{"bookId": "kabala-e45d9e74d82e", "part": "1", "torah": "40", "title": "ספר הזוהר — עותק נוסף — קטע 40", "hebrewTitle": "קטע 40", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-e45d9e74d82e/1/40/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-e45d9e74d82e/1/40/", "segments": [{"index": 1, "he": "אסתלקת ולא נפיק מנה חירו לעלמין. זכאין אינון ישראל דקב\"ה אוליף לון אורחוי בגין \nלאשתזבא מן דינא וישתכחון זכאין קמיה הה\"ד כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם. וכתיב \nוזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם מכל טמאתיכם וגו'. ובחמשה עשר יום לחדש השביעי \nוגו'. ר' יוסי שאל לר' אבא א\"ל הני חמשה עשר יום מאי קא מיירי. א\"ל ודאי רזא יקירא \nהוא. ת\"ח בין לעילא בין לתתא כל חד וחד בארחיה נטלא ובארחיה יתבא ובארחיה אתער \nועביד מאי דעביד. האי עשיר מכנסת ישראל אינון. ויומא עשיראה בעשיראה קיימא. ועל דא \nבעשור לחדש הזה ויקחו להם איש שה לבית וגו' והאי יומא הוא דילה וחמשה יומין אחרנין \nדמלכא הוא. ההוא יומא דאתי עלה דהא חמישאה ביה יתיב מלכא בתרעא. ובכל אתר בעשור \nדמטרוניתא הוא. חמשה עלייהו דמלכא הוא ההוא יומא דאתי עלה בגין כך חמשה יומין מירחא \nלאורייתא. ואי תימא שביעאה בזמנא דתרין אבהן משתכחי ביה דהא מלכא בהו וכדין מתעטר \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "בכלא וחד מלה שביעאה וחמישאה. ת\"ח חמישאה דיליה הוא ודאי כמה דאתמר וכדין נהיר אבא \nלאמא ואתנהירו מנה חמשין תרעין לאנהרא לחמישאה. ואי תימא שביעאה בגין דמלכא בשלימו \nדאבהן ועטרה ירית משביעאה כמה דכתיב צאינה וראינה בנות ציון וע\"ד בשביעאה הוא יומא \nדמעטרא מלכא בעטרוי וכדין ירית מלכא לאבא ואמא דמזדווגין כחדא. ועל דא כלא בחד \nתלייא: \nובחמשה עשר יום. רבי יהודה פתח וישמע הכנעני מלך ערד. תנינן ג' מתנן עלאין אזדמנו \nלהו לישראל ע\"י תלתא אהין משה אהרן ומרים. מן בזכות משה. ענני כבוד בזכות אהרן. באר \nבזכות מרים. וכלהו אחידן לעילא. מן בזכות משה דכתיב הנני ממטיר לכם לחם מן השמים \n \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "זוהר חלק ג דף קג/א\nמן השמים (דייקא) דא משה. ענני כבוד בזכות אהרן דכתיב אשר עין בעין (אהרן) נראה אתה \nיי' וגו' וכתיב וכסה ענן הקטרת. מה להלן שבעה אף כאן נמי שבעה דהא בקטרת שבעה עננין \nמתקשרן כחדא (ועוד) ואהרון רישא לכל שבעה עננין הוא והוא קשיר לשית אחרנין ביה בכל \nיומא. באר בזכות מרים דהא היא ודאי באר אתקרי. ובספרא דאגדתא ותתצב אחותו מרחוק \nלדעה וגו'. דא הוא באר מים חיים וכלא קשורא חד. מתה מרים אסתלק באר דכתיב ולא היה \nמים לעדה ובההיא שעתא בעאת באר אחרא לאסתלקא דהוה שכיח עמהון דישראל. כד חמאת שתא \nעננין דהוו קשירין עלה אתקשרת היא בהו. מית אהרן אסתלקו אינון עננין ואסתלק עננא \nדבירא עמהון אתא משה אהדר להו הה\"ד עלית למרום שבית שבי לקחת מתנות באדם. לקחת \nמתנות ודאי. אינון מתנות דהוו בקדמיתא. באר ועננין. באר דא באר דיצחק. עננים אלין \nעננים דאהרן. א\"ר יצחק מפני מה זכה אהרן לדא בגין דאיהו קשיר בעננים (נ\"א רישא \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "לעננים) והוא אקשיר כל יומא ויומא לכלהו כחדא דמתברכאן כלהו על ידוי. ת\"ח על כל חסד \nדעבד קב\"ה בישראל קשיר עמהון ז' ענני יקירן וקשיר להו בכנסת ישראל דהא עננא דילה \nאתקשר בשיתא אחרנין ובכלהו שבעה אזלו ישראל במדברא. מ\"ט בגין דכלהו קשרא דמהימנותא \nנינהו ועל דא בסכות תשבו שבעת ימים. מאי קא מיירי בגין דכתיב בצלו חמדתי וישבתי \nופריו מתוק לחכי ובעי ב\"נ לאחזאה גרמיה דיתיב תחות צלא דמהימנותא. תא חזי כל אינון \nשנין דקאים אהרן הוו ישראל בצלא דמהימנותא תחות אלין עננין. בתר דמית אהרן אסתלק \nעננא חד דהוא ימינא דכלא וכד האי אסתלק אסתלקו כל שאר עמיה (נ\"א עננין) ואתחזיאו \nכלהו בגריעותא והא אוקמוה דכתיב ויראו כל העדה כי גוע אהרן. אל תקרי ויראו אלא \nוייראו מיד וישמע הכנעני מלך ערד יושב הנגב כי בא ישראל דרך האתרים. שמע דאסתלקו \nאינון עננים ומית תיירא רברבא דכל אינון עננים אתקשרו ביה. אמר רבי יצחק הכנעני מלך \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "ערד יושב הנגב ודאי. וכד אתו אינון מאללין דשדר משה אמרו עמלק יושב בארץ הנגב בגין \nלתברא לבייהו דהא בעמלק אתבר חיליהון בקדמיתא. אמר רבי אבא וישמע הכנעני מאי קא \nמיירי הכא בתר דאסתלקו אינון עננים אלא כנען כתיב ביה ויאמר ארור כנען עבד עבדים \nיהיה לאחיו. הכא אוליפנא מאן דאפיק גרמיה מצלא דמהימנותא אתחזי למהוי עבד לעבדי \nעבדין הה\"ד וילחם בישראל וישב ממנו שבי הוא נטל עבדין מישראל לגרמיה ועל דא כתיב כל \nהאזרח בישראל ישבו בסכות כל מאן דאיהו משרשא וגזעא קדישא דישראל ישבו בסכות תחות \nצלא דמהימנותא. ומאן דליתיה מגזעא ושרשא קדישא דישראל לא יתיב בהו ויפוק גרמיה \nמתחות צלא דמהימנותא. כתיב כנען בידו מאזני מרמה דא אליעזר עבד אברהם. ות\"ח כתיב \nארור כנען. ובגין דזכה כנען דא לשמשא לאברהם כיון דשמש לאברהם יתיב תחות צלא \nדמהימנותא זכה למיפק מההוא לטייא ולא עוד אלא דכתיב ביה ברכה דכתיב ויאמר בא ברוך \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "יי'. מאי קא מיירי. דכל מאן דיתיב תחות צלא דמהימנותא אחסין חירו ליה ולבנוי לעלמין \nואתברך ברכתא עלאה ומאן דאפיק גרמיה מצלא דמהימנותא אחסין גלותא ליה ולבנוי דכתיב \nוילחם בישראל וישב ממנו שבי: \n \nזוהר חלק ג דף קג/ב\nבסכות תשבו חסר ודא עננא חד דכלהו קשירין ביה דכתיב כי ענן יי' עליהם יומם. וכתיב \nובעמוד ענן אתה הולך לפניהם יומם דא הוא עננא דאהרן דאקרי יומם דכתיב יומם יצוה יי' \nחסדו עננא חד נטיל עמיה חמש אחרנין ואינון שית. ועננא אחרא דכתיב ובעמוד אש לילה דא \nנהרא להו לישראל מנהירו דאינון שית: \nרבי אלעזר פתח (ואמר) כה אמר יי' זכרתי לך חסד נעוריך וגו'. האי קרא על כ\"י אתמר \nבשעתא דהות אזלא במדברא עמהון דישראל. זכרתי לך חסד דא עננא דאהרן דנטלא בחמש \nאחרנין דאתקשרו עלך ונהירו עלך. אהבת כלולותיך דאשתכללו לך (ס\"א וכלהו אשתכללו בך) \nואעטרו לך ואתקינו לך ככלה דתעדי תכשיטהא וכ\"כ למה. בגין לכתך אחרי במדבר בארץ לא \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "זרועה. ת\"ח בשעתא דב\"נ יתיב במדורא דא צלא דמהימנותא שכינתא פרסא גדפהא עליה מלעילא \nואברהם וחמשא צדיקייא אחרנין שויין מדוריהון עמיה. אמר ר' אבא אברהם וחמשא צדיקייא \nודוד מלכא שוין מדוריהון עמיה הה\"ד בסכות תשבו שבעת ימים. שבעת ימים כתיב ולא בשבעת \nימים. כגוונא דא כתיב כי ששת ימים עשה יי' את השמים וגו'. ובעי ב\"נ למחדי בכל יומא \nויומא באנפין נהירין באושפיזין אלין דשריין עמיה. ואמר רבי אבא כתיב בסכות תשבו \nשבעת ימים לבתר ישבו בסכות בקדמיתא תשבו ולבתר ישבו. אלא קדמאה לאושפיזי. תניינא \nלבני עלמא. קדמאה לאושפיזי כי הא דרב המנונא סבא כד הוה עייל לסוכה הוה חדי וקאים \nעל פתחא דסוכה מלגאו ואמר נזמן לאושפיזין מסדר (נ\"א נסדר) פתורא וקאים על רגלוהי \nומברך ואומר בסכות תשבו שבעת ימים. תיבו אושפיזין עלאין תיבו. תיבו אושפיזי \nמהימנותא תיבו. ארים (ס\"א אסחי) ידוי וחדי ואמר זכאה חולקנא זכאה חולקהון דישראל \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "דכתיב כי חלק יי' עמו וגו' והוה יתיב. תניינא לבני עלמא. דמאן \n \nזוהר חלק ג דף קד/א\nדאית ליה חולקא בעמא ובארעא קדישא יתיב בצלא דמהימנותא לקבלא אושפיזין למחדי בהאי \nעלמא ובעלמא דאתי. ובעי למחדי למסכני מ\"ט בגין דחולקא דאינון אושפיזין דזמין דמסכני \nהוא. וההוא דיתיב בצלא דא דמהימנותא וזמין אושפיזין אלין עלאין אושפיזי מהימנותא \nולא יהיב לון חולקהון כלהו קיימי מניה ואמרי אל תלחם את לחם רע עין וגו' אשתכח \nדההוא פתורא דתקין דיליה הוא ולאו דקב\"ה עליה כתיב וזריתי פרש על פניכם וגו' פרש \nחגיכם ולא חגי. ווי ליה לההוא בר נש בשעתא דאלין אושפיזי מהימנותא קיימי מפתוריה. \nואמר ר' אבא אברהם כל יומוי הוה קאים בפרשת אורחין לזמנא אושפיזין ולתקנא לון \nפתורי. השתא דמזמנין ליה ולכלהו צדיקייא ולדוד מלכא ולא יהבין לון חולקהון אברהם \nקאים מפתורא וקרי סורו נא מעל אהלי האנשים הרשעים האלה וכלהו סלקין אבתריה. יצחק \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "אמר ובטן רשעים תחסר. יעקב אמר פתך אכלת תקיאנה ושאר כל צדיקייא אמרי כי כל שלחנות \nמלאו קיא צואה בלי מקום. דוד מלכא אמר (חסר כאן) ואשלים דינוי דכתיב ויהי כעשרת \nהימים ויגוף יי' את נבל וימת. מאי קא מיירי בגין דדוד שאל לנבל ואתעביד ליה אושפיזא \nולא בעא. ודא זמין ליה ולא יהב ליה חולקא. ובאינון עשרה יומין דדוד מלכא דאין עלמא \nאתדן עליה ההוא ב\"נ דאשלים ליה ביש יתיר מנבל. א\"ר אלעזר (בג\"כ) אורייתא לא אטרח \nעליה דב\"נ יתיר אלא כמה דיכיל דכתיב איש כמתנת ידו וגו'. ולא לימא איניש אכול ואשבע \nוארווי בקדמיתא ומה דישתאר אתן למסכני אלא רישא דכלא דאושפיזין הוא ואי חדי \nלאושפיזין ורוי לון קב\"ה חדי עמיה ואברהם קרי עליה אז תתענג על יי'. ויצחק קארי \nעליה כל כלי יוצר עליך לא יוצלח. אר\"ש האי דוד מלכא א\"ל בגין דכל זיינין דמלכא \nוקרבין דמלכא בידוי דדוד אתפקדו. אבל יצחק קאמר גבור בארץ יהיה זרעו וגו'. הון \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "ועושר בביתו וגו'. יעקב אמר אז יבקע כשחר אורך וגו' שאר צדיקייא אמרי ונחך יי' תמיד \nוהשביע וגו'. דוד מלכא אמר כל כלי יוצר עליך לא יוצלח דהא הוא על כל זיני עלמא \nאתפקד זכאה חולקיה דב\"נ דזכי לכל האי. זכאה חולקהון דצדיקייא בעלמא דין ובעלמא דאתי \nעלייהו כתיב ועמך כלם צדיקים וגו': \nולקחתם לכם ביום הראשון וגו'. ר\"ש פתח כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף \nעשיתיו. כל הנקרא בשמי דא אדם דקב\"ה ברא ליה בשמיה (נ\"א בדיוקניה) דכתיב ויברא \nאלקים את האדם בצלמו וקרא ליה בשמיה בשעתא דאפיק קשוט ודינא בעלמא ואקרי אלקים \nדכתיב אלקים לא תקלל. קרא ליה בשמיה דכתיב ויברא אלקים את האדם בצלמו ושפיר. הא \nאוקימנא דכתיב נעשה אדם בצלמנו כדמותנו בשעתא דזווגא אתמר. וכך הוא בזווגא \nדתרווייהו בצלם ודמות ואדם מדכר ונוקבא נפק. ויברא אלקים את האדם בצלמו. בספרא \nדשלמה מלכא אשכחנא דבשעתא דזווגא \n \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "זוהר חלק ג דף קד/ב\nאשתכח לתתא שדר קב\"ה חד דיוקנא כפרצופא דב\"נ. רשימא חקיקא בצולמא וקיימא על ההוא \nזווגא ואלמלי אתיהיב רשו לעינא למחזי חמי ב\"נ על רישיה חד צולמא רשימא כפרצופא דב\"נ \nובההוא צולמא אתברי ב\"נ ועד דקיימא (ס\"א ועד לא קיימא) ההוא צולמא דשדר ליה מארים \nעל רישיה וישתכח תמן לא אתברי ב\"נ הה\"ד ויברא אלקים את האדם בצלמו ההוא צלם אזדמן \nלקבליה עד דנפיק לעלמא. כד נפק. בההוא צלם אתרבי בההוא צלם אזיל הה\"ד אך בצלם יתהלך \nאיש. והאי צלם איהו מלעילא. בשעתא דאינון רוחין נפקין מאתרייהו כל רוחא ורוחא אתתקן \nקמי מלכא קדישא בתקוני יקר בפרצופא דקאים בהאי עלמא. ומההוא דיוקנא תקונא יקר נפיק \nהאי צלם. ודא תליתאה לרוחא ואקדימת בהאי עלמא שעתא דזווגא אשתכח ולית לך זווגא \nבעלמא דלא אשתכח צלם בגווייהו. אבל ישראל קדישין האי צלם קדישא ומאתר קדישא אשתכח \nבגווייהו. ולעכו\"ם צלם מאינון זינין בישין מסטרא דמסאבותא אשתכח בגווייהו. וע\"ד לא \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "ליבעי לאיניש לאתערבא צולמא דיליה בצולמי דעובדי כו\"ם בגין דהאי קדישא והאי מסאבא: \nתא חזי מה בין ישראל לעמין עובדי כו\"ם וכו' עד דמלכא דזמין אושפיזון. זה המאמר כתיב \nבפ' ויחי יעקב דף רכ ע\"א שורה ראשונה (ושייך כאן) ואלו החלופים מצאתי בין כתוב \nבהעתק לבין הכתוב שם. שורה כ\"ג במקום עלמין מצאתי צולמים. שורה כ\"ה במקום יעדי דיני \nגריע'. שורה כ\"ו במקום ידיה מצאתי דינא. שורה ל\"א מי יתן ערב ודא כד נהרא סיהרא \nוליליא אתתקן בנהורא. שורה ל\"ה עובדין. מצאתי בריין ע\"ב שורה ה' בית חילא. שורה ו' \nיצרתיו היינו וענף עץ עבות. אף עשיתיו. שורה י\"ד לחירו וע\"ד קרינאי ליה יום הראשון \nדא בספרא דאגדתא ושפיר הוא. שורה כ\"ה דאבא בג\"כ כלא יאה ולא בסימא לפירין ולא עביד \nפירין. שם הדין צ\"ל תרין. שורה כ\"ו לבירא ד\"א. שורה כ\"ט יעקב צ\"ל בירא. שורא ל\"א דא \nבדא צ\"ל דא שלא דא. שורה ל\"ג צ\"ל אעג דבהאי נחל דינא לא אשתכח ביה. שורה ל\"ה צ\"ל \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "דצדיק איכא וכנישו רברבא נפקי מנייהו. שורה ל\"ו צ\"ל מנייהו לא איבא ולא טעמא. שם \nוכלא שפיר וע\"ד אתרוג בשמאלא) ובסוף המאמר מצאתי כתיב. דכתיב ביום השמיני עצרת תהיה \nלכם דהא יומא דא ממלכה הוא בלחודוי חדוותא דיליה בהו בישראל. מתל למלכא דזמין \nאושפיזין. אשתדלו בהו כל בני היכליה לבתר אמר מלכא עד כאן אנא ואתון אשתדלנא כלהו \nבאושפיזין וקרבתון קרבנין על שאר עמין בכל יומא מכאן ולהלאה אנא ואתון נחדי יומא חד \nהה\"ד ביום השמיני עצרת תהיה לכם. לכם לקרבא קרבנין עלייכו אבל אושפיזי מהימנותא \nבמלכא משתכחו תדירא. וביומא דחדוות דמלכא כלהון מתכנפי עמיה ומשתכחן. ועל דא כתיב \nעצרת תרגומו כנישו. והאי יומא יעקב הוא רישא לחדוותא. וכל אינון אושפיזי חדאן עמיה \nועל דא כתיב אשריך ישראל מי כמוך וכתיב ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר: \nויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור וגו' א\"ר אלעזר הא אוקמוה אבל אמאי אסמיך קב\"ה \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "פש' דא לפרשת מועדים. אלא כלהו בוצינין עלאין כלהו בוצינין לאדלקא משח רבות עלאה \nוהא אתמר. ועל ידייהו דישראל מתברכאן עלאין ותתאין ואדליקו בוצינין כהמ דאוקמיה \nדכתיב שמן וקטרת ישמח לב חדוות' \n \nזוהר חלק ג דף קה/א\nדעלאין ותתאין: \nרבי אבא פתח שמחו ביי' וגילו צדקים (שמחו ביי' כד\"א) וכתיב זה היום עשה יי' נגילה \nונשמחה בו ואוקמוה דהא בקב\"ה (נ\"א במועדיא) בעי למהדי (ליה) ולאנהרא (ליה) אנפין \nוישתכח בר נש בחדווה (עמיה) בגין דההוא חדווה דקב\"ה הוי דכתיב נגילה ונשמחה בו \nביומא. בו בקב\"ה וכלא חד מלה. שמחו ביי' כד דינין אתכפיין ורחמי אתערו וכד מתערי \nרחמי כדין וגילו צדיקים (כתיב) צדיק וצדק מתברכאן כחדא דאקרון צדיקים כמה דאתמר דהא \nאלין מתברכאן (ס\"א מברכין) לעלמין ודאן לעלמין כלהו. והרנינו כל ישרי לב. אלין בני \nמהימנותא לאתקשרא בהו ובכלא בעי עובדא לתתא לאתערא לעילא ת\"ח מאן דאמר דלא בעיא \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "עובדא בכלא או מלין לאפקא לון ולמעבד קלא בהו. תיפח רוחיה והא הכא פרשתא דא אוכח \nאדלקות בוצינייא וקטרת בוסמין (כחדא בגין) דכתיב שמן וקטרת ישמח לב (ובהאי) ובעובדא \nדא אשתכח אדלקותא לעילא וחדוותא לתתא (ס\"א אדלקותא וחדוותא לעילא ותתא) ואתקשרותא \nכחדא כדקא יאות (ובעובדא דלתתא אתער עובדא דלעילא). אמר ר' יהודה מזבח דלתתא אתער \nמזבח אחרא. כהן דלתתא אתער כהן אחרא בעובדא דלתתא אתער עובדא לעילא. ר' יוסי ור' \nיצחק הוו אזלי באורחא אמר ר' יוסי לר' יצחק כתיב וקראת לשבת ענג לקדוש יי' מכבד \nוגו'. וכבדתו מעשות דרכיך שפיר. אבל ממצא חפצך ודבר דבר מה הוא ומאי גריעותא הוא \nלשבת. א\"ל ודאי גריעותא הוא דלית לך מלה ומלה דנפיק מפומיה דבר נש דלית לה קלא \nוסלקא לעילא ואתער מלה אחרא. ומאי הוא ההוא דאקרי חול (לעילא) מאינון יומין דחול. \nוכד אתער חול ביומא קדישא גריעותא הוא לעילא ודאי וקב\"ה וכנסת ישראל שאלי עליה מאן \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "הוא דבעי לאפרשא זווגא דילן מאן הוא דבעי חול הכא. עתיקא קדישא לא אתחזי ולא שרייא \nעל חול. בגין כך הרהור מותר מאי טעמא בגין דהרהור לא עביד מדי ולא אתעביד מניה קלא \nולא סליק. אבל לבתר דאפיק מלה מפומיה ההוא מלה אתעביד קלא ובקע אוירין ורקיעין \nוסלקא לעילא ואתער מלה אחרא ועל דא ממצוא חפצך ודבר דבר כתיב. ומאן דאפיק מלה קדישא \nמפומיה מלה דאורייתא אתעביד מניה קלא וסליק לעילא ואתערו קדושי מלכא עלאה ומתעטרן \nברישיה וכדין אשתכח חדוותא לעילא ותתא. א\"ל ודאי הכי הוא והא שמענא מלה אבל מאן \nדשארי בתעניתא בשבתא עביד גריעותא לשבת או לא. אי תימא דלא עביד גריעותא הא סעודתי \nדמהימנותא בטיל מניה ועונשיה סגי הא חדוותא דשבת בטיל מניה. א\"ל מלה דא שמענא דדא \nהוא דאשגחן עליה מלעילא מכל בני עלמא בגין דהאי יומא חדוותא הוא לעילא ותתא חדוותא \nדכל חדוון חדוותא דכל מהימנותא ביה אשתכח ואפילו רשעים דגיהנם נייחין בהאי יומא. \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "והאי בר נש לית ליה חדווה ולית ליה נייחא ושניא דא מכל עלאין ותתאין כלהו שאלין \nעליה מאי שניא דפלנייא הוא בצערא. ובשעתא דעתיקא קדישא אתגלי בהאי יומא ואשתכח האי \nבצערא צלותיה סלקא וקיימא קמיה כדין אתקרעו כל גזרי דינין דתגזרו עליה ואפילו \nאסתכמו בבי דינא דמלכא עליה לביש כלא אתקרע בגין דבשעתא דעתיקא אתגלייא כל חירו וכל \nחידו אשתכח בגין דאתגליא בהלולא דמלכא. ועל דא תנינן קורעין לו גזר דינו של שבעים \nשנה. מאן שבעים שנה אלא אע\"ג דאסכמו עליה כל אינון שבעין כתרי מלכא דהוא אתחזי בהו \nכלא אתקרע בגין דעתיקא קדישא נטיל (ס\"א בטיל ליה והני) ליה לבר נש. והני \n \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "זוהר חלק ג דף קה/ב\nמילי כד מתערי עליה בחלמא בליליא דשבתא. למלכא דעביד הלולא לבריה וגזר חדווה על כלא \nבהאי יומא דהלולא כל עלמא הוו חדאן ובר נש חד הוה עציב תפיש בקולרא. אתא מלכא \nלחדוותא חמא כל עמא חדאן כמה דאיהו גזר. זקף עינוי חמא ההוא בר נש תפיש בקולרא \nעציב. אמר ומה כל בני עלמא חדאן בהלולא דברי ודא תפיש בקולרא. מיד פקיד ונפקי ליה \nושארו ליה מקולריה (ס\"א מקטרוי). כך האי דשארי בתעניתא בשבתא כל עלמא חדאן ואיהו \nעציב והאי אתפש בקולרא. בשעתא דעתיקא קדישא אתגלייא בהאי יומא ואשתכח האי בר נש \nתפיש בקולרא אע\"ג דאסכימו עליה כל אינון שבעין שנין דאמרן כלא אתקרע ולא שארי עליה \nדינא. ביומא אחרא אית ביה רשו למקרע ליה בההוא יומא כ\"ש שבת דלית לך יום דלא אשתכח \nביה חילא ומאן דשארי בתעניתא דחלמא בההוא יומא לא סליק ההוא יומא עד דקרע דיניה אבל \nלאו דשבעים שנה כיומא דשבת. בגין כך בההוא יומא ממש ולא ביומא אחרא דלית רשו ליומא \n", "en": ""}]}
