שכינתיה ובהא עביד חסד עם קב"ה מאן דגמיל חסד בשכינתיה עם קב"ה גמיל בגין דכד חבו ישראל וקב"ה הוה בעי ליסרא לון אימא הות רביעא עלייהו עד דנפקו לתרבות רעה קב"ה מה עביד תריך בני מלכא ומטרוניתא ואיהו אומי דלא יהדר לאתריה עד דמטרוניתא אתהדרת לאתרהא ומאן דהדר בתשובה וגמיל חסד בשכינתא ובכל אורייתא ובפקודין דילה ולאו איהי אלא למפרק שכינתא דא עביד חסד עם קונו וכאילו פריק ליה ולשכינתיה ולבנוי. אמר אליהו וכל ראשי מתיבתאן רעיא מהימנא אנת הוא האי ב"נ אנת הוא בר מן מלכא ומטרוניתא דאשתדלות דילך לגבי קב"ה לאו כמאן דעביד חסד עם קונו אלא כברא דמחוייב לשווייה גרמיה ותוקפיה למפרק אבא ואימא ומסר גרמיה למיתה עלייהו דמאן דלאו איהו ברא דמלכא ועבד טיבו עם מלכא ועם מטרוניתא ודאי האי אתחשיב דעביד חסד עם קונו. קם רעיא מהימנא ואשתטח קמי קב"ה ובכה ואמר כן יהא רעוא דיליה דיחשיב לי כבר דעובדין דילי לגבי קב"ה ושכינתיה יהון לגביה כברא דאשתדל בהון בתר אבוי ואמיה דרחים לון יתיר מגרמיה ונפשיה רוחיה ונשמתיה וכל מה דהוה ליה הוה חשיב לון לאין ספר דברים פרשת כי תצא דף רפא/ב למעבד בהון רעותיה דאבא ואמא ולמפרק לון בהון ואע"ג דידענא דכלא ברשותיה רחמנא לבא בעי בההוא זמנא אתא קב"ה ונשיק ליה ואמר רעיא מהימנא ודאי אנת הוא ברא דילי ודשכינתא רבנן ומלאכין נשקו בר קמו כלהו ונשקו ליה וקבילו ליה לרב ומלכא עלייהו: והיה בהניח יי' אלקיך וגו' תמחה את זכר עמלק וגו'. פקודא דא להכרית זרעו של עמלק דהא קב"ה אומי דלא יחזור על כרסיה עד דיטול נוקמא מניה: פתח רעיא מהימנא ואמר ודאי בג"ד הוו אזלי במדברא ועל ימא ולא ייעלון בארעא דישראל עד דיטול נוקמא מניה דעמלק. עמלק מאן הוא לעילא דהא חזינן דבלעם ובלק סתמן הוו נשמתין דלהון ובגין דא הוו שנאין לישראל יתיר מכל אומה ולישן ובג"ד עמלק רשים בשמהון ע"ם מן בלעם ל"ק מן בלק ודכר ונוקבא אינון עמלקים ועלייהו אתמר לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל כגוונא דאית בישראל ארבע אנפין יעקב ישראל רחל לאה ישראל עם לאה יעקב עם רחל לקבל ופני נשר לארבעתם הכי אית ארבע אנפין לעמלק קסם ונחש עמל ואון. עמל רשים בעמלק והמן דהוה מסטרא דעמלק ישוב עמלו בראשו. וכל אלופי עשו מעמלק הוו. ולעילא עמלק סמאל עמל נחש און ומרמה דמפתי ליה לב"נ למחטי לקב"ה עמל קס"ם ק' מן עמלק ס"ם מן סמא"ל נח"ש א"ל מסמאל (כאן חסר) עליה אתמר לאברהם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך בית מולד דילך מאלין בתי סיהרא או בתי שבתאי או בתי מאדים דבתי מאדים ובתי שבתאי ולבנה עלייהו אתמר אין מתחילין בב"ד (נ"א אין מתחילין בב' ואין מסיימין בד') דמאדים סומקו דחמה גיהנם אימא דעשו דאתיילידת ביומא תניינא וסיהרא איהו טוב ורע טוב במילואה ורע בחסרונה ובגין דאיהי כלילא מטוב ורע מונין בה ישראל ומונין בה בני ישמעאל וכד לקת במלואה סימנא לא טב לישראל וכד לקת בחסרונה סימן רע לישמעאלים ובהאי ואבדה חכמת חכמיו חכמה דישמעאלים ובינת נבונים תסתתר דאינון לא ידעין בבריאתן אלא בשמושא דילהון כפי שנוי עלמא בהליכתן ושימושן וסיהרא אתבריאת ביומא רביעאה ובחסרונה דילה עניות אתבריאת לילית. שבתאי דאיהו רעב וצמאון ולקותא דנהורין עלה אתמר יהי מארת חסר מארתיי' בבית רשע. וחוטא ילכד בה בבית הסהר דילה וצדיק ימלט ממנה. ואית ככבא אחרא נקודא זעירא נקוד על שפחה דאיהו מארת ודא חולם בת מלך שבת מלכתא דשלטנותא דתרווייהו ביום שביעי דאתמר ביה למען ינוח עבדך ואמתך דסדר בריאתן לאו כסדר שמושן ובג"ד חמ"ה ומ"אדים סומקי דגיהנם אתבריאו ביומא תניינא לבנה שבתאי אתבריאו ביומא רביעאה. כפנא וחשוכא. ובג"ד אין מתחילין בב"ד בגין דגיהנם אתברי ביומא תניינא ולקותא דנהורין ביומא רביעאה. ככ"ב עליה אתמר דרך ככב מיעקב דדרגיה ביומא תליתאה וביה ויהי ביום השלישי בהיות הבקר דביה נחית קב"ה למיהב אורייתא לישראל בה יחידה למהוי עמיה שבת מלכתא דאיהו יום שלישי כליל תלת ענפי אבהן ש בת (מלכתא) יחידאה דשולטנותא דילה בליל שבת ביה אתעבידת שבת ובג"ד חולקין מארי מתניתין על מתן תורה בת יחידה. דא אמר בשלישי נתנה תורה ודא אמר בשביעי נתנה תורה. ואיהי בת יחידה דאחידת בעמודא דאמצעיתא תליתאה לאבהן ובצדיק שביעית ליה בת יחידאה וכד איהי עטרה על רישיה אתקרי ביה שביעי דהוא ששי הוה דככב דיליה צדק ובת יחידה שבת מלכתא אתקרי צדק ובגין דא תורה אחידא בין יום ו' וז' ואיהו כ"ב מן כוכ"ב כ"ו כי שמש ומגן ידוד צבאות שכינתא מלכות הקדש בך יברך ישראל כ"ב אתוון דאורייתא כ"ב כלילא מתלת דרגין כ' כתר ב' בינה ידו"ד כליל תרווייהו חכמה וכלא כליל כוכ"ב דרגא דעמודא דאמצעיתא ושכינתא איהי לבנה לבון ההלכה. רחמי בסטרא דחסד ואתקריאת חמה ברה כחמה מסטרא דגבורה פני משה כפני חמה סיהרא אפילה מעוט דסיהרא שפחה דילה גיהנם חמה בישא שפחה דיליה שבתאי לקותא דנהורין חילול שבת שפחה דילה דאהדרת עורף לגבירתה בכל יומא ספר דברים פרשת כי תצא דף רפב/א ויומא ואתגברת עלה בחובין דישראל בנהא הה"ד ושפחה כי תירש גבירתה דשולטנותא דשפחה לא הוי אלא ביומא תניינא בגיהנם וברביעי בלקותא דנהורין ואתהדרת לשלטאה בכל יומא ויומא ובת מלך אסירא בסרכות בבית הסהר בגלותא דילה ואיהי קינא דסמאל בין ככביא וקב"ה אומי אם תגביה כנשר ואם בין ככבים שים קנך משם אורידך נאם יי' ושכינתא נגה ונגה לאש ומהכא קרו לבי כנשתא אש נוגה אש מאדים לישנא דאודם טור אודם פטדה נוגה אשא חיורא ותרוויהו פני חמה ופני סיהרא נצח והוד אינון דנטלו חוורו מחסד וסומקו מגבורה אהרן ודוד מתמן הוו חד נטיל רחמי וחד נטיל דינא דוד מסטרא דשמאלא והוא אדמוני אהרן איש חסד ותרווייהו נביאי קשוט מתמן פני משה הוו נהירין בנבואה דבינה איהו חמה (אימא) עלאה מתמן נבואה דיליה. בהון עשו חייבא עבד אדום ונוקבא דיליה מאדים איהי שפיכות דמים דישראל וגרמה דמטרוניתא אתקיים בה נתנני יי' בידי לא אוכל קום (שם) נתנני שוממה כל היום דוה הוד דוה אתהדר דנצח והוד לקבלייהו יכין ובועז שתיהן אשר הבית נשען עליהם דבי כנשתא אתקריאת על שמייהו אש נוגה כדקא אמינא ושפחה רעה איהי קבורה ובה אסירא לגבירתא ואיהי שבתאי קרה ויבשה בקבורתא דעפרא ואיהי מות דעניותא דאורייתא ואיהי קבורת עני מכוסה בה בשבע מיני מדורות דאיהי כלילא משבע ככביא כמה דשבת מלכתא כלילא משבע ואינון שבע ככביא מסטרא דגבורה (ס"א דגבירתא) שבע שני השבע מסטרא דשפחה שבע שני הרעב דעלייהו אמר נביא לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמוע את דברי יי'. גבירתה גן שפחה אשפה מטונפת מסטרא דערב רב. אשפה מעורבת בגן לגדלא זרעים מסטרא דעץ הדעת טוב ורע מסטרא דע"ז אתקריאת שבתאי לילית אשפה מטונפת בגין דצואה מעורבת מכל מיני טנוף ושרץ דזרקין בה כלבים מתים וחמורים. מתים בני עשו וישמעאל קבורים בה. עכו"ם דאינון כלבים מתים קבורים בה ואיהי קבר דע"ז דקברין בה ערלים דאינון כלבים מתים שקץ וריח רע מטונף מסורח משפחה בישא איהי סרכא דאחידא בערב רב מעורבים בישראל. ואחידת בעצם ובשר דאינון בניע שו וישמעאל עצם מת ובשר טמא בשר בשדה טרפה דעלה אתמר לכלב תשליכון אותו וכגוונא דאית תריסר מזלות מסטרא דטוב הכי אית תריסר מזלות מסטרא דרע הדא הוא דכתיב שנים עשר נשיאים לאמותם דזה לעמת זה עשה האלקים ורשיעייא אינון אבי אבות הטומאה דאינון טמא מת ושרץ דמטמא לב"נ מאוירו ומתוכו ומגבו ואפי' תוך תוכו דכהנא מסתאב בהון ובגין דא על כל נפשות מת לא יבא דרשע קרוי מת. ובוצינא קדישא לאביו ולאמו לא יטמא. הכא אשכחנא אסוותא לגבי דאתמר ביה ויתן את רשעים קברו. בתר דקבורה דא בגין אבא ואימא דאינון בגלותא עם ישראל אתקיים בי קרא ולא יטמא. אליהו לא תתעכב מלנחתא דאע"ג דאנת כהנא לאביו ולאמו (לא) יטמא דהא קב"ה ושכינתיה בגלותא דאיהי קבורה לוןו אנא קבור בינייהו באומאה עלך בשם יי' חי וקיים לא תתעכב מלנחתא. מלאכין קדישין מארי דגדפין באומאה עלייכו טולו אומאה דא וסליקו לה על גדפייכו שבועת יי' בח"י צדיק וקיים עמודא דאמצעיתא טולו אומאה דא וסליקו לה על גדפייכו במטרוניתא שבועת יי' בח"י צדיק וקיים עמודא דאמצעיתא טולו אומאה דא וסליקו לה על גדפייכו במטרוניתא ביקרא דילה לגבי קב"ה מלאכין עילאין שליחן דקב"ה מימינא ומלאכין שליחן דיליה משמאלא ומלאכים דאבא ואמא יהון סתרין לה עילא ותתא ומכסין לה באת ו' בשית גדפין דיליה דאתמר ביה שרפים עומדים ממעל לו שש כנפים דשבועה דיליה דאיהי ה' רביעאה ובשתים יכסה רגליו דילה ובשתים מעופפים לה. ואנת אליהו דסליקת לעילא העילות והוא טעין לך מכל טוב נחות לגבה ותהוי כרוב תחותא לנחתא בך מלאה כל טוב ומלאכין דאבא ואימא דאינון ידו"ד (ס"א אסתרו לה) אסחרו לך בנחיתו דילה ומלאכין דבעלה ברא דאבא ואמא ו' כסיאו לה ומעפפין לה משית גדפין ספר דברים פרשת כי תצא דף רפב/ב אב"ג ית"ץ ובל"ו דתליין מנייהו כחשבון ל"ו ודאי איהו שרפים עומדים ממעל לו ונחיתת ה' (נ"א ידו"ד) דיליה טמירא מכוסה בהון ומלאכין דאינון דצדיק ח"י עלמין אסמיכו לה עלייכו כחיון דסמכי לכרסייא דאע"ג דה"א דאצילות דשמא דידו"ד איהי סמיכת לכלהו לית לכון לפרחא לעילא ולנחתא לתתא בר מינה כאברין דגופא דלית להון תנועה בר מנשמתא דאברין דאית לה אתפשטו עלייכו לסמכא לכון בהון דהכי איהי ה' כימא אי אית לה מאנין מתמליין מנה ומתפשטין בהון כנחלים דמתפשטן מן ימא על ארעא ואי לאו איהי ה' בגרמא יחידאה בלא אתפשטותא דנחלין הכי מאנין דשכינתא אינון מלאכין קדישין לעילא וישראל לתתא אי אית בהון מארי מדות מארי חסד חסידים גבורים מארי תורה נביאים וכתובים צדיקים אנשי מלכות דאתמר בהו ואשר כח בהם לעמוד בהיכל המלך בעמידה דצלותא בהיכלא דמלכא אלקים מלכא דילה ידו"ד והם חכמים ונבונים ראשי ישראל ולא ראשי ערב רב דאתמר בהון היו צריה לראש איהי אתפשטת עלייהו בעשר ספירן דילה בההוא זמנא נחית עלת העלות ביו"ד ה"א וא"ו ה"א לנחתא עלייהו לאקמא שכינתא עלייהו ובזמנא דויפן כה וכה וירא כי אין איש איהי אמרת שלמה אהיה כעוטיה מעוטפת בגרמא דלא אתפשטת עלייהו וקב"ה צווח עלה ואמר איכה ישבה בדד: אדהכי קם בוצינא קדישא ואמר רבון עלמא הא הכא רעיא מהימנא דאתמר ביה והאיש משה ענו מאד עד כען וירא כי אין איש הא הכא והאיש משה דשקיל לשתין רבוא דישראל וביה ממכון שבתו השגיח דביה אתמר לגבי דרא דגלותא בתראה ויי' הפגיע בו את עון כלנו ואיהו כליל בעשר מדות דבגינייהו אמרת לא אשחית בעבור העשרה נחית עליה לאשגחא על עלמא וקים מילך דאנת קשוט וכל מילך קשוט דאיהו גמל חסד עם שכינתא וקטיר שפחה דילה בגבורה למהוי שפחה אסירא תחות גבירתה בקשורא דתפלין ואשתדל בגינה בתורת אמת תורת אמת היתה בפיהו ואשתדל בה בנביאים וכתובים בנביאי בכמה נחמות בכתובים בעשרה מיני תהלים בצדיק בי"ח ברכאן דצלותא ומארי מתניתין לא אשתמודען ליה לרעיא מהימנא. אליהו באומאה עלך בשמא דידו"ד ובשמיה מפרש גלי ליה לכל רישי מארי מתניתין דישתמודעון ליה ולא יתחלל יתיר דאתמר ביה (לגבי עלמא) והוא מחולל מפשעינו לית לך צורך למיטל רשו דהא אנא שליחא דמארי עלמא וידענא דאי אנת עביד דא דיודי לך קב"ה עליה ויסתלקון בנך בגיניה עילא ותתא ולא תתעכב למעבד לא שבוע ולא חדש ולא שנה אלא מיד (כאן חסר) רעיא מהימנא מארי דפסחא בזמנא דשליט עלייהו ליל שמורים כלהו צריכים למהוי שמורים ונטורים מחמץ ושאור בכל שהוא וכל מאכלים ומשקים (ס"א מאני דפסחא) כלהו נטורין. ומאן דנטיר לון מחמץ ושאור גופיה איהו נטיר מיצה"ר לתתא ונשמתא לעילא ואתמר ביה לא יגורך רע בגין דהא אתעביד גופיה קדש ונשמתיה קדש קדשים ואתמר ביצר הרע וכל זר לא יאכל קדש והזר הקרב יומת. פסח דרועא ימינא דאברהם כסף מזוקק מאן דערב ביה עופרת משקר ליה. הכי מאן דערב חמץ או שאור כל שהוא במצה כאלו משקר חותמא דמלכא והכי מאן דערב בטפה דיליה שום תערובת כאילו משקר חותמא דמלכא דא בדא תלייא. ראש השנה דרועא שמאלא דיצחק תמן דיני נפשות ועקדה דיצחק תמן הוה דעקיד ליה אברהם קשורא דתפלה דיד דומיא דעקדה דיצחק זכאה איהו ברא דאתעקד באבוי ואתקשר ביה למעבד עובדוהי באורייתא ובמצוה וזכאה עבד דאתקשר תחות רביה למעבד רעותיה איהו באתר דברא דמלכא. מטטרו"ן זכאה אנת וזכאין בנך דאינון קשירין ועקידין בתפלין תחות רשותא דמארך ובג"ד אע"ג דאנת עבד למארך מלכא אנת על כל ממנן דשאר עמין מלכא על כל מלאכין מלכא דשדים וכל משרייתיה דחלין מנךמאן גרים דא בגין דאנת שרפרף למארך ואנת משמש למארך שדי דמזוזה לבר שומר הפתח ידו"ד דאיהו מארך מלגאו והכיא יהו כד קודשא בריך הוא נחית לשלטאה על עץ הדעת טוב ורע דאיהו טוב מטטרו"ן רע סמאל שד מלכא דשדים. ספר דברים פרשת כי תצא דף רפג/א מטטרון מלאך מלכא דמלאכים אבל מסטרא דאילנא דחיי שדי איהו יסוד. ובג"ד למטה שנים עבד ורבו דלאו אינון יחודא חדא ולמעלה אחד תפארת יסוד דגוף וברית חשבינן חד דאיהי עמודא דאמצעיתא וצדיק כגוונא דתפלין דראש דאיהו בינה על תפארת מסטרא דאילנא דחיי דאצילות ומלכות תפלה דיד הכי לתתא באילנא דחיי דבריאה מסטרא דכרסייא עלאה תפלין דראש מטטרון תפלין דיד דיליה כסא תחתון. והאי איהו דאמר נביא עליה כסא כבוד מרום מראשון אבל מסטרא דעץ הדעת טוב ורע בקשורא דתפלין אתקשר יצה"ר תחות יצר הטוב כעבדא תחות מאריה בקלא דאורייתא בקלא דצלותא בקול דשופר קלא איהו רומ"ח לגביה ודא קול השופר קול דעמודא דאמצעיתא דאיהו כליל אשא מיא ורוחא דאינון תלת אבהן דבהון הי"ו ה' באברהם י' ב צחק. בכל אתר ה' דשליט על י' דינא הוא והאי איהו ה"י מן אלקים ובג"ד עלה אלקים בתרועה. ו' מן ואלקי יעקב ודא רוח השופר שכינתא מנא דכלהו תלת ואיהו ה' מן השופר דאינון י' שופרות דאינון קשר"ק קש"ק קר"ק מתלבשין בהון ה"א יו"ד וא"ו ה"א דכל אתוין אלין (ס"א אינון) דינין לסטרין אחרנין ולחייביא (חסר ועיין בסוף הספר סימן יז) אינון כשלשלאין ורומחין וסייפין. תרועה שלשלת איהי ותרי תרועות אית בעשרה שופרות ואינון חד (חסר) דאתמר בה והאם רובצת על האפרוחים (או על הביצים ואינון) ישראל מצפצפן לה בכמה צפצופין דצלותין ואיהי לא בעיא לנחתא לגבייהו. ישראל מה עבדין נטלין אימא דאיהי שכינתא בהדייהו וקשרין לה בקשורא דתפלין כד מטאן לק"ש קראן בנין דילה בשית תיבין דייחודא דאינון שמע ישראל יי' אלקינו יי' אחד הא קא נחתין לגבי אמהון קשרין לון עמה והאי איהי אשר תקראו אותם דאיהו עונתה כמו מועדי הכי בגוונא דא מצה בה מזמנין לשבעה יומין דפסח. מזמנין לשבעה יומין דסכות בשבעה מיני דאינון לולב ואתרוג וג' הדסים וב' בדי ערבה. שבועות קראן לון באורייתא. ר"ה יומא דדינא כל חד במיניה כל מאן דקרא כל דרגא במיניה יתקיים ביה אז תקרא ויי' יענה. א"ז ז' יומין דסכות וחג שמיני עצרת א"ז מצה וז' יומין דפסח. א"ז סוכה וז' מינין דלולב דאינון שלש הדסים ושני ערבות לולב ואתרוג וכלילן בד' הא חד סרי כחושבן ה"ו וצריך לומר הלל עלייהו הללויה לאשלמא שם ידוד. וצריך לסלקא לה במחשבה בארבע מינין הה"ד אמרתי אעלה בתמר אעל"ה סימן אתרו"ג ערב"ה לול"ב הד"ס ומחשבה שמא מפרש אשתלים בה י"ד כגוונא די"ד פרקין דידא דימינא דביה צריך לנטלא לולב והרי מתן תורה. שבעות שבעה בשבעה י"ד בר"ה י"ד בקול השופר ובעשר שופרות כדאוקימנא לעילא. בפסח איהי שכינתא י"ד הגדולה מסטרא דחסד. בראש השנה איהי י"ד החזקה מסטרא דגבורה. במתן תורה י"ד רמה מסטרא דעמודא דאמצעיתא ותלת זמנין י"ד מ"ב ותלת אבהן דתליין מנייהו סלקין חמשה וארבעים כחושבן יו"ד ה"א וא"ו ה"א. בילא"ו יילא"ו (קפז ב פקודא ליתן מחצית השקל):