{"bookId": "kabala-e45d9e74d82e", "part": "1", "torah": "70", "title": "ספר הזוהר — עותק נוסף — קטע 70", "hebrewTitle": "קטע 70", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-e45d9e74d82e/1/70/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-e45d9e74d82e/1/70/", "segments": [{"index": 1, "he": "פתח ואמר מונע בר יקבוהו לאם וברכות לראש משביר. האי קרא כמשמעו. אבל תנינן כל בר \nנש חייב בברכת המזון. ואי לא ידע. אתתיה או בנוי מברכין ליה וחבא מארח לההוא גברא \nדלא ידע לברכא עד דיצטריך לאתתיה ולבנוי דיברכון ליה ואי הוא ידע אצטריך לחנכא \nלבריח ולמהב ליה כסא לברכא. ומאן דמנע ליה דלא יתחנך יקבוהו לאום מונע בר דלא לברכא \nלקב\"ה ולא יתחנך במצות. יקבוהו לאם. יקבהו מבעי ליה או יקבוהו לאומים דהא לאם חד \nהוא כד\"א ולאם מלאם יאמץ מאי יקבוהו לאם אלא לאם כתיב לאימא קדישא יקבוהו להאי בר \nנש דמנע לההוא בר מלברכא לקב\"ה. אנא ברא יחידא הוינא לאמי הבו לי כסא ואברך למלכא \nקדישא דיהב בביתא דאמי גוברין דחילא דמלילנא קמייהו מלין תקיפין וזכינא לון. ובג\"כ \nאנא אברך. וקודם דא אתישב קרא על תקוניה הא \n \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "זוהר חלק ג דף קצא/ב\nדשרינן ביה. מונע בר יקבוהו לאם מאן דאמנע בר כמה דאתמר יקבוהו לאם כד\"א ויקוב בן \nהאשה הישראלית את השם. אוף הכא יקבוהו ויפרשון ליה לאם יפרשו חטאוי לאמא קדישא. \nוברכה לראש משביר לההוא ב\"נ דיהנך בריה לברכא לקב\"ה ולחנכא ליה בפקודי אורייתא ורזא \nדמלה כתיב ברזא דלעילא מה שמו ומה שם בנו כי תדע ההוא שם ידיעא יי' צבאות שמו. שם \nבנו. ישראל שמו דכתיב בני בכרי ישראל והא ישראל כל מפתחן דמהימנותא ביה תליין ואיהו \nמשתבח ואמר יי' אמר אלי בני אתה. והכי הוא ודאי דהא אבא ואמא אעטרו ליה ובריכו ליה \nבכמה ברכאן ואמרו ופקידו לכלא (שם) נשקו בר. נשקו ידא להאי בר. כביכול שלטנו יהב \nליה על כלא דכלא יפלחון ליה. פן יאנף. בגין דאעטרו ליה בדינא ורחמי. מאן דזכי לדינא \nלדינא מאן דזכי לרחמי לרחמי. כל ברכאן דלעילא ותתא להאי בר סלקין ומתעטרן. ומאן \nדמנע ברכאן מהאי בר יפרשון חטאוי קמי מלכא (ס\"א אימא) קדישא. לאם ממש. וברכה לראש \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "משביר. מאן דמברך ואזמין בכסא דברכה למאן דאצטריך ליה בהאי אתבר סטרא אחרא ואתכפיא \nבחבירו ואסתלק סטר קדושה ודא הוא דכתיב וברכה לראש משביר. כמה דאיהו מסלק ומברך \nלקב\"ה ועביד לסטר אחרא דיתבר. הכי קב\"ה משיך עליה ברכאן מלעילא וההוא דאקרי ברכה \nשריא על רישיה. מכאן ולהלאה חברייא הבו ונבריך. יהבו ליה כסא דברכה ובריך. וחברייא \nכלהו הוו בחדוה דהא מיומא דהלולא דר' אלעזר לא חדו חברייא כההוא יומא דיתבו תמן. \nאקדימו ובריכו ליה בחדוה ברעו דלבא. אמר ההוא ינוקא לית לכו לאתפרשא אלא מגו מלי \nאורייתא והכי תנינן: \nפתח ואמר ויי' הולך לפניהם יומם בעמוד ענן וגו'. ויי' זקיף טעמא לעילא. אמאי אלא \nבההוא שעתא כמה יאות ושפירו הות להאי כלה דאתכפיאת עד השתא בגלותא והשתא אזלת \nבזקיפו דרישא באכלוסהא בחדוה. בויי' זקיף טעמא לעילא הולך לפניהם יומם. עד הכא לא \nידע אי האי כלה אזלה לקמייהו אי לא דהא טעמא אפסיק בידו\"ד אלא איהי הות תמן. אבל \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "מאן דאזיל קמייהו סבא עלאה מאריה דביתא ההוא דאומי (נ\"א דאזמין) ליה קב\"ה ומגו \nאברהם דכתיב יומם יצוה יי' חסדו. וכתיב אם לא בריתי יומם ולילה. יומא דכל יומין \nכלילן ביה יומא דשאר יומין איהו שאר כל יומין ודאי. ועל דא אקרי יומם ולא יום. \nובג\"כ הולך לפניהם יומם. הוא אזיל ביממא וכלה אזלת בליליא דכתיב ולילה בעמוד אש \nלהאיר להם דא כלה כל חד כדקחזי ליה. ואתון חברייא יומם ולילה יהא קמייכו בכל שעתא. \nנשקוהו וברכוהו כמלקדמין ואזלו אתו לגבי רבי שמעון וסחו ליה עובדא. חוה אמר כמה \nיאות הוא אבל לא סליק בשמא. אעא דקיק כד סליק נהוריה סליק לפום שעתא. ומיד כבה \nואשתקע. ותו הא אמינא נהורא דא ממה הוי: \nפתח ואמר גבור בארץ יהיה זרעו דור ישרים יבורך. כד בר נש איהו גבור בארץ. גבור \nבאורייתא גבור ביציריה. גבור בארץ ודאי סליק נהוריה ואתמשך ביה משיכו סגי כדין דוד \nישרים יברך. יברך כתיב. אמר רבי אבא והא חמינן ינוקי דאמרין מלין עלאין וקיימין \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "לבתר רישין דעלמא. א\"ל ינוקא דאמר מלה חדא או תרין לפום שעתא בלא כוונה דלהון מובטח \nבר נש. בדא דיזכי למילף אורייתא בישראל. אבל דא דנוהרא דיליה קיימא על קיומיה בדעתא \nשלים לאו הכי. ותו דהא קב\"ה ותיאובתיה דיליה לארחא בתפוחא דא \n \nזוהר חלק ג דף קצב/א\nזכאה חולקיה. זמאין אתון צדיקייא דכתיב בכו ויספה פליטת בית יהודה הנשארת שרש למטה \nועשה פרי למעלה. שרש למטה כגון אבוי דאסתלק מעלמא ואיהו שרש למטה במתיבתא דרקיעא. \nועשה פרי למעלה במתיבתא עלאה כמה טבא שרשא ואיבא. ואי לאו דלא אהא מקטרנא לקב\"ה \nהואיל ותיאובתיה בארחא ביה לא הוה מאן דייכול לשלטאה ביה. אבל יהא רעוא דאמיה לא \nתחמי צערא עליה וכן הוה: \nוישלח מלאכים אל בלעם בן בעור וגו'. (הנה עם יצא ממצרים וגו'). הכא אית עשרין \nותמניא תיבין לקבל כ\"ה דרגין דחרשי קוסמין דצפור. ואית לאסתכלא מאן דבעא למללא ביה \nבבלעם ולאתחברא בהדיה אמאי שדר ליה מיד עד לא ייתי לגבי המלין בפירושא דקאמר הנה עם \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "יצא ממצרים ועתה לכה ארה לי. הוה ליה לאתחברא בהדיה בקדמיתא ולפייסא ולשוחרא ליה \nולבתר לאודעא ליה מלוי. אלא אמר רבי יוסי מהכא אשתמודע דהא ידע בלק רעותיה דההוא \nרשע דבעא לאתיקרא תדיר במלין רברבין ולית ליה תיאובתא אלא כד עביד בישין. בלק קסם \nקסמין ועביד חרשין ואתקין צפרא. וידע דדרגין דמשה עלאין ויקרין וחרש בחרשוי וקסם \nבקסמוי וידע דדרגין דבלעם הוו לקבלייהו מיד וישלח מלאכים אל בלעם בן בעור. פתורה \nשמא דאתרא הוה כד\"א מפתור ארם נהרים לקללך. אמאי אקרי הכי בגין דכתיב העורכים לגד \nשלחן. ופתורא הוה מסדר תמן כל יומא דהכי הוא תקונא דסטרין בישין מסדרין קמייהו \nפתורא במיכלא ובמשתייא ועבדין חרשין ומקטרין לקמי פתורא ומתכנשין תמן כל רוחין \nמסאבין ואודעין לון מה דאינון בעאן וכל חרשין וקוסמין דעלמא על ההוא פתורא הוו. \nובג\"כ אקרי שמא דאתרא ההוא פתורא. דהכי קורין בארם נהרים לשלחן פתורא: \nפתח ואמר ועשית שלחן עצי שטים וגו'. וכתיב (שם) ונתת על השלחן לחם פנים וגו'. כל \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "אינון מאני קודשא בעא קב\"ה למעבד קמיה לאמשכא רוחא קדישא מעילא לתתא. ההוא רשע \nדבלעם הוה מסדר הכי לסטרא אחרא. והוה מסדר שלחן ונהמא דאקרי לחם מגואל כמה דאתמר \nדהכי אזיל סטר אחרא בתר קדושה כקוף בתר בני נשא. ושלמה מלכא צווח ואמר כי מה האדם \nשיבא אחרי המלך את אשר כבר עשוהו. והא אתמר קרא דא. ת\"ח כתיב יי' בצאתך משעיר בצעדך \nמשדה אדום ארץ רעשה וגו'. בשעתא דבעא קב\"ה למיהב אורייתא לישראל אזל וזמין להו לבני \nעשו ולא קבלוה כד\"א יי' מסיני בא וזרח משעיר למו. ולא בעו לקבלה. אזל לבני ישמעאל \nולא בעו לקבלה. דכתיב הופיע מהר פארן כיון דלא בעו אהדר לון לישראל הכי תנינן השתא \nאית לשאלא והא תנינן דלית חטאה כד בר נש מדקדק דיוקין דאורייתא וישאל שאלתוי לאנהרא \nמלוי. האי קרא לא אתיישבא ואית לשאלא קב\"ה כד אזל לשעיר למאן נביאה דלהון אתגלי. \nוכד אזל לפארן למאן נביאה דלהון אתגלי. אי תימא דאתגלי לכלהו לא אשכחן דא לעלמין בר \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "לישראל בלחודייהו וע\"י דמשה. והא אתמר דהכי מבעי קרא למימר יי' לסיני בא וזרח לשעיר \nלמו הופיע להר פארן מהו משעיר למו ומהו מהר פארן. כלא אית למנדע ולאסתכלא. והא \nשאילנא ולא שמענא ולא ידענא כד אתא רבי שמעון אתא ושאיל מלה כמלקדמין א\"ל הא שאלתא \nדא אתאמרת יי' מסיני בא כד\"א הנה אנכי בא אליך בעב הענן. ומסיני בא ואתגלי עלייהו. \nוזרח \n \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "זוהר חלק ג דף קצב/ב\nמשעיר למו ממה דאמרו בני שעיר דלא בעאן לקבלא מהאי אנהר לון לישראל ואוסיף עלייהו \nנהורא וחביבו סגיא. אוף הכי הופיע ואנהר לישראל מהר פארן ממה דאמרו בני פארן דלא \nבעו לקבלא. מהאי אוסיפו ישראל חביבו ונהירו יתיר כדקא יאות. ומה דשאלת על ידא דמאן \nאתגלי עלייהו (ת\"ח) רזא עלאה איהו ואתגלי מלה על ידך. אורייתא נפקת מרזא עלאה דרישא \n(ס\"א קדישא) דמלכא סתימא כד מטא לגבי דרועא שמאלא (ס\"א ימינא) חמא קב\"ה בההוא דרועא \nדמא בישא דהוו מתרבי מתמן. אמר אצטריך לי לבררא וללבנא דרועא דא. ואי לא ימאיך ההוא \nדמא בישא יפגים כלא אבל אצטריך לבררא מהכא כל פגימו. מה עבד קרא לסמאל ואתא קמיה \nואמר ליה תבעי אורייתא דילי. אמר מה כתיב בה. אמר ליה לא תרצח. דליג קב\"ה לאתר \nדאצטריך. אמר ח\"ו אורייתא דא דילך היא ודילך יהא לא בעינא אורייתא דא. אתיב ואתחנן \nקמיה אמר מאריה דעלמא אי את יהבה לי כל שלטנו דילי אתעבר דהא שלטנו דילי על קטולא \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "איהו וקרבין לא יהון ושלטנו דילי על ככבא דמאדים. א\"ה כלא אתבטל מעלמא. מאריה דעלמא \nטול אורייתך ולא יהא חולקא ואחסנא ליה בה. אבל אי ניחא קמך הא עמא בנוי דיעקב לון \nאתחזי. ואיהו השיב דהא דלטורא אמר עלייהו ודא הוא וזרח משעיר למו משעיר ממש נפק \nנהורא לון לישראל. אמר סמא\"ל ודאי אי בנוי דיעקב יקבלון דא יתעברון מעלמא ולא \nישלטון לעלמין. אתיב ליה כמה זמנין ואמר דא ואמר ליה אנת בוכרא ולך אתחזי. אמר ליה \nהא ליה בכירותא דילי והא אזדבן ליה ואנא אודיתי. אמר ליה הואיל ולא בעית למהוי לך \nבה חולקא אתעבר מנה בכלא. אמר יאות. אמר ליה הואיל וכך הב לי עיטא איך אעביד \nדיקבלון לה בנוי דיעקב דאת אמר. אמר ליה מאריה דעלמא אצטריך לשחדא לון טול נהורא \nמנהירו דחילי שמיא והב עלייהו ובדא יקבלון לה והא דילי יהא בקדמיתא. אפשיט מניה \nנהירו דחפיא עליה ויהב ליה למיהב לון לישראל הה\"ד וזרח משעיר למו. משעיר ממש. דא \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "סמא\"ל דכתיב ונשא השעיר עליו. למו לישראל. כיון דביער דא ואעבר דמא בישא מדרועא \nשמאלא אהדר לדרועא ימינא (ס\"א שמאלא) חמא ביה אוף הכי אמר הכי נמי אצטריך לנקייא \nמדמא בישא דרועא דא. קרא לרה\"ב אמר ליה תבעי את אורייתא דילי. אמר ליה מה כתיב בה \nדליג ליה ואמר לא תנאף אמר ווי אי ירותא דא יחסין לי קב\"ה ירותא בישא דיתעבר בה כל \nשלטני דהא ברכתא דמיא נטילנא ברכתא דנוני ימא דכתיב פרו ורבו וגו'. וכתיב והפריתי \nאותו והרביתי אותו וגו' וכתיב והוא יהיה פרא אדם. שארי לאתחננא קמי מאריה אמר ליה \nמארי דעלמא תרין בנין נפקנא מאברהם הא בנוי דיצחק הב לון ולון אתחזי. אמר ליה לא \nיכילנא דאנת בוכרא ולך אתחזי שארי לאתחננא קמיה ואמר מאריה דעלמא בכירותא דילי יהא \nדיליה והאי נהורא דאנא יריתנא על דא טול והב לון וכך עבד. הדא הוא דכתיב הופיע מהר \nפארן. מאי שנא בסמא\"ל כתיב וזרח וברה\"ב כתיב הופיע. אלא נטל בההוא נהירו דאפשיט \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "מניה סמא\"ל חרב וקטולא לקטלא בדינא ולקטלא כדקא יאות. הדא הוא דכתיב (שם) ואשא חרב \nגאותך אע\"ג דלא הוה דילך ונטל בההוא ברכתא דאפשיט מניה רה\"ב זעיר כמאן דאופע זעיר \nמברכתא דלהון למעבד פריה ורביה. בגין כך הופיע מהר פארן ולא כתיב וזרח. כיון דנטל \nמתנן אלין לישראל מאינון רברבנין שלטנין. אתא וקרא להו לכל \n \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "זוהר חלק ג דף קצג/א\nרבבות קדשא דממנן על שאר עמין ואתיבו ליה אוף הכי ומכלהו קביל ונטיל מתנן למיהב לון \nלישראל. לאסיא דהוה ליה חד מאנא מליא מסמא דחיי ונטיר ליה לבריה. בעא למיהב ליה \nלבריה ההוא פלייטון דסמא דחיי. אסיא הוה חכים אמר עבדין בישין אית בביתי אי ינדעון \nדאנא יהיב לברי נבזבזא דא יבאיש בעינייהו ויבעון לקטלא ליה. מה עבד נטל זעיר מסמא \nדמותא ושוי אפתחא דמאנא קרא לעבדוי אמר לון אתון מהימנן קדמי תבעון לההוא סמא. אמרו \nנחמי מאי הוא נטלו למטעם עד לא ארחו בעו למימת אמרו בלבייהו אי האי סמא יהיב לבריה \nודאי ימות ואנן נירת לרבוננא אמרו קמיה מרנא סמא דא לא אתחזי אלא לברך והא אגרא \nדפולחננא שבקנא גבך זיל והב ליה לשוחדא דיקבל סמא דא. כך קב\"ה הוא אסיא חכים. ידע \nדאי יהיב אורייתא לישראל עד לא אודע לון בכל יומא הוו רדפין לון לישראל עלה וקטלין \nלון אבל עבד דא ואינון יהבו ליה מתנן ונבזבזן בגין דיקבלון לה וכלהו קביל לון משה \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "למיהב להו לישראל הה\"ד עלית למרום שבית שבי וגו'. ובגין כך ירתו ישראל אורייתא בלא \nערעורא ובלא קטרוגא כלל. בריך הוא בריך שמיה לעלם ולעלמי עלמיא. ת\"ח עדים דבני \nישראל אלין מתנן ונבזבזן דקבילו ובג\"כ לא הוה שליט עלייהו מותא ולא סטרא אחרא ולא \nדי לון די נטלו אורייתא בלא ערעורא כלל אלא דקבילו נבזבזן ומתנן מכלהו כיון דחטו מה \nכתיב ויתנצלו בני ישראל את עדים. אינון מתנות באדם. מה אשתאר מנהון ההוא שבי דכתיב \nעלית למרום שבית שבי וגו'. אוספו וחטו מה כתיב וישמע הכנעני מלך ערד. וכתיב וילחם \nבישראל וישב ממנו שבי (ועכ\"ד) וכל זמנא דישראל תבין לאבוהון דבשמיא אינון נבזבזן \n(וכלא) יתהדר לגבייהו ואתחפיין ביה ולזמנא דאתי כלא יתהדר דכתיב ושב ה' אלקיך את \nשבותך וגו'. מכאן ולהלאה אימא מילך. א\"ר יוסי יי' בצאתך משעיר בצעדך משדה אדום ארץ \nרעשה. בשעתא דקב\"ה תב משעיר דלא קבילו אורייתא ארץ רעשה וגו'. מ\"ט רעשה בגין דבעאת \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "לאהדרא לתוהו ובוהו דהכי אתקני קב\"ה בעלמא אי יקבלון בני ישראל אורייתא מוטב ואם \nלאו אהדר עלמא לתוהו ובוהו כיון דחמאת ארעא דהא אזמין קב\"ה לכל עממיא דיקבלון \nאורייתא ולא קבילו ומכל עממיא לא אשתארו אלא ישראל בלחודייהו חשיבת ארעא דישראל לא \nיקבלון כוותייהו ובג\"כ ארץ רעשה. כיון דאמרו נעשה ונשמע מיד שקטה הה\"ד ארץ יראה \nושקטה. יראה בקדמיתא ולבסוף ושקטה. ות\"ח בגין דישראל אמרו נעשה לא דחלין מן כל \nעשייה דיכלון כל חרשי דעלמא למעבד ולא מכל קסמין וחרשין דעלמא. מ\"ט. חד בג\"ד. וחד \nבגין דכד אפיק לון קב\"ה ממצרים תבר קמייהו כל זיני חרשי וקסמין דלא יכלין לשלטאה \nעלייהו וההיא שעתא דאתא בלק הוה ידע דא. מיד וישלח מלאכים אל בלעם בן בעור פתורה \nאשר על הנהר וגו'. מאי פתורה. אלא דיתקין פתורא ויבעי מתמן עיטא מה יעביד. אשר על \nהנהר. על הנהרים מבעי ליה. מאי על הנהר. ודאי הכי הוא דעל חד נהרא קיימא תדיר: \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "רבי אלעזר ורבי אבא הוו אזלי למיחמי לרבי יוסי בר' שמעון בן לקוניא חמוי דרבי אלעזר \nקמו בפלגות ליליא למלעי באורייתא יתבו. א\"ר אלעזר השתא הוא עדנא דקב\"ה עאל בגנתא \nדעדן לאשתעשע בצדיקייא דתמן. א\"ר אבא שעשועא דא מאי הוא והיך ישתעשע בהו. א\"ר אלעזר \nמלה דא רזא סתימא איהו \n \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "זוהר חלק ג דף קצג/ב\nטמירא לגבי דלא ידיע א\"ל וכי בריקניא הוו סמכין רברבין דמקדמת דנא בהאי עלמא דלא \nידעו ולא רדפו אבתרה למנדע על מה קיימין בהאי עלמא ומה הוו מחכאן בההוא עלמא: \nפתח רבי אלעזר ואמר יי' אלקי אתה ארוממך אודה שמך כי עשית וגו'. האי קרא רזא \nדמהימנותא איהו. יי'. רזא עלאה שירותא דנקודה עלאה סתימא דלא ידיע. אלקי רזא קול \nדממה דקה ואיהו שירותא דקיימא לשאלא ואסתים ולא ידיע ולית מאן דאתיב עליה בגין \nדאיהו סתים וטמיר וגניז. אתה דא ימינא שירותא דקיימא לשאלא ולאתבא ביה והוא כהן \nעלאה. כד\"א אתה כהן לעולם על דברתי מלכי צדק. מאן על דברתי מלכי צדק אלא כהן עלאה \nדא איהו דקיימא על דבר בגין דההוא דבר לא קיימא אלא בימינא. וההוא דבר מאן איהו. \nמלכי צדק כך שמיה. ומאי דאמר דברתי בגין דאתקשר ביה בדוד וכל מלי שבחא דיליה בההוא \nדבר אתיין. ועל דא דברתי ובג\"כ אתה דא כהן והא אוקימנא דתלת דוכתי אינון דאקרי כל \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "חד אתה. ארוממך כלא כחדא. אודה שמך כדקא יאות והאי שם ידיע. כי עשית פלא כסויא \nולבושא לאתלבשא נהורא סתימא עתיקא ראשיתא דרגא עלאה אדם קדמאה טמירא בכסויא דנהורא \nאחרא. ד\"א כי עשית פלא. כי עשית אל\"ף. ומהו אלף. הא תנינן אל\"ף בי\"ת. אלף בינה. אבל \nדיוקנא דא איהו תלת סטרין ראשית דרזא עלאה דאדם קדמאה בגין דבדיוקנא דא אית תרין \nדרועין חד מכאן וחד מכאן וגופא באמצעיתא וכלא רזא חדא. ואיהו רזא דיחודא ובג\"כ אלף \nלחושבנא אחד והיינו כי עשית פלא. ורב המנונא סבא אמר הכי כי עשית פלא פלא דא הוא חד \nדרגא מאינון פלאות חכמה ומאן איהו דא נתיב לא ידעו עיט ואיהו פלא. עצות מרחוק קרא \nלהאי בקדמיתא פלא והכא אמר פלא עצות מרחוק אלא התם אצטריך לממני שית סטרין לדרגין \nעלאין פלא יוע. אל גבור אבי עד שר שלום והכא לא אתא לממני חושבנא. אבל עצות מרחוק \nמאי נינהו תרי בדי ערבות דכל עיטא דנביאי מתמן אתיא אינון אקרון עצות מרחוק. אמונה \n", "en": ""}, {"index": 19, "he": "אומן תרין דאינון חד נהר וגן דא נפיק מעדן ודא אשתקי מיניה הא הכא כל רזא סתימא \nדמהימנותא. א\"ר אלעזר. בלעם חייבא מאן קטיל ליה והיך אקטיל. א\"ר יצחק פנחס וסיעתיה \nקטלוהו דכתיב הרגו על חלליהם ותנינן בקרתא דמדין הוה עביד בחכמתא דחרשוי דטאסין \nבאוירא הוא ומלכי מדין ואלמלא ציץ דקדושא וצלותא דפינחס דאפילו להון על קטילייא \nהה\"ד על חלליהם וכתיב ואת בלעם בן בעור הקוסם הרגו בחרב. א\"ל ר' אלעזר כל דא ידענא. \nאר\"ש אלעזר כל מלוי דבלעם חייבא תקיפין אינון והא אוקמוה חברייא דכתיב ולא קם נביא \nעוד בישראל כמשה. ואמרו בישראל לא קם אבל באו\"ה קם ומנו בלעם. והא אוקימנא מלה. משה \nלית דכוותיה בכתרין עלאין בלעם לית דכוותיה בכתרין תתאין דא בסטרא דקדושה ודא בסטרא \nדשמאלא ואי כל דא הוה בידיה וכ\"כ תקיף בחכמתא גבר דישבח גרמיה בחילא תקיף דכתיב \nואנכי אקרה כה אעקר לכה מהאי. היאך יכילו לקטלא ליה. אלא בספרא דחכמתא דשלמה מלכא \n", "en": ""}, {"index": 20, "he": "הכי אמר תלת סימנין אינון. סימן לעברה ירקון. סימן לשטות מלין. סימן דלא ידע כלום \n", "en": ""}]}
