בברכתא דלתתא דההיא ברכתא סלקא ואנהיר בוצינא דלא נהיר ואתקיף לה בתוקפא תקיפא לסלקא לעילא ועל רזא דא כתיב כי מכבדי אכבד אלין אינון דמברכין ליה לקב"ה ובוזי יקלו אלין אינון דלא מברכין ליה לקב"ה ומנעין ברכתא מפומייהו. רזא דרזין לאינון דידעי חכמתא דמאריהון למנדע רזא דברכאן בפקודי אורייתא ובכל הנאין וכסופין דהאי עלמא לארקא ברכאן מעילא לתתא כד (ס"א בר) ברכאן דצלותא דאינון תקונא דמאריהון מתתא לעילא ומעילא לתתא. ברכאן דלאו אינון בצלותא סלקין מתתא לעילא עד דמטו גו נהורא דלא נהיר ומתערי (לעילא) בתוקפא לההוא נהורא דלא נהיר בההיא ברכה וסלקא אתערו לעילא עד דמטו לכרסייא עלאה מקורא דכל חיין כדין נפקו מההוא מקורא עלאה ברכאן אחרנין ואערעו אלין באלין ונשקי אלין לאלין ואתאן ושריין לריש צדיק לארקא לתתא וכד נחתין אתברכן אבהן ובנין וכל שרגין דלהון. ורזא דאלין ברכאן לאתערא מעילא לתתא ברזא דא: ברוך דא רזא דמקורא עלאה מכלא לארקא ולאמשכא ולאנהרא כל בוצינין. ואיהו ברוך (נ"א בריך) תדיר דלא פסקין מימוי. ומתמן שירותא דאקרי עלמא דאתי ואיהו קצה השמים דההיא קצה קצה עלאה איהו בגין דאית קצה כגוונא דא לתתא ואיהו עלמא תתאה. ואקרי אוף הכי ברוך לקבל תתאי לארקא לתתא ולאתערא מתתא לעילא בברכאן דצלותא. וברוך (קדמאה) דא אקרי הכא ברזא דחכמתא עלאה דאמלי לההוא אתר בהד שביל דקיק דאעיל ביה. אתה לבתר שארי לאתגלייא דהא האי ברוך סתים איהו. ובג"כ אקרי בארח סתים ברוך מקורא עלאה דלא אתגלייא. אתה שירותא לאתגלייא לבר ובג"כ אקרי אתה ומאן איהו דא רזא דימינא ואקרי כהן לגבי ההוא אתר. ורזא דא אתה כהן לעולם מאן כהן לההוא עולם אתה. ודא איהו ימינא עלאה דהא אשתכח לאתגלייא. ידוד דא רזא דאמצעיתא. רזא דמהימנותא בכל סטרין. ספר דברים פרשת עקב דף רעא/ב אלקינו דא סטראט דשמאלא דכליל בימינא וימינא ביה ואתכלילו דא בדא למהוי חד ועד הכא אתקשרו ברכאן דכיון דאלין אתברכאן כלהון דלתתא אתברכאן לבתר דאינון אתברכאן ונטלי ברכאן לגרמייהו אתהדרו כלילן כחד לההוא מקורא דאינון לא יכלין לאתהדרא לגבי ההוא אתר עד דאתברכן כיון דאתברכן בקדמיתא אתהדרו ועאלין לגבי ההוא אתר לנטלא ברכאן יתירין אחרנין לארקא לתתא ועד דאינון אתברכן לא עאלין ולא תאבין לגביה ורזא דא ולא יראו פני ריקם וכד תבין לגבי ההוא אתר ועלין תמן כדין אקרי ההוא אתר מלך ומלך לא אתקרי בר כד אינון מתקרבין לגביה מתברכן ומלכא אימתי אקרי מלך כד רברבנוי אתיין לגביה עתירין מסתפקן בכל מה דאצטריכו בלא חסרונא כדין איהו מלך מלך לתתא כד אלין מעטרן ליה בספוקא בעטרין קדישין. והכי אקרי מלך ומאן איהו העולם אשר קדשנו וצונו ובגיןד איהו עלמא דלא אתגלייא לבר ואיהו סתים קרי ליה הכי בארח סתים. ועל דא לא אקרי אלא בארח סתים. ולעולם ימינא אתה כמה דאתמר. ועל דא כהן כפיך לגבי ההוא אתר ברישא ובסופא. ועלמא תתאה כד אתקשר לימינא ואתדבק ביה קרי מתתא לעילא ברוך ולא אקרי ברוך בר ברזא דמקורא דאתדבק ביה. ועייל ביה ואמלי ליה. אתה רזא דההוא כהן לאתדבקא בהדיה וע"ד בצלותא ב"נ כורע בברוך דאיהו עלמא כפוך לגבי עילא ודא איהו שנוי בין ברוך דצלותא ובין ברוך דשאר ברכאן. וכלא ברזא עלאה איהו לארקא ברכאן לכל עלמין ברוך דצלותא ב"נ כורע ביה בברכוי וגחין רישא באתה בגין דאתה אקרי ראש וע"ד כהן נטיל בראש ואיהו ראש תדיר ובג"כ כריעה בברוך. וגחינו דרישא באתה. וכהן בכל אתר דאקרי אתה גחין בצלותא. מלך בתו דגחין תו לא זקיף מ"ט קב"ה אמר לה לסיהרא זילי אזעירי גרמיך תו לא זקפא. ובג"ד ברכתא דב"נ בריך לקב"ה אתער לארקא ברכאן מלעילא לעלמין כלהו כמה דאתמר זכאין אינון ישראל בעלמא דין ובעלמא דאתי. כתיב כי אתה אבינו כי אברהם וגו'. תנינן לזמנא דאתי אמרין ליה ליצחק וכו'. בגין דשמאלא אתכליל בימינא אבל ימינא מנלן דאקרי אב דכתיב וישמהו לו לאב ולכהן. ואע"ג דלעילא אקרי רב ואפילו לנהורא דלא נהיר בשעתא דאתדבק בימינא אקרי אתה כד"א (שם) אתה יי' אבינו גואלנו וגו'. אדהכי סבא אזדמן לגביה ואמר רעיא מהימנא תקין פתורא למארך ליה ולמטרוניתא מכל מיני עדונין לקיימא ביה זה השלחן אשר לפני יי' והא עד כאן כלהו מתענגי מפתורא דמלכא הה"ד לכו לחמו בלחמי ודא נהמא דאורייתא דבכתב ויינא דאורייתא דבעל פה ותמן כמה מטעמים מיני טעמי תורה דמתיקין מכל מאכלין ועדונין דעלמא ודמלכא. קם רעיא מהימנא פתח ואמר אהרן כהנא קום משינתך למדבח תורין ועאנין ואמרין ועופין וכל מינין דצריכין לסעודתא דמלכא. ולחם הפנים. דאינון לקבל תרין לוחי דאורייתא דמזה ומזה הם כתובים זה תריסר אנפין דאינון יברכך יי'. יאר יי'. ישא יי'. זה תניינא. אלקים אלקים אלקים דאינון תריסר חיון דאתמר בהון ופני אריה אל הימין לארבעתן ופני שור מהשמאל לארבעתן. ופני נשר לארבעתן. ואתמר עלייהו (שם) ארבע' פנים לאחת (להם). והאי איהו וקרא זה אל זה ואמר לקבל עשרים וארבע ספרי תורה והאי איהו זה השלחן אשר לפני יי' מאנין דפתורא דמלכא אינון מ"מ מארי צלותין דתקינו לון לקבל קרבנין. פתח ואמר ועשית שלחן עצי שטים וגו'. תא חזי מנהגין טבין ושפירן הוו נהגי מארי דסעודתא דמלכא לאחזאה דאינון מבני פתורה דמלכא חד רברבא מבני סעודתא נטיל ידוי בזמנא דייעלון לסעודתא להסב גדול מסב בראש תניינא תחותיה. תחות תניינא. ואלין אתקריאו ג' מטות לקבל תלת אבהן ולקבל ספר דברים פרשת עקב דף רעב/א כהנים לוים וישראלים. מכאן ואילך לית לון סדר אלא כל הקודם זכה. תניינא בעל הבית בוצע כדי שיבצע בעין יפה. ומשלים ברכתא ולבתר בוצע. ואוקמוה רבנן דמתני' דאין המסובין רשאין לטעום עד שיטעום המברך. ולית הבוצע רשאי לטעום עד שיכלה אמן מפי המסובין. ואם רעותיה לחלק כבוד הרשות בידיה. ועוד אוקמוה דאורח מברך בגין דיברך לבעל הבית. וארח רזא בעל הבית בוצע. דא עמודא דאמצעיתא דאיהו קו האמצעי. ובשבת צריך לבצוע משני ככרות דאינון ה' ה'. בעל הבית דא ו' דאמצעיתא (וכגוונא דא ובג"ד) ובגין דלא לאתחזאה כרעבתנותא יכיל למבצע בה לכל חד וחד כביצה מאי כביצה י' וי' איגון נקודין דשמא קדישא אתקרי פרורי בכזית. ואלין לקבל טפין דזרע. ומאן דמזלזל בהון וזריק לון באתר דלא אצטריך עניותא קא רדיף אבתריה ואזיל נע ונד הה"ד נודד הוא ללחם איה. ולית לחם אלא תורה והוא צווה איה מאן דמרחם עליה ולא ישכח. ופרורים בכזית אינון בצדיק דאיהו כתיש כתישו מאינון זיתים ואורח מברך וארח צדיקים כאור נגה. ברכות לראש צדיק חי עלמין ובג"ד אורח מברך. אדהכי הא בוצינא קדישא אתא לגביה ואמר רעיא מהימנא יומא חד אזילנא אנא וחברייא לאכסניא חדא והוה תמן ינוקא חדא קם ותקין לן מנרתא ופתורא איהו מגרמיה כאילו הוה מעשרין שנין ולא הוה אלא מבן חמש שנין ותקין פתורא מכל מיני מאכל ומשתה. אמר הא אוקמוה רבנן דבעל הבית בוצע ואורח מברך אבל צעיר אני לימים ואתם ישיים על כן זחלתי ואירא מחוות דעי אתכם. עד דאטול רשות מכם. א"ל אימא ברי מלאכא דיי' אמר לן אתון בעיתון לחם תפנוקי בלא קרבא או לחם בקרבא דהכי אוקמוה רבנן דמתני' שעת אכילה שעת מלחמה. ואי בעיתו למהוי קרבא עליה. לית חד אכיל אלא מאן דנצח קרבא איהו אכיל ובוצע לכלהו. א"ל חברייא ברי אנת זעיר ועדיין לא ידעת איך מגיחי גברין רברבין בחרבא בנענוע דחרבא. ברומחא בקשתא בגירין דקשתא. בקירטא באבנין דקירטא א"ל אל יתהלל חוגר כמפתח. דהא ודאי בק"ש אוקמוה. כל הקורא ק"ש על מטתו כאילו אוחז חרב פיפיות דכתיב רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם. ונענועא דחרבא צריך לנענע ליה לשית סטרין כמה דאוקמוה כדי שתמליכוהו על השמים ועל הארץ. ועל ד' רוחות העולם. ודא ו' גוף החרב. י' ראש החרב. ה"ה תרי פיות נרתקא דחרבא אלקים. רומחא רמ"ח בק"ש עם שית תיבין דיחודא הא רומ"ח. מג"ן עם חרבא מיכאל גבריאל נוריאל שמשין דג' אבהן. קשת דזריק חצים וכל זרע דאינו יורה כחץ אינו מוליד קירטא דא ק"ש. ה' אבנין דקירטא שמע ישראל יי' אלקינו יי' לקבלייהו ויקח דוד חמשה חלוקי אבנים מן הנחל וכד שוי להון בקירטא דאיהי שפה ואיהי שכינתא אתעבידו חד כלהו ו ה' וקטיל לפלשתאה ועד כען זריקנא האי אבנא לסמאל דאיהו אבן מצור והרסנא מצור דיליה ואשפלנא ליה לתתא. ובג"ד אמינא לכון אל יתהלל חוגר כמפתח. כען יתברר לכון דאנא ידענא איך מגיחין גברין רברבין בסייפין ברומחא. בקשתא. בקירטא. תווהנא ולא יכילנא למללא קמיה א"ל רבנן כען נחזי מאן יהא מרווח נהמא דאיהו להם המוציא: פתח ואמר והיה באכלכם מלחם הארץ תרימו תרומה ליי' במאי אתרימת שכינתא דאיהי ה' דהמוציא דאוקימו עלה מארי מתני' כל הבוצע צריך לדקדק בה' אלא ודאי הא אוקמוה רבנן דמתני' מוץ ותבן פטורין המעשר. וכד היא במוץ ותבן איהי בבית אסורין ולית לה רשו לארמא לגבי מ' למעבד עמה מ"ה. והאי איהו תרומה תור"ה דאיהי ה' חומשי תורה דבה ויהי משה בהר ארבעים יום וגו' ובמוץ ותבן דחטה עליה אוקמוה רבנן אילן שאכל אדם הראשון חטה הוה קריב חד דאיהו מוץ ותבן לאת ה' ואסתליק מניה י' דאיהו עשור דילה ובג"ד כד איהו במוץ ותבן (שלה) דאינון לקבל ערלה ופריעה פטור מן המעשר ולית רשו לאת י' לחברא באת ה' דאינון איש ואשה. ובגין דא כל הבוצע צריך ספר דברים פרשת עקב דף רעב/ב לדקדק בה. וצריך למבצע מאתר דבשולו יפה בגין דבשול איהו גמר פרי ודא ו'. ועשרה דברים צריך אדם למעבד בסעודתא. חד נטילת ידים. תניינא לתקנא שתי ככרות לשבת. תליתאה למיכל תלת סעודתין ולאוספה מחול על הקדש. רביעאה לאנהרא פתורא בשרגא כמה דאוקמוה שלחן בצפון ומנורה בדרום. וצריך הסבה כמה דאוקמוה הסבו אחד מברך לכלם. ובשבת בכל מלוי צריך לאתוספא מחול על הקדש בין במאכליו ומשתיו. בין בלבושוי. בין בהסבתיה דצריך לתקנא ליה מסבה שפירא בכמה כרים וכסתות מרקמן מכל דאית בביתיה כמאן דתקין חופה לכלה. דשבתא איהי מלכתא ואיהי כלה. ובגין דא הוו נפקי מארי מתניתין ע"ש לאקדמותי לארחא. והוו אמרי באי כלה באי כלה. וצריכין לאתערא שירה וחדוה לפתורה לגבה ולא עוד אלא דאית רזא אחרא. כגוונא דצריך לקבלא גבירתה בכמה נהורין דשרגין בשבת ובכמה ענוגין. ולבושין שפירין. וביתא מתקנא בכמה מאני דתקונא בהסבה יפה לכל חד וחד. ובהאי חדוה ותקונא גרמין דאשתארת שפחה בישא בחשוכא. ברעבון. בבכיה בהספד. בלבושין אוכמין כארמלתא. דאי מלאה זו חרבה זו יצר טוב מטרוניתא קדישא. מלכות הקדש דנחתא בשבת. כלילא מעשר ספירן. מעטרא בשבע שמהן שאינן נמחקין. בכמה מרכבות דחיוון. ובכמה חיילין ומשריין ומלכא נפיק לקבלא בכמה משריין ואשתארת יצר הרע שפחה בישא בחשוכא כארמלתא בלא בעלה. בלא מרכבות. ואלין דאתמר עלייהו למזבחין ולמקטרין למלכת השמים ולמזלות אשר לא צויתי הוא פולחנא דשפחה בישא דשלטי בערבי שבתות וערבי לילי רביעיות מה הוו אלין עבדין הוו נטלין לבושין אוכמין וחשכאן נהורין. ועבדין הספדא בלילי שבתות כדי לאשתתפא בהדה כמה דאיהי שריא כי גם זה לעומת זה עשה האלקים. בתר דחאבו ישראל ואתחרב בי מקדשא אתמר בשכינתא אימא קדישא איכה ישבה בדד העיר רבתי עם היתה כאלמנה ומכבין בליל תשעה באב נהורין ושרגין ועבדין הספד ויתבין כאבלים לאשתתפא בדוחקא דשכינתא. בגין דאינון גרמו לה כל ההוא תבירו. חמשאה כוס דויכלו. שתיתאה למהוי על פתורא מלי דאורייתא. שביעאה לארכאה על פתורא בגין דעניים ייתון על פתוריה. תמינאה נטילת ידים במים אחרונים תשיעאה ברכת המזון. עשיראה כוס דברכה וצריך לאחזרא עלייהו ולתקנא לון ברזא קדישא דאיהי כלולה מעשר ספיראן ואיהו פתורא דקב"ה מסטרא דגבורה. ובגין כך אוקמוה רבנן שלחן בצפון. חד (עיין לעיל בר"מ פ, פנחס רמ"ה א כוונות י' דברים של שלחן שבת נטילת ידים דהכי אוקמוה רבנן דמתניתין ידים מזוהמות פסולות לברכה בגין דאינון שניות לטומאה דאיהו אב הטומאה דאיהו ראשון כד אינון מסאבות וכד אינון טהורות אינון שניות לברכה דברכה לא שריא אלא על טהרה. כהנא דאיהו איש טהור איש חסד שריא עליה ברכתא הה"ד כשמן הטוב על הראש וגו'. ובגין דא דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו את בני ישראל וגו'. ואוקמוה כל כהן המברך מתברך ושאינו מברך אין מתברך. ואוקמוה מארי מתניתין כל ברכה שאין בה אזכרה ומלכות לאו שמיה ברכה מלכות אלקים ועוד נטילת ידים צריך ליטול לון עד פרקא דגזרו עליה י"ד פרקין בההוא שעתא שריא יד יי' עליה ואיהי יד דברכה מסטרא דחסד דביה חכמה ביד ימיניה ואיהי יד דקדושה מסטרא דגבורה ושרייא בדינא (נ"א בידא דשמאלא) ואיהי יד דיחודא מסטרא דת"ת דשריא בי"ד פרקין דגופא דאינון שנים עשר פרקין בתרין דרועין ותרין שוקין ותרין בגופא וברית. ותלת זמנין י"ד איהו מ"ב יי"י מן י"ד י"ד רמוז יב"רכך י"אר יש"א מן י"י י"י ד' ד' ד' מי"ד י"ד אינון רמיזין באלקי"ם אלקי"ם אלקי"ם ואמר הנביא עלייהו היכל יי' היכל יי' היכל יי' המה. והאי נטילא ביד דאתתקנת וכל סטר מג' אנפי חיון דאינון יי' ייי' ומתלת גדפי חיון דאינון ד' ד' ד' כלהו צריך למהוי מכח ספר דברים פרשת עקב דף רעג/א אדם. ואיהו יו"ד ה"א וא"ו ה"א. כח דיליה יו"ד וא"ו דל"ת. ה"א אל"ף. וא"ו אל"ף וא"ו. ה"א אל"ף. ומטרוניתא לא שריא בכח דיליה בפרקין דאצבען עד דאתעבר מנייהו זוהמא שפחה בישא פסולה אנתו דפסול ובגין דא אוקמוה מארי מתניתין ידים מזוהמות פסולות לברכה ואינון מים לדכאה יד דשרייא תמן יד יי'. יד יי' דא מים דאורייתא. דעמי הארץ אינון שרץ מה מועיל לון טבילה והשרץ שפחה בישא בידיהון בגזל דבידיהון. בגזל דברכאן דגזלין לקב"ה דלא ידעי לברכא ולא ידעי מאי איהי ברכה ומאי איהי זוהמא. מיד כששמעו מלין אלין חברייא ואנא עמהון לא יכילנא למסבל דישלים עשרה מלין דברכה ואשתטחנא לגביה. ובודאי לית בר נש דיימא מלין אלין אלא אנת דאנת הוא כגוונא דד' מחיצות דג"ע. דב"נ עאל בהון (נ"א דכד אנת) במחיצת ינוקין ואתעביד תינוק ובמחיצת נערים ואתעביד נער ובמחיצת בחורים ואתעביד בחור ובמחיצת זקנים ואתעביד זקן. ובג"כ אתמר עלך ממכון שבתו השגיח אל כל יושבי הארץ. ואנת הוא דאתמר עלך בשגם הוא בשר בדרא דדור הפלגה הוית. ובכל דרא ודרא בגלגולא. כגלגל דמתהפך לכמה גוונין. ולא נגלת אלא בדרא דמתייהב ביה אורייתא על ידך. מיד דאתכנישת מעלמא אנת הוא כשמשא דנהיר בכל דרא ודרא דכד אתכנש שמשא בליליא נהיר בסיהרא ובשתין רבוא ככביא. הכי את דאנת נהיר בשתין רבוא בכל דרא ודרא. והאי איהו דקא רמז קהלת דור הולך ודור בא ואוקמוה רבנן אין דור פחות מששים רבוא. ועוד אוקמוה הדור שהולך הוא שבא לקיים (שם) מה שהיה הוא שיהיה. מכאן ואילך אשלים עשרה דברים דפתורא באתגלייא. אמר רעיא מהימנא בוצינא קדישא זכאה חולקך דקב"ה גלי לך מה דלא גלי לכל נביא וחוזה אלא למאן ולמאן. תניינא למבצע על שני ככרות בשבת דאינון רמיזין בתרי לוחי אורייתא דאתייהיבו בשבת זוגות. דביומא תליתאה נחתו דביה תרי זמני טוב ובשבת אתייהיבת תרין נוקבין לתרין טבין ואע"ג דאוקמוה דשדים ממנן על זוגות כמה דאוקמוה שני ביצים שני אגוזים הלכה למשה מסיני שלוחי מצוה אינן נזוקין ואי תימא והא תנינן אין מתחילין בשני ואין מסיימין בד' דהיינו בב"ד עם ערב רב דלא הוו שלוחי מצוה דלא אתגיירו לשם שמים ולבתר דאתעברו מעלמא מני קב"ה לנטלא שני לוחות אבנים כראשונים ואמר (שם) וכתבתי על הלוחות את הדברים אשר היו על הלוחות וגו'. ותרין ככרות בשבת רמיזין לתרין יודין יאהדונהי דאלקים איהי יחידה מבעלה בשית יומין דחול ובשבת נחית לגבה. ובגין דא בשבת כל נשמתין ורוחין ונפשין נפקין ונחתון זוגות ואין שטן ואין מזיק שליט ביומא דשבתא. ואפילו גיהנם לא שליט ולא אוקיד בשבת. ובגין דא לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת. ודא אש נוכראה. אלא אש דקרבנא אש דקדושה. ולית לארכאה בבציעא דלהון דהא אתמר לעילא. תליתאה למיכל שלשה סעודתין בשבת כמה דאוקמוה רבנן דמתניתין דאמר חד מינייהו יהא חלקי עם גומרי שלש סעודות בשבת דאינון שלימו דשבע ברכאן דצלותא לאשלמא בהון לעשר ורזא דענג ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן. ומאן דלא מקיים לון ואית ליה רשו לקיימן אתהפך ליה לנגע צרעת. ובגין דלא ייתי להאי אמר קב"ה לוו עלי ואני פורע אז תתענג על יי'. רביעאה לאנהרא פתורא במנרתא כמה דאוקמוה קדמאין שלחן בצפון מנורה בדרום דפתורא דקב"ה הכי צריכא למהוי. חמישאה כוס דויכלו. כו"ס בחשבון אלקים. ויכלו ע"ב דכליל לון כלה קדישא דהאי כוס מלא יינא דאוריתא צריך לאסהדא על עובדא דבראשית. שתיתאה למהוי על פתורא דבריתורה דהכי אוקמוה מארי מתניתין ג' שאכלו על שלחן אחד ולא אמרו עליו דברי תורה וכו'. ורזא דמלה בגין דהא אוקמוה שלחן בצפון ואורייתא אתייהיבת מימינא לחברא ימינא דאיהו רחמי בשמאלא דאיהו דינא דאורייתא איהי יי' מימינא. פתורא אלקים משמאלא וצריך לחברא לון דבגין דפתורא משמאלא אוקמוה רבנן דמתניתין קשין מזונותיו