רעיא מהימנא — קטע 23

שבועות מנחתם שלשה עשרונים ושני עשרונים חמש דאינון חמש זמנין עשר הה"ד ומנחתם סלת בלולה בשמן שלשה עשרונים לפר האחד ושני עשרונים לאיל האחד עשרון עשרון לכבש האחד לשבעת הכבשים. ושבעת הכבשים לקבל שבע שבתות תמימות תהיינה כל חד עם שית יומין דיליה ובעשור לחודש השביעי דאיהו תשרי. מקרא קדש יהיה לכם דא יום הכפורים דאיהו עשירי י' כליל מעשרת ימי תשובה ותקינו ביה ה' צלותין לחברא (לה) עם ה' (מאי מקרא קדש יהיה לכם דאיום הכפורים דאיהי עשירי י' כליל מעשרת ימי תשובה ותקינו בו ה' צלותין לחברא עם ה') מאי מקרא קדש לאפרשא ליה משאר יומין דאית בהו פולחנא דחול ובגין דא כל מלאכת עבודה לא תעשו דיומין דאית בהון מלאכת חול אינון מסטרא דעץ הדעת טוב ורע. דאתהפך ממטה לנחש ומנחש למטה לכל חד כפום עובדוי ודא מטטרון מטה, נחש סמאל אבל בהאי יומא דאיהו יום הכפורים דאתקרי קדש שלטא אילנא דחיי דלא אשתתף עמיה שטן ופגע רע ומסטריה

לא יגורך רע. ובגיןד א ביה נייחין עבדין באילנא דחיי (ואשתתפן גביה) וביה נפקן לחירות ביה נפקי משלשליהון. אינון דאית עלייהו גזר דין בנדר ובשבועה ובגין דא תקינו למימר ביה כל נדרי ואיסרי כו' כולהון יהון שביתין ושביקין לא שרירין ולא קיימין ובגין דא נדר דידו"ד דאיהו תפארת ושבועה דאלקים דאיהו מלכות דעבדו על גלותא דלהון בחכמה ובינה יהון שביקין ושביתין לא שרירן ולא קיימין ונסלח לכל עדת בני ישראל דחסד איהו מים. גבורה אש תפארת אויר ובגין דא אוקמוה מארי מתניתין התר נדרים פורחים באויר ובגין דשבועה ממלכות דאיהי לתתא מיניה אוקמוה נדרים על גבי שבועות עולים ועוד אוקמוה כל הנשבע כאילו נשבע במלך עצמו וכל הנודר כאילו נודר בחיי המלך. המלך עצמו אדני חיי המלך ידו"ד ובגין דא (שם ל) כי ידור נדר לידו"ד. ואוף הכי אית רזא אחרא חיי

ספר במדבר פרשת פנחס דף רנה/ב המלך חכמה הה"ד החכמה תחיה בעליה כל הנודר בידוד דאיהו תפארת כאילו נודר בחכמה דאיהו יו"ד ה"א וא"ו ה"א חיי המלך וכל הנשבע באלקים כאילו נשבע במלך עצמו. עצמו דא אימא עלאה כאילו נשבע בה דאיהי עצם השמים לטוהר מסטרא דחסד עצם מעצמי ובשר מבשרי מסטרא דגבורה דא מלכות. ובחכמה דאיהי חיי תפארת איהו סליק לאתקרי אדם הה"ד כתפארת אדם ואתמר ביום הכפורים ועניתם את נפשתיכם. ובעשור לחדש השביעי הזה תענו את נפשתיכם. תקינו ביה ה' ענויים בגין דתתלבן ה' זעירא בח' עלאה דאיהו ה' צלותין לקיים בישראל אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו. והאי איהו רזא דלשון של זהורית בגין דכל חובין דישראל מטון לגבי מלכות ותשובה דאיהי בינה מלבנת לון בגין דאתמר בה השוכן אתם בתוך טומאותם וד' בגדי לבן וד' בגדי זהב למלבש יאהדונהי ותקינו לתקוע שופר ביום הכפורים לסלקא קול דאיהו ו' לחרות דאתמר בה בכל צרתם לו צר בא' ובו' קרי וכתיב.

ועבודת יום הכפורים איהי באריכות ואיהי כלילא מתלת דרגין במחשבה דבור ומעשה. בחמשה עשר יום לחדש השביעי וגו' דאיהי תשרי מקרא קדש יהיה לכם וגו' כל מלאכת עבודה לא תעשו וחגותם אותו חג ליי' שבעת ימים וגו'. בחמשה עשר מסטרא דידו"ד וחגותם אותו דא אות ו' עמודא דאמצעיתא. (ח"ג חסד גבורה). שבעת ימים מסטרא דבת שבע דאיהי מלכות אבהן ורעיא מהימנא ואהרן דוד ושלמה הא אינון שבע לקבל שבע ספיראן. אנא בעינא לתקנא לכון סכה דאיהי אימא עלאה לסככא עלייה וכאמא על בנין ובנין ז' ספיראן אמר קרא (שם) כי בסכות הושבתי את בני ישראל במפקנותהון מארעא דמצרים בז' ענני כבוד. (אית באות ו' בסכות חסר ו' דאתמר בה (שם) בסכת תשבו שבעת ימים איהי אימא. אבל סוכה) באת ו' איהו ברזא (דתיבין) דתרין בנין ידוד אלקים והכי סליק סוכ"ה בחושבן יאהדונהי תרין כרובים דהם סוככים בכנפיהם על הכפורת ופניהם איש אל אחיו ואית עשרה טפחים בכרובים מתתא

לעילא מרגליהון עד רישיהון ומרישיהון ועד רגליהון ושריין על טפח דאיהו י' ועשרה עשרה מעילא לתתא ומתתא לעילא היינו יו"ד ובג"כ שיעורא דסכה אמרו רבנן לא פחות מעשרה ולא למעלה מעשרים. סכה העשויה ככבשן מסטרא דאימא עלה אתמר (שם יט) והר סיני עשן כלו מפני אשר ירד עליויי' באש ויעל עשנו כעשן הכבשן (ואוקמוה יד) מאי והחיות רצוא ושוב כאור היוצא מפי הכבשן) וכלא חד. וסכה תהיה לצל יומם דסכך בעינן וסכך אתעביד לצל דאתמר ביה בצל שדי יתלונן. ולא בצל סכת הדיוט דאגין על גופא משמשא. אלא צל לאגנא על נשמתא. בצלו חמדתי וישבתי אשר אמרנו בצלו נחיה בגוים. צל עם ם' איהי צלם דאתמר ביה אך בצלם יתהלך איש. ם' סתומה אית לה ארבעה דפנות ומה דאוקמוה שתים כהלכתן ושלישית אפילו טפח ולמ"ד שלשה כהלכתן ורביעית אפילו טפח ואינון בגין דא תרין תלת ארבע הא תשע טפח איהי עשיראה לאשלמא כל חסרון. ובגין דא שיעור סכה לא פחות מעשר דאיהי מלכות

עשיראה דכל דרגין ולא למעלה מעשרין דאיהי כ' כתר עליון דלא שלטא ביה עינא. כבוד עלאה עליה אמר משה הראני נא את כבודך ואתיב ליה קב"ה לא תוכל לראות את פני ולית כבוד בלא כ' ובגין דא שערו מארי מתניתין לקבלייהו סכה העשויה כמבוי מסטרא דאת ם כמין גא"ם מסטרא דאת ג' כמין צריף מסטרא דאת ד' ושבע אתוון אינון בג"ד כפר"ת כ' כבשן ב' בורגנין ושאר סכות וכלהו רמיזי לגבי מארי מתניתין ולית לארכא בהון. ואינון לקבלייהו שבעה ככבי לכת ואינון דכר ונוקבא ובגין דא אתקריאו ז' כפולות כגון שבעה שרגין דמנרתא דאתמר בה שבע ביום הללתיך הכי שבעה ושבעה מוצקות הכי שבעה ספיראן כפולות ושבעה יומי בראשית לתתא שבעה לעילא אין כל חדש תחת השמש. לולב דא צדיק דדמי לחוט השדרה דביה ח"י נענועין דלולב ואינון לקבל ח"י ברכאן דצלותא לקבל שמנה עשר אזכרות דהבו ליי' בני אלים לקבל שמנה עשר אזכרות דק"ש ונענוע לשית סיטרין בחושבן ו'

תלת נענועין בכל סטרא אינון ח"י לולב בימין כליל ששה מנין (דאינון) ג' ספר במדבר פרשת פנחס דף רנו/א הדסין גדולה גבורה תפארת ודמיין לתלת גווני עינא ב' בדי ערבות נצח והוד ודמיין לתרין שפוון לולב יסוד דומה לשדרה דביה קיום דכל גרמין ועליה אמר דוד כל עצמותי תאמרנה יי' מי כמוך. אתרוג מלכות דומה ללבא דביה הרהורין ונענועין דהלל אינון משותפין בנענועין דנטילת לולב ואינון ה"י באנא ח"י ח"י בהודו תחלה וסוף ח"י דנטילת לולב הרי ע"ב ובגין דא לולב בחושבן ח"ס וד' מינין דלולב הא חסד דרועא ימינא ובגין דא תקינו לולב בימין לסטרא דחסד אתרוג לסטרא דגבורה לשמאלא לבא. ובגין דא אתרוג הדומה ללב תקינו למהוי ביד שמאל. כמה דאוקמוה לולב בימין ואתרוג בשמאלו אינון לקבל זכור ושמור ומאן נטיל תרווייהו עמודא דאמצעיתא לולב בימינא ואתרוג בשמאליה: אתו אבהן ורעיא מהימנא ואהרן ודוד ושלמה ובריכו ליה נאמרו ליה אנת בוצינא קדישא

וחברייא דילך דאינון שית לקבל אינון ז' ואנת בוצינא קדישא נר מערבי באמצע דכל שית נרות נהרין מנך בכל חד אתמר ביה נר יי' נשמת אדם: ורעיא מהימנא נהיר בך ואנת בחברייא דילך וכלא חד בלא פרודא כלל ומתמן ואילך מתפשטין ענפין לכל מארי חכמתא אשלים מלין דחבורא קדמאה דילך לאעטרא לון: פתח בוצינא קדושא ואמר בחבורא קדמאה אתמר מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה וגו'. מאי בוז יומא תניינא ויומא שתיתאה ויומא שביעאה דסוכות דבהון הוו מנסכים מים ויין דשבע יומין דסוכות בהון היו מקריבין ישראל שבעים פרים לכפרא על שבעין ממנן בגין דלא ישתאר עלמא חרוב מנייהו הה"ד ובחמשה עשר יום והקרבתם עולה אשה לריח ניחח ליי' פרים בני בקר שלשה עשר תמימים. וביום השני פרים י"ב. וביום השלישי י"א. וביום הרביעי עשרה. וביום החמישי פרים תשעה. וביום הששי פרים שמנה. וביום השביעי שבעה וכלהו שבעין ובכל יומא הוו חסרים אמאי חסרים אלא הכא קא רמיז ותנח התיבה בחדש השביעי ומה

התם בימי טופנא (שם) והמים הלכו הלוך וחסור אוף הכי בתשרי דאיהו ירחא שביעאה דביה כמה פקודין ראש השנה ויום הכפורים סכה ולולב אתרוג מינין דלולב שופר. שכינתא עלאה שרייא עלישראל דאיהי תשובה סוכה אתרוג. וקב"ה דאיהו לולב. מיד והמים היו הלוך וחסור מתמעטין חובין דישראל אוף הכי מתמעטין ממנן דאינון מלאכי חבלה דממנן עלייהו דדמיין למי טופנא כמה דאוקמוה עשה עברה אחת קנה לו קטיגור אחד בההוא זמנא דמתמעטין חובין מתמעטין פרים דלהון מתמעטין ממנן דע' אומין מתמעטין ע' אומין מתמעט טובא דלהון. תיבת נח מני קב"ה לאעלא עמיה שנים שנים שבעה שבעה זכר ונקבה לקרבנא לאגנא על נח ועל כל אינון דעאלין עמיה לתיבה אוף הכי אלין דמנטרין חגין וזמנין דאינון ימים טובים שנים שנים שבעה שבעה. שנים שנים תרין יומין דר"ה. ותרין יומין דשבועות ובגין דאינון תרין מנייהו בספק הא אית שני ימי הפורים באתרייהו שבעה שבעה ז' יומין דפסח ז' יומין

דסוכות. נח לקבל יום השבת והאי איהו מכל החי סכה קא אגינת עלייהו דישראל הה"ד וסכה תהיה לצל יומם מחרב. סכה קא אגינה. מה תיבת נח לאגנא אוף הכי סכה לאגנא. ועו דמדכל החי ח"י ברכאן דצלותא מאינון ט' ט' ברכתא דמינין בה אשתלימו י' ספיראן מעילא לתתא ומתתא לעילא ואיהו לקבל נח. ועו דמכל החי שכינתא אגינת על אלין דנטרין י' אות שבת בתחומא דיליה דאיהו ח' אלפים תרין אלפין לכל צד. ועו דמכל החי אלין דנטרין י' אות שבת בתחומא דיליה דאיהו ח' אלפים תרין אלפין לכל צד. ועו דמכל החי אלין דנטרין י' אות ברית דאיהו בח' יומין דאתמר עלייהו וביום השמיני ימול בשר ערלתו ועוד מזל החי אלין דנטרין אות י' תפלין בתמנייא פרשיין שכינתא דאיהי סוכה אגינת עלייהו ופרישת גדפאה עלייהו כאמא על בנין ובגין דא תקינו לברכא הפורס סוכת שלום עלינו ובגין דא בירחא שביעאה דביה כל פקודין אלין מים רבי לא יוכלו לכבות את האהבה. עם ישראל

באבוהון שבשמים ולית מים רבים אלא כל אומין וממנן דלהון. אם יתן איש דאיהו סמאל כל מה דאית ליה בעלמא דין בגין ספר במדבר פרשת פנחס דף רנו/ב דישתתף באלין פקודין עם ישראל בוז יבוזו לו. וביום השמיני עצרת פר אחד איל אחד הא אוקמוה מארי מתניתין למלכא דזמין אושפיזין לבתר דשלח לון אמר לאלין בני ביתא דיליה אנא ואתון נעביד סעודה קטנה. ומאי עצרת. כמד"א זה יעצור בעמי ולית עצר אלא מלכות מסטרא דשכינתא עלאה עביד סעודתא רברבא ומסטרא דמלכותא סעודתא זעירא ונוהגין למעבד ישראל עמה חדוה ואתקריאת שמחת תורה ומעטרן לס"ת בכתר דיליה רמז ס"ת לתפארת שכינתא עטרת תפארת. אמר ר' אלעזר אבא אמאי מסטרא דאמא עלאה זמין לכל ממנן דכל אומין ומסטרא דשכינתא תתאה לא זמין אלא לאומא יחידה לקבל פר יחידא. אמר ליה ברי שפיר שאילת בגין דמלכות איהי רמיזא לברתא דאיהי צנועה בבית אביה ואמה. ואיהי ארוסה ולא נשואה. לאו

אורח ארעא למיכל עם אושפיזין. אבל אימא דהיא נשואה אורח ארעא איהו (למיכל עם ארחי) בתר דמזמין בעלה אושפיזי למיכל על פתורא עם בעלה ואי אינון אושפיזין נכדאין לא אכלי עמהון לא אבא ולא אמא וכל שכן ברתא ובגין כך בסעודתא דשבעין ממנן לא אשתתף למיכל עמהון חד מן מארי מלכא בגין דאינון נוכראין. אמר ליה ודאי כען אתיישבת מלה בלבאי על בורייה. עולת תמיד. דא שכינתא דסליקת לעילא בההוא דרגא דאתמר בה ערב ובוקר בכל יום תמיד ואומרים פעמים שמע ישראל. ואיהי סליקת בעמודא דאמצעיתא דאיהו תדיר עמה בל אפרודא כלל ולאן סליקת לאתר דאתגזרת מתמן דאיהו אין סוף ואיהו גבוה מכל ספיראן. ובג"ד אוקמוה עולה כלה לגבוה סלקא וכד איהי סליקת אחידן בה כל ספירן ואינון סלקין עמה. ומאי סליקו דילה לריח ניחח למיהב ריחא טבא קדם יי' ולבתר אתמר בה וירד מעשות החטאת והעולה. נחתת מליא כפרה מכל חובין דישראל והא סליקו דילה איהו בעמודא

דאמצעיתא. אוף הכי נחיתו דילה איהו ביה וכל חיילין דילה ובגין דא אקרי סלם דביה כל הויין (נ"א כנויין) סלקין ונחתין דאינון תליין מן ידוד ובג"ד כל קרבנין ועלוון אינון לידוד ואתקריאת קרבן על שם דאתקריבו בה כל כנויין לידוד ובגין דא אתמר עלה קרבנו קערת כסף אחת לית דרגא דאתקריב לגבי ידוד פחות מנה ולית צלותא ופקודא מכל פקודין דאורייתא וכל קרבנין ועלוון דאינון לבר מנה בכל דרגין דספיראן לא מתקבלן קדם ידוד לבר מנה ובגין דא אתמר עלה בזאת יבא אהרן אל הקדש ובג"ד אמר נביא כי אם בזאת יתהלל המתהלל איהי שלמים שלימו דשמא דידוד בכל דרגא ודרגא איהי ה' אלקים י' דידוד איהי ה' מן אלקים איהי ה' מן אהיה י' מן שדי סוף דכל הויה וכנוי ובג"ד אתמר בה סוף דבר הכל נשמע את האלקים ירא ואת מצותיו שמור. איהי סוף מעשר ספיראן ים סוף שלימו דעלאין ותתאין איהו תרעא לאעלא לכל חכמתא לכל כנוי והויה ולאעלא בכל ספירה וספירה

ידיעה דכלא. ופחות מינה לית רשו לשום בריה לאשגחא לשום ידיעה בעולם. עלה אתמר זה השער ליי' צדיקים יבאו בו איהו שם מ"ב אתוון דבהון אתבריאו עלאין ותתאין (ואלין אינון אתוון כינויין לאתוון דהווין דבהון אתבריאו עלאין) איהי אתקריאת עין מסטרא דימינא הנה עין ידוד אל יראיו. ואתקריאת אזן מסטרא דשמאלא הטה אלקי אזנך ושמע ואתקריאת ריח מסטרא דעמודא דאמצעיתא ואתקריאת פה מגרמה הה"ד פה אל פה אדבר בו אתקריאת פקודא קדמאה אנכי מסטרא דכתר דאיהו אי"ן מאלקינו אנכי ביה כ' כתר וביה אין וכתר אתקרי מסטרא דאימא עלאה דאדכר לגבה חמשין זמנין יציאת מצרים באורייתא ואיהי ב"ת מן בראשית דכלילא עשר אמירן מסטרא דחכמה בת י' בחכמה יסד ארץ. באבא יסד ברתא ואיהו נתיב לא ידעו עיט דכליל ל"ב נתיבות דאינון ל"ב אלקים מסטרא דאימא עלאה דאתקרי כבוד וכד אתכלילן בברתא אתקרי ל"ב. ובגיןדא כבוד לעילא ל"ב לתתא וי' דברן אתייהיבו

חמש בלוחא חדא וחמש בלוחא תניינא איהי כליל לון ה' מכתר עד גבורה וה' מעמודא דאמצעיתא עד ספר במדבר פרשת פנחס דף רנז/א ברתא ואינון ה' ה' וכי אית למללא בעשרה פיות אלא כליל לון בבת יחידה י' ואתעבידו כלהו חדא אוף הכי ו' אתקרי קול ולא אשתמודעין ביה עד דאשתתף עד דבור ובגין דא קול דברים אתם שומעים איהי פקודא תנינא מסטרא דגבורה יראה בחושבן ורמיזא במלת בראשית ירא בשת ואוקמוה מאן דלית ליה בשת פנים ודאי דלא עמדו אבהתוי על טורא דסיני איהי פקודא תליתאה דאתקרי אהבת חסד הה"ד אהבת עולם אהבתיך על כן משכתיך חסד אהבה כלילא מאבהן דאתקרי בהון בכל מכל כל רזא דמלה זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך. ואיהי פקודא רביעאה יהוד מסטרא דעמודא דאמצעיתא שמע ישראל ואיהי כ"ה כ"ה אתוון עמיה בשית תיבין דאינון שמע ישראל ובגינה אמר אברהם נלכה עד כ"ה ונשתחוה כ"ה תאמר לבית יעקב איהו א"ח עמודא דאמצעיתא ואיהי ד' שלימו דיחודא דיליה לאשלמא ביה אחד א"ח כליל ט'

ספיראן דאינון א' אין סוף ח' תמניא ספיראן מחכמה עד יסוד. ד' מלכות קוצא דילה בה אשתלימו לעשרה דאינון יו"ד ה"א וא"ו ה"א ד' כלילא מד' אתוון ידוד. פקודא חמישאה והגית בו יומם ולילה איהי אורייתא דבכתב מסטרא דחסד ואורייתא דבעל פה מסטרא דגבורה דבהון חכמה ובינה כמה דאוקמוה מארי מתניתין הרוצה להחכים ידרים להעשיר יצפין ועמודא דאמצעיתא כליל תרווייהו ובגין דא אתקרי שמים כליל אש ומים אש דגבורה ומים דחסד ובגין דא כתר לכתר דאיהי כף (במדבר ז) עשרה עשרה הכף בשקל הקדש דאינון ידו"ד כ"ו בחושבן. פקודא שתיתאה איהי תפלה של יד בדרועא שמאלא ומסטרא דגבורה ה' דיד כהה מכתר ועד גבורה ה' ספיראן ואינון תפילין דרישא דעמודא דאמצעיתא ואיהי קשר תלת רצועות דאינון נצח הוד ימוד.ואיהי פקודא שביעאה מצות ציצית כליל תכלת ולבן דינא ורחמי בנורא אשא חוורא לא אכיל תכלא אכיל ושצי ותאכל את העולה חוור מימינא תכלת משמאלא.

עמודא דאמצעיתא יחוד בין תרווייהו ירוק בגין דא אוקמוה מארי מתניתין מאימתי קורין את שמע בשחרין משיכיר בין תכלת ללבן ובגין דא תקינו פרשת ציצית למקרי לה ביחודא. ואיהי פקודא תמינאה מזוזה שכינתא אתקריאת מזוזה מסטרא דעמודא דאמצעיתא דאתוון דידו"ד ומסטרא דצדיק רזא דברית אתקרי שדי. שדי חותמא דמלכא דאיהו ידו"ד. פקודא תשיעאה שכינתא אתקריאת אות ברית מסטרא דצדיק יסוד עולם. זאת אות הברית ביני עמודא דאמצעיתא ובין בני ישראל נצח הוד. אות דא צדיק. היא דא שכינתא כי ששת ימים עשה יי' את השמים. מכתר עד עמודא דאמצעיתא דלית שית בכל אתר אלא מסטרא דאת ו' ולית שביעי אלא מסטרא דאת י' עטרה עלרישיה חכמה עלאה אות הוא. חכמה תתאה אות היא ותקינו למגזר לתמניא דאינון ח' מן חכמה עד יסוד לקבלא בהון י' זעירא לסלקא לה עד כתר למהוי עטרה על ראשיהון ותקינו לשוויא לערלה במנא דעפרא לקיים ונחש עפר לחמו. פקודא עשיראה

ושמרו בני ישראל את השבת שכינתא אתקריאת שבת מסטרא דתלת דרגין דאינון ש ג' כתרין כתר חכמה ובינה ואיהי בת. רביעאה לון שית יומין מחסד עד יסוד בהון תעשה מלאכה בגין דבניינא מתחיל מחסד הה"ד עולם חסד יבנה. אבל מבינה ולעילא איהי מנוחה וענג ושביתה לכל עובדא. פקודא חד סר איהי אתקריאת צלותא דשחרית מנחה ערבית מסטרא דתלת אבהן