ספר דברים פרשת עקב דף רעג/ב של אדם כקריעת ים סוף. ובגין כך צריך ת"ח לזמנא עמיה למאן דישתדל בפתגמי אורייתא: שביעאה לארכאה על פתורא בגין עניים ובגין דא כל המאריך על שלחנו מאריכין לו ימיו ושנותיו. ובג"כ וצדקה תציל ממות. דעני חשוב כמת ואיהו מחיה לי האוף הכי קב"ה מחיה ליה ועוד באורח רזא דכלהו עניים מסטרא דאת ד' דאתמר בה דלותי ולי יהושע. ואות ד' דאחד דצריך לארכאה בה. הה"ד להאריך ימים על ממלכתו ובג"ד צריך לארכאה על פתורא דאיהי ד' כלילא מד' רגלין דפתורא בגין יקרא דאת דלי"ת צריך לארכאה על פתורא בגין עניים ובגינה אוקמוה רבנן דבקש קב"ה מדה יפה לישראל ולא אשכח כמדה דדלות ואקשו עלה בגין דאוקמוה קדמאי כחושבן מיני מיתות דאינון כחושבן תוצאות. וחסרון כיס קשה מכולן ואיך אמרין אינון דלא אשכח לישראל מדה יפה כעניותא. אלא בגין דכל עמא ולישנא והיה כי ירעב והתקצף וקלל במלכו ובאלקיו ופנה למעלה. אבל ישראל אינון קיימא דקב"ה בהאי
מדה ולא אכחישין ביה. ובג"ד במדה דא יתפרקון. הה"ד ואת עם עני תושיע. ועני לישנא דענוי דאפילו אית ליה לב"נ עותרא ואיהו במרעין ובמכתשין עני אתקרי או דדחקין ליה בגיניה וצערין ליה כל יומא כל שכן מאן דאיהו רש מניה ואיהו הולך מאתר לאתר. ועוד אית עני דאסתלק מניה דעתיה כגון איוב דאתמר ביה איוב לא בדעת ידבר. אוף הכי איהי ד' דאיהי שכינתא כד אסתלק מנה א"ח דאיהי עמודא דאמצעיתא דאקדי דעת. והאי לית לה חובין במלה דיימא. ועוד א"ח איהו תורה כליל תרי"ג פקודין הה"ד זה שמי לעולם וגו'. שמ"י עם י"ה שס"ה. זכרי עם ו"ה רמ"ח. ובגין דא אוקמוה אין עני אלא מן התורה ומן המצות. דשאר עני לאו איהו אלא ענוי. ואת ד' מן אלקים אוף הכי איהי עני בלא ידו"ד. תמינאה מים אחרונים דתקינו לון בגין מלח סדומית המסמא את העינים אמאי אקרון חובה אלא בארח רזא סם המות שריא על ידוי מזוהמין דעבדי בהו ברכה. ועל כוס דמברכי עליה בלא טהרה אקרי
טמא ומה כוס דשותין בו טמא לברכה עד דהוו מטהרי ליה בהדחה מלגו ומלבר כל שכן ידוי ובגין דא מים אחרונים חובה. ורזא דמלה והתקדשתם אלו מים ראשונים. והייתם קדושים אלו מים אחרונים. כי קדוש זה שמן ערב לקבל קק"ק יי' צבאות. ובגין דא והתקדשתם וגו' לאשתמודעא דאתון בנין לקב"ה הה"ד בנים אתם ליי' אלקיכם. תשיעאה כוס דברכה ואוקמוה מארי דמתניתין עשרה דברים נאמרו בכוס דברכה ואלין אינון. עטו"ר. עטו"ף. הדח"ה. שטיפ"ה. ח"י. מל"א. ומקבלו בשתי ידיו. ונותנו בימין. ומסלקו מן הקרקע טפח. ונותן עיניו בו. ומשגרו במתנה לאנשי ביתו. ועכשיו אין לנו אלא ארבעה שהן הדחה. ושטיפה. חי. מלא. ויש אומרים חי מן החבית ויש אומרים חי הכוס שלם. ששבירתו זו היא מיתתו. כוס על דרך החכמה הוא אלקים והוא (מלא בי"ה הם) והכא שלם כ"ס בלא ו' כמו כס שהוא פגום וחסר בלא אלף כן הוא חסר בלא וי"ו והוא פגום הכס"א כן עולה בגימ' כוס. כוס היא
ה"א וצריך עשרה דברים כנגד י' והם עטו"ר בסוד העטרה. עטרת תפארת. וזהו סוד עטור שאז"ל מעטרו בתלמידים והיא עטרת הברית. עטו"ף תפלה לעני כי יעטוף. שכל הברכות והתפלות מתעטפים עד שתעלה תפלת העני. הדח"ה ושטיפ"ה כמו וטהרו וקדשו. הטהרה מימין החסד והקדושה משמאל דגבורה. כוס דברכה מלכות מצד בינה הנקראת אלקים. ונקרא עטרה מצד הכתר ח"י מצד יסוד הנקרא שלום שנאמר וברית שלומי לא תמוט אמר מרחמך יי'. מלא מצד ח"ת. מקבלו בשתי ידיו ה' ה'. ונותנו בימין. כי ה' עליונה לחסד, ה' שניה לגבורה. ומסלקו מן הקרקע טפח בסוד יו"ד. כי סלוק ה' הוא יו"ד. ונותן עיניו בו. שהם בסוד יאהדונהי יי' (ד"א יו"ד) מאיר בבת עין ידוד בשלשה צבעי העין. אלקים מאירה בשני כרובי העין ואישוני עפעפי העין. ומג"רו במתנה לאנשי
ספר דברים פרשת עקב דף רעד/א ביתו. היא בינה שנאמר בה ישמח משה במתנת חלקו. עשיראה ברכתמזנוא הא אוקמוה רבנן בשלשה צריך כוס. ורזא דמלה בגין דאיהי אהבת כלולותיך. דאינון אבהן בכ"ל מכ"ל כו"ל. ולית לארכאה יתיר. ברכת המזון מן התורה מנין שנאמר ואכלת ושבעת וכו' ושנינו בברייתא וברכת זו ברכת הזן את ה' אלקיך זו ברכת המזון על הארץ זו ברכת הארץ הטובה זו כונה ירושלם וכן הוא אומר ההר הטוב הזה והלבנון. אין לי אלא לאחריו לפניו מנין שנאמר אשר נתן לך משעה שנתן לך חייב אתה לברכו ודרשו חכמים ז"ל משה תיקן להם לישראל ברכת הזן בשעה שירד להם המן. יהושע תיקן להם ברכת הארץ בשעה שהכניסן לארץ. דוד ושלמה תקנו בונה ירושלם. עוד נמצא בפ' המן רמז לברכת מזון במן עצמו שנאמר ובבקר תשבעו לחם וידעתם כי אני ה' אלקיכם ע"כ. אר"ש רזא דאינון שבע זיינין דרשימין בתפלין דהוא ז' שבעין דרמיזין לז' אוני דריאה דב"נ דבהון שאיב רוחא ומניה מפיק צוציתא דנור דדליק
מפומיה ועוד דאינון רמז לשבעה יומי ושבועי דמפסח לעצרת ועוד דאינון רמיזין לשבעה קני מנרתא דאית עלייהו שבע בוציני קדישין ועוד דאינון רמיזין לשבעה ככבי לכת דאינון מנהרי ברקיעא ועוד דאינון רמיזין לשבעה מדרגין דעלמא עלייהו קיימא ואינון יסודא ושרשא ועיקרא דכלא ועליהון אמרי חברייא כל מאן דבעי לאנחא תפילין דרישא מבעי ליה לאסתכלא באינון תרי שינין דאינון רמיזין לאינון ז' זיינין דאית בהון רמז רזין סתימין עקימין רמיזין. ע"כ:
ספר דברים פרשת שופטים דף רעד/ב שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך אשר יי' אלקיך נותן לך וגו'. בפקודא דא מני שופטים ושוטרים ועוד כי אלקים שופט כי י' (מ' מניה) יו"ד דחושבניה כ' כתר הכא כי אלקים שופט זה ישפיל ה"א ה"א וזה ירים דא ו' ו'. פקודא בתר דא לדון בסייף. לדון בחנק. לדון בדין סקילה. לדון בדין שריפה. לדון בסייף למאן לסמאל הה"ד כי רותה בשמים חרבי הנה על אדום תרד. חרב דקב"ה י' רישא דחרבא ו' גופא דחרבא ה"א ה"א תרין פיפיות דילה. צדק צדק תרדוף. חתכין תרין דינין דינא מפי ב"ד דלעילא ודינא מפי ב"ד דלתתא. ומהכא אשתמודע אין אדם נוקף אצבעו מלמטה עד שנתן לו רשות מלמעלה. נרתקא דחרבא אלקים. תמן אשתכח דינא בק"ש ידוד חרבא דקב"ה עלה אתמר רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם בצדיק חי עלמין כליל ח"י ברכאן דביה אלקים שפתי תפתח ופי ביה עאל חרבא בנרתיקה וחמת המלך שככה ומתחברין תרין שמהן יאהדונהי:
לדון בחנק זרקא תמן קו י' כריכא ביה וקו ו' דאתפשטא מניה ביה תפים לסמאל וישאוהו במוט בשנים מאי מוט דההוא רשע. אדם דאיהו יו"ד ה"א וא"ו ה"א מ"ה וד' אתוון ידוד הרי תשעה וארבעים כחושבן תשעה וארבעים אתוון דאינון בשית תיבין דיחודא עלאה ובשית תיבין דיחודא תתאה דאינון ו' ווהאי הוא וישאוהו במוט בשנים בפרודא מנייהו בלא א' באמצע ו"ו דלית יחודא לסטרא אחרא אלא וישאוהו במוט בשנים סמאל ובת זוגיה עולם הנפרדים בחבל דיחנק בה אחידן ה"א ה"א בה' אצבעאן דיד ימינא ובה' דיד שמאלא ו' חבל י' חניקא דלהון שמא דידו"ד מיתה לסמאל"ל ונחש. וחיים לישראל ובג"ד ראו עתה כי אנ"י אני הוא ואין אלקים עמדי אני אמית לאלקים אחרים בשמי ולכל דלא הימנו בי. ואחיה לאינון דהימנין ונטרין פקודין דילי לדון בסקילה לסמאל באבן דאיהי יו"ד זריק לה (צדיק) לגביה בחמש אצבעאן דאינון ה' ובקנה דדרועא דאיהו ו' ובכתף דתמן ה' וזריק לה לגביה
מחשבה דאיהו שמא מפרש יו"ד ה"א וא"ו ה"א: לדון בשרפה לסמאל עצים לאדלקא בהון נורא. זכאה איהו גופא דאיהו עץ ואברים דיליה עצים לאוקרא בהון אשא דאיהו נר מצוה בכל אבר לאוקדא לסמאל בשכינתא עלאה בעץ דאיהו תפארת ובכל עצים דאחידן ביה דבזמנא דאש של גבוה נחית הוה על גבי עצים דקרבנא והזר הקרב יומת דאתוקד ביה הה"ד והאש על המזבח תוקד בו. זכאה איהו מאן דאחיד באילנא דחיי בגופיה באברים דיליה נר כל ענפא וענפא נר מצוה ברמ"ח פקודין דיליה כד אחידן ביה תרווייהו יתקיים וירא והנה הסנה בוער באש והסנה איננו אוכל וסמאל ונחש וכל ממנן דיליה דאינון קוצין אתוקדו וענפין דסנה ואיבא דיליה ועלין דיליה לא אתוקדו. דא אחזי ליה קב"ה. אמר בוצינא קדישא ודאי ישראל אינון עצים יבשים באורייתא בגין דאחידו באש דהדיוט לאו אינון כדקא חזי למעבד בהון ניסא מיד דאנת נחיתת עלייהו באורייתא בגינך נחת עלייהו אילנא דחיי ומצוה דאיהו נר יי' ואחידת בהון ויהון חיין. ואומין עכו"ם
דעלמא אתוקדן בההוא נר והאי איהו דאמר נביא ואתה אל תירא עבדי יעקב ואל תחת ישראל כי אחד אני וגו'. (ארבעים יכנו גו' ר"פ ב): ספר דברים פרשת כי תצא דף רעה/ב וענשו אותו מאה כסף וגו'. פקודא דא לדון בדין מוציא שם רע הה"ד וענשו אותו מאה כסף ונתנו לאבי הנערה כי הוציא שם רע על בתולת ישראל רבנן והאי איהו בתר נשואין דאמר לא מצאתי לבתך בתולים ולאו כל שם רע שקול דמרגלים דאפיקו שום ביש על ארעא אתענשו בגינה ומיתו ולא זכו לה ואתתא קרקע איהי בארעא כמה דאוקמוה אסתר קרקע עולם היתה, ואי תימרון שום ביש עלה דאסתאבת באחשורוש וזכתה לאתלבשא בה רוחא דקדשא הה"ד ותלבש אסתר מלכות הא אמר קב"ה אני יי' הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן ותהלתי לפסילים. ורוחא דקדשא שכינתא חות דאיהי שם דאתלבשת באסתר. אבל רבנן ווי לאינון דאכלין תבן תבל דאורייתא (חמור דאורייתא דאתחשיב ח"כם מ"ופלא ו"רב ר"בנן ולא ידע בסתרי דאורייתא אלא קלין
וחמורין דאורייתא קלין תבן דאורייתא חומרא דאורייתא חטה חט ה' אילנא דטוב ורע לית דרכא דמלכא ומטרוניתא למרכב על חמרא אלא על סוסוון הה"ד כי תרכב על סוסיך מרכבותיך ישועה. דאין מזלזלין במלכותא למרכב מטרוניתא על חמרא כ"ש מלכא לית דין אתר הדיוט עבד דארחיה למרכב על חמרא ובג"ד כתיב ביה במשיח עני
ספר דברים פרשת כי תצא דף רעו/א הרוכב על חמור. עני איהו תמן בסימן ערובין נדה יבמות ושאר מתניתין בכלל ולא אתקרי תמן מלך עד דרכיב בסוסיא דיליה כנסת ישראל. קב"ה כד איהו לבר מאתריה לאו איהו מלך. וכד אתהדר לאתריה והיה יי' למלך והכי ישראל אתמר בהון כל ישראל בני מלכים כגוונא דאבא אינון בנוי לאו אינון בני מלכים עד דיהדרון לארעא דישראל. ואי תימא דהדיוט דא אף ע"ג דאיהו הדיוט לגבי מאריה ברכתא עלה אתמר אל תהי ברכת הדיוט קלה בעיניך והדיוט דא לגבי מלכא עבד מטטרון ואדם קדמאה דלא נטר יקר דיהבו ליה נחתו ליה למיכל עם חמריה ואמר אני וחמורי נאכל באבוס אחד. ויששכר בהאי חמרא זכה לאתקרי יששכר חמור גרם. ורבנן מארי מתניתין מטרוניתא אתמר בה ומלכותו בכל משלה. בתר דאתלבשא ביה אסתר שליטת אסתר על אחשורוש ואומתיה ואתמר בהו והרוג בשונאיהם ואי תימא דאתייחד עמה אף על גב דהוו בביתא חדא ח"ו אלא כגוונא דיוסף דאתמר ביה ותנח בגדו אצלה ולא לבושו אלא בגדו
לישנא דבוגדים בגדו והכא סתרא רברבא ובגיןד א אסתר לישנא דסתראה אתה סתר לי שכינתא אסתירת לה מאחשורוש ויהיב ליה שידה באתרה ואתהדרת איהי בדרועיה דמרדכי ומרדכי דהוה ידע שמא מפרש ושבעין לשון עבד כל דא בחכמתא ובגין דא אוקמוה מארי מתניתין דאפילו בלא דא אית ליה לב"נ קודם דיתיחד עם אתתיה למללא עמה בגין דשמא שידה אתחלפא באתתיה ודא באתתא מאילנא דטוב ורע אבל אם היא משכינתא לית לה שנוי הה"ד אני יי' לא שניתי. אני דא שכינתא ולית לה דחילו מכל סטרין אחרנין הה"ד כל הגוים כאין נגדו ובאתרא דשכינתא תמן כמה סגולות תמן ובגין דאסתר אתלבשת שכינתא בה חזיא הות למעבד עמה כמה סגולות (ס"א צומות) כגוונא דשרה קב"ה נטיר לה בגין שכינתא דהות עמה נטיר לה מפרעה ואפי' לבושה ותכשיטיה בכלהו שוי קב"ה סגולות בגין שכינתא ובגין דא אתא פרעה לסנדלא מחא ליה עמה והכי נמי בכל תכשיטין דילה בכל תכשיט ותכשיט דהוה נגע ביה מחיליה עד
דאתפרש מנה ההוא טמא ואחזר לה לבעלה ואי בתכשיטין דילה כך כ"ש מאן דנגע בגופא ואפי' באצבע דילה לסטרא דיחודא והזר הקרב יומת דקב"ה לא יהיב ליה רשו למקרב גבה הה"ד אני יי' הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן ובגין דא לא כל ש"ר שקול מרגלים דאפיקו שום ביש על ארעא דישראל מיתו. מאן דאפיק שום ביש על שכינתא כל שכן דלקיין בנשמתהון דאלין דאפיקו שום ביש על ארעא לקו בגופייהו ומיתת גרמייהו מיתו אבל מאן דאפיק שום ביש על שכינתא נשמתא דלהון לקאה. והאי למאן דידע רזא דא ועינוי פתחין אבל מאן דעינוי סתימין לית ליה עונשא כל כך ומה דרבנן דמתניתין שויין קמייהו דאתתא אנוסה מותרת לבעלה ודאי איסור והיתר דמתני' לא ממלל אלא במיליה דב"נ ואתתא דאיהי מאילנא דעץ הדעת טוב ורע אבל אתתא דאיהי מאילנא דחיי לאו לה דינא כאלין (דאינון מאילנא דעץ הדעת טו"ר) דההוא דאילנא דחיי צדיק וטוב לו ובגיניה אתמר לא יאונה לצדיק כל און ולא
לבת זוגו צדקת ואוליפנא משרה בביתא דפרעה דלא הוה ליה רשו למקרב בהדה ומאן דאיהו צדיק ורע לו האי דאיהו מאילנא דטוב ורע דכיון דרע עמיה אין צדיק אשר לא יחטא בההוא רע בתר דאיהו עמיה רשע וטוב לו דאתגבר יצר הרע על יצר טוב אתמר וטוב לו טוב איהו תחות רשותיה ובגין דרע שליט על טוב רשע איהו דההוא דאתגבר נטיל שמא רשע ורע לו אל אחר סמאל ורע לו סם המות דיליה עכו"ם תמותת רשע רעה ובג"ד אנוסה לאו איהי אלא אי אית בה תערובת בההיא נשמתא דטוב ורע ואורייתא דאתבריאת (נ"א דאתייהיבת) אתברו לוחין דילה דאינון משולים לבתולים וקב"ה הדר יהיב לון לישראל לנטרא לה אורייתא דבע"פ אתקריאת הלכה למשה מסיני. וחתן דידה תבר בתולים דילה ומאן דאפיק שום ביש עלה דיימא דהא ההיא אורייתא לאו איהי דא דהא לוחין דילה אתברו. קב"ה יימא ליה דאיהו אבי הנערה בת דאיהו בתיבת בראשית איהי ברתא דמלכא קב"ה אמר ופרשו השמלה. ואתפתחת יריעה מס"ת
ויחזון דאתמר ביה פסל לך שני לוחות אבנים כראשונים וכתבתי על הלוחות את הדברים אשר היו על ספר דברים פרשת כי תצא דף רעו/ב הלוחות הראשונים אשר שברת. מיד קם אליהו וכלמארי מתיבתא ובריכו ליה ואמרי סיני סיני הכי אתחזייא למשמע מלין דילך ולשתוק אבל ברשותא דקב"ה ושכינתיה אנא בעי למללא מלה לגבך ליקרא דילך. א"ל אימא. פתח ואמר רעיא מהימנא האי כלה דילך קב"ה יהב לה לאברהם לגדלא לה לגבך ובגיןד איהו נטיר לה אתקריאת ברתה הה"ד בת היתה לו לאברהם ובכל שמה ובה קיים כל אורייתא כלה ואפילו עירובי תבשילין הה"ד וישמור משמרתי וגו' ואיהו הוה לגבה אומן כגון ויהי אומן את הדסה וקב"ה בריך ליה בגינה הה"ד ויי' ברך את אברהם בכל וגדיל לה מכל מדות טבין וגמיל לה חסד וסליק לה בגדולה במדת חסד דאברהם והוה ביתיה בגינה פתוח לרווחה למגמל חסד עם כל באי עולם ובגין דאיהו גמיל חסד עמה כד בנוי דאברהם הוו ממושכנין בכמה חובין במצרים. אמר קב"ה לך רעיא מהימנא זיל וגמיל טיבו
למאן דגמיל ליה עמך דדא כלה דילך יהיבת לה ליה לגדלא לה במדות טבין ואיהו גדיל לה בתליסר מכילן דרחמי דרמיזין בתלת תיבין וה"ו אנ"י וה"ו דאינון וא"ו דכליל בהון ע"ב שמהן כמנין חסד דבהון הוה אתגבר אברהם על ע"ב אומין ובכלה דילך הוה ליה סגולה בע"ב שמהן והוה נצח לכל אומה ולישן ובגין דא מוליך לימין משה זרוע תפארתו ובוקע מים דימא קרעת ליה קדם בנוי בתריסר קרעין בחושבן ו"ו ובזכות א' (ס"א ובגינה) עברת (ס"א עבדת) ימא יבשתא. ובה טובעו מצרים דלא מהימנין בוא"ו דאיהו אחד ולזמנא דאתי כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות יתקיים בישראל זרעא דאברהם ובך יתקיים (דאנת) מוליך לימין משה זרוע תפארתו (זרע דאברהם) ובוקע מים דאורייתא קדמהון למהוי לך שם עולם ותמן תרויח כלה דילך ובגין דבת דא אתייהיבת לישראל דאיהי הלכה דילך מסטרא דשמאלא הלכה למשה מסיני דהא מסטרא דימינא ה' הלכה דילך מסטרא דשמא דאברהם י' דיצחק וכלא ה"י מן
אלקים ואנת וא"ו מלא דילה שלימות דילה כוס מלא בקדמיתא כ"ס ידוד ולבסוף כוס מלא ברכת יי' ובגין דאתייהיבת לישראל על ידך דאינון מסטרא דעמודא דאמצעיתא אית לגלאה אמאי אתייהיבת לון דהא ודאי אברהם הא אתמר אמאי אתייהיבת ליה ואנת גמילת חסד עם בנוי כגוונא דגמיל הוא עמך. ליצחק יהב ליה קב"ה ליה ולזרעיה לנטרא (נ"א לעטרא) לה מאילנא דטוב ורע ועבדו לה כמה גדרין וחתיכו לה כמה לבושין דאינון לבושי דהבא בכמה פסקות והוו חולקין ומקשין עלייהו על אלין פסקות לתקנא לה בכמה פרוקין לקשט לה בכמה מיני קשוטין לשבתות וי"ט למהוי מקשטא לגבך בזמנא דתיתי לגבה בפורקנא דתרייתא דאתמר בה מ"ה ש"היה ה"וא (חסר כאן) ובגין דאינון גרמו לך ועבידו עמך טבין אנת סבילת בגינייהו כמה מכתשין בגין דלא יתקטיל משיח בן יוסף דאתמר ביה ופני שור מהשמאל מזרעא דיוסף דאתמר ביה בכור שורו הדר לו ובגין דלא יתחלל הוא וזרעיה בין עכו"ם דחוביה
דירבעם דעבד ע"ז הוה הוא לאתחללא בעכו"ם וזרעיה הוא בגין דירבעם בן נבט מזרעיה איהו ובגיניה אתמר בך והוא מחולל מפשעינו וגו' ובחבורתו נרפא לנו וישראל בגין דאינון כלילן ימינא ושמאלא תמן ה"י דילך בשלימו הוה אית לך לאתיחדא עמה בינייהו ובגין דאתמר בך כי הוציא שם רע על בתולת ישראל אתמר בך ולו תהיה לאשה לא יוכל לשלחה כל