיות, דאתייהיבת בין תרין סטרין, ואתחקקת תמן בגלופא ודיוקנהא. \nדכתיב שימני כחותם על לבך וגו'. ומגו דהאי אבן טבא מרגליתא, אזלא בין תרין סטרין, \nאית לה נהירו לאנהרא, ולסלקא נהורא. על כל שאר אבנין מנצצן. \n \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "פרשת יתרו מאמר ונוגה לאש\nונוגה לאש, האי נוגה איהו מסטרא דימינא, ואתכליל דשמאלא, ושמאלא בימינא, ואשא מלהטא \nמנצצא. מההוא נוגה נהיר ההוא אבנא, ואתייהיב בה חיזו, לאסתכלא בשופרהא: \nוהאי נוגה איהו נציצו דהציצן כאשא, ונהיר סומקא דיליה. ומגו דא, בשעתא דעאל ונקיב \nגו ההוא אבנא, איהי שפירא בחיזו: \nבתרין גוונין. אתחזייא האי אבנא ואצטבע, בגין דאיהו גוון חשוך בקדמיתא, כיון \nדאתתקנת לקבלא נהורא, אתער נהירו מסטרא דימינא, ואתניהרת בחוורו. כיון דאנהירת \nבחוורו כאבנא בדוחלא, עד כען לית לה חיזו בשפירו לאסתכלא, עד דאתא סטרא דשמאלא \nדההוא נוגה, דסומקא, ועאל בגויה ההוא סומקא בההוא נוגה, כדין איהי שפירא בחיזו, \nשפירא בריוא, לאסתכלא: \nאיהי אבנא יקירא בשלימו בגוונין. כאתתא שפירא בחיזו, חוור וסומק. וכדין אתוון מנצצן \nבגוה, ונפיק בגו ההוא נציצו ברק מברקת, נהיר לפום שעתא, חיור וסומק, סומק וחיור: \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "רזא קדישא, לאצטבע שאר אבנין מההוא אבנא טבא דאקרי ברקת. בגין דאצטבע מההוא נהירו \nדברק, איקרי על שמיה ברקת. בגין דהאי אבנא טבא, מרגליתא עילאה, אצטבע בתריסר \nגוונין, מנהרין גו אינון תרין. מגו נציצו דנציץ ואפיק, אצטבען תריסר אבנין דילה, \nואינון תלת סדרין. וכפום דאצטבעו מינה, הכי אקרון על ההוא שמא ממש. \n \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "פרשת יתרו מאמר והחיות רצוא ושוב\nוהחיות רצוא ושוב, נהירין גניזין גליין, וסתרין קיימין ולא קיימין, נהרין ולא \nנהרין. זמנין נהרין בהאי גוון, ולפום שעתא גוון אחרא. השתא שמא דא, ולפום שעתא שמא \nאחרא. לית מאן דיכיל לקיימא באלין נהורין: \nידו\"ד, נהירו דאסתלק בשמא דא, דכליל כל נהורין בשלימו. ולפום שעתא, נחית ואתהדר \nנהירו בגוון אוחרא, ואסתלק בשמא אחרא, אלקי\"ם. ולפום שעתא, א\"ל. ולפום שעתא, \nצבאו\"ת. ולפום שעתא שד\"י. והכי בכל אינון שמהן דאיקרי בהו קב\"ה: \nובגין דאית אתר גניז דנפקי מנייהו, וכפום דאיהו נביע מגו מבועא גניז דאתגניז ביה, \nהכי אתחזי כל חד. ולית מאן דיקום בהו. ורזא דא מנא דמייא ושמשא, בכותלא: \nוכמא דאינון רצוא ושוב, אוף הכי בלבא ודעתא. בר נביאי מהימני, דמסתכלי מגו אינון \nדלתתא, דאינון ברזא דאספקלריא דלא נהרא, ומגו אלין הוו מסתכלין כבתר כותלא. עד הכא \nדמות מאינון רזין לעילא השתא לתתא. \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": " \nפרשת יתרו מאמר מטטרון\nכתיב וארא החיות והנה אופן אחד בארץ וגו'. וארא החיות, דא איהו אסתכלותא באספקלריא \nדלא נהרא. ומגו דחמא אלין אסתכל במה דגניז וסתים: \nוהנה אופן אחד בארץ, דא מטטרו\"ן, דאיהו עילאה מנייהו ת\"ק שנין. מטטרו\"ן, מיטטרו\"ן, \nזבול, עבד, זבוא\"ל, הא חמש. וכפום שליחו דמאריה, הכי אסגיאו שמוי לד' סטרוי, כד' \nסטרין דעלמא: \nקשיר קשרין למאריה, שליט ברזין דארבע אלף וחמש מאה נהרי אפרסמונא, דנגדין ונפקין \nמגו תליסר אחרנין גניזין. וארבעה אלף ות\"ק רבוא היכלין, דאינון טמירין בגו אינון \nנהירין, קיימין קמיה, ואיהו ממנא עלייהו: \nכל זמנא דעאל ונפיק, אלף ות\"ק רקיעין זעאין קמיה. תריסר אלפי רבוא מימיניה, ותריסר \nאלפי רבוא משמאליה. תריסר אלפי רבוא קמיה, תריסר אלפי רבוא מאחוריה. כל הני משריין \nנהרין, מגו שלהובא חד מנצצא, דנפקא מניה. ובההוא שלהובא חקיקן אתוון דשם המפורש, \nנציצין מלהטין מגו ההוא שלהובא. וכלהו כד מסתכלאן בנהירו דאתוון מכקקן גליפן, כלהו \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "זעאין ודחלין, ונטלין לגבי ההוא נציצו דאתוון: \nומגו שלהובא דא, נהרין אופנים אוחרנין, דנטלי ברתיכין אחרנין לתתא, גו אינון \nהיכלין, דאינון משלבן דא בדא, כד\"א כאשר יהיה האופן בתוך האופן, כליל דא בדא, ועאל \nדא בדא, רישין ברישין, אלין באלין. ואנפין פרישן בסטרייהו: \nוכלהו נטלין לגבי אנפין, בגו נהירו דמסתכלאן לגבי אינון אנפין. כד מסתכלאן למהך, \nחמאן ההוא נהירו דנהיר, לההוא אתר דנהיר, אזלין ונטלין כלהו. ואתוון דשמא קדישא \nמחקקא, נהיר על כלא. ואיהו נטיל כלהו, גו ההוא רוחא עילאה, דנטיל כל משריין: \nומטטרו\"ן רב ממנא, קאים בקיומא דההוא שמא קדישא, ונטיל לכל משריין ברזא דיליה, לד' \nפניו, בד' דיוקנין, גו ד' סטרין דעלמא. ואיהו כליל שמא דאקרי שדי. וכלהו קראן שמא \nדא, גבי שמא עילאה קדישא: \nבידא דמטטרון אתמסרו תריסר מפתחין עילאין, ברזא דשמא קדישא. וד' מפתחן מנייהו, \nאינון ד' רזין נהורין דמתפרשן. מפתחא חדא, איקרי אור נציץ, טמיר וגניז, לית ליה \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "גוון. וההוא נציצו לא קיימא לאסתכלא, ולא אתחזי גוון, אלא נציץ נציצו לעיינין, \nואגניז ולא אתיידע: \nמפתחא תניינא, אור נהירו חידו לאסתכלא. לזמנין איהו חיור, לזמנין ירוק, לזמנין לא \nדא ולא דא: \nמפתחא תליתאה, איקרי אור זוהר, דזהיר ונהיר, איהו זוהר דנהיר לכל שאר נהורין. האי \nמרקמא בכל גוונין. האי אור איהו מההוא זוהר דהוא רקיע דעל גבי חיון, דכתיב כזוהר \nהרקיע. כליל גו עשר שבילין, דנפקי מאינון ל\"ב שבילין גניזין: \nמפתחא רביעאה, איקרי אור דסוכלתנו, דיהב סוכלתנו בלבא למינדע ולאסתכלא ולקיימא על \nרזין עילאין. והאי אור דחדי לבא, יהיב נהירו דחכמתא וסוכלתנו, למינדע ולאסתכלא: \nואלין אינון ד' מפתחן עילאין, דכל שאר מפתחן כלילן בהו. וכלהו אתמסרו בידא דהאי רב \nממנא, מטטרו\"ן. מארי רב כלהו רזין דמאריה, בגילופין דרזין דשמא קדישא מפורשא. \n \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "פרשת יתרו מאמר על ארבעת רבעיהן בלכתם וגו'\nעל ארבעת רבעיהן בלכתם ילכו וגו', על ארבעת דאינון ד' דתחותייהו, ואינון דתחותייהו, \nאיקרון רבעיהן. כד\"א, רביע תחות טועניה, ועל אינון דרביעין תחותייהו, כד אינון בעאן \nלמיזל אזלין. דכל חד אית ליה ד' גלגולי אופנים, רביעין תחותייהו. ועל אלין רבעיהן \nאמר, בלכתם ילכו: \nוהיינו דכתיב, ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם, ובהנשא החיות כו' ינשאו האופנים. ואי \nאופנים רבעיהם דחיות, אצטריך למימר ובלכת האופנים. אלא מכאן דחיות נטלין לדנטלין \nלון, כגוונא דא ארון, נטיל למאן דנטיל ליה: \nכרסייא קדישא נטלת לחיות. ואי איהי נטילת לון, זיעא דחיות ממה אתעביד. אלא זיעא \nדילהון, באסתכלותא למינדע ולאסתכלא ולאדבקא, במה דטמיר וגניז, ולא יכלין למיקם ביה. \nועל דא איהו זיעא דילהון. אבל כל אינון דמתדבקאן בקדושה עילאה, אינון נטלין לאינון \nדנטלין לון. ורזא דא על ארבעת רבעיהן בלכתם ילכו. \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": " \nפרשת יתרו מאמר וגביהם וגובה להם\nוגביהם וגובה להם, וגביהם, רזא דגוונין דגופא, אתנהיר וסלקא בשיעורא מרישא דבוצינא \nלרישא דבוצינא כשיעורא דלתתא. ואסתחרא בארבע גוונין נציצין. גוון נהיר בנהירו, ברזא \nדחשמל לעילא, כד נהיר ואתגניז גו גוונוי. גוון נציץ, דנציץ בנציצי. גוון זהיר, \nבזהרא דרקימו דרקיעא דקיימא עלייהו. גוון מקרמא מכל גוונין, ואתכליל בכלהו, ודא \nאיהו גופא מציירא בציורא, לאתכללא בכללא חדא: \nוגובה להם, מסטרא דלעילא. ויראה להם, מסטרא דלתתא. וגובה להם, גובה שמים. ויראה \nלהם, דחילו דדחיל ומבעית וארעיש כולא. דחילו דסחרא דלא לקרבא לקודשא. ואיהו דסחרא \nלון מסטרא דלתתא: \nוגובה להם, בסליקו דחיזו דגוונין שמים. בגין דגווני שמים, ההוא רזא דכתיב, גובה \nשמים. ומאן איהו. דנטיל כל גוונין, מימינא ומשמאלא. וכד נטיל לון לגביה, איקרי גובה \nשמים: \nויראה להם, בחיזו דההוא יראה לתתא, בסדורא דאינון גוונין להטין ומהפכין חיזו דאשא \n", "en": ""}, {"index": 19, "he": "דלא דקיק, כאשא דקיק לעילא. והאי איהו דקא מבעית לכלא. ובג\"כ. וגובה להם, מלעילא. \nויראה להם, מתתא. \n \nפרשת יתרו מאמר וגבותם מלאות עינים\nוגבותם למאות עינים, לאסתכלא בכל סטרין. ואע\"ג דאית מארי דעינים בחיזו לאסתכלא \nאחרנין לתתא, אלין באינון עיינין לאסתכלא אלין באלין בסחרנו, לקמייהו ובאחורא, \nדעיינין סחרין לכל סטרין: \nובג\"כ חמאן הכא והכא, בסטרא דא ובסטרא דא, חמאן מה דהוי, ומה דזמין למהוי מסטרא \nדאחורא. והיינו דכתיב סביב. וחמאן מימינא וחמאן משמאלא. חמאן מימינא, בכל ארח זכו \nוקשוט. חמאן משמאלא, בכלח אורח דלא קשוט ולא קיימא בזכו. וע\"ד מסתכלן בכל סטרין, \nובדא אית לון שולטני וסוכלתנו על כולא, לאסתכלא בכל הני סטרין, מה דלא מסתכלין הכי \nכל אינון אחרנין: \nועכ\"ד לא יכלין לאסתכלא לעילא, ולא אתייהיב לון אשו לאסתכלא. וכד בעאן לאסתכלא, \n", "en": ""}]}
