{"bookId": "kabala-e45d9e74d82e", "part": "1", "torah": "27", "title": "ספר הזוהר — עותק נוסף — קטע 27", "hebrewTitle": "קטע 27", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-e45d9e74d82e/1/27/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-e45d9e74d82e/1/27/", "segments": [{"index": 1, "he": "הוה זמין דיתקיים ברכתא על ידיה בהאי (ס\"א ושארי ברכתא באשגחותא דיליה). ואית ב\"נ \nדהוה זמין לאתקיימא לווטין על ידיה ובכל מה דישגח לייתי לווטייא ומארה ובעתיא. כגון \nבלעם דאקרי רע עין. דהוה זמין בכל ביש ולא הוה זמין לטב. ואע\"ג דברך. ברכתיה לא \nברכתא ולא אתקיים.וכד הוה לייט כל מאן דלייט אתקיים ואפילו ברגעא חדא. ועל דא כתיב \nשתם העין. בכל אתר דעיניה שלטא אתלטייא. ת\"ח מה כתיב וישת אל המדבר פניו בגין דיתער \nמההוא סטרא ההוא דשלטא תמן. וייתי בדילטורייא עלייהו דישראל מה כתיב בהו בכהני טוב \nעין הוא יבורך דהוא הוה זמין בהאי ושארי ברכתא באשגחותא דיליה. ועל דא תנינן יסטי \nב\"נ אפילו ממאה ארחין ולא יערע בב\"נ דאית ליה עינא בישא. אוף הכא ושלח ביד איש עתי \nדהוא זמין להאי ורשים להאי וכהנא הוה אשתמודע ביה חד עינא יתיר מאחרא פורתא. סורטא \nדעל עינא אתחפייא בשערין סגיאין. מכחלא עינא. ולא מסתכל במישר. האי הוא ב\"נ זמין \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "להאי וכדקא חזי ליה וע\"ד כתיב ביד איש עתי. בגוש חלבא הוה בר נש דבכל אתר דמחי \nבידוי הוה מית ולא הוו בני נשא מקרבין בהדיה. בסוריא הוה ב\"נ דבכל אתר דאסתכל אפי' \nלטב כלא אתהפך לביש. יומא חד הוה חד ב\"נ אזיל בשוקא והוו אנפוי נהירין. אתא ההוא \nב\"נ ואסתכל ביה ואתבקע עיניה. בג\"כ בכלא הוה ב\"נ זמין להאי ולהאי. ועל דא כתיב טוב \nעין הוא יבורך אל תקרא אלא יברך. ותאנא האי ב\"נ דהוה אזיל למדברא כד מטא ביה בההוא \nשעירא הוה סליק לטורא ודחי ליה בתרין ידוי. ולא הוה נחית לפלגות טורא עד דאתעביד \nשייפין שייפין וההוא ב\"נ הוה אמר כך ימחו עונות עמך וכו' ובגין דסליק ההוא קטיגוריא \nואתעביד סניגורא דישראל, כדין קב\"ה כל חובייהו דישראל וכל מה דכתיב באינון פתקין \nדלעילא לאדכרא חובייהו דבני נשא נטיל לון ורמי לון כה\"ג לאתר דאתקרי מצלות ים, הה\"ד \nותשלך במצלות ים כל חטאתם: \nתאנא. ומאת עדת בני ישראל יקח שני שעירי עזים לחטאת. ומאת עדת בגין דיהא מכלהו. \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "ויתכפר לכלהו. דהא כל חובייהו דבני ישראל הכא תליין וכלהו מתכפרי בדא. \n \nזוהר חלק ג דף סד/א\nולא סגי מבר נש חד. ומאן אתר אתנסיבו מאינון קופין דבעזרה נטלין אגרא ואייתי להו \nמאינון דמי דהוו מכלהו. וההוא שעירא אחרא דהוא אשתאר לקב\"ה עבדין ליה חטאת בקדמיתא \nוהא אוקימנא באן אתר הוה מתקשרא. ולבתר דא מתקרבין הני ומתבסמין כלא ואשתארו ישראל \nזכאין קמי קב\"ה מכל חובין דעבדו וחבו קמיה. הה\"ד כי ביום הזה יכפר עליכם וגו'. תו \nאמר רבי שמעון ויאמר יעקב אל רבקה אמו הן עשו אחי איש שעיר ואנכי איש חלק מאי קא \nרמיזא. אלא ודאי עשו איש שעיר הוא מההוא דאקרי שעיר דהא מההוא סטרא אתי. ואנכי איש \nחלק גבר מההוא דפליג לכל שאר עמין רברבין ממנן דכתיב אשר חלק יי' אלקיך אותם, וכתיב \nכי חלק יי' עמו וגו'. תו איש חלק מתרי שעירים ואשתאר חדא. דכהנא פליג לה חד לחולקיה \nוחד לקב\"ה. אמאי. בגין דיטעון על כתפוי כל חובוי דיעקב דכתיב ונשא השעיר עליו את כל \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "עונותם עונות תם. תאנא בההוא יומא כמה פתחין פתיחן לקבליהון דישראל לקבלא צלותהון. \nזכאה חולקהון דישראל דהא קב\"ה בעא לזכאה לון ולדכאה לון הה\"ד כי ביום הזה יכפר \nוגו'. בהאי יומא אתעטר כהנא בכמה עטרין. בהאי יומא פולחנא דכהנא יקירא ורב מכל \nפולחנין. לכלא יהב חולקא באינון קרבנין דקב\"ה. בהאי יומא אתעטר (ס\"א אתער) חסד \nבעלמא על ידא דכהנא מקרב קרבנין על חוביהון דעמא. על חוביה בקדמיתא ולבתר על \nחוביהון דעמא מקרב עלמין עליה ועל עמא והא אוקימנא מלי. עד דהוו אזלי יתבו בחד חקל \nוצלו. נחת חד עננא דאשא ואסחר לון. אמר רבי שמעון. הא חמינא דקב\"ה רעותא דיליה הכא. \nנתיב, יתבו והוו אמרי מלי דאורייתא: \nפתח ואמר מים קרים על נפש עיפה ושמועה טובה מארץ מרחק, הא אסתכלנא במלוי דשלמה מלכא \nוכלהו (ס\"א בחכמתא) בחכמה אמרן ת\"ח ג' ספרים דחכמתא אפיק לעלמא וכלהו בחכמתא עלאה. \nשיר השירים חכמה. קהלת תבונה. ומשלי דעת לקבל ג' אלין עבד ג' ספרים. שיר השירים \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "כנגד חכמה הכי הוא. קהלת לקבל תבונה הכי הוא משלי לקבל דעת במאי אתחזי. אלא כל \nאינון קראי בתרי גווני אינון רישא וסיפא תרי גווני אתחזייא. וכד מסתכלי קראי דא \nכליל בדא ודא כליל בדא. בג\"כ שקיל לקבליה דדעת. האי קרא לאו רישיה סיפיה ולאו סיפיה \nרישיה. וכד אסתכלנא ביה כלא כליל חד בחד בין מסיפיה לרישיה בין מרישיה לסיפיה. \nשמועה טובה מארץ מרחק מים קרים על נפש עיפה. מים קרים על נפש עיפה ושמועה טובה מארץ \nמרחק ודא ודא נייחא דרוחא כמה דהאי נייחא דרוחא כך האי נייחא דרוחא. עד דהוו יתבי \nאתא חד ב\"נ אמר אנתו דר' שמעון אתסיאת ממרעהא. וחברייא שמעו קלא דקב\"ה שבק לאינון \nחובי דדרא. אמר ר' שמעון הא אתקיים הכא קרא ושמועה טובה מארץ מרחק הכי הוא נייחא \nדרוחא כמהו מקים קרים על נפש עיפה. אמר להו נקום ונזיל דקב\"ה ארחיש לן בנסין. פתח \nואמר מים קרים על נפש עיפה דא אורייתא. דכל מאן דזכי למלעי באורייתא ומרוי נפשא מנה \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "מה כתיב ושמועה טוב מארץ מרחק, קב\"ה אכריז עליה כמה טבאן לאוטבא ליה בעלמא דין \nובעלמא דאתי. הה\"ד ושמועה טובה. מאן אתר. מארץ מרחק. מאתר דקב\"ה הוה רחיק מניה \nבקדמיתא. מאתר דהוה ב\"נ בדבבו עמיה בקדמיתא. דכתיב וארץ מתקוממה לו. מההוא אתר \n \nזוהר חלק ג דף סד/ב\nמקדימין ליה שלם. הה\"ד מארץ מרחק. וכתיב מרחוק יי' נראה לי ואהבת עולם אהבתיך על כן \nמשכתיך חסד: \n(כאן חסר) ויצא אל המזבח אשר לפני יי' וכפר עליו. ר' יהודה פתח ואמר מזמור לאסף קל \nאלקים יי' דבר ויקרא ארץ ממזרח שמש עד מבאו. תאנא אלף וחמש מאה וחמשין רבוא מארי \nשירתא מזמרין לקב\"ה כד נהיר יממא. ואלף וחמש מאה וארבעין ותמניא בטיהרא. ואלף וחמש \nמאה ותשעין אלף רבוא בההיא שעתא דאקרי בין הערבים. רבי יוסי אמר כד נהיר יממא כל \nאינון מארי דיבבא משבחן במלי תושבחן לקבליה דהאי בקר (ס\"א כד אתער דכד). דכד אתער \nהאי בקר כלהו מתבסמין ודינא אשתכיך ואמרין תושבחן. הה\"ד ברן יחד ככבי בקר ויריעו כל \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "בני אלקים. וההוא זמנא (הימנותא) חדוותא וברכאן משתכחין בעלמא וקב\"ה אתער לאברהם \nלאחייא ליה ואשתעשע ביה. ואשלטיה בעלמא. ומנא לן דהאי בקר דאברהם הוא דכתיב וישכם \nאברהם בבקר. בההוא זמנא דבין הערבים כל אינון אלף וחמש מאה ותשעין אלף רבוא. מארי \nדיללה אקרון. ומזמרין בההיא שעתא וקטטותא שריא בעלמא. וההיא שעתא אתערותא דאתער \nקב\"ה ליצחק וקם ודאין לחייביא דעברין על פתגמי אורייתא ושבעה נהרי אשא נגדין ונפקין \nוחלין על רישיהון דרשיעייא ושלהובי גומרין דנורא מתערין מעילא לתתא וכדין תב אברהם \nלאתריה כד\"א ואברהם שב למקומו. ויומא אתפני וחייבי גיהנם צוחין ואמרין אוי לנו כי \nפנה היום כי ינטו צללי ערב. וההיא שעתא בעי ב\"נ לאזדהרא בצלותא דמנחה. בזמנא דמטי \nליליא אינון אלף וחמש מאה וארבעין ותמניא אקרון מברא לפרוכתא ואמרין שירתא כדין \nדינין דלתתא מתערין ואזלין ושאטין בעלמא. ואלין אמרין שירתא עד דיתפלג ליליא משמרה \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "ופלגא. בתר דיתפליג ליליא מזדמני כלהו אחריני כחדא ואמרי תהלות כד\"א תהלות יי' \nיבשרו. ר' יהודה אמר כד רעוא אשתכח בצפרא תהלות יי' מבשרין. ר' יוסי אמר בתר דרוחא \nדצפון אתער בפלגות ליליא ואזיל ליה. תהלות מבשרי עד דייתי צפרא ואתער האי בקר כדין \nחדוותא וברכאן אשתכח בעלמא. תאנא אמר רבי אבא כלהו הכי ועילא מנהון סרכין תלתא. \nבההיא שעתא דאתער האי בקר ומתערין תושבחן כל אינון אלף וחמש מאה וחמשין רבוא אתמנא \nעלייהו חד ממנא והימן שמיה לקבליה דלתתא ותחות ידיה סרכן ממנן עלייהו לאתקנא שירתא \nבההיא שעתא דאתער זמנא דבין הערבים וזמרין כל אינון אלף וחמש מאה ותשעין אלף ריבוא \nמארי דיללה אתמנא עלייהו חד ממנא וידותון שמיה לקבליה דלתתא. ותחות ידיה סרכין ממנן \nעלייהו לאתקנא ההוא זמרא כד\"א זמיר עריצים בההיא שעתא דמטי ליליא מתערין כל אינון \nדמברא לפרוכתא כדין שכיך כלא ופטרא לא אשתכח ודינין דלתתא מתערין. כלהו אתמנן כחדא \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "אלין על אלין. עד דאתפליג ליליא. בתר דאתפליג ליליא ומתכנשי כלהו אתמנא עלייהו חד \nממנא וכניש לכל משריין כד\"א מאסף לכל המחנות וגו' ואסף שמיה לקבליה דלתתא. ותחות \nידיה כל אינון סרכין ממנן ומבשרי תהלות. עד דאתי צפרא. כיון דאתי צפרא קם ההוא נע\"ר \nיונק משדי אמיה לדכאה להוה ועאל לשמשא. כד אתער בקר כדין היא שעתא דרעוא דאשתעי \nמטרוניתא במלכא ומלכא משיך מניה חד \n \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "זוהר חלק ג דף סה/א\nחוטא דברכאן ופריס על מטרוניתא ועל אינון דמזדווגי לה. מאן אינון דמזדווגי עמה \nאינון דמשתדלי באורייתא בליליא כד אתפלג. רבי שמעון אמר זכאה חולקיה מאן דאתי עם \nמטרוניתא בשעתא דאתת לקבלא אנפי מלכא לאשתעי ביה. ואשתכח עמה בשעתא דאושיט מלכא \nימינא לקבלא למטרוניתא. הה\"ד אשא כנפי שחר אשכנה באחרית ים. מאי אחרית ים. ההיא \nשעתא אחרית דההוא ים הוא דכד אתפלג שירותא הוה ודינא הוה והשתא אחרית הוא דילה \nדמסתלקין דינהא ועאלת בגדפוי דמלכא היא וכל אינון דמזדווגין לה הה\"ד אשכנה באחרית \nים. ותאנא כל אינון דמשתדלי באורייתא בשעתא דאתפליג ליליא אשתתף בשכינתא. וכד אתי \nצפרא ומטרוניתא אתחברת עם מלכא הוא אשתכח עמה עם מלכא. ומלכא פריס על כלהו גדפוי \nהה\"ד יומם יצוה יי' חסדו ובלילה שירה עמי וגו' תאנא בההיא שעתא אבהן מזדמנין \nבמטרוניתא וקדמין לאשתעי בהדה ולאתחברא עמה. וקב\"ה מליל עמה בהו. והוא קארי לה \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "לפרסא לה גדפוי. הה\"ד מזמור לאסף קל אלקים יי' דבר ויקרא ארץ וגו' קל דא נהירו \nדחכמתא ואקרי חסד אלקים דא גבורה. ידוד דא שלימו דכלא רחמי. ועל דא דבר ויקרא ארץ \nוגו'. רבי אלעזר הוה יתיב קמיה דר\"ש אבוי אמר ליה הא תנינן אלקים בכל אתר דינא הוא. \nיו\"ד ה\"א וא\"ו ה\"א אית אתר דאקרי אלקים כגון אדני ידוד. אמאי אקרי אלקים והא אתוון \nרחמי אינון בכל אתר. אמר ליה הכי הוא כתיב בקרא. דכתיב וידעת היום והשבות אל לבבך \nכי יי' הוא האלקים. וכתיב יי' הוא האלקים. אמר ליה מלה דא ידענא דבאתר דאית דינא \nאית רחמי ולזמנא באתר דאית רחמי אית דינא. א\"ל ת\"ח דהכי הוא ידוד בכל אתר רחמי \nובשעתא דמהפכי חייביא רחמי לדינא כדין כתיב ידוד וקרינן ליה אלקים. אבל ת\"ח רזא \nדמלה. ג' דרגין אינון וכל דרגא ודרגא בלחודוי ואע\"ג דכלא חד. ומתקשרי בחד ולא \nמתפרשי דא מן דא. ת\"ח כלהו נטיען וכל אינון בוצינין (דמתלהטין) כלהו נהירין ומתלהטן \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "ומשתקיין ומתברכאן מההוא נהרא דנגיד ונפיק דכלא כליל ביה (תרי נוסחי) וכללא דכלא \nביה. והאי נהרא אתקרי א\"ס לגנתא ועילא מגנתא בגין דעדן משתתף בהדה ולא פריש (סא ב) \nמנה ובגין כך כל מבועין נפקין ונגדין ואשתקיין לכל עיבר. ופתחין בה פתיחן ועל דא \nרחמי מנה משתכחין ורחמי פתיחין בה. ובגין דקרינן לה אם נוקבא גבורה ודינא מנה נפיק \nאקרי רחמי בלחודהא הא מסטרהא דינין מתערין ובג\"כ כתיב ברחמי ונקוד בדינא אתוון \nברחמי ואתנגיד דינא מסטרהא כגוונא דא ידוד האי דרגא חד. דרגא תניינא מסטרא דהאי \nקדמאה נפיק ואתער דרגא אחרא אקרי גבורה והאי אקרי אלקים באלין אתוון ממש ושירותא \n(חד) מזעיר אפין הוא וביה אתאחיד ובגין דאתאחיד (האי) בהאי כתיב יי' הוא האלקים. כי \nיי' הוא האלקים. באלין אתוון והוא חד ודא הוא דגא תניינא. דרגא תליתאה צדק כתרא \nבתראה האי בי דינא דמלכא ותאנא. אדני הכי כתיב והכי אקרי וכ\"י בהאי שמא אתקרי. והאי \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "שמא באתר דא אשתלים ואלין אינון ג' דרגין דאקרון בשמהון דדינא וכלא מתקשר חד בחד \nבלא פרודא כמה דאוקימנא א\"ל אי ניחא קמיה דאבא הא שמענא בהאי דכתיב אהיה אשר אהיה \nולא קיימא ביה. א\"ל אלעזר ברי הא אוקמוה חברייא והשתא בחד מלה אתקשר כלא \n \nזוהר חלק ג דף סה/ב\nורזא דמלה הכי הוא. אהיה דא כללא דכלא. דכד שבילין סתימין ולא מתפרשן וכלילן בחד \nאתר. כדין אקרי אהיה כללא. כלא סתים ולא אתגלייא. בתר דנפק מניה שירותא וההוא נהר \nאתעבר לאמשכא כלא כדין אקרי אהיה אשר אהיה כלו' ע\"כ אהיה אהיה זמין לאמשכא ולאולדא \nכלא אהיה כלומר השתא אנא הוא כלל כלא כללא דכל פרטא. אשר אהיה דאתעברת אמא וזמינת \nלאפקא פרטין כלהו ולאתגלייא שמא עלאה. לבתר בעא משה למנדע פרטא דמלה מאן הוא עד \nדפריש ואמר אהיה (ס\"א ידוד דא הוא פרטא והכא לא כתיב אשר אהיה ואשכחנא בספרא דשלמה \nמלכא אשר בקיטורא דעדונא קסטירא בחברותא עלאה אשתכח כד\"א באשרי כי אשרוני בנות אהיה \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "זמינא לאולדא. ת\"ח היך נחית מדרגא לדרגא לאודע' רזא דשמא קדישא (לאחזאה קב\"ה) למשה \nבקדמיתא אהיה כללא דכלא סתים דלא אתגלייא כלל כמה דאמינא וסימן ואהיה אצלו אמון \nוגו'. וכתיב לא ידע אנוש ערכה וגו'. לבתר אפיק (רזא דשירותא עלאה ראשיתא דכלא ו) \nההוא נהרא אימא עלאה אתעברת וזמינא לאולדא ואמר אשר אהיה זמינא לאולדא ולתקנא כלא. \nלבתר שארי לאולדא ולא כתיב אשר אלא אהיה כלומר השתא יפיק ויתתקן כלא. בתר דנפיק כלא \nואתתקן כל חד וחד באתריה שבק כלא ואמר ידוד. דא פרטא ודא קיומא ובההיא שעתא ידע משה \nרזא דשמא קדישא סתים וגליא ואתדבק מה דלא אתדבקו שאר בני עלמא זכאה חולקיה. אתא ר' \nאלעזר ונשיק ידוי. א\"ל אלעזר ברי מכאן ולהלאה אזדהר דלא למכתב שמא קדישא אלא כדקא \nיאות דכל מאן דלא ידע למכתב שמא קדישא כדקא יאות ולקשרא קשרא דמהימנותא קשרא דחד \nבחד בגין ליחדא שמא קדישא עליה כתיב כי דבר יי' בזה ואת מצותו הפר הכרת תכרת וגו'. \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "אפי' דגרע חד דרגא או חד קשרא מאת חד מנייהו. ת\"ח י' בקדמיתא כללא דכלא סתים מכל \nסטרין. שבילין לא מתפתחין. כללא דדכר ונוקבא. קוצא דיו\"ד דלעילא רמיזא לאין. לבתר \nי' דאפיק ההוא נהרא דנגיד ונפיק מניה ולאתעברא מניה ה' בהאי כתיב ונהר יוצא מעדן. \nיוצא ולא יצא. בג\"כ לא בעיא לאתפרשא מניה. ובג\"כ כתיב רעיתי. ואי תימא נהר כתיב \nמשמע חד והא הכא ג' הכי הוא ודאי. י' אפיק תלתא ובתלתא אתכלל כלא. י' אפיק לקמיה \nההוא נהר ותרין בנין דינקא להו אמא ואתעברת מנייהו ואפיק לון. לבתר ה'. כגוונא דא \nה' ואינון בנין תחות אבא ואמא. בתר דאולידת אפיקת בן דכר ושוייה לקמה ובעי למכתב ו' \nוהאי ירית אחסנתא דאבא ואימא וירית תרין חולקין ומניה אתזן ברתא ועל דא בעי למכתב \nלבתר ו\"ה כחדא כמה דה\"א קדמאה י\"ה כחדא ולא בעי לאתפרשא לון. אוף הכא ו\"ה כחדא ולא \nבעי לאפרשא לון. והא אוקימנא מלי. ולאתר אחרא סלקין הני מלי. זכאה חולקהון דצדיקייא \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "דידעין רזין עלאין דמלכא קדישא ויתחזון לאודאה ליה הה\"ד אך צדיקים יודו לשמך ישבו \nישרים את פניך. תאנא א\"ר יהודה קל אלקים יי' דבר ויקרא ארץ, שלימו דכלא שלימו דאבהן \nקדישי. דבר ויקרא ארץ. לאשתכחא בכ\"י בשלימו בחדוותא. ומאן אתר הוא אשתכח עמה. הדר \nואמר מציון מכלל יופי אלקים הופיע. תאנא כד בעא קב\"ה למברי עלמא דלתתא כלא כגוונא \nדלעילא עבד ליה. עבד ירושלם אמצעיתא דכל ארעא. ואתר חד דאקרי ציון עלה. ומהאי אתר \nמתברכא ובהאי אתר דציון שארי עלמא לאתבנאה ומניה אתבני הה\"ד קל אלקים יי' דבר ויקרא \nארץ ממזרח שמש עד מבואו. ומאן אתר. מציון מכלל יופי \n \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "זוהר חלק ג דף סו/א\nאלקים הופיע כלומר מציון דהוא שלימו דיופי דעלמא אלקים הופיע. ת\"ח לא אתברכא ירושלם \nאלא מציון. וציון מעילא. וכלא חד בחד אתקשר: \nתאנא א\"ר יהודה ויצא אל המזבח אשר לפני יי' וכפר עליו. אל המזבח סתם. (כביכול) כמה \nדאתעביד לתתא אתעביד לעילא וכלא אתקשר חד בחד. ותאנא כמה דבהאי יומא מכפר כהנא לתתא \nהכי נמי לעילא. וכד כהנא דלתתא מסדר פולחניה כהנא דלעילא הכי נמי (כביכול) לא אשתכח \nלעילא עד דאשתכח לתתא. ומתתא שארי לסלקא קדושה דמלכא עלאה ומשתכחין כלהו עלמין חד \nקמיה דקב\"ה. א\"ר יהודה אלמלא הוו ידעי ישראל אמאי קב\"ה פקיד עלייהו דישראל לאוכחא \nלהו יתיר מכל שאר עמין ינדעון דהא קב\"ה שביק דידיה ולא גבי מנהון חד ממאה. תאנא \nקב\"ה כמה רתיכין כמה חיילין אית ליה כמה שולטנין ממנן משתכחין בפולחניה. כד זמין \nלהו לישראל בהאי עלמא אכתר לון בכתרין קדישין כגוונא דלעילא אשרי לון בארעא קדישא \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "בגין דישתכחו בפולחניה קשיר לכולהו עלאי בהו בישראל וחדוון לא עאלין קמיה ופולחנא \nלא אתעביד קמיה לעילא עד דישראל עבדין לתתא כל זמנא דישראל משתכחין בפולחניה \nדמאריהון לתתא הכי נמי לעילא (כביכול). בזמנא דישראל בטלי פולחנא לתתא בטלי לעילא \nופולחנא לא אשתכח לא לעילא ולא לתתא. ועל דישראל בטלו פולחנא דקב\"ה כד שראן בארעא \nהכי נמי לעילא כ\"ש לבתר. אמר קב\"ה ישראל אי אתון ידעין כמה אולכסין כמה חיילין \nמתעכבין בגינייכו תנדעון דלית אתון כדאי למיקם בעלמא אפילו שעתא חדא. ועכ\"ד מה כתיב \nואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים וגו'. (בג\"כ) ויצא אל המזבח \nאל המזבח סתם. אשר לפני יי' סתם. וכפר עליו לבתר ויצא ועשה את עולתו ואת עולת העם \nוגו' וכפר עליו מאי קא מיירי א\"ר יוסי לאתערא חסד בעלמא בקדמיתא. תאנא כתיב וכפר על \nהקדש מטמאת בני ישראל. מאי וכפר על הקדש אלא א\"ר אלעזר הא תנינן חייביא עבדין \n", "en": ""}, {"index": 19, "he": "פגימותא לעילא ומתערין דינין וגרמין לאסתאבא מקדשא וחויא תקיפא שארי לאתגלאה. וכדין \n", "en": ""}]}
