# פירוש הגרא לספרא דצניעותא — פרק ב

[קריאה בקורא](/reader/kabala-eeb2c863ac1b/1/13/)

<div lang="he" dir="rtl">

פרק ב 
דיקנא כאן חוזר לבאר י&quot;ג תקוני דיקנא בפרטות אחר שביאר פרצופי או&quot;א כמש&quot;ל שהוא חופף 
עליהם ובמזלא אתכלילן ואח&quot;כ מבאר פרצופי זו&quot;נ: 
מהימנותא - כמ&quot;ש בא&quot;ר דף ק&quot;ל ע&quot;ב דיקנא כו&#x27; מהימנותא דמהימנותא דכלא ושם בדף קל&quot;א 
ע&quot;א דיקנא יקירא מהימנא שלימא כו&#x27;: וענין מהימנותא כמו אמונת ישראל שבה משיגין את 
א&quot;ס ולכן זו&quot;נ נקראין בכל מקום מהימנותא וכן כל האצילות בכללו שהן גילויו ודיקנא 
הוא ראשית הגילוי לבושין דיקר כנ&quot;ל לכן נקרא מהימנותא כו&#x27;: 
דיקנא עד דכלא - כמ&quot;ש לקמן תחלת פ&quot;ג כל מה דאתטמר כו&#x27; ובא&quot;ר ד&#x27; קל&quot;ב ע&quot;ב ובגין 
דאיהו יקירא וטמירא כו&#x27; ובדף קל&quot;ט ע&quot;א ואיתימא דיקנא לא אשתכח כו&#x27; ור&quot;ל שלא נזכר 
תיבת זקן בפירוש חוץ מזקן כ&quot;ג זקן אהרן כו&#x27; כמ&quot;ש שם ד&#x27; קל&quot;ב ע&quot;ב ע&quot;ש: ואמר יקירותא 
כו&#x27;. כנ&quot;ל בפ&quot;א יקירו דיקירותא וכמ&quot;ש בא&quot;ר כמש&quot;ל ובא&quot;ז דרפ&quot;ט ע&quot;א בדיקנא דע&quot;ק תלייא 
כל יקירא דכלא כו&#x27; והענין כי הזקן הוא כבוד לאדם כמ&quot;ש הדרת פנים זקן וכמ&quot;ש והדרת 


פני זקן וכ&quot;ש דיקנא דע&quot;ק סבא דסבין נאמר מפני שיבה תקום ונגד זקניו כבוד ולכן נקרא 
יקירו דיקירותא: וענין הכבוד כאן הוא כשמתגלה הדיקנא מתגלה רחמיו ונכפין כל הדינין 
והרשעים כלין ושמו מתגדל בעולם כמ&quot;ש (שמות ל&quot;ג) הראני נא את כבודך כו&#x27; אני אעביר 
כו&#x27; ויעבור כו&#x27; הנה אנכי כרת ברית נגד כל עמך אעשה נפלאות כו&#x27;. וכן בקריעת י&quot;ס אמר 
לקמן סוף פ&quot;ד דבעא לאוקיר דקניה ונאמר (שם י&quot;ד) ואכבדה בפרעה ובכל חילו כו&#x27; כי גאה 
גאה כו&#x27; שמעו עמים כו&#x27;. וכן לע&quot;ל שאמר בא&quot;ר דף קל&quot;ד ע&quot;ב ובההוא זמנא דאתער כו&#x27; דביה 
זמין לאוקיר דיקניה כו&#x27; ונאמר שם (זכריה י&quot;ד) והיה ה&#x27; למלך כו&#x27; ונאמר (ישעיה מ&quot;ג) 
תכבדני חית השדה כו&#x27; והגידו את כבודי בגוים כו&#x27; (שם בסופו) כי לי תכרע כו&#x27; והתגדלתי 
והתקדשתי (יחזקאל ל&quot;ח). והכל שהרשעים כלים כמ&quot;ש בא&quot;ר דף קל&quot;א ע&quot;ב ואינון תליסר כו&#x27; 
לתברא כו&#x27; ושם בדף קל&quot;ב ע&quot;א ומהאי תקונא מתכפיין כו&#x27; ושם בדף קל&quot;ד ע&quot;א ובאו במערות 


צורים כו&#x27; ובדף ק&quot;מ ע&quot;א אלא תאנא כל הני כו&#x27; ובא&quot;ז ד&#x27; רפ&quot;ט ע&quot;ב תשעה כו&#x27; לאכפיי&#x27; 
דינין.  ובא&quot;ז דף רצ&quot;ה ע&quot;ב כל יקירו כו&#x27; דכלהו אכפיין לדינין בשעתא דמזלא כו&#x27;: 
מאדנין עד חוורא - כמ&quot;ש שם דף קל&quot;א ע&quot;א תאנא בצניעותא דספרא דהאי כו&#x27;. ואמר מאודנין 
נפקא - ר&quot;ל מתחיל תיכף אצל האזנים וג&quot;כ כל הדיקנא יוצא מאזנים כמש&quot;ל (בפ&quot;א י&quot;ג 
ע&quot;ב): ואמר בסחרנהא דבסיטא ר&quot;ל סביב פניו כמ&quot;ש שם דף קכ&quot;ח ע&quot;ב בוסיטא דאנפוי כו&#x27;. 
ואמר סליק ונחית חוטא חוורא - שאחר שנחית סביב הפה שהן ה&#x27; תיקונים ראשונים סליק 
ונחית בתיקון ו&#x27; וכמ&quot;ש שם דף קל&quot;א ע&quot;א תקונא שתיתאה כו&#x27; וסליק כו&#x27; ונחית כו&#x27; ומשם 
ואילך בתיקון ח&#x27; נחית כו&#x27; כמ&quot;ש שם ונחית וסליק וחפי כו&#x27; ונחית בשקולא כו&#x27; כי התיקון 
ו&#x27; הוא למעלה מתקונים שלפניו כמש&quot;ל (בד&quot;ה חפי). ואמר חוטא חוורא הוא תיקון ח&#x27;: 
(הגהה - וכלל כאן כל הי&quot;ג תיקונים בכללות ואמר מאדנין כו&#x27; הוא תיקון הראשון כמ&quot;ש 


למטה מקמי פתחא דאודנין שרי כו&#x27; ואמר בסחרנהא כו&#x27; כולל כל התיקונים עד תיקון ו&#x27; כי 
בוסיטא הוא כולל כל מקום של הפנים. סליק הוא תיקון ו&#x27; עד ח&#x27;. ונחית כו&#x27; הוא תיקון 
ח&#x27; עד כל י&quot;ג תיקונים שחוטא חוורא הוא ב&#x27; מזלות וכל התיקונים שביניהם נכללים באלו 
הב&#x27; מזלות כידוע וכמש&quot;ו): 
בתליסר מתפרש - כמ&quot;ש שם בתלת עשר כו&#x27; כל הענין ואמר שם פתח ר&quot;י ואמר מי אל כו&#x27; 
דתניא תליסר מכילן כו&#x27; ואינון תליסר כו&#x27; ומפרש והולך למטה: 
בתליסר מתפרש - כמ&quot;ש שם בתלת עשר כו&#x27; כל הענין ואמר שם פתח ר&quot;י ואמר מי אל כו&#x27; 
דתניא תליסר מכילן כו&#x27; ואינון תליסר כו&#x27; ומפרש והולך למטה: 
ביקירא דיקירותא עד כ&quot;ש איש - לפי שדיקנא מגיע עד טיבורו ונכללין בו או&quot;א אבל ז&quot;א 
מטיבורו ולמטה במקום שנסתיים דיקנא. וז&quot;א נקרא אדם כידוע וכמ&quot;ש שם בדף קל&quot;ה ע&quot;א 
השתא אתתקנו כו&#x27; כמראה אדם כו&#x27; ובדף קמ&quot;א ע&quot;ב ובכללא חדא כו&#x27; אדם כו&#x27; ובדף קמ&quot;ב ע&quot;ב 
ויפל ה&#x27; אלקים תרדמה כו&#x27; ובדף קמ&quot;ג ע&quot;א והאדם ידע כו&#x27; ובהרבה מקומות רבו מלספר. 


והוא נקרא לבר לפי שעומד מטיבור ולמטה ששם נקרא לבר מגופא שכתרו מטיבורו עד סיום 
גופו דא&quot;א וכתר לעולם אינו מן המנין ומחכמה ולמטה עומד נגד נה&quot;י שלו שהן נקראין לבר 
מגופא כמ&quot;ש שם אר&quot;ש חמינא כו&#x27; דאינון לבר מגופא כו&#x27;  ובפרשת פקודי דף רנ&quot;ז ע&quot;ב 
ירכין דאינון קיימין לבר כו&#x27; ע&quot;ש כל המאמר עד סופו ובפרשת א&quot;מ דף נ&quot;ח ע&quot;א ואינון 
ברייתי כו&#x27;.  ולכן נקרא ז&quot;א לבר כמ&quot;ש שם דף קכ&quot;ח ע&quot;ב וההוא דלבר אקרי ז&quot;א כו&#x27; ושם 
בדף קל&quot;א ע&quot;ב תאנא מאי דכתיב חכמות בחוץ כו&#x27; מתחברן לבר כו&#x27; ובדף קל&quot;ג ע&quot;ב אית חסד 
דגו כו&#x27; ועוד לפי שמלביש את א&quot;א מבחוץ כמ&quot;ש שם דף קמ&quot;א ע&quot;ב וייצר מאי צר צורה בגו 
צורה כו&#x27; ובא&quot;ז דף רצ&quot;א ע&quot;ב דכלהו בוצינן כו&#x27; נהורא דאתגלייא אקרי לבושא דמלכא 
נהורא דלגו לגו כו&#x27;. ואעפ&quot;י שגם או&quot;א מלבישין את א&quot;א אינן נגלין ואדרבא הם מלובשין 
בדיקנא דא&quot;א וביה אתכלילן ונקראים על שמו כנ&quot;ל (בד&#x27; כ&quot;א ע&quot;ב) וז&quot;ש אדם לבר הוא: 


ואמר אדם לא כליל הכא ר&quot;ל דאו&quot;א במזלא אתכלילן אבל אדם ז&quot;א לא כמ&quot;ש בא&quot;ז דף רצ&quot;ב 
ע&quot;א אב ואם מהאי מוחא כו&#x27; ז&quot;א בע&quot;ק כו&#x27; ור&quot;ל מהאי מוחא ע&quot;י מוחא בדיקנא כמ&quot;ש שם דף 
רפ&quot;ט ע&quot;ב בטש מאן דבטש בהאי מוחא כו&#x27; ובמזלא תליין כו&#x27; מכאן כו&#x27; אבל ז&quot;א בע&quot;ק תלייא 
מטיבורו ולמטה: ואמר כ&quot;ש איש - ר&quot;ל צדיק שנקרא איש כמ&quot;ש בזוהר מאן איש דא צדיק כו&#x27; 
וכן בני יעקב קראו אותו איש דבר האיש אדוני הארץ וכן יעקב להגיד לאיש וכן בכל הפרשה 
שם והוא בעלה דאתתא כמ&quot;ש (תענית ו&#x27; ע&quot;ב) דהאי מטרא בעלה דארעא משיצא חתן כו&#x27; (שם) 
בסוד ונהר יוצא מעדן כו&#x27; וז&quot;ש כ&quot;ש איש - ואמר אצל איש לא עבר דסליק עד מוחא ואעפ&quot;כ 
שם לא עבר אע&quot;פ שהוא נהר היוצא מעדן הוא מעדן תתאה דז&quot;א אבל בעדן דחכמה עלאה שהוא 
במזלא וכ&quot;ש מ&quot;ס אינו מגיע שם. וז&quot;ש לא עבר כו&#x27; אפילו בעת סילוקו למוחא כמ&quot;ש בפרשת 
משפטים דף קי&quot;א ע&quot;ב סליק עד דסליק עד מוחא עלאה כו&#x27;. אבל גבי אדם אמר לא ישב כמ&quot;ש 


(ישעיה מ&quot;ד) כתפארת אדם לשבת בית וכמ&quot;ש בא&quot;ר דף קמ&quot;א ע&quot;ב ואמר בדרך לא זו אף זו לא 
עבר ולא כו&#x27;: 
 ואמר ביקירא דיקירותא ההוא כו&#x27; לאפוקי יקירא דז&quot;א ששם ישב אדם ת&quot;ת דז&quot;א ונוק&#x27; 
כמ&quot;ש שם דף קמ&quot;א ע&quot;ב באתר דתליין שערי דדיקנא כו&#x27; וכ&quot;ש איש שהוא סליק עד מוחא: 
בתליסר עד מתפרשין - ר&quot;ל בדיקנא בי&quot;ג תקונין שבו נגדין בו י&quot;ג נביעין דמשח רבות 
והמשח רבות מתחלק ג&quot;כ לי&quot;ג של התיקונים. ואמר בתליסר נביעין מבועין כפל שהם נביעין 
ממ&quot;ס והן מבועין לדיקנא דז&quot;א כמ&quot;ש שם בדף קל&quot;א ע&quot;א דנגדין ביה י&quot;ג נביעין מבועין 
כו&#x27; ושם בתליסר תקונין אלין נגדין ונפקין תליסר מבועין כו&#x27; ושם וכלהו נפקין מתליסר 
מבועין דמשח כו&#x27; ובדף קל&quot;ט ע&quot;א תאנא כד נחית כו&#x27; ובא&quot;ז דף רפ&quot;ט ע&quot;ב תלת עשר נביעין 
דמשחא דרבות כו&#x27; ושם בדף רצ&quot;ה ע&quot;א וכד משחא דרבות קודשא כו&#x27; ושם ע&quot;ב בהאי דיקנא 
נגיד כו&#x27;. וכן נחית לדיקנא דכהנא רבא כמ&quot;ש בא&quot;ר דף קל&quot;ב ע&quot;ב כד משחא נחית כו&#x27; והוא 


דיקנא דאבא עלאה: 
ארבע עד לגנתא - ר&quot;ל תשעה מבועין נפקין לז&quot;א ומהן נעשו ט&#x27; תיקונים לז&quot;א שהן תמיד בו 
כמ&quot;ש שם דף קל&quot;ט ע&quot;א תאנא כד נחית מן כו&#x27; אתתקן בתשעה תקונין כו&#x27; ובדף ק&quot;מ ע&quot;א וכל 
הני תשעה כו&#x27; אינון תשעה מכילן דנהרין מע&quot;י כו&#x27; ונחתין כו&#x27; ובא&quot;ז דף רצ&quot;ה ע&quot;א שערין 
אוכמין משחא דרבות כו&#x27; בט&#x27; תיקונין כו&#x27; ובדף רפ&quot;ט ע&quot;ב תלת עשר נביעין כו&#x27; וכלהו 
נפקין כו&#x27; אלא תשעה כו&#x27;. וז&quot;א נקרא גנתא שעליו נאמר ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן 
ר&quot;ל את ז&quot;א כמ&quot;ש פ&#x27; א&quot;מ דף נ&quot;ח ע&quot;א ותאנא ההוא נהר כו&#x27; לאשקאה גנתא כו&#x27; ושם בדף ס&quot;ה 
ע&quot;א והאי נהרא אתקרי אם לגנתא ועילא מגנתא כו&#x27; ע&quot;ש ובא&quot;ז דף ר&quot;צ ע&quot;ב וההוא נהרא 
דנגיד ונפיק כו&#x27; דאשקי תדיר לגנתא כו&#x27; הה&quot;ד ונהר כו&#x27; נטיעה דגנתא ודאי אקרי ו&#x27; כו&#x27; 
להשקות את הגן דא הוא ו&#x27; כו&#x27; ואמר לקמן כתיב ויטע כו&#x27;. וז&quot;ש תשעה אשקיון לגנתא והוא 
ע&quot;י הנהר בינה כמש&quot;ל וכמ&quot;ש למטה (ל&quot;ב ע&quot;ב) שכל אלו י&quot;ג תקונים משתכחין בעלמא עלאה 


שהוא בינה ואח&quot;כ תדשא כו&#x27; לז&quot;א ממנה נפקין וע&quot;ש הכתוב להשקות את הגן: ואמר ארבעה 
בלחודוי אסתמכו ר&quot;ל לנוקבא דז&quot;א והן נגד תקונין של א&quot;א שאין בהם שערות ג&#x27; ה&#x27; ז&#x27; י&quot;ב 
ותיקוני נוקבא הוא בלא שערות כידוע: והענין כי תשעה דז&quot;א הן ששה ומתפרשין לתשעה 
כמ&quot;ש בא&quot;ז דף רצ&quot;ה ע&quot;א שתא אינון תשעה אקרון כו&#x27; והוא נגד ו&quot;ק דז&quot;א שמתחלקין לתשעה 
ע&quot;י מוחין כידוע וז&quot;ש שם ואלין שתא כו&#x27; תלת אחרנין כו&#x27; ובגין דהני תלתא כו&#x27;. ואלו 
שלשה נגד מוחין דז&quot;א לכן הן ביקירו יתיר מכלהו וכלן תליין בהו שהמוחין מתפשטין בכל 
הגוף וכל הגוף תולה במוחין כמ&quot;ש שם דף רצ&quot;ב ע&quot;ב ובא&quot;ר דף קל&quot;ו ע&quot;א. וכלל כולן הוא 
דכל הט&quot;ס של ז&quot;א בכללן הוא ו&quot;ק ו&#x27; של יו&quot;ד ונוק&#x27; הוא ד&#x27; של יו&quot;ד והיא נקראת ד&#x27; 
כידוע שכל בניינה מד&quot;ס כידוע. והיא עטרת בעלה ונכללת בג&quot;ס הראשונים שכנגדן ד&#x27; 
אותיות אדנ&quot;י א&#x27;י&#x27;ן&#x27; כח&quot;ב כמ&quot;ש בתיקונים ו ד&#x27; מלכות. ולכן כנגדה ד&#x27; תיקונים וכמ&quot;ש 


בא&quot;ז דף ר&quot;צ ע&quot;ב וההוא נהר דנגיד ונפיק כו&#x27; אמאי ו&quot;ד כו&#x27; דאיהי ארבעה כו&#x27; להשקות את 
הגן דא הוא ו&#x27; ומשם יפרד כו&#x27; דא הוא ד&#x27; כו&#x27;. וידוע שאבא נכלל במזל עליון שהוא בחינת 
דכר ואימא נכללת במזל תחתון שהוא בחינת נקבה ומזל עליון כולל כל הח&#x27; תיקונים כידוע. 
ולכן אבא בתמניא תקונין אתתקן כמ&quot;ש בא&quot;ר דף קל&quot;ב ע&quot;ב דיקנא דכהנא רבא כו&#x27; נגד שמנה 
בגדים. ואמא מקבלת ממזל תחתון ומזל עליון נכלל במזל תחתון כידוע אוירא וניצוצא 
וכלהו ירית ז&quot;א והשאר ד&#x27; שנכללין במזל תחתון ואינן נכללין במזל עליון שהן בחינת 
נוקבא ירית נוקבא דז&quot;א. ומ&quot;מ ירית ע&quot;י ז&quot;א שגם בו נכלל כל הי&quot;ג תיקונין בשעתא דנהיר 
ע&quot;ק לז&quot;א כמ&quot;ש לקמן בפ&quot;ג ובא&quot;ר וא&quot;ז והוא כשנהיר מוחא סתימאה למוחא דז&quot;א שאז לו ד&#x27; 
מוחין וכלא כליל מ&quot;ס דא&quot;א שכנגדן ירית עוד ד&#x27; תיקונין כמ&quot;ש בא&quot;ר דף ק&quot;מ ע&quot;א ובשעתא 
דאתמשכן שערי כו&#x27; ארבע מוחי כו&#x27; וחד מוחא שקיט על בורייה דכליל כל תלת כו&#x27; ובגין 


דאתחברן כו&#x27; אתמשכן ארבע מבועין מניה כו&#x27; והן שני בחינות ג&#x27; מוחין שהיו לו מקודם 
וארבע של עכשיו שהן בחינה אחרת כידוע בסוד מוחין דגדלות ודקטנות שכ&quot;א בחינה בפ&quot;ע 
ונגד הד&#x27; מוחין שנתחדשו לו הן ד&#x27; בתי דתפלין כמ&quot;ש שם והן נקראין כתר על ראש ז&quot;א 
וז&quot;ש (ברכות ו&#x27; ע&quot;ב) שהקב&quot;ה מניח תפילין שהן באין לו בתוספת. וכלם יורדים לנוקבא 
שהיא בחינת כתר כידוע כתר מלכות והן ד&#x27; פרשיות דתש&quot;י והן ד&#x27; תיקונים הנ&quot;ל וז&quot;ש בא&quot;ז 
שם ומהאי ו&#x27; אשתקייא ד&#x27; דאיהי ארבעה ולפי שכלל כל ספירות שלה הוא נקודה א&#x27; לכן שם 
בבית א&#x27; משא&quot;כ מוחין דז&quot;א שהן מתתקנין מחג&quot;ת כידוע וכתר ע&quot;ג לכן הן ד&#x27; בתים. וז&quot;ס 
י&quot;ג תיקונין ט&#x27; וד&#x27; נגד ט&#x27; דז&quot;א וד&#x27; דנוקבא בסוד א&quot;ח&quot;ד כידוע. והן בכלל ע&quot;ס וד&#x27; 
ספירות בקו האמצעי ד&quot;ת&quot;י&quot;מ כמ&quot;ש לעיל (בדף ב&#x27; ע&quot;ד) וכולן מקבלן אימא ואשקי לגנתא 
ולנוק&#x27; כמ&quot;ש למטה ובאמא נוקבא קודמת לדכורא י&#x27; על ו&#x27; ה&#x27; כידוע ולכן חשיב ד&#x27; קודם 


לט&#x27; כאן. ואמר בלחודוי אסתמכו - שאינן יורדין עד דאתתקן ז&quot;א בד&#x27; מוחין ובי&quot;ג תקונין 
ועד דאתתקנת נוקבא דז&quot;א אפין באפין שאז אתתקן גולגלתא דילה כנ&quot;ל (בפ&quot;א דף כ&quot;ז ע&quot;ב): 

מקמי עד בשפירו - כאן מתחיל לפרש י&quot;ג תקונין בפרטות. וזה הוא תיקון א&#x27; כמ&quot;ש בא&quot;ר דף 
קל&quot;א ע&quot;א תקונא קדמאה כו&#x27;. וז&quot;ש מקמי פתחא דאדנין כו&#x27; ר&quot;ל אצל פתח האזנים ר&quot;ל נגד 
הנקב של האזנים מכוון שם מתחיל יקירו לאתתקן ר&quot;ל דיקנא שנקרא יקירו כנ&quot;ל (בד&#x27; ה&#x27; 
ע&quot;ג): ואמר נחית ר&quot;ל שהתיקון הזה נחית בחד חוטא עד התחלת הפה כמ&quot;ש שם. ולא הוצרך 
כאן לפרש עד היכן נחית שבראש הפה מתחיל תיכף תיקון השני כמש&quot;ו: ואמר בשפירו ר&quot;ל 
כמ&quot;ש שם בחד חוטא בשקולא טבא כו&#x27; ושם בע&quot;ב תקונא קדמאה הא תנינן דכל שערא ושערא כו&#x27; 
ושם בדף קל&quot;ב ע&quot;א תקונא קדמאה כו&#x27; ולא אתדבק כו&#x27;: 
ברישא עד להאי רישא - הוא תיקון השני כמ&quot;ש שם דף קל&quot;א ע&quot;א תקונא ב&#x27; כו&#x27; וז&quot;ש ברישא 
דשפוון ר&quot;ל בשפה העליונה. מהאי כו&#x27; ר&quot;ל מראש אחד של השפה עליונה עד ראש השני של 


אותה השפה: 
קאים עד פשע - הוא תיקון ג&#x27; כמ&quot;ש שם תקונא תליתאה כו&#x27; ושם דף קל&quot;ג ע&quot;א ותאנא בתקונא 
קדמאה דדיקנא כו&#x27; שם עד תקונא רביעאה ע&quot;ש. וז&quot;ש קאים ארחא כו&#x27; ור&quot;ל שעומד הארח תחת 
שני נקבי החטם. ואמר קאים שאין מגיעין עליו השערות. ואמר דנפיק ר&quot;ל שיוצא מתחת נקבי 
החטם עד הפה והוא תחת הנקבים של החטם לבד לא תחת דופני החוטם ולכן אמר תחות תרין 
כו&#x27;: ואמר לאעברא חובא כו&#x27; כמ&quot;ש בא&quot;ר שם אמאי אתפסק משום כו&#x27; והאי כו&#x27; ושערא לא כו&#x27; 
למיתן כו&#x27;. והענין כמ&quot;ש שם דף ק&quot;ל ע&quot;ב מחד נוקבא חיין ומחד כו&#x27; וקרינן ליה סליחה 
והיא כו&#x27; ולכן אין שער שם כדי שיעבור רוחא דחוטמא ויאמר סלחתי ושם בדף קל&quot;ג ע&quot;א מאי 
בין האי כו&#x27; בא&quot;א כתיב עובר כו&#x27; ושם דתניא ארחא כו&#x27; ושם ע&quot;ב לעילא עובר כו&#x27; יהיב 
אתרא כו&#x27; תנא בכל אתר כו&#x27; ושם בדף ק&quot;מ ע&quot;ב ותאנא נשא עון אתקרי כו&#x27; אבל משום כו&#x27; לא 
אתקרון כו&#x27; ושם דתנא האי אורחא כו&#x27;: ואמר דכתיב ותפארתו כו&#x27;. ר&quot;ל שהאי תקונא נקרא 


תפארת כמ&quot;ש שם דף קמ&quot;א ע&quot;א ותאנא האי הוד כד כו&#x27; ועובר על פשע כו&#x27; ובצניעותא דספרא 
כו&#x27; תפארת הוא עובר על פשע דכתיב כו&#x27; וכד אתתקל כו&#x27;. ואמר עבור כו&#x27; שתיקון הזה הוא 
מי&quot;ג תקונין שנקרא ועובר על פשע כמ&quot;ש שם דף קל&quot;א ע&quot;ב דתניא תליסר מכילן כו&#x27; ועובר 
על פשע תלת ושם בדף קל&quot;ג ע&quot;א ותאנא בתיקונא קדמאה דדיקנא ותניינא כו&#x27; ור&quot;ל שב&#x27; 
תיקונים ראשונים אינן אלא הזמנה לתיקון ג&#x27; הזה שתיקון הראשון מי אל כמוך הוא חזקו 
לאכפייא דינין דלא שלטין וסובל הכל כמ&quot;ש שם דף קל&quot;ב ע&quot;א וכן נשא עון תיקון השני 
שסובל והוא יותר מתיקון הא&#x27; שתיקון הא&#x27; ביכולתו לסבול וכאן סובל וכולם הזמנה לתיקון 
זה שכאן מוחל ועובר על פשע. וכן בי&quot;ג דלתתא דז&quot;א כד מתתקנין הוא אל רחום וחנון כו&#x27; 
כמ&quot;ש שם דף קל&quot;א ע&quot;ב לקביל דא אל כו&#x27; וחנון הוא תיקון שלישי והוא יותר רחמים מרחום 
כידוע והוא העברת הפשע. ואמר על פשע כמ&quot;ש שם דף קל&quot;ג ע&quot;א תאנא בצניעותא דספרא מהו 


כו&#x27; שפע דאקדים כו&#x27; ור&quot;ל שעובר אות ש&#x27; על אות פ&#x27; ונעשה שפ&quot;ע ונחית לז&quot;א ואז מתהדר 
לרחמים כמ&quot;ש שם דף ק&quot;ל ע&quot;ב דביה נשיב רוחא לז&quot;א וקרינן ליה סליחה ואם לאו ח&quot;ו אז 
נשאר פשע ואין עובר האי ארחא כמ&quot;ש שם דף קל&quot;ג ע&quot;א לא זכו פשע כו&#x27; לא זכו עומד ולא 
עובר כו&#x27;. וז&quot;ש עבור לז&quot;א ויסלח ואז על פשע שיקדום כנ&quot;ל: 
תחות שפוון עד אחרא - הוא תיקון ד&#x27; כמ&quot;ש שם דף קל&quot;א ע&quot;א תקונ&#x27; רביעאה כו&#x27; ושם בדף 
קל&quot;ג ע&quot;א תקונא רביעאה כו&#x27; וז&quot;ש תחות שפוון כו&#x27; ר&quot;ל תחת השפתים הוא השפה תחתונה 
שערות שם מצד א&#x27; עד צד השני וז&quot;ש אסחר כו&#x27;. ולא הוצרך לומר כאן מהאי רישא כנ&quot;ל 
בתיקון ב&#x27; לפי שתיקון ב&#x27; נסתיים בתחלת שפה התחתונה ושם מתחיל תיקון הד&#x27; וז&quot;ש אסחר 
שסובב נגד השפה עליונה עד ראשית השפה ששם מתחיל תיקון הב&#x27; ולכן לא הוצרך לפרש התחלת 
תיקון הזה: 
ארחא עד תחותוי - הוא תיקון ה&#x27; כמ&quot;ש שם דף קל&quot;א ע&quot;א תקונא חמישאה כו&#x27; ושם דף קל&quot;ג 


ע&quot;א תקונא חמישאה כו&#x27;: ואמר נפיק תחותוי ר&quot;ל תחת הראשון תיקון ג&#x27; כמ&quot;ש שם דף קל&quot;א 
ע&quot;א בשקולא דארחא דלעילא כו&#x27; ובדף קל&quot;ג ע&quot;א דתניא ארחא כו&#x27; והאי ארחא דלתתא שקילן 
אינון בכלא כו&#x27; וז&quot;ש תחותוי ואע&quot;ג שאין נזכר כאן תיקון ג&#x27; כיון שאמר אחרא משמע אחר 
לראשון: 
חפי עד דלעילא - הוא תיקון ששי כמ&quot;ש שם דף קל&quot;א ע&quot;א תקונא שתיתאה כו&#x27;. ובדף קל&quot;ג 
ע&quot;ב תקונא שתיתאה כו&#x27; ואמר חפי תקרובתא דבוסמא ר&quot;ל שמכסין את הלחיים שנקראים ערוגת 
הבושם כמ&quot;ש לחייו כערוגת הבושם כמ&quot;ש שם דף קל&quot;ט ע&quot;א וחפי בתקרובתא דבוסמא מאי 
תקרובתא דבוסמא כד&quot;א כו&#x27; ושם בדף קל&quot;א ע&quot;א תרין תפוחין בתקרובתא כו&#x27; לא אתחזי מכל 
אנפי תקרובא כו&#x27; ובדף קל&quot;ג ע&quot;ב אינון תרין תפוחין דתקרובא כו&#x27; ובדף ק&quot;מ ע&quot;ב בעילעוי 
בתקרובא דבוסמא ובא&quot;ז דף רצ&quot;ה אנפין כתרין תקרובין דבוסמא כו&#x27; באלין תקרובין דבוסמא 
שארי כו&#x27;: ואמר לרישא דלעילא ר&quot;ל שהתיקון הזה מתחיל תיכף אחר תיקון שקודם תיקון ה&#x27; 


בשפה התחתונה עד התיקון ח&#x27; שהוא מזלא המתחיל בשבולת הזקן וזה התיקון הוא בצדדי זה 
התיקון וסליק לעילא עד ראש הפה ששם נסתיים תיקון הראשון וז&quot;ש לרישא דלעילא ר&quot;ל עד 
ראש השפה העליונה כמ&quot;ש שם וסליק ונפיק מלרע לעילא לרישא דפומא כו&#x27; עד רישא כו&#x27; ובדף 
קל&quot;ג ע&quot;ב וסליק מלרע לעילא כו&#x27;. ואמר שם לרישא דפתחא תתאה דפומא ר&quot;ל שהולך למטה 
באורך וברוחב עד מקום שנסתיים ארחא תתאה והוא בשבולת הזקן והולך בשני צדדי הפנים 
והן תקרובתא דבוסמא. ומ&quot;ש תקרובתא כו&#x27; ולא אמר תקרובין דבוסמין הוא כמ&quot;ש לחייו 
כערוגת הבושם וכמ&quot;ש שם דף קל&quot;ט ע&quot;א מאי תקרובתא דבוסמא כד&quot;א כערוגת הבושם ולא 
ערוגות והוא לפי שמגיעין כא&#x27; שאלו השערות מגיעין לא&#x27; תחת ארחא תתאה וכן הלחיים 
מגיעין שם כא&#x27; בשבולת הזקן תחת הארחא. ולכן למטה אצל התפוחים אמר תרין תפוחין שאין 
מגיעין כא&#x27;: 
תרין עד בוצינין - הוא תיקון ז&#x27; כמ&quot;ש שם דף קל&quot;א ע&quot;א תקונא שביעאה כו&#x27;. ובדף קל&quot;ג 


ע&quot;ב תקונא שביעאה כו&#x27;. ואמר תרין כנ&quot;ל. תפוחין כמ&quot;ש שם כתפוח כו&#x27; מה תפוח כו&#x27; ואמר 


</div>
