דורשין במעשה בראשית בשנים בגין דענפין דאילנא אינון פרודות מלמעלה בכנפי חיון ידו"ד לימינא אלקים לשמאלא חתן לימינא כלה לשמאלא כד אתיין לה לחופה בכמה מיני נגונא צריכין ישראל לאתערא לון לתתא בשירות ותושבחות בכל מיני נגונא בצלותא הא קא אתיין לחופה וצריכין ישראל למיהב קדושין לכלה. מחתנא בקשורא דתפלה דיד למהוי קשירא ליה ולעטרא לון בתפילין דרישא דאיהו פאר הה"ד פארך חבוש עליך. ותלת כריכין דרצועה לקבל ג' קדושות דאינון קדוש קדוש קדוש (רצועה) קדושה לך ישלשלו וצריך לברכא לון בשבע ברכאן דאינון שבע ברכות דק"ש בשחר שתים לפניה ואחת לאחריה ובערב שתים לפניה ושתים לאחריה וכלה בחופה דאיהי בדיוקנא דכנפי מצוה בציציות מוזהבות ותכלת ולבן כסא דין וכסא רחמים כליל דא בדא וכמה קשרים וחליין סחרניה בכמה מרגלאן ואבנין יקירין מליין סגולות סחרין לגביה כדיוקנא דזגין ורמונין דלבושי מלכא ומטרוניתא דאינון ד'
בגדי לבן וד' בגדי זהב מסטרא דתרין שמהן ידו"ד אדנ"י כשמו כן כסאו כן חופתו כן לבושו רשים שמיה בכלא כד בעי לאעל' בהיכליה למהוי תמן חתן בכלתיה בח"י ברכאן דצלותא דאיהי (נ"א בהיכלא ליחדא תמן בצלותא בח"י ברכאן דצדיק דאיהו) כמראה הקשת אין דורשין במרכבה ביחיד בגין דהדורש ליחיד עמיה הא אינון שנים בדרשא ולא צריך תמן למשמע קלא בצלותיה אלא רק שפתיה נעות וקולה לא ישמע. ובהאי רזא וחזר הקרב יומת והכי באצילות (ד"א בצלותא) כל חד מצלי בחשאי דלא אשתמע צלותיה לגבי חבריה כגון מאן דדריש לחבריה וישתיק דבור לגביה לא צריך למעבד אלא דבור בחשאי דלא ישמע חבריה ובג"ד אוקמוה רבנן כל המשמיע קולו בתפלתו ה"ז מקטני אמנה ובג"כ חיוון אשא לעילא ממללן כענפין דאילנא דהוו מתקבצין תמן במזמוטי חתן וכלה. באן אתר בק"ש דתמן ואשמע את קול כנפיהם דאינון ס"ד לד' גדפין ד' זמנין ס"ד סלקין רנ"ו והאי איהו רנו ליעקב שמחה אימתי לבתר דנטיל
נוקמא משנאוי ויוקיד טעוון דלהון הה"ד ובאבוד רשעים רנה איהו הנר (ס"א מ' שנין) לאשלמא ע"ב ע"ב ותליין ס"ד מן תמני' א"ז והכי ס"ד מסתמני' א"ז לד' סטרין רנ"ו וכד מטי לל"ב דאינון א"ז א"ז א"ז א"ז דאינון ח' ח' ח' ח' אתחבר י' לכל סטר למהוי ח"י ידו"ד בח"י ברכאן דצלותא דאית בהון ח"י זמנין ידו"ד דסלקין ע"ב בההוא זמנא דמתחברא ידו"ד באלקים בח"י עלמין יאהדונהי מיד דחיון דאש חשות מה כתיב בהון בעמדם תרפינה כנפיהם בעמדם ישראל בגלותא (נ"א בצלותא) תרפינה כנפיהם דלא ישתמודעון עד ההיא שעתא והאי איהו רק שפתיה נעות דאינון כנפי החיות וקולה לא ישמע. מה דהוי חשמל. חיון אשא ממללן אינון חשות. ובג"ד תקינו צלותא בחשאי והכי מעשה מרכבה בחשאי למללא תמן בחשאי בינו לבין עצמו ג' צלותין תקינו ובכלהו ח"י ידו"ד דאינון ע"ב אתוון בכל צלותא בתמני סרי ברכאן דאינון רי"ו וכלילן בחסד בע"ב עם ל"ב נתיבות והיינו ר"ן חסרין ב' דכלילן
בעמודא דאמצעיתא דמקרבנא אשתמע צלותא. צלותא מקרבנא כגוונא דאתמר בהון (שם) ואשמע את קול כנפיהם הכי בכרובים וישמע את הקול מדבר אליו. כגוונא דכבש סלקין ונחתין ביה קרבנין ועלוון. הכי בצלותא מלאכין סלקין תרי ונחתי תרי וכגוונא דסיני דביה משה ואהרן סלקין ונחתין סלקין תרין ונחתין ב' ובפקודא דא אתרמיזו כל פקודין דאורייתא והכי כד הוה פתח ר"ע במעשה מרכבה פומיה הוה סיני וקליה הוה סלם דביה מלאכין סלקין ונחתין בכל דבור ודבור דיליה הוה רכיב עליה מלאך מטטרו"ן איהו רכב לשכינתא דכלילא ביה ספירן עמודא דאמצעיתא דאיהו יו"ד ה"א מלגו דשכינתא כלילא מי' ספירן דלבר וקב"ה ושכינתיה רכב ומרכבה (לעלת העלות) עמודא דאמצעיתא רכב לעלת העלות ושכינתיה רכב לעמודא דאמצעיתא ועלת העלות איהו דמיחד לכלא ומסדר לכלא ונהיר בכלא. נהוריה אעבר בנשמתא וגופא ולבושא ולית ביה שנוי ושותפו וחושבן ותמונה ודמיון מכל מרכבתא ומראה
ודמיון דאתחזייא בעין השכל דרגין עלאין ותתאין אינון רכב ומרכבתא לגביה ועליה לית מאן דרכיב קשת סימן תקיעה שברים תרועה ואינון סימן מרכבה דאבהן תקיעה דאברהם שברים דיצחק תרועה דיעקב דאתמר ביה ותרועת מלך בו וג' גוונין אתחזיין ביה חוורו סומק וירוק ומסטרא דגבורה אתקרי
ספר במדבר פרשת פנחס דף רלא/א קשת גבורים חתים ומסטרא דימינא כמראה הקשת אשר יהיה בענן ביום הגשם כד אתחזי ביום הגשם אחזי רחמי. וכד אתחזי בלא מטרא אחזי דינא. מעורב בין מטרא ושמשא אחזי דינא ורחמי כליל והאי איהו ש מן שדי תלת ענפי אבהן דאינון ידו"ד אלקי"נו ידו"ד תלת שמהן לקבל תלת ענפי אבהן ובהון י"ד אתוון בחושבן ד"י מן שדי ולבוש דשדי מטטרון דהכי סליק בחושבן שדי ע"כ:
ספר במדבר פרשת פנחס דף רלא/ב אמר רעיא מהימנא ודאי בתר דאברים וערקין דלבא דדמיין לישראל אינון בעאקו צריכין לאתערא בקנה דאיהו שופר ודא קנה דריאה בתר דכנפי ריאה לא יכלין לשככא ספר במדבר פרשת פנחס דף רלב/א רוגזא דמרה דאתגברת על ערקין דלבא ועל כל ערקים דאברים דגופא ההוא רוחא דנשיב בהון סליק בקנה דאיהו שופר עלמא דאתי דהכי אוקמוה ושט דומה לעלמא דין דביה אכילה ושתיה קנה דומה לעלמא דאתי דלית ביה אכילה ושתיה ילבתר דשט ו' מן ושט ברבוי אכילה דגזל. אתארך ואתעביד שטן. ומאן גרים דא שטו העם ולקטו שטותא דלהון דאתערבו בערב רב שטיין דתאוה דלהון אכילה ושתיה דגזל וחמס דשוד עניים ואנקת אביונים בנון כפופה שטיין דאכלין בלא טחינה מה כתיב בהו הבשר עודנו בין שיניהם טרם יכרת ואף יי' חרה בעם אתפשט ו' דשטו איהו דרוחיה כפוף ואיהו נ' ודא גרם דאתפשט שטן באכילה ושתיה ואתגבר על כל אברין וערקין בשס"ה לא תעשה כחושבן השט"ן הסר חד דא יום הכפורים דלית ביה
אכילה ושתיה ואיהו כגוונא דקנה. ואיהו ו' בן ידו"ד מן בינה ובגיניה אוקמוה מארי מתניתין הרואה קנה בחלום זוכה לחכמה הה"ד קנה חכמה קנה בינה דלית קנה דאיהו פחות מתרווייהו דאינון י' חכמה ה' בינה ובג"ד צריך לאתערא בשופר דאיהו קנה עלמא דאתי עולם ארוך ארך אפים דמשתכחי מיניה י"ג מכילין דרחמי כחושבן וא"ו א' ארך ו' ו' אפים ואימא עלאה איהי תקיעה מסטרא דאברהם שברים מסטרא דיצחק הרועה מסטרא דיעקב שכינתא תתאה קשר דכלהו דהיינו ק' תקיעה ש' שברים ר' תרועה וכלהו משלשין לגבי שכינתא הה"ד קדושה לך ישלשו דלית קלא יכיל לנפקא לבר אלא מן הפ אוף הכי לית לאפרשא שכינתא מן קב"ה דקב"ה אתמר ביה קול יי' חוצב להבות אש ושכינתא תפלת כל פה ואינון סימנין קשר"ק קש"ק קר"ק. ובחבורא קדמאה: אמר רעיא מהימנא בהאי אתבסם שטן וקמיט נו"ן מן ושט מה דהוה שטן לפנים תב לאחורא ואתהדר ושט כדבקדמיתא בגין דהקול קול יעקב. ישראל לית חיליהון באכילה ושתיה כשאר
עמין דירתין עלמא דין דחיליהון באכילה ושתיה אלא חיליהון בקול דא דאיהו עלמא דאתי עולם ארוך דאתברי באת יו"ד ובגין דקול שופר מניה נפיק אמרו רבנן אין פוחתין מעשרה שופרות ובאות י' ודאי אתעביד עולם ארוך דאיהו ו' עלמא דאתי ובאת ה' ברא עלמא דין דאיהי ה' זעירא דבה אכילה ושתיה דאורייתא ועוד רזא אחרא בתר דאתגזר גזרה בתרין אתוון דאינון ה' ה' תרין בתי דינין מאן יכיל לבטלא גזרה דתרווייהו י"ו דאת ה"א אימא עלאה י' אב. ומה כתיב כל נדר וכל שבועת אסר לענות נפש דאיהי ה' אישה יקימנו ואישה יפרנו ובג"ד צריך לאתערא קלא דאיהו ו' בעשרה שופרות דאינון י' ועקרא דלהון בנשימה אחת כל סימן וסימן בפה דאיהי י' מעשרה. מיד דשמעו מלין ר"ש וכל חברייא אמרו בריך אלהא דזכינא למשמע מלין מההוא דאתקרי רבן של נביאים רבן דחכמים רבן דמלאכי השרת דקב"ה ושכינתיה מדבר על פומוי וכתב על ידוי רזין אלין דלא אשתמעו כוותייהו ממתן
תורה ועד כען. א"ל בוצינא קדישא אשלים מלולי דרזין דחבורא קדמאה לפרשא לון דהא כל מארי מתיבתאן דלעילא ומארי מתיבתאן דלתתא כלהו מזומנין למשמע מלין אלין מפומך ופירושין דילך דהא חדוה ופורקנא יתער בהון לעילא ותתא. אל תתנו דמי לא אנת וכל סיעתא דילך. עוד אמר בחבורא קדמאה:
ספר במדבר פרשת פנחס דף רלב/ב אמר רעיא מהימנא והא אוקמוה רבנן עליה טחול שוחק ואיהו שחוק הכסיל ובג"ד אוקמוה רבנן דמתניתין אוי לו למי שהשעה משחקת לו. וקהלת אמר (שם) טוב כעס משחוק. טוב כעס דכבד דאיהי מרה רצועה דקב"ה רצועה לאלקאה בה צדיקייא בעלמא דין במרעין בישין. במכתשין משחוק דשחיק לון בטחון בלכלוכא דהאי עלמא דשוחק לון שעתא בעותרא ועוד אדם דטחול איהו זחיל עפר ואיהו תקיף יתיר מאדם דמרה ובגין דערב רב אינון שאור שבעיסה ואינון אומין דעלמא דמיין למוץ יתיר מעכבין בגלותא ערב רב לישראל מאומין עכו"ם כמה דאוקמוה רבנן מי מעכב שאור שבעיסה מעכב. דאינון דבקין בישראל כשאור בעיסה. אבל אומין עכו"ם לא אינון אלא כמוץ אשר תדפנו רוח ועוד ונשא השעיר עליו כד רעותיה למעבד קורציא לקב"ה עם ישראל דאיהו נשא כל חובין דיכיל למסבל לון עד דאתעביד כבד כמשא כבד יכבדו ממנו חובין על גדפוי מה עביד סליק לטורא עלאה כחמרא כד איהו בעי לסלקא לטור
גבוה כמשא כבד יכבד עליה. כד איהו לעילא ובעי לסלקא לפי מעוט דאשתאר ליה אתיקר עליה מטולא ונפיל ואפיל גרמיה לתתא ובכבד משא דאתתקף עליה אתעבידו כל אברין דיליה פסקות. דלא אשתאר אבר שלים אוף הכא אירע לסמאל ונחש כבד ויותרת הכבד יצר הרע ובת זוגיה זונה מתמן כל בת אל נכר זונה.:
ספר במדבר פרשת פנחס דף רלג/ב אמר רעיא מהימנא בוצינא קדישא כל מה דאמרת שפיר אבל מוחא איהו מים לב איהו אש ותרווייהו איהו רחמי ודינא דא ספר במדבר פרשת פנחס דף רלד/א כסא רחמי ודא כסא דינא. וקב"ה מלך עומד מכסא דין דאיהו לב ויושב על כסא רחמים דאיהו מוחא וכד חובין מתרבין על אברים ועל ערקין דלבא דאיהו כרסייא דדינא. אתמר בלבא והמלך קם בחמתו ממשתה היין דאיהו יינא דאורייתא. ובזמנא דכנפי ריאה נשבין על לבא (שם) וחמת המלך שככה דתרין כנפי ריאה והיו הכרובים פורשי כנפים למעלה סוככים בכנפיהם על הכפרת דא כפורתא דלבא. ובמאי וחמת המלך שככה בגין דואשמע את קול כנפיהם וישמע את הקול דא קול תורה קול דק"ש וידבר אליו בצלותא דפומא דאיהו אלקים שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך וההוא רוחא דנשיב בכנפי ריאה איהו אפיק קלא בקנה דאיהו קנה חכמה קנה בינה ואתמר בה כה אמר יי' מארבע. רוחות באי הרוח דאינון ארבע אתוון ידו"ד והאי איהו
רוח דדפיק בכל ערקין דלבא דאתמר בהון אל אשר יהיה שמה הרוח ללכת ילכו. אמר בוצינא קדישא ודאי רעיא מהימנא דרגא דילך איהי דביה וחמת המלך שככה אשרי העם שככ"ה בגימטריא משה. אמר ליה בריך אנת בוצינא קדישא בוצינא דדליק קמי מלכא ומטרוניתא נר יי' איהי נשמה דילך א"ל הא אמרת מוחא ולבא וכנפי ריאה תרי כוליין מאי ניהו. אמר רעיא מהימנא הא אוקימנא בכנפי ריאה עושה מלאכיו רוחות כוליין משרתיו אש לוהט ואינון תרין כנפי ריאה ותרין כוליין לקבל ד' חיון דכרסייא. כרסייא איהו לבא באמצעיתא וכן מוחא אית ליה ארבע חיון דאיהו כרסייא דרחמי ומאי ניהו ראייה שמיעה ריחא דבור. ראייה אריה. שמיעה שור. ריחא נשרא וד' אנפין וד' כנפין לכל חד. דבור אדם איהו. אחיד עילא ותתא דרועין דבהון וידינו פרושות כנשרי שמים גוף אריה ושוקים וכף רגליהם ככף רגל עגל. ועל גופא אתמר מרכבת המשנה. משנה כתיב לישנא דמתניתין. ובחבורא קדמאה:
אמר רעיא מהימנא ודאי הכי הוא דכבד איהו דרגא דעשו עשו הוא אדום הוא כניש כל דמין בין צלולין בין עכורין ולא אבחין בין טב לביש לא עביד אפרשותא בינייהו. לבא איהו ישראל דאבחין בין טב לביש בין דם טמא לדם טהור ולא נטיל אלא ברירו ונקיו דההוא דמא כבורר אוכל מגו פסולת ולבתר דנטיל לבא דאיהו יעקב ברירותא דדמים דאיהו לעילא ואשתאר כבד דאיהו
ספר במדבר פרשת פנחס דף רלד/ב עשו בפסולת איהו כעיס עליה במרה דאיהי גיהנם דאתבריאת ביומא תניינא מותא דרברבי ואיהי נוקבא בישא אש זרה עבודה קשה ע"ז קרינן לה. ובגין דמינה אתער כעס לכבד אוקמוה רבנן במתני' כל הכועס כאילו עובד ע"ז ולא עוד אלא דלית שריפה וחמימות בכל מרעין דאברין דגופא אלא ממרה דאיהי אדליקת בשלהובין על ערקין דכבד ובעי לאוקדא כל גופא ואיהו כגוונא דימא כד איהו כעיס דגלי ימא סלקין עד רקיעא ובעו לנפקא מגבולייהו לתברא (נ"א לחרבא) עלמא אי לאו שכינתא דאיהי לחולה כחול דאסחר לימא דלא נפקת מפומהא אוף הכי שכינתא אסחרת לגופא וסמיך ליה כד"א יי' יסעדנו על ערש דוי. ובג"ד אוקמוה מארי מתני' המבקר את החולה לא ליתיב למראשותיו משום דשכינתא על רישיה ושכינתא אסחר גופיה עד רגלוי ובג"ד אתמר ביעקב ויאסף רגליו אל המטה ודא שכינתא דאתמר בה והארץ הדום רגלי לרשע גמור מלאך המות אסחר ליה בכל סטרא ודא יצה"ר דמ"ה אסחר ליה בכל סטרא
חרבא דיליה דפניו מוריקות בטפה חדא מאינון ג' טפות דזריק ביה הה"ד ואחריתה מרה כלענה כבד דא דכורא. יותרת הכבד נוקבא: אמר רעיא מהימנא בתר דגופא איהו מאילנא דטוב ורע לית אבר בגופא דלא אית ביה יצר הרע ויצר טוב לבינוניים ולצדיקים גמורים תרין יצירות דכר ונוקבא תרווייהו טובים כגוונא דחתן וכלה לרשעים גמורים תרין יצירות בישין דכר ונוקבא בכל אבר ואבר מסטרא דסמאל ונחש ובג"ד מסטרא דאילנא דטוב ורע קיבה אית בה תרין דרגין דהכי אוקמוה רבנן קיבה ישן ואית שינה אחת משתין במותא. ושינה אחת משתין בנבואה ובג"ד אוקמוה רבנן מארי מתיבתא החלומות שוא ידברו, והכתיב בחלום אדבר בו. לא קשיא כאן על ידי שד איהו שוא מסטרא דמותא ואיהו תבן דהכי אוקמוה כשם שאי אפשר לבר בלא תבן כך אי אפשר לחלום בלא דברים בטלים: אצטומכא דא קרקבן נקלף. ואוקמוה רבנן קורקבן טוחן דאיהו נטיל כלא ושוחק ומשדר לכל אברין אי אברין בלא חובין כגוונא דאוקמוה רבנן דאית מלין דמעכבין ית קרבנא דלא נחית
לקבלא ליה ההוא דשדר קב"ה לקבלא דורונא דיליה דאית דמקבל ליה קב"ה על ידי אריה דאתמר ביה ופני אריה אל הימין לארבעתן וקב"ה רכיב עליה ונחית ביה לקבלא ההוא דורונא ואית דורונא דמקבל ליה על ידי שור דאתמר ביה (שם) ופני נשר לארבעתן דאינון שתי תורים או שני בני יונה. ואית דורונא דמקבל ליה ע"י דאדם דכתיב ביה אדם כי יקריב מכם קרבן ליי'. בדיוקנא דההוא דאתמר ביה ודמות פניהם פני אדם. ידו"ד נחית עלייהו לקבלא דורונא. ואית חיון טבעיות ממנן על גופין דאינון מארבע יסודין ואינון דכיין ולקבלייהו ארבע חיון דורסין מסאבין (נ"א מלאכין ממנן) על ד' מרירן דאינון מרה חוורא מרה סומקא מרה ירוקא מרה אוכמא. ואית חיון שכליות דסחרין לכרסייא. ואית לעילא מנייהו וגבוהים עליהם ואינון חיון אלהיות מסטרא דקדושה. ואית חיון דסטרא אחרא ואתקריאו אלקים אחרים ואלהיות דקודשא אלקים חיים. ואלין אלהיות דקדושה אתקריאו אלקי
האלקיות ועלת על כלא. אל אדון על כל המעשים וכל זינא אזיל לזיניה ובגין דאית אלקים אחרים אמר עלייהו זובח לאלקים יחרם בלתי לידו"ד לבדו בגין דלא יתערב אלקים חיים עם אלקים אחרים. (ס"א ובחבורא קדמאה): ספר במדבר פרשת פנחס דף רלה/א אמר רעיא מהימנא בוצינא קדישא ודאי אצטומכא בקדמיתא נטיל כלא עד שית שעתין ואופה. קרקבן איהו אופה. וריאה איהי משקה. לבא מלכא. ואינון תרין אינון ודאי אופה ומשקה למיהב למלכא משפירו דכל מאכלין ומשקין רישא דכלהו מבחר לכלהו והיינו דכתיב אריתי מורי עם בשמי אכלתי יערי עם דבשי שתיתי ייני עם חלבי לבתר אכלו רעים שאר אברים דאינון חילין ומשריין דמלכא דפליג לון מזונא ע"י שר האופים. שתו ושכרו דודים ע"י שר המשקים. וכבד איהו לימינא דב"נ ובג"ד ופני אריה אל הימין לארבעתן לימינא דמלכא דאיהו לבא. טחול לשמאלא אלין אינון מסטרא אחרא ופני שור מהשמאל. משקה חמרא מזוג
במיא למלכא ואריה אכיל דא כרבד כניש מזונא קמי מלכא דאיהו לבא. ואית לאקשויי על האי אי כבד איהו עשו איך הוא מתקן מזונא ללבא אלא ודאי לבא איהו כגוונא דיצחק כבד עשו דאיהו הצד ציד ויימא ליה יקום אבי ויאכל מציד בנו. אלין אינון צלותין דאזלין ומתתרכין מעניים ויצחק בצערא וביגונא דלא יכלין לכוונא לצלותא ובגין דא לא אמר ויאכל מצידי אלא ויאכל מציד בנו. בני בכורי ישראל כגוונא דא לית לון לישראל מזונא בגלותא אלא ע"י אומין דעלמא אבל כד אינון בארעא דישראל מזוניהון ע"י שכינתא ויהוןתרין כנפי ריאה משקין אומה שר המשקים. ותרין כוליין האופים דמבשלין הזרע דנחית מן מוחא ומבשלין מיא דמקבלין מכנפי ריאה. ולבתר דייכול מלכא דאיהו לבא אתמר בתרין כליין דיליה אכלו רעים ולתרין כנפי ריאה שתו ושכרו דודים דלבא איהו כסא דין ארבע חיון שליחן דיליה תרין כנפי ריאה ותרין כליין דכנפי ריאה ופניהם וכנפיהם פרודות
מלמעלה לקבלא עלייהו מלכא דאיהו רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת יי' דיתיב על כרסייא דאיהו לבא דכל אינון דפיקין מתנהגין אבתריה כחיילין בתר מלכיהון ורוחא דנשיב מכנפי ריאה נשיב על תרי נוקבי חוטמא ואיהו קריר וצנינא משמאלא וחם