{"bookId": "kabala-e45d9e74d82e", "part": "1", "torah": "49", "title": "ספר הזוהר — עותק נוסף — קטע 49", "hebrewTitle": "קטע 49", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-e45d9e74d82e/1/49/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-e45d9e74d82e/1/49/", "segments": [{"index": 1, "he": "נהרין וכל עלמין חדאן ושלימין מכל שלימותא. וכלא חדאן ונהרין. וכל טיבו לא פסיק. \nכלהו אתמליין בשעתא חדא. כלהו חדאן בשעתא חדא. ת\"ח פנים דלבר אית זמן דנהרין ואית \nזמן דלא נהרין ובג\"כ כתיב יאר יי' פניו אליך. יאר פניו אתנו סלה. מכלל דלא הוי \nתדירא אלא כד אתגליין תפוחין דלעילא. תאנא אלין תפוחין דסתימין נהירין וחוורין \nתדירא. ומנהון נהירין לתלת מאה ושבעין עיבר. וכל שיתא תקונין קדמאין דבדיקנא ביה \nכלילן. הדא הוא דכתיב ישוב ירחמנו. ישוב מכלל דזמנין טמירין וזמנין אתגליין הכא הוא \nישוב ירחמנו, ובהאי דלתתא הוא ואמת. דא הוא תקונא \n \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "זוהר חלק ג דף קלד/א\nשביעאה דכליל שיתא בתרין תפוחין דבעתיקא דעתיקין: \nתקונא תמינאה נפיק חד חוטא דשערי סוחרניה דדיקנא ותליין בשקולא עד טבורא. קום אלעזר \nברי אתקין תקונא דא. קם רבי אלעזר (בריה) פתח ואמר הכל תלוי במזל ואפילו ס\"ת בהיכל. \nמלה דא אוקימנא בספרא דצניעותא והכא אית לאסתכלא וכי הכל תלוי במזל ותנינן ס\"ת קדש \nונרתקו קדש וההיכל קדש. וכתיב וקרא זה אל זה ואמר קק\"ק הא תלת אינון. וס\"ת לקבליהון \nנרתקו קדש וההיכל קדש והוא קדש. והתורה נתנה בג' קדושות. בשלש מעלות בימים שלשה \nשכינה בשלש לוחות וארון והיכל בס\"ת תליא ואיהו תליא במזל וכתיב ומאותות השמים אל \nתחתו. מאן דאיהו בקדושות הללו להוי תליא במזלא. אלא הכי אוקימנא בספרא דצניעותא האי \nחוטא יקירא קדישא דכל שערי דריקנא תליין ביה אתקרי מזל. מ\"ט משום דכל קדשי קודשין \nדקודשיא בהאי מזלא תליין. וס\"ת אע\"ג דאיהו קדוש לא חל עליה עשר קדושין עד דעייל \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "להיכל. כיון דעייל להיכל אתקרי קדוש בעשר קדושות. כגוונא דלעילא דלא אתקרי היכל אלא \nכד אתחברן עשר קדושות. ותאנא הכל תלוי במזל דאיהו האי חוטא יקירא קדישא דכל שערין \nתליין ביה. אמאי אקרי מזל משום דמניה תליין מזלי ומזלי מניה עלאין ותתאין. ובג\"כ \nאיהי תלייא. וביה תליין כל מלי דעלמא עלאין ותתאין. ואפילו ס\"ת שבהיכל דמתעטר בעשר \nקדושות לא נפיק מכלליה עם שאר קדושין וכלהו תליין בהאי. ומאן דחמי להאי תקונא \nאתכבשן חוביהון מקמיה ומתכפיין הה\"ד יכבוש עונותינו. א\"ל ר\"ש בריך ברי לקודשא \nדקדישין עתיק מכלא: \nתקונא תשיעאה מתערבין שערי עם אינון שערי דתליין ולא נפקין דא מן דא. קום ר' אבא. \nקם ר' אבא ואמר אלין (אינון) שערי דמתערבין עם אינון דתליין אקרון מצולות ים משום \nדנפקי ממותרי מוחא ומהאי אתרא דמיו כל מארי דתבעין חובי דבני נשא ומתכפיין. אר\"ש \nבריך תהא לעתיק יומין: \nתקונא עשידאה נחתין שעריתחות דיקא וחפיין בגרונא תחות דיקנא. קום ר' יהודה. קם ר' \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "יהודה פתח ואמר ובאו במערות צורים ובמחלות עפר מפני פחד יי' וגו'. מפני פחד יי' הא \nאתידע דמאן דאיהו לבר פחד יי' אתקרי. ומהדר גאונו אינון שערי דתחות דיקנא ואתקרון \nהדר גאונו. תרי. תקונא עשיראה תתן אמת ליעקב. וחד סר. דלא נפקי נימא מן נימא. חסד \nלאברהם: \nתקונא דתריסר דלא תליין שערי על פומא ופומא אתפני מכל סטרין ויאין שערי סחור ויאין \nשערי סחור סחור ליה בגין דלא אשתכח טרחותא. כמה דאצטריך טרחותא במאי קא מיירי. \nדינא. באתר (נ\"א בתר) דינא טרחותא אשתכח. וכי שערי דדיקנא טרחא אינון או דינא \nאינון. והא כלא רחמי אתחזן. אלא דלא אתטרח בישובא (ס\"א בנשוכא) דרוחא דזעיר אפין. \nדתאנא מהאי פומא קדישא עלאה קדש קדשים נשבא רוחא. מאי רוחא. רוחא דאיתרק (ס\"א \nדאתדבק) ביה דמתלבש ביה (נ\"א דאתתקן ומתלבש ביה) זעיר אפין. ומהאי רוחא מתלבשין כל \nאינון דלתתא וכד ההוא רוחא נפיק אתפרש לתלתין ושבעה אלף עיבר. ואתפשט (ס\"א ואתפרשא) \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "כל חד בלחודוי לאתריה וכל מאן דאתחזי לאתלבשא מניה אתלבש. ועלד א שערין לא אשתכחו \nעל פומא קדישא משום דרוחיה נפיק ולא בעי מלה אחרא לאתערבא ביה ולקרבא בהדיה. ודא \nהוא טמירותא דכלא דלא אתדבק לא לעילא ולא לתתא. והוא סתים בסתימא דסתימין דלא \nאתידע. \n \nזוהר חלק ג דף קלד/ב\nדא הוא דלא אתתקן ולא הוה ביה תקונא. ובגין כך רוח דנפיק לבר (ס\"א דנפיק מההוא \nדלבר) ומתלבשין ביה נביאי מהימני אתקרי פה יי'. אבל בהאי עתיקא דעתיקין לא אתפרש. \nולית מאן דידע רוחיה בר איהו. ובגין כך שערוי שקילין סוחרנא דפומא ופומא אתפני מכל \nסטרוי. ובהאי אתרחיצו אבהתנא לאתלבשא בהאי רוחא דמתפשט לכמה עיברין באתר דכל שערי \nשקילין בסוחרנוי (הדא הוא דכתיב אשר נשבעת לאבותינו). ודא הוא תקונא קדישא עלאה \nדתריסר. דמכאן אשתלשלו י\"ב תחומין לעילא. י\"ב תחומין לתתא. י\"ב תחומין לי\"ב שבטי \nאבהתא. הה\"ד אשר נשבעת לאבותינו: \nתקונא דתליסר תליין שערי דתחות דיקנא מכאן ומכאן ביקרא יאה וביקרא שפירא וחפיין עד \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "טבורא. ולא אתחזיין מאנפי תקרובא דבוסמא בר אינון תפוחין שפירן חוורין. א\"ר שמעון \nזכאה חולקיה דמאן דאשתכח בהאי אדרא קדישא עלאה דאנן ביה. זכאה חולקיה בעלמא דין \nובעלמא דאתי. דאנן יתבין בקדושה עלאה אשא עלאה אסחר לן (ס\"א בין אשא עלאה דאסחר לן) \nוהא כל תקונין עלאין (לדיוקנא) דדיקנא קדישא אתתקנו ואתעטרו ואסחרו לדוכתייהו. והאי \nתקונא דתליסר הוא תקונא יאה דביה אחידן כלא. כלהו מתכספין למזקף רישא לקבליה. מניה \nתליין כל אינון דבזעיר אפין אחידן. מניה תליין עלאין ותתאין וכל גנזין עלאין ותתאין \nגניזין ביה וביה כלילן. ואיהו מזלא דמתזלא מניה כלא. דא הוא תקונאט שלימתא דאשלים \nלכל תקונין דא אשלים לכלא: \nתאנא אלין תקונין אקרון ימי קדם יומין קדמאין דקדמאי. ואינון דאשתכחו בזעיר אפין \nאקרון ימי עולם. ותאנא אלין ימי קדם כלהו מתתקנן בתקונא דדיקנא דעתיקא דעתיקין. \nטמירא דטמירין (כליל בהו) והאי דתליסר כליל להון. כמה דאתמר ודא יומא לא אתכליל \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "בהדייהו אלא הוא כליל כלא. ובההוא זמנא דאתער עתיק יומין בתקונין דלעילא ההוא אתקרי \nיום אחד דביה זמין לאוקיר דיקניה הדא הוא דכתיב יום אחד הוא יודע ליי'. הוא בלחודוי \nיתיר מכלא. הוא דכליל כלא הוא דאתקרי בשמא ידיעא. דתנינן באתר דאית יום אית לילה \nדלית יום בלא לילה. ומשום דההוא זמנא זמן יהא דיקרא דדיקנא. והוא בלחודוי ישתכח לא \nאתקרי לא יום ולא לילה. דלית יום אקרי אלא מסטרא דילן ולית לילה אקרי אלא מסטרא \nדילן. ומשום דהאי תקונא כליל כלא לא אתידע ולא אתחזי מניה ומניה נגיד משחא דרבותא \nלתליסר עיבר מבועין לכל אינון דלתתא דנהרין בההוא משחא (אתתקנו) בתליסר תקונין \nאילין אתתקנא דיקנא קדישא עלאה ואלין תקונין דבהאי דיקנא מתתקנן ונחתן לכמה עיבר. \nולא אתחזון היך מתפשטין והיך נפקין מכלא אסתימו ומכלא אתטמרו. לית דידע אתר להאי \nעתיקא בפשיטותא דלהון כלהון כלילן כמה דאתמר אתידע ולא אתידע. טמיר ולא טמיר. עליה \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "אתקרי אני יי' הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן. וכתיב הוא עשנו ולא אנחנו. וכתיב ועתיק \nיומין יתיב. באתריה יתיב ולית דידע ליה. יתיב ולא שכיח וכתיב אודך על כי נוראות \nנפליתי וגו': \nאמר ר\"ש לחברייא כד אתפריס פריסא דא דאתון חמאן עלנא אנא חמינא דנחתו כל תקונין \nבגווה ונהירו באתר דא. וחד פרוכתא בוצינא דקודשא בריך הוא (ס\"א בוסיטא דקדושא) \nפריסא בארבע סמכין לארבע עיבר. \n \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "זוהר חלק ג דף קלה/א\nסמכא חד הוא יתיב מתתא לעילא וחד מגרופיא בידיה. ובמגרופיא ארבע מפתחי שנינן (ס\"א \nשניין) מכל סטרוי. ומתאחדן פרכא ונחתין לה מעילא לתתא. וכן לסמכא תניינא ותליתאה \nורביעאה. ובין סמכא לסמכא אחידן תמניסר רגלי דסמכי ומתנהרין בבוצינא דגליפא (ס\"א \nבבוסיטא דגליפין) בההוא פריסא. וכן לד' עיבר. וחמינא אלין תקונין דנהרין עלה והוו \nמחכאן מלי דפומנא לאתעטרא ולאסתלקא כל חד באתריה. וכד הוו מתתקנן מפומנא כל חד וחד \nסליק ואתעטר ואתתקן בההוא תקונא דאתתקן הכא מכל (ס\"א בהבל דכל) פומא דחד מינן. \nובשעתא דחד מינן פתח פומא לתקנא בההוא תקונא. ההוא תקונא הוה יתיב ומחכה למלה דנפיק \nמפומיכון וכדין סלקא בדוכתיה ואתעטר. וכל סמכין מכאן ומכאן חדאן על דשמעין מה דלא \nידעו. וצייתין לקליכון. כמה רתיכין קייין הכא בגיניכון. זכאין אתון לעלמא דאתי \nדכלהו מלי דנפקי מפומיכון כלהו מלין קדישין מלין כשרן דלא אסטאן לימינא ולשמאלא. \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "קב\"ה חדי למשמע וציית להני מלי עד דהוא אגמר (ס\"א אגזר) דינא די לעלמא דאי תימרון \nזמנא אחרא כל הני מלי קדישין. עלייכו כתיב וחכך כיין הטוב וגו' דובב שפתי ישנים. \nמאי דובב שפתי ישנים דאפילו לעלמא דאתי מרחשן שפוותייכו אורייתא קמיה השתא אתתקנו \nואתכוונו דעתא למתקן תקונוי דזעיר אפין היך יתתקן והיך יתלבש בתקונוי מתקוני עתיק \nיומין קדישא דקדישין טמירא דטמירין טמירא מכלא דהשתא חובתא (ס\"א חכמתא) עלייכו \nלמגזר דינא קושטאה יאה ושפירא ולאתקנא כל תקונין על בורייה תקוני דזעיר אפין מתקוני \nדאריך אפין אתתקנו. ואתפשטו תקונוי מכאן ומכאן כחיזו ב\"נ למשלטא (ס\"א ומשלפא) ביה \nרוחא דטמירא דכל טמירין בגין למיתב על כורסייא דכתיב ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם \nעליו מלמעלה. כמראה אדם דכליל כל דיוקנין. כמראה אדם דכליל כל שמהן כמראה אדם דביה \nמתימין כל עלמין עלאין ותתאין. כמראה אדם דכליל כל רזין דאחאמרו ואתתקנו עד דלא \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "אברי עלמא ואע\"ג דלא אתקיימו. תאנא בצניעותא דספרא. עתיקא דעתיקין עד לא זמין \nתקונוי. באני מלכין כנס מלכין (נ\"א גליף מלכין) ומשער מלכין ולא הוו מתקיימי עד \nדדחי (ס\"א דאנח) לון ואצנע לון לבתר זמנא הה\"ד ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום. \nבארץ אדום באתר דכל דינין מתקיימין תמן וכולהו לא אתקיימו עד דרישא חוורא עתיקא \nדעתיקין אתתקין. כד אתתקן תקין כל תקונין דלתתא תקין כל תקונין דעלאין ותתאין. מכאן \nאוליפנא כל רישא דעמא דלא אתתקן הוא בקדמיתא. לית עמא מתתקנא. ואי איהו מתתקן כלהו \nמתתקנן. ואי איהו לא מתתקן בקדמיתא לא יכלין עמא לאתתקנא. מנלן. מעתיק יומין. דעד \nלא אתתקן הוא בתקונוי לא אתתקנו כל אינון דבעו לאתתקנא יכלהו עלמין אתחרבו הה\"ד \n(שם) וימלוך באדום בלע בן בעור. וימלוך באדום רזא חדא (ס\"א יקירא) הוא. אתר דכל \nדינין מתקטרין תמן ותליין מתמן. בלע בן בעור תאנא הוא גזרת דינא תקיפא דתקיפין \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "דבגיניה מתקטרן אלף אלפין מארי דיבבא ויללה. (שם) ושם עירו דנהבה מאי דנהבה כלומר \nדין הבה כד\"א לעלוקה שתי בנות הב הב. כיון דסליק לאתישבא ביה לא קאים ולא הוה יכיל \nלמיקם וכלהו עלמין אתחרבו. מאי טעמא משום דאדם לא אתתקן. דתקונא דאדם בדיוקניה כליל \nכלא. ויכיל \n \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "זוהר חלק ג דף קלה/ב\nכלא לאתישבא ביה. ובגין דתקונא דא דאדם לא אשתכח לא יכילו למיקם ולאתישבא ואתבטלו. \nואתבטלו ס\"ד. והא כלהו באדם אתכלילן. אלא אתבטלו ואסתלקו מההוא תקונא עד דייתי \nתקונא (נ\"א דיוקנא) דאדם. וכד אתא האי דיוקנא אתגלפו (ס\"א אתכללו) כלהו ואתחזרו \nלקיומא אחרא מנהון אתבסמו (ס\"א מנהון אתבסמו ולא אתבסמו) ומנהון לא אתבסמו כלל. ואי \nתימא והא כתיב וימת. וימת. דאתבטלו לגמרי. לאו הכי. אלא כל מאן דנחית מדרגא קדמאה \nדהוה ביה. קארי ביה מיתה כד\"א וימת מלך מצרים דנחת מדרגא קדמאה דהוה קם ביה. וכיון \nדאתתקן אדם אתקרון בשמהן אחרנין ואתבסמו בקיומא ביה וקיימין בדוכתייהו. וכלהו \nאתקרון בשמהן אחרנין מן קדמאין בר ההוא דכתיב ביה ושם אשתו מהיטבאל בת מטרד בת מי \nזהב. מ\"ט. משום דהני לא אתבטלו כשאר אחרנין. משום דהוה דכר ונוקבא כהאי תמרא דלא \nסלקא אלא דכד ונוקבא. ובג\"כ השתא דאשתכחו דכר ונוקבא לא כתיב בהו מיתה כאחרנין \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "ואתקיימו. אבל לא אתישבו עד דאתתקן דיוקנא דאדם. וכיון דאתתקן דיוקנא דאדם אתחזרו \nואתקיימו בקיומא אחרא ואתיישבו: \nתאנא כד סליק ברעותא דרישא חוורא למעבד יקרא ליקריה תקין וזמין ואפיק מבוצינא \nדקרדינותא חד ניצוצא (נשב ביה אתתקר (ס\"א אתתקן) וסליק רעותיה) ואתפשט לתלת מאה \nושבעין עיבר וניצוצא קאים ושארי נפיק אוירא דכיא ומתגלגלא נשב ביה אתתקן ונפיק חד \nגולגלתא תקיפא ואתפשט לארבע סטרין ובהאי אוירא דכיא אשתאיב ניצוצא ואתאחד וכליל \n(ס\"א ואתכליל) ביה. ביה ס\"ד. אלא אתטמר ביה. ובגין כך האי גולגלתא אתפשט בסטרוי. \nוהאי אוירא הוא טמיר דטמירין עתיק יומין ברוחא דגניז בהאי גולגלתא אתפשטו אשא מסטר \nחד ואוירא מסטר חד. ואוירא דכיא קאים עליה מהאי סטר. ואשא דכיא קאים מהאי סטר. מאי \nאשא הכא. אלא לאו הוא אשא. אבל בוצינא דא (נ\"א ניצוצא) דאתכליל באוירא דכיא נהיר \nלמאתן ושבעין עלמין ודינא מסטרוי אשתכח. ובג\"ד האי גולגלתא אתקרי גולגלתא תקיפא. \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "בגולגלתא דא יתבין תשעה אלפי רבוא עלמין דנטלין עלוי וסמכין עלוי. בהאי גולגלתא \nנטיף טלא מרישא חיוורא דאתמלי מניה תדיר. ומהאי טלא דאנער מרישיה זמינין מיתייא \nלאחיאה והוא טלא דאתכליל בתרי גווני מסטרא דרישא חיורא חיוור בגוויה. (ס\"א בגיניה) \nדכליל כלהו חיוורי (וכלהו חיוורי) אבל כד אתיישבן בהאי רישא דזעיר אפין אתחזי ביה \nסומקא. כהאי בדולחא דאיהו חיוור ואתחזייא גוונא סומקא בגוונא חיוורא. ובגין כך כתיב \nורבים מישני אדמת עפר יקיצו אלה לחיי עולם ואלה לחרפות לדראון עולם. לחיי עולם בגין \nדאתחזיאו לההוא חיוורא דאתי מסטר דעתיק יומין אריכא דאנפין. לחרפות לדראון עולם \nבגין דאתחזיאו לההוא סומקא דזעיר אפין. וכלא כליל בההוא טלא הה\"ד כי טל אורות טלך. \nאורות תרין. וההוא טלא דנטיף. נטיף כל יומא לחקלא דתפוחים כגווני חיוורא וסומקא. \nהאי גולגלתא אנהיר בתרי גווני להאי סטר ולהאי סטר. ומהאי אוירא דכיא אתפשט מגולגלתא \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "לאנפוי ק\"נ רבוא עלמין. ובגין כך אתקרי זעיר אפין. ובשעתא דאצטריך אתפשטו אנפוי \nואריכין בההוא זמנא בגין דאשגח באנפוי דעתיקי דעתיקין וחיים לעלמא. ומהאי גולגלתא \nנפיק חד עיבר לכל אינון דלתתא ויהבי אגר אוראותא לעתיק יומין כד עאלין בחושבנא \n \nזוהר חלק ג דף קלו/א\nתחות שרביטא. ולקביל דא בקע לגולגלת לתתא כד עאלין בחושבנא. והאי בקע אגר אוראותא \nאשתכח מניה לעתיק יומין: \nבהלליה דגולגלתא (ס\"א בגולגלתא דא) ג' חללין אשתכחו דשרייא מוחא בהו וקרונא דקיק \nחפייא עלייהו. אבל לא קרומא קשישא סתימא כעתיק יומין. ובגין דא האי מוחא אתפשט \nונהיר (ס\"א ונפיק) לתלתין ותרין שבילין. הה\"ד ונהר יוצא מעדן. ותאנא בתלת חללין \nדגולגלתא מוחא שרייא מחללא חד מתבקע (ס\"א ומתפשט) חד מבועא לד' סטרין ונפיק מההוא \nמוחא דשרייא בהאי הללא תלתין ותרין שבילין רוחין דחכמתא: \nמחללא תניינא מתבקע ומתפשט חד מבועא אחרא ומתפתחין ן' תרעין. מאלין ן' תרעין אתאחדן \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "ן' יומין דאורייתא ן' שנין דיובלא. ן' אלף דרין דזמין קב\"ה לאתבא רוחיה ליה ולשרייא \nביה. מחללא תליתאה. נפקין אלף אלפין אדרין ואכסדראין דדעתא שרייא עלייהו ודרי בהו. \nוהאי חללא שרי חלליה (ס\"א מדוריה) בין האי חללא ובין האי חללא ואתמליין מתרין \nסטרין. כל אינון אדרין. הה\"ד ובדעת חדרים ימלאו. ואילין ג' מתפשטין בכל גופא להאי \nסטרא ולהאי סטרא. ובאינון אחיד כל גופא ואחיד בהו גופא מכל סטרוי. ובכל גופא אתפשטן \nואשתכחן. תאנא בגולגלתא דרישא תליין אלף אלפי רבוא ורבוא רבבן קוצי דשערי אוכמן \nומסתבכין דא בדא ומתערבין דא בדא. ולית חושבנא לנימין דכל קוצא וקוצא דאחידן ביה. \nדכיין ומסאבן. ומכאן אתאחדן טעמי אורייתא בדכיא במסאבא. בכל אינון סטרין דאינון \nדכיין. בכל אינון סטרין דאינון מסאבן. יתבין קוצי מסתבכין ותקיפין. מנהון שעיעין \nומנהון תקיפין. ובכל קוצא וקוצא יתבין נימין תלין על תלין. מתלהטן ותליין כגיבר \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "תקיף מארי נצח קרבין. בתקונא יאה בתקונא שפירא תקיפא. (בחור כארזים) רברבין \nותקיפין. הה\"ד בחור כארזים. מתתקנין קוצין דשערי ותליין תלין על תלין מהאי סטרא \nלהאי סטרא על גולגלתא הה\"ד (שם) קווצותיו תלתלים ותאנא יתבין תלי תלין. משום \nדמשיכין ממבועין סגיאין דתלת רהטי מוחא. ממבועא לחללא חד דגולגלתא אתמשכן שערי \nבמשיכותא ומתעבדין תלין דתליין מכמה מבועין דאתמשכן מהאי חללא. מחללא תניינא נפקי \nחמשין מבועין ואתמשכן שערי מאינון מבועין במשיכותא ואתעבדין תלין דתליין ומתערבין \nבקוצין אחרנין. מחללא תליתאה נפקי אלף אלפין אדרין ואכסדראין ואתמשכן שערי במשיכותא \nמכלהו (ומתעבידן תלין על תלין ומתערבין בקוצין אחרנין). ובג\"כ אינון קוצין תלין על \nתלין. וכלהו משיכן דאתמשכן מג' חללין דמוחא דגולגלתא וכל אינון נימין וכל אינון \nקוצי. תליין וחפיין לסטרא דאודנין. ובג\"כ כתיב הטה אלקי אזנך ושמע. ובהאי תלין. \n", "en": ""}, {"index": 19, "he": "תליין (נ\"א ובהאי תלייא) ימינא ושמאלא נהורא והשוכא רחמי ודינא. וכל ימינא ושמאלא \nתלי בהאי ולא בעתיקא. בפלגותא דשערי אתחזי חד אורחא דקיק דמתאחדא מההוא ארחא דעתיק \nיומין. ומההוא ארחא אתפרשן שית מאה ותליסר ארחין דאתפלגין בארחין דפקודי דאורייתא. \nדכתיב כל ארחות יי' חסד ואמת לנוצרי בריתו ועדותיו. תנא בכל קוצא וקוצא מתאחדן אלף \nאלפין מארי דיבבא ויללה דתליין בכל קוצא וקוצא מאינון תקיפין. ומאינון שעיעין \nמאריהון דמתקלא (ס\"א מאריהון דרחימותא. ואיהו מתקלא בינייהו) בג\"כ אית ימינא ואית \nשמאלא. מצחא דגולגלתא. אשגחותא דאשגחותא. ולא מתגלייא בר ההוא זמנא דצריכין חייביא \n", "en": ""}]}
