{"bookId": "kabala-e99d9887b26c", "part": "1", "torah": "27", "title": "רעיא מהימנא — קטע 27", "hebrewTitle": "קטע 27", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-e99d9887b26c/1/27/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-e99d9887b26c/1/27/", "segments": [{"index": 1, "he": "ימיו בגלותא לא יכיל למפרש ליה מנה כל יומוי ואיך הוא שם רע דאפיקת עלה אלא בתר \nדאתייהיבת איהי לישראל כל מאן דאפיק שום ביש על ישראל כאילו אפיק עלה ושום ביש הוה \nדאמרת לקב\"ה למה יי' יחרה אפך בעמך וקב\"ה אמר וכי אנת אפיק שום ביש על ישראל דעבדו \nית עגל לך רד כי שחת עמך. ערב רב ודאי דאנת גיירת לון עבדו ית עגלא ובגין דא כי \nהוציא שם רע על בתולת ישראל ולו תהיה לאשה. קם רעיא מהימנא נשיק ליה באנפוי ועל \nעינוי ובריך ליה ואמר ליה תהא מברך מפומא דקב\"ה ושכינתיה בכל מדה ומדה דיליה ובעשר \nספירן דיליה ובכל שמהן דיליה ובכל מארי מתיבתאן וכל מלאכין ענו כלהו ואמרו אמן \nוקב\"ה ושכינתיה הודו בברכתיה. אליהו קום אפתח פומך בפקודין עמי דאנת הוא עוזר דילי \nמכל \n \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "ספר דברים פרשת כי תצא דף רעז/א\nסטרא דהא עלך אתמר בקדמיתא פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן בן אהרן ודאי בן אח דילי הוא \nואח לצרה יולד.: \nכי ימצא איש נערה בתולה אשר לא אורשה וגו'. פקודא דא לדון במפתח חמשים כסף הה\"ד כי \nימצא איש נערה בתולה אשר לא אורשה. אלין ישראל מסטרא דשכינתא אתקריאו בת. ותפשה \nושכב עמה ונמצאו ונתן לאבי הנערה חמשים כסף ולו תהיה לאשה לא יוכל לשלחה כל ימיו \nרבנן וכלמארי מתיבתא איש אלין ישראל מסטרא דקב\"ה. ותפשה בקשורא דתפילין ותפשה בכנפי \nמצוה. אשר לא אושה. בת יחידה דא נשמה ושכב עמה בצלותא דשכיבא בהשכיבנו. ונתן לאבי \nהנערה חמשים כסף כ\"ה כ\"ה אתוון דיחודא קום רעיא מהימנא דודאי מאן דאשתדל בהלכה שלא \nלשמה ורווח הלכה ודאי בתפישה איהי לגביה ועם כל דא אוקמוה לעולם יעסוק אדם בתורה \nאפילו שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה והאי הלכה מסטרא דנער טוב דאתפרש מאילנא \nדטוב ורע דאיהו איסור והיתר טומאה וטהרה כשר ופסול. ועל שם נער אתקריאת איהי נערה \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "דעתיד לקיים בה וינערו רשעים ממנה דאינון איסור טמא ופסול סמאל ומשרייתיה ד\"א כי \nימצא איש נערה בתולה אלין ישראל דכתיב כי נער ישראל ואוהבהו נער מסטר דמטטרו\"ן ואין \nאיש אלא קב\"ה שנאמר יי' איש מלחמה. כי ימצא איש נערה בתולה בתולת ישראל דאתמר בה \nנפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל הנה אנכי מפתיה והולכתיה המדבר ולבתר אפתח לון חמשין \nתרעין דחירו דאינון חמשין תרעין דרחמי מסטרא דאברהם אבוהון והאי איהו ונתן לאבי \nהנערה חמשים כסף וכסף מדרגא דחסד דרגא דאברהם דבמפקנו דמצרים חמשין תרעין דחירו \nאפתח לון מסטרא דדינא דשמאלא דאיהו אלקים דתמן דן אנכי קדם דינא דן אנכי ולבתר \nנפקו. אבל בפורקנא בתרייתא וברחמים גדולים מסטרא דאברהם וגדולה דרגא דאברהם דבינה \nתמן איהי יד הגדולה תמן איהי ג' כסף ולבתר לא יוכל שלחה בגלותא כל ימיו בגין דלו \nתהיה לאשה כמה דאתמר וארשתיך לי לעולם. וקרא אחרינא כי בועליך עושיך יי' צבאות שמו \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "לא יאמר לך עוד עזובה דאע\"ג דשכינתא איהי בגלותא קב\"ה לא זו מנה. פקודא בתר דא לישא \nאנוסתו דודאי אנוסה אית מתרין סטרין אנוסה ברחמי דיליה לגבה ואיהי לא רחימת ליה \nואית אנוסה דרחימת איהי ליה ודחילת לאזדוונא עמיה בלא קדושין וברכה ואיהי לא בעאת \nאם היא הדיוטא לגביה ולו תהיה לאשה. בסתרי תורה אית לן להמשיל משל נשמתא אית דאיהי \nמטרוניתא ונשמתא אית דאיהי אמה כגון וכי ימכור איש את בתו לאמה. ונשמתא אית דאיהי \nשפחה הדיוטא דב\"נ אוף הכי אית דאיהו עבד שפחה לגבי נשמתא ולזמנין נשמתא אזלא ברזא \nדגלגולא הה\"ד ולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה ויצר הרע רדיף אבתרהא לאעלא בגופא דאיהו \nשפחה לגבי יצר הרע איהו שד יהודי ונשמתא י' אמה העבריה ובה ההוא שד אתהדר שדי דנטיר \nלה לההיא נשמתא ותב בה בתיובתא ומברך בה לקב\"ה בכל יומא בברוך ומקדש בה לקב\"ה בקק\"ק \nומיחד עמה לקב\"ה בק\"ש מה דהוה איהו שד אתהדר מלאך דידיה מטטרון (רוחא מניה) ואתהדר \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "שדי דהכי סליק במטטרון בחושבן שדי ומיד יתקיים ביה ולו תהיה לאשה לא יוכל שלחה כל \nימיו ואי לא חזר בתיובתא איהי לגביה משתעבדא בחובין דעבדת ויתקיים ביה האשה וילדיה \nתהיה לאדוניה ואתמר בההוא שד בעל חוביה והוא יצא בגפו והאי שד איהו כמטה דמשה \nדאתהפך ממטה לנחש ומנחש למטה הכי האי שד אתהפך משד למלאך וממלאך לשד כפום עובדוי \nדבר נש ומהכא אשתמודע יוסף שדא אמאי אתקרי הכי וע\"ש שדים דאתו מהאי אוקמוה מארי \nמתניתין דאית מנהון כמלאכי השרת ואינון תלמידי חכמים דידעין מאי דהוה ומה דעתיד \nלמהוי ואינון בדיוקנייהו בארעא אינון מארי פילוסופיא אצטגניני ישראל דידעין מאי \nדהוה ומאי דעתיד למהוי מאותות דחמה וסיהרא לקותא דלהון וכל ככב ומזל ומה אחזי \nבעלמא. ואית מנהון \n \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "ספר דברים פרשת כי תצא דף רעז/ב\nכבהמה פרין ורבין כבהמה דיוקנא דלהון לתתא אינון עמי הארץ ואוקמוה מארי מתניתין \nדאינון שקץ ובנותיהון שרץ ועל בנותיהן נאמר ארור שוכב עם כל בהמה ואינון שונאים \nלת\"ח מארי משנה דאינון מלאכי השרת ממש ובגין דא אוקמוה מארי מתניתין על ב\"נ אי יהא \nכמלאך יי' צבאות תורה יבקשו מפיהו ואי לאו לא יבקשו תורה מפיהו. ואית אחרנין מארי \nסתרי תורה מארי מדות דאינון ירתין נשמתין מסטרא דמלכותא קדישא דאיהו כלילא מעשר \nספירן. דמאן דירית לה וזכי לה זכי לעשר ספירן בלא פרודא עשר ולא תשע ואי תימא \nדסליקת לעילא מעשר שמא מפרש יו\"ד ה\"א וא\"ו ה\"א הא עשר יו\"ד דמתייחד בה ולא סליק \nלעילא מעשר ובגין דא י' ולא י\"א אבל מאן דמחבר יו\"ד דאיהי אות ברית בשפחה ומטרוניתא \nכלילא מי' בשד דע\"ז סמא\"ל אתדן בגיהנם דמאן דירית ברתא דמלכא מלכות לא זכי לה אלא \nברא דמלכא דאתקרי בני בכורי ישראל דמסטרא דא אתקריאו ישראל בנין לקב\"ה הה\"ד בנים \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "אתם ליי' אלקיכם ומלכות דא דאצילות. ואית לקבלה מלכות דבריאה ואיהי מלכות למלאכים \nדבריאה ואיהי נערה דמטרוניתא משמשא דילה ואיהי דיוקנא דגבירתא דילה כלולה מי' האי \nבחובין דישראל יכילת לאתחללא בין אומין דעלמא אבל מלכות דאצילות דקב\"ה עלה אתמר אני \nיי' הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן ותהלתי לפסילים לא יהיב לה למאן דמחלל שבתות וימים \nטובים אלא למאן דאיהו ברא דמלכא ונטיר אורייתא ופקודין בדחילו ורחימו דמאריה ולא על \nמנת לקבל פרס אלא כבן דאיהו מחויב למעבד צווייה דאבוי דעליה אתמר כבד את אביך ואת \nאמך. את אביך דא קב\"ה ואת אמך דא שכינתא. ועם כל דא מאן דמחלל נערה דמלכא אתחשיב \nליה כאלו מחלל מטרוניתא דיליה ורבנן כל שדין לאו אינון שקולין ולא כל עבדין דשכינתא \nדכתיב בה ומלכותו בכל משלה אית לה כמה נערות עבריות ושפחות עבריות ואית לה עבדים \nושפחות נכריות בגין דלא ישתכח מלכותא אחרא בעלמא בזמנא דאיהי שלטא ואלין שפחות \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "נכריות מסטרא דסם המות נוקבא דסמאל דשפחה הות למטרוניתא נוקבא וסמאל אל אחר עבד הוה \nליה לקב\"ה לבתר דעבידו גרמייהו אלוהות וקב\"ה עתיד לאעבד לון מעלמא ולממחי לון. ואי \nתימרון אי בני נשא עבדין לון אלהות ולא ברעותא דלהון אמאי אתענשו אלא כד הוו דור \nהמבול ודור הפלגה ידעי בהון והוו מקטרגין (נ\"א מקטרין) לון וסגדין לון ובההוא חילא \nדהוו מקטרגין (נ\"א מקטרין) לון וסגדין לון הוו נחתי לגבייהו ועבדי רעותייהו וממללן \nבהון באינון צולמין הא אתעבידו אלוהות ועבודת כו\"ם בגין דא קב\"ה עתיד לאעברא לון \nוימחי לון מעלמא צולמין דלהון דהוו פלחין בהון ואשתאבו מנהון רוחין וצולמין וכד אית \nבעלמא ערב רב נחתין לאתגשמא בהון וקב\"ה יעבר לון מן עלמא הה\"ד ואת רוח הטומאה אעביר \nמן הארץ ואי תימרון בזמנא דגלותא בתראה לית עכו\"ם בגין דלא ידעין בני עלמא בהון \nואינון דידעין בערב רב תמן אשתכח לון דמכעיסין לקב\"ה ושכינתיה וישראל בינייהו וערב \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "רב מצליחין בהון לקיים מאי דכתיב ומשלם לשונאיו אל פניו להאבידו. קמו כלהו תנאין \nואמוראין ובריכו לרעיא מהימנא ואמרו ליה סיני סיני מאן יכיל למללא קדמך דאנת \nבדיוקנא דסארך דבזמנא דמליל בטורא דסיני כל חיון דמלאכין וחיון דכרסייא ועלאין \nותתאין שתקו ולא אשתכח דבור אחרא אלא דיליה ובגין דאת בריה בדיוקנא דיליה צריך \nלמשמע כלהו מארי מתיבתא מלין מפומך אל תתן שתיקה למלולך: \nכי יקח איש אשה חדשה לא יצא בצבא וגו'. ושמח את אשתו אשר לקח. פקודא דא חתן למחדי \nבאתתיה שתא חד דכתיב נקי יהיה לביתו שנה אחת ואינון י\"ב ירחין אינון מדילה דהא שנה \nאיהי כלה ולית כלה בר בי\"ב ירחין דכתיב עומד על שנים עשר בקר והואיל ולית תקונ' \nדכלה בר בי\"ב אצטריך חתן למחדי לה ולביתה לה ולתקונהא כגוונא דלעילא וע\"ד יעקב כתיב \nביה ויקח מאבני המקום. אבני המקום י\"ב הוו ומאן דחדי לכלה חדי לעולימתהא \n \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "ספר דברים פרשת כי תצא דף רעח/א\nועולימתן י\"ב הוו וכלא איהו רזא דשנה בגין כך אצטריך לחתן למחדי באתתיה שנה אחת. \nוהא אוקימנא דחדוה דא לאו דיליה היא אלא דילה דכתיב ושמח את אשתו. וישמח את אשתו לא \nכתיב אלא ושמח יחדי לכלה. כגוונא דא לאו חדו לכלה בר בגופא ותקונהא ומאן חדי לון \nצדיק. ועל דא נקי יהיה לביתו. נקי דלא יעמול במלי דעלמא דיהא ביה רעוא למחדי לה. \nנקי מכלא. נקי למסין ולארנונין וגולגלתין. נקי דלא יפוק לחילא לאגחא קרבא. לאשתכחא \nחדוה עילא ותתא ולאתערא חדוה לעילא. זכאין עמא קדישא דמאריהון חדי בהון זכאין אינון \nבהאי עלמא וזכאין אינון בעלמא דאתי: \n(פקודא יו למיהך ב\"נ באורחוי דקב\"ה פקודא יז לאוכחא וכו' פה ב) ביומו תתן שכרו \nוגו'. פתח רעיא מהימנא ואמר פקודא בתר דא לתת שכר שכיר בזמנו הדא הוא דכתיב ביומו \nתתן שכרו ולא תבא עליו השמש. מארי מתיבתאן עלאי ותתאי שמעו. מטטרון איהו שכר שכיר \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "מח\"י עלמין שליח דיליה לקבלא ח\"י ברכאן דצלותא בכליומא תלת זמנין ובגין דא ביומו \nתתן שכרו דא צלותא דשחרית ולא תבא עליו השמש דא צלותא דמנחה דאי עבר יומו בטל קרבנו \nכי עני הוא (דצדיק) ודאי עני הוא בגלותא לית ליה מדיליה אלא מאי דיהבינן ליה בצלותא \nבגיןד א צלותא תפלה דיליה תפלה לעני כי יעטוף בעטיפת ציצית תפלה דיד איהי ואליו הוא \nנושא את נפשו דא תפלת ערבית דאיהי אמורים ופדרים שיורין דקרבנין דיומא ואינון כגון \nפרט הכרם ופאת שדך דעלייהו אתמר שירי מצוה מעכבין את הפורענות. לעני ולגר תעזוב \nאותם דעמודא דאמצעיתא בר מאתריה גר אתקרי ובגין דא אנא דדרגא דיליע מוד דאמצעיתא \nקרינא גרמאי גר בגלותא קדמאי. הה\"ד גר הייתי בארץ נכריה דאיהו בגלותא רביעא \nבגינייהו. שאילו ליה מארי מתניתין רעיא מהימנא הא פקודא דא הוו מקיימין ישראל בארעא \nדישראל (או לא) אמר לון בגין לאתערא רחמי על אלין דמתרכי מאתרייהו. דבר נש כד איהו \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "לבר מאתריה גיורא אתקרי כ\"ש על נשמתין דאזלין ערטילאין מההוא עלמא ואתיין לעלמא דין \nבגינייהו. והאי איהו דאמר קרא כצפור נודדת מן קנה דא נשמתא דשכינתא לא זזה מנה. כן \nאיש דאתמר ביה יי' איש מלחמה. נודד מקומו דאיהו נע ונד מאתריה דאיהו עלמא דאתי בינה \nונד אבתרה בעלמא דין עד דתשלים יומין דאתחייבת למיזל לבר מאתרהא. ואיהו נטיר לה עד \nדיחזיר לה לאתרהא ואומי דלא יחזור איהו לאתריה עד דיחזיר לה לאתרהא ומאן דחזר \nבתיובתא כמאן דאחזר לקב\"ה ושכינתא לאתרחא ודא רזא דפורקנא דאמר היום אם בקולו \nתשמעו. אמרו מארי מתניתין דמתיבתא עלאה ותתאה רעיא מהימנא אנן שליחן דמארי עלמא \nלגבך זכאה חולקך דאנת בעל תשובה שקול לשתין רבוון דישראל ואנת הדרת לקב\"ה ושכינתיה \nלאתריה עילא ותתא ובגינך יתפרקון ישראל ויחזרו לאתרייהו ולית חילא למשיחין למפרק \nלישראל בר מנך ובגינך אינון מתעכבין. אשלים מלין יקרין אלין דעלייהו אתמר הנחמדים \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "מזהב ומפז רב ומתוקים מדבש ונופת צופים. אמר לון מארי מתיבתאן בגין האי שכיר דאיהו \nעבד דאתי לקבלא תלת צלותין תקינו מארי מתניתין דלכון למהוי בר נש בתלת ברכאן קדמאין \nכעבד דמסדר שבחין קמי מאריה ובאמצעיות כעבד דמקבל פרס ממאריה. ובבתראי כעבד דנטל \nפרס ממאריה ואזיל ליה ובגין דא עבד אברהם ורבקה איהו אמתלא להאי כד קודשא בריך הוא \nישלח למטטרון דאיהו עבדא דיליה בגין צלותא איהו יימר לגביה אולי לא תאבה האשה ללכת \nאחרי. כלומר אולי צלותא לא בעי למיזל אבתראי. אמר ליה קודשא ב\"ה ונקית משבועתי זאת \nדחכמה איהו אבא דנחית בצדיק לנטרא שכינתא בגלותא ומתמן שלח בגינה. אמר ליה ההוא \nשליח הב לי סימנין לאשתמודעא בצלותא דתמן ברתא אמד קב\"ה והיה הנערה אשר אומר אליה \nהטי נא כדך ואשתה ואמרה שתה. \n \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "ספר דברים פרשת כי תצא דף רעח/ב\nואם לאו אלא דאשכח כל אברין דגופא מליין חובין ולא אשכחת ביה אבר (נ\"א באפי אברהם) \nלשרייא ביה תורה דאיהו בדיוקנא דעמודא דאמצעיתא ולא מצוה דאיהו דיוקנא דרבקה דהוה \nשושנה בין החוחים דאינון רשעים גמורים מני לעבדיה מטטרון השמר לך פן תשיב את בני \nשמה דאיהו רוחא דקודשא דהא מצוה איהו נפשא רוחא איהו תורה ובג\"ד אוקמוה מארי \nמתניתין לא המדרש הוא העיקר אלא המעשה. ובאתר אחרא אמרו כד שיראת חטאו קודמת לחכמתו \nחכמתו מתקיימת וכו'. יראת חטאו אימא עלאה תשובה. חכמה אבא עלאה כד אקדים ה' זעירא \nדאיהי מצוה שריא עליה תורה דאיהו ו' וכד אקדים יראה לחכמה דאיהי ה' עלאה שרייא עליה \nחכמה דאיהי י' ואקרי בן ומכאן בנים אתם ליי' אלקיכם והאי איהו זה שמי ידוד לעולם \nוזה זכרי ו\"ה. שמי עם ידו\"ד שס\"ה. זכרי עם ו\"ה רמ\"ח וכלהו תרי\"ג דהיינו תרי\"ג \nפקודין דאתייהיבו לבנין קדישין למהוי לון חולקא בשמיה הה\"ד כי חלק יי' עמו. וכד \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "אקדים תורה למצוה או חכמה ליראה אתהפך שמיה עליה לנוקבא מדת הדין כגוונא דא הוה\"י \nדאתהפך ליה כלא לדינא וקשין מזונותיו באורייתא כקריעת ים סוף וכגוונא דא פורקנא אם \nזכו יפקון ברחמי הה\"ד בטרם יבא חבל לה והמליטה זכר ויפקון ברחמי ואי לאו אקדים רחמי \nויפקון בצערא ושפיר דאקדים צערא ודינא לרחמי ובג\"ד אוקמוה רז\"ל מ\"מ לפום צערא אגרא \nומפקנו דנפשא מקודם דנפקת אית לה צערא לבתר דנפיקת ברחמי ורזא דמלה בבכי יבאו לבתר \nובתחנונים אובילם ובג\"ד ועת צרה היא ליעקב וממנה יושע ויפקון ברחמי. וכגוונא דשלח \nקב\"ה ליונה ולא אשכח אתר לשריא הכי שלח לך רעיא מהימנא בקדמיתא ומה כתיב בהון ויפן \nכה וכה וירא כי אין איש דכלהון חייבין ולא אשכחת בהון איש זוכה לאפקא מן גלותא \nובג\"ד סרבת למיזל תמן ואמרת שלח נא ביד תשלח והא אנת כגון בההוא זמנא בך יתקיים עם \nישראל כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות ובגלותא בתראה תרין משיחין ישלח עמך לקבל \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "תרין גדפין דיונה דאנת כגופא בגלותא רביעאה לית לך גדפין. ול עוד אלא בקדמיתא הוו \nישראל כגופא ואנת ואהרן כתרין גדפין דיונה ובהון פרחו ישראל (מה שחסר כאן ע' בסוף \nהספר). לית פקודא דלא אתכלילו תמן עשר ספירות. בתיבה תחתיים שניים ושלישים תעשיה \nלאכללא בה כהנים לוים וישראלים תיבה שכינה עמהון תורת יי' איהי רביעית ההין ה' \nרביעאה ומשולשת ביה\"ו לאשלמא ביה ידו\"ד ועשרה דרגין דאתכלילן ביה דאינון יו\"ד ה\"א \nוא\"ו ה\"א לאתקיימא בהו בישראל ואתם הדבקים ביי' אלקיכם וגו' בנים אתם ליי' אלקיכם \nהאי שמא שלטנותיה בצולמא דבר נש ועל כל אבר ואבר דיליה. פקודא בתר דא לדון בדיני \nחגבים דאתמר דגים וחגבים אינן טעונין שחיטה אלא אסיפתם היא המתרת אותם. הכי מארי \nמתניתין אינן צריכין שחיטה אלא דאתמר בהון ויגוע ויאסף אל עמיו מה נוני ימא חיותן \nבימא אוף תלמידי חכמים מארי מתניתין חיותיהו באורייתא ואי אתפרשן מנה מיד מתים. \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "תנינא (נ\"א תנאין) דמתניתין דבה אתרבו תניני ימא ואי אינון ביבשתא יעלון (נ\"א \nיפלון) למיא ולא ידעין לשטטא אינון מייתין אבל אדם דאינון מארי קבלה אינון לעילא \nמכלהו בהו אתמר וירדו בדגת הים ובעוף השמים דאינון מארי מתניתין תניניא התנין הגדול \nנחש בריח לקבל והבריח התיכון בתוך הקרשים בזמנא דתנינן מארי משנה אית בהון מחלוקת \nומקשין דא לדא בלע לחבריה. והאי איהו תלמיד זעיר שלא הגיע להוראה ומורה חייב מיתה \nואי אינון שוין דא לדא ואית בהון מחלוקת וקושיא אתמר בהון לסוף את והב בסופה \nואוקמוה אהבה בסופה: \nאדהכי הא נונא רבא אזדמן לגביה ואמר רעיא מהימנא איתן מושבך ושים בסלע קנך תניא \nדמסייע לך דהא נונין בסלע קנא דלהון איתן בהפוכא תניא איתנים בהפוך אתוון תנאים \nאסתמר מנייהו דהא אנת כבד פה וכבד לשון ומאן דבעי לאתקפא בסלע דנוני ימא דמארי \nמתניתין דאינון תנאים בעי למהוי תקיף לישנא חדידא חריפא לינקוב עד דמטי לתהומא רבא \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "דתמן כי עוד \n \nספר דברים פרשת כי תצא דף רעט/א\nחזון למועד ויפה לקץ ולא יכזב ואוקמוה דהאי קרא נוקבא ויורד עד תהומא רבא. מאן הוא \nדנחית לתהום רבא לאשכחא זמנא דא אלא אנת דאתמר בך צדקתך כהררי אל משפטיך תהום רבה. \nכמה מארי מתניתין דבעו לנחתא לעומקרא דהלכה לאשכחא תמן קץ דפרקנא ונחתו תמן ולא \nסליקו ואע\"ג דלישנהון הות כפטיש יפוצץ סלע חליש פטיש דלהון לנקבא בההוא סלע ומאן \nדנקיבו דיליה בההוא סלע בלא רשו אתא חויא לנשכא ליה. ואית אחרנין דנקיבו לה עד דמטו \nלתהומא רבא ולא סליקו מתמן ובזמנא דנוקבא פתיחא כל מאן דהוה נפיל תמן לא הוה סליק \nומשיח בן דוד נפל תמן עם משיח בן יוסף דחד איהו עני ורוכב על חמור. וחד איהו בכור \nשורו דא משיח בן יוסף והאי איהו כי יכרה איש בור ולא יכסנו ונפל שמה שור או חמור. \n", "en": ""}]}
