{"bookId": "kabala-e45d9e74d82e", "part": "1", "torah": "54", "title": "ספר הזוהר — עותק נוסף — קטע 54", "hebrewTitle": "קטע 54", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-e45d9e74d82e/1/54/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-e45d9e74d82e/1/54/", "segments": [{"index": 1, "he": "בקדושה עלאה על ידא דתתאי דאינון קדישין בקדושה עלאה דאינון קדישין מכל קדישין \nדלתתא דכתיב וחסידיך יברכוכה. א\"ר יהודה כל כהן דלא ידע רזא דא ולמאן מברך ומאן היא \nברכתא דמברך לאו ברכתא דיליה ברכתא והיינו דכתיב כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו \nמפיהו. מאי דעת דעת סתם. ותורה יבקשו מפיהו. עלאין יבקשו מפיהו. יבקשו מפיהו. ומאי \nיבקשו מפיהו תורה. תורה סתם היך אחידא תורה דלעילא דאקרי תורה סתם דתניא תורה שבכתב \nותורה שבע\"פ באינון כתרין עלאין דאתקרון הכי. מ\"ט כי מלאך יי' צבאות הוא. ותנינא \nדבעי כהנא לכוונא באינון מלין דלעילא ליחדא שמא קדישא כמה דאצטריך: \nאמר ר\"ש תאנא בצניעותא דספרא שמא קדישא אתגלייא ואתכסייא. דאתגלייא כתיב ביו\"ד ה\"א \nוא\"ו ה\"א דאתכסייא כתיב באתוון אחרן. ומההוא דאתכסייא ההוא טמירא (ס\"א אחרנין וההוא \nדאתכסייא הוא טמירו) דכלא. א\"ר יהודה ואפילו ההוא דאתגלייא אתכסיא באתוון אחרן בגין \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "ההוא טמירא דטמירין בגו דהא הכא בעי כהנא לצרפא שמא קדישא ולמיתת רחמי (כלהו) דכלהו \nכלילן בדיבור דכ\"ב אתוון (ס\"א דכלהו מכילן) (ס\"א בתרי כתרי) כתרי דרחמי. ובהני \nאתוון דהאי שמא סתימאן כ\"ב מכילן דרחמי וי\"ג דעתיקא סתים וגניז מכלא וט' דאתגליין \nמזעיר אנפין (ס\"א בז\"א) ומתחברן כלהו בצרופא דשמא חד דהוה מכוון כהנא כד פריס ידוי \nבכ\"ב אתוון גליפן. ותאנא כד הוה צניעותא בעלמא הוה מתגלייא שמא דא לכלא. מדאסגי \nחציפותא בעלמא סתים באתווי. דכד הוה מתגלייא כהנא מכוין ושמא מתפרש. במאי מכוין. \nמכוין בסתימא דטמיר וגניז ומגלייא ומתפרש. מדאסגי חציפותא בלעמא סתים כלא באתוון \nרשימין. ות\"ח דכל הני כ\"ב אתוון (ס\"א רחמי) (ס\"א דכל הני כ\"ב מכילן דרחמי) \n \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "זוהר חלק ג דף קמז/א\nמשה אמרן בתרי זמני. זמנא קדמאה אמר י\"ג מכילן דעתיקא דעתיקין סתימא דכלא לנחתא \nאלין לאתר דדינא אשתכח לאכפיא להו. זמנא תניינא אמר ט' מכילן דרחמי דכלילן בזעיר \nאנפין ונהירין מעתיקא סתימאה דכלא. וכלהו כליל כהנא כד פריס ידוי לברכא עמא ומשתכחן \nדמתברכין כלהו (ס\"א עלאין) עלמין בסטרא דרחמי דאתמשכן מעתיקא טמירא סתימאה דכלא. \nוכל הני כ\"ב אתוון. מכילן סתימאן. יברכך יי' וישמרך. אלין תלת קראי. וג' שמהן. \nדתריסר אתוון כלילן לקבליהון ובכלא אתכוון כהנא. וכל עלאי ותתאי מתבסמן בכ\"ב אתוון \nדסתימין בהני ג' קראי לקביל כ\"ב (אתוון) מכילן דרחמי דכליל כלא ובג\"כ כתיב אמור ולא \nאמרו כמה דאוקימנא. אמור דבעי לכוונא בכל הני סתימין בכל הני דרגין אמור במלין \nסתימין דלעילא. אמור חושבן רמ\"ח אברין דבאדם חסר חד. מ\"ט. דבחד תליין כלהו. וכלהו \nמתברכאן בהאי ברכתא בהני תלת קראי כדאמרן. להם לאתכללא בהאי ברכתא עלאין ותתאין. \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "תאנא א\"ר יוסי יומא חד יתיבנא קמיה דר\"א ב\"ר שמעון שאילנא ליה אמינא רבי מאי קא חמא \nדוד דקאמר אדם ובהמה תושיע יי'. אדם תינח בהמה למה. א\"ל יאות שאלת כלא במניינא הוא \nזכו אדם לא זכו בהמה. אמינא רבי רזא דמלה קא בעינא. א\"ל כלא אתמר. ות\"ח קרא קב\"ה \nלישראל אדם כגוונא דלעילא וקרא להו בהמה וכלא בחד קרא דכתיב ואתן צאני צאן מרעיתי \nוגו'. ואתן צאני צאן מרעיתי הא בהמה. אדם אתם הא אדם. וישראל אקרו אדם ובהמה ובג\"כ \nאדם ובהמה תושיע יי'. ועוד רזא דמלה זכו אדם כגוונא דלעילא. לא זכו בהמה אקרון. \nוכלהו מתברכאן בשעתא חדא. אדם דלעילא. ובהמה דלתתא. וכ\"ש דכלא אית בהו בישראל הה\"ד \nאדם ובהמה תושיע יי'. ות\"ח לית ברכתא לתתא אשתכח עד דישתכח לעילא. ומדאשתכח לעילא \nאוף לתתא אשתכח וכלא הכי תליא לטב ולביש לטב דכתיב אענה את השמים והם יענו את הארץ \nלביש דכתיב יפקוד יי' על צבא המרום במרום ועל מלכי האדמה על האדמה. א\"ר יהודה בג\"כ \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "(האי תפארת פתח ביה) כתיב אמור להם סתם לאתברכא עלאין ותתאין. כלהו כחדא דכתיב כה \nתברכו בתחלה ואחר כך אל בני ישראל אמור להם סתם לאתברכא כלהו כחדא יברכך יי' לעילא \nוישמרך לתתא. יאר יי' פניו לעילא. ויחנך לתתא. ישא יי' פניו לעילא. וישם לך שלום \nלתתא. ר' אבא אמר כלהו כחדא מתברכאן בכ\"ב אתוון גליפן דשמא קדישא דאתכלל וסתים הכא \nבכ\"ב אתוון מתברכאן כלהו. ואינון רחמי גו רחמי דלא אשתכח בהו דינא. ולא והכתיב ישא \nיי' פניו אליך. אמר רבי אבא ישא יסלק ויעבר בגין דלא ישתכח דינא. ולא והכתיב ישא \nיי' פניו אליך. אמר רבי אבא ישא יסלק ויעבר בגין דלא ישתכח דינא כלל. תאנא אמר רבי \nיוסי בשעתא דכהנא פרים ידוי אסיר ליה לעמא לאסתכלא ביה משום דשכינתא שריא בידוי. \nא\"ר יצחק אי הכי כיון דלא חמאן מה אכפת להו דהא כתיב כי לא יראני האדם וחי בחייהון \nלא חמאן אבל במיתתהון חמאן א\"ל משום דשמא קדישא רמיזא באצבען דידוי ובעי ב\"נ לדחלא \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "אע\"ג דלא חמאן שכינתא לא בעאן לאסתכלא בידייהו דכהני בגין דלא ישתכחון עמא חציפאן \nלגבי שכינתא. תאנא בההיא שעתא דכהנא פרים ידוי צריכין עמא למיתב ומתברכן עילאין \nותתאין ולית דינא בכלהו. והוא שעתא דאתגלי סתימא עתיקא דעתיקין בזעיר אנפין ואשתכח \nשלמא בכלא. אמר רבי שמעון בהני תלת קראי \n \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "זוהר חלק ג דף קמז/ב\nרישיהון יו\"ד יו\"ד יו\"ד י\"ברכך י\"אר י\"שא כלהו לאחזאה מהימנותא שלימא ולאתברכא ז\"א \nמעתיקא מאן דאצטריך יו\"ד יו\"ד יו\"ד לאתברכא זעיר אנפין מעתיקא דכלא ובג\"כ יברכך יי' \nלעילא וישמרך (הוא) הכא לתתא וכן כלהו. ותאני תנא קמיה דר\"ש האי מאן דמצער בחלמיה \nליתי בשעתא דכהני פרסי ידייהו ולימא רבש\"ע אני שלך וחלומותי שלך וכו'. אמאי משום \nדההיא שעתא אשתכחו רחמי בעלמין כלהו ומאן דיבעי צלותיה בצעריה אתהפך ליה דינא \nלרחמי: \nושמו את שמי. מהו ושמו את שמי. א\"ר יהודה יתקנו כמה דכתיב ושמו אותם איש איש על \nעבודתו ואל משאו. לאתקנא בברכתהון כתרין דימינא לימינא וכתרין דשמאלא לשמאלא כדקא \nחזי. דבעיא דלא יטעון בהון לאתקנא כלא בגין דיתברכון עלאין ותתאין. ואי יעבדון הכי \nמה כתיב ואני אברכם. למאן לאינון כהני דכתיב ומברכיך ברוך. וכתיב ואברכה מברכיך. \nאינון מברכין לעמא ואנא אברך להו. ולפיכך כתיב ושמו ולא כתיב יאמרו או יזכרו. תאנא \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "כל כהן דלא אשלים אתעביד תלא דגרמי. מ\"ט משום דלא בריך בחביבותא וקם אחר ופריס ידוי \nובריך ואתתקן ההוא יומא. כל כהן דהוא לא רחים לעמא או עמא לא רחמין ליה לא יפרוס \nידוי לברכא לעמא דכתיב טוב עין הוא יבורך אל תקרי יבורך אלא יברך. תאנא א\"ר יצחק בא \nוראה מה כתיב בההוא רשע דבלעם בשעתא דאתמסר ליה לברכא לישראל הוה משגח בעינא בישא \nבגין דלא יתקיים ברכתא והוה תלי מלוי בההוא עינא בישא דכתיב נאם בלעם בנו בעור מאי \nבנו בעור מההוא דהוה סאני להו יתיר מכל בני עלמא. ונאם הגבר שתום העין דסתים עינא \nטבא מנייהו בגין דלא יתברכון ולא יתקיים ברכתא. א\"ר יהודה הכי הוא ודאי דאשתכח \nפקיעא (ס\"א דאשכחן פקיחא) דעינא לברכא דכתיב פקח עיניך בגין לברכא וברכתא דדב \nהמנונא סבא הכי אמר קב\"ה יפקח עינוי עלך. ובההוא רשע כתיב שתום העין בגין דלא \nיתברכון על ידוי. וא\"ר יצחק בג\"כ כהנא דבריך בעינא טבא ברכתיה אתקיים ודלא מברך \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "בעינא טבא כתיב אל תלחם את לחם רע עין ואל תתאו למטעמותיו כלומר אל תבעו מניה ברכתא \nכלל. אמר ר' יוסי ת\"ח כתיב ולא אבה יי' אלקיך לשמוע אל בלעם וגו'. לשמוע אל בלעם אל \nבלק מבעי ליה דהא עביד בלק כלא מהו אל בלעם אלא משום דהוה סתים עינוי בגין דלא \nיתברכון ישראל. תאנא א\"ר יוסי א\"ל קב\"ה לבלעם רשע את סתים עינך בגין דלא יתברכון \nבני. אנא אפקח עיני וכל מלין דתימא אהפך להו לברכאן הה\"ד ויהפך ה' אלקיך לך את \nהקללה לברכה כי אהבך וגו'. וע\"ד כתיב טוב עין הוא יבורך כי נתן מלחמו לדל מהו מלחמו \nכמה דאוקימנא דכתיב לחם אלקיו מקדשי הקדשים וגו'. משמע דקדשי הקדשים לחם אלקיו נפק \nמניה ובג\"כ כי נתן מלחמו לדל. תניא כמה חביבין ישראל קמי קב\"ה דעלאי לא מתברכי אלא \nבגיניהון דישראל הוא שלא יכנס בירושלם של מעלה עד שיכנסו ישראל בירושלם של מטה \nשנאמר בקרבך קדוש ולא אבא בעיר כלומר. כל זמנא דשכינתא הכא בגלותא שמא דלעילא לא \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "אשתלים. וכל תקונין לא אתקנו כביכול אשתאר \n \nזוהר חלק ג דף קמח/א\nשמא קדישא חסרא. רבי אבא הוה אזיל ללוד. פגע ביה ר' זירא בר רב א\"ל הא חמינא אפי \nשכינתא ומאן דחמי אפי שכינתא בעי למיזל ולרהטא בתראה הה\"ד ונדעה נרדפה לדעת את ה'. \nוכתיב והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר יי' וגו'. כי מציון תצא תורה וגו'. \nואנא בעינא למהך בתרך ולמילף מאינון מלי מעלייתא דאתון טעמין כל יומא מאדרא קדישא. \nמאי דכתיב והאמין ביי' ויחשבה לו צדקה אי קב\"ה חשבה לאברהם או אברהם לקב\"ה. ואנא \nשמענא דקב\"ה חשבה לאברהם ולא אתישבא בלבאי א\"ל הכי אוקימנא ולאו הכי הוי. ת\"ח \nויהשבה ויחשוב לו לא כתיב אלא ויחשבה. אברהם ודאי חשבה לקב\"ה. דתניא כתיב (שם) \nויוצא אותו החוצה א\"ל קב\"ה צא מאצטגנינות שלך. לאו ההוא אורחא למנדע שמי. את חמי \nואנא חמינא. אברם אינו מוליד אברהם מוליד. מכאן ולהלאה אשתדלו בארחא אחרא כ\"ה יהיה \nזרעך. מאי כ\"ה היא כתרא עשיראה קדישא דמלכא למנדע שמיה והיא כתרא דדינין מתערין \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "מנה. ותאנא כה יהיה זרעך ממש. בההיא שעתא חדי אברהם לאסתכלא ולמנדע שמיה ולאתדבקא \nביה משום דאתבשר בכ\"ה ואע\"ג דדינין מתערין מנה חשב אברהם לההוא כתרא אע\"ג דהיא דינא \nכאלו היא רחמי הה\"ד ויחשבה מאי ויחשבה לההוא כתרא. צדקה רחמי. אמר רבי יצחק כ\"ה \nכתרא עשיראה היא ואתקרי צד\"ק ודינין מתערין מנה ואברהם אע\"ג דידע דדינין מתערין מנה \nמהאי צדק. הוא חשבה צדקה דדינין לא מתערין מנה בגין דהוא רחמי. תו אמר ר' אבא מאי \nדכתיב ויי' ברך את אברהם בכל כד\"א כי כל בשמים ובארץ וכתיב כה תברכו דבגינייהו \nדישראל מתברך האי כ\"ה על ידא דכהנא בגין דיתברכון ישראל לתתא וישתכח ברכתא בכלא \nולזמנא דאתי (ס\"א כתיב) כד\"א יברכך יי' מציון וגו'. ברוך יי' מציון שוכן ירושלם: \nויהי ביום כלת משה וגו'. תאנא רבי יוסי ביום שנכנסה כלה לחופה. במאי אוקימנא ביום \nכלת משה אלא מלמד דעל ידוי דמשה נכנסה. אמר רבי יהודה וכי עד השתא אתעכבת דלא עיילת \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "לדוכתה והכתיב ולא יכול משה לבא אל אהל מועד וגו'. א\"ר יצחק אין מוקדם ומאוחר \nבתורה. ויהי ביום כלת משה כלת של משה ודאי. דתנינן אמר ר\"ש מאי דכתיב עלית למרום \nשבית שבי וגו'. אלא בשעה שאמר לו קב\"ה של נעליך מעל רגליך אזדעזע ההר אמר מיכאל קמי \nקב\"ה רבש\"ע תבעי לסתור אדם. והא כתיב זכר ונקבה בראם ויברך אותם ולית ברכתא אשתכח \nאלא במאן דאיהו דכר ונוקבא ואת אמרת לאתפרשא מאתתיה. א\"ל הא קיים משה פריה ורביה \nהשתא אנא בעינא דיתנסב בשכינתא ובגיניה יחות שכינתא לדיירא עמיה הה\"ד עלית למרום \nשבית שבי. ומאי שבי. שכינתא דאתנסיבת עמך. לקחת מתנות באדם. באדם לא כתיב אלא באדם \nהידוע למעלה. וביומא דנחתת שכינתא ההוא יומא דאתנסבא במשה נחתא הה\"ד כלת משה. כלת \nמשה ממש. וביהושע דאנפוי כאנפי סיהרא כתיב של נעלך דלא אתפרש אלא בזמנין ידיען דהא \nלא אתנסיבת עמיה שכינתא כל כך ולא אתחזי ליה דכתיב (שם) ויפל יהושע על פניו ארצה. \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "אבל הכא כלת משה ודאי. מתנות באדם מתנת כתיב. זכאה חולקיה דמשה דמאריה בעי ביקריה \nעל כל שאר בני עלמא: \nויאמר יי' אל משה נשיא אחד ליום. מהו ליום. א\"ר יהודה יומין דלעילא דאתחנכו \n \nזוהר חלק ג דף קמח/ב\nלאתברכא באינון תריסר תחומין דמתפרשא וכל חד אתתקן ואתחנך בברכתא על ידוי דאלין \nדלתתא. תאנא כלהו מתברכין בגין מדבחא דלעילא ואפילו תתאה ואפילו עכו\"ם מתברכן. \nדתניא אמר ר' שמעון אלמלא לא אקריבו אלין תריסר נשיאין לא יכיל עלמא למיקם קמי \nתריסר נשיאי ישמעאל דכתיב שנים עשר נשיאים לאומותם מדאקריבו אלין דישראל נסיבו \nשולטנותא דכלהו. בג\"כ נשיא אחד ליום. וכל מה דאקריבו כגוונא דלעילא אקריבו בגין \nדיתברכון כלהון. אילם ששים עתודים ששים כמה דכתיב ששים גבורים סביב לה דבסטר גבורה. \nכף אחת עשרה זהב וגו' והא אתמר זכאה חולקהון דצדיקייא דקב\"ה מריק עלייהו ברכאן \nוציית צלותהון ועלייהו כתיב פנה אל תפלת הערער ולא בזה את תפלתם וגו'. ברוך יי' \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "לעולם אמן ואמן. ימלוך ה' לעולם אמן ואמן: \nוידבר יי' אל משה לאמר. דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלותך את הנרות וגו' רבי יהודה \nפתח והוא כחתן יוצא מחופתו וגו'. זכאה חולקיהון דישראל דקב\"ה אתרעי בהון ויהב להון \nאורייתא דקשוט אילנא דחיי דביה אחיד בר נש (ס\"א ירית) חיין להאי עלמא וחיין לעלמא \nדאתי דכל מאן דאשתדל באורייתא ואחיד בה אית ליה חיין (ס\"א אחיד בחיין) וכל מאן \nדשביק מלי דאורייתא ואתפרש מאורייתא כאלו מתפרש מחיין בגין דהיא חיין וכל מלוי חיין \nהה\"ד כי חיים הם וגו'. וכתיב רפאות תהי לשרך וגו'. ת\"ח אילנא דחיי אחיד מעילא לתתא \nוהאי שמשא דנהיר לכלא. נהורא דיליה שארי מרישא ואתפשט בגופא דאילנא בארח מישר ב' \nסטרין אחידן ביה חד לצפון וחד לדרום חד ימינא. וחד שמאלא. (ואינון) בשעתא דשמשא \nנהיר כמה דאתמר מההוא גופא (ס\"א גופא) דאילנא אתקיף לדרועא דימינא ואנהיר בתוקפיה. \nומתוקפיה נהיר שמאלא ואתכליל בנהוריה. והוא כחתן יוצא מחפתו מאן איהו חפתו דא איהו \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "עטרה שעטרה לו אמו ביום חתנתו. יוצא מחפתו דא איהו רישא דכל נהורא כד\"א בקרא \nדאבתריה מקצה השמים מוצאו דא שירותא דכלא דאקרי מקצה השמים וכדין נפיק כחתן ממש כד \nנפיק לאערעא לכלתיה רחימתא דנפשוי ופריש דרועוי ומקבל לה. כהאי גוונא והוא כחתן \nיוצא מחפתו. אזלא שמשא ואתפשט לגבי מערב כיון דמערב אתקריב סטר צפון אתער לקבליה \nבקדמיתא וקריב למערב וזויג ליה באתריה כמה דאתמר דכתיב שמאלו תחת לראשי ולבתר סטר \nדרום דאיהו ימינא דכתיב וימינו תחבקני. כדין ישיש כגבור לרוץ ארח לאנהרא סיהרא \nואוקמוה. ת\"ח בהעלותך את הנרות אלין בוצינין עלאין עלאין דכלהו נהירין כחדא מן \nשמשא. (חסר כאן) ר' אבא פתח אשרי העם יודעי תרועה יי' באור פניך יהלכון. האי קרא \nאוקמוה אבל ת\"ח זכאין אינון ישראל דקב\"ה יהב לון אורייתא קדישא \n \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "זוהר חלק ג דף קמט/א\nואוליף לון ארחוי לאתדבקא ביה ולמיטר פקודי דאורייתא למזכי בהו לעלמא דאתי וקריב \nלהו בשעתא דנפקו ממצרים דהא כדין אפיק לון מרשותא אחרא וסליק לון לאתאחדא בשמיה \nוכדין אקרון בני ישראל בני חודין מכלא דלא יהבו תחות רשותא אחרא וסליק לון לאחדא \nבשמיה דסליק על כלא דשליט על עלאין ותתאין. ומגו רחימותא דלהון קרא לון בני בכורי \nישראל כגוונא (דקדושה) עלאה. (וע\"ד) קטל (ס\"א וקטל) כל בכור דלעילא ותתא ושרא \nקטירין ואסירין דעלאין ותתאין בגין לאפקא לון ועבד לון בני חורין מכלא. וע\"ד לא בעא \nקב\"ה לא מלאך ולא שרף אלא איהו. ועוד דהא איהו ידע לאבחנא ולמנדע כלא ולמשרי אסירין \nולאו אינון ברשותא דשליחא אחרא אלא בידיה. תא חזי בההוא ליליא דבעא קב\"ה לקטלא כל \nאינון בכורי כמה דאתמר בשעתא דרמש ליליא אתו מזמרין לזמרא קמיה אמר לון לאו עידן \nהוא דהא שירתא אחרא מזמרין בני בארעא בשעתא דאתפליג ליליא אתער רוח צפון וקב\"ה כדין \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "עבד נוקמין וישראל עבדין שירתא בקול רם (ס\"א וישראל מזמרין ואמרין הלולא בקול רם) \nוכדין עבד לון בני חורין מכלא ומלאכין עלאי וכל משריין כלהו הוו צייתין להון \nלקליהון דישראל בתר דאתגזרו רשימו לבתיהון מההוא דמא ומדמא דפכחא בתלת רשימין על \nהמשקוף ועל שתי המזוזות. מ\"ט הא אוקמוה בגין דאיהו רשימא קדישא ומחבלא כד איהו נפיק \nוחמי ההוא דמא דהוה רשים על ההוא פתחא חיים עלייהו דישראל הה\"ד ופסח יי' על הפתח \nוגו'. הכא אית לאסתכלא אי קודשא בריך הוא אתי וקטיל בארעא דמצרים ולא שליח אחרא \nושיטא דא דעל פתחא למה והא כלא גלי קמיה. ותו מהו ולא יתן המשחית ולא ישחית מבעי \nליה. אלא ודאי הכי הוא דכתיב ויי' הכה כל בכור ויי' הוא ובית דינו וההוא בי דינא \nהכא אשתכח. (ס\"א מכאן דבכלא) ובכלא בעי לאחזאה עובדא בגין לאשתזבא דהא כגוונא דא על \nגבי מדבחא בגין דלא אשתכח מחבלא האי בעובדא. ובזמנא דלא אצטריך האי כגון ראש השנה \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "דאיהו יומא דדינא ומאריהון דלישנא בישא קיימין עלייהו דישראל בעינן מלין צלותין \nובעותין ובעינן לאחזאה עובדא (ס\"א ברוחא ונפשא) כמה דאוקימנא והא אתמר ובמה בשופר \n(לאחזאה שופר) לאתערא שופרא אחרא ואנן מפיקין בההוא קלא רחמי ודינא כחדא כלא כדקא \nיאות כמה דההוא שופר עלאה אפיק קלא דאיהו כללא כחדא ולאתערא רחמי קאזלינן ולתברא \nמאריהון דדינא דלא ישלטון בהאי יומא וכד רחמי מתערין כלהו בוצינין עלאין נהרין מהאי \nגיסא ומהאי גיסא כדין באור פני מלך חיים. ת\"ח בשעתא דכהנא (רבא) אתכוון לאדלקא \nבוצינין לתתא והוה קריב קטורת בוסמין בההוא שעתא כדין בוצינין עלאין נהרין ואתקטר \nכלא כחדא וחדו וחדוותא אשתכח בכלהו עלמין הה\"ד שמן וקטורת ישמח לב. וע\"ד בהעלותך את \nהנרות: \nרבי אלעזר ור' יוסי ור' יצחק הוו אזלי באורחא פגעו באינון טורי קרדו עד דהוו אזלי \nזקף עינוי ר' אלעזר וחמי אינון טורי רמאי והוו השוכן ודהלן בדחילו א\"ר אלעזר לאינון \n", "en": ""}, {"index": 19, "he": "חברייא אלו אבא הכא לאהוה דחילנא אבל כיון דאנן תלתא ומלי דאורייתא ביננא דינא הכא \n", "en": ""}]}
