{"bookId": "kabala-e45d9e74d82e", "part": "1", "torah": "45", "title": "ספר הזוהר — עותק נוסף — קטע 45", "hebrewTitle": "קטע 45", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-e45d9e74d82e/1/45/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-e45d9e74d82e/1/45/", "segments": [{"index": 1, "he": "יחודא דא כדקא חזי כמה דאמינא זכאה חולקיה בהאי עלמא ובעלמא דאתי דהא ידע לסדרא \nשבחא דמאריה ויחודא דמאריה ולא עוד אלא דקב\"ה משתבח ביה. עליה כתיב ויאמר לי עבדי \nאתה ישראל אשר בך אתפאר. ר\"ש פתח לדוד אליך יי' נפשי אשא אלקי בך בטחתי וגו'. מאי \nקא חמא דוד לסדרא האי שבחא הכי. וכלהו שבחי דאינון באלפא ביתא כלהו שלמין והאי חסרא \nדלא את ביה ו' ואמאי סדורא דא למנפל על אנפין. אלא (תא חזי) רזא עלאה הוא גניז בין \nחברייא. בשעתא דליליא עאל (ושלטא) אילנא תתאה דתלייא ביה מותא פריש ענפוי ומכסיא \nלכלא. וע\"ד אתחשך. וכל בני עלמא טעמין טעמא דמותא ואקדים בר נש ויהיב ליה פקדונא \nדנפיש ואפקדיה בידיה בפקדונא. ובגין דנטיל לון בפקדונא תב פקדונא למריה בשעתא דאתי \nצפרא. כד אתי צפרא ותב לגביה פקדוניה בעי לברכא ליה לקב\"ה דאיהו מהימנא עלאה. לבתר \nדקם עאל לבי כנשתא מעטר בטוטפי. אתכסי בכיסוי דציצית. עאל ומדכי גרמיה בקורבנין \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "בקדמיתא. לבתר קביל עליה עול מלכותא בסדורא דשבחי דדוד דאינון סדורא דעול מלכותא. \nובסדורא דשבחא דא אשרא עליה ההוא עול. לבתר סדורא דצלותא דמיושב וצלותא דמעומד \nלקשרא לון כחדא. ת\"ח רזא דמלה אע\"ג דצלותא תלייא במלולא ודבורא דפומא כלא תלייא \nבעקרא דעובדא בקדמיתא ולבתר בדבורא ובמלולא דפומא. מאן עובדא. אלא ההוא עובדא דעביד \nבר נש בקדמיתא. כגוונא דצלותא הוא ולא יצלי בר נש צלותא עד דיתחזי עובדא בקדמיתא \nכגוונא דצלותא. עובדא דקדמיתא (ס\"א בקדמיתא עובדא). בשעתא דבר נש קאים. בעי לדכאה \nגרמיה בקדמיתא. ולבתר יקבל עליה האי עול לפרשא על רישיה פרישו דמצוה. לבתר יתקשר \nקשורא דיחודא דאינון תפלין (מהו תפילין) תפלה של ראש ושל יד ולאתקנא לון בקשורא חדא \nבשמאלא ועל לבא כמה דאוקימנא שמאלו תחת לראשי וגו'. וכתיב שימני כחותם על לבך כחותם \nעל זרועך. והא אוקימנא ודא הוא עובדא בקדמיתא. לבתר בשעתא דב\"נ עאל לבי כנישתא ידכי \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "גרמיה בקדמיתא בקרבנין במלולא דפומא. לבתר יקבל עליה האי עול מלכות לפרשא על רישיה \n(פרישו דמצוה) בשבחי דדוד מלכא כגוונא דעובדא דפריש על רישיה פרישו דמצוה. ולבתר \nצלותא דמיושב לקבל תפלה של יד לבתר צלותא דמעומד דהיא לקבל תפלה דרישא. ודא כגוונא \nדדא. עובדא כגוונא דדבורא. ודאי בעובדא ומלולא תלייא צלותא. ואי פגים עובדא מלולא \nלא אשכח אתר דשריא ביה ולאו איהו צלותא ואתפגים ההוא בר נש לעילא ותתא. (ולא עוד \nאלא) דבעינן לאחזאה עובדא ולמללא מלולא עליה ודא הוא צלותא שלים. ווי ליה לבר נש \nדפגים צלותיה פולחנא דמאריה. עליה כתיב כי תבאו לראות פני וגו'. גם כי תרבו תפלה \nאינני שומע דהא בעובדא ובמלולא תליא מלתא. ת\"ח כיון דבר נש עביד צלותא כגוונא דא \nבעובדא ובמלולא וקשיר קשורא דייחודא אשתכח דעל ידיה מתברכן עלאין ותתאין. כדין בעי \nליה לבר נש לאחזאה גרמיה בתר דסיים צלותא דעמידה כאלו אתפטר מן עלמא דהא אתפרש מן \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "אילנא דחיי וכניש רגלוי לגבי ההוא אילנא דמותא דאהדר ליה פקדוניה כד\"א ויאסוף רגליו \nאל המטה. דהא אודי חטאוי וצלי עלייהו. השתא בעי לאתכנשא לגבי ההוא אילנא דמותא \nולמנפל ולימא לגביה אליך יי' נפשי אשא. בקדמיתא \n \nזוהר חלק ג דף קכא/א\nיהיבנא לך בפקדונא השתא דקשירנא ייחודא ועבידנא עובדא ומלולא כדקא יאות ואודינא על \nחטאי הא נפשי מסירנא לך ודאי. ויחזי בר נש גרמיה כאילו פטיר מן עלמא דנפשיה מסיר \nלהאי אתר דמותא בגין כך לא אית ביה וא\"ו דוא\"ו אילנא דחיי הוא. והאי אילנא דמותא \nהוא. והא קמ\"ל דרזא דמלה (ס\"א מאי קמ\"ל רזא דמלה) דאית חובין דלא מתכפרן עד דאתפטר \nבר נש מעלמא הה\"ד אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון. והאי יהיב גרמיה ודאי למותא \nומסיר נפשיה להאי אתר. לאו בפקדונא כמה בליליא אלא כמאן דאתפטר מן עלמא ודאי. \nותקונא דא בעי בכוונא דלבא וכדין קב\"ה מרחם עלוי ומכפר ליה לחוביה. זכאה הוא בר נש \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "דידע למפתי ליה ולמפלח למאריה ברעותא ובכוונא דלבא. ווי ליה למאן דאתי למפתי למאריה \nבלבא דחיקא ולא ברעותא כד\"א ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו ולבם לא נכון עמו. הוא \nאומר אליך יי' נפשי אשא ולאו כל מלוי אלא בלבא רחיקא הא גרם עליה לאסתלקא מעלמא עד \nלא מטון יומוי בזמנא דהאי אילנא אתער בעלמא למעבד דינא. ועל דא בעי בר נש לאדבקא \nנפשיה ורעותיה במאריה ולא ייתי לגביה ברעותא כדיבא בגין דכתיב דובר שקרים לא יכון \nלנגד עיני.מאי לא יכון אלא בשעתא דהוא אתקין גרמיה להאי ולביה רחיקא מקב\"ה קלא נפיק \nואמר לא יכון לנגד עיני. (אמאי) האי בעי לאתקנא גרמיה לא יכון לא בעינא דיתתקן. כ\"ש \nאי אתי ליחדא שמא קדישא ולא מיחד ליה כדקא יאות. זכאה חולקהון דצדיקיא בעלמא דין \nובעלמא דאתי עלייהו כתיב ובאו וראו את כבודי וגו'. וכתיב אך צדיקים יודו לשמך וגו'. \nאתא ר' אלעזר ונשיק ידוי אמר אלמלא לא אתינא לעלמא אלא למשמע מלין אלין דיי. אמר ר' \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "יהודה זכאה חולקנא וזכאה חולקהון דישראל דאינון מתדבקין בקב\"ה דכתיב ואתם הדבקים \nוגו'. ועמך כלם צדיקים וגו'. ביל\"או ייל\"או: \nוידבר יי' אל משה לאמר. נשא את ראש בני גרשון וגו'. ר' אבא פתח אשרי אדם לא יחשוב \nיי' לן עון ואין ברוחו רמיה. האי קרא לאו רישיה סיפיה ולאו סיפיה רישיה ואית \nלאסתכלא ביה והא אוקמוה. ת\"ח בשעתא דצלותא דמנחה דינא שריא בעלמא ויצחק תקן צלותא \nדמנחה וגבורה עלאה שלטא בעלמא עד דאתי ועאל ליליא בגין לקבלא ליה (לליליא) ומזמנא \nדשארי צלותא דמנחה אתפרש שמלא לקבלא (לי') ואתער ליליא. בתר דאתער כל אינון נטורי \nפתחין דלבר כלהו מתערין בעלמא ואתפשטו. וכל בני עלמא טעמין טעמא דמותא והא אתמר. \nבפלגות ליליא ממש אתער שמאלא כמלקדמין וורדא קדישא סלקא ריחין והיא משבחת וארימת \nקלא וכדין סלקא ושריא רישא לעילא בשמאלא \n \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "זוהר חלק ג דף קכא/ב\nושמאלא מקבל לה. כדין כרוזא קארי בעלמא דהא עידן הוא לאתערא לשבחא ליה למלכא וכדי \nתושבחתן מתערין ואתבסמותא דכלא אשתכח. זכאה חולקיה מאן דאתער לזווגא זווגא דא. כד \nאתי צפרא וימינא אתער ומחבקא לה כדין זווגא דכלא אשתכח כחדא (ס\"א למלכא. כד אתי \nצפרא וימינא אתער ומחבק לה כדין זווגא דכלא אשתכח כחדא וכדין תושבחתן מתערין \nואתבסמותא דכלא אשתכח זכאה חולקיה מאן דאתער לזוגא זווגא דא). ת\"ח בשעתא דבני נשא \nדמיכין וטעמין טעמא דמותא ונשמתא סלקא לעילא קיימא באתר דקיימא ואתבחינת על עובדהא \nדעבדת כל יומא. וכתבין להו על פתקא. מ\"ט בגין דנשמתא סלקא לעילא ואסהידת על עובדוי \nדב\"נ ועל כל מלה ומלה דנפיק מומיה. וכד ההיא מלה דאפיק ב\"נ מפומיה איהי כדקא יאות \nמלה קדישא דאורייתא וצלותא ההיא מלה סלקא ובקע רקיעין וקיימא באתר דקיימא עד דעאל \nליליא ונשמתא סלקא ואחיד לההיא מלה ועאיל לה קמי מלכא. וכד ההיא מלה לאו איהי כדקא \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "יאות ואיהי מלה מילין בישין מלישנא בישא ההיא מלה סלקא לאתר דסלקא וכדין אתרשים \nההיא מלה וההוא חובה עליה דב\"נ הה\"ד משוכבת חיקך שמור פתחי פיך ובג\"כ אשרי אדם לא \nיחשוב יי' לו עון. אימתי כשאין ברוחו רמיה: \n \nזוהר חלק ג דף קכב/ב\nכיון דשארי דינא לא אסתליק עד דישתלים בתר דאשתלים ועמד תשובה אתקין עלמין כלהו. \nמשמע דכתיב ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים וכתיב ושבת עד יי' אלקיך וגו'. כי \nאל רחום יי' אלקיך וגו'. באחרית הימים מאי איכא הכא אלא לאכללא כנסת ישראל דאיהי \nבגלותא ואשתכחת בעאקו דלהון ולא שבקת לון לעלמין. ובגין כך קב\"ה אע\"ג דאשרי דינא \nבעלמא בעי דיהדרון ישראל בתשובה לאוטבא להו בהאי עלמא ובעלמא דאתי ולית לך מאן \nדקאים קמי תשובה. ת\"ח אפילו כנסת ישראל תשובה אקרי ואי תימא (תשובה) עלאה (ס\"א \nמעליא) (נ\"א ואת עלאה) מכל אתר לא שכיח אלא דא אקרי תשובה כד אהדר רחמי לקבלהא והיא \nתכת על כל אינון אוכלסין וינקא לון ותשובה מעליא כד אתמסר נפשא לגבה ונטיל לה בזמנא \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "דאיהי בתשובה כדין כלא אתתקן לעילא ותתא ואתתקן הוא וכל עלמא. חייבא חד בעלמא \nקלקולא דכמה אחרנין בגיניה ווי לחייבא ווי לשביביה. ת\"ח יונה בגין דלא בעא למהך \nבשליחותא דמאריה כמה בני נשא הוו אתאבידו בגיניה בימא עד דכלהו אהדרו עלוי ודאינו \nליה בדינא בימא וכדין אשתזיבו כלהו וקב\"ה חס עליה לבתר ושזיב כמה אוכלסין בעלמא. \nאימתי כד אהדר למאריה מגו עקתיה. הדא הוא דכתיב קראתי מצרה לי אל יי' ויענני. וכתיב \nמן המצר קראתי יה ענני במרחב יה וגו': \n \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "זוהר חלק ג דף קכד/א\nאיש איש כי תשטה אשתו וגו'. מאי האי לגבי האי. אלא כמה דכתיב למעול מעל ביי'. ר' \nאלעזר אמר איש איש. מאי איש איש דהא בחד סגי אלא הא אוקמוה. אבל איש איש משמע איש \nדאיהו איש וקיים קרא דכתיב שתה מים מבורך וגו'. כדין הוא איש בעלמא איש לגבי אתתיה. \nומעלה בו מעל הא כחד סגי אמאי תרי אלא חד לעילא וחד לתתא חד לכנסת ישראל וחד לבעלה. \nבגין כך והביא האיש את אשתו. אמאי אל הכהן רזא דמלה בגין דכהנא שושבינא איהו \nדמטרוניתא. הכא אית לאסתכלא הא כתיב ושחט את בן הבקר ושחט אחרא ולאו כהנא דכהנא \nאסיר ליה בדינא בגין דלא יפגים ההוא אתר דאחיד ביה ואת אמרת והביא האיש את אשתו אל \nהכהן למידן דינהא. אלא ודאי כהנא לדא חזי בגין דאיהו שושבינא למטרוניתא וכל נשי \nעלמא מתברכן (נ\"א אתאחדת) בכ\"י וע\"ד אתתא דלתתא מתברכא בשבע ברכות ו) דאחידת בה \nבכנסת ישראל וכהנא קאים לאתקנא מלי דמטרוניתא ולעיינא בכל מה דאצטריך בגין כך כהנא \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "לדא ולא אחרא. ואי תימא דאיהו עביד דינא לאו הכי אלא לאסגאה שלמא בעלמא קא אשתדל \nבהאי ולאסגאה חסד. דאי ההיא אתתא אשתכח, זכאה כהנא אסגי שלמא בהו ולא עוד אלא \nדמתעברא בברא דכר ואתעביד שלמא על ידיה. ואי לא אשתכחת זכאה איהו לא עביד דינא אלא \nההוא שמא קדישא דאיהי קא משקרת ביה הוא עביד דינא והוא בדיק לה. תא חזי כהנא לא \nעייל גרמיה להאי אלא כד היא יהבת גרמה קמיה לחפאה (נ\"א לזכאה) \n \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "זוהר חלק ג דף קכד/ב\nזמנא ותרין שאיל לה כיון דאיהי בעיא לאשתכחא זכאה כדין כהנא עביד עובדא בגין לאסגאה \nשלמא. כהנא כתיב שמא קדישא חד זמנא בארח מישר לבתר כתב ליה למפרע אתוון (נ\"א \nסריטין) טריסין בטהירין דינא בדינא. רחמי ברחמי רחמי בדינא, ודינא ברחמי. אשתכח, \nזכאה אתוון רחמי אשתכחו ודינין סלקין. לא אשתכחת כדקא יאות רחמי סלקין ודינין \nאשתארו וכדין דינא אתעביד. ר' אלעזר פתח ואמר ויבאו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה \nכי מרים הם הא אוקמוה אמר תווהנא איך בני עלמא לא מסתכלין ולא משתדלין במלין \nדאורייתא הכא אית לאסתכלא אמאי כתיב הכא שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו. אבל ודאי רזא \nדמלה דהכא על מייא הוה בגין דמצראי הוו אמרי דבנייהו דישראל הוו מנייהו והוו כמה \nבישראל דחשדין לאנתתייהו בדא. עד דקב\"ה מטא לון להאי אתר ובעא למבדק לון מה כתיב \nויבאו מרתה וגו'. ויצעק אל יי' וגו'. אמר קב\"ה למשה משה מה את בעי הא כמה חבילין \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "קיימין גבייכו הכא ואנא בעינא למבדק הכא נשיהון דישראל כתוב שמא קדישא ורמי למייא \nויבדקון כלהון נשי וגוברין ולא ישתאר לעז על בני ועד דיבדקון כלהו הכא לא אשרי שמי \nעלייהו מיד ויורהו יי' עץ וישלך אל המים דא שמא קדישא ההוא דהוה כותב כהנא למבדק \nנשיהון דישראל כדין שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו. ואי תימא נשיהון דישראל יאות אינון \nאמאי. אלא אוף אינון בעיין דלא אסתאבו בנשיהון דמצראי. ונשיהון דישראל לא אסתאבו \nבמצראי כל אינון שנין דהוו בינייהו וכלהו נפקו גוברין ונוקבין זכאין ואשתכחו זרעא \nדישראל קדישין זכאין כדין \n \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "זוהר חלק ג דף קכה/א\nקב\"ה אשרי שמיה בינייהו ועל דא על מיא ודאי שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו אוף הכא \nבמיא בדיק כהנא לאתתא ובשמא קדישא: \nומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן. מאן העפר הא תנינן כתיב הכל היה מן העפר והכל שב אל \nהעפר. הכל היה מן העפר אפילו גלגל חמה כ\"ש ב\"נ דאשתכחו מניה. א\"ר יוסי אלו כתיב ומן \nהעפר ולא יתיר הוינא אמר הכי. אבל כיון דכתיב ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן משמע \nדאחרא הוא. אלא כתיב יתן כעפר חרבו אלין מאריהון דקיסטין ובליסטראין מארי דדינא \nקשיא. משמע דכתיב בקרקע המשכן דאחידן לתתא. ועל דא יקח הכהן ונתן אל המים מי המרים \nהמאררים אלין מי ימא דאינון מרירין מאי הוא. דא שמא קדישא בשעתא דאשתכח בדינא כדין \nאקרון מי המרים המאררים ובג\"כ מיא דימא דלתתא כלהון מרירין. ת\"ח האי ימא קדישא כמה \nנהרין מתיקין עאלין בגווה ובגין דאיהי דינא דעלמא מימוי מרירן בגין דאחיד בה מותא \nלכל בני עלמא. ואע\"ג דאינון מרירן כד מתפשטין מתיקין אינון. לזמנין מיין דימא \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "מרירן. לזמנין ימא דבלע לכל שאר מימין ואקרי ימא דקפא ובלע כל אינון אחרנין ושאיב \nלון בגוויה ולא ניגרין לבר. לזמנין שארן מייא ונגדין מההוא ימא כל מה דנגיד לתתאי. \nובכמה גוונין קיימא האי ימא. המים המאררים בשעתא דאתי חיויא ואטיל זוהמא כדין המים \nהמאררים ועל דא כהנא עביד עובדא לתתא ואומי אומאה ואתעביד דינא. ת\"ח אי אתתא אשתכחת \nזכייתא אלין מיין עאלין בגווה \n \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "זוהר חלק ג דף קכה/ב\nואתהפכן מתיקן ונקאן גרמה וקיימין בגווה עד דמתעברא כיון דמתעברא הוו משפרי בשפירי \nלעוברא דמעהא ונפיק ברא שפירא נקי בלא מומא דעלמא. ואי לאו אינון מיין עיילין בגווה \nוארחא ריחא דזוהמא ואינון מיין מתהפכין לחוויא במעהא במה דקלקלה אתפסת ואתחזי קלנא \nלכלא והא אוקמוה חברייא. ת\"ח כל אינון נשי עלמא בתרייהו קיימי ואתדנו וע\"ד ההוא אתר \nממש דאינהו קיימי ביה אתדנו. זכאה חולקהון דישראל דקב\"ה אתרעי בהו ובעי לדכאה להו. \nר' חזקיה פתח אשתך כגפן פוריה וגו' מה גפן לא מקבל עליה אלא מדידיה כך אתתא דישראל \nקיימא בהאי גוונא דלא מקבלא עלה אלא ההוא בר זוגה. כשפנינא (נ\"א כתורא) דא דלא \nמקבלא אלא ההוא בר זוגה. וע\"ד כגפן פוריה בירכתי ביתך מהו פוריה כד\"א פורה ראש. \nפוריה פורחת דאפיקת ענפים לכל סטרא. ואן בירכתי ביתך ולאו לבר משוקא בגין דלא תיתי \nלשקרא בברית עילאה. ושלמה אמר העוזבת אלוף נעוריה ואת ברית אלהיה שכחה מאן ברית \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "אלהיה ההוא אתר דאקרי ברית והיא אתקשרא ביה בגין כך בירכתי ביתך. א\"ר חזקיה תונבא \nליתי על ההוא בר נש דשבק לאנתתיה דתתחזי משערה דרישה לבר ודא הוא חד מאינון צניעותא \nדביתא. ואתתא דאפיקת משערא דרישה לבר לאתתקנא ביה גרים מסכנותא לביתא וגרים לבנהא \nדלא יתחשבון בדרא וגרים מלה אחרא דשריא בביתא מאן גרים דא ההוא שערא דאתחזי מרישה \nלבר. ומה בביתא האי כ\"ש בשוקא וכ\"ש חציפותא אחרא ובג\"כ אשתך כגפן פוריה בירכתי \nביתך. אמר ר' יהודה שערא דרישא \n \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "זוהר חלק ג דף קכו/א\nדאתתא דאתגלייא גרים שערא אחרא לאתגלייא ולאפגמא לה בגין כך בעיא אתתא דאפילו טסירי \nדביתא לא יחמון שערא חד מרישא כ\"ש לבר. ת\"ח כמה בדכורא שערא הוא חומרא דכלא הכי נמי \nלנוקבא. פוק חמי כמה פגימו גרים ההוא שערא דאתתא. גרים לעילא גרים לתתא גרים לבעלה \nדאתלטייא גרים מסכנותא גרים מלה אחרא בביתא גרים דיסתלק חשיבותא מבנהא. רחמנא \nלישזבון מחציפו דלהון. וע\"ד בעיא אתתא לאתכסייא בזיוותי דביתא ואי עבדת כן מה כתיב \nבניך כשתילי זיתים. מהו כשתילי זיתים. מה זית דא בין בסתווא בין בקייטא לא אתאבידו \nטרפוי ותדיר אשתכח ביה חשיבות יתיר על שאר אילנין. כך בהא יסתלקון בחשיבו על שאר \nבני עלמא ולא עוד אלא דבעלה מתברך בכלא בברכאן דלעילא בברכאן דלתתא בעותרא בבנין \nבבני בנין. הה\"ד (שם) הנה כי כן יבורך גבר ירא יי' וכתיב (שם) יברכך ה' מציון וראה \nבטוב ירושלים כל ימי חייך וראה בנים לבניך שלום על ישראל (ישראל סבא קדישא): \n", "en": ""}, {"index": 19, "he": "איש כי יפליא לנדור וגו'. רבי אלעזר פתח מדוע באתי ואין איש וגו'. מדוע באתי. כמה \nחביבין אינון ישראל קמי קב\"ה דבכל אתר דאינון שריין קב\"ה אשתכח בינייהו בגין דלא \nאעדי רחימותא דיליה מנהון מה כתיב ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם ועשו לי מקדש סתם דכל \nבי כנישתא דעלמא מקדש אקרי והא אוקמוה ושכינתא אקדימת לבי כנישתא זכאה ההוא ב\"נ \nדאשתכח מאינון עשרה קדמאה בבי כנישתא בגין דבהו אשתלים מה דאשתלים ואינון מתקדשי \nבקדמיתא בשכינתא והא אתמר והא בעיא דישתכחו עשרה בזמנא חדא בבי כנישתא ול אייתו \nפסקי פסקי דלא יתעכב שלימו דשייפין דהא בר נש בזמנא חד עבד ליה קב\"ה ואתקין ליה \nכחדא כל שייפי הה\"ד הוא עשך ויכוננך (חסר וזה הוא). ת\"ח כיון דב\"נ אשתלימו שייפוי \nבההוא זמנא אתתקן לכל שייפא ושייפא כדקא יאות כגוונא דא כיון דשכינתא אקדימת לבי \nכנישתא זכאה ההוא ב\"נ דאשתכח מאינון עשרה קדמאה בבי כנישתא בגין דבהו אשתלים מה \n", "en": ""}, {"index": 20, "he": "דאשתלים ואינון מתקדשי בקדמיתא בשכינתא והא אתמר והא בעיא דישתכחו עשרה בזמנא חדא \nבבי כנישתא ולא ייתו פסקי פסקי דלא יתעכב שלימו דשייפין דהא בר נש בזמנא חד עבד ליה \nקב\"ה ואתקין ליה כחדא כל שייפי הה\"ד הוא עשך ויכוננך (חסר וזה הוא). ת\"ח כיון דב\"נ \nאשתלימו שייפוי בההוא זמנא אתתקן לכל שייפא ושייפא כדקא יאות כגוונא דא כיון \nדשכינתא אקדימת לבי כנישתא בעיין עשרה דישתכחון חמן כחדא וישתלים מה דישתלים. ולבתר \nדאתתקן כלא ובמה היא תיקונא דכלא כד\"א ברב עם הדרת מלך וע\"ד עמא דאתייאן לבתר כן \n", "en": ""}]}
