{"bookId": "kabala-e45d9e74d82e", "part": "1", "torah": "30", "title": "ספר הזוהר — עותק נוסף — קטע 30", "hebrewTitle": "קטע 30", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-e45d9e74d82e/1/30/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-e45d9e74d82e/1/30/", "segments": [{"index": 1, "he": "מלון אורחים. א\"ר יהודה בני בבל מסתפו ולא קא עבדי אפילו מבי כנשתא לבי כנשתא כ\"ש \nהאי. תניא אמר להו ר\"ש לחברייא ביומאי לא יצטרכון בני עלמא להאי. א\"ל רבי יוסי \nצדיקייא מגינין עלמא עלמא בחייהון ובמיתתהון יותר מחייהון. הה\"ד וגנותי על העיר \nהזאת להושיעה למעני ולמען דוד עבדיואילו בחייוהי לא כתיב. א\"ר יהודה מאי שנא הכא \nדכתיב למעני ולמען דוד עבדי דשקיל האי לגבי האי. אלא בגין דדוד זכה לאתקשרא ברתיכא \nקדישא דאבהתא ובג\"כ כלא חד. בריך הוא לעלם ולעלמי עלמייא: \nכמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו. רבי יצחק פתח לספר בציון שם יי' ותהלתו \nבירושלם. תמן תנינן שמא קדישא סתים וגליא. ואורייתא דהיא שמא קדישא עלאה סתים \nוגליא. וכל קרא דבאורייתא וכל פרשתא דאורייתא סתים וגליא. דתניא אמר רבי יהודה \nמחציפותא דצדקת חדא נפקן כמה טבאן לעלמא. ומאן היא תמר. דכתיב ותשב בפתח עינים. אמר \nרבי אבא פרשתא דא מוכח דאורייתא סתים וגליא והא אסתכלנא באורייתא כלא ולא אשכחנא \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "אתר דאקרי פתח עינים אלא כלא סתים ורזא דרזין הוא. ותניא מאי חמאת צדקת זו לעובדא \nדא. אלא ידעת בביתא דחמוהי ארחוי דקב\"ה היך מדבר האי עלמא עם בני נשא. ובגין דהיא \nידעת קב\"ה אוקים מלה על ידהא. ואזלא הא כמה דתנינן אזדמנת הות בת שבע מו' ימי \nבראשית למהוי אמיה דשלמה מלכא. אוף הכא אזדמנת הות תמר לדא מיומא דאתברי עלמא. ותשב \nבפתח עינים מאן פתח עינים כד\"א והוא יושב פתח האהל. וכתיב ופסח יי' על הפתח. וכתיב \nפתחו לי שערי צדק וגו'. עינים. דכל עיינין דעלמא \n \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "זוהר חלק ג דף עב/א\nלהאי פתחא מצפאן. אשר על דרך תמנתה. מאי תמנתה כד\"א תמונת יי' יביט והכי אוקימנא \nתמר אוקימת מלה לתתא ופרחת פרחין ואניצת ענפין ברזא דמהימנותא ויהודה עוד רד עם אל \nועם קדושים נאמן. ויראה יהודה ויחשבה לזונה וגו'. כד\"א כן דרך אשה מנאפת. כי כסתה \nפניה ואוקימנא כי כסתה פניה כד\"א אכלה ומחתה פיה אוקידת עלמא בשלהובוי. ואמרה לא \nפעלתי און. מ\"ט בגין כי כסתה פניה ולית מאן דידע אורחהא לאשתזבא מנה. ויט אליה אל \nהדרך. אל הדרך ממש לאתחברא חיוורא בסומקא. ויאמר הבא נא אבא אליך וגו' הא אוקימנא \nהבה בכל אתר. כי לא ידע כי כלתו היא. כי כלתו היא דעלמא מתרגמינן ארי שצייתא דעלמא \nהיא. מאי טעמא לא ידע. בגין דהא מנהרן אנפהא לקבלא מניה ואזדמנא לאתבסמא ולרחמא \nעלמא. כי כלתו היא. דא כלה ממש דכתיב אתי מלבנון כלה. ותאמר מה תתן לי כי תבא אלי. \nהשתא כלה בעיא תכשיטהא. ויאמר אנכי אשלח גדי עזים מן הצאן. למלכא דהוה ליה ברא \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "מאמהו חדא ואזיל בהיכלא. בעי מלכא לאתנסבא במטרוניתא עלאה ולאעלאה בהיכליה אמרה מאן \nיהיב לי בהיכליה דמלכא אמר (נ\"א מאן יהיב ליה לדין בהיכליה דמלכא אמר מלכא) מכאן \nולהלאה אשדר ואתריך לברא דאמהו מהיכלא דילי. כך נמי הכא אנכי אשלח גדי עזים מן \nהצאן. והא אוקימנא בלא תבשל גדי. וכל אינון בסטרא דבכור בהמה קא אתו. ועל דא לא \nכתיב אנכי אתן אלא אנכי אשלח אתריך ואשדר ליה דלא ישתכח בהיכלי ותאמר אם תתן ערבון \nעד שלחך. אלין אינון סימניך דמטרוניתא דאתברכא מן מלכא בזווגהא. ויאמר מה הערבון \nאשר אתן לך ותאמר. חותמך ופתילך ומטך. אלין אינון קטרי (נ\"א סטרי) עלאי תכשיטהא \nדכלה אתברכא מתלתא אלין נצח הוד יסוד וכלא אשתכח בתלתא אלין וכלה (ס\"א מנה\"י) מהכא \nמתברכא. מיד ויתן לה ויבא אליה ותהר לו. ויהי כמשלש חדשים מאן משלש חדשים בתר \nדיתלתון ירחיא והא ג' ירחין אוקימנא והכא כמשלש חדשים דשארי ירחא רביעאה לאתערא \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "דינין בעלמא בחובי בני נשא והיא ינקא מסטרא אחרא ויוגד ליהודה לאמר זנתה תמר כלתך. \nהא כלה בסטרא אחרא אשתכחת. מה כתיב הוציאוה. כמה דכתיב השליך משמים ארץ תפארת \nישראל. תושרף. בשלהובי טיהרא בגלותא. מה כתיב היא מוצאת. לאתמשכא בגלותא. והיא שלחה \nאל חמיה לאמר לאיש אשר אלה לו. לאיש אשר אלה ממנו לא כתיב אלא לאיש אשר אלה לו \nדיליה סימנין אלין משתכחין אנכי הרה. מיד ויכר יהודה ויאמר צדקה ממני. צדקה ודאי \nושמא גרים. מאן גרים לה שמא דא. הדר ואמר ממני דכתיב כי צדיק יי' צדקות אהב ישר \nיחזו פנימו. צדקה. צדק ה'. ממני נטלת שמא דא ממני ירתא ממני אשתכחת. א\"ר יוסי מ\"ט \nחמיה כתיב באתר חד. יהודה באתר אחרא. א\"ל כלא אתקטר דא בדא. חמיה באתר עלאה תלי. \nא\"ר אלעזר פרשתא דא אוקימנא ברזא עלאה בכמה גוונין כד יסתכלון מלי. מנה ישתמע רזין \nדאורחוי דקב\"ה ודינוי בכל אתר והיא ידעת ואקדימת גרמאה למלה דא לאשלמא אורחוי דקב\"ה \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "בגין דינפקו מנה מלכין שליטין וזמינין לשלטאה על עלמא. ורות כהאי גוונא עבדת. א\"ר \nאבא פרשתא דא ברזא דחכמתא דאורייתא אתקשרא וכלא סתים וגליא. ואורייתא כלא כהאי \nגוונא אשתכחת. ולית לך מלה באורייתא דלא רשים בה שמא קדישא עלאה דסתים וגליא \n \nזוהר חלק ג דף עב/ב\nבגיני כך סתימי דאורייתא קדישי עליונין ירתין לה ואתגלייא בשאר בני עלמא. כגוונא דא \nכתיב לספר בציון שם יי' ותהלתו בירושלם. דהא בציון במקדשא שרי לאדכרא שמא קדישא \nכדקא חזי. ולבר בכנויו. ועל דא כלא סתים וגליא. תאנא כל מאן דגרע את חד מאורייתא או \nיוסיף את חד באורייתא. כמאן דמשקר בשמא קדישא עלאה דמלכא. א\"ר יצחק עובדא דמצרים \nפלחין לשפחה כמה דאוקימנא. עובדא דכנען פלחין לההוא דאקרי שבי אשר בבית הבור. וע\"ד \nכתיב ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו. בג\"כ כלהו מכתיבין (ס\"א מברכין) (ס\"א מכדבין) \nבמלין קדישין ועבדין עובדין (ס\"א עריין) בכלא. בגיני כך כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "בה וגו'. רבי יהודה אמר דעבדין דינין (ס\"א זינין) בישין לשלטא על (נ\"א לסאבא) ארעא \nכד\"א ולא תטמא את אדמתך. וכתיב ותטמא הארץ: \nכמעשה ארץ מצרים וגו' ר' חייא פתח לאחוז בכנפות הארץ וגו'. תאנא זמין קב\"ה לדכאה \nלארעיה מכל מסאבותא דעמין עכו\"ם דסאיבו לה. כהאי מאן דאחיד בטליתיה ואנער טנופא \nמניה וכל אינון דאתקברו בארעא קדישא למשדי לון לבר. ולדכאה ארעא קדישא מסטרא אחרא \n(ס\"א קדישא אחרא). כביכול דהוה מתזנא לשאר רברבי עמין ולקבלא מסאבותא דילהון ולדברא \nלון. וזמין לדכאה לה ולאעברא לון לבר. ר\"ש הוה מדכי טורי (ס\"א שוקי) דטברייא וכל \nדהוה תמן מית הוה סליק ליה ומדכי ארעא. תאנא כתיב ותבואו ותטמאו את ארצי וגו'. א\"ר \nיהודה זכאה חולקיה מאן דזכי בחייו למשרי מדורא בארעא קדישא דכל מאן דזכי לה זכי \nלאנגדא מטלא דמשייא דלעילא דנחית על ארעא. וכל מאן דזכי לאתקשרא בחייוי בהאי ארעא \nקדישא. זכי לאתקשרא לבתר בארעא קדישא עלאה. וכל מאן דלא זכי בחייוי ומייתין ליה \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "לאתקברא תמן. עליה כתיב ונחלתי שמתם לתועבה רוחיה נפיק ברשותא נוכראה אחרא וגופיה \nאתי תחות רשותא דארעא קדישא. כביכול עביד קדש חול וחול קדש. וכל מאן דזכי למיפק \nנשמתיה בארעא קדישא אתכפרו חובוי וזכי לאתקשרא תחות גדפוי דשכינתא דכתיב וכפר אדמתו \nעמו. ולא עוד אלא אי זכי בחייוי זכי לאתמשכא עליה רוח קדישא תדיר. וכל מאן דיתיב \nברשותא אחרא אתמשך עליה רוח אחרא נוכראה. תאנא כד סליק רב המנונא סבא להתם הוו עמיה \nתריסר בני מתיבתא דיליה. אמר לון אי אנא אזיל לארחא דא לאו על דידי קא עבידנא אלא \nלאתבא פקדונא למאריה. תנינן כל אינון דלא זכו להאי בחייוי. אתיבין פקדונא דמאריהון \nלאחרא אמר ר' יצחק בגיני כך כל מאן דאעבר מאינון זינין בישין או רשותא אחרא בארעא. \nארעא אסתאבת. ווי ליה לההוא גבר ווי לנפשיה דהא ארעא קדישא לא מקבלא ליה לבתר. עליה \nכתיב יתמו חטאים מן הארץ בעוה\"ז ובעוה\"ב ורשעים עוד אינם בתחיית המתים כדין ברכי \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "נפשי את יי' הללויה: \nאת משפטי תעשו ואת חקתי תשמרו ללכת בהם וגו'. רבי אבא אמר זכאה חולקא דישראל דקב\"ה \nאתרעי בהו מכל עמין עכו\"ם ובגין רחימותא דיליה עלייהו יהיב לון נימוסין דקשוט. נטע \nבהו אילנא דחיי. אשרי שכינתא בינייהו מאי טעמא. בגין דישראל רשימין ברשימא קדישא \nבבשריהון ואשתמודען דאינהו דיליה (ואשתמודען) מבני היכליה. ובגיני כך כל אינון דלא \nרשימין ברשימו קדישא \n \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "זוהר חלק ג דף עג/א\nבבשריהון לאו אינון דיליה ואשתמודען דכלהו מסטרא דמסאבותא אתיין ואסיר לאתחברא בהו \nולאשתעי בהדייהו במלוי דקב\"ה. ואסיר לאודעא להו מלי דאורייתא בגין דאורייתא כלא שמא \nדקב\"ה וכל את דאורייתא מתקשרא בשמא קדישא וכל מאן דלא אתרשים ברשימא קדישא בבישריה \nאסיר לאודעא ליה מלה דאורייתא. וכ\"ש לאשתדלא (נ\"א לאסתכלא) ביה. ר\"ש פתח זאת חקת \nהפסח כל בן נכר לא יאכל בו וכתיב וכל עבד איש וגו'. וכתיב תושב ושכיר לא יאכל בו. \nומאי פסחא דאיהו בשרא למיכלא. על דאתרמיז במלה קדישא אסיר לכל הני למיכל ביה ולמיהב \nלהו למיכל עד דאתגזרו. אורייתא דהיא קדש קדשים (דקדשיא) שמא עלאה דקב\"ה עאכ\"ו. ר\"א \nשאיל לר\"ש אבוהי א\"ל הא תנינן אסור ללמד תורה לעכו\"ם ושפיר אתערו חברייא דבבל דכתיב \nלא עשה כן לכל גוי. אבל כיון דאמר מגיד דבריו ליעקב. אמאי חקיו ומשפטיו לישראל. \nא\"ל. אלעזר ת\"ח זכאין אינון ישראל דחולקא עלאה קדישא דא נטע בהו קב\"ה דכתיב כי לקח \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "טוב נתתי לכם. לכם ולא לעמין עכו\"ם. ובגין דאיהי גניזא עלאה יקירא שמיה ממש אורייתא \nכלא סתים וגליא ברזא דשמיה. וע\"ד ישראל בתרין דרגין אינון סתים וגליא דתנינן ג' \nדרגין אינון מתקשרן דא בדא קב\"ה אורייתא וישראל. וכל חד דרגא על דרגא סתים וגליא. \nקב\"ה דרגא על דרגא סתים וגליא. אורייתא הכי נמי סתים וגליא. ישראל הכי נמי דרגא על \nדרגא. הה\"ד מגיד דבריו ליעקב חקיו ומשפטיו לישראל. תרין דרגין אינון יעקב וישראל חד \nגליא וחד סתים. מאי קא מיירי. אלא כל מאן דאתגזר ואתרשים בשמא (נ\"א ברשימא) קדישא \nיהבין ליה באנון מלין דאתגליין באורייתא כלומר מודיעין ליה ברישי אתוון ברישי פרקין \nיהבין עליה חומרא דפקודי אורייתא ולא יתיר עד דיסתלק בדרגא אחרא הה\"ד מגיד דבריו \nליעקב (ליעקב שפיר) אבל חקיו ומשפטיו לישראל דאיהו בדרגא עלאה יתיר וכתיב לא יקרא \nשמך עוד יעקב וגו'. חקיו ומשפטיו לישראל אלין רזי אורייתא ונמוסי אורייתא וסתרי \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "אורייתא דלא יצטרכון לגלאה אלא למאן דאיהו בדרגא עלאה יתיר כדקא חזי ומה לישראל האי \nלעמין עכו\"ם עאכ\"ו וכל מאן דלא אתגזר ויהבין ליה אפילו את זעירא דאורייתא כאילו \nחריב עלמא ומשקר בשמא דקב\"ה דכלא בהאי תליא ודא בדא אתקשר דכתיב אם לא בריתי יומם \nולילה חקות שמים וארץ לא שמתי. ת\"ח כתיב וזאת התורה אשר שם משה לפני כל בני ישראל. \nלפני בני ישראל שם אבל לשאר עמין לא שם. בג\"כ דבר אל בני ישראל. ואל בני ישראל \nתאמר. וכן כלהו. ינוחון אבהן דעלמא אינון הלל ושמאי דהכי אמרו לאונקלוס ולא אודעו \nליה מלה דאורייתא עד דאתגזר. ות\"ח מלה קדמאה דאורייתא דיהבין לינוקי אל\"ף בית דא \nמלה דלא יכלין בני עלמא לאדבקא בסולכתנו ולסלקא ליה ברעותא וכ\"ש למללא בפומיהון \nואפי' מלאכי עלאי ועלאי דעלאי לא יכלין לאדבקא בגין דאינון סתימין דשמא קדישא ואלף \nוארבע מאה וחמש רבבן דעלמין כלהו תליין בקוצא דאלף ושבעין ותרין שמהן קדישין גליפין \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "באתווי רשימין דקיימו בהו עלאי ותתאי שמיא וארעא וכורסייא יקרא דמלכא תליין מסטרא \nחדא לסטרא חדא דפשיטותא דאלף קיומא דעלמין כלהו וסמכין דעלאין ותתאין ברזא דחכמתא \nושבילין סתימין ונהרין עמיקין ועשר אמירן כלהו נפקין מההוא קוצא תתאה דתחות אלף. \nמכאן ולהלאה שארי לאתפשטא אלף בבית. ולית חושבן לחכמתא דהכא אתגליף. בגיני \n \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "זוהר חלק ג דף עג/ב\nכך אורייתא קיומא דכלא ומהימנותא דכלא לקשרא קשרא דמהימנותא דא בדא כדקא חזי ומאן \nדאתגזר אתקשר בההוא קשרא דמהימנותא. ומאן דלא אתגזר ולא אתקשר ביה כתיב ביה וכל זר \nלא יאכל קדש. וכל ערל לא יאכל בו. דהא אתער רוח מסאבא דמסטריה ואתי לאתערבא בקדושה. \nבריך רחמנא דפריש לישראל בנוי רשימין ברשימא קדישא. מנייהו. ומזוהמא דלהון. עלייהו \nכתיב ואנכי נטעתיך שורק כלה זרע אמת. ובגיני כך תתן אמת ליעקב ולא לאחרא תורת אמת \nלזרע אמת. אתא ר' אלעזר ונשקיה על ידוי. ר' חזקיה אמר כתיב כי לא יטוש יי' את עמו \nבעבור שמו וגו'. כי לא יטוש יי' את עמו. מ\"ט. בעבור שמו הגדול בגין דכלא אתקשר דא \nבדא. ובמה אתקשרו ישראל בקב\"ה. בההוא רשימא קדישא דאתרשים בבשריהון. ובגיני כך לא \nיטוש יי' את עמו. ולמה בעבור שמו הגדול דאתרשים בהו. תאנא אורייתא אקרי ברית. וקב\"ה \nאקרי ברית. והאי רשימא קדישא אקרי ברית. וע\"ד כלא אתקשר דא בדא ולא אתפרש דא מן דא. \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "א\"ל ר' ייסא אורייתא וישראל שפיר. אבל קב\"ה מנלן דאקרי ברית. א\"ל דכתיב ויזכור להם \nבריתו והא אתיידע והא אתמר. ואת חקותי תשמרו. חקותי אלין אינון נמוסי מלכא. משפטי \nאלין אינון גזרי אורייתא. ר' יהודה אמר כל אינון נמוסין מאתר דאקרי צדק אקרון \nחקותי. ואינון גזרת מלכא. ובכל אתר דאקרי משפט אקרון דינא דמלכא דאיהו מלכא קדישא \nקב\"ה מלכא דשלמא כלא דיליה הוא דהוא מלכא קדישא באתר דתרין חולקין אחידן דא בדא. \nוע\"ד כתיב צדק ומשפט מכון כסאך ואינון דינא ורחמי ובגיני כך. חק ומשפט. וע\"ד כתיב \nחקיו ומשפטיו לישראל לישראל ולא לשאר עמין. בתריה מה כתיב לא עשה כן לכל גוי. \nותנינן אע\"ג דאתגזר ולא עביד פקודי אורייתא הרי הוא כעכו\"ם בכלא. ואסיר למילף ליה \nפתגמי אורייתא. וע\"ד תנינן מזבח אבנים דא מזבח אבנים ממש והא קשיו דלביה באתריה \nקיימא וזוהמא לא אתפסק מניה. בגיני כך לא סליק בידיה ההוא גזירו ולא מהניא ליה. \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "וע\"ד כתיב כי חרבך הנפת עליה ותחללה. בגיני כך לא עשה כל לכל גוי סתם. ומשפטים בל \nידעום לעלם ולעלמי עלמין. מלה אחרא (נ\"א זעירא) לא יהבינן להו כ\"ש רזי אורייתא \nונמוסין דאורייתא. וכתיב כי חלק יי' עמו יעקב חבל נחלתו. אשרי העם שככה לו אשרי העם \nשיי' אלקיו: \nמתניתין בנמוסי טהירין ד' מפתחין שוין לארבע סטרי עלמא. בזוייתהון אשתכחו. חד לסטר \nארבע וארבע לסטר חד אתגלפן (ס\"א אתפלגן) בחד גוונא. בההוא גוונא תכלא וארגוונא וצבע \nזהורי וחוורא וסומקא. דע עייל בגוונא דחבריה ודידיה ביה רשים ד' רישין. כחדא \nאסתליקו. ובחד דיוקנא מתדבקן. חד רישא אסתליק מגו סחיו דאסתחי. תרי איילתא קציבין \nבשיעורא חד סלקן מההוא סחיותא דכתיב כעדר הקצובות שעלו מן הרחצה. בשערא דלהון חיזו \nדאבן טבא דארבע גוונין. ארבע גדפין דכסיין על גופא. וידין זעירין תחות גדפייהו. \nוחמש בחמש גליפן. טאסין (ס\"א שאפין) לעילא לעילא מהיכלא דשפירא בריוא ויאה למחזי חד \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "עולים רביא נפיק שנן חרבא דמתהפכא לגוברין לנוקבין. נטלין למשיחא דאיפה בין שמיא \nובין ארעא. לזמנין נטלין (ס\"א עולין) לה בכל עלמא וכל משיחין בה משיחין דכתיב איפת \nצדק וגו'. יחד חיזו דבדולחא קיימא על חרבא חד ברישא דההוא רביא (נ\"א חרבא) מלהטא \nסומקא מגו בדולחא \n \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "זוהר חלק ג דף עד/א\nתרין סטרין מהאי גיסא ומהאי גיסא אתחזי ההוא חרבא ברשימין עמיקין חד גבר תקיף סולמא \nדקיימא בי\"ג עלמין חגיר ההוא חרבא למעבד נוקמין. עמיה חגירין שתין אחרנין כלהו \nמשתלחפי (נ\"א מתיילפי) (ס\"א משלפי) נצחין קרבא הה\"ד חגור חרבך על ירך גבור הודך \nוהדרך. וכתיב כלם אחוזי חרב מלומדי מלחמה וגו'. בכמה גוונין מתהפכין אנפייהו. לית \nדידע לון בר חד תולעתא. דשאט (ס\"א דשארי) בין נוני ימא כל אבנין דאעבר עלייהו \nמתבקעין. בההוא זמנא קלא דנפיק מאינון דחגירי חרבא מבקע תמניסר טורין רברבין ולית \nמאן דירכין אודניה. כלהו עלמא סתימין עיינין אטימין לבא לית מאן דישגח דהא בניינא \nלסתור כד עבדין עובדן דלא מתכשרן סאטין מארחא דתקנא ימינא אעדי ושמאלא שלטא, כדין \nעריין אשתכחו. ווי לחייביא דגרמין דא בעלמא דהא לא מתברכין לעילא עד דישתצון אינון \nלתתא הה\"ד ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את יי' הללו יה (ע\"כ): \n", "en": ""}, {"index": 19, "he": "ערות אביך וערות אמך לא תגלה. ר' חייא פתח כתפוח בעצי היער כן דודי בין הבנים וגו'. \nהאי קרא אוקמוה חברייא אבל כמה חביבה כנסת ישראל קמי קב\"ה דהיא משבחת ליה בהאי. הכא \nאית לאסתכלא אמאי משבחת ליה בתפוח ולא במלה אחרא או בגוונין או בריחא או בטעמא, אבל \nהואיל וכתיב תפוח בלא היא משבחת ליה. בגוונין בריחא ובטעמא. מה תפוח הוא אסוותא \nלכלא אוף קב\"ה אסוותא לכלא. מה תפוח אשתכח בגווני כמה דאוקימנא אוף קב\"ה אשתכח \nבגוונין עלאין. מה תפוח אית ביה ריחא דקיק מכל שאר אילני אוף קב\"ה כתיב ביה וריח לו \nכלבנון. מה תפוח טעמיה מתיקא. אוף קב\"ה כתיב ביה חכו ממתקים. וקב\"ה משבח לה לכנסת \nישראל כשושנה והא אוקימנא מלי אמאי כשושנה והא אתמר. ר' יהודה אמר בשעתא דאסגיאו \nזכאי בעלמא כנסת ישראל סלקא ריחין טבין ומתברכא ממלכא קדישא ואנפהא נהירין. ובזמנא \nדאסגיאו חייבין בעלמא כביכול כ\"י לא סלקא ריחין טבין ואטעמת מסטרא אחרא מרירא. כדין \n", "en": ""}, {"index": 20, "he": "כתיב השליך משמים ארץ וגו'. והנפהא חשוכן. ר' יוסי אמר בשעתא דאסגיאו זכאין בעלמא \nכתיב שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני. ובזמנא דאסגיאו חייבין בעלמא כתיב השיב אחור \nימינו. ר' חזקיה אמר מהכא ונרגן מפריד אלוף כלומר פריש מלכא מן מטרוניתא הה\"ד ערות \nאביך וערות אמך לא תגלה: \nרבי אלעזר הוה יתיב קמי אבוי א\"ל אי פרקליטא בעלמא במטרוניתא אשתכח. ואי קטיגוריא \n", "en": ""}]}
