{"bookId": "kabala-e45d9e74d82e", "part": "1", "torah": "47", "title": "ספר הזוהר — עותק נוסף — קטע 47", "hebrewTitle": "קטע 47", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-e45d9e74d82e/1/47/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-e45d9e74d82e/1/47/", "segments": [{"index": 1, "he": "ונפיק לתלתין ותרין שבילין הה\"ד ונהר יוצא מעדן. מ\"ט משום דקרומא אתפסק דלא מחפיא \nעלמוחא (ועכ\"פ קרומא פסיק לתתא) והיינו דתנינן ברישומי אתוון תי\"ו רשים רישומא \nלעתיק יומין דלית דכוותיה (דביה תלייא תמים דעות שלים מכל סטרוי וסתים ושכיך ושקיט \nכחמר טב על דורדייה): \nתאנא בגולגלתא דרישא תליין אלף אלפין רבוא ושבעת אלפין וחמש מאה קוצי דשערי חוור \nונקי כהאי עמרא כך איהו נקי דלא אסתבך דא בדא. דלא לאחזאה ערבוביה מתקוני. אלא כלא \nעל בורייה דלא נפיק נימא מנימא ושערא משערא. וכל קוצא וקוצא אית ביה ארבע מאה ועשר \nנימי דשערי כחושבן קדו\"ש. וכל נימא ונימא \n \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "זוהר חלק ג דף קכט/א\nלהיט בארבע מאה ועשר עלמין. וכל עלמא ועלמא סתים וגניז ולית דידע לון בר איהו. \nולהיט לשבע (ס\"א לארבע) מאה ועשרין עובד ובכל נימא ונימא אית מבוע דנפק ממוחא \nסתימאה (דבתר כותלא) ונהיר ונגיד בההוא נימא לנימין דזעיר אנפין. ומהאי מתקן (ס\"א \nמתזן) מוחיה. וכדין נגיד ההוא מוחא לתלתין ותרין שבילין. וכל קוצא וקוצא מתלהטן. \nותליין. מתתקנן בתקונא יאה בתקונא שפירא. מהפיין על גולגלתא. מתתקני קוצי דנימין \nמהאי סטרא ומהאי סטא עד גולגלתא. ותאנא כל נימא ונימא אקרי (ס\"א איהי) משיכא דמבועא \n(ס\"א ממבועין) (ס\"א ואינון מבזעין) סתימין דנפקין ממוחא סתימאה. ותאנא משערוי דב\"נ \nאשתמודע מאי הוא אי דינא אי בדיוקניה) (ס\"א בדיקניה) ובגביני עינוי. קוצין דשערי \nתליין בתקוני נקיי כעמר נקא עד כתפוי. עד כתפוי ס\"ד אלא עד רישי דכתפי. דלא אתחזי \nקודלא משום דכתיב כי פנו אלי עורף ולא פנים. ושערא סליק אבתרוי דאודנין דלא לחפייא \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "עלוי דכתיב להיות אזניך פקוחות. שערא דנפיק מבתר אודנוי כוליה בשקולא. לא נפיק דא \nמן דא תקונא שלים. תקונא יאה. תקונא שפירא. תאיב למחמי. תיאובתא וחדוותא דצדיקייא \nדאינון בזעיר אפין למחמי ולאתדבקא בתקונוי. דעתיקא סתימאה דכלא י\"ג נימין דשערין \nקיימי מהאי סטרא ומהאי סטרא דגולגלתא לקביל אנפוי ובאינון שריין שערי לאתפלגא. לית \nשמאלא בהאי עתיקא סתימאה כלא ימינא. אתחזי ולא אתחזי. סתים ולא סתים. והאי בתקוניה \nכ\"ש ביה. ועל האי תאיבו בני ישראל לצרפא בלבהון דכתיב היש יי' בקרבנו אם אין. בין \nזעיר אנפין דאקרי יי' ובין אריך אנפין דאקרי אי\"ן. אמאי אתענשו. משום דלא עבדו \nבחביבותא אלא בנסיונא דכתיב (שם) ועל נסותם את יי' לאמר היש יי' בקרבנו אם אין. \nבפלגותא דשערי אזיל חד ארחא דנהיר למאתן ושבעין עלמין. ומניה נהיר ארחא דז\"א \nדנהירין ביה צדיקייא לעלמא דאתי הה\"ד ואורח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "ומן ההוא ארחא אתפרשא לשית מאה ותליסר אורחין דאורייתא דפליג בזעיר אפין דכתיב ביה \nתהלים כל ארחות יי' חסד ואמת וגו'. מצחא דגולגלתא ר עוא דרעוין רעותא דזעיר אפין \nלקבלי ההוא רעותא. (נ\"א מצחא דגולגלתא רצון אקרי) דהא רעוא דרעוין אתגלי בההוא מצחא \nלקבל דא לתתא. כתיב דכתיב והיה על צחו תמיד לרצון וגו'. וההוא מצחא דאקרי רצון, הוא \nגלוייא דכל רישא וגולגלתא. דמתכסייא בארבע מאה ועשרין (נ\"א ועשר) עלמין. וכד אתגליא \nאתקבלא צלותהון דישראל. אימתי אתגליא. שתיק ר\"ש. שאל תניינות אימתי. אר\"ש לר' אלעזר \nבריה אימתי איתגליא. א\"ל בשעתא דצלותא דמנחה שבתא. א\"ל מ\"ט. א\"ל משום דההיא שעתא \nביומי דחול תליא דינא לתתא בזעיר אפין. ובשבתא אתגליא מצחא דאתקרי רצון. בההיא שעתא \nאשתכיך רוגזא ואשתכח רעוא ומתקבלא צלותא הה\"ד ואני תפלתי לך יי' עת רצון. ועת רצון \nמעתיק יומין לגלאה מצחא. ובג\"כ אתתקן האי קרא למימריה בצלותא דמנחה בשבתא. אר\"ש לר' \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "אלעזר בריה בריך ברי לעתיק יומין רעוא דמצחא תשכח בשעתא דתצטריך ליה. ת\"ח בשאר (ס\"א \nבשעתא) דלתתא כד אתגלי מצחא אשתכח חוצפא (ס\"א ת\"ח בשאר דלתתא כד אתגלי מצחא דינא \nאתער ואשתכח ואתעביד מצחא דאשגחותא לחייבי עלמא לאינון דלא מתכספי בעובדייהו כד\"א) \nהח\"ד ומצח אשה זונה היה לך מאנת הכלם. והכא כד אתגלי מצחא תיאובתא (ס\"א חביבותא) \nורעוא שלים אשתכח וכל רוגזין אשתככו ומתכפיין קמיה. מהאי מצחא (ס\"א דלתתא) נהרין \nארבע מאה בתי דינין כד אתגלייא האי עת רצון כלהו משתככין קמיה הדא הוא דכתיב דינא \nיתיב (כלומר יתיב באתריה \n \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "זוהר חלק ג דף קכט/ב\nודינא לא אתעביד) ותאנא שערא לא קאים בהאי אתר משום דמתגלייא ולא אתכסייא אתגליא \nדיסתכלון מארי דדינא וישתככון ולא אתעבידו. תאנא האי מצחא אתפשט במאתן ושבעין אלפין \nנהירין דבוצינין (ס\"א דנהרין). מעדן עלאה. דתניא אית עדן דנהיר לעדן. עדן עלאה לא \nאתגלייא והוא סתים בסתימא ולא מתפרשא לארחין מדקאמרן. והאי עדן דלתתא מתפרש בשבילוי \nלתלתין ותרין (עיבר) שבילין. ואע\"ג דמתפרש האי עדן בשבילוי לית דידע ליה בר האי \nזעיר אפין. ועדן דלעילא לית דידע ליה ולא שבילוי בר ההוא אריך אנפין. הה\"ד אלקים \nהבין דרכה והוא ידע את מקומה. אלקים הבין דרכה דא עדן דלתתא דידע זעיר אפין. והוא \nידע את מקומה. דא עדן דלעילא דידע עתיק יומין סתימאה דכלא. עינוי דרישא חוורא \nמשתניין משאר עיינין. לית כסותא על עינא. ולית גבינין על עינא. מ\"ט. דכתיב הנה לא \nינום ולא יישן שומר ישראל. ישראל דלעילא. וכתיב אשר עיניך פקוחות. ותאנא כל מה דאתי \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "ברחמי לית כסותא על עינא ולית גבינין על עינא. כ\"ש רישא חוורא דלא בעא מידי (ס\"א \nנטירו). אמר ר' שמעון לר' אבא למאי היא רמיזא. א\"ל לנוני ימא. דלית כסותא על עינא \nולית גבינין על עינא. ולא ניימין ולא בעיין נטורא על עינא. כ\"ש עתיקא דעתיקא דלא \nבעי נטורא. וכ\"ש דאיהו משגח לכלא וכלא מתזן ביה ולא נאים הה\"ד הנה לא ינום ולא יישן \nשומר ישראל ישראל דלעילא. כתיב הנה עין יי' אל יראיו. וכתיב עיני יי' המה משוטטים \nבכל הארץ. לא קשיא הא בזעיר אפין הא באריך אנפין. ועכ\"ד תרי עיינין אינון. ואתחוורו \n(ס\"א ואתחזרו) לחד. עינא דאיהי חוור בגו חוור וחוור דכליל כל חוור. חוורא קדמאה \nנהיר וסליק ונחית לאסכלא (ס\"א לאתכללא) רצריר בצרורא. תאנא בטש האי חיורא ואדליק ג' \nבוציני דאקרין הוד והדר וחדוה ולהטין בחדוותא בשלימותא. חוורא תניינא נהיר וסליק \nונחית ובטש ואפיק (ס\"א ואדליק ג' בוצינין אחרנין דאקרון נצח וחסד ותפארת ולהטין \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "בשלימותא בחדוותא. חוורא תליתאה להיט ונהיר ונחית וסליק ונפיק מסתימותא דמוחא ובטש \nבבוצינא אמצעיתא שביעאה. ואפיק ארחא למוחא תתאה (נ\"א ואפיק אורחא ללכא תתאה). \nומתלהטן כלהו בוצינין דלתתא. אמר ר\"ש יאות הוא ועתיק יומין יפקח עינא דא עלך בשעתא \nדתצטריך ליה. תאנא חוור בגו חוור. וחוור דכליל כל חוור. חוורא קדמאה נהיר וסליק \nונחית לתתא (ס\"א לתלת) בוציני דלסטר שמאלא ולהטין ואסחן בהאי חוורא כמאן דאסחי \nגופיה בבוסמין טבין ובריחין על מה דהוו עלוי בקדמיתא. חוורא תניינא נחית וסליקו \nנהיר לתלת בוציני דלסטר ימינא ולהטין ואסחין בהאי חוורא כמאן דאסחי בכוסמין טבין \nובריחין על מה דהוו עלוי בקדמייתא. חוורא תליתאה נהירו סליק ונחית וניק נהירו \nדחוורא דלגו לגו מן מוחא ובטש בשערא אוכמא כד אצטריך. וברישא. ובמוחא דרישא. ונהיר \nלתלת כתרין דאשתארו כמה דאצטריך לגלאה. אי ניחא קמי עתיק סתימא דכלא. ותאנא לא סתים \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "האי עינא. ואינון תרין ומתחוורן (ס\"א ואתחזרו) לחד. כלא הוא ימינא. לא הוה (ס\"א לית \nביה) שמאלא. לא נאים ולא אדמיך ולא בעי נטירותא. לית מאן דאגין עליה. הוא אגין על \nכלא והוא אשגח על כלא. ומאשגחותא דהאי עינא מתזנן כלהו. תאנא אי עינא דא אסתים רגעא \nחדא לא יכלין לקיימא כלהו בג\"כ אקרי עינא פקיחא. עינא עלאה. עינא קדישא. עינא \nדאשגחותא. עינא דלא \n \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "זוהר חלק ג דף קל/א\nאדמיך ולא נאים. עינא דהוא נטורא דכלא. עינא דהוא קיומא דכלא. ועל האי כתיב טוב עין \nהוא יבורך. אל תקרי יבורך אלא יברך. דהאי אתקרי טוב עין ומניה מברך לכלא. ותאנא לית \nנהירו לעינא תתאה לאסתחאה מאדמימותא מאוכמותא בר כד חזי (ס\"א אתחזי ס\"א אתסחי) מהאי \nנהורא חוורא דעינא עלאה דאקרי טוב עין. ולית דידע כד נהיר עינא עלאה דא קדישא ואסחי \nלעינא תתאה דא. בר איהו. וזמינין צדיקייא זכאי עליונין למחמי דא ברוחא דחכמתא הה\"ד \nכי עין בעין יראו. אימתי בשוב יי' ציון. וכתיב אשר עין בעין נראה אתה יי'. ואלמלא \nעינא טבא עלאה דאשגח ואסחי לעינא תתאה לא יכיל עלמא למיקם רגעא חדא: \nתאנא בצניעותא דספרא. אשגחותא דעינא תתאה כד אשגח נהירו עלאה ביה ועייל ההוא נהירו \nדעלאה בתתאה. דמניה נהיר כלא. הה\"ד (שם) אשר עין בעין נראה אתה יי'. כתיב הנה עין \nיי' אל יראיו. וכתיב עיני ה' המה משוטטים בכל הארץ. זכו עיני יי' אל יראיו עינא \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "דלעילא. לא זכו עיני יי' המה משוטטות עינא דלתתא. דתניא מפני מה זכה יוסף דלא שלטא \nביה עינא בישא מפני שזכה לאשתגחא בעינא טבא עלאה הה\"ד בן פורת יוסף בן פורת עלי \nעין. אמאי הוא בן פורת. עליע ין כלומר על סבת עין דאשתגח ביה. וכתיב טוב עין הוא \nיבורך מ\"ט כי נתן מלחמו. לדל מ\"ט אקרי חד. ת\"ח בעיניה דתתאה אית עינא ימינא ואית \nעינא דשמאלא. ואינון תרי בתרי גווני אבל הכא לית עינא שמאלא. ותרוייהו בדרגא חד \nסלקי וכלא ימינא. ובגיני כך עינא חד ולא תרין. ותאנא עינא דא דהוא עינא דאשגחותא. \nפקיחא תדיר. חייכאן תדיר. וחדאן (ס\"א וחזאן) תדיר דלא הוי הכי לתתאה. דכלילן בסומקא \nובאוכמא ובחוורא בג' גווני ולא הוה תדיר פקיחא (ס\"א דליה גבינא) דלית גבהנא סוטרא \n(ס\"א כליה גביני סודרא) (ס\"א דליה עיניה בגביני דמכסאן) על עינא. וע\"ד כתיב עורה \nלמה תישן יי'. פקח יי' עיניך. כד אתפקח. אית למאן דאתפקח לטב. ולמאן דלא אתפקח לטב. \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "ווי למאן דאתפקח ועינא אתערב בסומקא וסומקא אתחזי לקבליה ומכסיא עינא. מאן ישתזיב \nמניה. אבל עתיק יומין טבא דעינא. חוור בגו חוור. חוור דכליל כל חוורי. זכא החולקיה \nלמאן דישגח עלויה חד חוור מנייהו. וע\"ד ודאי כתיב טוב עין הוא יבורך. וכתיב בית \nיעקב לכו ונלכה באור יי'. תאנא (עכ\"ד) שמיה דעתיקא סתים מכלא ולא מתפרש באורייתא בר \nמן אחר חד דאומי זעיר אפין לאברהם דכתיב בי נשבעתי נאם יי' נאם דזעיר אפין. וכתיב \nבך יברך ישראל ישראל דלעילא. וכתיב ישראל אשר בך אתפאר לישראל קאמר דא. ותנינן עתיק \nיומין אמרו והאי והאי שפיר. תניא כתיב חזה הוית עד די כורסוון רמיו ועתיק יומין \nיתיב. כורסוון רמיו. מאן הוא. אמר לרבי יהודה קום בקיומך ואתקין כרסייא דא. א\"ר \nיהודה כתיב (שם) כורסייה שביבין דינור. ועתיק יומין יתיב על האי כרסייא. מ\"ט דתניא \nאי עתיק יומין לא יתיב על האי כרסייא לא יכיל לאתקיימא עלמא מקמי ההוא כורסייא. כד \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "יתיב עתיק יומין עליה לכפייא (ס\"א אתכפייא) לההוא כורסייא. ומאן דרכיב שליט בעידנא \nדנטיל מהאי כרסייא ויתיב על כורסייא קדמאה רמיז דלא שלטא אלא איהו דרכיב ביה עתיק \nיומין. א\"ר שמעון לר' יהודה יתתקן ארחך וייתי בך מעתיק יומין. ות\"ח כתיב אני יי' \nראשון ואת אחרונים אני הוא. כלא הוא והוא סתים מכל סטרוי. (בהאי) חוטמא. תאנא \nבחוטמא אשתמודע פרצופא. ותא חזי מה \n \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "זוהר חלק ג דף קל/ב\nבין עתיקא לזעיר אפין דא מאריה דחוטמא מחד נוקבא חיין ומחד נוקבא חיין דחיין. האי \nחוטמא. הוא פרדשקא דביה נשיב רוחא דחיי לזעיר אפין. וקרינן ליה מליחה. והוא נחית \nרוח אתכסמותא דרוחא. דרוחא דנפיק (מהכא) מאינון נוקבי חד רוחא נפיק לזעיר אפין \nלאתערא (ס\"א חיין מכל סטרין חירו מכל סטרי חיין דחיין) ליה בגנתא דעדן. וחד רוחא \nדחיי דביה זמין לאתערא לזמנא לבריה דדוד למנדע חכמתא ומההוא נוקבא אתער ונפיק רוחא \nממוחא סתימאה וזמין לאשראה על מלכא משיחא דכתי' ונחה עליו רוח יי' רוח חכמה ובינה \nרוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת יי'. הא הכא ד' רוחין. והא רוחא חדא אמרינן. אמאי \nתלת. קום רבי יוסי בקיומך. קם ר' יוסי ואמר. ביומוי דמלכא משיחא לא יימרון חד לחד \nאליף לי חכמתא דכתיב ולא ילמדו עוד איש את רעהו וגו' כי כלם ידעו אותי למקטנם ועד \nגדולם. ובההוא זמנא יתער עתיק יומין רוחא דנפיק ממוחא סתימאה דכלא. וכד ישלוף דא. \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "כל רוחין דלתתא יתערון עמיה. ומאן אינון. אינון אינון (תרין) כתרין קדישין דזעיר \nאפין. ואינון שיתא רוחין אחרנין דיהכי (ס\"א דהכי) אינון (ס\"א ואינון שיתא רוחין ג' \nרוחין אינון דכלילן תלת אחרנין) דכתיב רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת \nיי'. דתנינן כתיב וישב שלמה על כסא יי' וכתיב שש מעלות לכסא. ומלכא משיחא זמין \nלמיתב בשבעה. שיתא אינון ורוחא דעתיק יומין דעלייהו הא שבעה כמה דאתמר (ג' רוחי \nאינון דכלילן ג' אחרנין). א\"ל ר\"ש רוחך ינוח לעלמא דאתי. ת\"ח כתיב כה אמר יי' מארבע \nרוחות באי הרוח וגו'. וכי ארבע רוחי עלמא מאי עבדי הכא. אלא ארבע רוחי יתעדון. ג' \nאינון. ורוחא דעתיקא סתימא ארבע והכי הוו. דכד יפוק דא נפקין עמיה תלתא דכלילן בגו \nתלתא אחרנין. וזמין קב\"ה לאפקא חד רוחא דכליל מכלהו. דכתיב מארבע רוחות באי הרוח. \nארבע רוחות באילא כתיב כאן אלא מארבע רוחות באי. וביומי דמלכא משיחא לא יצטרכון \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "למילף חד לחד דהא רוחא דלהון דכליל מכל רוחין ידיע כלא. חכמה ובינה עצה וגבורה \n(רוח) דעת ויראת יי'. משום רוחא דכלילא מכל רוחי. בג\"כ כתיב. מארבע רוחות דאינון \nארבע דכלילן בשבעה דרגין עלאין דאמרן. ותאנא דכלהו כלילן בהאי רוחא דעתיקא דעתיקין \nדנפיק ממוחא סתימאה לנוקבא דחוטמא. ות\"ח מה בין חוטמא לחוטמא חוטמא דעתיק יומין \nחיין מכל סטרוי. חוטמא דזעיר אפין כתיב עלה עשן באפו ואש מפיו תאכל וגו'. עלה עשן \nבאפו ומההוא עשן דליק נור כד סליק תננא לבתר. גחלים בערו ממנו. מהו ממנו. (ג' \nנוסחי) מאותו עשן מההוא חוטמא מההוא אשא. תאנא כד הוה רב המנונא סבא בעי לצלאה \nצלותיה אמר לבעל החוטם אני מתפלל לבעל החוטם אני מתחנן. והיינו דכתיב ותהלתי אחטם \nלך האי קרא לעתיק יומין אמרו. תנא אורכא דחוטמא תלת מאה וע\"ה עלמין אתמליין מן ההוא \nחוטמא וכלהו מתדבקן בזעיר אפין. האי תושבחתא דתקונא דחוטמא הוא וכל תקוני דעתיק \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "יומין. אתחזון ולא אתחזון. אתחזון למארי מדין ולא אתחזון לכלא: \nפתח ר\"ש ואמר ווי מאן דאושיט ידוי בדיקנא יקירא עלאה דסבא קדישא טמירא סתימא דכלא \n(נ\"א טמיר וסתים מכלא) דיקנא דההיא תושבחתא. דיקנא דסתים ויקיר מכל תקונוי. דיקנא \nדלא ידעין עלאין ותתאין. דיקנא דהיא תושבחתא דכל תושבחין. דיקנא דלא הוי בר נש \nנביאה וקדישא דיקרב למחמי ליה. דיקנא דהיא תלייא בשערוי עד טבורא דלבא. חוורא כתלגא \nיקירא דיקירין. טמירא דטמירין. מהימנותא דמהימנותא דכלא. תאנא בצניעותא \n \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "זוהר חלק ג דף קלא/א\nדספרא דהאי דיקנא מהימנותא דכלא נפיק מאודנוי ונחית סוחרניה דפומא קדישא ונחי וסליק \nוחפי בתקרובתא (סגי) דבוסמא טבא. חוורא דיקירא (ס\"א דבדיקני'). ונחית (ס\"א חוורא \nיקירא דדיקניה נחית) בשקולא וחפי עד טבורא. הוא דיקנא יקירא מהימנא שלימא דנגדין \nביה י\"ג נביעין מבועין דמשח רבות טבא בתלת עשר תקונין מתתקנא. תקונא קדמאה. מתתקן \nשערא מלעילא ושארי מההוא תקונא דשער רישיה דסליק בתקונוי לעילא מאודנוי ונחית מקמי \nפתחא דאודנין בחד חוטא בשקולא טבא עד רישא דפומא: \nתקונא תנגינא מתתקן שערא מרישא דפומא (וסליק) עד רישא אחרא דפומא בתקונא שקיל. \nתקונא תליתאה מאמצעיתא דתחות (ס\"א דהאי) חוטמא מתחות תרין נוקבין. נפיק חד אורחא \nושערא אתפסק בההוא ארחא ומליא מהאי גיסא ומהאי גיסא שערא מתקונא שלים סוחרניה דההוא \nאורחא. קונא רביעאה מתתקן שערה (ונחית) תחות פומא מרישא חדא לרישא חדא בתקונא שלים. \n", "en": ""}, {"index": 19, "he": "תקונא חמישאה תחות פומא נפיק ארחא אחרא בשקולא דארחא דלעילא ואלין תרין ארחין \nרשימין על פומא. מכאן ומכאן. תקונא שתיתאה מתתקן שערא וסליק ונפיק מלרע לעיל לרישא \nדפומא והפי תקרובתא דבוסמא טבא עד רישא דפומא דלעילא. ונחית שערא לרישא דפתחא \nדאורחא תתאה דפומא. תקונא שביעאה פסיק שערא ואתחזן תרין תפוחין בתקרובתא דבוסמא טבא \nשפירן ויאן למחזי. בגיניהון אתקיים עלמא הה\"ד באור פני מלך חיים. תקונא תמינאה נפיק \nחד חוטא דשערי סוחרני דדיקנא ותליין בשקולא עד טבורא. תקונא תשיעאה מתערי ומתערבין \nשערי דיקנא עם אינון שערי דתליין בשקולא (דתליין) ולא נפקי דא מן דא. תקונא עשיראה \n(מתערבין) נחתין שערי תחות דיקנא. וחפיין בגרונא תחות דיקנא. תקונא חד סר דלא נפקין \nנימא מן נימא ומתשערן בשיעורא שלים. תקונא תריסר דלא תליין שערי על פומא ופומא \nאתפני מכל סטרוי. ויאן שערי סחור סחור ליה. תקונא תליסר דתליין שערן בתחות דיקנא \n", "en": ""}, {"index": 20, "he": "מכאן ומכאן ביקרא יאה ביקרא שפירא. מחפיין עד טבורא. לא ארחחי (ס\"א לאתחזאה) מכל \nאנפי תקרובא דבוסמא בר אינון תפוחין שפירין חוורין דמפקין חיין לעלמא ומחזיין חדו \nלזעיר אפין. בתליסר תקונין אלין נגדין ונפקין תליסר מבועין דמשח רבות ונגדין לכל \nאינון דלתתא. ונהרין בההוא משחא. ומשיחין מההוא משחא דבתליסר תקונין אלין. בתליסר \nתקונין אלין אתרשים דיקנא יקירא סתימאה דכלא דעתיק דעתיקין. מתרי תפוחין שפירן \nדאנפוי נהירין אנפוי דזעיר אנפין וכל חוזר (ס\"א חיזור) ושושן דאשתכחן לתתא נהירין \n", "en": ""}]}
