{"bookId": "kabala-e45d9e74d82e", "part": "1", "torah": "71", "title": "ספר הזוהר — עותק נוסף — קטע 71", "hebrewTitle": "קטע 71", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-e45d9e74d82e/1/71/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-e45d9e74d82e/1/71/", "segments": [{"index": 1, "he": "שבוחי ודא אכרע לשאר שוטה בכל עבירות כלא אית ביה. והא כתיב יהללך זר ולא פיך ואם \nלא זר. פיך. לאו הכי אלא אי לא הוי מאן דאשתמודע לך אפתח פומך למללא באורייתא \nולאודעא מלי קשוט באורייתא. וכדין פתיחו דפומך באורייתא ישבחון מילך וינדעון מאן \nאנת דלית מלה בעלמא דישתמודעון ליה לב\"נ אלא בזמנא דאפתח פומיה. פומיה הודע לבני \nנשא מאן הוא. ההוא רשע דבלעם שבוחי משבח גרמיה בכלא. ועכ\"ד גניבו דדעתא קא גניב \nואסתלק במלוי. במלין זעירין הוה עביד רברבין מה דאמר על אינון דרגין מלין מסאבין \nהוה אמר וקשוט אמר אמר אבל ההוא רשע הוה אמר ומשבח גרמיה בארח סתים ואסתלק במלוי \nדכל מאן דהוה שמע חשיב דאסתלק על כל נביאי עלמא דכתיב שומע אמרי אל ויודע \n \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "זוהר חלק ג דף קצד/א\nדעת עליון מאן גבר בעלמא דהוה שמע מפומיה מלין אלין דלא חשיב דלית בעלמא נביאה \nמהימנא כגיניה וקשוט הוה והכי הוה. נאם שומע אמרי אל הכי הוה. ויודע דעת עליון הכי \nהוה. וההוא רשע הוה אמר על דרגין דאתדבק בהו שומע אמרי אל מלה דאיהו בסליקו עלאה \nוהכי אמר שומע אמרי אל האל לא כתיב דהא האל תמים דרכו אבל סתם אל אאחר איהו. כי לא \nתשתחוה לאל אחר. שומע אמרי אל מלה זעירא איהי ודמי למאן דלא ידע דאיהו רב ועלאה. \nשומע אמרי אל ההוא דאקרי אל אחר דכתיב כי לא תשתחוה לאל אחר. ויודע דעת עליון. על \nכל דרגין דמסאבו אינון דמנהגי ארבא דימא וסערא. ארבעין חסר חד אינון. וההוא רב \nהחובל דכלהו מתנהגי על ידוי איהו עליון על כלהו. ברא הוה מתדבק ההוא רשע ואמר דהוה \nידע דעת עליון דרגא דאיהו עליון על כולהו מנהגי ארבא מאן שמע הכי דלא אתבהיל בדעתיה \nויימא דלא הוה כגיניה בעלמא אלא ההוא רשע משבח גרמיה בארח סתים. ואמר מלי קשוט \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "וגניב דעתא דבני עלמא. אשר מחזה שדי יחזה. מאן דשמע דא חשיב דהוה חמי מה דלא חמי \nאחרא בעלמא מחזה שדי דא ענפא חדא מאינון ענפין דהוו נפקין משדי ולמה דבחכמתא דא \nאחזי תלת לקבל ש דשדי לקבל תלת ענפין דביה ואחזי תרין נביאין בדי ערבות דתמכין ביה \nלקבל ע' תרין ענפין דעינא בישא לסתמא לון כד אתא בלק אמר אנא איכול לון. עמלק בהדי \nחכמתא דא אתא לגבייהו ויכיל לון ושדר לבלעם וא\"ל אנא תרי אתוון דעמלק אית בי דאינון \nל\"ק דאינון סיומא דעמלק אנא לי ל\"ק ועמלק ל\"ק לי סיומא ובך שירותא ב\"ל א\"ל ר\"ש הכי \nאימא שירותא דבלק ב\"ל ושירותא דבלעם ב\"ל שירותא דבלק הוה ביה בבלעם. וסיומא דעמלק \nהוה ביה בבלק וסיומא דבלעם הוה שירותא דעמלק ואי תימא דלא ניכול להון בגין דחרשיא \nדרבהון משה דהוה פשיט ידיה האי ידא אית באלין רברבין דיכלי בחרשין לאתתקפא יתיר \nוהיינו דכתיב וקסמים בידם בידיהם לא כתיב אלא בידם ידא לקבל ידא הכי שדר לי' בלק \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "לבלעם ולהכי מחזה שדי כדאמרן ולהכי אתענשו ואתענשו לעילא ואקרון מחזה כד\"א ומול \nמחזה אל מחזה ענפא דנפק מתמן. ומאן ההוא מחזה עזא ועזאל דאינון נופל וגלוי עינים \nואיהו מחזה שדי דהוה חמא נופל וגלוי עינים אן הוה בלעם בההיא שעתא. אי תימא במדין \nהא כתיב ועתה הנני הולך לעמי. אי אזל ליה מאן יהביה במדין. אלא ההוא רשע כיון דחמא \nדנפלו מישראל כ\"ב אלף על עיטוי אתעכב תמן והוה בעי מנייהו אגרוי. ובעוד דאתעכב תמן \nאתא פנחס ורברבני חילא לתמן. כיון דחמא לפנחס פרח באוירא ותרין בנוהי עמיה יונוס \nויומברוס ואי תימא הא מיתו בעובדא דעגל. דהא אינון עבדו אלא הכי הוה ודאי ודא הוא \nדכתיב ויפול מן העם ביום ההוא כשלשת אלפי איש. וכי לא הוו ידעי חושבנא זעירא דא \nוהרי כמה חושבנין אחרנין רמאין עלאין ורברבנין ידע קרא לממני והכא כשלשת אלפי איש. \nאלא אינון בנוי דבלעם יונו\"ם ויומברו\"ם דהוו שקלי כשלשת אלפי איש. אלא ההוא רשע כל \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "חרשין דעלמא הוה ידע ונטל אוף הכי חרשין דבנוי דהוו רגילין בהו ובהו טאם ואסתלק. \nפנחס חמא ליה דהוה ב\"נ חד טס באויר והוה מסתלק באוירא מעינא. רמא קלא לבני חילא אמר \nאית מאן דידע למפרח אבתריה דההוא רשע דהא בלעם איהו חמו ליה דהוה טאס. צליה בריה \nדשבטא דדן קם ונטל שלטנו דשליט על חרשין ופרח בתריה כיון דחמא ליה ההוא רשע עבד \nארחא אוחרא באוירא ובקע חמש אוירין בההוא ארח \n \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "זוהר חלק ג דף קצד/ב\nואסתלק ואתכסי מעינא כדין אסתכן צליה בההיא שעתא והוה בצערא דלא הוה ידע מה יעביד. \nרמא ליה קלא פנחס ואמר טולא דתנינייא דרבעין על כל חויין הפוך במזייך מיד ידע וגלי \nההוא ארחא ועאל לגביה מיד אתגלי ונחתו תרוויהו קמיה דפנחס. תא חזי ההוא רשע כתיב \nביה וילך שפי דא הוא עליון דדרגין דיליה חויא דכורא. צליה נטל תרין דכר ונוקבא \nובההוא שליט עליה בגין דשלטנו דשליט עלייהו נטל ואתכפיין קמיה. ודא הוה שפיפון עלי \nארח על ההוא ארח דעבד ההוא רשע דכתיב יהי דן נחש עלי דרך. דא שמשון. שפיפון עלי ארח \nדא צליה. הנושך עקבי סוס דא עירה דהוה בהדיה דדוד דהוה אתי מדן ובגיניה תליא \nגבורתיה בדוד דכתיב ויעקר דוד את כל הרכב. ויפול רוכבו אחור דא שריה דזמין למיתי \nבהדי משיחא דאפרים ואיהו הוי משבטא דדן וזמין איהו למעבד נוקמין וקרבין בשאר עמין. \nוכד דא יקום כדין הוי מחכא לפורקנא דישראל דכתיב לישועתך קויתי יי'. ואע\"ג דאוקמוה \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "להאי קרא אבל ברירו דמלה כמה דאתמר וכמה דאוקמוה. ועל דא אתא קרא ואוכח. כיון דנחת \nההוא רשע לקמי פנחס. אמר ליה רשע כמה גלגולין בישין עבדת על עמא קדישא. אמר ליה \nלצליה תא וקטליה ולא בשמא. דלא אתחזי האי לאדכרא עליה קדושה עלאה בגין דלא תפוק \nנשמתיה ותתכליל במלין דדרגין קדישן. ותתקיים ביה מה דאמר תמות נפשי מות ישרים. \nבההוא שעתא עבד ביה כמה זיני מותא ולא מית עד דנטל חרבא דהוה תקין (ס\"א חקיק) עלוי \nחויא מהאי סטרא וחויא מהאי סטרא. א\"ל פנחס בדיליה טול (נ\"א קטול לי') ובדיליה ימות \nכדין קטל ליה ויכיל ליה דכך ארחוי דההוא סטרא מאן דאזל אבתראה בה ימות ובה תפוק \nנשמתיה ובה תתכליל והכי מית בלעם ודייני ליה בדינין בההוא עלמא ולא אתקביר לעלמין. \nוגרמוי כלהו אתקרבו ואתעבידו כמה חויין מזוהמין מנזקי שאר בריין ואפילו תולעתין \nדהוו אכלי בשריה אתהדרו חויין: \nאשכחנא בספרא דאשמודאי דיהב ליה לשלמה מלכא דכל מאן דהוה בעילמעבד חרשין תקיפין \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "סתימין דעינא. אי ידע טנרא דנפל תמן בלעם ישכח מאינון. חויין דהוו מגרמוי דההוא רשע \nאי יקטיל חד מנייהו רישא דיליה ביה יעביד חרשין עלאין. בגופא דיליה חרשין אחרנין \nבזנבא דיליה חרשין אחרנין. תלת זיני חרשין אית בכל חד וחד. מלכת שבא כד אתת לגבי \nשלמה מאינון מלין דשאילת לשלמה. אמרת גרמא דחויא דתלת חרשין במה נתפס מיד לא היה \nדבר נעלם מן המלך אשר לא הגיד לה איהי שאילת על דא והות אצטריכת לאינון חויין. ולא \nיכילת לנטלא חד מנייהו. מה אתיב לה מלין דהוו בלבה כך אודע לה דכתיב ויגד לה שלמה \nאת כל דבריה. אינון חויין לא יכיל לון כל בני עלמא בר ממלה דרזא חדא ומאי איהו שכבת \nזרע רותחת. ואי תימא מאן יכיל. אלא בשעתא דההוא שכבת זרע אפיק ב\"נ כד איהו בתיאובתא \nאפיק לה לשמא דההוא חויא ברעותא דתיאובתא. כד נפיק ברתיחו נטלי ליה מיד בלבושא חדא \nוההוא לבושא זרקין לגבי חויא מיד כפיף רישיה ותפסן ליה כמה דתפיס תרנגולא דביתא ואי \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "בכל מאני קרבין דעלמא יגחון בחד מנייהו לא יכלין ליה. ובהאי לא אצטריך ב\"נ בעלמא \nמאני קרבא ולא מלה אחרא ולא אצטריך לאסתמרא מנייהו דהא כלהו אתכפיין לגביה כדין \nאתדבקו אינון מלין בלבבה ותאיבת להאי. מכאן ולהלאה אלעזר ברי קב\"ה עבד מה דעבד \nבההוא חייבא ורזין סתימין אלין לא אצטריכו לגלאה אבל בגין דחבריא דהכא ינדעון ארחין \nסתימין דעלמא גלינא לכו דהא כמה נמוסין סתימין אינון בעלמא ובני נשא לא ידעין \nואינון פליאן סתימין רברבן ועלאין. עליה ועל דדמי ליה קראן ושם \n \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "זוהר חלק ג דף קצה/א\nרשעים ירקב. זכאין אינון זכאי קשוט עלייהו כתיב אך צדיקים יודו לשמך וגו': \nועתה לכה נא ארה לי את העם הזה וגו'. ר' אבא פתח תפלה לעני כי יעטוף וגו' תלת אינון \nדכתיב בהו הפלה ואוקמוה מלה דא (אבל מלה דא) חד הוה משה וחד הוה דוד וחד עני \nדאתכליל בהו ואתחבר בהו. ואי תימא הא כתיב תפלה לחבקוק הנביא הא ארבע אינון אלא \nחבקוק לאו בגין תפלה הוה ואע\"ג דכתיב ביה תפלה תושבחתא והודאה איהו לקב\"ה על דאחיא \nליה ועבד עמיה נסין וגבורן דהא בריה דשונמית הוה. אבל ג' אינון דאקרון תפלה. תפלה \nלמשה איש האלקים תפלה דא דלית כגיניה בבר נש אחרא. תפלה לדוד. תפלה דא איהי תפלה \nדלית כגיניה במלכא אחרא. תפלה לעני. תפלה איהי מאינון ג' מאן חשיבא מכלהו הוי אימא \nתפלה דעני תפלה דא קדים לתפלה דמשה. וקדים לתפלה דדוד וקדים לכל שאר צלותין דעלמא. \nמ\"ט בגין דעני איהו תביר לבא. וכתיב קרוב יי' לנשברי לב וגו' ומסכנא עביד תדיר קטטה \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "בקב\"ה וקב\"ה אצית ושמע מלוי. כיון דצלי צלותיה פתח כל כוי רקיעין וכל שאר צלותין \nדקא סלקין לעילא דחי לון ההוא מסכנא תביר לבא דכתיב תפלה לעני כי יעטוף. כי יתעטף \nמבעי ליה. מאי כי יעטוף. אלא איהו עביד עטופא לכל צלותין דעלמא ולא עאלין עד דצלותא \nדיליה עאלת. וקב\"ה אמר יתעטפון כל צלותין וצלותא דא תיעול לגבאי. לא בעינא הכא בי \nדינא דידונון ביננא קמאי ליהוו תרעומין דיליה ואנא והוא בלחודנא וקב\"ה אתייחד \nבלחודוי באינון תורעמין בההוא צלותא דכתיב ולפני יי' ישפוך שיחו. לפני יי' ודאי. כל \nחילי שמיא שאלין אלין לאלין קב\"ה במאי אתעסק במאי אשתדל. אמרין אתיחדא בתיאובתא \nבמאנין דיליה כלהו לא ידעו מה אתעביד מההוא צלותא דמסכנא ומכל אינון תורעמין דיליה \nדלית תיאובתא למסכנא אלא כד שפיך דמעוי בתורעמו קמי מלכא קדישא ולית תיאובתא לקב\"ה \nאלא כד מקבל לון ואושדו קמי' ודא איהי צלותא דעביד עטופא לכל צלותין דעלמא. משה צלי \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "צלותיה ואתעכב כמה יומין בהאי תפלה. דוד חמא דכל כוין וכל תרעי שמיא כלהו זמינין \nלאפתחא למסכנא ולית בכל צלותין דעלמא דקב\"ה אצית מיד כצלותא דמסכנא. כיון דחמי האי \nעבד גרמיה עניא ומסכנא פשט לבושא דמלכותא ויתיב בארעא כמסכנא אמר תפלה דכתיב תפלה \nלדוד הטה יי' אזנך ענני. ואי תימא אמאי. בגין כי עני ואביון אני. א\"ל קב\"ה דוד ולאו \nמלכא אנת ושליטא על מלכין תקיפין ואת עביד גרמך עני ואביון. מיד אהדר צלותיה בגוונא \nאחרא ושבק מלה דאביון ועני ואמר שמרה נפשי כי חסיד אני. ועכ\"ד כלא הוה ביה בדוד. \nאמר ליה רבי אלעזר שפיר קאמרת. ועכ\"ד (ס\"א וע\"ד) אצטריך ליה לבר נש דצלי צלותיה \n(למהוי תמן עני ואביון) ולמעבד גרמיה עני בגין דתיעול צלותיה בכללא דכל עניים דהא \nכל נטורי תרעין לא שבקין הכי למיעאל כמה דשבקין למסכנין דהא בלא רשותא עאלין ואי \nעביד בר נש גרמיה ושוי רעותיה תדיר כמסכנא צלותיה סלקא ואערעת באינון צלותין \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "דמסכנין ואתחברת בהו וסלקת בהדייהו ובכללא דלהון עאלת ואתקבלת ברעותא קמי מלכא \nקדישא (בהו) דוד מלכא שוי גרמיה בארבעה ארחין שוי גרמיה בהדי מסכני שוי גרמיה בהדי \nחסידים שוי גרמיה בהדי עבדים שוי גרמיה בהדי אינון דמסרי גרמייהו ונפשייהו על קדושת \nשמיה. שוי גרמיה בהדי מסכנא דכתיב כיע ני ואביון אני. שוי גרמיה בהדי חסידים דכתיב \nשמרה נפשי כי חסיד אני בגין דאצטריך ליה לבר נש דלא לשואה גרמיה רשע. ואי תימא א\"ה \nלא יפרט חטאוי לעלמין לאו הכי אלא כד יפרט חטאוי כדין איהו חסיד דאתי לקבלא תשובה \nאפיק גרמיה מסטרא בישא דהוה בטנופא דילה עד השתא והשתא אתדבק בימינא עלאה דאיהי \nפשוטה לקבלא ליה. ולא תימא דלא מקבל ליה קב\"ה עד דיפרט חטאוי מיומא דהוה מעלמא (ס\"א \nאי הכי) אן אנון \n \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "זוהר חלק ג דף קצה/ב\nדאתכסון מניה דלא יכיל לאדבקא. אלא לא אצטריך לפרשא בר אינון דידכר מנייהו ואי שוי \nרעותיה בהו כל אחרנין אתמשכן אבתרייהו דהא תנינן אין בודקין חורי ביתא עלאין לעילא \nולא אינון תתאין לתתא בביעור חמץ אלא כיון דבדיק כפום חיזו דעינוי מה דיכיל לאדבקא \nכלא אתמשך בתר דא ואתבטיל בהדיה. הכי גרסי' בנגעים כ\"ד ראשי אברים אינון דלא מטמאין \nמשום מחיה. וכהנא הוה אטרח אבתרייהו והיינו דכתיב לכל מראה עיני הכהן אתר דיכיל \nכהנא למחזי מכתשא באסתכלותא חדא ולא אצטריך למאכא גרמיה ולארמא עינוי הכא והכא. אוף \nהכי לא אצטריך לפרטא חטאוי (למבעי) מן יומא דהוה דאינון חורי ביתא תתאין ולא אינון \nדאתכסו דלא יכיל לאדבקא דאינון חורי ביתא עלאין לעילא. (ס\"א אלא) ת\"ח לכל מראה עיני \nהכהן וכלהו אתמשכן אבתרייהו. וע\"ד שוי דוד גרמיה גו חסידים. שוי גרמיה בהדי עבדים \nדכתיב הנה כעיני עבדים אל יד אדוניהם. וכתיב הושע עבדך אתה אלקי. שוי גרמיה בהדי \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "אינון דמסרי נפשייהו על קדושת שמיה. דכתיב (שם) שמח נפש עבדך כי אליך יי' נפשי אשא. \nבכל הני ארבע עבד גרמיה דוד מלכא קמי מאריה. אמר רבי אלעזר ארימית ידי בצלו לקמי \nמלכא קדישא דהא תנינן אסור ליה לבר נש לארמא ידוי לעילא בר בצלו ובברכאן ותחנונים \nלמריה דכתיב הרימותי ידי אל יי' אל עליון ומתרגמינן ארימית ידי בצלו דהא אצבעאן \nדידין מלין עלאין אית בהו. והשתא אנא הכי עבידנא ואמינא דכל מאן דאלין ארבע יסדר \nקמי מאריה ועביד גרמיה ברעותא בתקונא דא כדקא יאות בתקונא דא לא תהדר צלותיה \nבריקניא. בקדמיתא עבד לסדרא שבחא קמי מאריה ולזמרא קמיה. ודא בתושבחן דקמי צלותא \nולבתר עבד לבתר דצלי צלותא דעמידה איהו עבדא דסדר צלותא דמאריה. ולבתר עבד לבתר \nדצלי כל צלותיה ואזיל ליה וע\"ד דוד תלת זמנין עבד גרמיה בצלותא דא עבד דכתיב הושע \nעבדך אתה אלקי שמח נפש עבדך וכתיב תנה עזך לעבדך. הא תלת זמנין אצטריך לשואה גרמיה \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "עבד. לבתר לשואה גרמיה גו אינון דמסרי נפשייהו על קדושת שמיה והיינו ביחודא דשמע \nישראל דכל מאן דשוי הכי רעותיה בהאי קרא אתחשיב ליה כאלו מסר נפשיה על קדושת שמיה. \nלבתר לשואה גרמיה עני בזמנא דעאל ודפיק דשין דרומי מרומים כד אמר אמת ויציב (וסמיך) \nגאולה לתפלה למהוי בצלותא דעמידה תביר לבא עניא ומסכנא. ולשואה רעותיה לאתכללא גו \nמסכני בתבירו דלבא במאיכו דנפשא. לבתר לשואה גרמיה גו חסידים בשומע תפלה לפרשא \nחטאוי דהכי אצטריך יחיד בשומע תפל הבגין לאתדבקא בימינא דפשוטה לקבלא לאינון דתבין \nוכדין אקרי חסיד הא ארבע אלין כדקא יאות. מאן כליל לכל הני ההוא דקא אצטריך לכללא \nלון והאי איהו עבד דאכליל לכל שאר. תלת עבדין אינון בתלת דוכתין וכלהו חד ועלייהו \nכתיב הנה כעיני עבדים אל יד אדוניהם וגו'. בין עבד לעבד אינון אחרנין בין עבד קדמאה \nלעבד תניינא אית ליה לממסר נפשיה על יחודא דקדושת שמיה ולשואה גרמיה עני ומסכנא \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "בצלותא דעמידה ולשואה גרמיה גו חסידים בשומע תפלה. עבד תליתאה בתר דסיים וסדר כלא. \nתנן בההיא שעתא דסדר בר נש כל הני סדורין ארבע ברעו דלבא קודשא בריך הוא ניחא קמיה \nופריש ימיניה עליה בההוא עבד תליתאה וקרא עליה וא\"ל עבדי אתה דכתיב ויאמר לי עבדי \nאתה ישראל אשר בך אתפאר. ודאי צלותא \n \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "זוהר חלק ג דף קצו/א\nדהאי בר נש לא תהדר בריקניא לעלמין. אתא ר' אבא ונשקיה. אמר ר' אלעזר ת\"ח תרי עבד \nמאינון תלתא אינון דכללי כל הני דהא תליתאה קיימא לחתמא ביה חותמא לעילא לשואה ביה \nדא ימינא דמלכא ודאשתבחא ביה. אבל הני תרין קדמאה ותניינא אינון כללא דכלא. ודוד \nשבח גרמיה בהו דכתיב אנה יי' כי אני עבדך אני עבדך וגו'. דאלין כללי דכל שאר. \nתליתאה בך קיימא למפרק לי דכתיב הושע עבדך אתה אלקי מאן דמסדר דא ידיע ליהוי ליה \nדקב\"ה משתבח ביה וקרא עליה עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר. אתא ר' אבא ונשקיה. א\"ר \nאבא ע\"ד קרינן הנחמדים מזהב ומפז רב וגו' כמה מתיקין מלין עתיקין דסדרו קדמאי ואנן \nכד טעמין לון לא יכלין למיכל ודאי הכי הוא והא קרא אוכח על תלתא עבדין ואינון חד \nובאתר חד. ותרין כדקאמרת וחד דאיהו לאתעטרא ביה קב\"ה דכתיב כי לי בני ישראל עבדים \nעבדי הם וגו'. לא ימכרו ממכרת עבד. בגין דקב\"ה אצטריך לאתעטרא בהאי תליתאה. ועל דא \n", "en": ""}, {"index": 19, "he": "לא ימכרו לשמא דעבד. דהא דקב\"ה הוי. פתח ר' אלעזר ואמר מי בכם ירא יי' וגו'. מאי \nשומע בקול עבדו האי קרא אוקמוה חברייא בצלותא והכי הוא מאן דרגיל למיתי לבי כנשתא \nלצלאה ויומא חדא לא אתי קב\"ה שאיל עליה ואמר מי בכם ירא יי' שומע בקול עבדו אשר הלך \nחשכים ואין נגה לו. מאי שומע בקול עבדו במאן. אי תימא בנביאה או גבר אחרא מאן יהב \nנביאה או גבר אחרא לצלותא. דבגין דצלי צלותיה שומע בקול נביאה או דגבר בעלמא. אלא \nההוא דצלי צלותין בכל יומא איהו שומע בההוא קול דקרי ליה קב\"ה ומשתבח ביה ואמר \nדאיהו עבדו ודאי. שומע בקול במאי קול בההוא דאקרי עבדו שבחא עלאה איהו דנפיק עליה \nקול דאיהו עבדו. ותו דקלא אשתמע בכל אינון רקיעין דאיהו עבדא דמלכא קדישא ודא הוא \nשומע בקול עבדו. אשר הלך חשכים ואין נגה לו. וכי בגין דלא אתא לצלויי הלך חשכים. \nאלא אוקמוה. אבל עד לא יתכנשון ישראל לבתי כנסיות לצלאה סטרא אחרא קיימא וסגיר כל \n", "en": ""}, {"index": 20, "he": "נהורין עלאין דלא יתפשטון ויפקון על עלמין. ותלת זמנין ביומא אזלי סטר אחרא דכר \nונוקבא ומשטטין בעלמא וההוא עידן אתקן לצלותא בגין דלא הוי תמן קטרוגא כלל. וכדין \n", "en": ""}]}
