# רעיא מהימנא — קטע 4

[קריאה בקורא](/reader/kabala-e99d9887b26c/1/4/)

<div lang="he" dir="rtl">

(דדיו) מתפוחים דאתעבידו בעץ אינון (וכל מילין דדיו עץ אינון) ועוד דיו אוכם מלבר 
וחוור מלגו הכי אינון (נ&quot;א חכמים מארי תורה) מארי תורה וחכמים אוכמים בהאי עלמא 
דאיהו לבר. שפירין בההוא עלמא דאתי דאיהו מלגו ובגין דא דיו לישנא דיו לעבד להיות 
כרבו דיו יו&quot;ד ידו חכמה ותבונה ודעת דכתב בר נש בידו בדיו. ע&quot;כ ר&quot;מ פתח רבי יוסי 
ואמר באינון רזין עלאין דמשכנא כתיב: 
 


ספר שמות פרשת כי תשא דף קפז/ב
פקודא ליתן מחצית השקל בשקל הקדש. מאן מחצית השקל איהו כגון חצי ההין ודא ו&#x27; ממוצע 
בין שני ההי&quot;ן אבנא למשקל בה דא י&#x27; עשרים גרה השקל דא יו&quot;ד העשיר לא ירבה דא עמודא 
דאמצעיתא לא ירבה ימעיט. דא צדיק לא ימעיט מעשר כד&quot;א עשר ולא תשע. ממחצית השקל 
דאיהו י&#x27;. א&quot;ל רעיא מהימנא (מלאך) אנת בשמים. רחים אנת ממאריך לית תווהא בכל אינון 
מלין יקירין דיפקון מפומך דהא מאן דאיהו מלכא או ברא דמלכא לית תווהא דיפקון 
מרגלאין בפתוריה מליין סגולות מליין נהורין. לבר נש אחרא איהו תווהא. א&quot;ל בריך אנת 
רעיא מהימנא מתמן ואילך אימא אנת דעלאין ותתאין נחתו למשמע מינך. אמר ליה אשלים 
מלולך אמר ליה לא אית כען למימר יתיר אימא אנת עד זמנא אחרא. פתח רעיא מהימנא פקודא 
בתר דא לקדש את החדש בגין דסיהרא קדישא איהי כלה דמתקדשת 
 


ספר שמות פרשת כי תשא דף קפח/א
ע&quot;פ ב&quot;ד דאיהו גבורה בגין דתמן ליואי דאתמר בהו וקדשת את הלוים ולבתר דאתחזי&#x27; סיהרא 
דיאותו לאורה מברך עליה ברוך אתה ה&#x27; אלקינו מלך העולם אשר במאמרו ברא שחקים וברוח 
פיו כל צבאם ובמי מתקדשת ומתברכת בתפארת בגיןד איהו עטרת תפארת לעמוסי בטן. ע&quot;כ: 
 


ספר ויקרא פרשת ויקרא דף ג/ב
פתח ואמר באתי לגני אחותי כלה איהי מלכות אדני. אריתי מורי דא חסד דרגא דאברהם 
דאתמר עליה אלך לי אל הר המור. עם בשמי דא נצח דרגא דאהרן. דכתיב ביה ואתה קח לך 
בשמים ראש. ואינון דרועא ימינא בירכא ימינא ורזא דמלה נעימות בימנך נצח. אינון תרין 
ברכן לקבליה. חד מגן אברהם ותניינא עבודה דהוא 
 


ספר ויקרא פרשת ויקרא דף ד/א
רצה. אכלתי יערי דא גבורה פחד יצחק עם דבשי הוד דרגא דדוד. והיינו דרועא שמאלא עם 
ירכא שמאלא. שתיתי ייני עם חלבי גוף וברית יעקב עם שלמה. לבתר אכלו רעים שתו ושכרו 
דודים י&quot;ב שבטים בי&quot;ב ברכן. תוספת ברכת המינין. מאן אכיל לה ההוא דאתמר ביה באתי 
לגני אחותי כלה. ואית דפליג לון ברזא אחרא אריתי מורי עם בשמי גוף וברית. יערי עם 
דבשי. שוקא ימינא עם שמאלא. ייני עם חלבי. דרועא שמאלא בימינא דאינון ייני גבורה. 
חלבי חסד. ע&quot;כ: 
 


ספר ויקרא פרשת ויקרא דף טז/ב
אמר רעיא מהימנא דוכתין אית בגיהנם רשימין למחללי שבתות בפרהסיא ולא חזרין בתיובתא 
מאותו חלול. וממנן עלייהו ואוף הכי דוכתין אית בגיהנם לאינון דמגלי עריין ולאינון 
דמגליין פנים בתורה שלא כהלכה ולאנון דשפכין דם נקי ולאינון דאומין לשיקרא ולאינון 
דשכבין עם נדה או בת אל נכר או זונה או שפחה. ואוף הכי לעובר על שס&quot;ה לא תעשה לכל 
חובא אית דוכתא בגיהנם וממנא עליה. ושטן יצר הרע דיליה ממנא על כלהו חובין ודוכתין 
וממנן דיליה. ואי הדר בתיובתא מה כתיב מחיתי כעב פשעיך אתמחו רשימין דרשיעיי&#x27; 
דדוכתא דגיהנם מכל חובה וחובה. ואית חובין רשימין לעילא ולא לתתא ואית דרשימין לתתא 
ולא לעילא ואית דרשימין לתתא ולעילא. אתמחון לתתא אתמחון לעילא בתר דאהדר בתיובתא 
ועוד אוקמוה מארי מתניתין. רשע עונותיו חקוקים לו על עצמותיו. צדיקים זכויותיו 
חקוקים לו על עצמותיו. אמאי בגין למהוי רשימין בין בעלי חוביהון לאשתמודעא בהו וקלא 


נפיק עליה האי רשע איהו ישרפו עצמותיו בגיהנם. ואוקימנא נשמות של רשעים הן הן 
המזיקים בעולם ודינא דלהון אוקמוה עלייהו מארי מתניתין. דנשמתהון נשרפת ונעשית אפר 
תחת כפות רגלי הצדיקים ובמאי אתוקדון באש דכרסייא דאתמר ביה כרסייה שביבין די נור 
גלגלוהי נור דליק (ונהר דינור נגיד ונפיק) מארבע חיון דאשא דסחרין לכורסייא דדין 
דאיהי אדני. דינא דמלכותא דינא. וההוא נהר אתמר ביה נהר די נור נגיד ונפק מן קדמוהי 
נשמתהון דצדיקייא טבלין ומתדכין ביה. ונשמתהון דרשיעי נידונין ביה ואתבעירו קמיה 
כקש לפני אש והיינו אש אוכלת אש. ידיד איהו חמה נרתיקה דיליה אדני 
 


ספר ויקרא פרשת ויקרא דף יז/א
והיינו רזא דאוקמוה. לעתיד לבא מוציא הקב&quot;ה חמה מנרתיקה צדיקים מתרפאין בה ורשעים 
נדונין בה ומחיוון דכרסייא דדינא הוה נחית אריה דאשא למיכל קרבנין. אינון דממנן על 
כל אבר דחב מחבל קטיגור אחד כמה דאוקמוה. עשה עבירה אחת קנה לו קטיגור אחד. ומיד 
דנחת אש של גבוה ואוקיד לון לאלין אברים ופדרין ואמורין דפרים וכבשים ועתודים 
ועזים. ידו&quot;ה דנחית כאריה דאשא לאוקדא לון אתוקדון אברים דלהון. אתוקדון מחבלן 
דממנן עלייהו ומתכפרין חובין דישראל דאינון אברים דשכינתא. בההוא זמנא חיוון 
מתקרבין דממנן על זכוון דאינון מכרסייא דרחמי דאיהו תשובה אימא עלאה. ובמה מתקרבין 
בשם ידו&quot;ד דעאל בהון ובגין דא קרבן לידו&quot;ד דלית מאן דיכיל לקרב חיון ויסודין לאעלאה 
שלם בינייהו אלא שמיה דקריב בשמיה מים לאש ולא מכבה דא לדא וקריב רוחא לעפרא ולא 
מפריד ליה. בההוא זמנא אינון שלמים חיון ויסודין ואתקריאו קדשים דלית טמאים 


בינייהו. ועוד שלמים דא ה&#x27; בתראה דיאוה שלימו דעמודא דאמצעיתא בכל הויות דכלילן ביה 
לכל שית סטרין דיליה דאינון שית ספיראן. ורזא דמלה חתם רום ופנה למעלה. ביה&quot;ו 
לימינא דחסד. בהו&quot;י לשמאלא דגבורה. וה&quot;י בעמודא דאמצעיתא. יו&quot;ה בנצח. בהוד הי&quot;ו. 
ביסוד וי&quot;ה. אילנא דאחיד לון כלהו תפארת עץ עושה פרי ובגין דא מקום שיפול העץ שם 
יה&quot;ו. ואוף הכי בכל הויה ה&#x27; בתראה שלמים לה&#x27;. ולכל הוויין דאחידן בה כגוונא דא יה&quot;ו 
עם ה&#x27; ידיד הו&quot;י עם ה&#x27; הויה וה&quot;י עם ה&#x27; והיה ואוף הכי שאר הוויין. ואינון ח&quot;י אתוון 
דשית סטרין דכלילן בצדיק חי עלמין ועם ה&#x27; אתעביד חי&quot;ה ורזא דמלה איהי ה&#x27; כגון תיבת 
נח דאתכניש בה מכל מין ומין דאינון שנים שנים שבעה שבעה לקרבנא. שנים שנים ארבעה. 
שבעה שבעה ארבעה עשר הא י&quot;ח ותיבה ה&#x27; בה אשתלים חיה (ס&quot;א פתח ואמר באתי לגני וגו&#x27;) 
וצדיק איהו כליל ו&#x27; דרגין. ובגין דא תקינו למפתר ביה חלמא בג&#x27; שלומות. בג&#x27; פדיונות 


דאיהו ו&#x27; בחושבן ו&#x27; ואיהו סלם דחלמא דיעקב כליל ו&#x27; ספיראן. מוצב ארצה שכינתא תתאה. 
ודא ה&#x27; תתאה וראשו דא י&#x27; ביה איהו צדיק שביעי. מגיע השמימה דא אימא עלאה ודא ה&#x27; 
עלאה דמסטרא דחלמא ה&#x27; שלטא על י&#x27; דאיהו רישא דסולמא ה&quot;י מן אלקים. ובגין דא והנה 
מלאכי אלקים עולים וגו&#x27; ולא מלאכי ידו&quot;ד אתוון כסדרן עולים בחלם דאיהו כתר על ד&#x27; 
אתוון דאתפשטותא דלהון מחכמה עד מלכות קדישא בגין דחכמה איהי י&#x27;. בינה ה&#x27;. שית 
ספיראן ו&#x27;. מלכות ה&#x27; בתראה. חלם כתר על כל אתוון. ע&quot;כ: 
 


ספר ויקרא פרשת ויקרא דף כ/א
פקודא דא להביא קרבן על סנהדרי. גדולה שטעו תנאין ואמוראין ע&#x27; סנהדרי גדולה היו 
ומשה עלייהו ושבעים סנהדרי קטנה הוי ואהרן עלייהו. ובגין דא אמרו מארי מתניתין. משה 
שושבינא דמלכא הוה ודא תפארת מתמן סנהדרי גדולה. אהרן שושבינא דמטרוניתא. ודא מלכות 
ה&quot;א זעירא קרינן ליה כגון אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה. ועל שמה אתקרי סנהדרי 
קטנה ומתמן הוו ידעין סנהדרין ע&#x27; לשון. דאינון ע&#x27; פנים לתורה. דאית שבעים לשון מסט&#x27; 
דמלכות הרשעה וכו&#x27; כלא בפרודא הה&quot;ד מאלה נפרדו איי הגוים בארצותם ללשונותם כלהו 
שבעים לשון בפרודא דאמן דא. אבל באורייתא שבעים פנים לתורה בלשון חד ודא יסוד ו&#x27; 
הלכה חדא חכמה זעירא מלכוח רבה ע&#x27; לשון כחושבן סוד מן יסוד: 
ויסוד איהו לשון הקדש. סוד המרכבה בשבעין קתדראין עלייהו אתמר כל העונה אמן יהא 
שמיה רבא מברך בכל כחו קורעין לו גזר דינו של שבעים שנה לשון חד איהו שבעים לשון על 


מדה זעירא דחכמה זעירא דאיהי י&#x27;. על מדה זעירא דחכמה ב&#x27; תרין שפוון דבהון דעת 
ותבונה בהון אשתלימו שבעין ותרין ע&quot;כ: 
 
ספר ויקרא פרשת ויקרא דף כד/ב
פקודא דא. המועל בהקדש צריך להביא קרן וחומש הה&quot;ד ואת חמישתו יוסף עליו. קרן ו&#x27;. 
חומש דיליה ה&#x27; ודא קרן היובל קרן דהוה במצחיה דההוא פר דהקריב אדם הראשון. האי איהו 
עקרא דכל קרבניא הקרן קיימת לו לעולם הבא ופירות דיליה בעלמא דין ודא ה&#x27; ה&#x27; ע&quot;כ: 
 


ספר ויקרא פרשת צו דף כז/א
פקודא לעשות העולה כמשפטה ועלה אתמר זאת תורת העולה וגו&#x27; חמש אשים הוו נחתין על 
קרבנא. אש אוכל ואינו שותה. אש שותה ואינו אוכל. אש אוכל ושותה. אש אוכל לחים 
ויבשים. אש שאינו אוכל ואינו שותה. לקבלייהו אינון זאת תורת העולה חד. הוא העולה על 
מוקדה ב&#x27;. על המזבח ג&#x27;. כל הלילה ד&#x27;. ואש המזבח תוקד בו ה&#x27;. ואוקמוה מארי מתניתין 
עולה כולה סלקא לגבוה. ודא בינה ה&#x27;. ה&#x27; מראות דילה י&#x27; בת יחידא ומראה כבוד יי&#x27; כאש 
אוכלת ו&#x27; אור דבת עינא והיא אש 
 


ספר ויקרא פרשת צו דף כז/ב
שותה כל מיין דאורייתא ואוכלת כל קרבנין דצלותא ואוכלת לחין ויבשין. אינון פשטי 
דאורייתא דאינון כעצים יבשים ורזי אורייתא אינון כעצים לחים והאי איהו אש אוכלת 
לחין ויבשין. ועוד אוכלת לחים כל קרבנין דהוה קרבין בצלותא על מצות עשה. ויבשין כל 
קרבנין דהוו קרבין בצלותא על מצות לא תעשה. והאי איהו סקילה שריפה הרג וחנק. על מ&quot;ע 
ועל מצות ל&quot;ת. אלין אינון קרבניא דשכינתא צלותא דפקודין דעשה ול&quot;ת. ולקבל ה&#x27; מראות 
אלין תקינו ה&#x27; צלותי ביומא דכפורי ולקבל בת עינא אינון עשרת ימי התשובה י&quot;ה לקבל 
אור דבת עינא ה&#x27; ענויין לקבל ה&#x27; בתראה: 
פקודא בתר דא לעשות החטאת כמשפטה. תנאים ואמוראים. אתון דמסטרא דמדות דקב&quot;ה אתיתו 
דטרחתון סגי לנקאה ברתא דילי דאיהי הלכה מאלין קליפין דערב רב קושיין בישין דלית 
לון תירוץ ולא פרוקא. דעלייהו אתמר מעוות לא יוכל לתקון וחסרון לא יוכל להמנות אלא 


אתמר תיקו בהון. וכל תיקו דאסורא לחומרא. ואיהו תיקו חסר ן&#x27; דלית ליה תיקון. חסר 
נון דאיהו עלמא דאתי. דתיקו דעלמא דאתי שתיקה כגון שתוק כך עלה במחשבה. ואית קושיין 
דאינון לבושין דהלכה. דאתמר בהון משבצות זהב הה&quot;ד כל כבודה בת מלך פנימה ממשבצות 
זהב לבושה ואתון פסקין לון בכמה פסקות ולבתר מתקנין ומפרקין לון בכמה פרוקין ואי 
חסר שום פסק ממתנית&#x27; כמה דאוקמוה זה חסר מן המשנה אתון מתקנין לון והאי הוא חסרון 
שיוכל להמנות. ואי ייתי טפש ויפיק שום ביש על ההוא אומנא דחתיך לבושין ויימא וכי 
אורייתא איהי חסר והא כתיב תורת יי&#x27; תמימה. תמימה בכל אברין דגופא דאינון רמ&quot;ח 
פקודין הה&quot;ד כלך יפה רעיתי ומום אין בך. תמימה בלבושהא. ואיך חסר מן המשנה. אתון 
תימרון ליה דוק ותשכח חתיכה ותשכח לה מעורבת בשאר פסקות ומשניות. דארח אומנא למחתך 
לבושין בכמה חתיכות ותלמיד דלאו איהו בקי למקשר ההלכה באנון חתיכות מתחלפי ליה 


פסקות וקושיין ולא אשכח לון פרוקא עד דייתי אומנא ופריק לון כל אלין ספקות דלהון. 
בההוא זמנא הלכה דאיהי ברתא. סליקת קדם מלכא שלימא בכלא בגופא בלבושהא ובתכשיטהא 
ואתקיים בה וראיתיה לזכור ברית עולם ולזמנין אית לאומנא תלמיד בקי דישדר ליה לתקנא 
לון. קמו כלהו ואמרו ודאי אנת הוא אומנא רעיא מהימנא דאתמר בך. משה קבל תוקה מסיני 
ומתמן ואילך כלהו תלמידים אינון דילך מן יהושע עד סוף כל דרין הה&quot;ד ומסרה ליהושע 
ויהושע לזקנים וזקנים לנביאים עד סוף כלהו. תלמיד בקי דילך מאן הוא הא חזינא דאתמר, 
הכל יהא מונח עד שיבא אליהו. אמר לון ודאי הכי הוא דאיהו תלמיד חבר, דעליה אתמר 
אהרן הכהן. כגוונא דאתמר באהרן הוא יהיה לך לפה 
 


ספר ויקרא פרשת צו דף כח/א
הכי נמי בריה יהיה לי לפה דאיהי אורייתא דבע&quot;פ. בגין דהיכי דהוינא בקדמיתא כבד פה 
וכבד לשון. והכי יוקים לי קב&quot;ה פה באורייתא דבע&quot;פ וכבד לשון באורייתא שבכתב דלא 
יימרון אלין דלא אשתמודעין לי אחרא איהו. ואליהו הוא יהיה לי לפה ייתי לתקנא כל 
אלין ספיקות ולפרקא לון בההוא זמנא. זאת תורת העולה ברתא דהות מהדקא שפלה בגלותא 
סליקת על כל דרגין דלעילא הה&quot;ד רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כלנה וסליקו דילה תהא 
לאבא דאיהו לימינא חסד דביה הרוצה להחכים ידרים. מתמן חכמ&quot;ה כ&quot;ח מה. אמר חד תנא 
בודאי בגין דא אתמר בך. מוליך לימין משה בגין כלה דילך דלא יהא לך שלימו אלא בה. 
דכד אנת תהא שלימא בה אתמר בך פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידות. במראה כגוונא 
דכלה דאתפשטת מלבושהא ומתייחדת עם בעלה בקירוב בשר ברמ&quot;ח אברים דילה ולא כסיאת אבר 
חד מנה. והאי איהו במראה רמ&quot;ח בחושב&quot;ן (נ&quot;א אתחזי לה דאתמר ביה) אמר בוצינא קדישא 


בקדמיתא אתחזי לך האי חיזו דאתמר בה במראה דאיהו לך המראה הגדול בסנה דאדכר ביה ה&#x27; 
זמנין הסנה וכען אתגלייא לך חיזו דא ברמ&quot;ח פקודין דאינון בה&#x27; חומשי תורה ולא בחידות 
דאינון לבושין דילה דבהון חזו כל נביאי דלית ארח לאתגלאה כלה בקירוב בשר אלא לחתן 
דילה. בההוא זמנא יתקיים בהו ויהיו שניהם ערומים האדם ואשתו ולא יתבוששו כגון אדם 
ואשתו דכבר אתעבר ערבוביא בישא ערב רב קושיא בישא מעלמא דאינון עריין דקב&quot;ה 
ושכינתיה עריין דישראל כ&quot;ש עריין דילך רעיא מהימנא ומהלכה דילך דבגינייהו צריך 
לכסאה רזין דאורייתא כמה דאוקמוה כבוד אלקים הסתר דבר עד דמתעברין מעלמא ולית מלכים 
בלא ישראל כמה דאוקמוה כל ישראל בני מלכים הם בההוא זמנא וכבוד מלכים חקור דבר. אמר 
רעיא מהימנא בריך אנת לעתיק יומין דמתמן אנת כענפא דאתפשט מאילנא הכי נשמתין ענפא 
מניה. תנאים ואמוראין הא ודאי עולה וחטאת ואשם תלת פקודין אינון תלת אבהן שלמים 


מטרוניתא (ס&quot;א אתר דאיהו תשלומין דכלא כגוונא) אבר דאיהי תשלומין דכל אבר כגוונא 
דיומא קדמאה דחג מי שלא חג ביום ראשון אין תשלומין לראשון. ושאר יומין תשלומין זה 
בזה ובהון וחסרון לא יוכל להמנות אבל מי שלא חג יו&quot;ט הראשון של חג עליה אתמר מעוות 
לא יוכל לתקון וחסרון לא יוכל להמנות והאי איהו חטאת דמעכב לעולה (מאי טעמא) חטא 
איהו דכר חטאת נוקבא ולזמנין דהא אתבסם חטאת ואתפרש מעולה בההוא שעיר דאתמר ושעיר 
עזים אחד לחטאת. אשם תלוי אחיד בתרוייהו כמאן דאחיד לכאן ולכאן ואיהו תלוי באמצעיתא 
כגון הכל תלוי עד שיבא אליהו ויפריש לה מתמן. הכי אשם תלוי איהו אחיד בתרוייהו עד 
דיהבין ליה מזונא דיליה שוחד דיליה ויתפרש מתמן ומתקרבין אברין דכלה דא לדא דהכי 
איהו אשם וחטאת כסרכות דאחידן בריאה ולא מניחין לה לפרחא לסלקא לגבי עילא לנשבא 
ברוחא דקודשא. שה איהו לעולה דכתיב ואיה השה לעולה ואתמר ביה שה תמים זכר הה&quot;ד איש 


תמים. והא צריך למשאל דהא שה איהו לימינא שעיר איהו לשמאלא. דהיינו שעיר עזים אחד 
לחטאת ואית שעיר ואית שעיר. שעיר אחד ליי ושעיר אחד לעזאזל והיינו דכתיב ונתן אהרן 
על שני השעירים גורלות גורל אחד ליי&#x27; וגורל אחד לעזאזל. ובההוא שעיר אתמר בעשו איש 
שעיר. ודא כבד דנטיל כל אינון שמרים דדם. (דמתמן) שחין אבעבעות פורחות ספחת וכל 
מיני צרעת. והיינו דכתיב ונשא השעיר עליו את כל עונותם אל ארץ גזירה ואינון עונות 
תם. דאיהו לבא וכדין אתפרש מלערבא בלבא וכדין אתבסם ואיהו כבד באילין חובין ולא קל 
לסלקא לגבי יעקב איש תם. חדו מארי מתניתין דמתיבתאן דקא נחתי עם תנאים ואמוראין. קם 
חד מנייהו אמר רעיא מהימנא הב לי רשו למשאל בתר דזכינא למשמע מלין יקירין אלין 
מפומך דאורייתא דא דנפקת מפומך יקרה היא מפנינים וכל חפציך לא ישוו בה ועכ&quot;ד הלכה 
היא וללמוד אני צריך. הא שעיר דעזאזל שפיר אשם תלוי באן אתר איהו. אמר ליה בריך אנת 


ברי שפיר קא שאלת. אלא מה עמודא דאמצעיתא אחיד ביה ימינא ושמאלא דאינון חסד וגבורה 
כגופא דאחיד בין תרין דרועין דבר נש או כנשר דאחידן ביה תרין גדפין לפרחא בהון 
וכיונה דאחידת בה תרין גדפין דאמתילת לאורייתא וגדפין 
 
ספר ויקרא פרשת צו דף כח/ב
דילה למצות עשה. ובהון היא העולה ופרחת לעילא. הכי פקודין דלא תעשה אינון תפישו 
דילה כגון צפרים הנאחזים בפח. וכל תפשין דילה דמעכבין לה לפרחא אתקריאו סרכות כאלין 
סרכות דמעכבי לכנפי ריאה לנשבא. הכי אשם דישראל אחיד בגדפוי דשכינתא דאינון חיון 
דכרסיא דלא תהא עולה בהון בזכוון דישראל לגבי קב&quot;ה ומעכבין לה ומכבידין גדפהא חי&quot;ת 
חי&quot;ת חטאות דלהון ואשם אימא דערב רב סרכא אחידת בכרסיא דתמן מטרוניתא ולא מנחת לה 
לסלקא מגלותא. וזכוון אחידן בה לסלקא אשתארת באוירא כגון סרכא תלויה באוירא ודא 
עמודא דאמצעיתא (דאיהו אוירא). הכי אשם תלוי בצדיק דאיהו אחיד בין שמיא וארעא. חטאת 


איהי יותרת הכבד אכבידת עלה בחטאות דלכלוכין דחובין דישראל. כגוונא דכבד מכביד 
שמרים דאינון דמים על ערקין דלבא. הכי אלין חטאות מכבידין על גדפוי דשכינתא דאינון 
פקודין דעשה דדמיין לכנפי יונה. לא תעשה כד אינון מכבידין על עשה דאינון כד חובין 
דישראל מרובין מזכוון אתמר באורייתא דאיהו גופא ותשלך אמת ארצה ואיהי צווחת נתנני 
יי&#x27; בידי לא אוכל קום. נפלה לא תוסיף קום. ובגין דא תקינו תנאים ואמוראים. צלותין 
באתר דקרבנין לאעברא חטאות ואשמות מינה ובגין דא תקינו צלותא דשחרית כקרבן השחר. 


</div>
